הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 307

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 13:30

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 59) (צמצום תחולת הסדר קצבה ומשכורת מקופה ציבורית), התשע"ו-2016 (פ/2663/20) (כ/636), של חה"כ דוד אמסלם

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

דוד אמסלם

איזבלה ציסין - מנהלת מינהלת הגמלאות בפועל, משרד האוצר

נור חאיך - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ליאור יפה - נ' יועמ"ש מעהב"ט, משרד הביטחון וצה"ל

איילת לוי - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

רונן ביטאולי - רמ"ח שכר, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

עמית טוקר - רמ"ח שכר, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

הדס פטר - ק' בקרה והנחיה, משטרת ישראל

ורד וייץ - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

ציון לוי - נציבות משנה, משרד רוהמ"ש

נור ויץ - עו"ד, ההסתדרות החדשה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 59) (צמצום תחולת הסדר קצבה ומשכורת מקופה ציבורית), התשע"ו-2016, פ/2663/20 כ/636, של חה"כ דוד אמסלם

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-18 ליולי 2016, י"ב בתמוז תשע"ו. הנושא: "הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מס' 59)(צמצום תחולת הסדר קצבה ומשכורת מקופה ציבורית), התשע"ו-2016", הצעת חוק של ידידי היקר, חבר כנסת דוד אמסלם.

נתחיל בקריאת הצעת החוק.

למעשה הנוסח שמופיע פה זה הנוסח הנ"ל, הוא מתקן את סעיף 35 וסעיפים שכרוכים בתיקון הזה, והוא נוגע לעובדים בשירות המדינה שהם אותם אלה שהם לא בכוחות הביטחון, לא במשטרה ושב"ס, וכמובן לפי חוק שירות המדינה, אנחנו לא מדברים על חיילי צה"ל.

חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 59), התשע"ו–2016

תיקון סעיף 32 1. "בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 32 –

(1) בסעיף קטן (א)(4), במקום "שנקבעה לעניין סעיף 35" יבוא "שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה";

(2) בסעיף קטן (ה), במקום "לעניין סעיף 35" יבוא "לעניין סעיף זה".

זה סעיף אחר שעוסק בגמלאות משנה מקורות, ושם יש קופה ציבורית, וקופה ציבורית תיקבע לאותו סעיף בנפרד.

תיקון סעיף 35 2. בסעיף 35 לחוק העיקרי –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות" – פה יש תיקון מהנוסח של הקריאה הראשונה – "שחזר לשרות כעובד בשרות המדינה, והכנסתו הכוללת עלתה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.".

השינוי לעומת הנוסח שהיה בקריאה הראשונה אומר, בעוד בנוסח בקריאה ראשונה - - - ואמרנו במקום העבודה שממנו פרש משרות המדינה, התכוונו להגיד באותו משרד, אם הוא היה במשרד החינוך, ועבר למשרד החקלאות, אז הוא לא ייחשב כמי שחזר, רק אם הוא חזר לאותו מקום עבודה. כפי שדיברנו על זה לקראת הקריאה הראשונה, הבנו שלחבר הכנסת המציע זה לא משנה הנושא הזה של בתוך שירות המדינה, מעברים בתוך שירות המדינה. לאחר מכן, התקיימה פגישה, והועלו נימוקים לנושא הזה של התייחסות - - - הכולל.

מה הכוונה? עובד עכשיו יצא לפנסיה ממשרד התחבורה, חזר לעבוד במשרד הרווחה, אז הוא לא כלול בעניין?

עליו כן יחול ההסדר של קופה ציבורית במובן הזה שיפחיתו לו את הפנסיה.

למה? מי תיקן את זה? מי ביקש את זה?

מי ביקש את זה. דבר ראשון, דיברנו על זה לקראת הקריאה הראשונה. הבנתי שעמדתך הייתה לא - - - את הדבר הזה.

לא, למה? דרך אגב, מה ההבדל בין עובד כזה לבין עובד משרד הביטחון? בגלל שהוא בצבא שם – המשרד לביטחון פנים.

