הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 12:00

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הסטטוטוריים, ברשויות המקומיות ובמועצות המקומיות - לאור חובת הדיווח

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

דוד יאסו - מנהל אגף א' - קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

רינה צזנה - מנהלת תחום תכנון הון אנושי - נש"מ, משרד ראש הממשלה

סוזן דסוקי - עורכת דין, עוזרת למנכ"לית, משרד המשפטים

אסף נועם - עורך דין, משרד המשפטים

יונתן טיקוצקי - מנהל תחום פיתוח ארגוני ותכנון אסטרטגי, משרד הפנים

סלאח שנאן - ראש אגף תכנון ומטה, נציבות שירות המדינה

נילי בן משה - מנהלת תחום גיוס ואיתור מועמדים, נציבות שירות המדינה

ניר פנחסוביץ - רפרנט שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

עופר קרן - ממונה על העסקה רב גונית ועוזר סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת החשמל

דוד ברוך - חברת החשמל

שירה זינגר - מנהלת משאבי אנוש, חברת מקורות

איציק שטיינברג - סמנכ"ל משאבי ניהול, נמלי ישראל

ליאורה רמתי - מנהלת אגף משאבי אנוש, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

סיגל בלוך - מנהלת אגף משאבי אנוש, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

רחלי הכט - מנהלת תחום תנאי העסקה ורווחה, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

אדם פלוטקין - עוזר בכיר למנכ"ל אלתא

מישל טובלי - ר"ת קשרי קהילה, אלתא

יחזקאל פריד - עורך דין, אגף מ. למנכ"ל, מגן דוד אדום

ורד אחיהון - מנהלת תכנון פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ירון יחיאס - דובר ומקדם מדיניות, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

דוד מהרט - מנהל מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יאיר גטה - יועץ ומנחה אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

רחל סמעון - מנהלת פדגוגית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

דינה ארמיאס - מנהלת מנחים ומגשרים, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

נגה מולוגטה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אילן ליג'ישאל - מנחה אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

ברכה בזו ווסה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

גטהרון דסטה - מנחה אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

גודאי ברהנו - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יפית אימבט טגניה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

גנט מהרט - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אגרנש אילנה פרדה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

ד"ר עדי בינס - ראש חוג למדעי החברה

צביקה שפיס - מנכ"ל תדמור-בית הספר המרכזי למלונאות

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הסטטוטוריים, ברשויות המקומיות ובמועצות המקומיות - לאור חובת הדיווח

צהרים טובים לכל המשתתפים. אנחנו מתחילים את הדיון היום, דיון מעקב, בנושא ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה.

היום אנחנו מתמקדים בשירות הציבורי בחברות הממשלתיות, בתאגידים סטטוטוריים וכן ברשויות ובמועצות המקומיות. זו ההתמקדות שלנו ולא במשרדי הממשלה. במשרדי הממשלה נדון מחר. אם יש נציג משרד ממשלתי, הוא יכול להציג לנו במובן של תאגידים וחברות ממשלתיות, לאו דווקא ספציפית על המשרד שלו. זה יחכה למחר.

החוק שנחקק, כולנו יודעים, בשנת 2011, מחייב את חובת הדיווח אחת לשנה של הרשות המקומית או של החברות הממשלתיות, של שר המשפטים ומשרד הפנים לוועדה. אני חוזר – רשות החברות הממשלתיות, שר הפנים ושר המשפטים. הוועדה צריכה לקבל אחת לשנה דיווח על יישומו של החוק שנחקק בשנת 2011.

כידוע, יש לפעול לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים ולשם כך חובה לייעד משרות לבני העדה האתיופית או לתת עדיפות למועמדים מקרב העדה, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים. מטרת החוק היא להקל על השתלבות יוצאי הקהילה האתיופית במשרות ראויות ובכירות, באמצעות קביעת החובה לקבל לעבודה עובדים יוצאי אתיופיה. מדובר במשרות בכירות, בהן בני העדה מתקשים להשתלב.

אני מודע לכך שלא תמיד בני הקהילה מודעים וניגשים למכרזים ולכן אני חוזר ופונה למשרד העלייה והקליטה ולמוקדי הקליטה בערים, לסייע ולהפיץ מידע אודות פרסום מכרזים לתפקידים בגופים האלה. במעט הדיווחים שקיבלה הוועדה במהלך השנים, עולה כי החוק אינו מיושם במלואו. אין עדיין ייצוג הולם לבני העדה האתיופית, לא מספיק, לא בחברות הממשלתיות, לא בתאגידים שהוקמו בחוק ולא ברשויות ובמועצות המקומיות.

שמחתי לשמוע שבחודש יוני האחרון נתקבל לראשונה עובד יוצא אתיופיה למכון לבטיחות וגהות. זה אחד, אחרי כמה שנים מאז החוק. בעבר לא עמדו הרשויות והמועצות המקומיות בחובת הדיווח לשר הפנים. לכן הזמנתי לכאן היום את מנכ"לית משרד הפנים, אשר לצערי לא יכלה להגיע. אנחנו כתבנו מכתב ולא הצלחנו להביא אותה.

אני מאד מקווה שחל שיפור בקבלת יוצאי אתיופיה לעבודה ברשויות המקומיות, או במועצות המקומיות. בעניין זה אני חוזר וקורא לשר הפנים לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו, לדרוש מהרשויות והמועצות המקומיות ליישם את החוק ולדווח לו כנדרש לפי החוק.

אינני מתכוון להקל ראש בעניין אי יישום החוק ובכוונתי להמשיך לקיים דיוני מעקב כדי לבחון את יישום החוק. אני אומר לכם, אנחנו לא כל הזמן, כל שנה נקיים דיון ונקבל את אותם נתונים. אנחנו צריכים לשמוע נתונים שונים ממה שדיווחתם לנו לפני כשנה. לכן זה חשוב לנו לשמוע את זה. אל תחזרו בבקשה על אותם נתונים. אני מבקש, היום אני רוצה לשמוע נתונים משמעותיים. זה חשוב לנו. תיקחו את זה בחשבון.

נתחיל עם משרד המשפטים. משרד המשפטים שלח לנו אתמול דו"ח ואני רוצה שאתם תציגו את הדו"ח. עורך דין אסף נועם, אתה תציג לנו את הדו"ח. הדו"ח ששלחתם לנו כולל גם את העדה הדרוזית, אבל הנושא שלנו היום הוא יוצאי אתיופיה. תתמקד בנושא יוצאי אתיופיה, בבקשה.

כן, תודה אדוני יושב הראש. אני אציג את הדו"ח. אנחנו באמת שלחנו. החובה של שרת המשפטים בעצם לפי החוק, היא לדווח לגבי התאגידים הציבוריים, תאגידים שהוקמו בחוק, להעביר דיווח גם לוועדת העלייה והקליטה וגם לנציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה ולמזכיר הממשלה והדיווחים הועברו אתמול. בעצם שרת המשפטים חתמה על הדו"ח ועל הנתונים, עוד לפני שנודע לנו, אגב, על כינוס הישיבה. בכל מקרה אנחנו אחת לשנה וזה באמת לקראת אמצע השנה, מעבירים את הדיווח.

בשורה התחתונה, בממוצע המשוקלל של כל העובדים בכל התאגידים הציבוריים שמונים מעל 50 עובדים, אז יחסית לשנה שעברה אנחנו רואים ירידה מסוימת בייצוג של יוצאי אתיופיה, מ-1.5% בשנת 2014 ל-1.4% בשנת 2015, שאליה מתייחס הדו"ח. זה שינוי שהוא לכאורה מינורי, אבל צריך לקחת בחשבון שבנתונים שאנחנו מבקשים מהתאגידים, אנחנו מבקשים גם פילוח לפי משרות שמוגדרות ניהוליות או משרות אקדמאיות, שתנאי להיכנס לתפקיד זה תואר אקדמאי. בהיבט הזה לא ראינו שיפור משמעותי.

אנחנו יכולים לציין תאגידים מסוימים שכן היה בהם שיפור ואפשר - - -

אולי פה תסביר לנו מה יכולה להיות הירידה, הם פיטרו אותם?

לא. אז הירידה היא שגייסו יותר עובדים ולמרות הגיוס לא גייסו כמעט יוצאי אתיופיה, למעט בתאגידים מסוימים. למשל במוסד לביטוח לאומי דווקא כן היו גיוסים ובאמת אחוז ניכר מיוצאי אתיופיה במשרות שמוגדרות אקדמאיות. מכון התקנים הישראלי גם גייסו בשנה האחרונה 5 עובדים, למרות שהם צמצמו 100 עובדים מסך כל כוח האדם שלהם, אבל בסך הכל של התאגידים הציבוריים, אנחנו רואים שהייתה ירידה בשיעור, ובנוסף, בהרבה מאד גופים הייצוג לאורך השנים נשאר אפס. והם מנמקים בנימוקים שונים שלא פונים אליהם, וכו', עניינים שאנחנו מכירים.

בין הגופים הגדולים אפשר לראות את רשות ניירות ערך, שיש להם 260 עובדים והאקדמיה ללשון העברית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, יד יצחק בן צבי ועוד גופים שונים שבהם הייצוג הוא אפסי.

מצד שני אנחנו גם רואים תאגידים שיש בהם כמות מאד גדולה של עובדים והייצוג הוא עדיין מאד נמוך, כמו בנק ישראל, שיש להם 810 עובדים ורק 0.7% יוצאי אתיופיה. רשות הטבע והגנים, שרק חצי אחוז מתוך ה-1,300 עובדים הם יוצאי אתיופיה; ומגן דוד אדום, מתוך קרוב ל-2,000 עובדים, רק 0.4% יוצאי אתיופיה.

ולכן מה שאנחנו מבקשים בבקשות שלנו מהתאגידים, שאנחנו מעבירים לקראת כל סוף שנה קלנדרית, זה באמת לפרט את המשרות הספציפיות שהם מייעדים ודוגמאות למקרים ואנחנו מבקשים לקבל את החלטות המועצות המנהלות שלהם בנושא הזה.

כל הדיווחים וכל הפירוט המלא נמצא בדו"ח, בטבלה שמצורפת אליו.

הרשות השנייה – יש לכם נתונים מבחינת כמה במספרים?

כן, יש לנו נתונים.

אני רואה שזה אפס באחוזים, אז אולי יש מספר?

כן, זה 64 עובדים.

הבנתי.

בנוסף, מבחינת משרד המשפטים, נמצאת איתי כאן סוזן, שהיא העוזרת למנהלת הכללית, והיא תשמח להציג את העבודה שהמנהלת הכללית עושה בהיבט הכללי של מיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. היא תציג את הנושא.

טוב, רגע. אתה מדבר על הצוות שעובד על זה?

כן, אני רק רוצה להציג בשני משפטים.

אני הייתי משאיר נושא זה דווקא למחר, כי אני לא יודע אם זה רלבנטי להיום.

אני רק אציג באופן מאד כללי ואני אסביר למה זה רלבנטי גם להיום וגם למחר, ואני אעשה את זה באופן כללי.

אוקיי. אם זה קשור למה שאנחנו מדברים על החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות ותאגידים, אני אשמח לשמוע.

אני אגיד ככה: קוראים לי סוזן דסוקי ואני היועצת של מנכ"לית משרד המשפטים, גברת אמי פלמור, שהיא יושבת הראש של הצוות הבין משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה.

