הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 300

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016), שעה 9:30

סכנת סגירת מפעל 'אמיליה קוסמטיקס' בירוחם

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

נחמן שי

אביגדור יצחקי - יועץ שר האוצר, משרד האוצר

עידו שלמה סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר מדינה - הממונה על מחוז באר שבע והדרום, משרד הכלכלה והתעשייה

מרים בן עטר - מרכזת פרט ומשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

משה באלאס - ק' גיוס חרדים, שב"ס, המשרד לבטחון פנים

אברהם מאיר - יועץ שר החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי ניסנקורן - יו"ר ההסתדרות החדשה

אלי יריב - נציג ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

רועי יעקב - מקשר כנסת הסתדרות, ההסתדרות החדשה

הרצל יאקה - מזכ"ל פועלי המזון והפרמצבטיקה, ההסתדרות החדשה

אליעזר בלו - מזכיר חטיבה איגוד מזון ופרמצבטיקה, ההסתדרות החדשה

אריאל ברנע - מחזיק תיק, ההסתדרות החדשה

טל אוחנה - סגנית ראש מועצת ירוחם, מועצה

שמעון רוזיליו - מנהל אגף חינוך, מועצה מקומית ירוחם

יניב אפוטה - נהג ראש המועצה מקומית ירוחם

ליאור לוי - יו"ר למפעלים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים

עדי שאולי - ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

סיגלית בן אבו - מנהלת אדמיניסטרטיבית, נעמ"ת

נורית הראל - מנהלת ובעלים של מפעל ד"ר פישר

שאול שלח - מנכ"ל, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אורטל עשור - מנהלת משאבי אנוש, הנהלת מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

דבורה שמעוני - עובדת אריזה וחברת ועד, עובדי מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

פולה עמר - מעבדה ויו"ר ועד עובדי 'אמיליה קוסמטיקס'

עליזה סרוסי - עובדת במפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

פולט שוקרון - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

שרונה דוקרקר - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

יהודית בנימין - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

יעל בן עברי - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

מזל אבידן - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אילנה אוחיון - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אתי אסרף - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

יניב בורנבקר - מחסנאי, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אושרית בנימין - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

עליזה ביטון - מתאמת הובלה ואספקה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אילנית גנון - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

חיים דהן - ייצור, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

יגאל חזות - אחזקה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

אלינור קרויטרו - עובדת אריזה, מפעל 'אמיליה קוסמטיקס'

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

סכנת סגירת מפעל 'אמיליה קוסמטיקס' בירוחם

בוקר טוב לכולם. אני תמיד שמח לפגוש את החברים מירוחם. זו הרגשת בית שיש לי, הרבה שנים אני נמצא בירוחם, חבל שזה בדיון קשה כזה, אבל מצאתי לנכון להתכנס היום בדחיפות ואני מודה לכל מי שבא, ליושב ראש ההסתדרות במיוחד, אבי ניסנקורן, שביקשתי ממנו להיות בדיון איתנו והוא נענה במקום, ואני יכול להגיד שזה היה כבר בתכנון שלו, וחבר הכנסת מיקי לוי וחברי אביגדור יצחקי, כנציג של שר האוצר. היום אנחנו ה-17.7.2016, י"א בתמוז תשע"ו, השעה 9:41 ואני מתנצל על כך שהכניסה שלכם התעכבה בגלל הביקורת הביטחונית הנדרשת אצלנו.

הנושא שלנו היום זה מפעל 'אמיליה קוסמטיקס' שהזמין לשימוע, אמרו לי 28, פה אומרים 21, אז כל מספר הוא, לדעתי, מיותר, היינו צריכים לא להימצא במצב כזה. אני חייב לקשור את הדיון פה עם דיון או עם עבודה קודמת, או דוח קודם שלי, שזה דוח העוני. שנבין, פיטורים של עובדים מעל 20 שנה במפעל, בדרך כלל ברמת שכר דומה לשכר מינימום, זו הודעה מראש שמדרדרים לעוני. מדרדרים את העובדים האלה, שעבדו שנים רבות, וגרים במקום שהוא מתפתח והוא בעיניי אחד המקומות הטובים לעתיד של האזרחים שלו. אני מצטער על כך שמגיעים למצב שמפטרים, למרות שאפשר היה לתכנן את זה אחרת. מצד אחד, חייבים להודות למפעל ולבעלים שהוא שנים רבות מחזיק מעמד כלכלית ובשנה האחרונה, שההידרדרות הכלכלית שלו או ההפסדים הראשונים שלו והוא כבר מביא לפיטורים של עובדים. אני חושב שמי שבא לירוחם צריך לדעת מראש שכללי המשחק של תל אביב אינם תואמים את הצרכים של העיר ירוחם, שכולנו רוצים שרק תתפתח ואנחנו רואים את הפיתוח האדיר שיש בה. לכן חשבתי לנכון להזמין דיון דחוף בעניין הזה ולנסות לעזור בכל צורה שהיא כדי שהרוח הזאת של הפיטורים האפשריים יתבטלו. תדעו שאלה כללי המשחק שלי, זאת הכוונה שלי ואני חושב שזה נכון לעשות.

אני גם שמח לציין את כניסתו והצטרפותו לדיון של חבר הכנסת נחמן שי, ברוך הבא.

תרשו לי לפתוח עם יושב ראש ההסתדרות, זה בסדר?

לא, אני דווקא הייתי רוצה לשמוע.

אני ביקשתי הצעה לסדר, אדוני.

אני הייתי רוצה לשמוע קודם את הוועד ואת נציגי ה - - -

אתה רוצה הצעה לסדר? אבל לא נדון בה.

לא, לא נדון בה, אני רק רוצה לתת את הדאגה שלי לגבי ההיקפים. אני נחשפתי לכל תעשיית התמרוקים מזה חודשיים וחצי-שלושה, במסגרת הזאת, וזיהיתי את מגמת הפיטורים כבר לפני שלושה חודשים. לצערי במפעל בדרום לא יצא לי לסייר, אבל סיירתי בד"ר פישר, סיירתי במפעל פארפארם, שהבעלים שלו יושב כאן, סיירתי במפעלי פרסיל, שהבעלים שלו יושב כאן. התעשייה בסכנת קריסה, 3,500 איש. חלק מהצרות נובעות מהרגולציה שאנחנו גורמים לה. אני כבר אומר ליושב ראש ההסתדרות, תתכונן, מפעל פאר - - -

זה הצעה לסדר? זה הודעה.

דקה, אני מסיים, אדוני.

לא, בואו נשחק פייר. אתה יודע שבינינו תמיד - - -

נכון, אבל תן לי שנייה, עוד שני משפטים.

בבקשה.

אם אנחנו לא נדאג, הוא עומד לסגור מפעל של 80 עובדים, אתה יכול כבר לבקר אצלו, אצל פאר, והוא עומד לפטר כבר מפעל של 40, וד"ר פישר, שמביאים אנשים מכל יישובי הצפון, עומד לפטר אנשים בגלל שאנחנו לא יודעים לעשות את ההקלות. מוצר אחד, שמשנים לו רק את הציור על המוצר והוא צריך לייצא אותו לסין, הוא צריך לעבור את כל הפרוצדורה של 10 חודשים, הייצור נעצר, הוא כבר איבד את ההזמנה והוא הולך לפטר עוד 80 עובדים מהמפעל שלו. אני מביא אזהרה שאנחנו צריכים, אחרי שנגמור את הדיון הזה, לעשות דיון מקיף יותר בכל נושא התעשייה הזו.

יש תכנון לדון בחוק התמרוקים בזמן הקרוב ביותר. אני לא רוצה להתחייב כדי שלא יתפסו אותי על תאריך מסוים, אבל זה בדרך, זה חוק כבד וכולל. אנחנו בהחלט כולנו מודאגים מהמצב שתיארת.

תודה.

מי מנציגי העובדים רוצה לדבר? תיאמתם ביניכם?

אני אדבר. שמי פולה עמר, נציגת העובדים ב'אמיליה קוסמטיקס'. אני עובדת 30 שנים במפעל 'אמיליה קוסמטיקס', עוד מהיותו מפעל מאוד מאוד קטן. אני עדה לכך כמה המפעל התפתח וגדל ואנחנו גדלנו יחד איתו. מדובר כאן בעובדים קשי יום, שנתנו את מרב שנותיהם ומרצם וכוחם בעבודה והיום הם מועמדים לפיטורים. הם כבר קיבלו מכתבי שימוע לפני פיטורים, שזה אומר הרבה.

אנחנו כאן כדי למנוע את הפיטורים האלה, כי אנחנו יודעים, גם מצד ההנהלה, שזו רק פעימה ראשונה בטענה שזו הבראה. לנו חשוב לציין, כמו שאתה אמרת, אנחנו בסך הכול עובדים כאן ברובנו בשכר מינימום, אף על פי שאנחנו עובדים כל כך הרבה שנים. אם העובדים האלה יילכו היום הביתה, מאחורי כל עובד ישנה משפחה וסיפור שלם. ישנה עובדת שחלתה פעמיים במחלת סרטן, והיום היא מועמדת, היא בגיל 57, אנחנו יודעים שהאנשים האלה, אם הם ייפלטו, אם הם יפוטרו הם לא ייקלטו למעגל העבודה. זכויות הפנסיה שלהם ייפגעו ואנחנו יודעים מה יהיה הסוף, מצבם הכלכלי יילך ויידרדר ולכן אנחנו נעשה הכול כדי למנוע את הפיטורים שלהם.

