פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 418

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 10:00
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2016
נכחו
חברי הוועדה
משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

עבד אל חכים חאג' יחיא

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

עודד פורר
מוזמנים
שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אייל טולדו - רפרנט ממשל ומנהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה דימניק - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל גלברט - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

תמיר כהן - רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה שגיא - סמנכ"ל, מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה

אודליה אדרי - מ"מ מנהלת תחום תקציבים, משרד התיירות

צאלה אלון - מנהלת תחום תכנון וכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חביב קטן - כלכלן, משרד המדע, התרבות והספורט

ג׳ירייס גהשאן - תקציבן, לשכת נשיא המדינה

טליה אילוז - ראש אגף א' מינהל וארגון, רשות החשמל

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגוני הנכים

עומר שכטר - פעיל, המשמר החברתי

יונה עורקבי

גאולה ברגיג

ג'וש וייס

עדי בן אהרן

עמרי שגב

יגאל הרוני

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
שלומית ארליך

שיר שפר
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת

שינויים בתקציב לשנת 2016
היו"ר משה גפני
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוסקים בשינויים בתקציב.

אנחנו מתחילים בפנייה מספר 14-17.
שניר ניב
אני רפרנט אנרגיה מאגף התקציבים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יש לי הצעה לסדר. האם החזרתם את הפעימה האחרונה של המכס על הטונה? מה התשובה? אחרת, אני מציע לעצור את הדיון. גפני, איתם אני לא צוחק. הייתה פה החלטה פה אחד של ועדת הכספים ואמירה של היושב-ראש: כדאי שתעשו את זה כי ניפגש בעוד מקומות שאתם צריכים אותנו. הנה נקודה שהם צריכים אותנו.
היו"ר משה גפני
הם לא צריכים אותנו. זה לא משרד האוצר. זה המשרדים צריכים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
שר האוצר לא יכול לנהל את המדינה בלי הוועדה, אבל הם רוצים לנהל את העניינים בלעדינו.
היו"ר משה גפני
אבל זה לא הוא. הוא לא הכתובת.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
השרים שולחים אותם ואסור לנו לתקוף אותם. השרים מסתתרים מאחורי הפקידים. אולי יש לו תשובה.
היו"ר משה גפני
אין לו תשובה. הוא לא קשור בכלל לעניין הזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז הוא יטלפן ללשכה וישאל. הנה, הוא רוצה להגיד משהו. תן לו, אולי יש לו תשובה על הדגים.
שניר ניב
אני נציג אגף התקציבים לנושא אנרגיה. אשמח לקדם את הפנייה התקציבית של משרד האנרגיה ורשות החשמל.
היו"ר משה גפני
הוא שאל אותך אם אתה יודע מה קורה לגבי המכס על הטונה.
שניר ניב
אני יכול לבדוק.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אפשר לקבל תשובה במהלך הדיון?
שניר ניב
אבדוק.
היו"ר משה גפני
פניות מספר 14-17, משרד התשתיות.
שניר ניב
הפנייה נועדה לתקצוב של כ-30 מיליון שקלים במזומן ו-42 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב מתקציב משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומתקציב מינהל האדמה והים, זה יחידת-סמך של המשרד. הפנייה כוללת תקציב עבור מימון פעילות התייעלות אנרגטית, תוכנית רב-שנתית לפיתוח הדרום, לפיתוח והעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים, התייעלות אנרגטית במצפה רמון בהתאם להחלטת הממשלה 917 מיום 31 בדצמבר 2015. כמו כן יש כאן גם תקצוב של תחליפי נפט, מענקים של המדען הראשי במשרד האנרגיה, בשיתוף פעולה עם הטכנולוגי ישראלי-אמריקאי בהתאם להחלטת הממשלה 1113 מיום 5 בפברואר 2016. אני יכול להמשיך, אם תרצו. יש כאן גם תקצוב של מינהל אדמה וים עבור הקמת מערך להתרעה מפני רעידות אדמה, "קול תרועה". המינהל סיים את שלב א' של שדרוג המערך הסֵיסמי ועכשיו ניגש להוצאת מכרזים למערכת התרעה. סך הכול מדובר על פנייה של 30 מיליון שקלים במזומן.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אם אני מבין נכון בתור מי שגם לומד, הכסף הזה לא מומש במקום מסוים ואתם מעבירים אותו למקום הזה. נכון? הכסף הזה לא נוצר חדש. הוא כסף שלא נוצל בתקציב 2015 ואתם מעבירים אותו ל-2016.
היו"ר משה גפני
זה לא המקרה.
שניר ניב
זה הדיון הבא שלנו, זה דיון העודפים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מאיפה הכסף הזה?
שניר ניב
כרגע אנחנו מדברים על העברה בין-משרדית ממשרד המדען הראשי במשרד הכלכלה, של 12 מיליון שקלים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תן לי להבין. כלומר המדען הראשי לא מימש תקציב ב-12 מיליון שקל ואתם עכשיו מחליטים להעביר אותו. מאיפה המקור הזה?
שניר ניב
זה לא עניין של ביצוע. זה עניין של סדרי עבודה שתוקצבו למען התוכנית הזאת.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גפני, אני מציק להם בכוונה.
שניר ניב
תוכנית תחליפי נפט היא תוכנית שמבוצעת על פני כמה שנים.
עודד פורר
אבל למדען הראשי יש 12 מיליון שקל שלא בוצעו. איפה היו 12 מיליון השקלים הללו? מה היה אמור להיות?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
באיזה סעיף הם היו ולמה לא ביצעו?
שניר ניב
ביצעו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בשפה שלי, אם אני מבין נכון, הם היום לוקחים מיליארדי שקלים ממשרדים שלא עמדו ביעדים ומעבירים אותם למה שהם מגדירים כיעדים.
שניר ניב
הפנייה כולה מסך 4 המקורות שיש כאן מ-4 משרדים מסתכמת ב-30 מיליון שקלים. זו הפנייה היחידה שנעשתה עד כה למשרד האנרגיה. מדובר בתקציב של 30 מיליון שקלים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
30 מיליון השקלים, מאיפה הם באים?
שניר ניב
30 מיליון השקלים האלה סומנו מלכתחילה להעברה למשרד האנרגיה על-פי אבני דרך.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל זה בא מן המדען הראשי של משרד הכלכלה.
שניר ניב
נכון. זה החלטת הממשלה. זה ביצוע אחד לאחד של החלטת הממשלה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. בבקשה, מי יודע להסביר לגבי משרד הכלכלה?
דוד שטינמץ
זה כסף שצבוע אצלנו לטובת הפרויקט הזה. כאשר הם מפעילים את זה אנחנו מעבירים את הכסף.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אם זה היה עובר ב-2015 לא היה צריך את הדיון הזה.
עודד פורר
למה אתם צובעים את זה במשרד הכלכלה ולא שמים את זה מלכתחילה, אם יודעים שיש את הפרויקט הזה, בתוך התקציב של משרד האנרגיה?
שניר ניב
משרד הכלכלה מעביר לכל מיני משרדים לפי אבני דרך.
דוד שטינמץ
אם יש פרויקט שאנחנו יודעים- - -
היו"ר משה גפני
אם הוא לא מתבצע אז לא מעבירים את התקציב.
דוד שטינמץ
לפי אבני דרך. במידה והם לא יבצעו הם לא יקבלו את הכסף.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כל ה-30 מיליון שקל?
דוד שטינמץ
לא כל ה-30 מיליון שקל.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני שואל את שניר ניב.
שניר ניב
יש כאן 12 מיליון שקלים של משרד הכלכלה. יש כאן את הוועדה לאנרגיה אטומית שאוחדה עכשיו עם משרד האנרגיה בגלל השר שטייניץ, שהוא גם השר של הוועדה לאנרגיה אטומית. אז גם משרד ראש הממשלה, שעד כה הכיל את הוועדה לאנרגיה אטומית, כעת המינהל הזה עבר לשם. יש כאן תקציב של רשות הגז שהועבר למשרד האנרגיה. כל זה לפי החלטות הממשלה כפי שציינתי אותן קודם לכן.
היו"ר משה גפני
רבותי, מי בעד הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

פניות מספר 14-17 נתקבלו.
היו"ר משה גפני
הפניות אושרו.