בין שירות בתי הסוהר לבין המשטרה יש הוראה כזאת שאומרת, שאם הוא חוזר לעבוד בשירות האחר, אז עליו חלה - - -

נעה, לא זו השאלה. השאלה שלי היא כזו. הרי יש משרדי ממשלה, אני לא יודע כמה יש, 20 משרדים, לא יודע, אחד מהם זה משרד הביטחון, השני זה משרד לביטחון פנים. מה ההבדל אם מישהו עבר בין משרד הביטחון, למשל, למשרד התחבורה, למישהו שעבר ממשרד הרווחה למשרד הביטחון?

זה לא משנה. משרד הביטחון הוא בשירות המדינה כמו כל משרד אחר בשירות המדינה.

אז מה התיקון שיעשו?

התיקון שאנחנו עשינו זה אומר שאנחנו מתייחסים לשרות המדינה כאל מסגרת על. הבקשה הזאת באה מצד האוצר, וגם משרד המשפטים ביקש - - -

זה הבנתי. את האוצר, את המשפטים אני מבין תמיד. הם לא רוצים כלום, זה ברור לי, לא השאלה שלי. השאלה, אני שואל, מה ההבדל, תסבירי לי את, בין משרד הביטחון למשרד הרווחה, אם שניהם עברו למשרד התחבורה?

אין הבדל, ולא יהיה הבדל. יש הבדל, למשל, אם מישהו עבר מהמשטרה שהוא לא תחת שירות המדינה, אמנם חוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליהם, אבל הם לא מתמנים לפי חוק שירות המדינה מילואים.

שאלתי מה ההבדל בין שוטר לבין פקיד במשרד התחבורה?

שוטר פורש בגיל 57.

לא נכנסתי לזה, אני שואל ברמת המהות. בגלל שמה? – בגלל שהוא יש לו כובע, וזה אין לו כובע?

הקופה שממנה משולמים הכספים היא קופה אחרת, בעוד שרות המדינה - - - משולמים מאוצר המדינה.

למה? המשרד לביטחון פנים מאיזה קופה הוא משלם, מה, האוצר יש לו איזה קופה שלהם?

כשמדובר על משרד לביטחון פנים כמשרד - - - אתה מדבר על משטרה, זה גוף נפרד, המינויים שלהם נעשים בצורה נפרדת.

מה הקשר אבל? הם מקבלים כסף ממקור אחר לא מקופת המדינה, מה, יש להם כסף צבוע אחר? לא הבנתי. הם מקבלים דרגות, לא קשור למדינה? לא הבנתי. גם לעובדים סוציאליים יש הסדר אחר, מה הקשר? אני רוצה להבין במהות. בעיקרון, אם עובד - - -

אני יכולה לומר שמשרד האוצר יסביר. עמדתנו - - -

תסביר לי למה אתה כל הזמן מביא אותי עם הטענה הזאת לפה?

שמי ציון לוי, אני מנציבות שרות המדינה.

אני מסביר שבין משרדי הממשלה שאנחנו מגדירים אותם כשרות המדינה, יש חוק המינויים שהוא חל על כולם, וכולל משרד הביטחון, מה שאתה אומר משרד הביטחון האזרחי לא הביטחוניים, שאנשים יכולים לעבור ממקום למקום או מיחידה ליחידה בהתאם לאותו חוק ולאותו מכרז, ואנחנו רואים את זה כמקשה. והם יוצאים מאותו חוק, מאותו משלם גמלאות, זה לא משהו נפרד. עדיין המשטרה מקבלת גמלאות בנפרד מאשר עובדי המדינה שאתה מגדיר אותם כעובדי מדינה, וגם הצבא מקבל נפרד. אז לכן אנחנו רואים את זה כמקשה אחת. מה עוד, שבתוך משרדי ממשלה, ואני אמרתי את זה - - -

אתה עונה לשאלה שלי? תסביר לי, אתה עכשיו עוסק בפרוצדורה שאין לה שום דבר. בוא תסביר לי איך הסכמתם בכלל עד היום שהם יהיו פטורים ואלה לא? - בוא תסביר לי את זה אתה. שבאת לכאן כנציג הגימלאים, לא? הרי החוק הזה היה פה לפני כמה שנים, אתה כנראה היית או מישהו תואם לך. ישב כאן, בוא תסביר לי איך הוא הסביר אז - למה הצבא לא ומשרד התחבורה כן, או העירייה כן, בוא תסביר לי.

ראשית, יש בשרות הציבורי הסכמים נפרדים.