בימים הקרובים מתפרסם דו"ח שמציג גם את כל העבודה שנעשתה בצוות וגם את המסקנות וההמלצות. ההמלצות כוללות המלצות ספציפיות לתחום התעסוקה ולגבי הייצוג, ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה בתעסוקה, כאשר ההמלצות מתייחסות גם לעלייה במספר העובדים שאנחנו מצפים גם ממשרדי הממשלה וגם מהרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים, ששם תהיה עלייה כמקובל בחוק, וגם הוועדה והדו"ח שמים דגש גם לגבי האיכות של התפקידים שיאיישו יוצאי אתיופיה. כלומר, הדגש הוא לא רק על הכמות אלא גם אל האיכות מבחינת התפקידים.

אני לא אפרט כמובן, אבל אנחנו נשמח גם להגיע ולהציג את הדברים אחרי פרסום הדו"ח.

כן. עדיף שנעשה את זה מחר, לדעתי, כי היום אנחנו לא עוסקים בהמלצות. היום אנחנו עוסקים בתוצאות ולכן אנחנו רוצים לשמוע תוצאות. אנחנו נשמע מחר על ההמלצות של הוועדה במסגרת משרדי הממשלה.

לא, אנחנו לא נוכל ממש לפרט את ההמלצות, מכיוון שההמלצות עוד לא הוגשו, אבל אנחנו נשמח ל - - -

אני יודע. מחר אני נפגש איתה. אני יודע.

בסדר גמור.

בסדר, תודה. שמענו את משרד המשפטים. יש נציג משרד הפנים כאן? בבקשה, יונתן טיקוצקי, מנהל תחום פיתוח ארגוני ותכנון אסטרטגי.

כן.

ביקשנו את המנכ"לית, אז היא שלחה אותך?

כן.

אנחנו מכבדים אותך, אבל אתה צריך להיות מוכן להיכנס לנעליים שלה.

אני אשתדל.

בסדר גמור, אז אנחנו מחכים.

אז קודם כל, חובת ייצוג הולם חלה על הרשויות המקומיות מתוקף פקודת העיריות ולפי הפקודה בעצם משרד הפנים מחויב והרשויות מחויבות לדווח לשר הפנים על ביצוע הפעולות לייצוג הולם, שיעור הייצוג ברשויות ושר הפנים מחויב להגיש את הדיווחים האלה מדי שנה לוועדה.

בשנים האחרונות אנחנו הגשנו את הדיווחים מדי שנה, כשאני מודע למה שציינת קודם, הדיווחים לא היו מלאים. חל שיפור ניכר בשנים האחרונות בשיעורי הדיווח. אנחנו עוברים עכשיו תהליך של מחשוב של הדיווחים ולא רק מחשוב, אלא להכניס את זה לתוך מצבת כוח האדם שרשויות נדרשות להגיש למשרד הפנים מדי שנה.

הדו"ח הזה כולל את כלל ההיבטים שקשורים לקליטת עובדים וניהול כוח אדם ברשויות, ולתוך הדו"ח הכנסנו בצורה מובנת את הסיפור הזה של שיעור העובדים יוצאי אתיופיה ברשויות. התוצאה של העבודות שלנו על שדרוג הדו"ח, היא שכרגע אין לנו עדיין את הנתונים לגבי השנה האחרונה. אנחנו עובדים על זה. אני מניח שבחודשים הקרובים יהיו לנו את הנתונים האחרונים, וממילא גם שיעור הרשויות שידווחו, אנחנו מעריכים שהוא יגדל במהלך השנה.

בוא אני אשאל אותך שאלה, למה אתם צריכים לחכות? אתם יודעים שכתוב בחוק שאתם מחויבים לדווח. למה אתם מחכים עד שוועדת העלייה והקליטה תזמן אתכם לדיון לדווח? זה אחד.

שניים, גם כשאנחנו מזמינים אתכם, זה אותו ניסוח, מה שאני שומע, גם כשאתם מגיעים ואז פתאום הנתונים לא נקלטו לתוך המחשב ועוד לא קיבלתם את הנתונים בצורה שלמה. אז זה ניסוח שאנחנו מכירים. תסביר לי מה הבעיה שלכם? מה?

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה.

תסביר לנו.

אני אסביר. דבר ראשון, אנחנו לא מחכים לדיונים בוועדה, אנחנו פועלים כל השנה בעניין ואני עוד רגע גם אפרט בדיוק צעדים שאנחנו נוקטים. לעניין הדיווח, זה גם עבודה שהיא נעשית בשנתיים-שלוש האחרונות באופן גורף על כלל הרשויות ועל כלל הנושאים שדורשים דיווח. זה תהליך שהוא מורכב והוא דורש שיפורים מדי שנה.

כשהחוק הזה יושם בשנת 2011, הדיווחים היו ידניים, לא היה שום מסד נתונים ממוחשב. אנחנו משכללים את זה. התהליכים של השכלול לוקחים זמן. זה משהו שאנחנו לא מחכים לוועדה כדי לפעול לפיו, אנחנו עובדים על זה לאורך השנה וכיום, במועד הדיון, זאת תמונת המצב. אנחנו לפני שדרוג הדו"ח הממוחשב, ולכן הנתונים עדיין לא בידינו והם יהיו בידינו בקרוב, ואז אנחנו כמובן נעביר את הנתונים בצורה מלאה ושקופה.

גם לגבי הניסוח, זאת אומרת עברנו תהליך אחד, שלב אחד של שיפור מאד משמעותי משנת 2013 לשנת 2014. שיעור הרשויות שדיווחו, מספר הרשויות שדיווחו שילש את עצמו, אפילו יותר, אפילו גדל בארבעה.

מאפס לשלוש?

לא מאפס. בשנת 2013 היה לנו – ואין לי פה את הנתונים, אם אני זוכר נכון – 30 רשויות הגישו את הדיווח. בשנת 2014 – 120 רשויות הגישו את הדיווח ובשנת 2015 – שזה הנתונים שאנחנו אוספים עכשיו, אנחנו מקווים לקבל כמובן נתונים יותר טובים, בעקבות השיפור בדיווח. זה לעניין הדיווח.

לעניין הפעולות שאנחנו נוקטים. מעבר לעניין הזה ומעבר - ואני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת - מעבר לחובה שלנו להגיש את הדיווחים ועבוד כדי שבאמת נקבל את הדיווחים ונגיש אותם בצורה תקינה – מעבר לדברים האלה, אנחנו בעצמנו גם יזמנו הקמה של צוות עבודה. כללנו בו נציגים ממשרדים שונים ומארגונים שונים, ואנחנו יצאנו לשטח, ביקרנו רשויות שונות, במיוחד רשויות כאלה שבהן שיעור העובדים יוצאי אתיופיה הוא גבוה יחסית לשיעור הארצי, וששיעור העובדים שם הוא נמוך יחסית, וניסינו בעצם להבין את החסמים ולסייע לאותן רשויות לקלוט יותר עובדים.

אנחנו עדיין מגבשים את ההמלצות של נייר המדיניות שאנחנו כותבים בעקבות המהלך הזה, וכמובן שגם בזה אנחנו נעדכן ככל שיהיו התפתחויות.

מה הבאת לנו היום? איזה שהם נתונים, אולי ברמת המקרו?

לא. כפי שאמרתי - - -

יש משהו שאתה יכול לשתף אותנו? זה לא יכול להיות שאתה בא בידיים ריקות, כי בכל זאת, אתה בא לוועדה ואנחנו מצפים לקבל דיווח. אז אם אין לך דיווח מפורט, אולי תיתן לנו בראשי פרקים כמה בכל מקום.

זה מה שחשוב להבין, שמדובר פה בהפרה של הוראה בחוק.

מרב היא היוצאת המשפטית של הוועדה.

בין אם החלטתם לשנות את המערך המחשובי שלכם ובין אם לאו, עדיין אחת לשנה אתם נדרשים להגיש דו"ח בהתאם לנתונים שקיימים אצלכם.

נכון, אנחנו נגיש - - -

או שכמה חודשים יהיה לכם דו"ח. אני פשוט מתקשה להבין איך משרד הפנים פשוט מפר הוראה חוקית.

אנחנו נדרשים להגיש דו"ח אחת לשנה ואנחנו נגיש את זה בהמשך השנה. אני לא מתחמק מזה.

אוקיי, אחת לשנה זה אומר בתוך שנה קלנדרית. הדו"ח הקודם שהגשתם היה לפני שנה, נכון?

לא ידוע לי על דו"ח שהוגש.

הביאו לנו תיק מלא מסמכים, אבל לא - - -

ולא דו"ח מסודר.

זה לא דו"ח מסודר. היו אותן סיבות שקודם אמרת.

טרם הגשתם דו"ח מסודר, ככל הנראה מחקיקת החוק, מכניסתו לתוקף של התיקון הזה אתם לא הגשתם דו"ח מסודר, שכולל את כל הנתונים של הרשויות המקומיות.

בשנת 2013 אנחנו הגשנו כמו שאתם אומרים. מספר מועט של רשויות הגישו לנו דיווחים ואותם אנחנו הגשנו לוועדה. בשנת 2014 אנחנו הצגנו פה את תמונת המצב, כמו שקיבלנו אותה נכון לאותה תקופה. כרגע הנקודה היא שבגלל השדרוג של מערכת הדיווח אצלנו, אז - - -

זה נורא מוזר ששדרוג דווקא פוגע באפקטיביות וביעילות שלכם. בדרך כלל זה להיפך, אבל טוב.

זה לא פוגע באפקטיביות. בפעם הקודמת אנחנו הצגנו מצב של פחות מ-130 רשויות מתוך 250 בשטח. שנה קודם אנחנו הגשנו תמונת מצב של 30 רשויות. בגלל זה אני אומר שהעניין של מחשוב הנתונים לא פוגע באפקטיביות, הוא מייעל אותה, כי אנחנו צריכים השנה לקבל דיווחים ברמה מעמיקה יותר ומפורטת יותר.

אני זוכר - - -

איך הוא מסביר את זה שעד היום הרשויות המקומיות לא הגישו להם את הדו"ח? זה מה שאני מתקשה להבין.

לפני שנה הסברתם, אמרתם שיש חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. זה מה שאמרתם לנו בוועדה, שיש לכם בעיה שהרשויות המקומיות לא מדווחות לכם ולכן אתם לא יכולים להציג לנו. אז אני רוצה לדעת האם השנה יש שיתוף פעולה?

בשנה האחרונה עלה שיתוף הפעולה. חל שיפור בשיתוף הפעולה עם הרשויות ועכשיו הרשויות ממתינות להחלטות שלנו בנוגע למילוי הדו"חות. ועוד פעם, אני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת, אנחנו מקבלים מהרשויות תמונת מצב מלאה בנוגע לכל ההיבטים של כוח אדם. את הסיפור של ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה אנחנו הכנסנו לתוך הדו"ח. לא שמנו את זה בתור נישה צדדית וזמנית רק בשביל לקבל את זה. זה נמצא מובנה בתוך ה- - -

ביקשנו לפני שנה. אני לא יודע אם אתה היית או מישהו אחר, אבל גם בשנה שעברה ביקשנו באופן ברור. אנחנו רוצים לדעת לגבי יישום חוק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה. זה ברור. החוק גם נמצא אצלכם משנת 2011. אז אנחנו לא צריכים כל הזמן להזכיר לכם את זה, כי זה תפקידכם ואי יישום החוק זו הפרה חוקית.

