הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 15:00

1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הפיכת המסלול המקוצר למסלול קבוע), התשע"ו-2016

2. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

רויטל סויד

מרב מיכאלי

שירן ברזילי גלוטר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תומר מוסקוביץ - מנכ"ל, רשות האכיפה והגביה

אריה כהן - סמנכל, רשות האכיפה והגביה

שלמה כהן - מנהל המסלול המקוצר, רשות האכיפה והגביה

ענת הר אבן - יועמ"שית, רשות האכיפה והגביה

שמרית רגב שרייבר - דוברת, רשות האכיפה והגביה

גל פרץ - מתמחה מח' משפטית, רשות האכיפה והגביה

רועי לדרברג - ארגון פעמונים

אליסה דברה - מנהלת

פנחס מיכאלי - לשכת עורכי הדין

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

יעל קסטן - עו"ד, עמותת ידיד

יצחק אליהו - פעיל חברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016, מ/1058

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016. יש הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית. האם תסכימו למזג את שתי ההצעות? אנחנו נצביע על המיזוג. מי בעד למזג את הצעת החוק הפרטית עם הצעת החוק הממשלתית, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה למיזוג אושרה.

הממשלה מביאה בפניכם את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51), שעניינה המסלול המקוצר. המסלול המקוצר זה מסלול שהיה קבוע עד עכשיו בהוראת שעה. הוא מסלול שמציע מנגנון יעיל וקצר לגבות את החובות בהוצאה לפועל. הוא טוב לזוכה, כי הוא לא צריך לנקוט בהליכים, לשכת ההוצאה לפועל עושה את זה בשבילו. הוא טוב לחייב, כי הוצאות ההליך לא מגולגלות עליו, זה יוצא לו זול יותר. מה שאנחנו מבקשים זה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע בחוק ההוצאה לפועל.

המסלול הזה הוא מסלול שעובד? כמה נמצאים בבית המשפט ולא במסלול הזה?

יש שני מסלולים בהוצאה לפועל: המסלול הרגיל, שזה מרב התיקים ואותם מפעילים עורכי דין, והמסלול המקוצר, שאלה התיקים שמפעילים פקידים. המסלול הוא מסלול בחירה, לא מסלול חובה. עד 10 אלף שקל ניתן להגיע למסלול המקוצר ואנחנו מטפלים בתיקים. אנחנו גובים יותר טוב, יותר מהר והרבה יותר זול. עדיין זה מסלול בחירה. עברו כמעט 200 אלף תיקים מספטמבר 2009.

כמה תביעות עד סכום כזה לא עברו דרך המסלול המקוצר?

מבחינת אחוזים.

הרבה יותר.

נפתחו 158,505 תיקים, נסגרו 102,293. 65% מכלל התיקים שנפתחו במסלול המקוצר נסגרו. בתקופה הזאת נפתחו במסלול הרגיל, באותו סדר גודל של חובות, מיליון 468 אלף 532 תיקים, נסגרו רק 807,504, זאת אומרת, 55%.

ה-200 אלף שאליהם התייחסתי זה נתון נכון להיום. היא מדברת על נתונים שנכונים לנובמבר 2015, לכן הפער.

בערך 10%.

מתנהלים במסלול.

האם אלה שלא מתנהלים במסלול המקוצר זה בגלל שהם לא יודעים שהוא קיים, או בגלל שהם לא רוצים? לכאורה זה נראה שכולם נהנים. למה לא כולם נוהרים לזה?

10% נשמע אחוז נמוך מאוד.

רוב הזוכים הם זוכים מוסדיים שמתנהלים על ידי עורכי דין. מטבע הדברים הם מתנהלים במסלול הרגיל, לא במסלול המקוצר.

למי שמכוון אותם נוח יותר שהם יהיו במסלול הרגיל.

זה נתון לבחירתו של הזוכה אם לפתוח את התיק במסלול הרגיל או במסלול הקצר.

