ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2016

חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 25), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ט בתמוז התשע"ו (25 ביולי 2016), שעה 13:00
סדר היום
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים קטנים ובינוניים), התשע"ו-2016 (פ/1749/20) (כ/645), של חברי הכנסת רועי פולקמן, אלי כהן, טלי פלוסקוב, איציק שמולי, מנחם אליעזר מוזס, איילת נחמיאס ורבין, נורית קורן, מירב בן ארי ומכלוף מיקי זוהר
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'
מוזמנים:
עו"ד יעל מליק - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין רייש - מנהלת תחום רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד ירון גולן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

מירב קדם - מנהלת מינהל הרכש הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר

אלון קינסט - מרכז בכיר, מינהל כלכלה ורכש, החשב הכללי, משרד האוצר

עידו שלמה סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אורי קויתי - עוזר ראשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה – ייעוץ, משרד המשפטים

עו"ד חנן ארליך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יצחק וכטל - סגן היועמ"ש למערכת הביטחון, משרד הביטחון

עו"ד רון אלמוג - ייעוץ משפטי, המפקח על בחירות, משרד הפנים

ברוניסלבה חירמן - מרכזת בכירה כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רו"ח דפנה בן דוד - מרכזת מכרזים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אירוס הומינר - מנהל אגף א' יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

עו"ד מרדכי (מוטי) כהן - עוזר יועץ משפטי, שירותי בריאות כללית, קופות החולים

פיני קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

ג'רמי רגנסטינר - ראש מחלקת מכרזים ורכש, אוניברסיטת בר אילן

עו"ד רועי כהן - נשיא, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

יקיר שינדלר - מנכ"ל, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עו"ד הלה נויבך - יועצת משפטית ומנהלת רגולציה, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אורן הרמבם - מנהל תחום מימון ותמריצים ממשלתיים, אחראי על תחום המפעלים הקטנים והבינוניים, התאחדות התעשיינים

רעות קינן - יועצת לענייני חקיקה, התאחדות התעשיינים

ליאת גור - הסברה ורגולציה, התאחדות המלאכה והתעשייה

דורון יהודה - ארגוני הנכים

שרה בורבין - עמותת פנים חדשות – המשמר המגדרי

תמי בן גדעון - עמותת פנים חדשות – המשמר המגדרי

שמעון קורלנסקי - יזם היי-טק מהצפון

חובב ינאי - רכז, המשמר החברתי

בני פרץ

רועי בן טולילה

עדן קנובסקי

אלכסנדרה רגנשטיין

הדס רגנשטיין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

דניאל קלמנט (מתמחה)
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים קטנים ובינוניים), התשע"ו-2016, (פ/1749/20) (כ/645)
היו"ר איתן כבל
גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, רשמת, דובר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אדוני הנשיא (נשיא לה"ב), אני מתנצל שלא אמרתי קודם, לא שמעתי את החצוצרות. על סדר היום הצעת חוק חובת המכרזים תיקון מס' 26) (עידוד עסקים קטנים ובינוניים), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת רועי פולקמן ורשימה ארוכה של חברים. אני רוצה להזכיר שהוועדה מכינה את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית.

הצעת החוק לא ארוכה. ככל שנעשתה עבודה מקדימה, כפי שביקשתי, אני מקווה מאוד שהדברים יתקדמו. מי מתחיל?

חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), (עידוד עסקים קטנים ובינוניים), התשע"ו–2016

"תיקון סעיף 1

1.

בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא:

""עסק זעיר, קטן או בינוני" – עסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני שמתקיים בו האמור בטור א' או בטור ב' שלהלן, לפי העניין, שהוא עוסק פטור, עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏, למעט תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות, תאגיד שבו יש למועצה לפחות מחצית מההון או מחצית מכוח ההצבעה וחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏;
טור א'
מספר עובדים מועסקים
טור ב'
מחזור עסקאות שנתיעסק זעיר
עד 5
עד 2 מיליון ש"חעסק קטן
6-20
מעל 2 עד 10 מיליון ש"חעסק בינוני
21-100
מעל 10 עד 100 מיליון ש"ח"
רועי פולקמן (כולנו)
אדוני היושב-ראש, זה באמת אירוע היסטורי מכיוון שלראשונה בחקיקה בישראל יהיו הגדרות של עסק זעיר, קטן ובינוני. אני רוצה להודות גם למשרד הכלכלה ולרן קויתי וצוותו וגם לאתי בנדלר.
היו"ר איתן כבל
אני מבין מכך שלא מוציאים לי עיניים בהרמות ידיים ושזה מגיע לכאן עם הסכמות. לא אמרתי שלא יהיו בכלל הערות.
רועי פולקמן (כולנו)
היה דיון על הדבר הזה, אם זה צריך להיות בחוק הזה או בחוק הרשות לעסקים קטנים. אמרנו שנתאים את הדבר הזה וכן נוכל להגדיר רזולוציות. לראשונה אפשר יהיה גם בנתונים שיפורסמו וגם בהמשך בצעדים, לאו דווקא בחוק הספציפי הזה, להגיד מה אפקטיבי לעסקים זעירים, לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים.
אורן הרמבם
אני מהתאחדות התעשיינים, אחראי על תחום המפעלים הקטנים והבינוניים. כמובן לא אחזור על הברכות על היוזמה המבורכת שמקודמת כאן, זה דבר ברור מאליו.