טוב. עוד מישהו מנציגי העובדים רוצה להתבטא? מהמפוטרים דווקא, אלה שקיבלו את המכתבים? אני רואה שיש פה נציגות.

יהיה לי קצת קשה, אבל תבינו אותי. שלום לכולם, אני עליזה סרוסי, בת 56, חליתי במחלת סרטן פעמיים, עובדת 26 שנה במפעל, עובדת ניקיון שנשחקת ועושה את העבודה ברצון, בכיף, באהבה, במשכורת 4,500 שקל. הסוג של הפיטורין שלי זה סוג של נקמה מצד המנהל, ככה אני חושבת. ככה אני חושבת, זה נראה לי ככה, כי פניתי לוועד העובדים בשל בעיה מסוימת ומאז המצב התחיל להידרדר אצלי, ביחס, בצעקות כל בוקר מצד המנהל וניבולי פה. זה לא מתאים.

כשאת אומרת מנהל זה מר שאול שלח? מי זה המנהל?

מנהל משק, אפשר להגיד את השם?

כן.

יורם שוקרון הוא מנהל המשק שלי, שפגע בי והסתכל עליי, כל בוקר כשאני הולכת להביא חומרי ניקוי ושקיות הוא מסתכל עליי 'כמה את לוקחת חומרים? מה את עושה עם זה?' סליחה, אני באתי לעבוד, אני לא לוקחת את זה לבית, זאת השפלה. והוא צעק עליי לפני כולם ופגע בי לפני כולם. זה אחרי שמונה ניתוחים וניתוח ראש מאוד קשה, ובאתי והמשכתי לעבוד, באתי חולה לעבודה וזה לא מה שמגיע לי אחרי 26 שנה. איפה הכבוד? איפה היחס? ניהול כושל יש שם, לא העובד הפשוט אשם. אנחנו שבנינו את המפעל, הקמנו את המפעל, זה מה שמגיע לנו היום? זה לא מה שמגיע לנו. תודה רבה.

תודה, גב' סרוסי.

אם אפשר להוסיף, ברשותך.

בבקשה.

אני רוצה לציין שרוב המפוטרים הם נשים, נשים שהן נשים דעתניות, נשים שחושבות ומדברות בקול רם. נשאלה השאלה הזאת את מנהלת משאבי אנוש, היא יושבת כאן והשאלה הזאת נשאלה והיא אמרה בפירוש, 'נשים דעתניות הן נשים ברשימה' ונשים יש להן הגבלה, מוגבלות, אמר רונן לפידות, זה הסמנכ"ל שכרגע אנחנו לא רואים אותו פה. מה זה נשים מוגבלות? נשים שתוך כדי עבודה נפגעו בעבודה, הן נפגעו בבריאותן בעבודה. זאת עבודה סיזיפית וקשה. אני אתן לך דוגמה, עוברים בקו ייצור 10,000 בקבוקים, הנשים האלה, שקוראים להן נשים מוגבלות, יום יום עם כף היד שלהן, בתנועה כזאת חודרנית, סוגרות 10,000 פקקים ויותר ביום. אז תארו לעצמכם מה זה באמת עושה לבריאות שלנו. אז נכון, כשהן נכנסו לעבוד, נכנסנו לעבוד, היינו יותר צעירים, זה היה לפני 30 שנה, כמו שאמרתי, כוחנו ומרצנו היו מותאמים לגיל הזה, היום, אחרי כל כך הרבה שנים שאותן נשים נפגעו, אז המקסימום שהם יכולים לתת, ה-100% שהם יכולים לתת זה 70%, אבל זה מה שהם מסוגלים לעשות והם עושים את זה באהבה וברצון ובמסירות גדולה לחברה, מתוך אכפתיות .

תודה. מישהו מהנהלת החברה רוצה?

כן. אני שאול שלח, אני המנכ"ל של החברה. קודם כל אני רוצה להתייחס ולהבטיח, בשביל זה יש שימועים, אני מתחייב, לא יפוטר - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג.

יש תהליך של שימוע שאני חושב שבשביל זה הוא נועד. אנחנו נעשה אותו בידיים נקיות ובלב פתוח. אני מתחייב שאני, באופן אישי, אהיה מעורב בכל שימוע שעובד יעבור ואף עובד לא יפוטר בגלל שהוא מוגבל ב-70%. זה לא יקרה.

אני רוצה לחזור אחורה, אני חושב שאין ספק ואין ויכוח לגבי המצב של המפעל, המפעל נקלע למצב הזה בגלל שבמהלך השנים יש ירידה בהיקף הפעילות בשוק המקומי. זה נובע מזה שהשוק הזה מפנה מקום למותגים מיובאים שבחלקם הגדול לא מיוצרים בארץ והמוצרים שהם תוצרת הארץ, הנתח שלהם הולך ויורד. במקביל, חלק משגיאות וחלק כתוצאה מדברים טובים כמו העלייה של שכר המינימום, או הישגים שעובדים קיבלו, ואני שמח עליהם, בהסכמי עבודה, העלות של העבודה שלנו גדלה ואנחנו מתחרים על עלות של עבודה, אנחנו לא מתחרים על שום טכנולוגיה מיוחדת או דברים שיכולים לתת איזה שהוא יתרון תחרותי מנצח למפעל בתחום שלנו. המצב של המפעל הלך והידרדר ואנחנו יודעים כבר הרבה זמן שהוא מצב לא טוב. אנחנו מדברים פה על בעלים שמעולם לא משך שקל אחד דיבידנד ואין לו כוונה למשוך את זה - - -

זה לא מדויק. תדבר על בחירת המותגים, שהם קניין רוחני מאוד מאוד משמעותי ב - - -

טל, אני מבקש שלא תפריעי לי, אני מבטיח - - -

תדייק ב - - -

אני מדייק - - -

טל, ברשותך, בואו נקיים דיון - - -

אני מדייק לגמרי, הבעלים מעולם לא משך שקל - - -

קודם כל ההערה, כדי שזה ייכנס לפרוטוקול, היא ממלאת מקום ראש המועצה, טל אוחנה.

בי"ת, מפעל, לפני שפנינו בכלל לעובדים עם איזה שהוא נושא שפוגע בהם ואני חושב שאנחנו הנהלה מלאה רגישות לכל דבר שפוגע בעובדים, אנחנו קודם כל - - -

כמה שנים אתה מנהל את המפעל הזה?

אני מנהל אותו שנה וחצי. ממאי שנה שעברה אנחנו מבינים שחייבים לנקוט בפעולות כדי להציל את המפעל הזה. קודם כל עשינו חריש עמוק בכל דבר שלא מגיע לעובדי ייצור. ביטלנו, לא פיטרנו רק, ביטלנו כמה משרות?

27.

27 משרות ניהוליות החל משני חברי הנהלה, שזה שני סמנכ"לים, דרך כל השכבות הניהוליות האחרות. זה 27 תפקידים שלא נמצאים יותר היום.

חבר'ה, אתם רוצים שנקשיב לכם גם?

זה לא משפט שדה.

בינתיים אני מנהל את הישיבה, ברשותך. ואני מבקש גם מהצלמים לשבת.

אני גם לא מוכן - - - מאחורה ותגידו ש - - - למה?

היא פיטרה את - - -

לא, בבקשה. גברת, לא שמעת שביקשתי מהצלמים לשבת? תשבו, בבקשה.

חברים, אנחנו קודם כל פיטרנו מנהלים, מהנדסים, עובדי איכות, כל מי שמאכלס משרדים. כתוצאה מזה מספר המכוניות בחברה ירד מ-47 ל-33, לא בגלל שאנחנו יכולים לקחת למישהו מכונית, אלא בגלל שפוטרו מנהלים ובעלי מכוניות. קיצצנו כל הוצאה שהיא לא נוגעת לעובדים. פה ושם בשוליים חברנו לקפה יותר זול, מנהלים בכירים ויתרו על שכר שלהם, אף עובד לא התבקש לעשות את זה וגם לא יתבקש לעשות את זה. אנחנו חברה ממילא צנועה, אנחנו מנהלים צנועים עם משכורות נמוכות, בלי חשבונות הוצאות. בכל החברה הזאת, כולל לי, אין כרטיס אשראי לאף מנהל. כשאני צריך לטוס למפעל שלנו בחו"ל אני טס באקונומי, גם אם זה במושב האחרון של המטוס. אני לא חושב שהמפעל הזה הוא מפעל מהסוג של בעלים שמושכים כסף ומנהלים שמשתכרים הרבה.

ואני רוצה להגיד, אני שמח שלעובדים שלנו יש תנאים טובים. לעובדים שלנו יש תנאים טובים. אני לא רוצה לשבת פה ולפרט אותם, הם תנאים טובים. העובדים השיגו אותם במהלך שנים של עבודה קשה, אבל בתקופה שהמפעל הזה יכול היה להרשות לעצמו לתת את זה. היום התפקיד שלנו זה להציל את המפעל הזה. אף אחד מאיתנו, ואני יכול לדבר על עצמי, לא יותר קל לו ממישהו אחר לעשות את הפיטורים של עובד אחד אפילו. לי זה קשה מאוד מאוד, אבל אני עומד מאחורי זה כי התפקיד שלי והאחריות שלי זה להציל את מקום העבודה של 90% מהעובדים. אפשר להציל את מקום העבודה של 90% מהעובדים, והאלטרנטיבה שהיא מאוד מאוד קרובה, היא מילימטרים מאיתנו, זה שהמפעל הזה לא יתקיים יותר.

מה האלטרנטיבה?

שהמפעל לא יהיה.