כל התנאים לטובת כולם נמצאים במסלול המקוצר. למה מגיעה רק הכמות הזאת? אמנם זאת כמות יפה, אבל עדיין כמות הרבה יותר גדולה נמצאת שם. יכול להיות שהם לא מודעים, אבל אולי יש כאן סיבות נוספות. הבנתי סיבה אחת שאמרתם.

לפני חודשים ספורים התפרסם דוח של מבקר המדינה על ההוצאה לפועל. הוא הביא את המספרים המדהימים, עוצרי הנשימה ושומטי הלסת. הוא דיבר על כך שהחוב בהוצאה לפועל הוא 643 מיליארד. מתוך 643 מיליארד שקלים, 65% הם החובות שהם הקרן. איך נוצר הפער הבלתי נתפס הזה? מההליך, מריבית הפיגורים המופרזת, שגם היא תגיע לפתחך בהצעת חוק שכבר הגשתי, מכל מיני קנסות ומשכר טרחה. כשאתה שואל למה מספר כל כך קטן הולכים למסלול המקוצר, זה בגלל שצריך לשאול מי מרוויח. תחשוב על 600 מיליארד שקל שחצי מתוכם הם שכר טרחה.

מתוך 100% זוכים בהוצאה לפועל, 85% מיוצגים על ידי עורכי דין. מתוך החייבים, רק 15% מיוצגים על ידי עורכי דין. יחסי הכוחות הם מזעזעים לרעת החייבות והחייבים. המסלול המקוצר, מה שהוא עושה זה לתקן במידה רבה, לא מוחלטת, לא טוטאלית, את אי השוויון הזה. צדק חברי אורי מקלב שאמר כאן שצריך לעשות את המסלול המקוצר מסלול חובה. אני אתחיל ואגיד שהצעת החוק שלי, שהיה לי חשוב שתתמזג עם ההצעה הממשלתית, עושה את מה שעושה ההצעה הממשלתית - היא הופכת את המסלול שהיה הוראת שעה והוכיח את עצמו מעל ומעבר למסלול קבוע.

יש לנו הזכות לשבת בישיבה הזאת ולהכין את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית על-מנת להפוך אותו לחוק קבוע במדינת ישראל. אנחנו צריכות וצריכים להפוך אותו להיות מסלול חובה על מנת לעשות את מה שהוא נועד לעשות, שזה גם לייעל את הגבייה וגם לחסוך הרבה מאוד אי צדק משווע שעדיין יש בהוצאה לפועל בגלל חוק שבמהותו הוא ארכאי, שבמהותו הוא שייך לימי הביניים. אנחנו לאט לאט, צעד צעד עושות ועושים תיקונים בחוק הזה. להפוך את המסלול הזה לחובה זה לעשות צעד משמעותי בכיוון הזה.

אנחנו היינו בין הגורמים המעורבים כשהוחלט על המסלול המקוצר. יושבים פה אנשי רשות האכיפה והגבייה שיודעים עד כמה נתנו רוח גבית למסלול הזה לכל אורך הדרך. אנחנו חושבים שזה מסלול מצוין בעיקרון שלו, אבל אנחנו, לצערנו, חושבים שהצעת החוק שמונחת כאן היום מפספסת בגדול, בענק. הסיבה העיקרית לזה היא משום שהמסלול הזה אינו מסלול חובה. אני באמת מבקש מאדוני שיעשה דיון אמיתי ומקיף על השאלה: למה לא הופכים את המסלול הזה למסלול חובה. אני יודע שרשות האכיפה והגבייה לא מתנגדת לו. אני לא יודע למה שרת המשפטים או מישהו ממשרד המשפטים מתנגדים לנושא הזה. אם יהפכו את המסלול הזה למסלול חובה, הוא יעזור לפתור בעיות של עוני, הוא יעזור לפתור בעיות של אנשים שכל החיים שלהם נקלעים למצב של מצוקה כלכלית בהוצאה לפועל. הוא יעשה הרבה הרבה יותר טוב.