פניות מספר 18-19.
שניר ניב
יש כאן תקציב של 8 מיליון שקלים ו-686 אלפי שקלים עבור רשות החשמל שהועברו ממשרד האנרגיה.
היו"ר משה גפני
למה זה לא בפנייה אחת?
שניר ניב
פשוט כשאתה מעביר לתקציב אחר, לסעיף 54, זה לפי פניית השימושים. הפנייה הקודמת הועברה למשרד האנרגיה, זה סעיף 34, וכל פעם מותר רק סעיף אחד להעביר אליו כפניית שימושים. הפנייה הזאת מועברת לסעיף 54, סעיף רשויות פיקוח, שבתוכו יושבת גם רשות החשמל. ב-5 באוגוסט 2015 התקבלה החלטת ממשלה להקמת רשות החשמל החדשה, ובתוכה הכניסו שני גופים. מינהל החשמל, שהיה קודם לכן במשרד האנרגיה, ורשות החשמל אוחדו לתוך גוף אחד. הפנייה הזאת בעצם נועדה להסדיר את החלטת הממשלה ולהעביר את אותם 11.5 תקנים שהיו במשרד האנרגיה, במינהל החשמל, אל תוך רשות החשמל החדשה, ותקציב בגינם של 8 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
מי עומד בראש הרשות הזאת?
שניר ניב
ד"ר אסף אילת הוא יושב-ראש רשות החשמל החדשה.
היו"ר משה גפני
ממתי?
שניר ניב
הוא נבחר קצת יותר מאוחר. החלטת הממשלה דיברה על 1 בינואר 2016, לכן הפנייה מבוצעת כעת ולא תוקצבה בבסיס. אסף אילת נכנס לתפקיד בחודשים האחרונים. לפני כן אורית פרקש הייתה היושבת-ראש הקודמת במשך 4 שנים וחצי. כעת יש איחוד של שני הגופים האלה. היום יש בעצם גוף אחד בלעדי שאמון על משק החשמל בישראל.
היו"ר משה גפני
זה שינוי דרמטי מכיוון שכאשר אורית פרקש עמדה בראש רשות החשמל היא עסקה בעיקר בתעריפים ולא בדברים אופרטיביים. עכשיו זה יהיה גוף שמתעסק גם במינהל החשמל.
שניר ניב
נכון, בעצם נושא הבטיחות והפיקוח על הבטיחות, שעבד עד כה במינהל החשמל, שהיה גוף בתוך משרד האנרגיה, כעת אוחד אל תוך רשות החשמל.
היו"ר משה גפני
מתי הממשלה החליטה על זה?
שניר ניב
ב-5 באוגוסט 2015, החלטת ממשלה 345.
היו"ר משה גפני
ואז מעבירים את התקנים לרשות?
שניר ניב
כן, בדיוק. רשות החשמל היום היא גוף שמונה 54 תקנים ועוד כמה תקני סטודנטים.
היו"ר משה גפני
מי מייצג את משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים?
שניר ניב
נמצאת כאן צאלה אלון, תקציבנית המשרד, וטליה אילוז מרשות החשמל.
היו"ר משה גפני
בבקשה, מישהו יכול לפרט יותר? לא ממשרד האוצר. הסברת את זה יפה. עכשיו אני רוצה לשמוע את המשרד. תפרטי לגבי הרשות החדשה. זה עובד? זה כבר מינואר.
טליה אילוז
אני ראש אגף מינהל וארגון ברשות החשמל. כן, מ-1 בינואר 2016 זה פועל.
היו"ר משה גפני
לפני זה היית גם במשרד האנרגיה?
טליה אילוז
לא, ברשות החשמל. אני משנת 1996 ברשות החשמל. אסביר. בהחלטת הממשלה 345 מאוגוסט 2015 החליטו להקים רשות חדשה שמסדירה את פעילות משק החשמל, עם הסמכויות שהיו לרשות החשמל לפני כן והסמכויות של מינהל החשמל. הקימו רשות שמסדירה את כל הפעילות של משק החשמל. עובדי רשות החשמל היו קודם לכן ועובדי מינהל החשמל המשיכו להיות עובדי רשות החשמל החדשה. עובדי הרשות החדשה הם אותם עובדים.
היו"ר משה גפני
את היית עובדת של רשות החשמל כל הזמן?
טליה אילוז
עוד קודם לכן, מאוקטובר 1996.
היו"ר משה גפני
באותו תפקיד?
טליה אילוז
בתפקידים שונים. אני מ-2009 באותו תפקיד.
היו"ר משה גפני
גם עכשיו? גם אחרי הקמת הרשות?
טליה אילוז
כולנו נשארנו באותם תפקידים.
היו"ר משה גפני
אילו תפקידים עכשיו מבקשים להעביר?
טליה אילוז
את עובדי מינהל החשמל שכיהנו במשרד התשתיות. זו החלטת הממשלה, להעביר אותם לרשות החדשה. אף עובד לא נפגע. פה אנחנו מגישים בקשה להעביר את אותם תזכירים ששניר ניב יסביר עליהם, של התקנים שלהם, עלויות השכר שלהם והתקציבים שלהם אלינו.
היו"ר משה גפני
למה היה חשוב לעשות את זה? מה הייתה הבעיה לפני כן שבעקבותיה היה צריך לאחד אותם?
שניר ניב
עד כה משק החשמל היה ממש תקוע במשך שנים רבות, הייתה ממש מריבה על סמכויות. הייתה מריבה בין משרד האנרגיה, שבתוכו היה גוף שגם אמון על משק החשמל, והרשות המפקחת על משק החשמל שהייתה רשות עצמאות ללא קשר למשרד האנרגיה. עכשיו יש גוף אחד. אנחנו כבר רואים בזמן האחרון איך רישיונות לחשמל פרטי ניתנים, איך משק החשמל כולו מתקדם ומתפתח. כבר אין את התקיעוּת הזאת בגלל מריבה על סמכויות. עכשיו יש משק אחד. דווקא תעריף החשמל ירד פעמיים בשנה האחרונה.
היו"ר משה גפני
כאשר הגוף היה עצמאי הוא היה מקבל החלטות על המחירים.
שניר ניב
רשות החשמל עצמאית לחלוטין בכל הנוגע לתעריפים.
היו"ר משה גפני
והמחירים עולים.
שניר ניב
הם דווקא ירדו.

בראש רשות החשמל יש מליאה שיש בה נציגים עצמאיים והם מקבלים החלטות על תעריפים באופן עצמאי. מוגדר בחוק שלוש פעמים שרשות החשמל עצמאית לחלוטין בכל הנוגע לתעריפים.
היו"ר משה גפני
אבל השר ממנה, הממשלה ממנה את האנשים.
שניר ניב
השר מינה את היושב-ראש. היושב-ראש מונה לתקופה של 5 שנים. לא ניתן לפטר אותו, אלא אם כן באמצעות החלטה חדשה.
היו"ר משה גפני
תודה. אתם במשרד לא רואים בעיה בעניין הזה?
טליה אילוז
כרגע זה עובד בסדר גמור. יש לנו את ד"ר אסף אילת שמנהל את זה בצורה נכונה וראויה. זה עובד נהדר. מה שצריך לעשות כדי שבאמת נוכל ליישם ולהסדיר את הפעילות שלנו בצורה ראויה זה להעביר את התקציבים.
היו"ר משה גפני
נציגת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מבקשת להוסיף דבר מה?
צאלה אלון
אין לי מה להוסיף.
שניר ניב
הכול מתואם עם המשרד ועם הרשות.
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

פניות מספר 18-19 נתקבלו.
היו"ר משה גפני
הפניות אושרו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בפנייה הבאה ניקח חלק ואנחנו צריכים להעביר סכום למשרד החקלאות. אנחנו נגדיר עכשיו עדיפות חדשה. אני מתכוון ברצינות.
היו"ר משה גפני
אבל זה לא הכתובת.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ניקח מפה סכום ונעביר.
היו"ר משה גפני
מה זה "ניקח"? אתה לוקח ממשרד.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז מה?
היו"ר משה גפני
תיקח מנשיא המדינה. יש דברים אחרים שהולכים להגיע לפה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לא התכוונתי לנשיא. אנחנו נעביר. תיכף נראה מאיפה. הם התרגלו שאנחנו "חותמת גומי".
היו"ר משה גפני
בקשה מספר 01-001, נשיא המדינה.
ג׳ירייס גהשאן
בוקר טוב. אני התקציבן של לשכת נשיא המדינה ובאתי להסביר את העודפים. שלחתי את ניירות העבודה ביום חמישי.

העודפים שלנו מורכבים משני חלקים. חלק אחד, היות ובתקציב בשנת 2015 רוב העודפים התקבלו לקראת סוף השנה אז בעצם רוב ההתחייבויות שלנו במערכת "מרכבה" הוקמו לקראת סוף השנה. לכן כל אותן התחייבויות שהוקמו לקראת סוף השנה בעצם הלכו לעודפים.

החלק השני של העודפים זה העודפים השוטפים שחוזרים על עצמם בכל שנה. זה מורכב משלוש תקנות עיקריות בבית הנשיא.

התקנה הראשונה היא תקנת טיסות הנשיא. מה שקורה בטיסות הנשיא הוא כדלקמן. אנחנו מקבלים צפי של הוצאות אבטחה לאבטחת הנשיא בחוץ לארץ. אנחנו למשל מקבלים צפי על הוצאה של 100 שקל, אנחנו מזינים את ה-100 שקל לתוך המערכת. אנחנו מקבלים את החשבונית מן הביטחון אחרי כמה חודשים ולכן נוצרים פערים בין מועד הזנת ההזמנה אל תוך המערכת לבין מועד ההתחשבנות בפועל, שזה המועד שהחשבונית מתקבלת הלכה למעשה.
היו"ר משה גפני
מה הפער בכסף שהיה בשנת 2015?
ג׳ירייס גהשאן
סכום העודפים שלנו בשנת 2015- - -
היו"ר משה גפני
אני מדבר על העודפים של טיסות הנשיא.
ג׳ירייס גהשאן
2 מיליון שקל, שזה גם אבטחה וגם הוצאות בחוץ לארץ.
היו"ר משה גפני
שלא היה מתוכנן?
ג׳ירייס גהשאן
אנחנו למשל לוקחים בחשבון בטיסה לבלגיה הוצאות שכירות של שני רכבים. בפועל צרכי האבטחה מחייבים 4 רכבים. בגלל זה נוצרים פערים, שקשה לפעמים לאמוד אותם בצורה מדויקת. על כן העודפים האלה חוזרים על עצמם בכל שנה.

התקנה השנייה, שהיא תקנה מהותית, עוסקת בכל נושא הוצאות התפעול בבית הנשיא. יש לנו חברה שמנהלת את מכרז האחזקה והניקיון בבית הנשיא. ההזמנה הזאת היא בערך של 2 מיליון שקל, ההוצאות השנתיות שלה. נחתם חוזה חדש עם אותה חברה וההזמנה הזאת הוקמה לקראת סוף השנה ולכן חלק גדול מאותה הזמנה, כ-50% בעצם צבר עודפים.
עודד פורר
יש לך חברת אחזקה, אתה עושה איתה חוזה לשנה, וחתמת על חוזה בסוף השנה. עד איזה תאריך החוזה?
ג׳ירייס גהשאן
מספטמבר 2015 עד ספטמבר 2016.
עודד פורר
למה אתם לא עושים את החוזה עד 31 בדצמבר 2016 כדי שבשנה הבאה תעשו חוזה מ-1 בינואר?
ג׳ירייס גהשאן
זה מה שאנחנו נעשה בשנה הבאה.
עודד פורר
בשנה הבאה עוד פעם תצטרך לעשות חוזה בספטמבר.
ג׳ירייס גהשאן
נכון. יש כמה חוזים, בעיקר בתחום האחזקה ובתחום הביטחון, שמכיוון שוועדת המכרזים של בית הנשיא לא מתכנסת רק בסופי שנה, למשל היא מתכנסת ביוני או ביולי, אז אנחנו מקבלים את ההחלטה און-ליין. זאת אומרת, אם יש ישיבה של ועדת המכרזים ב-14 ביולי אז אנחנו לא דוחים את הקיום של החוזה לקראת סוף השנה. אנחנו מקבלים את ההחלטה באופן מיידי וחותמים תוך שבוע על חוזה עם הספק. המטרה היא כמובן, מבחינה תקציבית מקל עליי לעשות חוזים שנתיים מתחילת ינואר ועד סוף השנה, אבל לפעמים יש אילוצים.
היו"ר משה גפני
שואל חבר הכנסת פורר למה אתם לא עושים את החוזה מתי שאתם עושים אבל שיימשך עד סוף שנת התקציב?
ג׳ירייס גהשאן
זה סוגיה שאני כתקציבן העליתי בוועדת המכרזים ואנחנו ניישר קו. מבחינה תקציבית זה יקל.
עודד פורר
ואז תצטרך לבוא לפה פחות, זה הכול.
היו"ר משה גפני
לא יהיו לך עודפים בסעיף הזה. הם עודפים מיותרים.
ג׳ירייס גהשאן
אלה עודפים אמיתיים.
היו"ר משה גפני
הבנו את מה שאמרת. השאלה למה אתה לא עושה חוזה עד סוף שנת התקציב ואז לא יהיו לך עודפים בסעיף הזה. בסעיפים אחרים כנראה יהיו עודפים.
ג׳ירייס גהשאן
נכון. זו שאלה טובה. חלק מהתקשרויות מסוימות אנחנו כן מתחילים לעשות אותן ברמה שנתית מינואר ועד דצמבר. לפעמים יש אילוצים.
היו"ר משה גפני
אנחנו מציעים את זה בגלל שאנחנו רוצים להפחית את מספר ההעברות ולהפחית את כמות העודפים.
ג׳ירייס גהשאן
אעלה את ההערה הזאת בוועדת המכרזים. אבל אנחנו הולכים לכיוון הזה.