יש לנו הערה רק לגבי ההגדרות. אנחנו מבקשים לשנות את ההגדרה "עסק קטן" בסעיף המחזורים, לא "עד 10 מיליון שקלים" אלא "עד 20 מיליון שקלים".
היו"ר איתן כבל
אז צריך לשנות גם את ההגדרה "עסק בינוני" בהתאמה.
אורן הרמבם
זה מובן מאליו, בהחלט.
היו"ר איתן כבל
נשיא לה"ב, בבקשה.
רועי כהן
אני כן בשלב הברכות כי אני חושב שבאמת יש פה רגל מסיימת של- - -
היו"ר איתן כבל
אני מציע שתברך בסוף.
רועי כהן
נעשתה פה עבודה בעקבות הבקשה שלנו שעלתה מספר פעמים לייצר סוף כל סוף איזו בחינה לפי רזולוציה של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים. לכן אנחנו תומכים בהגדרה ואנחנו תומכים בכך שבחוק יופיע הרף הזה של עסק קטן, עסק זעיר ועסק בינוני.
היו"ר איתן כבל
אני אתך. חשוב לי יותר שתיתן לי התייחסות של התאחדות התעשיינים.
רועי כהן
להגדיר "עסק קטן" עד 20 מיליון שקלים זה קצת רחב מדי.
היו"ר איתן כבל
זה, מה שנקרא, עיניים של תעשיינים.
אורן הרמבם
זה בלתי נפרד מהמגזר העסקי.
היו"ר איתן כבל
בסוף, קטן או גדול – זה תמיד בעיני המתבונן, גם את זה צריך לזכור.
רועי כהן
קודם כול מבחינתנו עצם זה שיש פה הגדרה של "עסק זעיר", "עסק קטן" ו"עסק בינוני", זה מבחינתנו הבשורה. זה הדבר שהכי קריטי בהצעת החוק. אבל אני רוצה להגיד שוב, זה לא רק העובדה שיש פה הגדרה שונה. צריך גם יהיה לבדוק אותה אחרי כן לפי הפרמטרים של המידע והשקיפות. לא שנעשה פה רק הגדרה וההגדרה הזאת תהיה רק לחברי ועדת הכלכלה. ההגדרה אחרי כן תצטרך להמשיך הלאה.
אתי בנדלר
ברור. זה בא לידי ביטוי גם בסעיף הבא.
רועי כהן
ראיתי שזה בא לידי ביטוי אבל לפי מה שאנחנו שומעים הם לא ערוכים לזה, גברתי, לא ערוכים לעשות את הבחינות האלה. כבר עכשיו אומרים לי: מי יבדוק אם זה 2.1 מיליון שקל? אנחנו לא עושים פה משהו שהוא הסוואה. אם הולכים על משהו, הולכים על משהו שיודעים אחרי כן למדוד אותו ולבדוק אותו.
היו"ר איתן כבל
ברור. אני מודה לך.
ליאת גור
אני מהסברה ורגולציה בהתאחדות המלאכה והתעשייה. רציתי לומר שאצלנו בהתאחדות המלאכה והתעשייה, שאנחנו מייצגים מפעלים, עסקים יצרניים קטנים ובינוניים, עד 20 עובדים, הממוצע הוא סביב 6-7 מיליון. זה נותן איזו אינדיקציה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האחרונים, למעלה מ-80% מהמפעלים הקטנים והבינוניים הם עד מחזור של 10 מיליון שקל. 70% עד מחזור של 5 מיליון שקל ועוד 10% שהם מחזור של בין 5-10 מיליון שקל.
רועי פולקמן (כולנו)
לכן נקבע כאן 10 מיליון שקל. השאלה האם יש מניעה להעלות את זה ל-20 מיליון שקל.
ליאת גור
אם משאירים את מספר העובדים כפי שנקבע בהגדרה אבל מעלים את זה ל-20 מיליון שקל, על זה לא היינו נעמדים על הרגליים האחוריות.
רועי פולקמן (כולנו)
לגבי הסטטיסטיקה – לפי זה נבנו המספרים האלה. זה ברור.
אתי בנדלר
אני מזכירה שמספר העובדים במחזור – אלה תנאים חליפיים. אלה לא תנאים מצטברים.
היו"ר איתן כבל
ברור. מן הבחינה הזאת, לפי מה שאמרת, גברתי, אין מניעה מבחינתכם לעלות מ-2 עד 20 מיליון שקל.
ליאת גור
אם מספר העובדים יישאר כפי שמופיע כאן.
אורן הרמבם
אבל כתנאים חליפיים.
רועי פולקמן (כולנו)
ברור, זה או-או.
היו"ר איתן כבל
אמרה את זה כבר היועצת המשפטית לוועדה.
שמעון קורלנסקי
אני יזם היי-טק חרדי מהצפון. אנחנו בתחום ההיי-טק רואים את הבעיה בנושא של עסקים בינוניים וקטנים דווקא במקום של האפשרות שלנו לגשת למכרזים. אנחנו מרגישים שיש מחסום גדול מאוד, הן בנושאים שנידונו פה בוועדה בעבר על החלק של האגרות וכל התנאים הסביבתיים הקשים, אבל מעבר לזה יש לנו גם בעיות בנושאים כמו האפשרות לגשת למכרז כאשר תנאי הסף של המכרז עומדים ברמות גבוהות מאוד, שאנחנו כחברות קטנות ובינוניות לא מסוגלים לגשת לזה, לצד כך שאנחנו מנסים לעשות איזו אפליה מתקנת לטובת מגזרים מיוחדים ומגזרים בפריפריה. האפשרות שלנו לגשת למכרזים כאשר הם כמעט מכורים מראש מוגבלת מאוד. אני חושב שגם זה דבר שצריך לבוא לידי ביטוי בתוך הנושא הזה.
היו"ר איתן כבל
אין שום בעיה. רק יש לי בקשה אליך. אני מבקש מכל הנוכחים, אנחנו כבר בהכנה לקריאה השנייה והשלישית ואנחנו עוסקים ממש במהויות. הסעיף הראשון שקראנו הוא סעיף סופר-סופר-סופר מהותי. אני מבקש שהדברים יוצגו כמו מה שהעלה כאן נציג התאחדות התעשיינים, שהציע למשל שיהיה לא 10 מיליון שקל אלא 20 מיליון שקל. אני רוצה שהדברים יהיו חדים מאוד.
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה יהיה קשור יותר להמשך. בהמשך נדבר על זה.
לאה ורון
שיגיד מה הוא מציע.
היו"ר איתן כבל
יש עוד הערות לסעיף 1?
אלון קינסט
אני ממינהל הרכש. רק הערת ניסוח. כרגע כפי שאני קורא את הסעיף הזה המילה "או" יוצרת כפילות. עסק יכול להיות עסק זעיר ועסק בינוני בעת ובעונה אחת. לדוגמה, עסק שיש לו 4 עובדים ומחזור של 11 מיליון שקל עונה גם להגדרה של עסק זעיר וגם להגדרה של עסק בינוני. צריך להוסיף פה איזו התניה, "לפי הנמוך ביניהם".
מירב קדם
צריך לתקן ברישא.
היו"ר איתן כבל
זה עניין של ניסוח.
רועי פולקמן (כולנו)
זו הערה חשובה.
היו"ר איתן כבל
זה עניין מהותי, אבל הטיפול בו הוא בניסוח.
אביטל סומפולינסקי
"תאגיד שבו יש למועצה" – מדברים על המועצה המקומית עצמה או על מועצת העירייה?
יעל מליק
להבנתי, זה מועצת העירייה. אנחנו מחכים לתשובה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מועצת הישוב, בין אם זה מועצה מקומית או עירייה.
רון אלמוג
אני מן הלשכה המשפטית במשרד הפנים. יש כאן שתי הגדרות: "תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א", זה לגבי עיריות, והתוספת השנייה היא לגבי מועצות מקומיות בפקודת המועצות המקומיות, ולכן זה גם עירייה וגם מועצה מקומית.
היו"ר איתן כבל
ברור.
אורן הרמבם
בהמשך לדבריו של אלון קינסט, אני רוצה להבין מה התוספת שתהיה בעקבות ההערה שלו.
רועי פולקמן (כולנו)
"הנמוך ביניהם".
אורן הרמבם
במרבית המקרים, לפחות לפי ההכרות שלי את המגזר העסקי, זה פשוט מייתר את סעיף המחזורים. לפי מיטב ידיעתי – רן קויתי, תתקן אותי אם אני טועה – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כאשר בוחנים את שני הערכים, היא בוחנת את הערך הגבוה מבין שניהם.
רן קויתי
לגבי 20 או 10 מיליון שקל, מבחינתנו אין פה דבר יותר מדי מהותי. גם 20 מיליון שקל יכול להיות רלוונטי. הלכנו ל-10 מיליון שקל בגלל שהמחזור הממוצע הוא חצי מיליון שקל לעובד בעסקים קטנים ובינוניים לפי מיטב הנתונים שיש בידינו וכך הגענו לזה.