אנחנו נפעל לשיפור הדיווח. נקבל את הדיווח היותר מעודכן מהרשויות - - -

אני מציע להעמיד לדין את המחשב, שהוא לא בסדר.

אולי תתנו תאריכים במקום ויעדים ברורים?

כן.

ובאמת תתחייבו לעשות את זה.

מתי?

סליחה, לא שמעתי.

זה נשמע רחב מדי. פשוט תתנו יעדים ותאריכים ברורים. עכשיו הכל הסתדר, יש מחשבים, אפשר לעבוד, אז פשוט תתקדמו עם זה.

ואתה יכול להתחייב לנו על תאריך, עד מתי אתם יכולים להציג לנו בכתב את הדו"ח?

לא. כרגע אני לא יכול.

אתה לא יכול. הבנתי. טוב.

אז אתה תבקש, אדוני יושב הראש.

כן, אני אבקש, בסדר. אנחנו רוצים לשמוע עדכון מחברת החשמל. מר עופר קרן, ממונה על העסקה רב גונית.

כן, בנוסף אני גם עוזר לסמנכ"ל משאבי אנוש והתחומים האלה מתחברים יחד בשליטה על כל מערך משאבי האנוש בחברה. אז אנחנו ממשיכים במלוא המרץ, כמו שאנחנו מגיעים לכל ועדה, לדווח על המשך המדיניות של הדירקטוריון והנהלת החברה, עם תכנית חומש מוסדרת ועמידה בדרישות החוק. אנחנו היום, נכון לאתמול, הגענו ל-1.4% בקליטת בני העדה.

1.4%.

1.4%.

אתה יכול להגיד לי במספרים?

במספרים, יש לנו היום 161 עובדים, נכון לאתמול. ואתה רוצה גם את החלוקה – גברים-נשים, קבועים-ארעים. שיעור אקדמאים. יש לי את הכל, אם אתם רוצים לשמוע.

תציג, אבל אני חושב שזה - - -

יש לנו היום 135 עובדים גברים בחברה, 17 נשים, 54 קבועים, 107 ארעיים. שיעור האקדמאים הוא 22 עובדים – 14% מתוכם. שיעור הנדסאים וטכנאים – 31, שזה 15%. בנוסף, אנחנו המשכנו ואני דיווחתי בוועדה קודמת על פרויקט עתיד נאור, שזה פרויקט שלנו, של קליטת סטודנטים מהפריפריה ואנחנו בעצם משלמים להם מלגת קיום של 1,600 שקלים בחודש. הם נותנים יום עבודה בשבוע ואנחנו בחופשים שלהם מהלימודים מעסיקים אותם במשרה מלאה ולאחר מכן אנחנו קולטים אותם, כשהם מסיימים את הלימודים, לחברה והם מקבלים עדיפות במתן התחייבות בחברה.

אני משלב לא רק את הנושא הזה, אלא גם מחקרים מהשטח. אני מעסיק אצלי סטודנטים מבני העדה שלומדים תואר ראשון בפסיכולוגיה, משאבי אנוש, שהם בעצם יורדים לשטח, למרכזי הקליטה, לעשות לי את המחקרים וגם עושים מחקרים בתהליך הקליטה שלנו בחברה – האם הוא טוב, לא טוב, מה ההתאמות שאנחנו צריכים לעשות. גילינו שבעצם בני העדה יותר ניגשים במקצועות הטכנולוגיים למקצועות ההנדסאים ולא למקצועות ההנדסה. לכן הרחבנו רק עבור בני העדה האתיופית עוד חמישה מקומות לבני העדה האתיופית שלומדים את מקצועות ההנדסאים במקצועות הטכנולוגיים ובימים אלה הם נקלטים לחברה, לפרויקט הזה.

במהלך השנה האחרונה מונו שני מנהלי מחלקות מקרב בני העדה. בנוסף אנחנו ממשיכים את כל התכנית הזאת במלוא המרץ, לקלוט את בני העדה, לטפח אותם, לשלוח אותם ללימודים אקדמאים בכל מיני תחומים ואנחנו בהמשך עשייה.

קודם כל אני מברך על ההתקדמות. דבר שני, אני מקבל הרבה מכתבים מעובדים שאתם מפטרים אותם. אז מה הסיבה? כי דווקא אנשים שיש להם ניסיון והם בעלי משפחה, אחרי שהם לקחו משכנתא, רכשו דירה, אתם מפטרים אותם מהעבודה. אתה יכול להסביר לי מה ההיגיון בזה?

ראשית, חברת החשמל בשנת 2016 – זה לא הרבה – זה לא הרבה, אני מכיר את המכתבים, כי אני עונה לך. בשנת 2016 אף עובד לא קיבל קביעות בחברת החשמל. אף אחד. לכן זה המצב שקיים במצב של החברה. עדיין עם כל המצב הכלכלי הקשה של החברה, אנחנו ממשיכים להעסיק עובדים ולקלוט עובדים, אבל כרגע, במצב הנוכחי, אנחנו לא יכולים להעניק קביעויות.

מה שקורה, אנחנו כפופים להסכמים קיבוציים, כמו שאתה מכיר. הסכם קיבוצי של עובד, כל עובד בחברת החשמל, הוא לחמש שנים ובתום חמש השנים, מי שנמצא בתפקידי ליבה ותומך ליבה, אנחנו מביאים אותו לדיון קביעויות. אנחנו לא יכולים לתת לכל העובדים בחברה את הקביעות. אנחנו כן נותנים העדפה מתקנת בתוך התהליך הזה, לעובדים מבני העדה, אבל אין מאה אחוז.

הבנתי. טוב. אנחנו נשמע גם מחברות אחרות. נשמע את רכבת ישראל. יש כאן נציג? לא. מאלתא? כן. בבקשה.

שלום, אני אדם פלוטקין, אני עוזר בכיר למנכ"ל אלתא. אלתא היא חברה בת של התעשייה האווירית, היא נמצאת באשדוד. נמצאת איתי פה מישל טובלי, שהיא אחראית במשאבי האנוש של אלתא על קשרי קהילה ומטפחת את כל הנושא הזה של העסקת בני העדה האתיופית. כשהיינו פה לפני שנה רצינו לספר על שני פרויקטים שאנחנו עושים ולא היה זמן, אז אני מקווה שעכשיו גם נוכל לספר על שני הפרויקטים האלה.

אז אנחנו רואים בהעסקה של בני העדה האתיופית שליחות ועוד לפני שנכנס לתוקפו החוק בשנת 2011, התחלנו לקלוט עובדים בני העדה, למרות שהחוק לא חייב, וכל זה מתוך ראייה של החשיבות הלאומית של הנושא הזה.

היום אנחנו מעסיקים 39 עובדים יוצאי העדה. התעסוקה שלהם היא מאד איכותית אצלנו. 17 מתוכם הם מהנדסים ואקדמאים ו-9 הנדסיים וטכנאים. כלומר כמעט שני שלישים מאלה שאנחנו מעסיקים, הם טכנאים, מהנדסים, אקדמאיים והנדסאים.

מאז הדיון הקודם, שהיה לפני כשנה, קלטנו 5 עובדים נוספים, שזה בערך גידול של 15% לעומת מה שהיה בדיווח הקודם וגם הם עובדים איכותיים בתחומים של הנדסת חשמל, תעשייה וניהול ומדעי החברה.

באופן כללי, אני אישית פה כבר פעם רביעית בדיונים שהתחילו בשנת 2013. גדלנו מ-22 ל-39 עובדים, כמעט הכפלנו את הכמות ואנחנו עדיין במגמה שאנחנו ממשיכים. עוד פעם אני רוצה להדגיש שכולם מועסקים במשרות מאד איכותיות. יש לנו למשל אחד העובדים שהוא ראש צוות התוכנה של מערכת כיפת ברזל, שאנחנו שותפים לה.

ערוצי הגיוס שאנחנו עובדים בהם זה עמותה של עולים ביחד, שאנחנו עובדים איתה בשותפות גדולה מאד. אני מזמין את ראש הוועדה ואת חברי הוועדה לבקר באלתא. הוועדה הקודמת, בראשותו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב ביקרה באלתא. הפגשנו אותה עם עובדים ששמחו לספר וככה הוועדה גם יכלה להתרשם ממקור ראשון מהאיכות של העובדים ומהקליטה שלהם באלתא.

אני רוצה פה להשאיר שתי דקות למישל, לספר על שני הפרויקטים. אחד העניינים זה שאנחנו חברת הייטק ש-85% מהעובדים הם מהנדסים, מתכנתים וכך הלאה, ובעצם יוצאי העדה האתיופית, הבוגרים שלהם, אין לנו מספיק בוגרים של האוניברסיטאות וכך הלאה כדי לקלוט. אנחנו עושים פעילויות כדי שבעוד 4-5 ו-6 שנים יהיו יותר. אז מישל.

אני מוכן לתת יותר משתי דקות, כי כשרוצים, כך מצליחים.

ואני יכולה לדבר שעות.

אתם מודל לחיקוי, לכן נשמח מאד לשמוע יותר, גם אחרים ישמעו.

תודה. שמי מישל, אני ראש תחום קשרי קהילה באלתא. אלתא תורמת בצנעה לקהילה, כאשר אנחנו מאמינים שנושא החינוך, ורוב הפעילות שלנו היא בנושא חינוך, בבחינת דור העתיד ולדאוג שהחברה הצעירים כבר בכיתות ח' ו-ט', יקבלו חינוך טכנולוגי, חינוך למתמטיקה, פיזיקה, אנגלית 5 יחידות, שזה יהיה הבסיס שלהם ולא נצטרך להגיע לחוקים.

מה שאנחנו עושים ספציפית – זה נכון לגבי כלל התלמידים באשדוד וכלל הפעילות שלנו בעיר אשדוד – אנחנו יושבים באשדוד – אנחנו מאמינים בפתגם שאומר שעניי עירך קודמים ולכן רוב הפעילות שלנו בקהילה מתרחשת בעיר אשדוד.

שני פרויקטים ספציפיים שאנחנו מייעדים לבני העדה האתיופית, זה פרויקט אחד שאנחנו השנה מתחילים בו פיילוט שנקרא נגת. למדתי שהפירוש של המילה זה שחר והחלטנו לתת לפרויקט הזה סוג של נגיעה טכנולוגית, והכוונה פה לעשות עבודה עם תלמידים בכיתות ח'-ט' ו-י' באלתא, כאשר מהנדסים בכירים באלתא, כולל עובדים בני העדה האתיופית, שצריכים להוות להם דוגמא אישית, גם בפעילות העשרה וגם לימוד של מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, כשהכוונה שלנו זה דווקא לקחת לאו דווקא את המצטיינים, את התלמידים הפחות טובים וכן למשוך אותם כלפי מעלה. לעשות להם סוג של העצמה, כדי שאותם ילדים ילמדו אחר כך מקצועות ריאליים והדרך לאוניברסיטה תהיה פתוחה בפניהם.

מעבר לפרויקט הזה, יש פרויקט באשדוד של קציני ים אורט אשדוד, ששם בעצם אנחנו גם מפתחים את כל הנושא של החינוך, גם בנושאי אלקטרוניקה, חשמל, ושם אנחנו דואגים שעובדי אלתא, ממוצא אתיופי, ייקחו חלק בהתנדבות הזו וגם מעבירים בעצם את השיעורים וגם נותנים את הדוגמא האישית ומספרים את הסיפור האישי שלהם.

