הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 262

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ו (03 באוגוסט 2016), שעה 8:00

חיזוק בטחון הפנים בישוב מרחבים ובישובי עוטף עזה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אכרם חסון

רחל עזריה

חיים ילין

דני שחר - מנהל תכנית עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ ירדן קלנדרוב - סממ"ר נגב, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ ירון מטס - ראש מחלקת התכנון, אגף תקציבים, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ יהושע באואר - סגן ראש אגף מניעת פשיעה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רועי טייאר - מנהל ענף, כלכלן תקציבים ורפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר

אורי בן יהודה - ראש תחום ביטחון והערכות לחרום, מרכז המועצות האזוריות

שי חגג' - ראש המועצה האזורית מרחבים

גילה קמר-טרגמן - דוברת המועצה האזורית מרחבים

תמיר עידאן - ראש מועצה אזורית שדות נגב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ר.כ., חבר המתרגמים

חיזוק בטחון הפנים בישוב מרחבים ובישובי עוטף עזה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא חיזוק ביטחון הפנים בישוב מרחבים ובישובי עוטף עזה. לדעתי זה דיון שלישי שלנו, ישיבת מעקב. אני רק רוצה להיכנס למסגרת הדיון, אז אני אצטט כמה דברים מהסיכום והפרוטוקול האחרון:

אני פונה אליכם, הכוונה – פניתי לשר גלעד ארדן ולמשטרה – זה הנוהל פה, שאני לא פונה אל הקצין אלא פונה לשר - אני פונה אליכם ומבקש לקיים דיון יסודי במהלך השבועיים הקרובים בו תאושר תכנית המימון המוצעת, בשיתוף הממונים על התקציבים במשרד לביטחון פנים ובמשטרה ביחד עם ראש אגף תקציבים באוצר, שיאשר את התקציב הנדרש על מנת שבעצם במסגרת דיוני התקציב 2017 העסק הזה יוסדר.

בבקשה, אז בואו נעבור ישר למשטרה. את הנושא אנחנו מכירים. את טעם לחזור על הסיפורים. אנחנו מכירים הכל, זה רק הולך ומחריף, מישיבה לישיבה יש עוד כמה אירועים שקורים. אז בואו תתנו לנו ישר. חיים, אתה רוצה לומר לפני כן משהו?

לא, לא, בוא נציג.

אז בואו תתנו לנו תמונת מצב לגבי מה עשינו, איך התקדמנו מהישיבה האחרונה.

רק אל תגיד לי שזה כפוף תקציב 2017-2018, כי אז אנחנו מבינים את המסר.

כן, כי אז אתה מאלץ אותנו לעשות עוד כמה פעולות קשות.

בכל מקרה, כל מה שאני אגיד פה, זה במסגרת תכנית העבודה. אני עונה לחבר הכנסת ילין, זה במסגרת - - -

דרך אגב, אנחנו גם דיברנו על - - -

אז לא הבנתי, זה בתוך בסיס התקציב? תראו, אם אתם תבקשו תקציב תוספתי, אנחנו יודעים איך זה מתנהל. אם זה בבסיס התקציב – זה כבר סיפור אחר.

אני אחדד את מה שחיים אמר, אבל קודם כל בואו נשמע אתכם.

אוקיי. אני ירון מטס, רמ"ח תכנון.

תעשה לי טובה, אל תדברו בראשי תיבות, אני לא כל כך מבין מה זה, אז תגיד לי מה זה.

ראש מחלקת התכנון באגף התקציבים של המשטרה. הכלכלן, שדיברת בדיון הקודם, אז הגענו. קודם כל, הנושא הזה מאד מאד חשוב לנו וכפי שאתם מבינים, המשטרה, ביחד עם המשרד לביטחון פנים - עוד מעט נציג המשרד יציג את עמדת השר - אנחנו עושים מאמצים מאד גדולים כדי לענות למצוקה של התושבים, גם באמצעות המשטרה הכחולה וגם באמצעות מג"ב, כשאנחנו מכווינים את הפעילות של מג"ב רובה למגזר הכפרי.

ההיבטים שאנחנו נותנים למענה, זה גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט הפלילי. מטבע הדברים זו אחריותנו. כדי שנשים את זה על השולחן – אמון הציבור – בוא נגיד – זו הלגיטימיות שממנה אנחנו עובדים. המשטרה עובדת ואמון הציבור חשוב לנו, וברגע שבאזור שאנחנו מדברים עליו יש פריצות ואנחנו רואים את המגמה בשנים האחרונות של העלייה, גם אם זה נתונים בודדים - אם ניקח את זה ברמה הארצית - אבל בפשיעה החקלאית יש מגמה של עלייה ואנחנו כן מכווינים את הכוחות שלנו כדי לתת מענה לאותה מגמה.

גם לתחנת שדרות, שנמצאת במרחב, יש יעדים ספציפיים לתחנה לטפל בתופעות פריצה.

ירון, היינו שם. אני אגיד לך מה קורה, ירון, שלא תכעס.

בסדר. לא, אני לא כועס.

אבל אני רוצה להגיד לך משהו אמיתי. זה דיון שלישי לדעתי, רביעי אולי. רביעי. במשטרה אנשים מתחלפים, אז אתה לא שומע את הסיפור.

קראתי.

אז לכן, אם היית בדיון הקודם והיית שומע מה אמרו כאן שני אנשים שהם מלח הארץ, שעושים שם ציונות, ובאמת, אני לא מדבר על ראשי המועצה, על תושבים. ראשי המועצה הביאו שני מדגמים קטנים בפעם האחרונה.

קראתי את הפרוטוקולים ושמעתי.

אני אספר לך מה קרה כשהבאנו תושבים. הרי התחלנו עם תושבים. יש פה סיפורים, אני יכול כבר לכתוב ספר.

אני יודע. אני קראתי.

שהאמת היא שכל מי שקורה אותו לדעתי גם היה בוכה.

נכון. אני קראתי.

עזוב את הסיורים, משטרת שדרות, עזוב. בפק"לים עזוב. זה כנראה לא עובד.

אני לא יכול לעזוב, כי בדיון הקודם נאמר שהמשטרה לא מודדת את עצמה בפעילות הזאת. המפכ"ל, בתכנית אמון, מכווין את התחנות ומודד את מפקדי התחנות. אני אתן דוגמא למה שנתתי במועצת חוף אשקלון, שהמשטרה מודדת את הקצינים שלה ואת הפעילות שלה, על סמך מה שאנחנו יושבים פה. זה לא משהו שאנחנו - - -

אתה יודע מה, אני לא יודע באיזה הקשר אמרת את זה, אבל בעיקרון, תראה, בסופו של דבר ביטחון קשה מאד למדוד ברמה הזאת. זאת אומרת, יש מקומות שאף אחד לא עושה כלום והכל בסדר. אז ביטחון מאה אחוז ואין השקעה ואין שום סיוע.

אני מסתכל על הנתונים.

אז אני בא בהיבט התוצאה, התוצאתי. לכן אני מסביר, אנחנו עשינו מספר דיונים ואני אגיד לך, היו דיונים אפילו יותר מקצועיים ברמה של ראשי המועצה מול המרחב או - - -

מפקדי התחנות.