לגבי ההגדרה עצמה, ברגע שאתה עומד באחת ההגדרות, אתה בפנים. כלומר, אתה צריך לעמוד באחד מהתנאים ואז אתה כבר בהגדרה הנמוכה יותר. אם אתה עומד באחת ההגדרות לעסק זעיר – אתה עסק זעיר.
קריאה
כך מקובל, הנמוך ביניהם.
רועי פולקמן (כולנו)
אם יש לך 10 עובדים ומחזור של 30 מיליון שקל, תוגדר עסק קטן, לפי מספר העובדים. זו ההגדרה לפי הרשות לעסקים קטנים. לכם עדיף שזה יהיה כלפי מטה. לטובת הדיון על העסקים הקטנים תמיד עדיף לנו שזה ירד כלפי מטה. זה כיוון טוב, אין סיבה שזה לא יהיה כך לגבי ההטבות, הסטטיסטיקות וכדומה.
אתי בנדלר
אין לי הערות אבל אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לשני נושאים. אחד, בישיבה הקודמת ביקש נשיא לשכת רואי החשבון להוסיף מלכ"רים וחל"צים שיש להם פעילות עסקית. ביררנו במע"מ. התשובה הייתה באמצעות משרדי הממשלה שהם אכן עוסקים מורשים ולכן אין צורך לכתוב אותם במפורש, אבל הם נכללים בהגדרה.

דבר שני, דרשו שלגבי כל אחד מן הסעיפים האלה עיקר הפעילות יהיה בישראל. ההצעה הנוכחית של הממשלה היא למחוק את הדרישה הזאת, כך שזה יחול גם על עסקים שעיקר פעילותם מחוץ לישראל.
רועי פולקמן (כולנו)
כי לא רוצים לפגוע ביצואנים. אין סיבה לפגוע ביצואנים.
היו"ר איתן כבל
תודה. תודה גם על ההערה של היועצת המשפטית לוועדה. אני מבקש להעלות להצבעה את סעיף 1 עם התוספות והתיקונים כפי שהוקראו על-ידי. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.
היו"ר איתן כבל
סעיף 1 אושר. תודה.

"תיקון סעיף 2א

2.

בסעיף 2א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) במכרז ששווי ההתקשרות הצפוי בו נמוך מחמישים מיליון שקלים חדשים, לא יתנה עורך המכרז את קבלת מסמכי המכרז או את ההשתתפות בו בתשלום בעד מסמכי המכרז או בעד עלות הפקת המכרז אלא במקרים ובסכומים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.""