אנחנו מאמינים שהכל בא מהבסיס ובחינוך. אני חייבת לציין, אנחנו חברה ממשלתית, כל הפעילות היא בהתנדבות של העובדים. הם מדפיסים כרטיס כשהם הולכים לפעילות הזו, זה על חשבונם והם עושים את זה באמת באהבה גדולה.

בכלל באלתא יש נקודה חמה לבני העדה האתיופית. אני אישית מכירה אותם, את כל ה-39 אחד אחד. אני מעסיקה סטודנטית שעובדת אצלי, שמה אלאם לגאס, סטודנטית בת העדה שעובדת אצלי וזה היה חשוב לי. ובאמת, אנחנו מאמינים שהרוח הגבית של ההנהלה, של מנכ"ל אלתא לכל הנושא הזה היא בלתי רגילה ואנחנו מאמינים ששם היא תהיה. אנחנו גם פועלים לכלל בני הנוער באשדוד, אבל לקחנו עלינו את הנושא של בני העדה האתיופית, כי חשוב לנו שהם ישולבו, כי אותם עובדים שמשולבים באלתא, הם משולבים בזכות ולא בחסד. זה אנשים שהתקבלו כשהם היו מועמדים יחד עם עובדים אחרים ולא הייתה שום בעיה.

זה באמת על קצה קצה המזלג. ואם באמת הוועדה תכבד אותנו בביקור באלתא, אז נשמח להראות לכם פעילות נוספת שאנחנו עושים שם.

תודה רבה לכם. אם רוצים – אז כך אפשר לעשות את זה ולכן אני חושב שזה מאד חשוב ותמשיכו. אנחנו מאד שמחים לבוא גם לבקר.

אז אנחנו נתאם עם דנה.

כן, בהחלט.

נשמח לארח אתכם.

אנחנו נשמע עכשיו את ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. ירון יחיאס מייצג את העניין של ייצוג הולם ואנחנו נשמח לקבל נתונים עדכניים, אם יש לך או הערות.

ברשותך, אני אשמח להקשיב לעוד כמה גופים ואז אני אתייחס.

כן? מצוין. אוקיי. דוד מהרט ממרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה.

תודה אדוני יושב הראש. ראשית אני חושב שזה דיון מאד חשוב, רק אני קצת הופתעתי מזה שבין היתר אחד הדברים שהמשרדים הממשלתיים יכולים לטעון שהם לא מגייסים עובדים, אנחנו לא נפטר עובדים ותיקים בשביל לקלוט עובדים חדשים. אז מהנתונים עולה שהעיסוק של בני הקהילה קטן בגלל שקלטו עובדים חדשים. כלומר, הקליטה של העובדים החדשים דווקא הייתה צריכה לאפשר להם לתקן את האחוז הזה ולהגדיל את מספרם של בני הקהילה. זו הערה אחת.

הדבר שלשמו ביקשתי את רשות הדיבור, הוא באמת נושא של עובדי מרכז ההיגוי, למרות שמשרד החינוך לא נמצא פה ואני מבין שאתם עוסקים בתאגידים ציבוריים, ובכל זאת אנחנו מדברים על תעסוקה של אנשים.

אני צריך להבהיר למשתתפים שהיום, כפי שאמרתי בהתחלה, הזמנו את הארגונים האלה ולא את משרדי הממשלה. מחר יהיו משרדי הממשלה, אבל בכל זאת, ביקשתם להשתתף בדיון ולהציג גם – אתה ועוד נציג. אני מבקש שתציג בקיצור, כי אין מי שיגיב, כי משרד החינוך לא נמצא.

נכון, אז אני אקצר.

אני פה.

את ממשרד החינוך?

אני מנציבות שירות המדינה.

את מכירה את הנושא?

לא, משרד החינוך לא.

לא, לא, מרכז ההיגוי. הנושא הוא מרכז ההיגוי.

לא, זה לא.

היום יש עובדים שנופלים בין הכיסאות, כי משרד החינוך הוציא למכרז את מרכז ההיגוי או את המגשרים, או שחילקו את זה לשלושה, אז אני אגיד הגופים שהיו מטפלים בנושא הזה לא קלטו את העובדים שעבדו הרבה שנים. זה הנושא. בנושא הזה אנחנו נרחיב מחר, כשהמשרדים הרלבנטיים יהיו. תציג בקיצור.

כן, בקצרה. אז כפי שאמרת, מכרז ההיגוי של עולי אתיופיה קיים 22 שנה ומשרד החינוך מגדיר אותו, ככה בחוזר מנכ"ל - מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה ומערכת החינוך הוא הזרוע המייעצת של משרד החינוך לקידום שילובם והישגים החינוכיים והחברתיים של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך מהגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים. המרכז הוקם בשנת 1994 על ידי משרד החינוך וכן הלאה. כלומר, זה גוף שלא עונה בהגדרה על עובדי קבלן באופן קלאסי, אלא המשרד הקים אותו ביוזמה שלו ובמימון שלו והוא פועל 22 שדה.

עכשיו משרד החינוך התעקש לעשות מכרז, לפני כשבעה חודשים, בדצמבר, ובמסגרת המכרז הזה בעצם עשה דבר בלתי חברתי, בלתי מוסרי ובלתי חינוכי. אנשים שעבדו כ-22 שנה, כאמור, הוא אמר אני רוצה שחלק מכם תמשיכו לעבוד. אני בעצם רוצה רק את המגשרים ואני גם לא רוצה את המגשרים הוותיקים, כי אני רוצה עכשיו שהגישור יהיה רק לאלה שעלו ב-10 השנים האחרונות. אבל כל הצוותים המחוזיים, המנהלים הארציים, הם בכלל לא במכרז. מבחינתי יש מכרז חדש וככה אני זורק את כל האנשים ששירתו את המערכת כל כך הרבה זמן – הביתה.

היום, כשאנחנו מדברים עם משרד החינוך, אז מה שמציעים לאנשים האלה, אומרים למגשרים לכו לעבוד אצל הקבלן החדש. לצוות המחוזי והארצי אומרים – לכו לחתום בלשכת העבודה. אנחנו חושבים שזה דבר בלתי סביר, בלתי הגיוני. מדינה, או משרד שמימן אותנו, ניהל אותנו, עבדנו איתו ברציפות, שהוא גוף כמו שאמר פרופסור רובינשטיין, שר החינוך כשהקים אותו - אני מקים אתכם, אני שם אתכם מחוץ למשרד כדי שתהיו עצמאים ליזום ולדבר ולהציג את העניינים של בני הקהילה באופן הגון, באופן ישר ובאופן אמיתי, שלא תהיו תחת פקידי משרד החינוך, שתסבלו מיראה מהם ומהיד המתנשאת שלהם. אבל מה שקורה היום במדיניות המכרז, שפקיד זוטר יכול לכתוב מכרז שישלח רבים מבני הקהילה הביתה. מדובר בכ-65 אנשים.

אנחנו חושבים, אדוני יושב הראש, ואני יודע שהדיון צריך להיות בעיקרו מחר, אנחנו מבקשים גם את תמיכתך וגם תמיכה של כל אחד, כי אנחנו חושבים שאנשים ששירתו גם את המערכת ואת הקהילה והמערכת עדיין זקוקה להם, כי זה לא שבני הקהילה השתלבו, הכל גן עדן ואפשר לשלוח את האנשים האלה הביתה. לא. במשרד החינוך מיליוני שקלים מסתובבים ויכולים לשלב את האנשים האלה.

אגב, מדובר בכל המקרים שאתם רואים באנשים האלה. אגב, אני גם מציע לכל התאגידים האלה, אם אתם חפצים באנשים מקצועיים, אנחנו נשמח לתת לכם רשימה של אנשים, לא רק של עובדי מרכז ההיגוי, אלא גם של אנשים אחרים. תודה.

תודה. מי עוד רוצה להציג בקיצור? אני אתן לך להתייחס לנושא. מי עוד? מה שדוד אמר זה מספיק?

תגידו מה שאתם רוצים.

ממרכז ההיגוי יש עוד מישהו שרוצה להוסיף בקיצור? הוא אמר את זה בגדול, אבל אני הבטחתי לשני נציגים ואני עומד בהבטחתי.

אז תודה רבה אדוני יושב הראש. בהחלט היום זה לא הנושא, אבל בכל מקרה, אני אומר שהיום הייתה לנו דוגמא נפלאה - - -

תגיד את שמך לפרוטוקול.

קוראים לי יאיר גטה, יועץ ומנחה מגשרים אזורי במרכז ההיגוי. אני אומר שהיום ראינו דוגמא איך באמת קודם כל ניגשים לוועדה ואיך, כמו שדוד הקדים אותי ואמר, שבעצם איך פקידים תוקעים תהליכים והחלטות ממשלה שמתקבלות לקידום יוצאי אתיופיה ואיך התהליכים נתקעים בתוך הבירוקרטיה המסולפת של כל מיני חברות וכל מיני משרדים.

גם בוועדה הזאת, אדוני יושב הראש, היינו פה כמה וכמה פעמים ובוועדה התקבלה החלטה פה אחד, בהסכמת רוב חברי הוועדה, חברי כנסת והמלצה למשרד החינוך לקליטה ישירה של העובדים.

אני רוצה להגיד לך שהתקדמנו לא בקצב שרצינו, אבל יש איזו שהיא התקדמות.

לצערי - - -

היום לא כל העובדים נופלים בין הכיסאות. יש עובדים שהתקבלו. יש עובדים שעוד לא התקבלו. כמה לא התקבלו מתוך 65 אנשים?

מתוך 65 אנשים המשרד מדבר על כך שיקלוט כ-7 אנשים ישירות אליו בתפקיד מורה מגשר.

6 אנשים.

6 אנשים בתפקיד שבחלקו הוא בכלל תפקיד זמני. זה כל מה שהמשרד מוכן לקלוט, למרות שאצלך בדיון, גם בוועדת החינוך, שמוטי יוגב ניהל שם ואתה היית שם, עירית בירן אמרה אנחנו נקלוט את כולם, נתפור להם חליפות. היום לא רק שלא תופרים חליפות, אפילו גרביים הם לא נותנים. והמשרד אגב סובל מתת ייצוג. הייצוג של בני הקהילה במשרד החינוך - - -

בוא תגיד לי מספרית לכמה תפרו חליפות.

אז אני אומר לך, המשרד אומר שהוא יקלוט שישה ואת כל השאר – לחלק הוא אומר תלכו לעבוד אצל הקבלן החדש, במקרה הזה עמותת פידל.

הוא קיבל אותם?

אנחנו לא יודעים. ולכל השאר הוא אומר לכו הביתה.

אוקיי, לכמה מהם נאמר לכו הביתה? כמה?

נכון לעכשיו לשישה - - -

לא, את זה נברר. אני אומר שהקבלן שזכה, יכול להיות שהזכיין יקלוט אותם, אבל מי שעכשיו לא אצל זכיין ולא במשרד החינוך נשאר באוויר. כמה? מה המספרים?

אני יכול לתת - - -

מספר. רק מספר אני צריך.

21.

שלושה אנשי צוות, שמונה מנחים, בסך הכל 11, שהם מחוץ למכרז.

הבנתי.

ובסוף אוגוסט, ב-1 בספטמבר אין להם משכורת.

אוקיי. אז מ-65 הגענו ל-11. אז יש התקדמות. אני אופטימי.

לא, לא. אם אפשר לסיים את הדברים, בבקשה.