דוח המבקר עבר על הרבה דוגמאות והרבה תיקים. אנחנו פוגשים את המספרים האלה באנשים כאובים שמגיעים אלינו למרכזים, שמנסים לצאת מהמערכת הזאת. במקום שנעזור להם לצאת, הם רק שוקעים ושוקעים בתוך המערכת. כמו שחברת הכנסת מיכאלי אמרה, ריביות זה דבר משמעותי שתוקע בפנים. גם שכר הטרחה. מבקר המדינה דיבר על הניצול של המנגנון הזה שקיים. כפי שאנחנו יודעים, הוא גם דיבר על הצורך לעזור לחייבים ולהפחית בצורה משמעותית את העלויות. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים שהוצגו בדוח, אנחנו רואים ש-52% מהתיקים שנוהלו באוגוסט 2015 היו לחובות של עד 5000 שקלים. מדובר בחובות קטנים. ככל שלא יהיה מסלול מקוצר ואפשר יהיה לפתוח את זה רק במסלול רגיל, החובות ילכו ויתפחו בגלל שכר הטרחה. ככל שהחוב יותר קטן, כך הפער יותר גדול. אנחנו פועלים הפוך ממה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים לעזור לחייבים לצאת מהמערכת הזאת. גם לרשות האכיפה יש אינטרס שחייבים יסדירו את החובות ויצאו מהמערכת. כמובן שאנחנו רוצים לאפשר לחייבים יציאה קלה ומהירה. ככל שלא נשנה את זה ולא נעשה מסלול חובה, אנחנו משאירים מנגנון שעורכי הדין הם היחידים, לצערי, שייהנו ממנו בדרך הקיימת.

מה העמדה של משרד המשפטים לגבי הנושא הזה?

הסוגיה של מסלול חובה כן הייתה ועודנה על הפרק, אנחנו עדיין בוחנים אותה. אין התנגדות נחרצת. הובאו לשרת המשפטים כמה וכמה הצעות כששקלנו את התיקון הזה. נשקלו שיקולים מקצועיים. שרת המשפטים החליטה שבשלב הזה גם בעלי חובות נמוכים יוכלו לבחור אם הם הולכים למסלול המקוצר או לא. כמו שאני מבינה מפה, מסלול החובה נועד כדי לטפל בסוגיית שכר הטרחה. הובטח לשרת המשפטים על ידי לשכת עורכי הדין שסוגיית שכר הטרחה תטופל. נקבעה עבודה משותפת עם אנשי רשות האכיפה והגבייה ולשכת עורכי הדין כדי לטפל בסוגיית שכר הטרחה. בשלב הזה הוחלט לאפשר את הבחירה.

הוצאה לפועל, האם יש לכם עמדה עצמאית, או שאין לכם אפשרות לעמדה עצמאית בסיטואציה כזאת?

אין לנו אפשרות. העניין של מסלול חובה הוא עניין מאוד בעייתי. ניקח לדוגמה את רשות העתיקות. הבעיה היא לא שהם מיוצגים על ידי עורכי דין, הבעיה היא ששכר הטרחה של עורך הדין של הזוכה משולם על ידי החייב. הבעיה היא לא רק בתיקים הקטנים. זה נכון שהמספרים נורא צורמים בתיקים הקטנים, אבל יש פה בעיה רוחבית שהגדרנו וגם השרה מסכימה שצריך להסדיר אותה. יש עוד שאלות עם שכר הטרחה. שכר הטרחה בהוצאה לפועל מחולק לשתי פעימות. הפעימה הראשונה, שהיא מיד עם הגשת התיק, נקראת שכר טרחה א', והפעימה השנייה, מיד עם ביצוע הפעולה הראשונה. אין פה דירוג. אם אני מייצג זוכה ואני יודע שהחייב משלם את שכרי, אין לי שום תמריץ לנסות לעכב, לתת לחייב עוד איזה שהוא זמן לשלם, כי אם הוא ישלם לפני שעשיתי את הפעולה הראשונה, אני אפסיד את שכר טרחה ב' שלי. ברגע שעשיתי את הפעולה, כבר אין לי אינטרס לפעול בתיק כי קיבלתי את כל שכר הטרחה שלי. המערכת של שכר טרחה בהוצאה לפועל היא מערכת שחייבת לעבור רביזיה. זה לא פשוט. זה לא מוגדר רק בתיקים הקטנים.