לא קשור להסכמים, זה בא במסגרת חקיקה. בוא תסביר לי למה. בוא תסביר לי אתה למה אלוף משנה, לדעתך, לא אמור לקבל, או ניצב במשטרה אמור לא לשלם קופה ציבורית, ועובד עיריית ירושלים או אני צריך לשלם, בוא תסביר לי למה?

אם עובד עיריית ירושלים יחזור לעירייה - - - אז הוא לא ישלם.

תסביר לי למה. אני שואל אותך שאלה, למה עובד בשרות בצה"ל שעובר מהצבא למשרד הביטחון לא אמור לשלם?

לא אני יצרתי את זה, לא אגן על זה.

אז לכן אל תתרץ לי, תגיד לי זה החוק.

אני מנסה להסביר שהיום משרד הרווחה, ואתם כממשלה, או אתה ככנסת, לפעמים מקבלים החלטות שמשרד מסוים עובר להיות משרד שני. אז נראה לך סביר שהיום משרד בשם אל"ף, שמחר הוא יהיה בשם בי"ת, אם הוא יפרוש מאותו משרד, הוא יעבוד באותו מקום, הוא יקבל גם גמלה וגם שכר?

אני אסביר לך מה נראה לי.

נראה לי שיש שני מסלולים – יש עובד שיוצא לגמלאות, ואם הוא נמצא בפנסיה תקציבית, אז הוא בפנסיה תקציבית, ואחרי זה מישהו אחר רוצה לשכור את שירותיו. דרך אגב, אתה לא חייב לקבל אותו, אל תקבל אותו. תגיד לו, אדוני, אני לא מקבל אותך אצלי, אבל אני אספר לך מה קורה כאן. אני אספר לך עוד לפני הסיפור הזה שהחברות הממשלתיות פטרו את עצמן. הם הקימו להם ישראבלוף של חברת כוח אדם חיצונית שמעסיקה אותם – אז תבוא למהות.

אני חושב שכמו שקצין בצה"ל פורש וחוזר חזרה למדינה, ולא משנה אפוא, אנחנו מדינה אחת, קופה אחת אוצר אחד. תעזבו את הבלופים. אותו דבר סוהר בבית הסוהר או קצין משטרה, זה לא חשוב איפה. אז או שאתה לא רוצה, אל תיתן לאף אחד. וואנס, אל תיכנס לי עכשיו לפרוצדורה – שב"כ איפה יושב, מוסד איפה יושב, האם גם הם סידור של הצבא? – אז יש פה עיקרון.

אני מהמחלקה המשפטית משרד הביטחון.

אני אסביר לשאלתך שקיימת הבחנה מותרת. בעוד שפורשי צה"ל או יוצאי צה"ל פורשים בגיל 40 או 50, זה לא משנה, אבל בעוד שבשאר משרדי הממשלה הפרישה היא בגיל 67, ניתן לראות את זה גם סטטיסטית, עובדתית. בגיל 67 לא חוזרים חזרה לעבוד בשירות המדינה. בעוד שפורשי הצבא, לצורך העניין, כן חוזרים חזרה למערכת הביטחונית, או בכלל לשרות הציבורי. עכשיו, לנו כמדינה יש אינטרס, אנחנו רוצים את אותם פורשים בגילאים יחסית צעירים שיחזרו חזרה פנימה לתוך מעגל העבודה.

ברשותך, אתם לא צד בעניין, זה לא קשור אליכם.

אתה לא צד בעניין. החוק הוא לא פונה אליכם. לא מדובר על זה שנוריד מכם משהו לטובת אחרים.

חבר הכנסת העלה כאן שאלה.

אנחנו פה דנים באוכלוסייה אחרת שלא קשורה לא לביטחון ולא לביטחון פנים וכו'. אנחנו פה דנים באוכלוסייה שהיא מועסקת על-ידי המדינה ויכולה לעבור אחרי פרישה מסוימת למשרד אחר, לא קשור אליכם.

בסדר גמור. פשוט עלתה שאלה ביחס לצה"ל ולכוחות הביטחון.

סליחה אני רוצה להוסיף שכן יש עובדי מדינה שפורשים פרישה מוקדמת זה לא מדויק. אני חושב שזה לא בסדר.

שום דבר פה לא מדויק.