והם אפילו הכינו איזו שהיא תכנית אופרטיבית. אז הקטע של ההצעות, עזוב, אנחנו לא שם.

בסדר. רק עוד כמה מילים. אני הובלתי מול משרד הביטחון את כל נושא מרכיבי הביטחון מול צה"ל והשינוי שנעשה בשנתיים האחרונות, כשהורידו מספר יישובים ושינו את הסיווג הביטחוני, בגלל עלויות תקציביות.

אני אגיד לכם, העלויות למגן יישובים גדלות הרי. מצלמה זה באמת מיליונים רבים - - -

נו, ו-?

לא, אני אומר - - -

בכלל לחיות במדינת ישראל זה מיליונים רבים.

אני מסכים איתך. בסוף אנחנו עושים את המיטב שאנחנו יכולים עם מה שיש לנו. אם יתקצבו אותנו בצורה אחרת, אנחנו נוכל לתת מענה גם בצורה אחרת. אבל נקודתית, כשאתה בודק את הנתונים, באמת יש עלייה בפשיעה הכפרית, בנתונים של עבירות חקלאיות במועצות שאנחנו מדברים עליהן. אם בשנת 2012 היו 16 תלונות, אולי זה נשמע מעט, אבל ברור לי שכל תלונה כזאת זה פגיעה מאד משמעותית באותו אזרח שנפגע, ובשנת 2016 יש עלייה ונפתחו 25 תיקים בגין תלונות כאלה. זו עלייה שמבחינתנו היא - - -

רק בחודשיים האחרונים היו 27 - - -

נראה לי שאתם טועים בנתונים, צר לי. זה התלונות.

27 תיקים בחודשיים. בחודשיים.

תראה ירון, אני אגיד לך משהו, אני לא רוצה ללכת אחורה. אתה הולך לי לא טוב בדיון ולכן אני לא רוצה ללכת לשם ואני גם אגיד לך מדוע.

אז אני אלך קדימה.

בישיבה הראשונה אנחנו התחלנו את הדיון ככה וראשי המועצה הביאו נתונים לפי יישובים. ואני הייתי בהלם. קודם כל יש שם יישוב אחד למשל שכל הבתים נפרצו. לא שניים-שלושה, כל הבתים. יש שם יישובים ואתה תראה את המספרים, קיבלנו לפי יישובים מה קרה – פריצות – ואתה רואה תמונה שאני מאמין שאם אני שם אותה בטלוויזיה – אזרחי מדינת ישראל מסתכלים והם לא מאמינים. הם לא מבינים למה יש להם משטרה, על מה? נפרצו שם.

היה פה בדיון האחרון בחור, הציג מצב. הוא בא בכלל ממרכז הארץ, נסע לשם לציונות, פתח מפעל קטן. פרצו לו למפעל כבר איזה 5-6 פעמים. אני לא זוכר אם זה 5 או 6.

6 פעמים. לא רוצים לבטח אותו.

6 פעמים. הביטוח כבר לא רוצה לבטח אותו. הבן אדם בא, מפרנס 18 משפחות, מלח הארץ. אמר דודי, אני יכול לעשות את זה בתל אביב. ומה הם עושים? בלילה, זה כמו חומה ומגדל, הם שומרים על עצמם. תבין לאן הגענו. אז אני עכשיו לא רוצה, אני לא שם. למה? אני מבזבז את הזמן שלנו, של כולנו. אני לא רוצה להתעסק עם אותה ביצה כל הזמן. אני כבר לא שם. אני ביקשתי דבר מאד פשוט.

אז אני אתקדם הלאה כדי לענות למה שאתם מבקשים.

יפה.

אנחנו חושבים שמה שדיברו בדיונים הקודמים, זה לתת פתרון בתחום, נקרא לזה הביטחוני. לקחת את המרכיבים שהם פתרון באזור הביטחוני ולהחיל אותם על האזור עם הבעיות הפליליות. זו המהות של מה שהיה מקודם.

סליחה, סליחה, אתם עושים פה עוול.

שנייה, אני רוצה לומר משהו. אנחנו גם דיברנו על זה. הרי על מה מדובר? מדובר שם בהרבה מאד שב"חים שנכנסים פנימה וגונבים. האירוע הפלילי, לכאורה, בדקה ורבע הופך להיות אירוע ביטחוני. אז צריך גם לטפל. אתה לא יכול לעשות את ההפרדה הזאת.

לגמרי.

אנחנו כרגע לא ביקשנו שוטר בכל בית. זה ברור. אני חושב שיש מינימום למונדיאל. יש את הדבר המינימאלי. אני אומר לך שאני חושב שגידור באזור כזה של יישוב, וכמה אמצעים טכניים פשוטים, שהיו עושים אותם לדעתי בשנות ה-50. אם הייתי מעלה היום את הישיבה הזאת בכנסת והיינו לוקחים אחורה, לשנות ה-50, מי שמקבל החלטה אומר חברה, בואו תשימו להם גדר, אז היו אומרים להם גם איזו תעלה קטנה ושתי מצלמות וזהו. ותגביר קצת נוכחות משטרתית. אבל לא ציפיתי שכל היום יבואו לשם. אבל גם את זה אין.

בוא, אני אהיה ברור.

אבל סליחה רגע.

תן לי רק לסיים. אני חושב שהמשטרה לא תתנגד שאנחנו נעשה את הפתרון הזה, אבל הפתרון הזה, אתם מבינים - - -

אני מניח שהמשטרה גם לא - - -

זה כמה מיליונים בודדים - - -

לא, אני אגיד לך איפה הבעיה שלי איתך בתשובה. שהמשטרה לא תתנגד.

אז תן לי רק להתקדם בתשובה.

לא, סליחה, ירון, אבל אנחנו חוטאים פה לדיון.

אבל תן לי - - -

לא, אתה לא היית בדיונים הקודמים, סליחה שאני נכנס לדבריך.

הנציגים שלנו - - -

היינו עם נציגי המשטרה, הסכמנו על התכנית, התכנית מוסכמת על המשטרה, שאם נעשה אותה, רמת הביטחון של התושבים שלנו תעלה פלאים. אתם עכשיו מספרים לנו סיפור שלכאורה אנחנו חוזרים 10 שנים אחורה. מספיק עם זה.

תן לי לסיים ותראה שאני לא חוזר אחורה. אני חושב שצריכים לתת ואנחנו בעד לתת פתרון מערכתי, גם בתחום של לחזק את נושא השיטור. אנחנו כן רוצים שלא רק יהיו מרכיבי ביטחון, אנחנו רוצים שיהיו גם שוטרים ומצלמות ויש פלטפורמות היום, תכניות קיימות, שנציג המשרד יפרט אותן, של שיפור מועצתי. על שיטור עירוני היה אצלך אתמול דיון שזה פלטפורמה לפתרון.

השיטור המועצתי נותן פתרונות טכנולוגיים ופתרונות של שיטור, שבעינינו אלה הפתרונות שאנחנו יודעים לתת מענה לבעיות שיש בטריטוריה הזאת.