מתי אתם מתכוונים לעשות את הרביזיה הזאת?

בחודשים הקרובים. אם לא היינו במסלול מקוצר שעתיד לפקוע, לא היינו מביאים את ההצעה הזאת, היינו מביאים הצעה כוללת, מסודרת שכוללת את נושא שכר הטרחה. זה היה לוקח עוד 3,4 חודשים. נכנסנו פה לסד זמנים בלתי אפשרי כיוון שהוראת השעה פוקעת.

אולי נאריך את הוראת השעה.

זה לא ייתן לך כלום. ההנחיה של השרה, שאנחנו כמובן תומכים בה, היא לא לטפל בשכר הטרחה בגזרה המצומצמת של תיקים עד 10 אלפים שקל. יש עכשיו שעת רצון שהלשכה משתפת פעולה בצורה טובה עם השרה. הם מבינים שאת הדבר הזה צריך לשנות. השוט של הצעות חוק תמיד קיים. יכול להיות שאולי חברת הכנסת מיכאלי תבקש לעשות רביזיה ולבטל את המיזוג של ההצעה, ואז ההצעה שלה תעמוד תלויה ועומדת, תמיד אפשר יהיה להשתמש בה. אנחנו רוצים להסדיר את שכר הטרחה. אי אפשר לעשות את זה היום. זה לא חכם ולא נכון.

איך זה מתנהל היום בפועל? כל אחד בוחר?

כן, ודאי. כשאתה בא לפתוח תיק בהוצאה לפועל, אתה מגיע ללשכה. הפקיד שואל אותך אם אתה מעוניין במסלול המקוצר. אם כן, אתה מוסיף עוד 30 שקל אגרה. מה זה הסכומים הקטנים? אלו חברות סלולריות, כביש 6.

האם מי שנמצא זה עורך הדין של האיש, לא האיש עצמו?

בדרך כלל זה גם נפתח מרחוק.

אם אני אטיל חובה לעשות את זה, זה ישפר משהו?

זה לא ישפר כלום, כי כמעט כולם עורכי דין.

חברות התקשורת רוצות את המסלול המקוצר.

העניין של חובה הוא לא ביטוי נכון. לא איכפת לי שזה יטופל על ידי עורך דין. אם עורך הדין מייצג את החייב אבל החייב לא משלם לו את שכר הטרחה, מה איכפת לי, זה רק יחסוך עבודה לפקידים שלי. אני חושב שהסוגיה הזאת הרבה יותר רחבה מאשר להגיד חובה עד 1500 ולגמור את זה בדיון היום. מכיוון שאנחנו חייבים לגמור את החוק היום, הצענו שנרגיע קודם כל את העניין של הוראת השעה, כאשר בחודשים הקרובים נגבש הסדר כולל שנביא לפה.

לשכת עורכי הדין לא מתנגדת להפיכת הוראת השעה לחוק קבוע. לגבי שאר הדברים שמועלים פה יש הסכמות בין יושב-ראש הלשכה לשרה, לכן זה יקודם בערוצים האלה. למה שמוצע כרגע לדיון הלשכה מתנגדת.

אני מצטרפת לדברים של חברי רן מלמד, למה שאמרה עורכת הדין ולמה שאמרה מרב מיכאלי. יש פה בעיה. אני מברכת על דבריו של תומר מוסקוביץ, אבל בסופו של דבר צריך לראות שמתי שהוא יהיה משהו. בינתיים הרבה מאוד אנשים סובלים. הזמן הזה לא מחכה להם. הם סובלים ומשלמים.