יש הערות? אני מקווה מאוד שעל זה לפחות כבר הגעתם להבנות והסכמות. ראיתי שאתה מתלבט, לא עמד לך יצרך.
מרדכי (מוטי) כהן
אני משירותי בריאות כללית. באתי לייצג את קופת-חולים, אבל אני בטוח שגם לגופים נוספים הסעיף הזה עלול לייצר בעיה. יש לנו בשנה מאות מכרזים, 300-400 מכרזים. דמי ההשתתפות, או איך שקוראים לזה, לא מגיעים לסכומים גדולים, אבל הם דמי רצינות, אחרת נהיה מוצפים בהצעות. כאן הסעיף בא לבטל לגמרי את האפשרות לגבות עבור השתתפות במכרז. לא גובים סכומים גדולים אבל אלה דמי רצינות כלשהם. זה משהו זעום.
לאה ורון
אתה מוכן לומר לוועדה מה הכוונה ב"משהו זעום"? מה גובה הסכומים שאתם גובים?
מרדכי (מוטי) כהן
תלוי באיזה סדר גודל של מכרז. יש מכרזים גדולים מאוד, ששם זה 2,500 שקל, שממילא לא רלוונטיים לעסקים קטנים. לעסקים קטנים זה 500 שקל, 1,000 שקל.
רועי כהן
זה הרבה כסף אם אתה נדרש לגשת לעוד מכרז ועוד מכרז.
היו"ר איתן כבל
חברים, הוא אמר את דעתו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אני חושב שבכל מקרה אפשר להשאיר את עלות הפקת המכרז שתהיה כתנאי להשתתפות, שישלם את העלות, או שיקבל דיסק ואז יפיק בעצמו, אבל לא מעבר לזה.
רן קויתי
בכל מכרז לוקחים גם ערבות הצעה וערבות מכרז. להגיד שעלות המכרז זה דמי הרצינות – נתחיל לדבר גם מתישהו על נושא הערבויות וכמה ערבויות לוקחים מעסקים קטנים בשביל לגשת למכרזים. זה גם חסם גדול מאוד. יש חסמים אחרים. זה לא צריך להיות החסם.
רועי פולקמן (כולנו)
אם העיקרון הוא שאתם רוצים 100 שקל אז שזה יהיה באישור הוועדה ועל זה תביאו הצעה.
מרדכי (מוטי) כהן
ערבות הצעה – ברוב המכרזים שלנו כבר אין ערבויות מכרז. ממילא ערבות מכרז זה לא משהו שמגיע לכיס שלנו.
רן קויתי
עלות דמי רצינות עולים הרבה כסף לעסקים הקטנים.
מרדכי (מוטי) כהן
בגלל הבעייתיות של ערבות והפסילה של השעות במכרז החלטנו לבטל ברוב רובם של המכרזים את הערבות, אבל ברגע שאנחנו נתיר כאן – אין כאן איזו היררכיה, איזה מדרג בין עסקים גדולים ועסקים קטנים.
היו"ר איתן כבל
אחרי שעל כל-כך הרבה דברים הסכימו ביניהם לא אתן לך לקלקל. תודה.
מרדכי (מוטי) כהן
אולי לסייג את זה לפחות למכרזים- - -
רועי פולקמן (כולנו)
כתוב "אלא במקרים ובסכומים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה". אם יהיה צורך, יבקשו אישור.
היו"ר איתן כבל
התקדמתי. אני מעלה להצבעה את סעיף 2 כפי שהוא מנוסח. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2, נתקבל.
היו"ר איתן כבל
הסעיף אושר. תודה רבה.

"הוספת סעיף 2ג

3.

אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא:

"קביעת התאמות לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרז ופרסום נתונים

2ג.

(א) עורך המכרז יבחן בכל התקשרות אם ניתן לבצעה באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני, בלי שיהיה בכך כדי לפגוע במוצר, בעבודה או בשירות המבוקשים; ניתן לבצע את ההתקשרות באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני, יפעל עורך המכרז לקביעת התאמות בתנאי המכרז או ההתקשרות בהתאם."
רועי פולקמן (כולנו)
תודה רבה למירב קדם ולאלון קינסט על הסעיף הזה. אני אומר לכל נציגי הארגונים העסקיים: תפסת מרובה – לא תפסת. זה תקדים היסטורי. אף פעם בחוקי מדינת ישראל לא הייתה אופציה להגדיר שצריך להתאים מכרזים. יש המון רזולוציות נוספות שצריך יהיה להתעסק בהן, כי הרי אין דין התאמה של מכרז בעבודות קבלניות כדין התאמה לרכש, כדין התאמה לייעוץ. זו הפעם הראשונה שבחקיקה אפשר להגדיר שזה צריך להיות מותאם. כאשר אנחנו נקים את הרשות בתנאים הנדרשים אפשר גם לערער על החלטות של ועדת מכרזים בתנאים הרלוונטיים. זה אומר שמחר בבוקר אם יוצא מכרז- - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
אם ניקח בחשבון שרשות מקומית או גוף גדול מעדיפים להתקשר עם חברה גדולה לכל שירותי המחשוב שלהם. הם מעדיפים כך כי אז יש להם כאילו חברה אחת. אותה חברה מעסיקה גופים קטנים אבל בהרבה פחות כסף.
רועי פולקמן (כולנו)
שני תרחישים אפשריים. אחד, בחוק הנוסף שנידון כאן, של הרשות, יש סוג של נציב קבילות. כשאתה תפנה לרשות לעסקים קטנים, תגיד: חברים, אני חושב שהייתה פה אפליה, החוק אומר שצריך. הם יפנו בשאילתה, יגידו: האם אתה עומד בהוראות הסעיף הזה? בהתאם לזה יצטרכו לפעול. דרך אגב, היום לצורך העניין זה קורה כבר עם החשבת הכללית. כלומר, אומרים שיש אפליה. משרד הבריאות הוציא מכרז, פונים לחשבת הכללית, מעבירים זאת בערוצים שונים והם בודקים האם אכן בוצע העניין הנדרש. זה ערוץ אחד, נציב קבילות עסקים קטנים. לראיה, הרשות לעסקים קטנים.