זה לא מה שמפקד התחנה שלך אמר. הוא בפירוש הציג תכנית מסודרת שאומרת תקשיב, אם אתה תעשה שערים – לא ביקשנו יותר מדי, דרך אגב. לא צריך ללכת על התכנית הגדולה.

אני מייצג את עמדת המשטרה. אנחנו - - -

אז עמדת המשטרה, אין בעיה, אבל לא יכול להיות שבמשטרה כל אחד שיבוא לדיון שבוע אחרי, יגיד משהו אחר. אנחנו לא עובדים פה במשטרה, צר לי, ירון.

אני לא כל אחד.

לא, אתה לא כל אחד. לפני שלושה שבועות היו פה נציגים אחרים שאמרו דברים אחרים. בדיון הראשון היו פה נציגים אחרים שאמרו דברים אחרים. אני יושב עם מפקד התחנה, בונים תכנית משותפת, משקיעים בזה שעות ואנחנו הוכחנו שביישוב שאנחנו ממגנים בצורה פשוטה, ודרך אגב לא ביקשנו תכניות של 100 מיליון שקלים. ביקשנו שערים, ביקשנו טרסות, אפילו לא גדרות. מצלמה בכניסה. להתריע טיפה. מה ביקשנו? המשטרה צריכה להיות איתנו, לא נגדנו.

המשטרה לא מתנגדת.

מה זה לא מתנגדת? המשטרה לא צריכה לא להתנגד, היא צריכה להגיד חברה, זה מה שצריך לעשות.

אנחנו תומכים - - -

לא, המשטרה צריכה לצעוק. אה, יופי.

אנחנו תומכים, אבל בפתרון כולל. אנחנו רוצים לתת לתושבים האלה שירותי משטרה שווים כמו לאלה במרכז הארץ.

אבל זה לא קורה כרגע.

נכון, אבל אני רוצה לתת פתרון - - -

אז מה הפתרון הכולל?

טוב, ירון.

אדוני יושב הראש.

בבקשה, מה השם?

דני. נפגשנו אתמול.

בסדר, אתה צודק. אני לא זוכר.

לא, אמרתי אדוני ואתמול כעסת עלינו שאמרנו אדוני.

נכון. לא צריך אדוני. אז אם אתמול אמרתי לך לא, אז למה אמרת לי היום אדוני?

רציתי לעצבן אותך. אני אגיד שני דברים.

תקראו לי דודי עכשיו.

אני אגיד מה קורה. אחד, השר הנחה לעשות עבודת סיווג חדשה, כי יש סיווג של משרד הביטחון – שהוא לא בהכרח בהלימה לסיווג שלנו. הוא רוצה שנעשה עבודה חדשה. יכול להיות, לא יכול להיות, בטוח, שרשויות שנמצאות ברמת פשיעה גבוהה, יעלו כיתה. וכשעולים כיתה, אז גם עם המרכיבים.

הדבר השני שקורה בפועל, אגב, יש תכנית שנקראת המרחב הכפרי. תכנית המרחב הכפרי עוסקת בדיוק בתחום הזה וכו', שרק ביום ראשון אני ביקשתי לשנות את התפיסה, שהיא תלך לפי תפיסה מועצתית ויש לזה כסף. זאת אומרת, כמות המועצות שייכנסו זה בהתאם לתקציב, כמובן וכו'. זה בעצם בדיוק מה ששי מדבר ותמיר מדבר וכו'. זו טכנולוגיה, זה מוקד, זה מצלמות. קצת מרכיבי ביטחון, לא בהכרח שערים או דברים כאלה, אבל בולדרים או דברים מהסוג הזה.

דרך אגב, מעניין אותי, תשמע. הרי לפי התפיסה שלי בעניין הזה, לא צריך לעבור איזה קורסים מיוחדים לביטחון כדי להבין שיישוב, ההגנה הבסיסית שלו, כשנכנסים פנימה לגדר אותה ואיזה שער כניסה. כמו אצלי בבית, דרך אגב.

כן, אין ויכוח.

אז למה זה לא המרכיב הבסיסי הראשוני? ודרך אגב, זה מה שהם מבקשים. הם לא אומרים חברה, בואו נעצור את כל הגניבות, אבל הם אומרים חברה, בואו נגן קצת. לא ביקשנו כל היום מזל"טים למעלה. קצת.

התפיסה של המרחב הכפרי מדברת בדיוק על זה. היא מדברת על גניבות, על קו תפר וכו'. כרגע יש 4 מועצות בתכנית הזאת. בגלל ששינינו את התפיסה, נראה לי לא נכון להיכנס לזה. יכנסו מועצות אחרות. זה דבר שקורה עכשיו, גם יש לזה תקציב, אבל כמובן המועצות שייכנסו זה בהתאם לתקציב. ויש לזה - - -

לא, אני לא מסכים לדיון ככה, רבותי, זו לא הבקשה שלנו. אני אסביר. אני גם כתבתי ואני אמרתי. יכול להיות - ואם תגידו לי שזה לא הדרג שלכם - אין בעיה, אז אני אזמין לכאן את השר, את המפכ"ל ואת מנהל אגף התקציבים. אבל אני מתבזבז כבר ארבע ישיבות. אני גורר את חברי הכנסת. תבינו, אני עזבתי דיונים, כולנו. היום זה השבוע האחרון של המושב של הכנסת.

היום האחרון. זה היום האחרון של המושב. אין דיונים כאלה.

היום האחרון. אתם לא מבינים. אין דבר כזה בכנסת. תבינו מה קורה. אני מתעקש על הנושא הזה ביום האחרון, כשעוד מעט יש לי לדון בעוד 20 חוקים. אני הוצאתי דברים בכלל שהם ברמת המדינה, על הנושא הזה, בגלל שאני חושב שזה לא הגיוני מה שקורה כאן. יש פה יישוב עם חקלאים שקמים בבוקר ואני מסביר לכם, בדיון האחרון, שני החברה שהיו כאן הממו אותי.

אז זה לא שם, חברה. עזבו. יש מרכיבים בסיסיים שעולים כסף. המשטרה לא צריכה להסכים. המשטרה צריכה להוביל את זה. זו הבעיה שלה. דרך אגב, אמרתי למישהו, אם מחר סביב המטה הארצי היו גניבות – כל היום שודדים – אז המשטרה הייתה מסכימה שיהיה שם גדר, או שהיא הייתה יוזמת את הגדר ועושה את הכל? האם הצבא מסכים שיעשו לו גדר ביטחון או שהוא יוזם את גדר הביטחון?

לכן אני אומר, התפקיד של המשטרה, אלא כן תתקנו אותי, אולי זה לא התפקיד שלה, לשמור גם על הביטחון של האזרחים שגרים במדינת ישראל, לא רק בקטע הפח"עי. אני מדבר גם בקטע הזה ויש חלוקת עבודה בדיוק בין הצבא למשטרה, כל אחד על מה גבול הגזרה שלו.

אני אומר לך את זה באחריות, ירון.

אני מסכים.