אני רוצה לברך על הרעיון הזה שחייבים לא ישלמו את שכר טרחתם של עורכי הדין. הועלתה בפורום עורכי הדין השאלה: כמה שכר טרחה יש לגבות על התנגדות לשטרות של 10 אלפים שקל. התשובה: 4500 שקל פלוס מע"מ.

זה לא יוטל על החייב.

לא במסלול המקוצר.

גם בתיק הרגיל.

שכר הטרחה יכול להיות כל מיני דברים. עורך הדין יכול לקבל שכר טרחה א', כאשר אם הוא עושה פעולה כלשהי, למשל לעקל לך חשבון בנק שאין לך, לעקל לך רישיון נהיגה שאין לך, מיד הוא זכאי לשכר טרחה ב'. אחר כך הוא יכול לישון מפה עד להודעה חדשה. זאת תכנית החיסכון הטובה ביותר. לאותו עורך דין אין שום תמריץ שהלקוח שלו יגבה את כל הכסף ויסגור את התיק. בעניין הזה רשות האכיפה והציבור רואים את הדברים עין בעין. אלא מה? לא מספיק שרואים עין בעין, צריך לעשות.

כשאני בא להוצאה לפועל על מנת להסדיר את החשבונות, מיד אומרים לי לשאול הכל את עורך הדין. לפני חודשים לקחו ממני ארבעת אלפים ומשהו שקל שכר טרחה. אחרי חודשיים, כשאני בא לשאול אותם למה, אומרים לי לשאול את עורך הדין. עורך הדין לוקח ממני 2900 שקל שכר טרחה. לא הייתה לי ברירה, הלכתי לבקש נדבות עם אחי כדי שישחררו את הגרושים שאשתי אמורה לקבל מביטוח לאומי. הם רוצים ממני 7000, 10 אלפים שקל.

מי רוצה ממך את הכסף הזה?

עורך הדין. ההוצאה לפועל לא רוצים לעשות לטובתי שום דבר. כשאני בא להסדיר את העניין, הם לא מוכנים לשמוע, הם לא מוכנים לדבר, הם לא מוכנים שום דבר.

אני רוצה לברך על הפעולות שעושים ברשות האכיפה בכל הנוגע לחקיקת הנושא של המסלול המקוצר. אני יודע שזה משמעותי, שזה עוזר ומסייע בפועל להחזיר חובות. אני מברך על ההודעה של נציגת משרד המשפטים שאמרה שצריך להיכנס ולהתייחס לסוגיה המאוד כואבת של שכר הטרחה. אני חושב שצריך להרחיב את הנושא הזה לא רק בסוגיה של המסלול הקצר, בכל הדברים. יש אנשים שמוצאים מהבית בגלל שכר טרחה. הם אמנם הגיעו להסדר עם הנושה, אבל עורך הדין לא הסכים. אני חושב שצריכים להתייחס לנושא הזה בצורה רצינית. נשמח שבדיון הזה ישתתפו נציגי ציבור על-מנת שנוכל להביע את עמדתנו.

אני מסכימה עם מנהל רשות האכיפה והגבייה. ברור מאליו שסוגיית שכר הטרחה לא רק נכונה לסכומים הקטנים, זה גם המבנה, זה גם מי קובע את גובה שכר הטרחה. אנחנו הצענו שמשרד המשפטים יקבע את גובה שכר הטרחה, לא לשכת עורכי הדין. אין חולק שצריך לשבת, עדיף תמיד בהידברות, עם לשכת עורכי הדין. טוב לדעת שיש שעת רצון, גם זה דבר נהדר. זה לא סותר את זה שאנחנו צריכות וצריכים לראות מה אנחנו יכולות ויכולים לעשות כאן ועכשיו בשביל בכל זאת להגיע במקסימום למטרת החוק. אני מציעה ששכר הטרחה לא יושת על החייב, כמו שאמר תומר.