המפעל הזה הוא בדרך לסגירה, אנחנו לא ביקשנו שום סיוע, לא ביקשנו שום דבר. אנחנו חושבים שהמפעל צריך לייצר לעצמו זכות קיום. אנחנו פועלים ימים ולילות בצד של ההכנסות, שלא צריך לדבר עליהן פה, למפעל הזה יש סיכוי, יש לו כמה דברים בשוק האמריקאי, לא בשוק המקומי. על השוק המקומי אנחנו לא בונים כלום, בסקירה של חבר הכנסת לוי הוא שכח להזכיר עוד כמה מפעלים שנסגרו, כמו מפעל מפואר שנקרא חלאבין שלפני שלושה חודשים פשט את הרגל ונסגר ופיטר עשרות עובדים.

אנחנו עוברים סיוטים על כל דבר שאנחנו צריכים לעשות ברגולציה ומה שמקלים עליו זה על היבוא, ואני כל הזמן שומע שהולכים להקל עוד ועוד על היבוא. אם המדינה יכולה לעזור, היא יכולה לעזור בזה. היא צריכה לחזק את ירוחם ולייצר שם מקומות עבודה, אנחנו לא יודעים לעשות את זה, אני חייב להציל את מקום העבודה של העובדים שלי ועשיתי את כל מה שאני יכול לפני שהגעתי לעובדים וזה לא מספיק, עובדה שזה לא מספיק, ואם מישהו חושב שאפשר להמציא איזה שהוא פטנט, שיציע אותו, אני בשמחה רבה אקבל אותו במקום לפטר עובד אחד אפילו.

אתה מפטר וקולט עובדים חדשים כל יום.

אנחנו לא קולטים עובדים חדשים.

כל יום - - -

שמענו. בבקשה, סיים את דבריך, אדוני, אל תתייחס להערות ביניים.

אלה עובדים שלי, מה זה לא להתייחס אליהם?

זה יגרור אותנו לדיון לא מסודר, ברשותך. תמשיך, בבקשה.

אנחנו מוכנים, אנחנו מנהלים את התהליך הזה כבר הרבה הרבה זמן, עברנו אותו בשלבים עם ההסתדרות מהמרחב עד תל אביב, ראש המועצה היה מחובר לכל הדרך. עוד דחייה ועוד דחייה ועוד דחייה, וכל פעם 'תנו לי חודש' ובינתיים המצב במפעל לא מאפשר להמשיך ולדחות את זה. אנחנו חייבים לצאת לחלק הזה של תכנית ההבראה, מיידית. ואני רוצה להבטיח, לעובדים שלי קודם כל, אנחנו פתוחים ורוצים כל דבר אחר שיכול להציל את המפעל, אבל אני יודע, אני ישבתי על זה ימים ולילות, על כל מספר ועל כל מילימטר של משהו שאפשר לעשות אחרת. אנחנו לא יכולים להציל את המפעל הזה בלי שהעובדים יירתמו, בלי שהם יהיו חלק מזה, אנחנו חברה של עובדים, אנחנו לא חברה של טכנולוגיה או של פטנטים או של מותג או של משהו אחר. אנחנו חברה של עובדים, העובדים זה החברה, החברה זה העובדים. אם העובדים לא יהיו חלק מזה ולא יירתמו לזה אי אפשר להציל את המפעל.

תודה רבה. יושב ראש ההסתדרות, בבקשה.

קודם כל אני מברך על הישיבה, אני חושב שזו ישיבה חשובה. בואו נדבר על העקרונות. עיקרון ראשון, המפעל צריך לעמוד בזכות עצמו ובאמת בסופו של דבר לעבור לפסים של רווחיות. אני לא חושב שיש פה מישהו בחדר שחושב אחרת. עיקרון שני, פיטורים זה צעד אחרון, צעד אחרון בטח במקום כמו ירוחם ולא צעד ראשון. והעיקרון השלישי, מדינת ישראל צריכה לעזור לפריפריה ולמקומות כמו ירוחם. אני שמח שנמצא פה אביגדור יצחקי, שידבר אחריי, אני מניח. אלה שלושת העקרונות שאנחנו צריכים לעבוד לפיהם.

עכשיו, אני לא מקבל את מה שאתה אומר, לא מקבל. ביום חמישי בערב היה אליי טלפון, הייתה הצעה שלי להקפיא את הפיטורים ולעשות השבוע ישיבה אצלי. מי שסירב לזה זו הנהלת המפעל. לא מקבל. כשאתה מדבר פה בכזאת רגישות וכשהייתה הצעה לעצור את הפיטורים, להקפיא את השימועים, לעשות השבוע, לא עוד חודש, ישיבה אצל יו"ר ההסתדרות לחפש פתרון, אתם אמרתם לא. אתם זה אתה, זה הבעלים, זה היועץ המקצועי - - -

זה - - -

לא, זה אתה, הבעלים והיועץ המקצועי שלך. גם הבעלים. אני לא מקבל את זה, לא מקבל, כי כשאנחנו מדברים על העיקרון של צעד אחרון אתה מדבר על אנשים שמחר אתה יודע, אתה שנה וחצי פה, הם 20 שנה פה - - -

30 שנה.

30 שנה, והם ייפלטו משוק העבודה ואין להם מקום עבודה אחר. הם אנשים קשי יום, הם מקיימים בסופו של דבר את המשפחות שלהם, זה לא רגישות חברתית. אני לא בטוח שאי אפשר להתייעל עדיין במקומות אחרים, אני עדיין לא בטוח שאין שומן שאפשר לייעל אותו, אפשר לעשות גם פתרונות בצד העובדים. אני לא אומר שאי אפשר להירתם, אבל לבוא ולהגיד 'אנחנו ממשיכים עם זה בכל מחיר' ואתה מדבר איתי שבשימועים תהיה רגיש, איפה ההסתדרות? איפה ועד העובדים? בשביל זה בדיוק יש ועד עובדים והסתדרות, לא בשביל לסמוך על הרגישות שלך, כי אתם לא הוכחתם רגישות. הרשימה היא לא הוכחה של רגישות, זו רשימה חסרת רגישות. יש פה הטיה מאוד מאוד לא בריאה של נשים מול גברים פה.

אני יכול לענות באיזה שהוא שלב?

לא מיד.

אחר כך, אני לא הפרעתי לך. בוא נגיד את האמת, אתה באת לפה לישיבה לפרוטוקול. אני אומר לך, זה חמור מאוד. חמור מאוד. כשבא נציג משרד האוצר ביום חמישי ואומר 'אנחנו מוכנים לסייע, תקפיאו לצורך דיון מסודר' ואתם אומרים לא, זה חמור מאוד. אני חושב שזאת גישה מאוד מאוד צרה, מאוד מאוד לא רחבה, ואני אומר בכוונה, אמרתי בעלים, כי בסופו של דבר הבעלים מעורב פה ואתה מקבל הנחיות מלמעלה. לצערי שלחו אותך לפה כנראה כ - - - כדמות שאותה אפשר להתקיף.

עלה תאנה.

וחבל. כי מה שהיה מצופה ממך היום, לבוא ולהגיד 'אני אחפש אלטרנטיבה, יש לי מצב קשה, אני צריך להבריא את המפעל, זה התפקיד שקיבלתי, זה תפקיד שמוטל על הכתפיים שלי, אבל אני אחפש אלטרנטיבה', ולחפש אלטרנטיבה זה לחפש אלטרנטיבה, זה לבוא ולהגיד שזה צעד אחרון, בואו ננסה למנוע אותו ביחד, ביחד זה גם עם המדינה, כי פה יש פריפריה ואנחנו צריכים להציל את הפריפריה וצריכים לקדם את הפריפריה, אבל ביחד נחפש אלטרנטיבה. ולא להגיד אני ממשיך, אני רגיש, העובדים הם המפעל אבל אני ממשיך. זה לא מקובל עליי. זו גישה, לדעתי, לא מאוזנת. כשהיו מצבים קשים אני ידעתי להבריא מפעלים, אני הבראתי את מגה, אבל היה לי שותף שראה איתי עין בעין, לא מישהו שאומר אפילו לא מחכים לישיבה אצל יו"ר הסתדרות וממשיכים בהליך פיטורים. זה לא מקובל, זה הליך לא מאוזן.

לכן אתם צריכים לקבל החלטה, זה בסדר גמור שאתם תילחמו נגד כל העולם, אבל יש לזה תוצאות. יש פה משהו לא מובן. אם צריך לעשות הפסקה או לעשות עוד ישיבה, שהבעלים יבוא, אין בעיה, אבל אם אתה יושב פה אתה צריך להיות מסוגל לקבל החלטה, כמו החלטה פשוטה, לעכב פיטורים ולשבת ולחפש פתרון. לא עוד חודש. זו החלטה פשוטה, אין סיבה שהחלטה כזו לא תהיה בסמכות מנכ"ל, ביום חמישי אחרי שיחה עם יו"ר ההסתדרות ונציג האוצר. אם לא, זה אומר דרשני לגבי הכוונה שלכם באמת ללכת לקראת ציבור העובדים פה במפעל.

תודה. בבקשה, אביגדור יצחקי, ואני מתנצל שהוא אמור לעזוב אותנו מיד אחרי דבריו.

ירוחם היא עיר בהתפתחות מאוד גדולה, מה שקיווינו באמת הרבה מאוד שנים. רק לשם הדוגמה אנחנו מציעים היום 180 דירות שם במחיר למשתכן ויש 4,000 נרשמים. זאת אומרת שהביקוש לדירות בירוחם הוא גדול ואנחנו נמשיך ונפתח את העיר כמה שרק אפשר. יושבים על תכנית אסטרטגית, אבל קודם כל זה בעיקר בזכות האנשים שנמצאים בירוחם, בראשם ראש העיר והאנשים שעובדים איתו וממלא מקום ראש העיר ומנכ"ל העירייה שנמצאים פה, שבאמת עושים עבודת קודש ימים כלילות.