סוג שלישי ומהותי בתקנות שלנו בלשכת הנשיא, זה תקנה חשובה, תקנת אמצעי ביטחון בבית הנשיא, זה כל הנושא של אבטחה, ציוד אבטחה. אלה פרויקטים לא של טווח קצר אלא פרויקטים של יותר משנה. לכן הפרויקטים האלה מטבעם צוברים עודפים. גם בגלל שבסוף השנה הקודמת, לקראת דצמבר, התקבלו חלק גדול מן העודפים בבית הנשיא ואושרו פה בוועדת הכספים, אני הייתי פה. על כן יכולנו להתחייב על הפרויקטים האלה רק לקראת סוף השנה. אם תסתכלו בדוחות הביצוע ששלחתי לכם ביום חמישי, אנחנו במינוסים בכל התקנות בגלל האילוץ הזה של העודפים. אנחנו משלמים לספקים, אנחנו כן עומדים בהתחייבויות שלנו לספקים, אבל זה כמובן באישור החשב הכללי.
היו"ר משה גפני
כמה זמן אתה תקציבן בבית הנשיא?
ג׳ירייס גהשאן
מאז שכבוד הנשיא נכנס לתפקידו. הייתי בקדנציה הקודמת אבל לא כתקציבן. עכשיו אני תקציבן.
היו"ר משה גפני
אתה לא יודע לעשות לנו השוואה בין הנסיעות של הנשיא הנוכחי והקודם לו, מי נסע יותר?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אל תביך אותו.
יצחק וקנין (ש"ס)
הנשיא רובי ריבלין לא אוהב לנסוע. גם כשהיה יושב-ראש הכנסת הוא כמעט ולא נסע.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני רואה שהוא מסתגל לאט-לאט...
היו"ר משה גפני
רבותי, יש עוד שאלות? מי בעד אישור הבקשה של בית הנשיא? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 01-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה. שיהיה לך בהצלחה.
ג׳ירייס גהשאן
תודה לך.
היו"ר משה גפני
אנחנו עוברים לבקשה מספר 19-001.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני רוצה להבין מה זה מדע תרבות וספורט. אלה שני משרדים שונים. למה זה מופיע ביחד?
תמיר כהן
ברשותך, אסביר.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אולי אסביר לך קודם? הם מומחים לכול. הייתי המנכ"ל של המשרד.
היו"ר משה גפני
אגיד קודם על מה מדובר.
היו"ר משה גפני
כתוב פה על מה מדובר.
היו"ר משה גפני
מה שכתוב לא מספיק. צריך שזה יהיה כתוב בפרוטוקול. הגעת היום עם הרבה אנרגיות...
איתן ברושי (המחנה הציוני)
קמתי ב-4 בבוקר ואני מוכן.
היו"ר משה גפני
על כל פנים, אנחנו עוסקים בפנייה 19-001, משרד המדע והחלל והתרבות. זה חוזר על עצמו כל הזמן. אתה רוצה להסביר למה זה?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יש איזה גבול לְמה שאתם חושבים שאנחנו לא מבינים.
היו"ר משה גפני
כשאתה מדבר אליהם אתה מדבר אל השר או אל המנכ"ל?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
קודם כול, הם פה.
עודד פורר
זה שני שרים, גם שר המדע וגם שרת התרבות והספורט.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני מכיר גם את החשב ומכיר את האנשים. הייתי שם מנכ"ל במשך שנה, במסגרת זו חצי שנה הייתי מנכ"ל בלי שר, כאשר אופיר פינס-פז עזב. לא רע להיות מנכ"ל בלי שר. המשרד הזה מחולק כבר זמן רב מאוד. נכון שיש בעיה איפה יושבים אבל מבחינתנו, אדוני היושב-ראש, אלה שני משרדים שונים. יש את משרד המדע והחלל ויש את משרד התרבות והספורט. המשרדים לא מתוקצבים במקשה אחת. אני מבקש לדחות את הדיון בבקשה של המשרד הזה. עם כל הכבוד לשרת התרבות והספורט- - -
יצחק וקנין (ש"ס)
מה תעשה מירי רגב עכשיו? זה בעיה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ביום שלישי תהיה עוד ישיבה. אני רוצה שהם יזיעו קצת. אתם לא יכולים לבוא לכאן עם סיפורים כאלה. שילכו הביתה ויתקנו את זה. לא יכול להיות שמביאים כאן יחידה אחת שהיא שתי יחידות שונות. אפילו אם יש להם יחידות משותפות, וזה גם לא הגיוני מבחינת המנהלה, אבל אלה שני משרדים שונים ושני שרים שונים.
היו"ר משה גפני
הסבירו בישיבה הקודמת שיש להם תקציבן משותף.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני במקרה מכיר אותו. אני גידלתי אותו. אבל לא מעניין הדבר הזה.
יצחק וקנין (ש"ס)
מה תעשה המרוקאית שלנו, תגיד...
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אין לנו מושגים כאלה. אנחנו אוהבים את כולם.
עודד פורר
אני חייב לומר שאיתן ברושי צודק.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני מבקש לקבל חוות דעת של הייעוץ המשפטי. אני רוצה לעצור את זה. או שנעביר את הכסף לחקלאות...
יצחק וקנין (ש"ס)
אם הייתי בטוח שזה עובר לחקלאות הייתי מצביע ביחד אתך. אני פוחד שזה ילך למקום אחר.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יש גבול למה שהחבר'ה האלה עושים. הם חושבים שאנחנו "חותמת גומי" של כל השטויות האלה.
חביב קטן
אפשר להסביר? אני נציג משרד המדע, התרבות והספורט. כפי שכבוד חבר הכנסת איתן ברושי אמר, אנחנו חלק מיחידות משותפות. הסברתי את זה גם בפנייה הקודמת. לקחנו לתשומת לבנו את פנייתו של חבר הכנסת מיקי לוי בדיון הקודם בשבוע שעבר. הפנייה הספציפית הזאת הוגשה לשולחן הוועדה כבר בחודש אפריל ולא יכולנו להפריד אותה. כן נפריד את הפניות להבא.
היו"ר משה גפני
מה שאתה אומר מעניין. אתם תפרידו את הפניות של התרבות והמדע?
חביב קטן
כן. בסך הכול העירו לנו על כך בשבוע שעבר. לא תהיה לנו בעיה להפריד אותן ולהביא אותן בנפרד.
היו"ר משה גפני
הסברת בישיבה הקודמת, כאשר שאלנו אותך את השאלה הזאת אמרת שהתקציבים מאוחדים. כלומר, התקציבן מאוחד.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה זה קשור? יש גם שר אוצר אחד ויש תקציבים נפרדים.
חביב קטן
שני המשרדים מופיעים בתוך סעיף 19. חבר הכנסת מיקי לוי ביקש מאתנו בישיבה הקודמת להפריד בין הפניות. הפנייה הוגשה לשולחן הוועדה כבר בחודש אפריל ולכן אנחנו לא יכולים להפריד אותה. צירפנו בדברי ההסבר הנוספים לוועדה- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני הייתי בגולני. בגולני אמרו שמי שלא יכול זה מי שלא רוצה. אין משהו שאתם לא יכולים. אתם יודעים לעקור הרים כשאתם רוצים משהו.
עודד פורר
אמרו את זה גם בחיל הים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יכול להיות, אבל אני הייתי בגולני. אנחנו נתרגל אתכם עכשיו. כפי שאומרים: קשה באימונים, קל בקרב. לא נעביר את זה ואתם תביאו את זה מחר עוד פעם. תעבדו כל הלילה. מה הדבר הזה? אני מבקש את ההנחיה של היועצת המשפטית של הוועדה.
חביב קטן
הפרדנו את דברי ההסבר בגלל ההערה של חבר הכנסת מיקי לוי, כתבנו דברי הסבר נוספים לכל תוכנית בנפרד ולכל משרד בנפרד.
יצחק וקנין (ש"ס)
תנו לו משהו לחקלאות...
תמיר כהן
אני מבקש להסביר. אני מצוות מאקרו באגף התקציבים. פנייה זו נועדה להעביר 361,172 אלפי ש"ח בגין עודפי משרד המדע ומשרד התרבות והספורט למטה המשותף של שני המשרדים, עודפים שנוצרו בשנת 2015 ומועברים לשנת התקציב 2016. 81,260 אלפי ש"ח מועברים למינהל המדע.
היו"ר משה גפני
מה זה מינהל המדע?
תמיר כהן
כבר אנחנו נפרט. ברשותך, רק אסביר לאן הכול מועבר ואז נענה על כל שאלה. אני חוזר, 81,260 אלפי ש"ח מועברים כעודפים למינהל המדע; 196,681 אלפי ש"ח מועברים כעודפים למינהל התרבות; ו-68,087 אלפי ש"ח מועברים למינהל הספורט. היתרה מועברת למטה המשותף של המשרדים. דברי ההסבר נשלחו לוועדה.
היו"ר משה גפני
אני רוצה הסבר עכשיו. מה זה מינהל המדע?
חביב קטן
מינהל המדע זה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.
היו"ר משה גפני
את זה הבנו. לְְמה זה הולך? במה נוצרו עודפים?
חביב קטן
נוצרו עודפים בכמה נושאים. הראשון בהם הוא מדע וקהילה, זה פעילות חינוך בלתי פורמלית כגון חוגים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. זה לאחר שעות הלימודים: חוגי רובוטיקה, תגבור מדעניות עתיד, כל מיני נושאים שעובדים כמו שנת הלימודים ולא כמו שנת התקציב ולכן נוצרים שם עודפים.
היו"ר משה גפני
אתה אומר שזה כמו בחינוך?
חביב קטן
דומה מאוד לחינוך. אנחנו עובדים בהתאם לשנת הלימודים במשרד החינוך, פשוט שנת התקציב לא תואמת. אבל אנחנו מחוץ לשעות הלימודים.