תוך כמה זמן תבואו אלינו עם הצעת חוק מאורגנת עם כל העניין של שכר הטרחה?

אני מניח שעד סוף השנה נגמור את זה.

אני צריך חרב שתהיה מונחת על צווארם כדי שעד סוף השנה הם יגישו לנו משהו מתוקן ומסודר על כל המערכת של שכר הטרחה.

צריך לבנות את מסלול החובה דה פקטו.

זה לא יכול לעבוד. 90% מהזוכים הם זוכים מיוצגים, הם שולחים את ההצעות.

אני מציע שתהיה מערכת הסברתית לכם ולארגוני החברה האזרחית שתפנה לכל אותם גופים שאנחנו יודעים שמגישים בקשות כאלו בכמויות. אם לשכת עורכי הדין תלך לכיוון שהיא ממילא אומרת שהיא מוכנה להפחית את שכר טרחת עורכי הדין, העסק הזה יוכל לעבוד. הוא לא מושלם, הוא לא הכי טוב שאפשר להגיע, אבל הוא יותר טוב מלהשאיר את המצב כמות שהוא.

אני חושב ששוכנעתי על ידכם באופן ברור שכל מערכת שכר הטרחה בכל העסק הזה לא בנויה נכון. השתכנעתי שאתם מתכוונים להגיש לנו הצעה עד סוף השנה. מה עושים כדי לבטא את רצוננו ואת מחשבותינו? אני לא יכול לפצל את הצעת החוק. אתם אומרים שזה לא משנה מבחינתכם ומבחינת לשכת עורכי הדין, כי איפה שיש עורכי דין יש רובריקה מסוימת. יש בזה אמירה מסוימת. יכול להיות שרן צודק שאם תהיה הסברה זה יכול לעזור. זה יכול גם ללחוץ אתכם לעשות את זה בהקדם.

אפשר לקבוע שהתחולה של החובה תיכנס לתוקף בינואר או בפברואר 2017. חובת הסימון זה הפתרון הקל.

לזה אנחנו לא יכולים להסכים.

זה לא.

בואו נעשה את מה שהצעת החוק אומרת.

הכל אצלנו ממוחשב. אנחנו עכשיו במכרז להחלפת זוכה. רק במרץ הבא נוכל לעשות שינויים במחשב. אפילו אם אני אומר לאדוני שאני מוכן לעשות את זה, שאני יכול להוסיף רובריקה בטופס, אני אוכל לעשות את זה רק במרץ הבא.

בטופס אפשר ידנית.

90% מהחובות משודרים לי בעל פה, מרחוק. השוט הכי נכון עלינו זו האמירה של הוועדה. הוועדה יכולה לקרוא לשרה.

דווקא בעיית המחשב יכולה להצדיק את זה שאתה קובע מסלול חובה שיתחיל במרץ 2017.

אני לא מסכים לזה.

אני לא רוצה מסלול חובה כחובה. אמרתי חובה במובן של לא להפר.

בשלב הזה הוחלט על ידי שרת המשפטים שהצעת החוק תקבע הוראת שעה שהופכת להוראת קבע. לגבי מסלול חובה, אנחנו לא יכולים אפילו לנסות להתחייב.

אתם ערוכים לזה?

אנחנו ערוכים באופן גורף על כל הנושא של שכר הטרחה.

אי אפשר לבוא לוועדה של הכנסת ולהגיד כאלה דברים, כי אחרת בשביל מה צריך אותנו, מה התפקיד שלנו. אפשר להגיד שזו בקשה של השרה, שאתם מושכים את ההצעה. אני רוצה להביא את רצוננו לעשות שינוי.

אם לא היינו עם הוראת שעה שפוקעת, לא היינו מגיעים אליכם בכלל. אנחנו מגיעים כי יש לנו סד זמנים.