בבקשה, אני אתן לך, תסיים.

אני חושב שיש בכלל הטעיה בכל ההצגה, כי כשאנחנו התחלנו את המאבק אנחנו יצאנו למאבק לקליטה ישירה של כלל עובדי מרכז ההיגוי ומה שהמשרד מציע כרגע בעצם לעבור לזכיין החדש, זה בעצם אותה שרשרת של תעסוקה שהייתה עד עכשיו ולא יצאנו למחאה בשביל הדבר הזה. אנחנו יצאנו למחאה בשביל העסקה ישירה.

אנחנו יצאנו למחאה בשביל קליטה ישירה של כלל העובדים ומה שהמשרד כרגע מנסה לצייר, תמונת מצב פסטוראלית, כאשר רק 7 מתוך 65 עובדים נכנסו, אני חושב שזה בדיחה, כי גם השבעה שמדובר, שהם - - -

בסדר. לא, הסיבה שאני ביקשתי מספר, כי אנחנו מדברים ופה יש גורמים, תאגידים, חברות ממשלתיות וכל זה - - -

שהם לא מכירים את הסיפור.

ולכן, אם הם יכולים לעזור בכיוון הזה, שיידעו במה מדובר ובכמה מדובר. לכן זו הסיבה ששאלתי את המספר, אבל הדיון בנושא הזה יהיה מחר.

אבל לא להסיר את האחריות ממשרד החינוך.

נכון, אנחנו לא רוצים להסיר את האחריות ממשרד החינוך וגם זה שהמשרד שולח אותנו לקבלן החדש, אני חושב שזה לא פתרון, אלא רק לדחוף אותנו עוד פעם הצידה, לחצר האחורית של משרד החינוך.

הבנתי. טוב, אז בואו, אני אומר שהסברתי לכם מהתחלה, היום הדיון לא קשור למשרד החינוך. מחר זה הדיון. בכל זאת נמצאת איתנו נציגת נציבות המדינה ואם יש לה מה להתייחס לנושא, אז אני אשמח.

לנושא הזה אין לי מה להתייחס, כי זה לא נושא משאבי אנוש וזה נושא של פעילות של משרד החינוך. אני רציתי לדבר מכיוון שהפורום הזה זה פורום של הדיווח של ייצוג הולם, כולל גם שירות המדינה ורק רציתי לעדכן על הנתונים שלנו.

מצוין.

אז נכון לדו"ח שלנו, של שנת 2015, היו 1,186 יוצאי אתיופיה, שהם 1.63 אחוז מסך כל עובדי המדינה, אבל בגלל שאנחנו לוחצים ועושים עבודה מאד מאד גדולה מול כל המשרדים, במחצית השנה הנוכחית עד אתמול – אמצע שנת 2016, אנחנו כבר ב-1,350 יוחאי אתיופיה בשירות המדינה, שמהווים 1.78% סך הכל עובדים.

זה בתקנים?

כן, כן, עובדים מן המניין, לא קבלן. קבלן לא נחשב בספירה שלנו.

הבנתי. אוקיי.

אנחנו לא מדברים על עובדי קבלן, רק עובדים מן המניין שהם עובדי מדינה.

כולל סטודנטים מתמחים?

לא, לא כולל סטודנטים.

כמה במשרד החינוך?

לשנת 2015 אני יכולה להגיד לך, אבל זה לא כולל מורים כי הם לא שייכים.

לא, בלי מורים.

למשרד עצמו אני יכולה להגיד לך.

אני יודע על 0.69.

דרך אגב, הדו"ח הזה קיים באתר של הנציבות, שגם כל אחד יכול לראות אותו. משרד החינוך - - -

0.69.

רגע. אם אתה יודע, למה אתה שואל? תן לה שהיא תענה.

נכון, יפה – 0.69. זה לשנת 2015 בדיוק המספר.

כמה?

0.69 שזה 15 עובדים. לשנת 2016 אין לי מעיבוד הנתונים פה.

סליחה, חבר הכנסת נגוסה, אולי היא יכולה גם לפרט, הם הכינו תכנית מאד טובה בנציבות - - -

זה מחר.

לא, אבל כן חשוב שתפרטי פה לתאגידים ולחברות הממשלתיות, מה אתם עושים במידה ומשרד ממשלתי לא עומד בייצוג עצמו.

כן.

אוקיי, אז זה באמת במסגרת. מה שאנחנו עושים, כל המשרדים באים לוועדת חריגים אצלנו. במסגרת ועדת חריגים, חוץ משהם צריכים להסביר איך הם עומדים בתקנים, הם צריכים להגיד איך הם עומדים בכל האוכלוסיות של ייצוג הולם, שזה היום לפי החוק ארבע אוכלוסיות – אחד זה אנשים שהם בתפקידים בכירים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות וערבים.

משרד שעומד במה שהוא צריך בייצוג הולם מקבל V. משרדים שלא עומדים חייבים להציג תכנית איך הם הולכים לעשות, תכנית אופרטיבית ולא כללית ומשרדים שאנחנו מרגישים שאין תכנית ואין ממש היענות, אנחנו מגיעים עד לשלב של הקפאת תקנים.

בנוסף, ההתחייבות שלנו בתכנית הממשלתית, מעבר לקליטה והגברת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה, אנחנו התחייבנו על כמות קליטה של אקדמאים, כי האמונה שלנו, שכשאתה קולט אקדמאים אז בעצם אחת הבעיות שגם אצלנו יש, שהאחוז בתפקידים בכירים הוא נמוך, אבל אם אתה קולט אקדמאים בתפקידים של אקדמאים, אז בעצם אתה פותח את הדרך ליישום.

בנושא של המשרות, עוד דבר. אנחנו מסמנים משרות מסומנות שמיועדות רק לאוכלוסיות של ייצוג הולם - כל פעם זה לאוכלוסייה מסוימת – לאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, שמה שזה מאפשר, זה פשוט מאד כמות המועמדים שמגיעים לשירות המדינה היא כמות מאד מאד גדולה. אני רק אספר, יוצאות בערך 2,500 משרות פומביות, מתוכן יש לנו 188,000 מועמדויות. זאת אומרת ש-186,000 אנשים מקבלים תשובות שליליות. המשרות המיידיות פשוט מאד מאפשרות ליוצאי אתיופיה הרבה יותר להיראות ולראות וזה כלי שגם למשרדים הוא מאפשר לעשות ייצוג הולם, גם לקליטה.

אז אני יכול לחסוך לך לגבי מחר, אני חושב שזה כדאי. אני אעלה את השאלה הזאת כדי שגם התאגידים והחברות הממשלתיות ברשויות המקומיות יידעו ואני אשמח אם תבהירי לנו, כי במסגרת ועדת השרים והתכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה, התכנית אושרה ונציבות המדינה הבטיחה, לא רק הבטחה, זו החלטה – לשלב 30 סטודנטים לתואר ו-50 אקדמאים כל שנה בשירות הציבורי.

אז אנחנו נשמח לדעת איך אתם מתקדמים עם זה. התכנית היא לשנים 2016-2019, ארבע שנים, כל שנה 30 סטודנטים ו-50 אקדמאים. עד עכשיו, בשנת 2016, כמה הצלחתם לשלב?

אוקיי, אז לגבי סטודנטים אין לי פה את הנתונים. לגבי אקדמאים – בחצי שנה האחרונה קלטנו 31.

31. אוקיי. אז נשארו לכם עוד כמה חודשים.

חצי שנה. אנחנו עומדים בזה.

חצי שנה, אז כנראה תכפילו את זה.

כן, אנחנו מקווים שאנחנו נהיה מעל 50.

מצוין. למה לא התקדמתם עם סטודנטים?

לא, לא, זה לא שלא התקדמנו, אין לי פה את הנתון כי באתי לדיון ייצוג הולם וסטודנטים הם לא - - -

אה, אין נתונים.

אני אנסה להביא למחר את הנתונים.

אז אני אשמח מאד. זה מאד חשוב לנו.

בסדר גמור.

תודה רבה. אני מאד מברך על ההתקדמות תודה. אנחנו נשמע מנמל אשדוד בבקשה, איציק שטיינברג, סמנכ"ל משאבי ניהול.

נמלי ישראל, לא נמל אשדוד.

אוקיי. כך נרשמתם.

אוקיי, בסדר. נמלי ישראל באשדוד.

לא. נמלי ישראל הם לא באשדוד. נמלי ישראל זה החברה שבונה את הנמלים החדשים.

אוקיי, אז למה נכנס השם אשדוד? אני לא יודע.

ככה הם נרשמו.

אז ככה, יש חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה, חברת נמל אילת וחברת נמלי ישראל. חברת נמלי ישראל היא החברה שעכשיו מקימה את שני הנמלים החדשים, אחד בחיפה ואחד באשדוד, שיהיו מתחרים לנמלים הקיימים.

הבנתי.

החברה שלנו היא חברה שנה, של כ-137 איש. יש לנו כיום בת אחת מהעדה האתיופית.

רק אחת?

רק אחת, אבל אנחנו מפרסמים בכל מכרז. בחברה אין כמות גדולה של מכרזים, אבל בכל מכרז אנחנו מפרסמים. יש אפליה מתקנת לבני העדה.

העדפה.

העדפה מתקנת.

ייצוג הולם, כן.

כן, ייצוג הולם. אצלנו זה בעיקר חברה של מהנדסים, מהנדסים ימאים וכל הדברים, ולצערנו אין היענות. אבל בפירוש, אם ניגש מישהו אנחנו תמיד בודקים את זה - - -

יש פרסום?

בוודאי. לכל מכרז יש פרסום שניתנת העדפה מתקנת.

אוקיי. אז ירון, יש לך עבודה.

את האמת הם פרסמו השנה, אבל אתה מייצג חברה ממשלתית בפני עצמה. גם נציג של נמל אשדוד צריך להיות פה, גם של נמל חיפה וגם של חברת - - -

לא, לא, לא, זה שונה.

חשוב לחדד את זה.

הוא הסביר לנו. אני הבנתי, במסגרת היוזמה החדשה ליצירת תחרות, זה מה שקם. הבנתי. אז באמת אם אתם תמצאו או יגיעו אליכם אנשים שמתאימים לתפקידם שאתם מחפשים, אין בעיה לקלוט אותם.

בפירוש. אני גם קורא שיצרו איתי קשר ונשמח לקבל עובדים בהתאם למכרזים שאנחנו מפרסמים וניתן העדפה מתקנת.

תודה. בבקשה, חברת מקורות, שירה זינגר.

שלום. בחברת מקורות ובחברת שחם יש 23 עובדים בני העדה האתיופית. בשנתיים האחרונות גויסו 5 עובדים במקצועות בתחום ההנדסאים. בכל משרה שאנחנו יוצאים לפרסום אנחנו פונים גם לארגונים, גם לג'וינט, גם לעולים ביחד. גם ברשתות אנחנו מפרסמים על העדפה למגזרים השונים. בנוסף לכך יש לנו משרה ייעודית באגף ההנהלה, שמיועדת לבני העדה האתיופית, שהייתה מאוישת עד לפני ממש כמה חודשים והעובדת ביוזמתה עזבה את החברה.

אז לא מצאתם?

היא הייתה מאוישת עד לפני חודשים והעובדת ביוזמתה עזבה את החברה. אנחנו נגייס מחדש לתפקיד הזה. זה משרה שצבועה רק לבני העדה בדירוג האקדמאים, כך שמי שמעוניין, נשמח לקבל קורות חיים.