ראש העירייה לא היה בכל העניין הזה. ביום חמישי בבוקר קראנו את ההסתגרות של העובדים במפעל, שר האוצר ביקש ממני, כמי שיש לו ניסיון גם מקצועי, רואה חשבון, גם הייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, פתרנו, לא עם ניסנקורן, עוד עם עמיר פרץ, הרבה מפעלים הקמנו חזרה על הרגליים, מפעלי טקסטיל שבזמנו קרסו אחד אחרי השני, אבל מצאנו לעובדים פתרון בסוף ופתרון ראוי, וזה מה שחשוב בסוף, למצוא את הפתרון לעובדים.

אני מוכרח לומר, קצת בשביל ההיסטוריה, המפעל הזה בירוחם הוקם לפני הרבה שנים על ידי האבא של מורי ארקין, ולימים מכרו את המפעל, למפעל יש שני מוקדים, האחד תרופות, השני קוסמטיקה, חברת פריגו קנתה את המפעל, את התרופות השאירה בידיה ואת החלק של הקוסמטיקה מכרה לבעלים הנוכחי של המפעל, הנ"ל לקח את כל המותגים של המפעל הזה ומכר אותם. אני יודע את הסכום, מבחינת צנעת הפרט אני לא רוצה להזכיר אותם, כך שהאמירה 'לא משך דיבידנד מהמפעל הזה', היא לא מדויקת בלשון המעטה.

המספרים פורסמו.

בסדר, אבל אני לא רשאי, חבר הכנסת. אני רוצה לומר - - -

אין לו את החסינות שלך.

אני דואג לחסינות שלי בעצמי, זה בסדר. היום המפעל, אחרי שמכר את המותגים, מייצר פרייבט לייבל לשתי רשתות הפארמה הגדולות בישראל וגם למפעל סנו וגם לוולמרק בארצות הברית, לצורך זה הוא גם הקים מפעל בארצות הברית. המפעל לא רק במצוקה כספית גדולה, לעניות דעתי, אחרי שעיינתי בדוחות הכספיים, אני תמיד אומר שהדברים העיקריים, כשאתה מסתכל על מאזן, כרואה החשבון, זה המלאי פלוס הלקוחות החייבים אל מול ההתחייבויות לספקים ולבנקים, אז המצב הוא לא כזה גרוע באמת. זה נכון שהמפעל, על פי הדוחות המבוקרים שלו, הפסיד 5 מיליון שקל, או למעשה 7 מיליון שקל, אחרי שקיזזו את רווחי המפעל בארצות הברית, לפי דעתי גם אין כוונה של הבעלים לסגור את המפעל וזה נאמר בפה מלא. המפעל לא ייסגר, זה מפעל שיש לו הזמנות כרגע ויש לו דברים אחרים, הוא צריך להתייעל, הוא צריך להבריא את המוטיבציה ואת העבודה ואת כל מה שצריך על מנת להביא למצב שבו המפעל יעיל הרבה יותר.

נדמה לי שיושב ראש ההסתדרות אמר פה בצורה הכי נכונה, אין שום בעיה לשתף פעולה על מנת להביא למערכת יחסי עבודה בריאה, שהיא היסוד של כל מפרט בריא. מה יוצא מכל העניין הזה? שהמפעל הזה יצליח לפטר? דרך אגב, אמרו לי שלא יפטרו את כל ה-21, אלא יפטרו רק חלק, ובסוף מה אמרתי להם? 'רבותיי, בואו, אני, שר האוצר שלח אותי', הוא חרד כי הוא חושב שהכבוד של הבן אדם זה קודם כל הפרנסה שלו, כל שאר הדברים אפשר להסתדר, אבל בן אדם שאין לו פרנסה, הוא פשוט מאבד את הכבוד שלו.

אבל יש איזה שהיא תוצאה?

שנייה, נחמן, אני אגיע. ואז באתי וביקשתי מהם, 'רבותיי, תשהו את מכתבי השימוע, זה עוד לא פיטורים, את מכתבי השימוע, אנחנו נשתתף במשא ומתן יחד עם ההסתדרות, איתכם ועם העובדים ונגיע לתוצאה, אני מניח, טובה ואם המדינה תצטרך לסייע היא תסייע. ובארוגנטיות, שמבחינתי היא טעות קריטית, כי ההתעקשות הזאת תביא הרבה יותר הפסדים למפעל מאשר היענות לזה ששר האוצר שולח בן אדם ובן אדם בכיר, שולח אנשי הסתדרות שמטפלים, עם יושב ראש ההסתדרות בטלפון, ומבקשים להיכנס להידברות כדי שגם אם בסוף יפוטרו עובדים הם יפוטרו בכבוד, ולא רק בתנאים המינימליים, כפי שהובטחו להם. זה אנשים שאתה שומע, אין להם לאן ללכת למקום עבודה אחר, אף אחד לא יקבל אותם בגיל הזה.

ותאמין לי, הפרטתי מפעלים עם ההסתדרות, הפרטנו את אל על, הפרטנו את תעש, הפרטנו חצי מדינה, אבל בסוף עשינו - - - הכול בשיתוף פעולה עם העובדים, כי זה לא עובד אחרת. אם אתם חושבים שזה יעבוד אחרת, זה לא יעבוד אחרת. האיום הזה על סגירת המפעל הוא לא במקומו כי אתם לא מתכוונים לסגור את המפעל. המפעל הזה הוא פורה, הוא עובד, יש לו לקוחות, יש לו עובדים מסורים, ברובם. אני לא מבין את ההתנהגות הזאת. אני חושב שזו התנהגות ארוגנטית ממדרגה ראשונה ואני חושב שהמפעל כרגע, זה לא משנה לי מי, אם זה הבעלים או המנכ"ל או הנציג שלהם, יודיעו עכשיו שהם משהים את המכתבים ופונים לדיבור עם ההסתדרות ואם הם רוצים אנחנו נשתתף בעניין הזה בצורה כזו או אחרת, על מנת להביא את המשבר הזה לפתרון מהיר. ההסתדרות יודעת לטפל במצבים כאלה, אני כבר ראיתי אותם הרבה בעבודה. אני חושב שכל יום שהמפעל הזה סגור המפעל מפסיד כסף, כי הוא לא מייצר. אם הוא לא מייצר הוא מפסיד כסף.

לכן אני קורא מפה, גם לבעלים, שאני לא ראיתי אותו, וגם לך, אדוני המנכ"ל, וגם למנהלת משאבי אנוש ולכולכם, תיענו לקריאתה של ההסתדרות, שבו איתה, תנו לזה עוד זמן, תקפיאו את מכתבי השימוע ובא לציון גואל.

תודה רבה. טל אוחנה, ממלאת מקום ראש המועצה, ואחר כך חברי הכנסת.

מעולה. תודה רבה לכולם. אני בראשית דבריי מבקשת להודות לשר כחלון ולך, אלי, יושב ראש הוועדה, על ההיענות המהירה. שמונה בבוקר, טלפון ראשון, רואים שירוחם חשובה לכם, תודה רבה.

אני רוצה לספר רגע שבביקור האחרון של השר, שהיה לפני כשבועיים, בעיקר הצגנו לו את תנופת הדיור, עם 3,000 יחידות דיור שהולכות ונבנות, ובסוף הדיון הזה הצגתי לו את נתוני האבטלה בעיר. אנחנו מדברים על 13% עד לא מזמן, כרגע הנוסחה קצת שונתה אז המספרים ירדו, בפועל 13% נותרו, כמובן שזה כפול ויותר מהממוצע הארצי וזה המצב הנוכחי, עוד לפני שאנחנו עתידים לאכלס כל כך הרבה משפחות. אני פונה כאן אליך, יושב ראש הוועדה, וחברינו ממשרד הכלכלה, אנחנו לא מקבלים היום תשובות מה תכנית העבודה שלהם כדי להתמודד עם מצב האבטלה בעיר, וכפי שאמרתי, הדבר הזה רק - - -

יש פה נציג משרד הכלכלה?

נמצא פה מנהל מחוז במשרד הכלכלה, מר אמיר מדינה, והדבר הזה חייב להיסגר וכמה שיותר מהר.

אני רוצה להגיד משהו על עניין המותגים. הסיפור הזה של מכירת הקניין הרוחני, ממש בראשית הרכישה של המפעל, הפירוש של הדבר הזה זה להמית, זה בעצם מסכן את האיתנות הכלכלית של המפעל קדימה. זה היה ברור מלכתחילה. מי שאחראי למותגים האלה, מי שבנה אותם, את האיכות שלהם בשוק ואת ההון שהם קיבלו בעבורם זה העובדים שיושבים כאן. הם עבדו מאוד מאוד קשה, שעות לא שעות, משמרות, כדי להביא את קרליין, נטורל פורמולה ונקה למקום שהיום הם נמצאים בשוק ולכן הם נמכרו בסכום כזה גבוה ואי אפשר להגיד שהמפעל מפסיד, כי אם לוקחים את הסכום הראשוני ומסתכלים קדימה, אנחנו עדיין לא בשורת הפסד.