מה שאני מציע זה שתהיה חובה עד 1500 לעשות את זה, אלא אם כן הוא הודיע שהוא לא רוצה לעשות את זה במסלול המקוצר.

אני מציעה שזה לא יהיה חובה, אבל ששכר טרחת עורך הדין לא יושת על החייב.

זה משהו אחר. זה משהו שייכנס למסגרת הכוללת. אנחנו רוצים שזה יהיה דיבור. זה מותנה בכך שאתם מבטיחים שעד דצמבר תבואו עם הצעה כוללת שתתקן את כל העיוותים.

יש ציבור לא קטן שלא יודע על התהליך הזה. ברגע שאתה שאומר לו כן או לא, זה נותן לו את האפשרות לבחור, אתה מציף לו את העניין.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016

תיקון כותרת 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי), בכותרת פרק א'1,

פרק א'1 המילים "הוראת שעה" – יימחוק.

ביטול סעיף 2. סעיף 20א לחוק העיקרי – בטל.

20א

תיקון סעיף 3. בסעיף 20ב לחוק העיקרי -

20ב

בסעיף קטן (ג), המילים "הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או

81א1(ד) – יימחקו ובכל מקום, במקום "לגנוז" יבוא "לסגור";

בסעיף קטן (ד) –

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיפים 81א(ג) או

81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול

המקוצר לפי הוראות פרק זה;";

בפסקה (2), אחרי "פרעתי" יבוא "או בהתנגדו, לפי העניין".

תוך כמה זמן מתבצעת הסגירה?

בין 24 ל-72 שעות.

למה לא לכתוב שבתוך 72 שעות התיק ייסגר? יש לנו בעיה מאוד גדולה עם הודעות זוכה שמתקבלות ברשות האכיפה. כשרוצים לסגור תיק, צריך לקבוע את פרק הזמן שבתוכו התיק צריך להיסגר.

אבל אז בכל הוראה ההוצאה לפועל תצטרך לכתוב את זה.

אני חושב שזה מה שצריך להיות.

ביקשנו לשנות מונחים. המונח "גניזה" לא קיים יותר במערכת ההוצאה לפועל. אנחנו משתמשים היום במונח "סגירה". תיקים שלא הייתה בהם פעילות היו יוצאים מהערכת, רק בחלוף 4 שנים היו נסגרים. היום זה לא קיים. יש פה רק החלפת מינוח. רן מבקש לקבוע סד זמנים לפעולה הזאת. זה לא קוהרנטי עם יתר החוק, כי בכל הוראה אחרת לחוק לא כתוב תוך איזה פרק זמן היא תבוצע. ממילא אנחנו פועלים ליישם את ההחלטות בפרקי זמן סבירים. לא צריך לתחום את זה.

כל פעם שרוצים לשנות איזה שהוא מושג התשובה של המדינה, של הממלכה היא שבחוק אחר זה לא ככה, שאי אפשר להתחיל לשנות. באיזה שהוא שלב צריך להתחיל לשנות משהו. היום לא כתוב בצורה מפורשת בחוק ההוצאה לפועל תוך כמה זמן מבוטל עיקול מרגע שהודעת לזוכה על בקשה לבטל. ההוצאה לפועל אומרת שהיא מבטלת עיקול הכי מהר שיכול להיות. הכי מהר יכול להיות 3 ימי עסקים, 4 ימי עסקים, 5 ימי עסקים. בפרק הזמן הזה המערכת הכללית של אדם יכולה להתרסק. צריך להתחיל באיזו שהיא נקודה.

אני זוכר שתומר אמר שתוך 72 שעות מודיעים.

לפעמים זה לוקח יותר זמן.

תומר, יש לכם תשובה?