עוד נושאים שבהם נוצרים עודפים במשרד המדע זה מחקרים בשיתוף עם מוסדות המחקר. אבני הדרך בביצוע לא תמיד תואמות לתוכנית. אנחנו משריינים את אבן הדרך שאמורה להיות. לא רק מו"פ אלא מחקר יסודי עם מוסדות המחקר. אנחנו יוצאים בקולות קוראים למוסדות המחקר.
היו"ר משה גפני
מדינת ישראל משקיעה במחקר הכי פחות ממדינות ה-OECD.
חביב קטן
נשמח להשקיע יותר אם יתנו לנו יותר תקציבים.
היו"ר משה גפני
מה זה "נשמח"? לחקלאות כבר לקחנו אז עכשיו ניקח ממישהו אחר למחקר? למה זה התקציב? למה התקציב למחקר כל-כך נמוך?
חביב קטן
אני בטוח ששר המדע ישמח להגדיל את תקציב המחקר במדינת ישראל. אנחנו עושים מחקר משלים.
היו"ר משה גפני
מה אומר אגף התקציבים? למה תקציב המחקר במדינת ישראל הוא הנמוך מבין כל מדינות ה-OECD?
תמיר כהן
אני רפרנט של צוות מאקרו. רפרנטית מדע לא נמצאת פה. אשמח להעביר את השאלה לצוות ולחזור לוועדה עם תשובה.
היו"ר משה גפני
מה השאלה? אין שאלה. לא שאלתי שאלה. אמרתי תמיהה. האם אתם הולכים להעלות את תקציב המחקר בתקציב לשנים 2017-2018 או שנישאר מדינה נחשלת?
חביב קטן
אנחנו בעיצומם של דיונים עם אגף התקציבים להגדיל את תקציב משרד המדע לקראת תקציב השנים 2017-2018 שעתיד להיות מאושר בקרוב. אתמול היה דיון. אנחנו ממשיכים לקיים דיונים ואנחנו מאמינים ומקווים- - -
היו"ר משה גפני
אם לא יגדילו את תקציב המחקר אז תהיה עוד סיבה להצביע נגד התקציב.
חביב קטן
אנחנו מאמינים ומקווים שאגף התקציבים יבין את הצרכים של משרד המדע וייענה לבקשתנו.
היו"ר משה גפני
לא הצרכים של משרד המדע, לא על זה דיברתי. למה מדינת ישראל משקיעה במחקר פחות מכל מדינה ממדינות ה-OECD? אנחנו חברים שם. דיברנו על זה פעמים רבות. למה משקיעים פחות? לא דיברתי על תקציב משרד המדע. אנחנו מדברים על המחקר.
חביב קטן
נשמח להשקיע יותר. אנחנו רוצים להשקיע יותר.
היו"ר משה גפני
אתם לא בעלי הבית אלא אגף התקציבים. מה, שר המדע יצביע נגד התקציב אם לא יגדילו את תקציב המחקר?
חביב קטן
את זה צריך לשאול את שר המדע. אני לא יכול לומר איך הוא יצביע בישיבת הממשלה.
היו"ר משה גפני
הלאה. נישאר עם אותה בעיה.
חביב קטן
יש לנו גם פעילויות בין-לאומיות במשרד המדע, של כל מיני תוכניות למחקרים בשיתוף בין-לאומי של מדינות מכל רחבי העולם. לפעמים התוכניות הללו מתעכבות קצת ואבני הדרך נדחות ואז נוצרים עודפים.

ברשותכם, אעבור למטה המשותף. עיקר העודפים נובעים מפעילויות כמו פרויקט מחשוב שטרם הסתיים, ארנונה, שכר דירה, דברים שלא תואמים תמיד את שנת התקציב. במשרד התרבות עיקר העודפים נובעים משיפוצים שטרם הסתיימו במוסדות תרבות, דברים שמטבעם הם יותר תשתיתיים ולוקחים קצת יותר זמן. לפעמים נוצרים שם עודפים ביישום, למשל בחוק הספריות.

במשרד הספורט מרבית העודפים נוצרים מיישום החלטת ממשלה על פרחי ספורט – השנה הראשונה הייתה קצת בעייתית בביצוע. הביצוע אמור היה להגיע בנובמבר-דצמבר אך בפועל הוא הגיע בינואר. אנחנו צופים שזו תהיה בעיה חד-פעמית – ומשיפוצים של מתקני ספורט, שזה גם פרויקט תשתיתי.

אשמח לענות אם יש עוד שאלות.
היו"ר משה גפני
אין שאלות. מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד –1

נמנעים – אין

בקשה מספר 19-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

פנייה מספר 20-004. מי מסביר?
דניאל לורברבוים
אני רפרנט חינוך באגף התקציבים. יש שתי פניות על עודפים של משרד החינוך, גם פנייה מספר 20-009, אם אני לא טועה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שהייתה פה התחייבות שזו הפעם האחרונה שמשרד המדע ומשרד התרבות והספורט מופיעים כשקשוקה, באופן מעורבב. בסדר?
היו"ר משה גפני
כן. חבר הכנסת ברושי אומר שבפנייה הבאה שתהיה, בין עודפים ובין העברות, שהמשרדים יהיו בנפרד. בסדר? זה מה שאמרתם.
חביב קטן
אין בעיה.
היו"ר משה גפני
בבקשה, משרד החינוך.
דניאל לורברבוים
אנחנו דנים בשתי פניות עודפים שונות, אבל מתייחסים אליהן כמקשה אחת. מדובר על 1.8 מיליארד ש"ח עודפים מחויבים משנת 2015, שנוצרו בעיקר בגלל שיטת התקצוב במשרד החינוך, שעובדת גם בשנות תקציב וגם בשנות לימוד. חוץ מזה כמובן תחילת שנת 2015 עבד כתקציב המשכי, מה שיצר עוד יותר עודפים מחויבים, ו-1.2 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים שלקח למשרד הרבה זמן לתקצב.