של מי האחריות? כמובן שלהם, האחריות היא פה, של כולנו, אני מסכימה עם אביגדור יצחקי, אי אפשר לעשות צעדים חד צדדיים, זה לא הגיוני, הדברים צריכים להיעשות בהסכמה. יושב ראש ההסתדרות, נתת את הדוגמה של מגה, שהיא הרבה יותר חמורה וגרועה, וגם שם הגיעו להבראה, אין סיבה שבמקרה הזה יעשו צעדים חד צדדיים ופיטורים הם לא צעד ההתייעלות היחיד בסיפור הזה, יש עוד כמה דברים שצריכים לעשות.

פתחת בדוח העוני, אלי, אני רוצה להגיד לך שאלה העניים, העובדים של מדינת ישראל. לא צריך שהם ייפלטו משוק העבודה כדי להגדיר אותם כעניים, כבר עכשיו במצוקה של היום, כשהם משתכרים בשכר מינימום הם עניים. כשאמא שיושבת פה, אני לא אזכיר את שמה, לא יכולה לשלם 500 שקל לקייטנה והולכת לאבא שלה, שמתפרנס מקצבת הבטחת הכנסה של 2,000 שקל, כדי לתת לי עשרה צ'קים של 50 שקל כדי שהילד שלה יהיה בקייטנה, זה עוני, וזה עוני קיומי ונוכחי כבר עכשיו.

אני רוצה באמת להגיד תודה לנציגי ההסתדרות שמלווים את הסיפור הזה, לוועד שעומד עיקש כבר שנה שלמה ואומר באחריות, 'במפעל הזה לא יהיו פיטורים. אנחנו לא שולחים אף אחד הביתה'. הם עומדים באמת במסירות נפש. אני רוצה להגיד לכם תודה על הדבר הזה, זה לא מובן אליו. פרשת השבוע, ההפטרה, בפסוק אנחנו מצווים לעשות משפט ואהבת חסד, לשם כך באנו לכאן. אם היינו רוצים רק משפט היינו מחכים לדיון מחר בבית הדין לעבודה ומחכים שהשופט יכריע, אנחנו כאן כדי להגיד כולנו יחד, רוצם לעשות גם צדק וגם קצת חסד. כשהבעלים שלך קנו את המפעל בירוחם אני מאמינה שעברו להם קצת יותר אידיאלים בראש מאשר רק שורת הרווח. אז עכשיו האידיאלים האלה צריכים להיתרגם, עכשיו הם צריכים להיתרגם יותר מאי פעם. שום משפחה לא יכולה להרשות לעצמה ללכת הביתה, אין לנו פתרונות עבורם. אין לנו פתרונות עבורם, אנחנו כולנו כאן ואנחנו הוכחנו לכם כרשות כמה הליכי רגולציה קיצרנו בחודשים על חודשים, חרגנו מסמכויותינו ובלבד שהמפעל ימשיך לעבוד ולהתקיים.

אני מקווה שנצא כולנו היום, אלי, עם בשורות עוד לפני שנצטרך להגיע לבית הדין לעבודה מחר בבוקר. תודה.

בעזרת ה'. תודה. בבקשה, נחמן שי.

בוקר טוב. תודה רבה לך קודם כל, אדוני היושב ראש, שכינסת את הישיבה בדחיפות הכי גדולה, אפילו לא חיכית שנשיאות הכנסת תדון בזה ותעביר אליך, הוכחת שמה שחשוב לך זה העניין עצמו ולא הקשקושים שמסביב ותודה רבה. אני גם מודה למשתתפים האחרים שבאו הנה, כי זה מראה שירוחם חשובה לנו ותעסוקה בירוחם חשובה לנו, ולא רק ירוחם, אלא הדרום והפריפריה וכל הדברים שאנחנו שומעים. זה חשוב לנו, זה יקר לנו וזה חלק מעבודה שאנחנו מקדישים לה את כל זמננו.

אני מעריך מאוד את העובדה שאביגדור היה שם און דה ספוט, אני לא יודע מאיפה הגעת באותו רגע, איפה יירטו אותך על מפת הארץ - - -

הייתי צריך להיות בצפון.

אוקיי, אז שינית את הווייז. אין לי ספק, השילוב הנכון כרגע יושב אצלנו בחדר, בין אביגדור, הממשלה, לבין ההסתדרות לבין הנהלת המפעל, וכמובן הרשות המקומית והסביבה שתומכת, זה הכול. לדעתי לא צריך לעשות שום דבר, אלא, אחת, להקפיא את הפיטורים האלה, להקפיא אותם, להשהות אותם, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אתה מבין את האווירה, לא רק בחדר הזה, לא רק בכנסת הזאת, אלא בציבור כולו. הציבור לא יקבל פיטורין בירוחם, לא יקבל. הוא לא יקבל מפני שלא יכול שמדינת ישראל, שסך הכול רמת החיים בה טובה, לא כמו מה שכרגע מספרת לנו טל, על משפחה ואבא שמקבל קצבת זקנה או גמלה וצריך לשלם בעשרה צ'קים של 50 שקל. זה לא עובר.

אז נכון, אתם שם וזה קשה לכם, אני יודע שלנהל מפעל שם יותר קשה מאשר במקומות אחרים, קחו על עצמכם את הזמן הזה, קודם כל תנו אוויר לנשימה לעובדים שבאו הנה ובכלל לעיר, תנו לה את המרחב הזה. עכשיו, תשמע את עצת האנשים שמנוסים בזה, אני מכיר את שניהם, אני יודע שהם יודעים לעשות את זה, שבו איתם ביחד ותפתרו את הבעיה הזאת, אפשר לעשות את זה. ואם המדינה מתגייסת לעזור, ואני מאמין, שמעתי את זה עכשיו שחור על גבי לבן מפיו של אביגדור, היא מוכנה לעזור, זאת העזרה שאתם זקוקים לה. תדחו את הפיטורים, זה יביא רוח חדשה לכל העניין הזה וזה הדבר שצריך לעשות.

אני לא נכנס, אני שמעתי אותך, אני מאמין שאתה מדבר בכנות, אני שמעתי שאתה עשית קיצוצים וכן הלאה. אני מאמין לך, אני לא חושב שאתה מטעה פה מישהו, יחד עם זאת כנראה שיש סיפור מאחורי הסיפור ויכול להיות שכן הוצאתם מהמפעל הזה את מה שאפשר היה להוציא ורוקנתם משהו יקר ערך שהיה בו ועכשיו אין בו, יכול להיות, אני לא יודע, בבירורים תעשו את זה, אבל קודם כל גלולת ההרגעה הראשונה שכולנו צריכים לקחת, לדחות את הפיטורים, לפתוח את המפעל לעבודה מחדש כי כל עוד שהוא סגור זה רק הורס אותו ופוגע בכם. תנו חודש, אם תצטרכו את הגיבוי של הכנסת, אני אומר לך, 120 מתוך 120 יעמדו איתנו בעניין הזה.

תודה. תאפשרו לי לתת לנציגה, גם בעלת מפעל, נורית הראל, בבקשה, מד"ר פישר ואנחנו נחזור.

נורית הראל, הבת של אלי פישר, בעלים, כך שיש לכם פה בעלים בחדר, של מפעלי ד"ר פישר, דור שני, אני מנהלת אותו, אני יושבת ראש משותפת עם אחותי מזה כמעט עשר שנים.

אני רוצה להגיד לכם שאתם מפספסים את התמונה הגדולה. התמונה היא לא המפעל הזה, ויסלחו לי עשרות העובדים שנראים כמו העובדים שלי, נאמנים, חרוצים, אני מסובבת את הגב ואני יודעת שכל בקבוק יוצא הכי טוב שאפשר ובאמת הם נותנים את נפשם וגם העובדים שלי עשרות שנים. אתם מפספסים את התמונה הגדולה, תעשיית התמרוקים במשבר. הוא הזכיר את מפעל חלאבין שנסגר לפני כחודשיים ועשרות עובדים הלכו הביתה, בלי דיון חירום, הם פשוט הלכו הביתה. ועוד עובדים יילכו הביתה. יושבים פה תעשיינים, יושבים איתי תעשיינים נוספים, המפעלים בקשיים, הרגולציה לא מאפשרת לנו לעבוד.

אני הפסדתי הזמנה בארצות הברית ואני אסביר למה. יש חוקים במדינת ישראל למקדמי הגנה משמש, החוקים בארצות הברית הם אחרים, אני רציתי לספק, אבל עד שאני אקבל שישה חודשים רישיון ממשרד הבריאות הם לקחו יצרן אחר ולא רצו אותי. הפסדתי הזמנה כי אני מחכה לרישיונות. אנחנו רוצים לייצר סבון ידיים לאיזה מבצע, לרשת גדולה, לוולמרק בארצות הברית, אני לא יכולה, רישיון שלושה חודשים, הם רוצים לצאת במבצע לכריסמס, נגמר העסק.

תסבירי למה.

אני אסביר. משרד הבריאות, יש לנו רגולציה ייחודית בעולם. בארצות הברית ואירופה, בואו נתייחס לשם, אין צורך לרשום תמרוק, אני רוצה לצאת עם סבון, יש חוקים, אני עומדת בהם, אני מודיעה לאיחוד האירופאי, קוראים לזה נוטיפיקציה, 'אני יוצאת' ואני יוצאת לשוק למחרת. אם אני עבריינית, עברתי על החוק, עבירה פלילית, יתבעו אותי לבית הכלא. בארץ אנחנו מיוחדים, כל סבון ידיים שאני רוצה לצאת איתו אני צריכה רישיון מראש ממשרד הבריאות להרכב, למה אני הולכת לכתוב, ריח נפלא, ריח מקסים, ריח אחר. יש להם כוח אדם מצומצם, הם עובדים בחריצות אלה שעובדים, אבל הם מעט מדי ולוקח להם בין שלושה חודשים לשישה חודשים לתת לי רישיון. בסך הכול רציתי לצאת עם סבון ידיים, לא מדברת על קרם פנים, קרם הגנה משמש, מוצרי תינוקות וכו'.