תקשיב, אם צה"ל היה אחראי על הגזרה הזאת, הוא לא היה נותן לי תשובה כזאת – אני מסכים לגדר. דרך אגב, ביישובים שהוא נמצא, אז יש שם גדר. למה? ככה. יש גדר. עכשיו, אני מבטיח לך שראש המועצה באותו מקום לא הולך ובונה בעצמו את הגדר. הצבא מבין שזו הבעיה שלו. זה תפיסת העולם. אני רוצה שאתה תבין. תשנה דיסקט. אתה צריך להבין שהבעיה היא שלך, לא של ראש המועצה.

אני אמרתי שזאת הבעיה שלי. המענה שאני נותן הוא מענה שבעיני ראשי המועצות חושבים, וזה לגיטימי שאנחנו לא מסכימים, שהפתרון הוא כזה. אני חושב שהפתרון שאנחנו מציעים, מה שעכשיו ייכנס לחוף אשקלון, שהיא נכנסה כן לתכנית שאנחנו מדברים - - -

קודם כל לא הבנתי מה אתם מציעים בחוף אשקלון. לא יודע. אני לא מצליח להבין מה מציעים.

מצלמות. שוטרים שעובדים עם - - -

לא, לא, ירון.

הפער בינינו הוא גדול.

לא, ירון, אני לא שם. אני לא שם, נשמה. אני רוצה לשמוע את חיים, בגלל שהוא צריך ללכת. ותבין, אתה לוקח לנו את הדיון כאילו עכשיו התחלנו. כאילו עכשיו פתחנו פעם ראשונה את הדיון, אנחנו עכשיו מתחילים מה קורה במרחבים ובשדות נגב. דרך אגב, אתה בכלל מדבר איתי וזה מעצבן אותם עוד יותר שאתה לא מדבר איתי על אשקלון. אנחנו מדברים עליהם כבר חמישה דיונים ועכשיו אתה אומר לי מה קורה באשקלון?

מרחבים גם בתכנית.

לא חשוב, אבל אתה מספר לי על אשקלון.

חוף אשקלון זו מועצה שמתחילה בעזה ונגמרת כמעט בתל אביב, אתה מבין?

כבוד יושב הראש, האמת שבאתי בשביל לשמוע על התכנית, כי זה ממש הפליא אותי. אמרו לי יש תכנית, אמרתי וואלה, אני לא שותף לתכנית, בוא נשמע אותה. אין שום תכנית, חברה, תסלחו לי. אין כלום. אני בארבעה דיונים שהיו פה, שהובילו, שמעתי גם את הסיפורים לפני שלושה שבועות, חודש, לא יודע כמה.

תראו, אני אנסה להסביר מה קורה. עוטף עזה הוא מגבול רצועת עזה והאיום שמגיע ממערב למזרח. המועצות שנמצאות פה, חלקן ועוד מועצות שלא נמצאות פה, סובלות מהגדר המזרחית שלא קיימת, שנכנסים דרך שם, מיתר, עומר, סנסנה, כל האזור הזה, נכנסים פנימה, הולכים לרהט, ישנים ברהט ועושים את מה שהם עושים ומבריחים את מה שהם עושים. לא קשור בכלל מה שמגיע מעזה. דרך אגב, יש כאלה מג'נונים שגם נכנסים לעזה, אבל זה עזוב, זה כבר סיפור אחר. זה כבר לא סיפור שלכם.

עכשיו, מה בא הצבא ואומר? בשביל לשמור על היישובים האלה בעוטף עזה, אני צריך אחת, שתיים, שלוש. הוא לא בא ומבקש תקציב. נכון, אני לא משווה. אני גם לא רוצה שאתם תהיו צבא. התקציב שלו זה לא התקציב שלכם, אבל רמת ההצטיידות שלהם שונה לגמרי מאשר של המשטרה.

עכשיו באים ואומרים ככה, יש שטח שהוא שטח הפקר, שהוא דו תכליתי מבחינתם. זה ציר שנכנסים, גונבים, הטרור מבין שאין מי שיעצור את השב"חים האלה ואת הגניבות האלה, הוא הופך להיות ציר טרור. חד משמעית, הוא דו תכליתי. הם נכנסים לשם לגנוב, הם יכולים לצאת עם מברג ולדקור מישהו. זה לא יעזור כלום, אתה יודע את זה חד משמעית.

עכשיו אין שם כלום. אין גדר, לא תעלות, אין כלום. שום כלום. נכנסים, יוצאים. זהו. תחושת ביטחון שם, שזה גם קרוב לעוטף עזה, זה לא סתם עשו וגם לגדר המזרחית, זה שטח כזה ומג"ב לא קיים. למה מג"ב לא קיים? אני אסביר לך למה. אומר לי השר, חיים, מה אתה רוצה שאני אעשה? כשיש לי טרור בירושלים אני מקפיץ את כל מג"ב לירושלים ואת כל הקו המזרחי משאירים ריק.

עשרה חוקים.

כן. אני לא אומר לך עכשיו, את זה ארדן אומר לי במליאה. הוא אמר לי חיים, תקשיב, השמיכה קצרה. אחד, אם התכנית הזאת - ואת זה אני אומר לך - לא תתחיל לנוע מתוך בסיס התקציב, אף אחד לא יכול לאמין לזה. אני אגיד לך למה, כי אנחנו יודעים מה זה התקציב. מי יודע אם הוא יקבל את ה-200-300 מיליון שקלים תוספתי או חצי מיליארד.

אני באתי לשמוע את התכנית.

רועי, תגיד, אתה עובד שם או שאתה מקליט מה שאנחנו אומרים.

אני שומע.

אתה שומע אותנו? גם מקליט את העבודה שלך וגם שומע אותנו?

הוא חותם על השיקים עכשיו.

אני מבין. אתה באת כדי להרגיע, או שאתה משתתף בדיון?

אני גם משתתף בדיון. אני מבין שזה משהו לגבי המשטרה - - -

מה חיים אמר?

לגבי העניין של התקצוב.

לא, הוא לא דיבר על תקצוב בכלל עכשיו.

הוא דיבר על תקצוב כרגע. זה נראה כאילו המשטרה כרגע לא מוכנה - - -

עוד מעט. אני רק רציתי לוודא. אני רואה אותך מקליט וחיים מדבר.

עושים גם וגם.

לא, לא, אצלי לא עושים גם וגם. אם אתה רוצה אתה יכול להיות משוחרר, אין לי בעיה, אם יש לך עבודה. אנחנו נביא את המנהל שלך לפה, אם אתה עסוק. בבקשה, חיים.

יישוב ממוצע ההיקף שלו הוא כ-3-3.5 קילומטרים. אני אומר לך, גדר, דרך ותאורה, זה בערך בין 500,000 ל-600,000 שקלים. את זה אני אומר לך בעל פה, לקילומטר. תעשה את העלויות, מצלמות זה הדבר הזניח פה בכל הדבר הזה, כי היום זה טכנולוגיה שהיא מאד זולה.

אתה בערך מסכם את זה ב-2-2.5 מיליון שקלים ליישוב?