אופציה שנייה – אני פשוט לא מנפנף בה – היא דרך בתי-המשפט. זה מאפשר לעשות את זה. אני חושב שזה ערוץ פחות טוב לעסקים קטנים כי כאשר אתה תתחיל לתבוע את הלקוחות הפוטנציאליים שלך הרבה עסקים לא תקבל מזה. אבל נציב הפניות אני חושב שהוא ערוץ מצוין.
אתי בנדלר
תשובה נוספת תהיה בסעיף הקטן הבא.
היו"ר איתן כבל
אני לא מבין למה מחקנו את סעיף קטן (ב).
אתי בנדלר
כדאי לקרוא את כל הסעיף הקטן שהממשלה מציעה למחוק.
היו"ר איתן כבל
"(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות להתאמת תנאי מכרז או התקשרות של הגופים המנויים בסעיף 2(א), כולם או חלקם, לעסקים קטנים ובינוניים."
אתי בנדלר
אסביר את הכוונה. קודם כול, כששאלת על רשות מקומית, אני מזכירה לך שזה לא חל על רשויות מקומיות, אבל אנחנו מדברים על כל הגופים האחרים. כל גוף, בהתאם לסעיף קטן (א), עורך מכרז וצריך לבדוק האם ניתן, ואם הוא מגיע למסקנה עליו לפעול להקמה. אבל כל גוף יפעיל את שיקול הדעת שלו, אם ניתן או לא ניתן ואיך מתאימים ואיך לא מתאימים וכולי. בהתחלה "ישחקו הנערים לפנינו".
יעקב אשר (יהדות התורה)
זאת אומרת שעסק קטן ובינוני צריך שיהיה לו עורך-דין גדול וחזק.
אתי בנדלר
לא, זה לא עסק קטן, זה כל מי שחוק חובת המכרזים חל עליו, כל עורך מכרז. אבל בדיוק כדי לבקר את התהליך הזה ולראות אם אמנם נעשות התאמות כפי שצריך, התאמות כפי שהמחוקק מתכוון אליהן בסופו של דבר, למרות שהן כאילו התאמות, הייתי אומרת, בסעיף קטן (ב) מוסמך שר האוצר באישור ועדת הכלכלה לקבוע הוראות, אם יראה שיש צורך בכך, לגבי התאמת תנאי מכרז או התקשרות לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים, אם ייווכח כי באמת יש צורך בכך. אחרי בחינה של העניין לאורך שנה, שנתיים, שלוש, אינני יודעת כמה, אולי יגיעו למסקנה שלא לעשות התאמות כאלה, או שעושים התאמות בכאילו.
ליאת גור
חוק חובת המכרזים הוא חוק "רזה". לדעתי הסעיף הזה הוא פשוט חזרה אחד לאחד על סעיף 2א, שזה תיקון 19 שנחקק בשנת 2008 לטובת שיתוף עסקים קטנים. הוא קבע במפורש שעורך מכרז לא יקבע תנאי לא רלוונטי, כמו יותר מכפל מן המחזור שהעסקה דורשת וכולי, ושם עוד החמירו וכתבו בסעיף 2א(ב) שאם הוא כן קבע תנאי שלא נדרש הוא צריך לנמק. יש פה חזרה גמורה על אותו סעיף, חוץ מן היוזמה המבורכת להכניס את המילים "התאמה לעסק קטן, זעיר ובינוני", שב-2008 זה ירד, אבל פה אפילו לא צריך לנמק. פה הוא צריך לשבת ופשוט לחשוב עם עצמו ואין שום שקיפות לעניין הזה.
רועי כהן
קודם כול, הייתי שותף, ביחד עם חבר הכנסת פולקמן ועם מירב קדם, בדיון הזה. ואני עדיין דורש שהבחינה הזאת תהיה בכתב ותהיה בפרוטוקול כדי שתהיה אפשרות לעקוב אחרי זה. אם בסוף יגיעו ליושב-ראש ועדת המכרזים ויתנו לו לחתום רנדומלית על כל המכרזים האלה, לחתום שהוא בחן שאכן זה וזה, וכך יקרה, אגב, שהוא בחן שהמכרזים האלה אינם מתאימים לעסקים קטנים ובינוניים ולבקש שיחתום, והוא לא יעשה את הבדיקה הזאת כי בסופו של דבר המכרזים האלה כבר יצאו לפועל. לכן הבדיקה צריכה להיות בכתב ולהופיע בפרוטוקול. זה מה שדרשתי. אין שום מניעה לעשות את זה. אם באמת רוצים ישימוּת לחוק הזה, שהוא יהפוך לבשורה עבור העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים, צריך שתהיה פה יכולת למעקב. זה שתבוא אליי כיושב-ראש ועדת מכרזים ותחתים אותי בסוף שבדקו את ההתאמה של המכרז הזה, זה לא יעזור לעסקים הקטנים והבינוניים. זה חייב "שיניים".
רועי פולקמן (כולנו)
נכון, אבל המטרה לא ליצור בירוקרטיה. הליכי מכרז במדינת ישראל הם קשים גם כך. האכיפה היא לא בהנמקות בכתיבת ניירות ומסמכים. האכיפה תיעשה על-ידי המערכת האזרחית. הרי בסוף מי שהפסיד במכרז יש לו תמריץ.
רועי כהן
עוד פעם אתה מטיל עלינו, על העסקים הקטנים.
רועי פולקמן (כולנו)
אין שום ספק שכך צריך להיות. המערך השני יהיה פרסום הנתונים, שאז נוכל לגלות האם בקופת חולים כללית 5% מן המכרזים שלה הגיעו לעסקים זעירים, קטנים או בינוניים ואז אפשר יהיה לבצע תהליכים של טיפול ושינוי. נושא ההנמקה, אני מתנגד אליו בשל סוגיית הבירוקרטיה. גם כך מכרזים הם הליך מסובך, אני לא רוצה שיתחילו למלא עוד ועוד טפסים. אם רוצים לעקוף אז גם את זה יעקפו, יהיו כל מיני "טמפלטים". היום כאשר ממלאים תעודות בבתי-ספר יש מין "טמפלטים" איך כותבים תעודה לילד. אז יהיה לך "טמפלט": נימקתי נימוק כזה ונבדק. לעקוף את הרציונל הזה יש אלף דרכים. המטרה היא לא לייצר בירוקרטיה אלא לתת כלי בידי הרשות לעסקים קטנים, כלי בידי הארגונים היציגים של העסקים. מחר גם לכם יהיה נציב פניות ועסק שיתלונן יפנה ללה"ב ולה"ב יהיה להם סעד, זה הכול. אבל לא נוסיף פה עוד בירוקרטיה.
רועי כהן
כאשר לא תדע האם עשו בחינה ואף אחד לא ייקח אחריות אין לך למי לבוא בטענות.
רועי פולקמן (כולנו)
למה? אתה תנמק.
רועי כהן
אבל מי ייקח את האחריות על זה שהוא בחן? מי פה יאמר אם עורך המכרז לקח אחריות או לא לקח אחריות? מישהו צריך לקחת אחריות.
ליאת גור
לא הייתה תביעה אחת.
רועי פולקמן (כולנו)
לא נכון. מכיוון שבדקתי את זה, זה לא הגיע לכדי תביעה אבל לכדי התערבות היה גם היה. הייתה התערבות, כאשר ראו מכרז, באה הרשות, פנתה למינהל הרכש ואמרה להם: המכרז לא היה נכון, היו בו תנאי התאמה, ואז המכרז נבדק ותוקן. היו מספר מקרים כאלה.
ליאת גור
אפשר לספור את המקרים על עשר אצבעות.
רועי פולקמן (כולנו)
אנחנו נשפר את זה.
אתי בנדלר
אני פחות מודאגת מן ההתנהלות הממשלתית בעניין הזה, כי כאן באמת יש הנחיות של החשב הכללי לגבי התנהלות במכרזים. אני מזכירה שהסעיף המוצע, סעיף 2ג, חל על כל מי שצריך לפרסם מכרז בהתאם להוראות סעיף 2א, כולל כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת-חולים, מוסד להשכלה גבוהה.
רועי כהן
והם ממש יעשו בחינה.
אתי בנדלר
בכל מכרז שהם עורכים צריך לבחון את ההתאמה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
למה שלא יהיה מצב שבו בקשר למכרז גדול, בהיקפים כאלה שהוא לא נכנס פה בשום צורה שהיא ולא מתייחס לעסקים האלה, ייבדק הדבר. איפה הבעיה שלנו? במה שמתחבא במכרזים הגדולים ולאו דווקא בקטנים. אם על זה יצטרך אותו משרד ממשלתי לקבל אישור שאי אפשר לעשות את העבודות האלה אלא רק במכרז- - -
אתי בנדלר
ההצעה שלך מתייחסת רק למשרדי הממשלה, ששם הנהלים הרבה יותר מסודרים ושם הם כפופים להנחיות החשב הכללי.
רן קויתי
לממשלה יש מנגנון היום.
אתי בנדלר
יש מנגנון כך או כך.
רן קויתי
במכרזים גדולים וקטנים, לא משנה, חלקם יושבים פה ופונים אלינו וחלקם לא, פונים אלינו ואנחנו מתייחסים.
רועי כהן
ברכבת ישראל יש מנגנון?
יעקב אשר (יהדות התורה)
בחברות שנותנות שירותי שכר ודברים מן הסוג הזה, הם מדברים אתך רק במיליונים ובמאות מיליונים.
רועי כהן
במע"צ, בחברת החשמל וכן הלאה אין את המנגנונים האלה.
ירון גולן
אני מן הלשכה המשפטית במשרד האוצר. אני רוצה להעיר שחובת ההנמקה, יש חובה כללית בתקנות חובת המכרזים שחלות על כל הגופים שמנויים בסעיף 2א. תקנה 10(א) אומרת שהחלטות ועדת המכרזים יתקבלו ברוב קולות, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול הוועדה. יש המון דברים שהוועדה צריכה לדון בהם במסגרת ההחלטה שלה. לִמנות משהו מסוים ולא לִמנות משהו אחר, זה לא נכון. התקנות מלאות בחובות שונות. גם בהוראות התכ"מ של החשבת הכללית. יש כל מיני חובות שונות ומשונות שהוועדה צריכה לדון, והכול צריך להיות מנומק בפרוטוקול. כלומר, חובה כללית כבר יש. זה דבר אחד.