אני רוצה לדון בהצעת חוק שלנו בלבד.

אני מסביר את הרציונל של העמדה שלנו, של - - - של הנציבות. אני חושב זה לא בסדר שיהיה מצב שבו עובד מדינה בפרישה מוקדמת זה קיים, זה לא כזה מקרי, זה קיים במאות, יפרוש ממשרד הרווחה או משרד התחבורה, ולא משנה האזרחי, ותוך פרק זמן קצר ימצא לו תפקיד, או ימצאו לו תפקיד במשרד ממשלתי אחר ולא ישלם את הקופה הציבורית - זו דעתי האזרחית אפילו לא המקצועית.

אני חושב שזה לא בסדר, ואנחנו רוצים למנוע את זה, לא יותר מזה. אם הוא פורש והולך לעבוד בעירייה מסוימת או בגוף ציבורי אחר הוא לא ישלם, אין שום בעיה. אבל אם הוא בעיקרון חוזר לשירות המדינה, שזה שירות המדינה שאנחנו רואים אותו כמקשה אחת, יש לנו בעיה עם החוק הזה.

אבל אתה לא עונה איך אתה רואה את ההבדל בין איש צבא קבע שפורש מצה"ל ובא לעבוד במשרד ממשלתי - למה אתה לא רואה אותו כחלק מעובדי המדינה, למה הוא שונה? בגלל שהוא בצבא, יש לו הסכם סחר אחר, יש לו מדים, יש לו דרגות, יש לו אוטו - לא הבנתי? למה הוא שונה? - בגלל שהוא חשוב והוא פורש בגיל 45 ואנחנו צריכים אותו, ואת האחרים אנחנו לא צריכים?

אני הצגתי את העמדה שלנו, אני חושב, מה שנקבע בצה"ל, שירותי הביטחון, זה לא המקום, זה לא עכשיו, גם אם זה לא בסדר, לא צריך לדון בזה עכשיו.

השאלה היא לאו דווקא לגבי שב"כ ומוסד.

אני לא מקבל את מה שהוא אומר, אין לזה שום הגיון בסופו של עניין, מילא הוא היה עושה את כל עובדי הרשויות לבד, עובדי המדינה לבד, אז הייתי מבין אולי, גם לא מחבר, אבל מבין את ההיגיון, אבל גם בתוך המדינה עושים דיפרנסציה שהיא מוזרה ולא הגיונית בכלל. לכן אנחנו רצינו להסדיר את זה לכולם, כולם בעצם יהיו פטורים מהקופה הציבורית. כולם יעברו לעבוד איפה שהם רוצים, כולם עם כולם. דרך אגב, אתה לא חייב להעסיק אותם, לא חייב. דרך אגב, זו קבוצה שהולכת ונכחדת, אין כמעט. צריך להבין, אנחנו הולכים ונכחדים, הרי הסיפור הזה זה רק פנסיה תקציבית שכמו שאמרתי קודם, זה היום נמצאים מגיל המינימום, הבן-אדם הכי צעיר שיכול לשבת כאן זה גיל 50, כבר זה הפסיק בשנת 97', לדעתי, 98'.

ב-2001.

2001, לא חשוב. אז בוא נגיד, אלה כמעט אנשים שמתקרבים לגיל 50. היום כמעט אין פנסיות תקציביות במדינה חוץ מגיל 50 צפונה.

אתה רוצה שנחזור לנוסח הקודם?

כן, בוודאי, לנוסח הקודם. אני חושב שכל מי שפורש - - -

אנחנו אומרים – "זכאי לקצבת פרישה שחזר לשרות במקום העבודה שממנו פרש". אני רוצה להזכיר, בהנחה לקריאה הראשונה, אנחנו הצענו גם להגדיר מה זה מקום העבודה, ולהבהיר שמדובר במשרד הממשלתי, יחידת הסמך, שירותי הביטחון, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, או גוף אחר שהוראות חוק זה חלות עליו ויוחלו עליו, הכול לפי העניין. אז משטרה ושירות בתי-הסוהר לא נוגע אלינו, גם שירותי הביטחון לא נוגע אלינו, כי יש את התיקונים, ההוראות שנוגעות אליהן. אנחנו אומרים המשרד הממשלתי, יחידת הסמך או גוף אחר שהוראות חוק זה חלות עליו או יוחלו עליו, הכול לפי העניין.