3-3.5 מיליון שקלים ליישוב, כשאף אחד לא ביקש ואני מעולם ולא תשמע את ראשי המועצות מבקשים מחר בבוקר תעשה 100 יישובים. להתחיל. תתעדפו את זה מהיישובים שהכי סובלים, תשימו ניקוד ותגידו אוקיי, את התכנית הזאת אנחנו מיישמים בשלוש שנים. ככה עובדים. אנחנו לא מכירים דרך אחרת. תתחילו לעבוד. אי אפשר לבוא ולפה ולהגיד. אני מבין כל מה שאתם אומרים ואני לא מאלה שתוקף לעולם לא משטרה, לא צבא ולא קצינים, אלא יש תמיד מעליהם שרים. הם אלה שצריכים להיות מותקפים.

אני לא תוקף אותך, אבל זו לא תכנית. באתי לשמוע תכנית, יצאתי בלי כלום. עכשיו, תבין - - -

מה בלי כלום? חשבתי ש - - - אנחנו הולכים אחורה.

לא, יכול להיות. אין דבר כזה ממה שדודי עושה, אני אומר לך, אני בכל הוועדות, אין דבר כזה. תשמע, הוא לא עובד כמו יושב ראש של ועדה, זה יותר כמו משרד שבא ומתכלל את הדברים. לא קיים דבר כזה. באמת אני אומר לך את זה. אין דברים כאלה. ארבעה דיונים על זה ולבוא. ככה עובד שר, בסדר? אתה יודע את זה יפה מאד. אין ועדות כאלה וביום האחרון, בתשע בבוקר, אחרי שכבר יומיים בקושי אנחנו ישנים. אני לא מכיר דבר כזה.

אז אני הולך עכשיו לדאוג לזה שיעברו 57 מיליון שקלים. אני דואג. תגיד לי שיש לך סעיף תקציבי, אני אדאג שהוא יעבור, אבל תביאו תכנית. אני אדאג, נדאג כולנו פה - - -

התכנית ישנה, הסכמנו עליה, חיים, עם המשטרה.

אני באתי לשמוע אותה.

זה היה בדיון הקודם. עכשיו הם כאילו חוזרים אחורה וזה מה שמעצבן. כי אם לא הסכמנו עליה, היינו רבים עליה בדיון הקודם, אבל הסכמנו עליה עם אנשי המשטרה. הם אמרו אוקיי, זו התכנית, עכשיו העניין הוא תקציב. הפנה יושב הראש למשרד האוצר, אמרו שב איתם, לא יסכימו – תתקשרו אלי. אל תאשרו את התקציב. במילים האלה. אבל עוד פעם חוזרים.

רגע, לא הבנתי, שי, מה אמרת?

אתה זוכר, בדיון הקודם?

כן, אבל מי התקשר, שי?

לא, הפנית את החברה ואמרת לבחור מהאוצר – אם לא מסכימים, תתקשר אלי, תגיד דודי אמר לא לאשר את התקציב, בלי תקציב לטובת המיגון הזה.

נכון, נכון.

וזה לא ככה.

עוד מעט נגיע אליו.

ואני אגיד לך משהו שלדעתי כבר צריך לצאת לדרך, כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על זה. חברות הביטוח שלא מבטחות אף אחד שם, אני אומר לך את זה חד משמעית - - -

זה השלב הבא שלי.

לא, אני רק אגיד משפט אחד ואני הולך.

התכוונתי לטפל בזה בשלב הבא.

מה הבעיה? הם מבחינתם צודקים. הם למטרות רווח, הם לא באים. הם צריכים לשבת ואתם צריכים לשבת איתם ולהגיע למצב שככל שאמצעי הבטיחות והביטחון ומרכיבי הביטחון עולים באזור, הפרמיה חייבת לקטון, בדיוק כמו שהם עושים במפעל. אם אתה משקיע נגד שרפות הרבה כסף, הם משתתפים בזה. יכול להיות שצריך לחבר אותם גם שם פנימה. להם יש גם אינטרס.

ברור, ברור. לא, חברת הביטוח, אחרי זה נחזור אליהן, אבל כרגע אין - - -

אין מה. אין מה.

אין כלום. מה לבטח? מה הוא יעשה?

אתה יודע מה המצב? אני אגיד לך מה, אם יש לך רכוש במיליון שקלים, הם דורשים 500,000 שקלים בשנה. זה הדרישה, אם כבר מבטחים. תבין. מי יבטח במצב כזה?

תודה חיים.

אני חייב לצאת לוועדת כספים.

בבקשה, חברת הכנסת רחל עזריה.

ואם יש תכנית, תשלחו לי את התכנית. באמת, אני מוכן לקרוא אותה בפגרה.

תודה חיים, גם אני צריכה לצאת לוועדת כספים. תן לי בבקשה את הדקות שלי.

בבקשה.

תודה רבה. אני לא הייתי בדיונים הקודמים, בסדר? אני הגעתי, ראיתי את הדיון ואני קודם כל רוצה לפרגן ליושב ראש הוועדה, דודי אמסלם. תקשיבו, אין דברים כאלה היום.

אבל אני לא הנושא, נו, עזבי.

אתה לא הנושא, אבל אף אחד לא דן היום בנושאים כאלה. כל הכנסת, אנחנו רק סוגרים חקיקות כי צריך לעלות היום למליאה, סוגרים העברות תקציביות, הכל כאילו קשוח. אני לא הייתי בדיונים הקודמים. אני חייבת לומר, אני יושבת פה ואני לא מבינה. אני לא מבינה. זה מרגיש כמו בוץ טובעני. כאילו שמים רגל וזה לא מתקדם. אני אומרת בכנות, אני לא מבינה למה אנחנו לא מדברים על תכנית? למה פשוט לא מגדירים מה הצעדים שהולכים לעשות.

מדברים על איזו תכנית שכן הוסכם עליה, לא הוסכם עליה. אני חברת הכנסת מטעם כולנו, המפלגה של שר האוצר, אני אהיה מאד מופתעת לגלות שהבעיה היא שלא מוכנים להקצות את הכסף. לא נראה לי שזה הסיפור. ואם לא מוכנים להקצות את הכסף, אני גם מוכנה לעזור ודודי יודע לעשות את זה לבד, הוא גם לא צריך את העזרה שלי, אבל אני כאילו לא מבינה מה הבעיה. למה? אתם רוצים להסביר לי למה פשוט לא מתקדמים? לא עושים? למה צריך עוד דיון ועוד דיון?

זה בדיוק העניין. בדיוק.

חברת הכנסת עזריה מעולם לא – ואני אומר לכם – אני לא זוכר דיון שהיא נשארה פעורת פה ולא ידעה להגיד את המשפט הבא. זה פעם ראשונה שזה קורה, למה באמת אזרח רגיל לא מבין את הנושא.

אני לא מבינה מה הבעיה.

תבינו. אנשים שיושבים כאן, כשהם שומעים את הסיפור, הם לא מאמינים. אני אומר לכם באחריות. ירון, יכול להיות שאתם כל היום בתוך המשטרה, אתם לא שמים לב מה קורה בחוץ.