שנית, לגבי גופים כלליים, יש תקנה שמטילה חובה על כל גוף, בשים לב להוראות החשבת הכללית, זו תקנה 42א רבתי, אלא אם כן קבעו נוהל אחר. למיטב ידיעתנו, מרבית הגופים במשק לא קבעו נוהל אחר, כך שבפועל הם פועלים בהתאם להוראות החשבת הכללית.
רות פרמינגר
אני מייצגת את פורום המכונים האורתופדיים. רציתי להציע שתהיה חובה של נושא משרה בתאגיד ושהחוק הזה יתקן את החוק של נושאי המשרה בתאגיד. כשיידע נושא המשרה שהוא חותם על זה, ראשית, אנחנו נדע מי האדם שעומד בראש הקבוצה הזאת שאישרה, או הוועדה או החברה, ואז גם אפשר יהיה לפנות אליו. כשהוא יידע שמוטלת עליו חובה של נושא משרה בתאגיד הוא יחשוב פעמיים כשזה יהיה משהו שהוא לא ישר.
רועי פולקמן (כולנו)
יש לכך סעיפים אחרים בחוק חובת המכרזים.
מרדכי (מוטי) כהן
אני מצטרף לחלק מן הטענות שעלו כאן, אבל מן הצד השני סעיף 2 בחוק חובת המכרזים, כפי שאמרה ליאת גור, קובע חובות מפורשות: אסור לקבוע סכומים גדולים מפי שתיים מן המכרז, אסור לקבוע מספר מסוים של עובדים, לא יותר מפי חמש, ושנות ניסיון, לא יותר מ-5 שנות ניסיון, ומנמקים את זה. הכול כתוב ומוגדר. כאן יש מין סעיף סל. כשאני יושב בוועדת מכרזים לא מובן לי מה הציפייה. שעל כל מכרז ומכרז נגיד האם אפשר להתאים אותו לעסקים קטנים או לא?
רועי פולקמן (כולנו)
כן, זו הציפייה.
היו"ר איתן כבל
לאור הניסיון שלנו עם קופת-חולים כללית, הגיע הזמן שתשתנו.
מרדכי (מוטי) כהן
דווקא במכרזים יש לנו פרויקט- - -
היו"ר איתן כבל
לא נתחיל. זה לא הדיון אז לא אתחיל. העולם השתנה וקופת-חולים לא.
רועי פולקמן (כולנו)
ברירת המחדל היא שכאשר אתה מוציא מכרז הוא צריך להיות עם הרף הנמוך ביותר הנדרש מבחינת התוצאה, זה הכול. זה מה שקובע הסעיף הזה. בגדול, בסעיף הזה – אם צריך בגלל התוצאה, כי צריך ניסיון או אני לא יודע מה, בסדר, אבל אם לא, ולא צריך 50 עובדים כדי לעשות את העבודה ולא צריך מחזור אז זה ברירת המחדל.
היו"ר איתן כבל
אנחנו הולכים לנער את הקווים מעל סעיף קטן (ב).
רועי פולקמן (כולנו)
הוא רוצה להשאיר את הסעיף הזה.
ירון גולן
כל עוד זה סעיף שנשאר בנוסחו כפי שהוא, אין לנו התנגדות, אם זה נשאר כ"רשאי".
אתי בנדלר
כן, חד-משמעית. אני שמחה לשמוע על שינוי העמדה, תודה.
ירון גולן
ההתנגדות הייתה רק אם הוא יהפוך לחובה.
אתי בנדלר
זה היה "רשאי" מלכתחילה ואמרתם לי שאתם לא רוצים להתייצב מאחוריו כי אתם נדרשים לתת הסברים גם לסעיפי רשות.
היו"ר איתן כבל
ואפילו היועצת המשפטית לוועדה סיפרה לי על זה, על עניין הרשות והחובה, לאור הבקשה של היועץ המשפטי. נכון, הממשלה היא עבריינית גדולה בכל הנוגע להכנת תקנות ועמידה בזמנים, אבל עזוב, זה לא העניין כעת.