אנחנו כרגע לנוסח הזה שהצעתם פה ובדיוק ניסחתם אותו בדקות האחרונות מתנגדים אליו. אנחנו רוצים שמה שנקבע פה ומה שאמר - - -

אין שום בעיה, למה אתה מתנגד?

הגופים המוחרגים – אני אסביר בנוגע ספציפית לכוחות הביטחון שציינת. כיום נהוג גיל פרישה מוקדם למשטרה, לצבא.

מה זה נהוג?

בחוק נקבע גיל פרישה מוקדם יותר. אנחנו רוצים שאותם אנשים שיוצאי צבא, יוצאי משטרה, כן יבואו ויחזרו לשרות הציבורי על מנת להעשיר אותו ולקדם אותו. וכן אנחנו רואים את המצב שהם יבואו ויחזרו אל תוך השרות הציבורי.

מה הקשר? מי זה אנחנו? אני רוצה להבין מי זה אנחנו? מי זה משרד האוצר?

אני מדבר כמשרד האוצר - - - שרות המדינה.

זה עמדת שר האוצר?

אני אסביר את עמדת אגף התקציבים.

זה לא אנחנו. אגף התקציבים לא מכתיב את המדיניות ואת החוקים בכנסת.

אגף התקציבים בא לשמור על הקופה הציבורית. אנחנו מדברים על המשמעויות התקציביות של החוק. אז עמדתנו היא כזאת – כיום מי שיבוא בתוך משרדי הממשלה, בתוך המגזר הציבורי, הקופה הציבורית צריכה להיות אחת – "לא יקבל כפל שכר וכפל פנסיה". אם הוא מגיע מגופים חיצוניים – משטרה, צבא, רשויות מקומיות וכו' - - -

למה אתה מגדיר אותו גוף חיצוני?

גוף חיצוני למגזר הציבורי.

זה לא מגזר ציבורי?

שאלתי, דרך אגב, גם להם היה קופה ציבורית, עד לפני ארבע שנים גם הם היו שם. לא הבנתי מה זה גוף חיצוני - שב"כ זה גוף חיצוני?

בגלל הסדר הפרישה המיוחד שיש - - -

שואל. מה זה הסדר מיוחד, תסביר לי למה עשיתם להם הסדרים מיוחדים?

כי היו שם צרכים מיוחדים.

מה זה הסדרים מיוחדים? הסדרים מיוחדים לעניין הזה? דרך אגב, למה הוא משלם מס הכנסה, תעשה לו גם סדר מיוחד. לא הבנתי הסדר מיוחד - אז אני מבין קצין בצה"ל שפורש בגיל 45 והוא מקבל פנסיה תקציבית, לא אומרים לו תבוא בגיל 67, זה אני מבין.

הוא לא יכול לחזור לצה"ל.

דרך אגב, אף עובד עירייה לא חוזר לאותה עירייה, ואף אחד לא חוזר לאותו - - -

עובד המדינה פה לפי ההצעה שנידונה הוא יוכל לחזור להיות עובד מדינה.

יפה. מה זה צה"ל? צה"ל זה לא עובד מדינה?

אתה יודע אם לא היו מקרים שחזרו לצה"ל?

דרך אגב, למה אתה עושה את צה"ל ועובדי מדינה? לא הבנתי, צה"ל זה לא עובד מדינה, מהו?

הוא במסגרת מיוחדת.

הבעתם את עמדותיכם, הן כתובות בפרוטוקול. יש לכם אפשרות בין הדיון היום לבין - - -

היום זה הדיון האחרון, היום זה אישור לקריאה שנייה ושלישית. היום זה המועד האחרון לכל ההסתייגויות, כל ההערות, כל הדברים.

היינו מעבירים את ההסתייגויות שלנו לפי הנוסח שנשלח לנו.

היום יש דיון, אם יש לשר האוצר הסתייגות, צריך להעביר אותה היום. אתם צריכים להודיע עכשיו בדיון, ולא יהיו הסתייגות אחרי המועד הזה.

לגבי הנוסח שהועבר אלינו, אין לנו הסתייגות שהוא מונח על השולחן.