יש רגולציה אירופאית, רוצים לאמץ אותה, עשר שנים אנחנו בשולחנות עגולים, בדיונים בכנסת, בוועדה - - - אני בכלל באה מעולם המחקר אז אני יודעת להגיד regulatory impact assessment, למדתי המון מונחים בשנים האחרונות. כלום לא קורה. חבר הכנסת מיקי לוי היה אצלנו, היו אצלי שרים וראשי משרדים, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הכלכלה, כולם הבטיחו לעשות, קיבלתי כתף חמה, קבוצת תמיכה נהדרת וכלום לא נעשה.

אנחנו נלחמים יום יום, אני רוצה להגיד לכם, המפעלים מוציאים את קווי הייצור לחו"ל, גם 'אמיליה' הקימו בחו"ל, גם האחרים מקימים בחו"ל וגם אנחנו שוקלים להקים בחו"ל, כי בלתי ניתן לנהל את זה - - -

ד"ר נורית הראל, בבקשה, אני חייב ל - - - אל"ף, אני לא רוצה לנחם אותך, כי זה עובדה, כל מה שאמרת זה אמת.

עוד מילה אחת.

לא, יש גם בעיית זמן לכולנו.

משפט קצר. אני חושבת שהממשלה - - -

תני לי להסביר לך משהו. כשדנו בכל החוקים של הקורנפלקס וקומפני ואחר כך של הרוקחים דנו בנושא הזה של התמרוקים. הבטיח לנו משרד הבריאות שזה אוטוטו מגיע. אני אתן לך לפני סוף הישיבה תאריך לדיון, אני יודע שכל הדברים שאמרת, איך לכתוב על התווית וכל הדברים האלה, זה אחד הדברים השטותיים שראיתי בעולם. אז אנחנו נתמודד עם זה, לא לשכוח, אנחנו רק השנה הראשונה בתפקיד, נתמודד ותהיה לנו הצעת חוק בעניין.

אני רק רוצה מילה אחרונה, אם אפשר.

אני מציע שלא. באנו לפתור את הבעיה, אנחנו באנו לדבר על המפעל בירוחם ואנחנו רוצים לצאת עם מסקנות על המפעל בירוחם.

אני יכולה?

לא. חבר הכנסת.

כן, תודה, אדוני היושב ראש. הדיון הזה, חשיבותו הרבה מעבר - - -

מי שרוצה לדבר, שיכתוב את השם והתפקיד.

החשיבות של הדיון חורגת הרבה מעבר למה שאנחנו דנים נקודתית ואני רוצה להסביר. בעיניי זה מקרה בוחן כמה מדינת ישראל על כל מרכיביה רצינית לגבי הפריפריה. הרי מה קורה? העיר ירוחם זה המקרה הכי טוב שיכולנו לחלום עליו, מבחינת הנהגה עירונית יוצאת מן הכלל, שמצעידה את זה קדימה, יש השקעות שם בדיור, יש התפתחות, יש את מחנות צה"ל שעברו לשם, הכול כאילו ניתן כדי שזה יפרח, אבל מה? צריך תעסוקה. ואם אנחנו נזנח את העניין של התעסוקה דווקא כשהכול קורה בצורה הכי טובה שאפשר להעלות את הדעת, גמרנו את הסיפור. אז זה רגעי המבחן שלנו כמדינה וכולם צריכים להירתם לזה, גם המדינה, גם ההסתדרות וגם הסקטור הפרטי.

מפעל בירוחם זה לא כמו מפעל במרכז הארץ. יש אמנה בלתי כתובה בין הבעלים, בין המפעל, לבין ירוחם. מה היא אותה אמנה בלתי כתובה? מקבלים לא מעט הטבות כשבאים לשם, למפעל, אבל צריך להבין שאז העובדים זה העיקר, לשמר את העובדים, לטפח אותם, לתת להם שכר הוגן. זו האמנה הבלתי כתובה ואי אפשר להפר את האמנה הזאת.

אבל אני רוצה בצורה קונקרטית להגיד את הדבר הבא. כשמפעל נקלע לקשיים, לא חשוב אם זה קיוסק או זה חברת טבע, יש הרי חוסר איזון בין הכנסות להוצאות, איך ניגשים להבריא מפעל שנקלע לקשיים? אפשר לשים את הדגש על הורדת ההוצאות או על גידול בהכנסות. אני שמעתי אותך היטב, אמרת 'אין לנו מותגים', אין לנו זה, אין לנו זה, כלומר צד ההכנסות, אי אפשר להתמקד בו 'ולכן כל מה שנותר לנו זה להוריד את צד ההוצאות'. מה זה להוריד הוצאות? מכיוון שזה מפעל עתיר עבודה זה לפטר עובדים. לא כך, צד ההוצאות במובן של שכר, אין פה שומנים, אתה תיארת את זה, אין שומנים, זה צריך להיות נתון, לא נוגעים בזה וכל המאמץ צריך ללכת לצד ההכנסות, האם ניתן להעלות את ההכנסות? אז אני אגיד לך משהו ככלכלן, אלא אם כן אתה מייצר כרכרות במקום מכוניות, כלומר ששייך לעידן אחר, כל מפעל, קטן כגדול, יכול, אם הוא פועל נכון, להעלות בצורה משמעותית את צד ההכנסות, אבל אתם עשיתם את ההיפך. ברגע שמכרתם את המותגים גמרתם את הסיפור, זה כאילו אמרתם 'כל מה שנשאר זה איזה שלד כזה וכל מה שנשאר כרגע להבריא זה להוריד את ההוצאות'.

רבותיי, תעשו תכנית לא רק את מי לפטר ואת מי לא, כי שם לא נוגעים, תעשו תכנית מול האוצר ומול ההסתדרות על פיתוח עסקי של מותגים חדשים, של יצוא, של טכנולוגיות חדשות. אין דבר כזה שאי אפשר להכניס טכנולוגיות, הצגת את זה כאילו זה חקלאות במאה ה-19. כל מפעל, אני אומר לך, גם קיוסק, יכול להכניס טכנולוגיה חדשה ועל כן להעלות את ההכנסות.

לכן, מה שאני דורש מכם, כי אחרי שאני שמעתי אותך, כל דבר שלא תעשו בדרך הזאת זה רק לקנות זמן ובעוד חודש, בעוד חצי שנה נהיה באותו מקום, או יותר גרוע. כשאתה שם את כל יהבך על צד ההוצאות סימן שאין עתיד למפעל. ראינו את זה אינספור פעמים, אתה רק קונה זמן. לא, האוצר מוכן לעזור, תשמע, זה לא דבר של מה בכך, גם ההסתדרות מוכנה לעזור, אז תלכו כל כולכם על צד ההגדלה של מנעד המוצרים, של יצוא, של עוד ועוד קו ייצור, על זה תלכו, האוצר יעזור בהשקעות.

המדינה עושה הכול שלא נעשה את זה, אדוני.

אבל שמעת שהמדינה מוכנה לעזור.

לא, אני מציע - - -

זה רק אומר - - -

והדבר השני, מה ששמענו מנורית, על העניין של הרגולציה. אני רוצה להגיד לך, הרגולציה הזאת היא לא תמימה, הרגולציה הזאת משרתת אינטרסים, צריך לקרוא לילד בשמו ואני אומר לך שאם לא נעשה פעולה מסיבית, דרסטית, מהירה, כדי להוריד את כל הכללים האלה ששייכים גם לעידן אחר, אז פעם זה יהיה המפעל הזה ופעם זה יהיה המפעל הבא.

מילה אחרונה. אני מבקר לעתים בירוחם בשקט, בלי תקשורת, לא כשיש אירועים חריגים, את יודעת את זה, אלא כי אני חושב, כמו שאמרתי בתחילה, שזה מקרה בוחן. באמת, עתיד הפריפריה, לטובה או לרעה, ייחרת שם, איך אנחנו נפעל מול ירוחם ויש לנו פה הזדמנות פז לפעול. ומילה אחרונה, שלשום סוכלה צבאית בטורקיה עם פלאפון. זה הרבה יותר קל לסכל פיטורים של עובדים עם פלאפון. כל מה שאני רוצה להגיד לך שבעידן שאנחנו חיים נגמר הסיפור של בחדרי חדרים, החלטות שמתקבלות בהנהלה, הכול שקוף והחברה בישראל לא תיתן לכם לפטר את העובדים.

תודה, מנו. אני מעריך, אבל מחיאות כפיים זה אסור בכנסת. תודה.

עדי שאולי, בבקשה, נציג התעשיינים, שמחזיק קרן גדולה יחד עם ההסתדרות ויחד עם המדינה. איפה הקרן הזאת?

אז אל"ף, אנחנו באמת לא יודעים מדוע החברה לא באה ופנתה לקרן המצוקה, אין לנו שמץ של מושג. זה אחת.

וקרן מעגלים זה גם למצוקה?

קרן מעגלים זה משהו אחר.

הקרן הזאת, המפורסמת, למה, היא לא שומעת על מצוקות? היא לא יכולה לגשת בעצמה?

קרן מעגלים, התפקיד העיקרי שלה זה למנוע את השחיקה של עובד - - -

מה? כנסים בהילטון תל אביב?

לא, נהפוך הוא. אבל אני מדבר על משהו אחר.