לגופו של עניין, אפשר לתת מענה לכל השאלות האלה. אחרת לא נצא מזה. אם אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק, האוזן שלי שומעת צליל שלכל אחד יש את הסיפור שלו ולכל אחד יש את המפעל שלו ולכל אחד יש את העסק שלו. לכן סעיף קטן (ב), שנותן לשר האוצר ולוועדת הכלכלה את הפלטפורמה – פה יכין את כל מה שצריך אם נידרש לעניינים האלה. גברתי יכולה לחדד יותר את הסעיף?
אתי בנדלר
אם אתה רוצה שתהיה לשר סמכות לקבוע את אופן בחינת ההתאמה, צריך פשוט להרחיב את סעיף קטן (ב) כך שייאמר: "שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הבחינה, אם ניתן לבצע התקשרות באמצעות עסקים זעירים, קטנים ובינוניים וכן התאמת תנאי מכרז או התקשרות של הגופים המנויים בסעיף קטן 2(א), כולם או חלקם, לעסקים קטנים ובינוניים".
יעקב אשר (יהדות התורה)
אולי אפשר לפצל את זה.
אתי בנדלר
זה ברור. זה יכול להיות בדרך של פיצול אבל גם בדרך של- - -
היו"ר איתן כבל
בדיוק על זה נאמר "כל המוסיף גורע".
רועי פולקמן (כולנו)
אפשר להשאיר גם את הנוסח שהופיע בתיקון.
היו"ר איתן כבל
התוספת תיתן לזה עיגון טוב יותר.
רועי כהן
כלומר, שהוא יוכל לקבוע תקנות לבחון את זה?
אתי בנדלר
כן, אם יראה שיש צורך בכך.
היו"ר איתן כבל
אם פתאום יבוא קול צעקה ויאמרו: חוקקנו את החוק אבל השוק לא מתנהל בהתאם בגלל זה וזה, ושר האוצר ישתכנע שאכן כך הם פני הדברים. אם לא, חברים יקרים, לא נצא מתוך כל המעגל הזה.
מרדכי (מוטי) כהן
מאחר והסעיף יתמלא תוכן על-ידי התקנות שהשר יקבע, אם יקבע, אני רוצה לבקש שכאשר יבואו לדיון- - -
היו"ר איתן כבל
תבוא לדיון ההוא.
אתי בנדלר
קודם שהוא יגיע למסקנה שיש צורך בתקנות. אולי יבין שאין צורך בהן.
היו"ר איתן כבל
אולי פקידי משרד האוצר ישכנעו אותו שאין צורך. חכה עד שנגיע לזה.

מי בעד סעיף 2ג, סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בגרסה עם התוספת? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

בסעיף 2ג, סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עם התיקונים שהוכנסו בהם, נתקבלו.
היו"ר איתן כבל
סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אושרו. תודה רבה.

"(ג) הגופים המנויים בסעיף 2(א) יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם, עד 31 במרס של כל שנה, נתונים על שילוב עסקים זעירים, קטנים ובינוניים בהתקשרויותיהם בשנה שחלפה; לעניין גוף שאינו משרד ממשלתי, "אתר האינטרנט" – לרבות אתר אינטרנט משותף לכמה גופים כאמור.

(ד) שר האוצר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע בצו את פרטי הנתונים שיפורסמו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והוראות לגבי אופן פרסומם."

קיימנו כבר דיון רחב מאוד על שני הסעיפים האלה בישיבה הקודמת, על עניין האינטרנט ואיפה אתה מפרסם ואיך אתה מפרסם, ומה הוא קטן ועם מי הוא הולך ואיך הוא הולך. אני חושב שהגענו להבנות. אני שמח שהגעתם להבנות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני רוצה לומר משהו כללי. לצערי הרב נכנסתי חזרה לכנסת כשהחוק הזה כבר היה בתאוצה. אני מכיר את הדברים ובאמת לא רוצה לעצור היום את התהליך. יכול להיות שיצטרכו חקיקה נוספת. כבר התחלנו בדיבורים בעניין. עדיין הנקודה הזאת תעמוד במבחן המציאות של בדיקת פירוק המכרזים הגדולים הלא הכרחיים.