הילדים מפחדים לרדת מהאוטובוס הצהוב להיכנס לבית. פוחדים, כי פרצו להם בלילה. פרצו לשכנים.

אני אספר לך, היה מכתב ששי הקריא בפגישה הראשונה. אני אומר לכם, מכתב, חבל על הזמן. אם הוא היה מפורסם בעיתון. אישה עם שלושה ילדים קטנים שפרצו את הבית שלה, שחטו את הכלב בחוץ, היא הייתה משותקת, לא יצאה מהבית מספר חודשים. היא חשבה שרצחו את הילדים שלה. היא בעצם לא יצאה מהבית שלושה חודשים. היא הייתה משותקת. עד היום פסיכולוגים, הילדים מפוחדים. אישה, מה קרה? משפחה נורמטיבית. תבינו מה קורה. מה קורה לתושב הרגיל.

ואני תמיד אומר, אתה יודע, עשיתי את הדיון בנושא של הרכבת הקלה ואמרתי – ושם זה היה בעיה של זריקת אבנים – אני אמרתי רבותי, המשטרה, תקשיבו, אם היו זורקים על האוטו של השר לביטחון פנים אבנים, לא פעם בשבוע, פעם בשלושה חודשים, ארבע פלוגות מג"ב גורמות לזה שזה לא יקרה.

נכון.

אם היו פורצים את הבית של מפכ"ל המשטרה, מבטיח לך, זה לא היה קורה. היו לא גדר, גדרות. מסוקים. מה שאתה לא רוצה באותו יישוב. לא היה קורה. אבל שם בנגב, איפה זה הנגב? חלק מהשוטרים שואלים איפה זה הנגב. שם, זה בטלוויזיה אנחנו רואים אותם מדי פעם. זה רחוק, זה לא אצלנו פה. זה רחוק.

אז לכן אני באמת, כשאני שומע את התושבים, אני בהלם, אני בשוק. אני אומר לכם באחריות, אם אני הייתי מפקד המחוז, אצלי זה לא היה קורה. אם זה היה קורה – הייתי מתפטר. אם אני לא מסוגל לתת להם פיתרון – אני הולך הביתה. והיא מכירה אותי מהעבודה שלי בעירייה.

נכון.

מקומות שאני לא שם, אני משלם את המחירים, הולך. לא יכול. לא מסוגל. אני לא בא לעבודה בשביל לקבל את התלוש. אם אני לא מסוגל לייצר לפי תפיסתי והבנתי את העבודה שלי, למרות שיכול להיות שהממונים שלי לא מבינים את זה, אבל לפי מה שאני מבין – אני לא שם. אני לא יכול לחיות עם זה.

עכשיו, תושב רגיל מצפה שהמשטרה תפתור לו את הבעיה. הוא גם לא טיפש. הוא גם לא מצפה שכל היום יהיו מסוקים. הוא לא מצפה שהמפכ"ל יבוא ישמור לו על הבית. הוא לא מצפה שיהיו אפס גניבות. הוא מבין. אבל הוא לא מצפה גם שכל בית במושב ייפרץ. וכולם שם היום מפוחדים.

אנשים לא נשארים. הרי קו ההגנה הראשון של מדינת ישראל זה היישובים. זה כל התפיסה, אבל הם לא יישארו.

אמרו שני החברה שבוע שעבר, הם באו לכאן, אמרתי לך, שני חברי באמת מלח הארץ. שניהם עזבו את המרכז, נסעו לשם, הקימו באמת מפעלים קטנים והם אמרו, אנחנו לא יכולים להישאר, אנחנו נחזור. הם אומרים. זה לא איום. דרך אגב, הם עושים משמרות. הם שומרים על עצמם בלילה, תבין מה קרה פה. הם כבר מתארגנים. תראה איזו פשיטת רגל של המערכות. אין כבר. לא סומכים. אין משטרה. אין צבא. אין פה כלום, אמרנו בוא נתארגן בינינו.

בבקשה.

אני רוצה מילה, עוד שנייה אחת. אני ראש רשות שחצי מהם יישובים בעוטף עזה וחצי מחוץ לעוטף. הייתי בטוח שהעוטף זאת הבעיה שלי. אנחנו באמת כל היום סביב הדבר הזה, מנהרות ומנהרות ומכשול, וכולכם מכירים את הסיפורים וכנראה הסבב הבא לא יהיה פשוט. אני מוצא את עצמי בחודשים האחרונים מתעסק דווקא בחצי השני. בחודשיים – 27 אירועים. 27 אירועים בחודשיים. על אחד מהם סיפרתי לך, בן אדם בן 80, נכנסו הביתה, קשרו אותו, אזקו אותו, פרצו אליו, בן אדם בן 80, גמור.

המקרה עם הדבר הזה, חברת הכנסת עזריה, נשחט כלב בכניסה לבית. התקשרו אלי, יש רצח בחצר. רצתי, שלולית דם בכניסה, צרחות בשכונה. מצאנו את הכלב שחוט מאחורי הבית. הם היו בטוחים שהבן שלהם נרצח. כל אירוע כזה זה עולם ומלואו. עולם ומלואו.

דרך אגב, זה יישובים קטנים, זה לא עיר.

במוצאי שבת מתקשרים אלי ממושב יושיביה, תגיע דחוף. מה קרה? 40 חברי צעירים התאגדו מהמושב, אחד עם מקל, אחד עם זה, אמרו עכשיו אנחנו שומרים על היישוב. אמרתי חברה, תיזהרו, שלא ניכנס פה עכשיו לפינות. אמרו תקשיב, אנחנו לא מוכנים יותר, כל לילה יש פה פריצה. עשו שם צ'קלקות. ביום שישי קנו צ'קלקות, קנו פנסים, אמרו תעזור לנו בווסטים. זה לא הגיוני.

אנחנו מוכנים לעזור. מוכנים להשתתף בכסף, מוכנים לשמור, מוכנים הכל לעשות, אבל לא יכול להיות. השוטרים של מג"ב נמצאים בירושלים כבר עשרה חודשים. אין לי אף אחד. אז אני מתנדב במקביל. אני פעם בשבוע עולה על הג'יפ עם החברה, מסתובבים בלילה. אנחנו מגיעים לבית לחצי שעה. זה לא יכול להיות. תשמע. אני בבוקר נכנס, איך המועצה יכולה לתפקד ככה? - - - - - - מה אני עונה לה? שמה? היא אומרת לי לא מעניין, אתה המועצה, תעשה לי גדר. תעשה לי שערים. תעשה לי. אין לי מאיפה. באמת אין לי מאיפה.

סליחה שאני נסער, אבל אי אפשר להמשיך עם הדבר הזה. באמת. ועכשיו אני שומע ששדות נגב בחוץ. כאילו מה - - - שאעשה? ללכת לעשות הפגנות היום? שדות נגב בחוץ? אתה מדבר ברצינות?

ירון, בבקשה.

אני צריכה לעבור לוועדת כספים.

תודה רחל.

תודה דודי, כל הכבוד.

בבקשה.