נמצא כאן גם סמנכ"ל משרד החינוך שישמח להסביר על כל אחת מן התוכניות.
משה שגיא
רוב העודפים נובעים מזה ששנת הלימודים מתפרשת על פני שתי שנות תקציב וחלק ניכר מן ההתחייבות מבוצע בגין ינואר-אוגוסט של שנת התקציב שלאחריה. רוב העודפים הם בגין תוכניות חינוכיות שיש בהן התקשרות, או קול קורא, או הקצבות שתוקצבו לשנת הלימודים ולכן הרישום הגבוה. בנוסף, הגיע תקציב גדול מאוד בסוף השנה שרובו נרשם כהתחייבות בגלל קול קורא שיצא בנושא מסוים או ועדת הקצבות שישבה וטרם היה ביצוע בנושא. כל הסכומים האלה נכנסים אל ההתחייבויות.
היו"ר משה גפני
נצא להפסקה קצרה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:47.)
משה שגיא
כל הפעולות פה שנמנה אותן, או שהן נובעות מעניין שנת הלימודים או שהתקציב הגיע בסיום שנת התקציב או שחשבוניות טרם הגיעו בסוף שנת התקציב והן יגיעו לשנת התקציב הבאה. מדובר בהתקשרויות של הרשות הארצית למדידה והערכה, הפעלת מינהלת הטיולים ותפעול פעולות הבגרות, שכל אלה מבוצעים באמצעות התקשרויות. מדובר בשירותי מחשוב.
היו"ר משה גפני
אנחנו מדברים על הפנייה הראשונה.
משה שגיא
אלה שתי הפניות ביחד.
היו"ר משה גפני
תסביר אחת-אחת.
משה שגיא
יש חפיפה, הראשונה היא 70% והשנייה היא 10%, היא משלימה.
היו"ר משה גפני
אבל זה לא אותם סעיפים.
דניאל לורברבוים
העודפים היו אמורים לעבור בשתי פעימות שונות אבל בגלל שהתעכבה בכמה חודשים הפנייה הראשונה אז אנחנו מעבירים את שתיהן ביחד.
משה שגיא
בנימוקים אין שום שוני.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יש כאן סעיפים שהם לעולם לא התחייבות משנה לשנה ויש סעיפים שהם כן כאלה. אני שואל כמה כסף באמת נשאר במשרד ולא היה צבוע בכלל?
משה שגיא
אין דבר כזה. כל התחייבות היא כנגד התקשרות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
משרד החינוך היה ידוע, לפחות כאשר אני הייתי ראש רשות מקומית, בכך שלקראת סוף השנה אפשר להוציא ממנו הרבה כסף שלא נוצל.
משה שגיא
אני לא יודע מה ידוע. אני אומר לך שאנחנו מבצעים את התקציב באופן מלא, מעל 99.5%. עודפים מחויבים הם חלק מביצוע התקציב וכנגד כל התחייבות יש או התקשרות או ועדת הקצבות או קול קורא או כל התחייבות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בחינוך מיוחד אפשר לגמור שנה בלי להוציא כסף על חינוך מיוחד?
משה שגיא
אגיד לך עבור מה זה, זה עבור הצטיידות בחינוך המיוחד. טרם הגיע דוח הביצוע של הרשויות המקומיות. אתה יודע שהרשויות המקומיות לא ממהרות להגיש דוחות ביצוע.
היו"ר משה גפני
בהעברות הבאות של משרד החינוך אבקש שיבואו להסביר על החינוך המיוחד באופן כללי, לא בהקשר לעודפים, אבל אבקש להביא את מי שעוסקים בחינוך המיוחד.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לאן זה הולך?
דניאל לורברבוים
בעיקר מדובר בהנגשה פרטנית. זאת אומרת, ילד צריך אוטובוס מיוחד שמתאים לצרכים שלו אז מביאים לו אוטובוס.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה צבוע?
דניאל לורברבוים
כן. יש לנו הנגשה פרטנית, בסביבות 40-50 מיליון שקל בשנה שהולכים ספציפית לעניין הזה, ועוד 65 מיליון שקל בתקציב הפיתוח.
היו"ר משה גפני
מה שיש פה במוכר שאינו רשמי ובכל הדברים האלה, זה שכר? מה הם העודפים האלה?
משה שגיא
זה בגין מוסדות שטרם קיבלו רישיון, שממתינים לקבל רישיון ולא קיבלו את התשלומים. אנחנו משריינים את התקציב עבורם לשנת התקציב הבאה.
היו"ר משה גפני
לכן החינוך העצמאי הוא הכי פחות, אפילו שהוא יותר גדול?
משה שגיא
יש לו כנראה רישיונות בהיקף גדול.
היו"ר משה גפני
אני שואל. הוא מתוקצב פה הכי פחות.
משה שגיא
לגבי הרשתות, הן פועלות כיחידות סמך. יש להן התחייבויות משלהן. יש להן חשב עצמאי שמבצע את כל ההתחייבויות.
היו"ר משה גפני
חשב של משרד האוצר.
משה שגיא
של משרד האוצר. ההתחייבויות שלהן כנגד הסעות תלמידים או כנגד פעילויות שהן מבצעות. ייתכן שאישור הביצוע באותה שנת תקציב בחינוך העצמאי- - -
היו"ר משה גפני
למה יש עודפים ברשתות? למה יש עודפים בחינוך העצמאי?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תן להם מקדמות. מה אתה מחזיק עודפים? זה תכונה של הפקידים. הם צריכים לקבל סנקציה על עודפים. אם יש עודפים אז מישהו לא קיבל את מה שמגיע לו. תן להם מקדמה.
היו"ר משה גפני
אתה צודק.
משה שגיא
מסתכלים על העודפים כרעה חולה. אני רוצה להסביר שעודפים הם חלק לגיטימי בביצוע התקציב.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
השאלה באילו פרופורציות.
משה שגיא
יש פה כמה דברים שתורמים לעודפים. נוכל לעבור אחד-אחד. יש דברים שאולי קשורים בהוראות החשב הכללי, הוראות משפטיות. אם יתנו הרשאה להתחייב בתקציב רגיל אז נוכל אולי להקטין את היקף העודפים שמתגלגלים בגין שנת הלימודים. אם התקציבים יגיעו בתחילת השנה ולא יגיעו בחודש יולי כמו העודפים המחויבים עכשיו אז לא נגיע עוד פעם בשנה הבאה לעודפים מחויבים בהיקף גדול. וכן הלאה.
היו"ר משה גפני
המגמה אצלנו היא לצמצם את העודפים.
משה שגיא
זאת המגמה גם אצלנו. אבל בואו נאמר שכל מה שקורה, כשפנייה של עודפים בהיקף של 1.9 מיליארד שקל מוגשת בחודש יולי ואף פנייה תקציבית של המשרד טרם אושרה עד עכשיו אז ברור שזה ילך לשנה שלאחר מכן.
היו"ר משה גפני
למה החינוך ההתיישבותי הוא כל-כך הרבה כסף?
משה שגיא
החינוך ההתיישבותי הוא יחידת סמך לכל דבר. הוא המקביל של משרד החינוך בכל הנוגע לחינוך העל-יסודי והחינוך הפנימייתי. יש שם התקשרויות. יש קודם כול התחייבויות למוסדות בגין שיפוצים, יש התחייבויות בגין אחזקת תלמידי פנימייה, יש התחייבויות בגין שכר לימוד ויש התחייבויות של פעילות שוטפת. יש התקשרויות כמו בכל משרד ממשלתי אחר.
היו"ר משה גפני
ראית כמה עודפים יש פה?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני רואה. השאלה כמה מזה נובע מכך שזה תקציב 2015 כשלא הייתה ממשלה.
היו"ר משה גפני
בסדר. אז מה?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
חלק ההוצאות היה בעייתי. כלל מה שמונח פה על השולחן, איזה אחוז הוא מהווה מן התקציב הכולל של משרד החינוך?
משה שגיא
בערך 4%.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה מקובל במשך השנים? כך מקובל?
משה שגיא
זה קצת יותר גבוה השנה בגלל התקציב ההמשכי והיעדר תקציב בשנת 2015.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ה-4% האלה, כמה מהם חוזרים לאותם מקורות?
משה שגיא
הם חוזרים לאותם מקורות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הכול או שיש גם משימות אחרות?
משה שגיא
עודפים מחויבים חוזרים רק לאותה תקנה, לאותו סעיף תקציבי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
איפה מופיע תקציב הבינוי?
משה שגיא
תקציב הבינוי הוא לא חלק מן הפנייה הזאת. הוא סעיף 60, הוא לא סעיף 20.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אין פה בקשה?
משה שגיא
אין פה בקשה. סעיף הבינוי בנוי על הרשאות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, כדאי שתשמע את ההסבר לשאלה הבאה. זה התקציב הגדול.
משה שגיא
סעיף הבינוי הוא לא התקציב הגדול. הוא תקציב הרבה יותר קטן בסך הכול.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני שואל כמה נשאר בבינוי.
משה שגיא
מאחר ותקציב הבינוי מבוסס על הרשאות לבינוי כיתות ומבנים והביצוע במזומנים הוא כנגד ביצוע בפועל שהרשויות מדווחות, לפיכך לא נוצרה שום התחייבות במזומנים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אתה יכול לשלם רק על דברים שאושרו. מה הוא תקציב הבינוי של משרד החינוך?
משה שגיא
תקציב הבינוי לשנת 2016 עומד על כ-1.6 מיליארד שקל הרשאה להתחייב.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אנחנו מדברים על העברות מ-2015. מה היה תקציב הבינוי בשנת 2015 וכמה הוצא בפועל?
משה שגיא
אולי אני טועה אבל הוא היה 1.9 מיליארד שקל, אבל צריך לבדוק, אני לא זוכר.
היו"ר משה גפני
900 מיליון שקל הוצאו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז מה, מיליארד שקל לא הוצאו?
משה שגיא
אני מסביר שוב. יש היקף הרשאות שבוצע באופן מלא ויש ביצוע מזומנים, שזה בהיקף הביצוע. זה היקף ההרשאות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
נגיד שזה 2 מיליארד שקל לצורך השיחה.
משה שגיא
זה היקף ההרשאות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הרי יש בתי-ספר שלמים שלא מוקמים כי אין קרקע, כי אין תכנון.
משה שגיא
אם אין קרקע ואין תכנון אז לא יוצאת הרשאה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
נגיד 2 מיליארד שקל. כמה כסף צבוע וכמה נשאר ללא בעלים, במירכאות, ללא שיוך?
משה שגיא
אתה מדבר על הרשאות שלא בוצעו?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
או שאין בכלל.
משה שגיא
אין דבר כזה שאין בכלל. יש הרשאה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כמה כסף לא נוצל בתקציב הבינוי של שנת 2015?
משה שגיא
בהרשאה – בוצע באופן מלא.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גם וגם.
משה שגיא
במזומנים זה לפי קצב הביצוע. זה לא רלוונטי.
היו"ר משה גפני
משה שגיא אומר: יש תקציב של 1.9 מיליארד שקל של הבינוי. בשנת 2015 בוצע הכול, קיבלו הרשאות מדן ועד אילת.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אתה קונה את זה? אני רוצה הוכחה.
היו"ר משה גפני
יכול להיות שכן. אבל בפועל בוצע חצי בערך. למה? מכיוון שיש מקומות שבהם הבנייה מתעכבת, יש מקומות שבהם אמנם ניתנה הרשאה אבל עדיין לא התקשרו עם קבלן. משה שגיא, נכון מה שאני אומר?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
האמן לי שאני מכיר. בכל זאת אני רוצה לשאול. יש פה בבקשה העברה של תקציב פיתוח?
משה שגיא
לא.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זאת אומרת שאין לך שום בקשה מתקציב פיתוח 2015?
היו"ר משה גפני
תהיה לו, אבל עודפים אין לו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה נראה לי תמוה כי זה לא היה אף פעם. אין להם שום יכולת ביצוע של 2 מיליארד שקלים. זה גם תלוי ברשויות המקומיות.
משה שגיא
צריך להפריד בין ההרשאה לבין- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל זה אומר שכל שקל צבוע על בית-ספר, שהוא בתב"ע בתוקף ואושרה תוכנית ואתם הקציתם. שיפתח שם תקציב. עכשיו אתה אומר שעד שלא יגישו את הביצוע הכסף צבוע לאותה התחייבות. אתה אומר שיש 100% התאמה בין 2 מיליארד שקל להתחייבויות של משרד החינוך.
משה שגיא
כן. בהרשאה בוודאי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אתה בטוח בזה? זה נראה לי תמוה.
היו"ר משה גפני
נציג משרד האוצר, מה אתה אומר?
דניאל לורברבוים
אני מחזק את דבריו של משה שגיא. אין עודפים בתקציב פיתוח בגלל שאנחנו לא עובדים לפי- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הכול בגלל שהוצאתם את שי כנעני לפנסיה?
היו"ר משה גפני
רגע, איך הגעת אליו...
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הוא היה צרה צרורה.
היו"ר משה גפני
אסור להגיד דבר כזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מי שיש לו חסינות יכול להגיד הכול.
היו"ר משה גפני
זה לא מנומס. הוא גם לא פה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הוא גם חבר שלי.
היו"ר משה גפני
הוא גם חבר שלך אז מה אתה מדבר נגדו?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אמרתי שהוא היה צרה. היה קשה אתו.
דניאל לורברבוים
התקציב עובד בהרשאה להתחייב. אנחנו מתחייבים לבנות בתי-ספר. כל התקציב צבוע לבתי-ספר ספציפיים.
היו"ר משה גפני
אשכלל את השאלה של חבר הכנסת ברושי. למה כאשר אתם עושים חוזה עם מישהו ב-2014 מגיעים עודפים ב-2015? מכיוון שהחוזה הוא ל-3 שנים ואחרי זה מגיע ל-2016. למה בהרשאה, במצב שהולכים לבנות אבל לא בנו ולפעמים אפילו גם עוד לא עשו את החוזה עם הקבלן, למה פה אין עודפים?
דניאל לורברבוים
זה סוג שונה של התקשרות. כשאנחנו עובדים עם התקציב השוטף של משרד החינוך אנחנו מתחייבים על המזומנים שלנו, אבל בהרשאה להתחייב אנחנו נותנים הרשאה, סוג של צ'ק על פני כמה שנים, ואנחנו אומרים לו: יש לך כך וכך כסף, יש לך 5 שנים לבצע את הפרויקט. אין עודפים כי אנחנו לא עובדים על תקציב מזומן. אנחנו אומרים שאנחנו חייבים לו עוד X שקלים ונשלם אותם על פני מספר שנים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני רוצה להגיד למה הם טועים. כמי שבנה בתי-ספר, אפשר היה לבנות מהר יותר אם לא הייתה מגבלה של מימון. כתוצאה מכך שזה פרוש על פני מספר שנים בונים את זה בכל שנה בפרוסה של התקציב השנתי. אני בכל זאת יכול להסביר לך כמה דברים. זה נכון גם למקומות אחרים.
משה שגיא
אולי זה היה פעם. היום על-פי הביצוע יש אישורים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל לא הסכום המלא עומד לרשות. זה מצד אחד. מצד שני, אתה אומר שמיליארד שקל נשארו בקופה, מיליארד שקל לא נוצלו ב-2015 אלא אלה התחייבויות עתידיות.
משה שגיא
בתקציב הבינוי? אין דבר כזה. אני אומר לך שאם היה עוד מיליארד שקל גם הוא היה מבוצע.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל בפועל לא בנו.
משה שגיא
יש הבדל בין מתן הרשאה לבין כסף באישור. יש קצב ביצוע של בנייה. יש מי שמבצע את זה בשנה וחצי ומי שמבצע בזמן ארוך יותר. זה לפי קצב הביצוע של הבנייה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ללא מגבלה? אתה אומר שמי שיבנה מהר יותר יקבל מהר יותר את הכסף?
משה שגיא
בוודאי. המזומנים הם לפי קצב הביצוע של הבנייה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז אין לך שום בקשה לבינוי? אני מקבל את הנתון אבל אני חושב שהיקף כזה של עודפים בתחומים רגישים מראה על יכולת נמוכה בביצוע. צריך לשאוף לפחות עודפים, בטח בדברים שהם קריטיים. אם יש התחייבות שצריך לכבד אני לא אתנגד. זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את ההיקפים הגדולים האלה. צריך לשאול את עצמנו אם אי אפשר לשפר את הביצוע.
אבנר עורקבי
טוב שיש עודפים. צריך להעביר את זה לנכים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לזה אני מסכים, אבל חינוך צריך לעשות.
אבנר עורקבי
תראה כמה מיליונים מסתובבים פה ולנכים אין כסף.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה תפקיד היושב-ראש. חבר הכנסת גפני, סיימתי עם השאלות.
היו"ר משה גפני
נצביע על כל פנייה בנפרד. מי בעד אישור פנייה מספר 20-004? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 20-004 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