בנוסף לכך אנחנו לקראת איזה שהוא מהלך ביחד עם התאחדות התעשיינים לשילוב תלמידים מהתיכונים להתנסויות בחברת מקורות וגם שם נתנו דגש לבני העדה האתיופית והעניין פה מתחיל להתגלגל, כבר התחילו ביקורים והתכוונות לקראת הדברים.

5 העובדים הם מאז שדיווחתם לנו לפני כשנה?

בשנתיים האחרונות 5 חדשים.

בשנתיים, אוקיי, כלומר שזה מסוף שנת 2014 עד עכשיו.

יש שלושה במהלך שנת 2015 ועוד שניים מ-2016. אחד ממש החודש.

הבנת, 2015 ו-2016.

2015 ו-2016.

אני חייב לציין שהנתונים שקשורים לרשות החברות אומרים שאף בן העדה לא הצטרף לחברת מקורות.

רק תזדהה לפרוטוקול.

ניר פנחסוביץ מרשות החברות הממשלתיות.

רגע, רגע, סיימת?

כן.

אוקיי, בבקשה, רשות החברות הממשלתיות.

אז קודם כל אני אספר קצת באופן כללי על הנתונים ואז אני גם אספר מה הרשות עושה. רק חשוב להבין, בשונה אולי מהנציבות או מגופים אחרים, הרשות היא לא גוף שמעסיק את העובדים בחברות הממשלתיות. אין לה גם את הסמכות להגיד לחברות את מי להעסיק. אנחנו גוף שהוא רגולטור. אנחנו מפקחים, אנחנו לא - - -, אנחנו יכולים לדרוש מהחברות ולבקש מהן לעסוק בנושא, אבל אין לנו את הסמכות בחוק להעסיק את העובדים.

לא, לא, תסביר לי. החוק לא נוגע לכם?

חוק הדיווח. אנחנו מחויבים לדווח. רשות החברות לא מעסיקה את העובדים בחברות עצמן.

ולתקן תקנות גם. משרד האוצר יכול גם לתקן תקנות.

הבנתי.

זה גם משהו שצריך להגיד.

אבל יש לכם את המנדט לפקח.

כן, לחלוטין ועכשיו אני רוצה להגיד נתונים. אני רק הקדמתי. מבחינת הנתונים עצמם יש דברים חיוביים ויש דברים שליליים שאני רוצה לספר עליהם. הדבר החיובי הוא, שאנחנו רואים משנת 2011, מאז התחיל חוק חובת הדיווח, צמיחה. משנת 2011 0.68%. בשנת 2012 – 1%. בשנת 2013 – 1.08%. בשנת 2014 – 1.22%, 2015 – הנתונים הסופיים כבר מתקרבים ל-1.4%, אז העלייה היא קטנה, אבל אנחנו כבר מתקרבים כמעט לרף של הייצוג ההולם ויש עלייה קבועה.

מבחינת הדברים שעשינו השנה שונה מהשנים הקודמות, דבר ראשון זה הנתון שאתם גם הצגתם פה לכולם על הדפים. זה הגיע מתוך דו"ח שהתפרסם לציבור בנושא שכר, כוח אדם וייצוג הולם. זה משהו שלא היה בעבר. עכשיו, זה לא רק נתונים שאנחנו מעבירים אליכם ובסוף הם נשארים פה בחדר. עכשיו כל הציבור רואה, זה מעלה את הנושא הזה לסדר היום, וזה משהו שמאד היה חשוב לנו והוא שונה מהעבר.

דבר נוסף, עכשיו, כשאנחנו רואים שיש התקדמות גם בחברות בתחום של ההעסקה עצמה, עכשיו גם חשובה לנו רמת העיסוק בתוך החברה. שלא יעסיקו רק את האנשים במקצועות הלא אקדמאים, ברמת שכר יותר נמוכה, ומהשנה כבר התחלנו גם לבקש נתונים בדבר השכר הממוצע בחברה ולהשוות אותו לשכר הממוצע של בני העדה, כדי לראות שגם בסכום הזה יש שיפור. המצב כרגע הוא לא מזהיר, אבל המטרה עכשיו היא להציב איזה שהוא רף שממנו אנחנו ממשיכים הלאה כדי לראות שכן יש התקדמות.

במסגרת הדיווחים יועדו משרות לבני העדה?

אנחנו לא מדווחים על הנושא הזה.

החברות הממשלתיות נדרשות לדווח לכם על העניין הזה.

על משרות ייעודיות?

בין היתר גם על משרות ייעודיות. החוק קובע שהם נדרשים לדווח לכם לגבי ביצוע הוראות פרק זה, בוא יפורטו בין השאר נתונים באשר לייצוג הולם. אבל כפי שאמרתי, הם גם צריכים לפרט לכם על הצעדים שנעשו כדי ליישם - - -

אז אחד, הנתונים האלה קיימים, פשוט אנחנו בדרך כלל לא מדווחים, אבל הם קיימים ויש לי את הנתונים האלה, אבל הם לא פה כי זה במערכת ואין לי בעיה להעביר אותם כבר השבוע. פשוט במשך ארבע השנים האחרונות בדו"ח הזה אנחנו אף פעם לא דיווחנו את זה. אם זה חשוב לכם, מעכשיו והלאה נמשיך - - -

זה חשוב לנו.

בואו נגיד ככה, זה לא הועלה עד עכשיו משנת 2011. אין לי שום בעיה לדווח על זה.

תעביר לנו.

הנתונים קיימים אצלנו.

בוודאי, זה חלק בלתי נפרד.

זה חשוב לנו. תעביר לנו את זה בכתב, כי הנושא הוא מעקב. אנחנו גם רוצים שהחברות יראו. כל האנשים, כל הארגונים, המטרה היא לשלב את הקהילה.

המשרות זה כלי חשוב מאד.

כן, המשרות וזה מופיע בחוק והחוק נותן לכם את האפשרות לתת את זה, אלא אם כן אתם מתעלמים מהחוק.

אנחנו צריכים לדווח בחוק, הוא לא נותן לי את האפשרות לקבוע לחברת מקורות תעסיקו עובדים או תצבעו משרות. הוא לא נותן לי את האפשרות הזאת, החוק. תתקני אותי.

לא, לא.

דיווח. אני מדבר על רמת הדיווח.

בדיוק, ברמת הדיווח.

אין שום בעיה. עד השבוע הבא תקבלו את הנתונים האלה, הם קיימים אצלנו.

בדיוק, האם יש לכם נתונים בדבר ייעוד משרות באותן חברות ממשלתיות שמדווחות לכם.

נכון, זו השאלה. אוקיי?

בסדר.

אז אנחנו נשמח לקבל. תוך כמה זמן?

אני לא יודע. הם צריכים לדווח? אני לא יודע להגיד. אם דיווחו כולם – זה כבר יכול להיות מחר. אני לא עקבתי אחר הנתונים האלה כי אנחנו לא דיווחנו עליהם, לכן אני צריך לבדוק.

אז תשלח לנו.

בכל מקרה אני אוכל לעדכן אתכם מתי אני אוכל לעשות את זה, וזה יהיה כבר השבוע.

תודה. אני יודע שנגה מולוגטה ויפית רוצות לדבר. אני לא נתתי לכן היום, כי זה לא נושא הדיון. נתתי לשני נציגים שלכם להשמיע את העניין, אבל מחר אתם תהיו הדוברים, אתם תהיו הנציגים שידברו ראשונים.

מחר כולנו נדבר.

נראה. יש גם אחרים. אנחנו נשמע עכשיו את ירון יחיאס, בבקשה.

קודם כל תודה ליושב ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה. אני שמח שגם היועצת המשפטית הצטרפה, כי צריך לתת גם את ההתייחסות המשפטית לנושא, אז זה דבר ראשון.

אני מייצג את ארגון צפון - - -

שכחת את חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

וכמובן את חוקר מרכז המידע והמחקר של הכנסת. כולם ביחד ולחוד עושים פה עבודה מעולה, אז תודה רבה לכם.

עכשיו לגופו של עניין, לנושא עצמו. אני מייצג את ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. אנחנו בעבר היינו קרן והיום אנחנו עמותה רשומה עם תמיכה מאד גדולה מיהדות ארצות הברית, ואנחנו במקרה גם עוקבים אחר נושא חובת הייצוג ההולם לבני הקהילה האתיופית בשירות הציבורי, בעקבות החוק שנחקק. אני קודם כל רוצה לתת כמה התייחסויות.

ראשית כל, יש לנו סטודנטים ובוגרים בארגון, שמקבלים מאיתנו מלגות בצורה וולונטרית, ולכן חשוב לנו שלאחר שהם יסיימו את התואר הם יזכו לתעסוקה שהיא תעסוקה איכותית ומיטבית. לכן הנושאים הללו הם בראש מענייננו.

החוק נחקק בשנת 2011. עדיין יש גופים - תאגידים סטטוטוריים במיוחד - שלא עומדים בחוק. פשוט לא מקיימים את החוק, פשוטו כמשמעו. אין דרך אחרת לראות או להבין זאת.

נקודה שנייה היא שיש את נציג רשות החברות הממשלתיות. אנחנו היינו שמחים אם אתם כיחידה במשרד האוצר, תתקנו תקנות בכל הנוגע לנושא הזה, כי החוק, כפי שאתם רואים, הוא לא אפקטיבי. רשות החברות הממשלתיות זה במשרד האוצר, אז תתקנו תקנות, כי זה טוב ויפה שמוציאים חוזר אחת לשנה. ראש הרשות אורי יוגב מוציא חוזר, אבל אנחנו רואים שהחוזר הזה הוא לא אפקטיבי. עצם כך שעדיין ישנן חברות שפשוט לא מקיימות חובה חקוקה, זה דבר ראשון.

גם היינו שמחים לדעת על ייצוג הולם בדירקטוריונים. נכון, אין חובה כזו על פי חוק. יחד עם זאת, יש ייצוג לנשים. אני רוצה לדעת כמה נשים ממוצא אתיופי יש בדירקטוריונים - - -

אחד.

אוקיי, וכמה גם - - -

גברים? עוד אחד.

רגע, אני אתן לך לענות.

אין בעיה.

ולצורך העניין גם כמה ערביות או כל אוכלוסייה שהיא זכאית לייצוג הולם, כי ככל הנראה מה שקורה זה שהדירקטוריון לא מקבל החלטה. החברה היחידה שקיבלה, לפי מה שאנחנו בדקנו, זו חברת החשמל, שקיבלה החלטת דירקטוריון לקדם את נושא הייצוג ההולם. שאר החברות לא ביצעו זאת ואני חושב שזו אחת מהסיבות לכך שלא מקיימים את החוק. לא לוקחים את זה יותר מדי ברצינות.

יש פה נציגה של נציבות שוויון הזדמנויות?

לא.

לא הגיעו. טוב, זה חשוב שהם - - -

היא תגיע מחר.

היא תגיע מחר, אוקיי. זה בנוגע לנקודה הזו.

זה במסגרת משרד הכלכלה, נכון?

נכון, הם שייכים למשרד הכלכלה. עכשיו בנוגע למשרד המשפטים. אנחנו פנינו לקבל את הנתונים על ייצוג הולם בתאגידים. אני במקרה דיברתי איתך בטלפון וגם עם עורך דין אסף וביקשנו את הנתונים, אך קיבלנו סירוב וזה חבל, כי בסופו של יום אנחנו רוצים להנגיש את המשרות הללו, או לפנות לגופים שלא עומדים בקיום הוראות החוק, כדי באמת להגיד להם בואו תיידעו - - -

מה ביקשת?