אני מבקש, כמו שאמרתי בהתחלה, שעכשיו עושים בדיוק סיווג אחר, לפי סיווג פלילי. אני מניח שברגע שהמשטרה תסיים את העבודה הזאת, כי זה נתונים משטרתיים, אז המענה יהיה בהתאם לסיווג.

שמי אורי בן יהודה, אני ראש תחום חברה וביטחון במרכז המועצות האזוריות ואני מאד שמח על הדיון הזה, למרות שאני לא אצא מפה מעודד. דני דיבר על ההנחיה של השר לביטחון פנים למשטרה לעשות מיפוי מחדש. האירוע הזה היה לפני שלושה או ארבעה חודשים. לפחות למיטב ידיעתנו, כי לא היינו שותפים לשום דבר, סיווג כזה עוד לא נעשה. המשמעות היא שהוא לא יהיה בתקציב 2017-20-18, ואז נחזור אליכם חברי הכנסת ונגיד לכם – אנחנו באותו מקום ואולי האוצר ימצא תקציבים נוספים.

במקביל לזה אנחנו גם יודעים מהשמועה, שמתבצעת עבודת מטה לשינוי הפעילות המג"בית במרחב הכפרי. שני החברים האלה, יחד עם עוד 12 ראשי מועצות בדרום כתבו מכתב לשר לביטחון הפנים, אנחנו הוצאנו מכתבים. התשובה הייתה – אנחנו עוסקים בנושאים זוטרים של פיקוד ושליטה, לא במהות. ביקשנו להיות שותפים לעבודת המטה, שום דבר.

המשטרה מנהלת את זה, לצערי הרב - זו אמנם סמכותה ואחריותה - אבל בלי לדבר עם המגזר. והתופעה אדוני - סליחה על המילה - היא בכל הארץ, היא בכל המרחב הכפרי. במרחבים שהם סמוכי תפר הבעיות יותר קשות, אבל היא קיימת. אני הייתי אתמול במועצה האזורית באר טוביה – למעלה מ-600 אירועים בשנה של פריצות לבתים ודברים מהסוג הזה.

תודה. רועי. ישבתם איתם?

כן, אנחנו כרגע התחלנו בדיוני התקציב מול המשרד לביטחון הפנים.

אני יודע.

לא הוצגה לנו איזו שהיא תכנית לגבי העניין - - -

לא הוצגה. מישהו דיבר איתכם?

לא.

לא דיברו?

אנחנו לא יכולים לעשות תכנית לבד. אנחנו מן הסתם - - -

ברור, ברור. שאלתי אם מישהו דיבר איתכם.

לא. בנושא הזה לא.

לא דיברו.

שמים פס.

אני רוצה להגיד כמה דברים, בסדר? ברור שאנחנו יודעים מה אחריותנו וכל השינויים, אם זה מג"ב או כחול, תפקידנו לתת לכם ביטחון. וכל שינוי שיהיה במרחב הכפרי, אנחנו נדע לשמור, אפילו להעלות את רמת השירות שאנחנו צריכים לתת לכם ולתת פתרונות - - -

אבל זה פחות חשוב, ירון. סיכמנו על תכנית. הייתם אמורים לשבת עם האוצר לגייס כספים ואם האוצר היה אומר לכם לא, הייתם צריכים לבוא להגיד – אנחנו אמרנו זו התכנית, האוצר לא רוצה לתת לנו כסף. אבל זה לא בוצע.

חלק מהפתרונות - - -

את מול האוצר בכלל. אנחנו אותו צד, ירון, אנחנו עם המשטרה. אנחנו לא - - -

אנחנו לגמרי באותו צד.

הוא אומר שלא הציגו להם. אז איך יתקצבו אותנו?

אני יודע. עכשיו, אם לא באו לאוצר, ישבו פה הנציגים שלכם – ירון – אתם כל פעם שולחים נציגים אחרים וזה כבר מרגיז. ארבע פעמים, ארבעה נציגים שונים. כל פעם שומעים איזה בלבול מוח. לא אישי. עוד פעם את הסיפור מחדש. הייתה פה תכנית שאושרה בוועדה הזו, יחד עם המפקדים שלכם. אמרנו זו התכנית. הנחה יושב הראש ללכת לאוצר, אם האוצר יגיד לכם לא – להתקשר אלי, לחזור אליו. לא עשיתם את זה. אז למה הדיונים פה? אני לא מבין, הדבר מאד פשוט. הוא הנחה אתכם בבירור: לכו לאוצר, כשהאוצר יגיד לכם לא – תחזרו אלי. עכשיו אתה אומר לי אנחנו לא מתנגדים לשער. אתם לא צריכים לא להתנגד, אתם צריכים לדחוף את זה.

שי, אני הבנתי את זה, אני הבנתי את זה. ירון, אני ברשותכם רוצה לסכם את הדיון.

רק אם אפשר משהו קטן?

בוודאי.

לגבי העניין של הפנייה לאוצר, אני שוב חוזר ואומר שבעצם אנחנו לקראת סיום דיוני התקציב וכרגע זה מתוכנן לישיבת הממשלה ב-11 באוגוסט.

ידוע.

ושם בעצם אמור להיסגר התקציב. אנחנו מבקשים שככל שיש דרישה נוספת - - -

מה זאת אומרת? ייסגר ביניכם. אתם הולכים להציג את זה.

נכון. ככל שתהיה איזו דרישה - - -

השר מציג את זה בישיבת הממשלה ב-11 באוגוסט ואני מניח שאחרי זה יש לכם דיונים כאלה ואחרים.

ההסכמה אמורה להיסגר עד ה-11 באוגוסט.

הבנתי.

אמור להיסגר התקציב אחרי כל הדיונים.

אז א' אני אמרתי לך וזו הבקשה שלי ממך וגם אמרתי את זה בדיון הקודם. אתה שומע את הדיונים ולכן אני לא ארצה שאנחנו נגיע לדיון הבא ואתה תגיד אין לי כסף.

לא, בגלל זה - - -

שמעת?

בגלל זה - - -

לא. שמעת?

אני אסביר על ההתנהלות של - - -

לא, לא, אני רק אומר לך, אני אגיד לך מה אני הולך לעשות בסיכום. אני לא ציפיתי שאנחנו נגיע בנקודת הזמן הזו לאן שהגענו כרגע. אנחנו בזבזנו כמעט שנה. אני בזבזתי את זמנה של הוועדה יותר ממה שצריך. אני אפילו לא דן אף פעם על נושא אחד כמעט בחמישה דיונים. אין דברים כאלה. ולכן אנחנו מגיעים שוב פעם לדיוני התקציב של 2017-2018 ואני אומר לך שאם הסיפור הזה לא ייפתר, אז אני לא אשאיר את זה ככה, זאת אומרת מבחינת התקציב 2017-2018. אני מניח שאני אצטרך לעשות כמה פעולות אחרות חריגות, שיכול להיות שתקרא עליהן בעיתון, אבל אני לא רוצה להגיע לשם.