נשמח שתדונו פעם, נקיים דיון פה על - - -

אנחנו נשמח לטפל גם בזה, אבל אני רוצה לגעת בנקודה שעמנואל אמר.

פרופ' טרכטנברג, לא כולם יודעים שזה מנואל, לא עמנואל.

צעד דרסטי זה לטפל ביצוא, לא צריך תקנות בשביל זה, כמו שאתה חוזר. היום, לבטל את היצוא או את הרישיון ליצוא של אותם מפעלים שמייצאים לחו"ל, שהמוצר לא נמכר בישראל, זה בחתימת השר. וגם עד שהתקנות יעברו ועד שתהיה החלה של התקנות אנחנו נעבור בין חצי שנה לשנה, אולי לשנתיים, כי אנחנו כבר שבע שנים שם. לכן מחר בבוקר, או אפילו היום אחר הצהריים, כבוד השר יכול לחתום על הצו למנוע ולבטל את אותו תהליך רגולטורי שמעכב את היצוא הישראלי. אנחנו התרענו בשנה שעברה ולפני ארבעה חודשים על קיטון ביצוא בענף התמרוקים ב-10% - - -

בשוק המקומי אין - - -

אנחנו מדברים על המשך הקיטון בעוד 8% עד 10% ל-2016, בסוף 2016 אנחנו מדברים על - - - הממשלה בשנה שעברה ביטלה את כל המכסים ויש פה הצפה של מוצרים ביבוא שפוגעים בתעשייה הישראלית ופוגעים בשוק המקומי, אז הדבר היחידי שנותר לנו זה רק היצוא וגם פה המדינה, עוד פעם, בנטל רגולציה, באה ועוצרת את היצוא. אז צעד דרסטי זה מחר בבוקר ששר הבריאות יחתום על הצו וישנה את מה שהוא צריך לשנות כדי שהיצוא ייפתר, לא צריך לחכות לתקנות, התקנות זה בסדר גמור, אנחנו רוצים שיהיו תקנות, כי זה יהיה מסודר, אבל יצוא לא קשור לתקנות ולא צריך לחכות להן.

כממונה על הנושא של התמרוקים בתעשייה הוצאת פנייה כזאת?

ברור. הוצאנו, חבר הכנסת מיקי - - -

אפשר לקבל, בבקשה, את ההתכתבות?

תקבל את כל ההתכתבויות, כולל שאילתה שחבר הכנסת מיקי לוי הוציא לשר שאמר שזה בתקנות.

אוקיי, אני פעם ראשונה רואה את זה.

תקבל מאיתנו.

אני מבקש, את הזמן שלי לתת לשניים, את ארבע הדקות שלי - - -

מי אמר שזה ארבע דקות?

אחד כאן ואחד כאן, כי הבטחתי להם, הבאתי אותם.

יש לי רק בקשה, נשאר לנו פה סך הכול עשר דקות. כל מי שמתכונן לדבר על דברים שאינם קשורים למפעל של ירוחם בשלב זה לא יהיה. אני מודיע, גמרנו את הסיפור על מדיניות כללית בנושא התמרוקים. זאת הסיבה של ההתכנסות ובשביל זה גם שר האוצר וגם ניסנקורן וגם אני החלטנו לקיים את הישיבה היום, אז אנא מכם, תתעלמו מכל - - - זה לא שזה לא ירד והאסימון לא מטופל כרגע, אנחנו נטפל, אבל כרגע אני מבקש ש - - -

וכשהמפעלים של שנינו ייסגרו ננהל דיון ספציפי על המפעלים שלנו?

אל תפריע לי באמצע, בבקשה. אך ורק על המפעל של ירוחם.

אז אני אגיש, ברשותך, בקשה להצעה לדון בכל ענף הקוסמטיקה, כי הרעות החולות הן כל כך רחבות שמחר יהיה גם את המפעל שלו וגם את המפעל שלו.

אתה רוצה גם לסכם את הדיון, מיקי?

לא, אני רק מבקש את רשותך.

זה רשום לי, תודה.

אני חושב שהדיון הזה, עם כל הכבוד, הוא בנושא המפעל ובנושא העובדים במפעל. עם כל הכבוד לכל הנוכחים פה ולחבר הכנסת מיקי לוי, אני חושב שעושים פה עוול לעובדים. העלו לפה את העובדים, לדבר על העתיד שלהם וזה הדיון היום. אני גם פעם ראשונה שומע בנושא של בעיות יצוא ואני מתחייב גם כן להירתם לזה ולעשות הכול שהבירוקרטיה לא תנצח פה את היצוא כי אני מסכים שמדינת ישראל חייבת לעודד יצוא ואם כבר נשחקים בזה שבע שנים צריך לשים לזה סוף. מעודדים יבוא, מותר גם לעודד יצוא. מדינת ישראל לא חייבת רק לעודד יבוא, מותר לה גם לעודד יצוא. בזה אני מסכים במאה אחוז, אבל יש לנו פה דיון על עתיד של עובדים וצריך למצות את הדיון הזה ולא להפוך אותו לדיון אחר. צריך לעשות בשבוע הבא דיון על הנושא השני? צריך דיון על הנושא השני.

אני מבקש לדעת, עלו פה הרבה דברים, ובדיון הזה השאלה מה קורה עם העובדים, זה הדיון. יכול מנכ"ל המפעל להגיד 'אני עומד בעמדתי וממשיך בפיטורים' ויכול להגיד אחרת, אבל זה הדיון, אנחנו צריכים לצאת מפה מהדיון עם תוצאה בנושא הזה.

אני יכולה להגיד כמה משפטים?

מה השם? מה התפקיד שלך?

אני סיגלית בן אבו, אני עובדת במחקר ופיתוח, 27 שנה אני עובדת במפעל ואני פשוט בהלם, אני לא יודעת מה הסיבה בכלל שאני ברשימת הפיטורים. אני עובדת מסורה, כך יכול גם להעיד המנהל שלי, שזה ניר אברהם, אני עובדת מסורה, אני תחזקתי את המחלקה הזו, שכמו שהוציאו דוח בשנה האחרונה, שמתוכם זה חופשים באישור של ההנהלה נחשבים להיעדרות, אני לא יודעת אם זה מקובל. הוציאו דוחות לפני שלוש-ארבע שנים שאני נשארתי ימים ולילות במפעל, אני, כמעט רק אני העברתי את כל המפעל לבד וסידרתי אותו וניר יכול להעיד על כך.

אני פשוט בהלם, אני באמת לא יודעת מה סיבת הפיטורים שלי, אבל אני יכולה לומר שיש סיבה אחת שאני חושבת ש - - - בגלל שעמדתי על הזכויות שלי. בהסכם יש לנו שאנחנו אמורים לקבל 100% מעונות, במשך שנה נסחבתי, כן מגיע לי, לא מגיע לי, המזכירה מדרגת, אני לא יודעת איזה סמכות יש למזכירה לדרג מעונות, ואז אחרי משא ומתן, גם עם הוועד, הוכחתי להם שבאמת מה שמגיע לי זה מה שמדרג וזה מה שמגיע לי. היום אני עולה למפעל הרבה, אין מה לעשות, נשארה לי עוד שנה לילד בגן, יכול להיות שהדירוג השנה יירד, אבל זה אני יכולה לומר, שעובד לא יכול להביע את דעתו, הם לא מקבלים את זה שעובד מביע את דעתו, הם גם לא מקבלים את זה שעובד עומד על הזכויות שלו. אני יכולה לומר לך שבשנים האחרונות, ואני עדה לכך, שהייתה אמא אחת, שנפטרה, זיכרונה לברכה, כנראה שהאמת ירדה מלמעלה, ששנים טרטרו אותה, היא לא קיבלה שום אגורה, היא הייתה צריכה להוציא את ההפרש מהכיס שלה. זה ככה, בגלל שעובדים לא יודעים לדבר, או בגלל שעובדים תמימים הם לא מקבלים את הזכויות שלהם.

אני חושבת שהסיבה העיקרית בפיטורים שלי זה רק בגלל שאני הבעתי את דעתי ועמדתי על הזכויות שלי. אני לא חושבת שאני מיותרת במחלקה, יש לנו המון עבודה, וגם אם חושבים שאין תקן לעבודה שלי שם, יש הרבה משרות, אני בחורה מאוד מוכשרת, יש הרבה משרות שאני יכולה ליישם אותן ברמה הכי טובה שיש.

תודה. מנהלת כוח אדם פה, לא? רוצה להתייחס?

אני אורטל.

כמה זמן את בתפקידך?

שנה, שנה ו - - -

שנה, שנה עושה את כל ה - - -

כן, בבקשה.

קודם כל הדברים שנאמרים כאן מעולם לא יצאו לי מהפה, מעולם לא אמרתי שבגלל שנשים דעתניות אנחנו לא רוצים שהן יעבדו במפעל. ההיפך, אני מעודדת, הדלת שלי פתוחה, כל מי שרוצה להיכנס, כל מי שרוצה לומר, כל מי שמפריע לו משהו. כמו ששאול אמר, העובדים מאוד חשובים לנו ומאוד חשוב לנו להציל 230 עובדים שהמפעל לא ייסגר, שהמפעל ימשיך להתקיים ולתת פרנסה לעובדי ירוחם.

רגע, סליחה, אורטל, את מקבלת - - -

לא, זה לא תחקיר פה, ברשותכם. לא הפריעו לך. אני מצטרף לבקשה של אבי ואני חושב של כל חבריי, מה ההודעה הרשמית הסופית שלכם כמנהלי המפעל?

יש לי דקה?

כן.