פנייה מספר 20-009, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 20-009 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני מגיש רביזיה על שתי הפניות.
היו"ר משה גפני
הפניות אושרו. חבר הכנסת מיקי זוהר מגיש עליהן רביזיה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:02 ונתחדשה בשעה 11:04.)
היו"ר משה גפני
אנחנו עוברים לפנייה מספר 34-001, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה הסכום הכולל של הבקשה?
היו"ר משה גפני
155 מיליון שקלים. הוא יסביר. בבקשה.
יצחק וקנין (ש"ס)
הוא יכול לעזור לנו בהנחה במים.
שניר ניב
זה לא מתקציב משרד האנרגיה כמובן אלא מתקציב רשות המים. אני דן בתקציב משרד האנרגיה.

הפנייה נועדה לתקצוב 80% מן העודפים משנת 2015 לשנת 2016. מדובר בסכום של 155 מיליון שקלים. משרד האנרגיה כולל בתוכו את מטה המשרד ואת מינהל האדמה והים. רוב העודפים נובעים משלוש פעולות מרכזיות. פעולה אחת היא תקצוב התייעלות אנרגטית. החלטות הממשלה בנושא ההתייעלות האנרגטית לעמידה ביעדים שישראל הציבה בוועידת האקלים בפריז. בין היתר, יש כאן מענקים לרשויות מקומיות, יש כאן את עיריית אשדוד, גליל תחתון, שדה בוקר, אילת. יש כאן רשימה מפורטת של עודפים שנשמח להעביר לכם אם תרצו. יש כאן מענקים למו"פ ומתקני חלוץ בנושא תחליפי נפט להקטנת התלות הלאומית בנפט. גם פה יש תקצוב של אבני דרך. התקציב שהתקבל בסוף שנת 2015 חויב, יצא למכרז, נבחר זוכה אך עדיין לא תוקצב במלואו ולכן יש כאן עודפים. ובתקציב הייעוץ של המשרד, שיש כאן ייעוץ הנדסי בעיקר, למשל חברת TGS, שהיא חברה שמלווה את המשרד בנושא הבקרה והפיקוח על מאגרי הגז והקידוחים. אלה העודפים המרכזיים. יש כאן רשימה של כל אחד מהם. יש גם עודפים בתקציב מלאי החירום לחברת תש"ן ו"דלק". יש פירוט מפורט, אם תרצו אפשר לעבור עליו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
פתרונות מים ביהודה ושומרון גם יש?
שניר ניב
תקציב רשות המים אחראי על זה. זה סעיף 50. זה לא מופיע פה. כאן זה משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
היו"ר משה גפני
אתה יכול לפרט?
שניר ניב
פירטתי. יש פה את הרשימה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
איזה אחוז זה מהתקציב של המשרד?
שניר ניב
מה אחוז העודפים מסך התקציב? התקציב בבסיס עומד על 400 מיליון שקלים. יש כאן תקציב של 155 מיליון שקל.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה היקף ענק.
שניר ניב
נכון. אנחנו פועלים מול המשרד להגדיל את הביצוע התקציבי שלו. קודם כול, שנת 2015 הייתה קצת חריגה בגלל שהתקציב אושר ב-19 בנובמבר ולכן לא היה זמן למשרד לחייב את התקציב, אבל אנחנו פועלים מול המשרד ועושים שתי פעולות. פעולה ראשונה היא להתאים את תקופת ההתקשרות לתקופה הקלנדרית התקציבית. זאת אומרת, אם עד כה נחתמו התקשרויות מנובמבר עד נובמבר, אנחנו רוצים להעביר את זה ממרץ עד מרץ וכך טכנית העודפים ישתפרו, וגם לעבור להרשאה להתחייב בתקנות רב-שנתיות. התייעלות אנרגטית ומענקים לתחליפי נפט זה קלאסי רב-שנתי, הרשאה להתחייב, ולא צריך לתקצב פה מזומן מלכתחילה.
היו"ר משה גפני
נציגת משרד האנרגיה, את רוצה להוסיף?
צאלה אלון
אין לי מה להוסיף להסברים.
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

בקשה מספר 34-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני מבקש רביזיה.
היו"ר משה גפני
יש רביזיה של חבר הכנסת איתן ברושי.

פנייה מספר 36-004, משרד הכלכלה.
עידו סופר
אני רפרנט תעשייה ומסחר באגף התקציבים.

הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים בסך 554,429 אלפי ש"ח משנת 2015 לשנת 2016. ככלל, אני רוצה לציין שמדובר בכ-100 מיליון ש"ח פחות מעודפים של שנים קודמות. הסיבה לעודפים, קודם כול כי מדובר בתקציב שהועבר בסוף שנת 2015, וכן שמדובר בהתחייבויות חוצות-שנה ופעולות לפי שנת הלימודים שנפרשות על פני שתי שנות תקציב.

תחומים מרכזיים – עידוד תעסוקה לאוכלוסיות ייעודיות, בין היתר הפעלת מרכזי הכוון, פעילויות להכשרת מבוגרים, בתי-ספר טכנולוגיים לנוער, מכללות טכנולוגיות וכולי.
היו"ר משה גפני
מה עם המשפחתונים?
דוד שטינמץ
אין עודפים במשפחתונים, מעט מאוד.
היו"ר משה גפני
יש, 66 מיליון שקלים. לאחרונה קיבלתם החלטה טובה, להגדיל את מספר הילדים במשפחתונים, אבל יש שם כישלון גדול. ביקשנו פה בוועדה להוסיף 30 מיליון שקל למשפחתונים. קיבלתי מכתב מעמית לנג, שהוא מסכים ומוכן להעביר 20 מיליון שקל, אבל בתנאי שאריה דרעי יחזיר את הכסף. איזו חוכמה זאת?
יצחק וקנין (ש"ס)
הם לקחו את זה מן המשרד לפיתוח הנגב והגליל אז הם רוצים שיחזיר.
היו"ר משה גפני
העברתי את המכתב הזה של עמית לנג לאריה דרעי. אני מחכה לתגובה. אבל בינתיים אי אפשר יהיה לפתוח שנת לימודים. נשים לא יוכלו לצאת לעבוד. מה עושים?
עידו סופר
אני מציע להעביר את הפנייה לצוות תעסוקה ולקבל תשובה מסודרת. אין לי התייחסות.
היו"ר משה גפני
מה שהמנכ"ל שלכם ענה זה תשובה לא כל-כך מקובלת מכיוון שיש החלטת ממשלה שמורידים את הכסף הזה למשרד לפיתוח הנגב והגליל מסעיף 04. זה לא הכסף הזה? בניגוד למה שטענתם כאן, שזה הכסף שנלקח, הכסף של המשפחתונים נלקח למשרד לפיתוח הנגב והגליל. בקיצור, בסוף אגף התקציבים נשאר עם הכסף ומשפחתונים אין.
עידו סופר
אם תרצה, אסביר.
היו"ר משה גפני
אני רוצה. אתה רוצה שנדבר כאן על ספרות חרדים? בלאו הכי אתם לא עושים בזה שום דבר.
עידו סופר
אני מציע להפריד בין שני דברים, בין העודפים ובין החלטת הממשלה.
היו"ר משה גפני
אני פשוט מנצל את ההזדמנות.
עידו סופר
לגבי החלטת הממשלה, כפי שגם הסברתי בפנייה לגבי המשרד לפיתוח הנגב והגליל, החלטת הממשלה מדברת על כך שהרשאה של שנת 2016 תמומן מעודפים של סעיף 04, כפי שהזכיר יושב-ראש הוועדה, והרשאות שיינתנו בשנת 2017 ימומנו במסגרת התקציב המאושרת, שזה אמור להגיע ממשרד הכלכלה. היות וההרשאה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל הרבה יותר קצרה מבחינת פרישת המזומנים, כי מדובר בפעילויות שהן כמו קייטנות וכדומה, לעומת ההרשאות של משרד הכלכלה שנפרשות על פני מספר שנים רב יותר, כמו פיתוח אזורי תעשייה, שמדובר על 10 שנים, כמו חוק עידוד, שזה 8 שנים, אז היה צריך בתיאום עם המשרד לבצע את ההפחתה כבר בעת זו, בשנת 2016. וגם במסגרת הזאת עדיין יש פער מזומנים לרעתנו. כלומר, יש כאן פער מזומנים שאנחנו נצטרך במידה מסוימת לממן ככל שהביצוע יתקדם.
היו"ר משה גפני
אבל אין כסף למשפחתונים.
עידו סופר
לגבי המשפחתונים, בשלב זה, ככל הידוע לי, לא אמורה להיות הפחתה.
היו"ר משה גפני
חסרים 30 מיליון שקלים, אין על זה בכלל ויכוח, כדי לפתוח את שנת הלימודים ולתת מענה לאימהות עובדות. חסר כסף.
עידו סופר
למיטב ידיעתי אין פגיעה.
היו"ר משה גפני
אביא לך את הפניות, אראה לך את הפרישה בכל הארץ, אראה לך את ההפחתה.
עידו סופר
אני יכול להעביר את השאלה להתייחסות מפורטת. אני לא רפרנט צוות תעסוקה.
היו"ר משה גפני
לא משנה. אתם יכולים להגיד שהעודפים לא קשורים לעניין הזה. זה תשובה. אבל דיברנו על זה בישיבה הקודמת, הייתה על זה ישיבה. חסרים 30 מיליון שקלים. המנכ"ל של משרד הכלכלה אומר: אני מוכן להעביר. הוא לא אמר שלא צריך. רק הוא אמר שאריה דרעי יעביר את הכסף מן המשרד לפיתוח הנגב והגליל. זה בניגוד להחלטת הממשלה. יש ויכוח בין המשרדים, שהתוצאה שלו שהמשרד הייעודי בעניין הזה אומר שחסר כסף אבל שיביאו את זה ממשרד אחר. עמית לנג אומר שחסר כסף.
עידו סופר
אין לי התייחסות לנושא.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אז לא נאשר את הבקשה עד שתהיה התייחסות.
היו"ר משה גפני
זה לא קשור לזה. מה אתה אומר?
דוד שטינמץ
אנחנו אמורים להעביר 300 מיליון שקל מתקציב משרד הכלכלה לתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
היו"ר משה גפני
למה זה מעניין אותי? אני שר הכלכלה שזה צריך לעניין אותי בכלל? תעבירו או אל תעבירו. מה זה העסק שלי? אבל מה אתה אומר לאימהות? חסרים 30 מיליון שקלים. מה זה "אתם צריכים להעביר"? תעבירו. אם שר הכלכלה לא נלחם על זה שלא להעביר אז יש לו בעיה.
עידו סופר
אדוני היושב-ראש, זה נושא שאני חושב שיהיה חסר אחריות לענות עכשיו תשובה שאני לא מכיר.
דוד שטינמץ
הלוואי ורק זו הייתה הבעיה.
עידו סופר
אני מציע, אם היושב-ראש ירצה לנהל דיון מסודר יותר, או לקבל התייחסות – בשמחה.
היו"ר משה גפני
דיברתי עם מורן מזור.
עידו סופר
הוא יצטרך לענות תשובה.
היו"ר משה גפני
אבל מה התשובה? קיבלתי תשובה מעמית לנג. האמת היא שאם הייתי בן אדם הייתי אומר: "לא אעביר שום העברות של משרד הכלכלה עד שלא תיפתר הבעיה", אבל אני אחראי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. אתה מרוצה מההסברים של משרד הכלכלה?
היו"ר משה גפני
כן.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אין הסבר לעודפים.
היו"ר משה גפני
יש את דפי ההסבר והם מסבירים. תשאל על כל דבר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אין "בשר". כשכותבים: הפעלת 12 מרכזי הכוון. אני רוצה להבין מאין נוצר העודף.
היו"ר משה גפני
הם אומרים. זה גם כתוב.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
ולמה?
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת באסל גטאס, אני רוצה להגיד לך משהו. אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, זה בסדר, אבל שאלת אם אני מרוצה. התשובה היא זאת: הייתי יושב פה לבד והיינו מעבירים את העודפים האלה, את כל הרשימה, ב-10 דקות. היינו מעבירים עודפים ולא נכנסתי לפירוט, וגם העברות הייתי מעביר מהר. היו באים אליי החברים ושואלים מה יש. הייתי אומר להם ובזה היה נגמר העניין. קבענו נוהל, שאחרי הגל הראשון נבחן אותו מחדש, אבל מתקיימים כאן דיונים. אתה יכול כחבר הוועדה גם לקבל הסבר, שלא היה מעולם דבר כזה. אני הרי מותקף על זה, אני לא יודע אם אתה יודע. כאן בא גם נציג המשרד וגם נציג אגף התקציבים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אנחנו מגנים עליך.
היו"ר משה גפני
אין לי טענות. אני רק אומר, דיונים כאלה לא יהיו לך גם בתקציב. גם כשתבוא הצעת התקציב לשנים 2017-2018 לא יהיה דיון על תקציב משרד הכלכלה כפי שיש בהעברה. אתה תראה. יהיה חוק הסדרים כאורך הגלות, נצטרך לדון על חוק ההסדרים, על כל מיני רפורמות שיש שם, ולתקציב כמעט לא נגיע. דווקא בהעברות עכשיו אנחנו מגיעים. השאלה אם אנחנו צריכים את כל המכלול הזה עם כל הניירת ששולחים לנו, כן או לא. נעשה את החשבון מחדש. ייגמר הגל הראשון, נתקרב לתקציב הבא, נבחן את זה כאן על השולחן, האם זה נוהל נכון או לא נכון, האם צריך להרחיב אותו או לצמצם אותו. אני לא רוצה להביע את עמדתי בעניין. כרגע זה המצב.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הבקשה מתייחסת לחצי מיליארד שקל של העברה משנת 2015 לשנת 2016. יש שתי שאלות. למה עודף כזה נוצר? ההסבר לא מספק.
יצחק וקנין (ש"ס)
כי לא היה תקציב 2015.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה ממשלה. זה לא עמותה שפתאום הצטבר לה עודף תקציבי.
היו"ר משה גפני
למה אתה פוגע בעמותות? טוב, לא חשוב.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה היה אמור להיות מתוכנן. חצי מיליארד שקל זה לא סכום קטן, אפילו למשרד גדול כמו משרד הכלכלה.