לכן אני אומר, בגדול תשריין לך אתה בראש בערך כ-3.5 מיליון שקלים ליישוב. תשאל את ראשי המועצות כמה יישובים יש להם. בראש שלך כבר תבנה תכנית תלת שנתית בערך ותתחיל בראש לשריין. לא מדובר במיליארדים. 30 מיליון שקלים או 40 מיליון שקלים לתקציב כזה לשנה בתכנית רב שנתית, זה – איך אמרתי – זה פחות מהנופשים לדעתי של המשטרה.

בוקר טוב.

בוקר טוב, חבר הכנסת אכרם חסון, אני שמח שהצטרפת. תראו רבותי, אני מבקש לסכם את הדיון. אני באמת מאוכזב לאן שהגענו. כנראה שגם אני סמכתי יותר מדי על המשטרה ולא ניהלתי את הדיונים בצורה קצת יותר, כמו שאני רגיל לעשות במקומות אחרים, מה שנקרא משימות – מה עשית השבוע. ממש כמו מפכ"ל המשטרה.

לדיון הבא אני אזמן - ועוד מעט אני אגיד מתי זה יקרה - את השר לביטחון הפנים ואת מפכ"ל המשטרה. אני אבקש לזמן את ראש אגף התקציבים. כמובן שאתה יכול לבוא, אבל אני מבקש אותו פה. כמובן את ראשי המועצה, את יושב ראש המועצות המקומיות, האזוריות כמובן. כל מרכיבי הביטחון של המועצות, מי שעוסק בזה. אנחנו נזמין את משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד המשפטים. אני רוצה שם בעצם להבין אחת ולתמיד.

יכול להיות שהשר יבוא ויגיד רבותי, אין כסף לשמור על האנשים. זו גם החלטה, אבל שיבוא לרמקול ויגיד – אנחנו את האזור הזה מפקירים כי אין לנו כסף. אין בעיה. אני מקבל את זה. אני מבין, לא מקבל, אבל אני רוצה שמישהו ייקח אחריות. כרגע העסק הוא פה. הוא במגרש של ראשי המועצות שלא יודעים מה לעשות, וזה תפוח אדמה שמתגלגל אליהם. המצוקה שלהם היא גם לא מהאוויר. הם רואים את זה, הם בתעלות.

איך אמר עידן? החברה באו אליו, הם באים אליו, הם דופקים אצלו בבית. דרך אגב במועצה, לא באים למועצה, הם באים אליך הביתה. הרי זה יישוב כאן וזה בכלל מועצה קטנה. כשהוא מדבר על 600 אירועים במועצה, תבינו, זה סדרי גודל שלדעתי זה 10% מהבתים בירושלים. זה 80,000 בירושלים, של מקרי פריצות, אם אני עושה את היחסיות.

אז לכן זה לא מתקבל על הדעת שהמשטרה מתנהלת כמו שהיא מתנהלת. לא יכול להיות שבדיונים שלי כל פעם שולחים לי קצינים אחרים והם לא יודעים, מספרים לי את הסיפורים, אותם סיפורים. ואני באמת חשבתי שהתקדמנו לאחר שהמחוז כבר הכין תכנית אופרטיבית, ישב עם ראשי המועצה, ואני לא נכנסתי לרזולוציה של מה כן, מה לא. כשהם אמור לי תשמע דודי, אנחנו פחות או יותר מיושרים, אני הבנתי שהעסק בסדר ושאין טעם להיכנס ולשאול האם זה גדרות, תעלות וכמה מטר גדר ומה סוג השער. זה פחות עניין אותי. ברגע שהם מרוצים, אז אני מבין שבסך הכל העסק מתחיל להתקדם לכיוון הנכון.

אני אעשה בעזרת השם דיון במסגרת של השבועיים הקרובים. בפגרה אנחנו נעשה את זה, לא נחכה לסוף המושב. רק אני אומר לך שוב פעם, אתה תזכור שאנחנו נעלה דרישה תקציבית בנושא ואם אתה צריך לשריין לך כבר מעכשיו קופה קטנה מהמשטרה, תעשה את זה. גם אם הם לא מסכימים, למה זה יבוא כדרישה ואני מבטיח לך שאני אשים את כל כובד משקלי על הנושא הזה.

או להביא כסף מהבית אחר כך ואין בעיה, או כבר מעכשיו לשריין חלק מהתקציב אצלם ולהודיע להם שיושב ראש ועדת הפנים מתכוון לעשות בלגן שלם בנושא הזה ואם אתם לא שמים כרגע בצד בערך כ-30 מיליון שקלים כדי לטפל בסוגיה הזאת כשלב ראשון, אני לא אקדם לכם. אני אתחיל לעשות לכם בלגנים בכל סוגיות התקציב. כולל תקציב המדינה בנושאים אחרים.

אז אני כבר קורא פה - - -

אז לכן אני מודיע לך. אחרי הישיבה תתקשר למי שאתה מדבר איתו במשטרה, תביא אותו אליך לדיון, תגיד לו תשמע, יש משבר מתפתח, אני לא יודע לאן הוא יגיע, אז אני מבקש ממך מהר מאד, בוא נסגור מעטפת תקציבית. עזוב עכשיו אופרטיבי. קודם כל מעטפת תקציבית של 30 מיליון שקלים, שלפי חשבוני זה בערך 10 יישובים, לפחות לפי מה שהוא אמר. מתוך כמה בסך הכל?

אנחנו בסך הכל 32 יישובים.

בכל מועצה?

לא, ביחד.

מדובר על תכנית של כמעט בוא נגיד 3-4 שנים, כשאני חושב שאפשר אולי אז לשכנע את התושבים שיש כיוון. גם תושב רגיל לא יכול לחכות 4 שנים כדי שיהיה לו ביטחון, אבל אתה יודע מה, לפחות התקדמנו. אז קח את זה בחשבון.

אז אני כבר יכול להזמין את נציגי המשרד.

נו, תזמין. אין בעיה. תזמין אותם אחרי הישיבה, תצא אחרי שאני אסיים.

כבר עכשיו אני מזמין.

מה?

כבר עכשיו אני קורא להם לעשות את הדבר הזה.

מפה?

כן, מפה. הנציגים.

בסדר, אין שום בעיה. דרך אגב, יש פה שתייה, אתם יכולים להמשיך להישאר כאן. אה, לא, סליחה, יש לי דיון נוסף, אבל אתם יכולים לשבת בחדר שלי ולהמשיך את הדיון.

אז את הדיון הקרוב אני אעשה, כפי שאמרתי, בפגרה. מנהלת הוועדה כבר תזמן את הדיון עם האנשים שאמרתי.

אני באמת מצטער שהגענו לזה, וקודם כל אני מתנצל בפני ראשי המועצה, על כך שבעצם שנה התבזבזה לנו ולא הצלחנו להביא קצת יותר ביטחון לתושבים, ואני מאד מאד מאוכזב מהמשטרה, שהיא מרחה לנו את הזמן וכל פעם החליפה לנו את האנשים והיא בעצם התנהלה באופן - לפחות בדיונים שלי - לא מקצועי ולא רציני, אפילו הייתי אומר קצת מבזה.

תודה רבה לכולם והמשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 09:46.