אני ממש רוצה לבקש שכל נושא המותגים, זה כל הזמן חוזר, לעזוב אותו בצד. יכול להיות שלפני שבע שנים מישהו עשה טעות, מה זה יעזור לנו עכשיו? אנחנו עכשיו מדברים על להציל את מה שיש.

אנחנו מדברים על העובדים. תתמקד בבקשה.

זה כל הזמן חוזר לזה.

אדון שלח, בוא נתמקד בעובדים.

נתמקד בעובדים, אני רוצה להבטיח שמעייניי הם בהגדלת ההכנסות, אני מאמין שזה אפשרי, אנחנו מפתחים את הדברים האלה. מה שאנחנו צריכים זה זמן ולא גלולת הרגעה לחודש או חודשיים, אנחנו צריכים זמן, שנה וחצי-שנתיים, שנוכל להתמקד בלפתח, בעיקר את השוק האמריקאי ואני מאמין שזה אפשרי, אבל בשביל זה אנחנו צריכים להיות תחרותיים.

אני מתנצל מאוד אם מישהו קיבל את התחושה, אם זה אבי או אם זה אביגדור, או כל אחד אחר, שאנחנו קשוחים ולא מוכנים לדחות משהו. כל דבר שיכול להציל את המפעל הזה אנחנו - - -

לא את המפעל, כרגע אנחנו מדברים על העובדים. מה עושים כדי שהעובדים - - -

לא, הייתה בקשה פשוטה, לא מסובכת, תקפיאו כרגע את השימועים - - -

עשינו את זה חמש פעמים, רק חמש פעמים.

אז לא עשיתם את זה מול יו"ר ההסתדרות - - -

אבל אני מצטער, אי אפשר. אתה יודע מה? אם נציג שר האוצר היה אומר משהו אחר, אבל ההסתדרות שלך, כמה חודשים, כמה דחיות, כמה ועדות, עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש.

עם כל הכבוד, זה לא רציני, מה שאתה אומר. אז מותר להגיד - - -

בסדר, זה לא רציני, רק מה שאתה אומר זה רציני.

זה לא רציני כשיש כזאת סערה ציבורית ומבקשים מכם כזאת בקשה, שהיא לא בקשה קשה, זו בקשה פשוטה. זה לא רציני.

בוא נשב ונדבר. בוא נראה שמשהו זז.

אוקיי, או אתה מסכם בהצהרה - - -

אני אמרתי גם לוועד, אמרתי את זה גם לו וגם לך - - -

או אתה מסכם בהצהרה חיובית או מסכם - - -

אף עובד לא יפוטר השבוע, בוא נשב ונדבר.

שאול, אנחנו הגענו מבחינת הזמן לקצה, או אתה מסכם בצורה שזה מתאים לדיון או אנחנו נסכם ונחייב אותך.

מה זה צורה שמתאים לדיון?

תן לי להציע הצעה.

מנו, רק שנייה. הוא נתן לך הצעה הכי קונקרטית, הכי מכובדת, יושב ראש ההסתדרות. לדחות כרגע את השימוע לחודש ולשבת בחזרה בהשתתפות ההסתדרות והאוצר ולדון בזה תוך חודש.

כשהאוצר אמר שהם מוכנים להתגייס.

ודאי, זה נאמר.

יש גם קרן שיכולה להזרים כסף.

אני חוזר. אם חסר לכם איזה ניואנס בפרוטוקול, להתחיל מחדש לדון. זה לא אותו דבר, אם זה חידוש בשבילך, לשבת עם נציג ההסתדרות באזור, שזה חשוב, תפקיד מרכזי, לבין לשבת עם יושב ראש ההסתדרות בעצמו ועם נציג שר האוצר בעצמו ועם ההתחייבות של ועדת הכנסת ללוות ולאפשר את זה. זה לא מובן, אני לא שמעתי, כאיש הדרום, אני תושב באר שבע, אוהב ירוחם מלפני לידתה של טל, אז יש לי מה להגיד - - -

של טל? מה, זה תאריך מכונן?

אז אני אומר לכם, אם הדיון הזה לא התקיים לפני כן זה מפני שלא הבאתם מספיק לידיעת הציבור. יש גם כלים נוספים שאולי אתם לא מכירים. אני רואה ששניכם בתפקיד בשנה האחרונה, אולי לא הספקתם ללמוד את כל האפשרויות הקיימות, אז תנו לנו, תיענו לבקשה שלנו לקיים ולדחות את הכול בחודש ובחודש הזה בצורה אינטנסיבית וכנה לקיים את הדיון חזרה. אם זה מקובל, אז בא לציון גואל, אם לא, אז אנחנו נקבל החלטות לבד.

תן לי להוציא מילה אחת.

בבקשה.

אני חושב שקשה לכם להבין את גודל השעה, מה שקורה כאן בוועדה הזאת. ישב שם אביגדור יצחקי, הוא אחד האנשים הכי חזקים באוצר והוא אומר לך שהאוצר מוכן לסייע ואומר את זה בשם השר. זה משהו שלא קורה. אתם הייתם צריכים להיאחז בזה בכל הכוח. יושב פה יושב ראש ההסתדרות ואומר לך שהוא אישית מוכן להתגייס לעניין הזה. לא תהיה לך יותר הזדמנות כזאת, מה הוא מבקש ממך? חודש להשהות את ה - - - אמירה חד משמעית שאתה תשב עם שני הג'נטלמנים האלה, או נציגיהם, שמוכנים ללכת כברת דרך כדי לסייע לך. אם לא תיאחז בזה, בוא נגיד ככה, שום דבר אחר לא יהיה יותר טוב מזה.

אוקיי? יש לך הודעה?

אני רוצה להיאחז בזה, אנחנו נדחה את הפיטורים כמה שצריך - - -

אל תגיד כמה שצריך, זה לא מספיק, אתה צריך לנקוב - - -

אני לא יכול להתחייב - - -

תן לו לסיים את דבריו.

אנחנו כאילו באים ממקום אחר. אחרי זה אני אצטרך לסגור את המפעל הזה ולהסתכל לכל ה-250 עובדים בעיניים. אנחנו עוברים את התהליך הזה כבר שנה ולא ראינו התקדמות של מילימטר. אז עכשיו אני לוקח את האחריות שלי ואני אומר, אנחנו מהצד שלנו, מה שחשוב זה שאנחנו נגיע למשהו ואם צריך בשביל זה חצי שנה אנחנו נחכה חצי שנה, אני צריך שהמפעל הזה בינתיים יחיה. ככל שזה ייקח יותר זמן יש לנו פחות כלים בשביל זה. אני אומר, בואו נשב השבוע, לא נחכה חודש, בואו נשב השבוע.

אבל אתה רוצה לפתוח את המפעל בינתיים, לא? אתה רוצה לפתוח אותו גם, אתה רוצה שהוא יחזור לעבודה, או שזה לא אכפת לך? המפעל סגור כעת?

תפתח אותו מחר, שהעובדים יחזרו לעבודה.

הם חוזרים והם מבקשים חודש ימים ויושב ראש ההסתדרות אומר לך שהוא נכנס לעובי הקורה, תאמין לי, לא נשארו קורות כשהוא נכנס לעובי הקורה ובסוף לא יצא מהצד השני בריא ושלם.

ומה יקרה בחודש הזה?

אני חייב להגיד משהו. אני מכבד אנשים, צריך גם לכבד אנשים אחרים. אני לא חושב שצריך להתחנן בפני מנכ"ל. בואו, אתה צריך לקבל החלטה, זה כבר מתחיל להיות לא מכובד, כל מה שביקשו זה להקפיא כרגע את השימועים ולהתחיל להיכנס לדיונים, בראשותי. אני לא מבקש יותר, זה כבר מתחיל להיות מוגזם. זה לא מכובד.

אוקיי. מה התשובה של אדוני?

אנחנו מסכימים לזה, אני מדבר על מה יקרה בחודש הזה.

אוקיי, אני שמח על תשובתך ועוד יותר שמח על המעורבות האישית של יושב ראש ההסתדרות, באמת, אבי, כל הכבוד.

אני רוצה לסכם, ברשותכם. אל"ף, כל מכתבי השימוע יידחו בשלב זה. שתיים, לא יהיו כמובן, וזה משתמע, פיטורים מיידיים. שלוש, תקנות התמרוקים יטופלו במושב הבא, יש לי התחייבות, עשינו את זה במקביל, עם הערה מאוד מיוחדת, בזכות מה שהראה לי אבי, שם נחזק את כל הנושא של הייצור המקומי ולא את העידוד ליבוא. זו נקודה מאוד מרכזית שאני רואה. אנחנו נפנה לשר האוצר וגם לשר הבריאות כדי שילוו את המהלכים הנדרשים לכל ההקלות הנדרשות והטיפול האינטנסיבי הנדרש כדי לעשות את הטוב ביותר בתחום הזה של התמרוקים.

תרשו לי גם להגיד, ואני חוזר, יש מערכות שאמורות לשרת במצבי המשבר, תמיד יהיו, ובין היתר גם קרנות, קרן מעגלים וקרנות אחרות, ואני מבקש ממי שממונה על זה, שלא ימתין בכנסים בהילטון תל אביב, כדי לטפל בעובדים. העובדים זקוקים, אם הם זקוקים לכל מיני קורסים והשלמות כדי לתקן את המצב, יש להפעיל אותם ולא להמתין לבקשה מיוחדת. אני אומר את זה על סמך כל התלונות שקיבלתי, הלא נעימות, בנושא קרן מעגלים.

הישיבה נעולה ותודה ולכם, לעובדים, באמת, חזק ואמץ.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.