שנית, הכסף הזה מועבר לשנת 2016. ראיתי את הסעיפים. מי יבטיח לנו שאותו עודף לא יגרור עודף מתקציב 2016 לתקציב 2017?

בנוסף, איך זה ישפיע על מרכזי הכוון? לי אכפת ערבים וחרדים.
היו"ר משה גפני
עזוב את החרדים. תשאל על הערבים. לחרדים בלאו הכי לא יעזור כלום.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש עודף רציני והעברה רצינית לסעיף של מרכזי הכוון תעסוקתי לחרדים ולערבים. איך זה יתבטא השנה? השנה כמעט נגמרה.
דוד שטינמץ
קודם כול, אני רוצה לצעוק את זעקת המשרדים, שהעודפים עדיין לא עברו. זה פוגע מאוד בתקציב השוטף של המשרד וגם גורם לכך שנוצרים עודפים. אסביר. בשנה שעברה קיבלנו את התקציבים בסוף השנה. מה אתה עושה? אתה צריך להתחייב עליהם. אם אתה לא מתחייב, זה הולך. ברגע שאתה מתחייב זה עובר כעודף לשנה לאחר מכן. אציג לך דוגמה. תיקח אפילו הכשרה מקצועית. נכון לעכשיו יש לי תקציב בעודף להכשרה מקצועית. בא החשב ואומר: יש לך 100 שקל תקציב להכשרה מקצועית, מתוכו יש 50 שקל עודפים, מבחינתי עוד לא אישרו את העודפים, התקציב שלך הוא רק 50 שקל, תוציא 50 שקל.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
העודפים הם חלק מהתקציב?
דוד שטינמץ
לא, להיפך.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה מתווסף לתקציב.
דוד שטינמץ
אבל ברגע שאתה לא מקבל אותו זה נוגס לך מן התקציב השוטף. נשאר לך רק 50. החשב לא מאשר. יש לך 100, יש לך התחייבויות משנה שעברה. החשב אומר לך: אני מאשר לך רק 50. מה קורה? מאשרים לי עכשיו תקציב להכשרה מקצועית. אני פותח עכשיו קורס להכשרה מקצועית. קורס להכשרה מקצועית נמשך 9 חודשים. אם אני פותח קורס אני מתחייב על כל התקציב. התקציב עובר גם לשנה הבאה. בלאו הכי העודפים עוברים לשנה הבאה. ככל שהתקציב מגיע מאוחר יותר חלק גדול מן ההתחייבויות אני לא יכול לשלם אותן במהלך השנה. כי אם הקורס נפתח עכשיו וההכשרה המקצועית נגמרת במאי שנה לאחר מכן אני גם אשלם לו עבור ינואר, פברואר, מרץ ואפריל. אלה תקציבים שאני מקבל בעודפים של שנה שעברה. רוב התקציבים קיבלנו בסוף שנה שעברה, התחייבנו עליהם, ולמרות שהתחייבנו עליהם הקטנו את סך כל העודפים משנה שעברה ב-100 מיליון שקל. זה מגמה שגם אנחנו רוצים בה אבל היא תלויה גם בדברים אחרים. אנחנו עושים את כל המאמצים להקטין את העודפים, אבל יש דברים חיצוניים שלא תלויים בנו.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איך זה משפיע על הפעילות עצמה? מרכזי הכוון סבלו מכך?
דוד שטינמץ
לא. מרכזי הכוון זה הרשאה לטווח ארוך. אתה מקים מרכז הכוון. להקים אותו עולה 2 מיליון שקל. אני נותן לך הרשאה על 2 מיליון שקל. התחייבת על הכסף. המזומן שאני נותן לך – למשל אני אומר לך: בשנה הראשונה אתה צריך רק 50,000 שקל, ונגיד שצריך לצאת 80,000 שקל אזי משרד האוצר עצמו, היות וזה תקציב הרשאה, מוסיף לי 30,000 שקל. מאידך אם במקום 80,000 שקל שיש לי עכשיו בתקציב יצא רק 50,000 שקל מפני שפעולה פה ירדה, המזומנים שנשארו לי פה עוברים להיות עודפים לשנה הבאה על מנת לשלם את הפעילות הזאת. בסך הכול משלמים על כל הפעילות של ההרשאה. המזומנים מתחלקים לפי הביצוע בפועל. יכול להיות שבשנה מסוימת שמתי 100 שקל אבל יצא רק 80 שקל, אז ה-20 שקל הנותרים עוברים לי לשנה הבאה כעודפים וצריך לשלם אותם.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הפוך אי אפשר.
דוד שטינמץ
הפוך, אם חסר, הם מחויבים לתת לנו את המזומנים כי זה תקציב הרשאתי. בתקציב הרשאתי: נתת לי מיליון שקל, אתה תהיה מחויב לתת לי מיליון שקל מזומן. כמה נצטרך בכל שנה? זה בהתאם לביצוע. אם הביצוע גבוה יותר ממה שיש לי בתקציב, משרד האוצר נותן לי. אם הוא פחות, ההפרש הזה עובר כעודפים לשנה שלאחר מכן.
היו"ר משה גפני
מי בעד הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים – אין

בקשה מספר 36-004 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה הבאה, מספר 38-001, תמיכות בענפי משק.
עידו סופר
הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים בסך 169,684 אלפי ש"ח. מדובר בצמצום משמעותי מאוד בהיקף העודפים, צמצום של כ-50 אחוז. זה בעקבות פעילות מאומצת שלנו ושל המשרד.