ביקשתי נתונים על ייצוג בתאגידים סטטוטוריים, עוד אז.

את רשימת הארגוני?

לא, לא, את רשימת התאגידים שלא עומדים או לחילופי חילופין - - -

שלא עומדים בחוק?

לא עומדים בחוק או שיש בהם תת ייצוג. הם עומדים, אבל עומדים בצורה שהיא - - -

יש לנו את זה.

כן, אתמול קיבלתם את זה.

כן.

זה משהו שהיה צריך להיות אצלכם עוד מזמן, לא אתמול.

לא, זה לא מדויק, כי לא עברה שנה מאז הישיבה הקודמת.

בסדר, אני אתן לכם את זכות התגובה. בוא תסיים. אני רק רציתי לדעת.

זה בנוגע לכך. עכשיו אני מאד רוצה לברך על המסקנות של הוועדה שהציגו כאן, הוועדה של מנכ"לית משרד המשפטים, עורכת הדין אמי פלמור. עבודה מאד מאד חשובה ואנחנו גם חברים בצוות הזה ומאד מעריכים את הפעילות החשובה שהם ביצעו. יתכן שעל רשות החברות פשוט ליישם חלק מהמסקנות שביצעו נציבות שירות המדינה. חברה שפשוט לא עומדת בחוק. הרי בסופו של דבר אתם אלה שנותנים את ההנחיות המקצועיות. תתחילו להטיל סנקציות.

מאיזו סמכות?

לתקן תקנות. יש לכם שר האוצר, בבקשה, תתקנו תקנות, קל וחומר בנוגע למשרד המשפטים. היינו שמחים אם יהיו יותר תקנות מפורטות בנושא הזה בנוסף לדו"ח, וזאת במסגרת הוועדה של מנכ"לית משרד המשפטים. זה עוד משהו שכן שווה לתת התייחסות.

וזהו, אלה הן הנקודות שלנו כארגון ואנחנו מקווים ששנה הבאה פשוט לא נראה אף חברה או תאגיד שלא מקיים את הוראות החוק, בטח ובטח כאשר הנתונים של האוכלוסייה האתיופית – בין אם הם אקדמאים או לא אקדמאים, אבל בעיקר אקדמאים – עוסקים במקצועות שהם מקצועות שלא תואמים את מה שהם למדו או מה שהם עסקו וזהו. תודה רבה.

בעניין האקדמי אנחנו נתעסק מחר לדעתי. תודה רבה לך. אני רוצה ששניכם תתייחסו. קודם אתה.

בנושא הדירקטוריונים, אז קודם כל הנתונים קיימים, כמו שאמרתי וגם התפרצתי לדבריו תוך כדי, שיש נתונים לא טובים. יש שני דירקטורים בני העדה, אחד גבר ואחד אישה. זה גם רשום לי – אחד בחברת האיגוד ואחת בחברת פיתוח הרובע היהודי. המצב הוא לא טוב. הרשות מודעת לזה ולכן היא כבר לפני כמה חודשים הקימה ועדה שהמטרה שלה לראות איך עכשיו משנים ומשפרים – יש את כל הנושא של נבחרת הדירקטורים – משפרים אותה כדי שייגשו אליה ויוכלו לעבור שם את הסף יותר מבני העדה. בחודש הבא אמורות להתפרסם המסקנות ואני מאד מקווה שבפעם הבאה שניפגש פה כבר תהיה תמונה אחרת.

הבנתי, טוב. אנחנו מחכים לקבל את הנתונים. כן, משרד המשפטים, בבקשה.

כן, אני אשיב לגבי ההערה של ירון. למען הסדר הטוב, אנחנו בסוף כל שנה, בדצמבר, פונים לכל התאגידים עם דרישה מאד מפורטת. הם מעבירים לנו לאורך תחילת השנה שלאחר מכן את הנתונים ואנחנו מתחילים איזה שהוא תהליך של התכתבות, מבקשים מידע ספציפי וכדומה. לפני כמה חודשים ירון באמת פנה אלי וביקש שנעביר לו את כל הנתונים. אמרתי לו שלמען הסדר הטוב אנחנו קודם כל צריכים לגבש דו"ח, שהדו"ח הזה יהיה סופי ואז נניח אותו בפני שרת המשפטים ורק אז נוכל להעביר את הנתונים ובאמת הדו"ח הזה נחתם רק השבוע ולכן הנתונים לא הועברו.

תודה. בסדר, אלינו זה הגיע רק אתמול. אנחנו נשמע מנתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ. רחלי או ליאורה?

ליאורה.

ליאורה רמתי, מנהלת אגף משאבי אנוש, בבקשה.

נכון, נעים מאד. בנת"ע לצערי אין אף לא יוצא אתיופיה אחד. אני חייבת לומר שאנחנו חברה שעיקר ליבת העיסוק שלה הוא הנדסה. אנחנו מפרסמים מכרזים. אני חייבת לומר שזו פעם ראשונה וא' אני חדשה בתפקיד, אבל פעם ראשונה שהתוודעתי לשני אתרים שעכשיו קיבלתי מדינה ואנחנו נפרסם באופן יזום בשני האתרים, גם באתר עולים ביחד וגם באתר שתיל. אנחנו נעשה את זה כבר מחר. יש לנו ארבעה מכרזים שכבר עומדים בקנה ואנחנו נפרסם אותם כבר מחר לשני האתרים הללו.

אנחנו נשמח לקבל. א' באתר שלנו, באתר נת"ע מפורסמים כל הזמן מודעות דרושים. אנחנו תמיד נותנים העדפה, גם מבחינת הפרסום שלנו. יש פרסום באותיות קידוש לבנה שאנחנו ניתן העדפה לכל יוצאי אתיופיה. אני חייבת לומר שאין מועמדים שמגיעים בכלל. זה לא שישנם שמגיעים ואנחנו לא בוחרים. לא מגיעים.

אני שלחתי עורכת דין אליכם.

אני שוב חוזרת, אני בשלושה חודשים האחרונים בתפקיד. מהיום שאני בתפקיד אני כבר עשיתי כמה וכמה מכרזים ולא הגישו. אני אשמח - - -

עשיתם פעילויות אקטיביות כדי שיגיעו אנשים? כי אתם מחויבים לעשות.

אז זה מה שאני אומרת, מאז שאני נמצאת לא ידעתי שיש אתרים כאלה. עכשיו רשמתי לפני את שני האתרים שדינה נתנה לי.

תבדקי בחברה האם לפני זה עשו, אם את לא יודעת.

אז כדאי לרשום.

ושוב, אם יש לך, אני זמינה, אני יכולה לתת לך את הנייד שלי, תיצרו איתי קשר ישירות. אנחנו נקדם בשמחה וזו גם הרוח של ההנהלה שלנו. ואני מקווה ששנה הבאה נדווח שאנחנו עם - - -

תודה. אני אשמח. ירון, יש לך עבודה בעניין.

תראה, ברמת העיקרון זאת לא אמורה להיות עבודה של מגזר שלישי, זאת אמורה להיות עבודה של גופים ציבוריים.

לא, לא, למה אני אומר את זה, כי זה עניין של הנגשה, כלומר עניין של העברת המידע.

נכון.

כי הם אומרים שהם רוצים אבל אנשים לא מגיעים אלינו, לא שומעים על זה. אין לנו דרך העברה. אז אני אומר שאתה, כמגזר השלישי - - -

אני אשמח אם תסייע. אתה לא חייב.

צריך להיות המגשר. זה העניין. אם תרצה, כיוון שהמגזר השלישי זו עבודה התנדבותית, אז אני אומר לך כדי שתעזור לתאגידים האלה, כדי לעזור לקהילה להשתלב.

בואו נתחיל מכך שתאגידים וחברות ממשלתיות יעבירו החלטת מועצה או החלטת דירקטוריון שהם מקדמים את הנושא הזה, ראשית כל. בנוסף, אין לנו שום בעיה כמובן להנגיש את המידע ואת האינפורמציה.

תראה, יש חוק והם מוכנים לקיים את החוק. הם אומרים שהם לא מוצאים מועמדים, אז אני חושב שאני ואתה צריכים לעזור להם ולהביא להם את המועמדים. זה הכל. זו דעתי.

אוקיי, בסדר גמור. יחד עם זאת - - -

אם אתה הבאת מועמד והם מסרבים לקבל אותו, אז אתה יכול לדרוש החלטה. כבר יש חוק.

יחד עם זאת, אנחנו מצפים מהוועדה הזו שתצא ממנה הודעה שחברות ממשלתיות או תאגידים יקבלו החלטה. כי מבחינתנו כארגון, זה מיצוי של הליך לכל דבר ועניין, כי לא מקיימים את הוראות החוק. אני לא ראיתי שלא מקיימים את הוראות החוק של ייצוג הולם לנשים או לדרוזים או לערבים, אך יחד עם זאת, כשמדובר ביוצאי אתיופיה, אז יש מעין תפיסה או גישה אחרת וזה משהו שצריך - - -

המצב לא טוב בעוד מקומות, זה לא נכון.

לא, זה ממש לא נכון לפי מכתבה של שרת המשפטים. יש הרבה מאד תאגידים שאין בהם ייצוג גם לדרוזים, למרות שאמור להיות ייצוג כחוק.

תראה, אני גם חייב לברך שהשבוע התבשרנו בפעם הראשונה שיש סגן ניצב במשטרת ישראל בנתניה. אני יודע גם שבמשרד החינוך על מישהי שנתניה שקיבלה תפקיד. אז יש את העניינים האלה. זה לא מספיק, אבל בואו נברך וגם נעזור לארגונים. גם את האנשים שפונים אלי אני מעביר ישירות לחברות. כך גם אתה תעשה. אם אתה שומע, אם אתה קורא באתר שלהם שהם מחפשים, אז אני ואתה, זה תפקידנו לחפש את המועמדים ולשלוח אליהם. זה מה שאני אומר.

אני לא אומר שכולם ממלאים את החוק, לא. אם היו ממלאים, לא היינו צריכים לדון היום.

אנחנו נשמע את מגן דוד אדום, נמצאים? כן, בבקשה.

יחזקאל פריד, מגן דוד אדום. אני אתחיל דווקא מהסוף. ב-21 באוגוסט אמור להתחיל קורס חובשים שאמור להכיל כ-15 יוצאי העדה. הם עתידים להיכנס לקורס חובשים במידה שיעברו את הקורס ואת כל מה שנדרש בחוק ממשרד התחבורה, רישום פלילי וכל הדברים האלה. אז כמובן דלתנו פתוחה לקבל לעבודה. זה כתוספת לכל מה שכבר ידוע.

משהו קטן ברשותכם, זה ש - - -

כמה יש עכשיו.

נתחיל עם עוד משהו קטן. יש 1,850 עובדים במד"א ולא כ-2,000. זה שינוי מהותי. כרגע עובדים, ממה שידוע לי, יש פלוס מינוס כ-14 עובדים, כאשר יש 11 בנות שירות.

מתוך ה-14 – 11 בנות שירות?

לא, לא, תוספת.

14 עובדים ו-11 בנות שירות?

כן. אני אישית עובד כפוף לשני יוצאי העדה האתיופית ואני נהנה מאד לעבוד איתם, כך ש - - -

חשוב לי להעיר שאתם דיווחתם רשמית, זאת אומרת בדיווח של המועצה, על 7 עובדים מתוך ה-1,850.