סליחה, אדוני, אנחנו עכשיו בדיון, חברי הכנסת עכשיו מחליטים על נוסח החוק. זה מהלך החקיקה - אם יש הערה של משהו שלא מקובל, שר האוצר מבקש להסתייג, צריך להודיע את זה.

להודיע בכתב משר האוצר עצמו, לא פקיד, שר האוצר צריך להביא מכתב.

אבל הפקיד שלו צריך להודיע עכשיו בדיון.

נכון, ולהביא מכתב משר האוצר.

הפרוצדורה ברורה. בינתיים אנחנו לא מצביעים.

לא, מצביעים אחרי כך הוא יגיש את ההסתייגויות.

הם אומרים הסתייגות, הם לא אומרים - - -

אנחנו חוזרים לנוסח של הקריאה הראשונה במובן זה שאנחנו אומרים: "זכאי לקצבת פרישה שחזר לשרות במקום העבודה שממנו פרש, והכנסתו הכוללת וכו', כל מה שכתוב פה. "בסוף יהיה כתוב: "לעניין סעיף קטן זה, מקום עבודה, המשרד הממשלתי, יחידת הסמך או גוף אחר שהוראות חוק זה חלות עליו ויוחלו עליו והכול לפי העניין.

אני רק אציין שמבחינה משפטית, אני מזכיר לך, שבדיונים שהיו לנו יש בעיה בהגדרה של חזרה לאותו מקום עבודה. מה זה אותו משרד, מה זה לגבי יחידת סמך. אני לא מבין למה זה כאילו ניסה בדקה האחרונה ולא בהתאם לנוסח שהעברתם אלינו, ועוד ביום חמישי הפצתם את זה.

סליחה, אני נורא מתנצלת שאני לא יכולה לחייב את חברי הכנסת להצביע על נוסח מסוים. עם כל הכבוד, לכל הנוסחים שאנחנו מעבירים, והכול בכפוף להחלטה של חברי הכנסת - זהו הליך החקיקה. הליך החקיקה נקבע כאן, בחדר הזה, על ידי חברי הכנסת. הנוסח של החקיקה ייקבע - - -

אני רוצה לחדד את מה שהיא אומרת. כל חוק שאני עושה ואתם מציעים אותו, אני משנה אותו. אני לא עובד אצלכם.

השאלה מה בסופו של דבר יקרה.

יקרה מה שאמרתם, תביאו הסתייגות של שר האוצר וזהו.

איך השתמשו בחוק הזה לצרכים דיי פרטיים ודיי אגואיסטים - - -

איזה אגואיסטים? הרי אתם אמרתם שעלות החוק היא שני מיליון שקל, שניים וחצי. הרי אתם יודעים שזה בטל בשישים, אתם יודעים שזה לא נכון. אתם יודעים שרוב העובדים לא חוזרים לאותם משרדים. תראה לי אחד שפרש מאותו משרד וחזר לאותו משרד – בשוליים.

אני אראה לך. אתה מבטל את החוק הזה?

לא, אז אם תראה לי כזה, אז תעשה לו חוזה אישי, גם ככה אתה עושה לו חוזה אישי. אתה מפריש אותו ומחזיר אותו על דירוג דרגה או משרה תקנית?

עם כל הכבוד, אני מתעסק עם כל נושא הפרישה בשרות המדינה, וזה לא מעט עובדים, זה הרבה מאוד עובדים. אני יכול להגיד לך מהניסיון שלי, אנחנו עצרנו את זה דרך התקשי"ר. בכמה מקרים אנשים הצליחו לחזור וקיצצנו להם קצת מתנאי פרישה בתקשי"רים שהנציב יוכל לעשות את זה.

מה שיקרה, אני אומר לך, אתם חברי הכנסת, ודאי זכותכם לעשות את זה. בסופו של דבר, יהיו מקומות, וזה דווקא לא יהיה בשרות המדינה, החוק הזה הם ינצלו אותו, או שהם יוציאו אותם תוך חודש, ויחזירו אותם תוך חודשיים והם יקבלו גם קצבה. אני השתתפתי בבתי-משפט, בתביעות משפטיות שהממונה על השכר הגיש כדי לתקן את המצב הזה למקרים שהיו בעיריות ובמועצות.

עכשיו אתה מדבר על העיריות והמועצות?

זה יגיע לשם.