התחומים המרכזיים הם מדען ראשי, מרכז ההשקעות, פעילות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים ועידוד סחר חוץ. זה משרד הכלכלה. זה תקציב כלי סיוע.
היו"ר משה גפני
דוד שטינמץ, מה אתה אומר?
דוד שטינמץ
זה בדיוק מה שהסברתי לחבר הכנסת הנכבד. כל תקציב התמיכות שלנו הוא תקציב הרשאה. אנחנו מקבלים הרשאות. המזומנים הם בהתאם לביצוע בפועל. ייתכן מאוד שהביצוע הוא קצת יותר גבוה, אז משרד האוצר נותן לנו, ואם הוא קצת יותר נמוך העודפים האלה עוברים לשנה הבאה על מנת לממן את זה. זה התחייבויות עבר. אין פה שום כסף שהולך לאיבוד. אם לא יוצא השנה, יוצא בשנה הבאה כי זה עובר כעודפים. גם פה, אם לא היינו לוקחים את העודפים משרד האוצר היה אפילו- - -
היו"ר משה גפני
אנחנו מבקשים – נגיד את זה גם בדיוני התקציב – את העודפים לצמצם ואת ההעברות לצמצם. זה גורם נזק.
עידו סופר
צמצמנו כ-50%. אבל צריך להבין, התשלום בסוף מתבצע כנגד חשבוניות שמגישות חברות. מדובר פה על אלפי חברות שמגישות בשנה. מדובר במודלים, אבל בסוף זה חברות עסקיות עם השיקולים שלהן והתזמונים שלהן ויש פה בעיה לדייק במאה אחוז.
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 38-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

בקשה מספר 37-001, משרד התיירות. בבקשה.
אודליה אדרי
אני ממלאת מקום מנהלת תחום תקציבים במשרד התיירות.
היו"ר משה גפני
אין רפרנט של משרד האוצר?
אודליה אדרי
הוא לא הגיע.
שניר ניב
אבל אני נמצא כאן ואוכל להתייחס.
היו"ר משה גפני
תסבירי. אם יהיה צורך אז נבקש לשמוע גם את משרד האוצר. בבקשה. מה העודפים הללו?
אודליה אדרי
זה 80% עודפים משנת 2015 לשנת 2016. בשנת 2015 היה תקציב המשכי וחלק מן ההתקשרויות נחתמו בסוף השנה. לכן לא ניתן היה לבצע תשלומים בגינם בשנת התקציב 2015 וזה עבר לשנת 2016. עיקר העודפים, ממש החלק הארי, הם של תקציב השיווק.
היו"ר משה גפני
117 מיליון שקל?
אודליה אדרי
כן. זה קמפיינים והסכמי שיווק. הקמפיינים נעשים דרך לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) ויש גל גדול של התקשרויות ברבעון השלישי.
היו"ר משה גפני
זה המון כסף. למה?
אודליה אדרי
נכון. רוב התקציב של משרד התיירות הוא תקציב של שיווק.
היו"ר משה גפני
אבל למה כל-כך הרבה עודפים?
אודליה אדרי
כי יש קמפיינים. קודם כול, זאת הייתה שנה שבה התקציב אושר רק לקראת סוף השנה. לכן גם היה גל של התקשרויות בסוף השנה, של קמפיינים והסכמי שיווק. לכן התשלומים, הביצוע בפועל ששולם יהיה רק בשנה הזאת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לגבי מבחן רווח והפסד, כאשר משקיעים בשיווק זה עוזר? אתם מודדים?
אודליה אדרי
בדרך כלל כן.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לדוגמה מה עשה לכם חוק העמותות מבחינת היכולת להביא תיירים לישראל? מצד אחד, אתם מנסים לייפות את הפנים של המדינה ולהביא תיירים. מצד שני, באה הכנסת, בא ראש הממשלה, באה הממשלה ומשחירה את הפנים של המדינה. איך זה משפיע עליכם כעובדים?
היו"ר משה גפני
זה לא התפקיד שלה. הוא שאל את השאלה כדי שהשאלה תישאל, והיא שאלה יפה, חייבים לומר. אבל זה לא התפקיד שלה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
בהינתן תנאים קבועים, איך אתם מעודדים ביקורים בישראל?
היו"ר משה גפני
אז הם צריכים להכפיל את תפקיד השיווק.
שניר ניב
אודליה אדרי תיארה את זה נכון. בגדול, תקציב השיווק יש בו עודפים. גם בשל השיטה שלפ"מ עובדת.
היו"ר משה גפני
אבל זה הרבה עודפים.
שניר ניב
נכון. אני חושב שזה גם חריג, בעיקר בגלל שהתקציב התקבל ב-19 בנובמבר.
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 37-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

בקשה מספר 54-001, זו הבקשה האחרונה.
שניר ניב
כאמור, מדובר בתקציב רשויות הפיקוח. יש כאן 7 רשויות פיקוח: הרשות להגבלים עסקיים, הרשות להגנת הצרכן, רשות הטבע והגנים, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איזה משרד זה?
שניר ניב
סעיף 54. יש סעיף שכולל את כל רשויות הפיקוח. אם ניקח לדוגמה את רשות החשמל, יש לה ארבעה תפקידים עיקריים.
היו"ר משה גפני
את זה הסברת קודם. תגיד מי הן הרשויות האחרות. היית באמצע.
שניר ניב
רשות ההגבלים העסקיים היא רשות ממשלתית עצמאית מכוח חוק ההגבלים העסקיים והיא מופקדת על אכיפת החוק עצמו, הגנה על תחרות וקידומה, מניעת ניצול כוח לרעה של מונופולים; יש את הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן; רשות הטבע והגנים, שיש בה פרויקטי פיתוח, יש לה הכנסות שמחוץ לתקציב המדינה כאשר מבקרים בגנים הציבוריים וזה שייך לרשות הטבע והגנים והכנסות מתקציב המדינה, זה צד התקציב; יש את רשות החשמל.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדמיניסטרטיבית למי הם שייכים?
שניר ניב
כל אחד למשרד אחר. למשל רשות החשמל ורשות הגז שייכות למשרד האנרגיה, אבל יש להן מועצה עצמאית. לכל רשות יש את ההסדר שלה.
היו"ר משה גפני
והרשות להגבלים עסקיים?
שניר ניב
הרשות להגבלים עסקיים היא רשות עצמאית אבל שר הכלכלה אחראי על החוק למינוי היושב-ראש.
היו"ר משה גפני
אנחנו מאשרים את זה בתקציב המדינה. יש את סעיף 54.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אבל מי אחראי על הוצאת התקציב, על הביצוע של התקציב? הרשות עצמה אחראית והם משיבים למשרד האוצר? כלומר משרד האוצר אחראי עליהם?
שניר ניב
אתן לך דוגמה מתחום שאני מכיר יותר. רשות החשמל לצורך העניין היא רשות עצמאית שיש לה מליאה עצמאית, שיש שני שרים שאחראים על חוק משק החשמל, שר האנרגיה ושר האוצר. במועצת רשות החשמל יושבים 5 נציגים, אחד הוא היושב-ראש עצמו, ד"ר אסף אילת, וכן שני נציגי משרד האוצר ושני נציגי משרד האנרגיה. כך שומרים על איזון בין הצד המקצועי לצד הפיננסי. רשות החשמל מפקחת על משק החשמל, קובעת תעריפים, ולכן היא לא יכולה להיות כפופה בתעריפים לשר מכיוון שזה צריך להיות מקצועי.
היו"ר משה גפני
אמורה להיות ישיבה בעוד חצי שעה בוועדת הרפורמות בראשות אלי כהן על הפיכת שוק ההון לרשות עצמאית. הגשתי שם 87 הסתייגויות. למה? לא בשביל לדבר. כבר נמאס לי לדבר. מכיוון שהוציאו את ועדת הכספים מפיקוח על הרשות הזאת. עד היום על אגף שוק ההון היה פיקוח, הם היו מגיעים לכאן, מתקינים תקנות, עושים כל מיני דברים שאגף שוק ההון עושה באישור של ועדת הכספים. כמו הרשות לניירות ערך, שהיא רשות עצמאית אבל היא חייבת לבוא לוועדת הכספים לאישור. אתה מכיר את זה. הם הולכים לקבוע שם בוועדה שהרשות החדשה של שוק ההון, אם תוקם, לא תצטרך לבוא לכאן בכלל. כל אלה שהוא מדבר עליהם צריכים להגיע לכאן או לוועדת הכלכלה או לוועדת העבודה והרווחה. יש ועדות שמופקדות על פיקוח על הרשויות הללו. עכשיו רוצים להוציא את ועדת הכספים, שהיא המפקחת על שוק ההון. הגשתי 87 הסתייגויות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה עולה לקריאה שנייה ושלישית?
היו"ר משה גפני
כן, זה הצעת חוק ממשלתית. זה לא הגיע לכאן, הם לא רצו שזה יבוא לוועדת הכספים. הם הבטיחו לי שלא יוציאו את ועדת הכספים, אז הסכמתי, ועכשיו הם מוציאים את ועדת הכספים לגמרי. ואז בא אלי שמואל האוזר, יושב-ראש הרשות לניירות ערך, ואומר: אני אצטרך לבוא לוועדת הכספים כל פעם והם לא יצטרכו לבוא. איזה מין דבר זה?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
ומתי זה יבוא למליאה?
היו"ר משה גפני
אני לא יודע. אני אמור ללכת לשם. לכן גם עשיתי כאן ישיבה קצרה בגלל שאני רוצה ללכת לשם.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
ההסכם הקואליציוני תקף גם ברפורמות הללו?
היו"ר משה גפני
לא. נקבע בהסכם הקואליציוני שתקציב 2017-2018 יהיה תקציב דו-שנתי, יש את זה בהסכם שכולנו חתומים עליו. שר האוצר התווכח עם ראש הממשלה, גם אני ניסיתי להתווכח. הוא הראה לנו: יש לכם הסכם קואליציוני. מה שדיברתי עכשיו לא מופיע בהסכם הקואליציוני. האם יהיה הסכם קואליציוני שקובע שוועדת הכספים לא תפקח?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אנחנו מנסים להחזיר את הפיקוח של ועדת הכספים על מחירי המים והם רוצים להוציא את הפיקוח גם מזה?
היו"ר משה גפני
לא אסכים לעניין הזה. יהיה על זה מאבק. אני לא אסכים. זה גם משנה את צורת המשטר. זאת אומרת, יש רשות מבצעת וזהו, אין יותר, אין פיקוח, אין שום דבר שבו אנחנו נהיה מעורבים, כל דבר הופך להיות כאילו טכני. לא אסכים לזה.

עודד פורר, יש פה סעיף של רשויות פיקוח. דיברנו דרך אגב שרוצים עוד מעט- - -
עודד פורר
לא הגעת לישיבה אצל דוד ביטן.
היו"ר משה גפני
אמרתי שאני לא מגיע, שאני לא יכול כי אני מנהל ישיבה.
עודד פורר
אדבר אתך אחרי כן. גם אני הגשתי הרבה הסתייגויות.
היו"ר משה גפני
אני לא מבין את ההתנהלות הזו. יצחק וקנין, אגיד לך אחרי כן מי מוביל את זה.
יצחק וקנין (ש"ס)
טירוף הדעת להעביר את זה. אפשר לרוקן את ועדת הכספים.
היו"ר משה גפני
בכלל אפשר לרוקן את הכנסת. אולי נפזר אותה והכול יוחלט בממשלה. אני אומר מה יש על השולחן.
עודד פורר
אני בעמדתך.
היו"ר משה גפני
בקשה מספר 54-001, מי בעד אישור העודפים לרשויות הפיקוח? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מספר 54-001 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
הבקשה אושרה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.

קוד המקור של הנתונים