זה לא מעשי. אפילו מבחינה טכנית אני לא יכול לעשות את זה. ייקח לי חודשים כדי לתקן את הטופס. כל דבר זה מחשוב. אולי בפברואר אני אוכל להכניס שינויים בטפסים. צריך לאשר כרגע את הוראת השעה. הסיפור הזה של שכר טרחה בהוצאה לפועל קיים כבר 50 שנה. סוף סוף יש עכשיו שעת רצון שאפשר לפתור את זה בהבנה, בלי בג"צים, בלי בלגנים.

אני רוצה לגמור את זה.

הפתרון של אדוני הוא לא - -

זה הלחץ, לא הפתרון.

שכר הטרחה שמחייבים את החייב בהוצאה לפועל זה לא מה שהזוכה סיכם עם עורך הדין שלו, זה לפי תעריף קבוע. זה עדיין טעון תיקון.

4. במקום סעיף 20ה לחוק העיקרי יבוא:

"הליכים במסלול 20ה. (א) לשבת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים

עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים

הנמצאים בידי צד שלישי;

עיקול כלי רכב של החייב.

ב) זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב,

יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים

בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין

את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי

כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים

הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם

ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה)."

צריך להחליף את המונח "לגנוז" בעוד מספר מקומות. כיוון שאנחנו מורידים פה את התנאי לפעול על בסיס מידע, אולי ראוי שהאיזון יהיה כמו בסעיף 20יז במסלול המזונות שמחייב את החייב למסור כל מידע שיש לו.

מבחינתנו זה אפשרי.

נכתוב שהוראות סעיף 20יז יחולו בשינויים המחויבים.

תיקון סעיף 5. בסעיף 120 לחוק העיקרי -

120

בסעיף קטן (ג)(2), במקום "ייגנז" יבוא "ייסגר";

בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום "גניזת" יבוא "סגירת".

תיקון סעיף 6. בסעיף 20ז לחוק העיקרי -

20ז

בסעיף קטן (א), במקום "נגנז" יבוא "נסגר";

בסעיף קטן (ג), במקום "גניזת" יבוא "סגירת".

ביטול סעיף 7. סעיף 20ט לחוק העיקרי – בטל.

20ט

אני הייתי מבקש להוסיף סעיף קטן אך מאוד מאוד חשוב. מכיוון שהטענה שהמסלול המקוצר הוא מסלול שמאוד עוזר לסגור תיקים ומהר, היינו מבקשים שבגלל חוק נתוני אשראי החדש תיקים שנפתחו במסלול המקוצר ונסגרו עד תקופה של 90 יום, לא יועבר המידע עליהם למאגר נתוני אשראי כנתונים שליליים.

יש כוונה לתקן את חוק נתוני אשראי הקיים, להוסיף עלינו חובת דיווח על תיק שנסגר. אני חושבת שההיבט הזה יבוא על פתרונו.

מה שקורה כרגע זה שהבטחתם ששני הנושאים שרן העלה ייכנסו. אחד, מה שאמרת עכשיו.

על חוק תיקוני אשראי.

הנושא של הזמן יבוא על פתרונו בהנחיות או בתקנות שייצאו.

אנחנו לא חושבים שצריך לתקן.

יש לכם תקנות או הנחיות שנותנות זמן?

אנחנו מוכנים לבחון כל פנייה של עמותת ידיד. אפשר לבחון הסדר כולל.

לקראת הדיון שיהיה אני מבקש שתבחנו ושזה יבוא לידי ביטוי, כי בזמנו התהדרתם בזה שאתם עושים את זה בזריזות. רשמנו לפנינו שעד סוף השנה כל הנושא של שכר טרחה יבוא בצורה מסודרת. אם לא, אנחנו זוכרים את הדבר. מי בעד לאשר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016, אושרה.

תומר, האחריות עכשיו עליכם. כולנו רוצים את זה, זה לטובת האנשים. אם אין לחץ, אם אין חרב מונחת, אז זה נמשך ונמשך ונמשך. אנחנו רוצים שזה לא יימשך.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.