שבעה עובדים?

כן, בדיווח שלכם.

טוב, אז יכול להיות שיש לי מידע אחר. אוקיי, שבעה עובדים.

זה מאד מוזר.

תראה, זה לא הבדל אחד או שניים, זה 50% הבדל.

זה נכון לשנת 2015. הוא צודק, זה נכון לשנת 2015, אני קורא, כן. מתוכם אני ספרתי גם חובשים ומתרימי דם, אבל בתוך זה יש את השבעה עובדים, נכון, הוא צודק. על זה יש להוסיף את 11 בנות שירות.

הבנתי. אז 14 זה יחד עם בנות השירות?

לא, לא. שבעה עובדים ועוד 11 בנות שירות.

אז זה לא 14 עובדים.

לא, לא. ועוד פעם, כמובן כל מי שרוצה יבוא להתקבל בשמחה רבה. צריך לעבור את הקורס - - -

אז מה הבעיה?

לא מגיעים.

לא מגיעים?

אנחנו ראיינו לאחרונה קרוב לכ-40 בני העדה. מתוכם 15 התקבלו לקורס וב-21 באוגוסט אמור להתחיל קורס ואני מקווה שכולם יעברו את הקורס ויתקבלו ובשמחה רבה כולם יתחילו לעבוד.

בנוסף לזה, אם ידוע לכם, תרמנו תיקי עזרה ראשונה בקריית גת לקבוצות הכדורגל והכדורסל של יוצאי העדה, בשיתוף עם העירייה. זהו פחות או יותר.

אה, באישור יושב ראש ועדת רפואה במד"א שולב רע"ן טראומה בצה"ל, יוצא העדה. הוא נכנס לתוך ועדת הרפואה של מד"א בשביל שיתוף פעולה שיהיה יותר טוב. זהו. אנחנו פתחנו קורסים של עזרה ראשונה בקריית גת להכשרת מתנדבי נוער מקרב יוצאי העדה, בשביל שנוכל בעתיד שישתלבו גם כמתנדבים וגם כעובדים.

זהו. ככל שאנחנו נוכל לקבל יותר אנחנו בשמחה רבה, רק שיבואו.

תודה. אדוני, אתה רוצה להתייחס?

שמי צביקה ואני מנכ"ל תדמור. תדמור זה בית הספר המרכזי לתיירות ומלונאות. אנחנו חברה שנמצאת בהפרטה. אנחנו חברה שנמצאת לפני תהליך של פירוק מרצון. אנחנו היינו חברה של 90 עובדים וירדנו ל-60 עובדים. אנחנו מתעסקים בעניין האחר, אני מתעסק בקטע של ההשמה ולימודי או קורסי טבחות וקונדיטאות. אנחנו פתחנו שלושה קורסים ייעודיים ליוצאי העדה. הצלחה תעסוקתית מאד גבוהה, כולל חיילי מכ"מ. יש קורס שפתחנו רק אתמול. אנחנו מתעסקים ברבדים אחרים.

כמה יש בכל הקורסים?

פחות אקדמאים. יש לנו הנדסאים, אין את ה - - - האחרות. אנחנו יותר עם חיילים משוחררים, עם מובטלים, שם אנחנו עושים את הקורסים. פתחנו שלושה קורסים ייעודיים בשלוש השנים האחרונות ליוצאי העדה. הצלחה לא רגילה והשמה בתעשיית המזון, המלונאות, המסעדנות. זה התחום שאנחנו יותר טובים בו כחברה.

תודה. רק מספרים, כמה?

כשאנחנו פותחים קורס אנחנו מפרסמים את זה בכל מקום אפשרי – בלשכות תעסוקה. אנחנו חזקים מאד בנתניה. כל אחד שבא הוא יותר מאשר מוזמן. שיעורי ההצלחה שלנו בסיום הקורס הם בסביבות 85%-90% שמגיעים לרמה של סוג 1, שזה שף סוג 1, שזה בעצם ההתחלה של התהליך. מכיוון שאנחנו חברה ששייכת גם לממשלה וגם להתאחדות בתי המלון, ההשמה יותר קלה לי, יותר קל לחברה להשים את האנשים. אנחנו דואגים גם לקטע של הסטאז', שהוא חלק מתוך הקורס.

כמה הושמו? זאת אומרת בשלוש שנים, כמה סיימו וכמה הושמו?

לפחות 50 אנשים.

50 אנשים?

לפחות. שוב פעם אני אומר, אדוני יושב הראש, לא ברמות של האקדמיה. אנחנו פועלים בתחום אחר.

הבנתי.

אני אומר את זה. זה חברה שמקבלים משכורות סבירות, כמו שנהוג בענף. שם זה כבר לא המגרש שלנו. אני לימוד והשמה. זה מה שאנחנו עושים.

תודה. את רוצה להתייחס?

אני רוצה להגיד עוד משהו אחד, ברשותך, בנוגע למשרד הפנים.

משפט ואז אני מסכם.

בנוגע למשרד הפנים, קודם כל אנחנו מסונכרנים עם טבקה ועם פורום חברי מועצה. חייבים גם פה להגיד לזכותו של משרד הפנים, שהם בדקו כבר 14 רשויות, ביצעו בדיקה אקטיבית. הם גררו את נציבות שוויון הזדמנויות איתם לכל עיר ועיר. מה שכן, יש בעיה מבחינת הנתונים, שמציגים עובדים שהם לצורך העניין עובדי כוח אדם, או עובדי מיקור חוץ, Outsourcing, כעובדים שהם חלק מן המניין, ואז יוצרים פה גם דיווח שהוא דיווח כוזב, וגם בסופו של יום לא מייעדים את המשרות גם לאקדמאים.

עוד משהו שכן במשרד הפנים עושים כרגע, שמנסים להחיל גם את חובת ייצוג הולם על חברות עירוניות ולתאגידים עירוניים, כמו נגיד מי שבע או החברה הכלכלית וכדומה.

תודה. כן.

אני רוצה להגיב. קודם כל תודה על המחמאות. בנוגע לנתונים שקיבלנו מאותן רשויות, אז כבר דיווחנו על הנתונים האלה בעבר. אני לא אקח פה קרדיט על נתונים שהם נכונים לשנה הנוכחית. זה חלק מהנתונים שכבר הועברו בדיווח הקודם במסגרת 130 הרשויות שדיווחו. מדובר ברשויות, שכמו שציינתי קודם, אנחנו הגענו אליהן מיוזמתנו בשביל לברר את מצב העמידה שלהן בחוק ואיך ניתן לסייע להן לעמוד בחוק.

ודבר שני לגבי העניין של הרחבת תחולת החוק, כרגע, אנחנו בוחנים אפשרויות אצלנו במשרד ליישום המיטבי של החוק. אין לנו כרגע איזו שהיא המלצה מאושרת ברמת המשרד בנוגע לדירקטוריונים או כל גוף אחר, אבל את הדברים, כמו שאמרת וכמו שטבקה יודעים, אנחנו כן בוחנים מההמלצות ליישום החוק.

נקודה אחרונה בנוגע לעובדים במיקור חוץ. אנחנו מקבלים את הדיווחים מהרשויות בנוגע לעובדים. ההנחיות הן כמובן לדווח על עובדים שהם עובדים של הרשות, מקבלים משכורת מהרשות, מועסקים ישירות על ידי הרשות, לא עובדי כוח אדם. אנחנו לא מכירים את הנתון הזה. אנחנו יודעים שכל הדיווחים מתייחסים רק לעובדי הרשות. לצורך העניין יש לנו את האינדיקציה של דירוג ודרגה ואופן העסקה ואנחנו יכולים לראות שאין לנו עובדים שהם לא עובדים ישירות תחת הרשות.

אז ככל שיש לכם ואתם יודעים בוודאות על נתונים אחרים, אני אשמח לשמוע.

אנחנו נעביר לך.

טוב, תודה. אני מסכם את הדיון.

קודם כל אני מברך את כל המשתתפים. אני מודה לכם שהגעתם, אבל אני רוצה גם להביע את אכזבתי. העניין הוא שיש פה שלושה משרדים אחראים ברמה המיניסטריאלית. יש את משרד האוצר – רשות החברות הממשלתיות, יש את משרד הפנים בעניין הרשויות והמועצות המקומיות ויש את משרד המשפטים בעניין התאגידים.

מארגונים, חברות ותאגידים שהגיעו נציגיהם בעצמם, אנחנו קיבלנו מידע מהנציגים, אבל בעניין של הריכוז, הדיווח, אנחנו קיבלנו מידע רק ממשרד המשפטים. אנחנו קיבלנו דיווח בעל פה, לא בכתב מהנציג של החברות הממשלתיות. ממשרד הפנים לא קיבלנו דיווח.

אנחנו נעביר במשך השבוע.

בסדר. אני כרגע מדבר במישור העובדתי. ולכן הוועדה רואה בחומרה רבה את הפעילות של משרד הפנים בנושא הזה, שלא באו ממשרד הפנים עם נתונים. דווקא הרשויות והמועצות המקומיות הן אלה שצריכות להיות המודל ולהוביל את הנושא הזה, כי הן אלה שקולטות או משלבות את התושבים שלהן. ולכן הם אלה שצריכים לעודד את התאגידים ואת החברות הממשלתיות ללכת בכיוון הזה. ואני רואה שדווקא במשרד הפנים או השלטון המקומי – שם יש בעיה כל שנה. זו הבנתי. אתה זכותך לא להסכים. זו הבנתי. זו מסקנתי ולכן אני אכתוב את הדברים שאני אומר גם לשר וגם למנכ"לית - - -

אני רק רוצה להדגיש שאנחנו לא - - - של עובדי הרשויות.

תראה, אני שאלתי אותך אם יש לך אפילו דיווח חלקי, אמרת לי עוד לא. כשיהיה, תדווחו לנו ואז אני אתייחס למצב שאתם תציגו לנו. אתה לא חייב להסכים איתי.

הוועדה קוראת למשרד הפנים לשלוח לוועדה דיווח על ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה ברשויות ובמועצות המקומיות, ברגע שתהיה למשרד הפנים את התמונה המלאה. לפי מה שאתה אמרת, אין לכם כרגע תמונה מלאה, או שהמחשב לא עובד. לא משנה מה הסיבה, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה בכתב הקדם האפשרי.

דבר שני, הוועדה קוראת למשרד האוצר, שהוא אחראי בעניין רשות החברות הממשלתיות, לשלוח דיווח בכתב בהקדם האפשרי. אתה הבטחת לנו ואמרת שזה יכול להיות אף מחר.

כל זה הדיווח הוא באוגוסט. אם אתם רוצים לפני, אז אפשר, אבל כל שנה, גם בשנה שעברה, הדו"ח הוגש ב-9 באוגוסט. אם רוצים לפני - - -

תשעה באוגוסט זה בסדר גמור.

זה מה שהיה כל שנה.

בסדר. סוף אוגוסט גם לא מפריע לי, אבל אנחנו מבקשים לקבל את זה בכתב.

בוודאי.

עם הנתונים. אני רוצה לציין את חברת אלתא, שהיא מודל לחיקוי. אני רוצה שכל החברות וגם התאגידים ילמדו מהחברה הזו, שממש עושה עבודה נפלאה ויישר כוח. תמשיכו לעשות. הוועדה תבוא ותבקר אצלכם.

תודה רבה.

תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.