אני לא מכיר מישהו שחזר אצלי בעירייה אחרי שהפרשנו אותו – אחד מתוך 7,000 עובדים, אז מה אתה אומר - - -

רק העירייה שלך קיימת? תבוא לעיריית בת ים.

לא, אבל אם אצלי לא קיים אחד זה נדיר. בצבא, אני שואל שאלה, אם תענה על הצבא אז אני אירגע. אם תסביר לי מה ההבדל בין איש צבא לעובד עירייה אז אני אצדיע לך ואני אלך.

בצבא הם חייבים לפרוש.

תשאיר אותו עד גיל 65. לא, אבל שיפרוש וישלם קופה ציבורית, לא לצבא, לכל מקום אחר.

ברשותך, נגמרה הקריאה כולה.

אז את נצמדת אליו?

את מדברת על הנוסח שהיה לקראת הקריאה הראשונה? זה היה שם פיסקה 6, הורדנו את זה. אני לא נצמדת אליו, אני מורידה את המילים – "שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי-הסוהר". אנחנו הרי לא עושים תיקון בניגוד לנוסח שהיה לקראת הקריאה הראשונה. אנחנו לא עושים תיקון שמבטל את כל הסעיפים האחרים.

(2) בסעיף קטן (ב), המילים "או מקופה ציבורית" – יימחקו;

(3) בסעיף קטן (ד)(1), המילים "או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לעניין סעיף זה" – יימחקו;

(4) בסעיף קטן (ה), המילים "או מקופה ציבורית" – יימחקו;

(5) בסעיף קטן (ו), במקום "משהגיעו לגיל הקובע" יבוא "משהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השנייה";

זה לגבי מי שכבר לא יחול לגביו ההסדר. בעצם אנחנו לוקחים את אותו הסדר שנערך לגבי אותם גופים שהוזכרו, וההסדר יהיה שווה להסדרים שקיימים.

(6) בסעיף קטן (ז) –

(א) במקום "בסעיף זה," יבוא "בסעיף זה –

"הכנסה כוללת" – המשכורת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;";

(ב) בסופו יבוא:

""המשכורת הקיימת" – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;

"קצבה רגילה" – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.".

ביטול סעיף 63ד1 3. סעיף 63ד1 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 63ד2 4. בסעיף 63ד2 לחוק העיקרי, פסקאות (2) עד (5) – יימחקו.

ביטול סעיף 77ב 5. סעיף 77ב לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 78א 6. בסעיף 78א לחוק העיקרי, פסקאות (2) עד (5) – יימחקו.

השאלה אם רוצים לקבוע גם מועד תחילה. אני חושבת שכדאי לקבוע מועד תחילה מה-1 בחודש אחרי פרסומו כדי שיהיה ברור.

ממועד תחולת החוק.

אבל אנחנו רוצים שזה יהיה מה-1 בחודש כדי שיהיה ברור באיזה קיצבה. האם זה חל באופן חלקי על הקיצבה הקודמת?

לא חייב.

מהתקופה שהחוק נכנס לתוקפו, הם יודעים לעשות את החשבונות.

אבל מה קורה באמצע החודש?

הם יעשו, הם יודעים לעשות את החשבונות, זה בסדר.

תעשה את זה ב-1 לחודש לאחר פרסומו.

אין בעיה. למרות שהם יודעים לעשות את החשבונות וזה בסדר. אני רק אספר לך, כשהם רוצים להתחשבן עם עובד, גם שעתיים בקצה זה בסדר, הם יודעים גם לעשות את זה במערכת, גם באוטומט, אבל אם אתם רוצים ב-1 - אין בעיה.

ב-1 לחודש אחרי אישור החוק.

אפשר שאלה פרוצדורלית? רציתי לוודא, עכשיו אתם רוצים להצביע על הנוסח הנוכחי כמו שהקראתם אותו מקודם. אנחנו רוצים פרק זמן להגיש את ההסתייגות של שר האוצר.

הסתייגות בכתב. פרק זמן אבל קצר, אדוני, אנחנו לא יכולים להמתין עם ההנחה, אנחנו צריכים אותה להיום או למחר - עד יום רביעי בבוקר.

מי בעד הצעת החוק. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 59) (צמצום תחולת הסדר קצבה ומשכורת מקופה ציבורית), התשע"ו-2016, נתקבלה.

החוק עבר. תודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.