עוד דבר אחד, הייתי שמח שנכניס את זה בהצעת החוק הנוכחית, גם לתת איזו עדיפות לחברות שנמצאות בפריפריה ממש, לאו דווקא חברתיות אלא גם גיאוגרפיות, בצפון ובדרום הארץ, ולחברות אשר מעסיקות אוכלוסיות מוחלשות, שהיום זה בעצם באג'נדה של הממשלה, אם זה אוכלוסיית חרדים, אם זה אוכלוסיית נשים ערביות.

אני מתאר לעצמי שהרכבת כבר עזבה את התחנה, אבל אשתדל אולי להגיש משהו בעניין הזה.
היו"ר איתן כבל
אני יותר מאשר אתך אבל זה דורש עכשיו לשנות את החוק הזה ולא רק להוסיף לו משפט.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני לא חדש בכנסת, הייתי כבר כאן, אני יודע שבשלב כזה לא כדאי לשחק.
היו"ר איתן כבל
זה לא רק העניין הפרוצדורלי, למרות שאדוני צודק לחלוטין. המשמעות היא, זה כאילו אתה לוקח את החוק הזה ומחבר אליו עוד חוק. הלוואי ותצליח.
יעקב אשר (יהדות התורה)
נגיש הצעת חוק כזאת, בעזרת השם.
רועי כהן
בסופו של דבר זה הסעיף הקריטי עבורנו, הארגונים היציגים של העסקים הקטנים והבינוניים. זה סעיף השקיפות של המידע. אני טוען שהדבר הזה צריך להתנקז לאיזה מקום, אם לא לכאן בוועדת הכלכלה אז לסוכנות לעסקים קטנים. בסופו של דבר עצם אתה מחייב אותם עד 31 במרץ, אבל מדובר פה באין-ספור גופים כאלה ואחרים. אני חושב שאפשר לקבוע פה גם חובה להעביר את זה או לוועדת הכלכלה או לסוכנות לעסקים קטנים. זה המקום שלהם. ואז יגידו לך: אתר האינטרנט שלי לא תקין, אתר האינטרנט שלי לא טוב.
היו"ר איתן כבל
אתה שואל מי עוקב אחרי זה.
רועי פולקמן (כולנו)
רועי כהן מאה אחוז צודק אבל בחוק הרשות לעסקים קטנים הגדרנו ונגדיר.
רועי כהן
אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו פה בהצעת חוק שאתה יכול להכניס בה "שיניים".
רועי פולקמן (כולנו)
אתה צודק שנדרוש מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים לרכז את כל המידע ולפרסם אותו.
רועי כהן
יש פה הצעת חוק. יש לנו הזדמנות היסטורית לתת "שיניים".
היו"ר איתן כבל
אין זה תפקידנו. עכשיו אני אשאל את מנהלת הוועדה: עברת היום על המכרזים?
אתי בנדלר
אני כבר יודעת אילו מיילים אני אקבל.
רועי פולקמן (כולנו)
לוועדת הכלכלה – בטח שלא.
היו"ר איתן כבל
רן קויתי, זה לגמרי-לגמרי שלכם. מבחינת הממשלה, אם נוסיף כאן שאתם האחראים האם יש לכם בעיה עם זה?
ירון גולן
חוק חובת המכרזים מתעסק ברכש. במסגרת התיאום שהיה מול משרד הכלכלה הייתה מחלוקת על הסעיף הזה וזו הפשרה שהושגה, שהתיקון יהיה בחוק עסקים קטנים ובינוניים.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור.
רן קויתי
כפי שנאמר, הייתה מחלוקת, והפשרה הייתה- - -
היו"ר איתן כבל
אדוני הנשיא, זה לא יתווסף פה. המשמעות היא אחת, שיש סיכון.
רועי כהן
אבל אם מפרסמים באתר האינטרנט למה לא להעביר את זה לשם? מה הבעיה?
היו"ר איתן כבל
אדוני הנשיא, אתה שותף גם להצעת החוק ההיא.
רועי כהן
נכון, אבל אתה רואה אילו קשיים יש שם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
איתן כבל, אני מבין שהממשלה הזאת הולכת ליפול...
רועי פולקמן (כולנו)
אין קשיים. אנחנו מתקדמים.
ירון גולן
אני מציע תיקון קטן לסעיף. על מנת לאפשר למינהל הרכש, אם ירצה, לרכז את הנתונים, שיהיה רשום: "לעניין גוף", בלי "שאינו משרד ממשלתי".
אביטל סומפולינסקי
"לעניין זה אתר אינטרנט".
היו"ר איתן כבל
בסדר.
ליאת גור
אני חושבת שעניין הפרסום הוא מחדל ארוך שנים.
היו"ר איתן כבל
למה את עושה לי את זה עכשיו?
ליאת גור
נתתם עוד אורכה של 3 שנים.
רועי פולקמן (כולנו)
עוד לא הגענו לסעיף הזה. את רצה. תני לנו לאשר את הסעיף הזה.
רות פרמינגר
רק שאלה קטנה. בגופים, זה קופות-חולים, משרד הבריאות וכל הרשויות שעובדות אתו או החברות שעובדות אתו?
היו"ר איתן כבל
רק גופים שמנויים בהגדרה. מי שמוגדר בסעיף 2א.
היו"ר איתן כבל
מי בעד הסעיף עם התיקון שירון גולן הציע? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

בסעיף 2ג, סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), עם התיקונים שהוכנסו בהם, נתקבלו.
היו"ר איתן כבל
הסעיפים הקטנים (ג) ו-(ד) אושרו. תודה רבה.

"תחילה

4.

תחילתו של סעיף 2ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שלוש שנים מיום פרסומו."
רועי פולקמן (כולנו)
באמת עשינו הכול בהסכמה. לא הפתענו אתכם. מירב קדם, אמרתי לך גם בפגישה בינינו ש-3 שנים זה המון זמן, זה לא סביר.
ליאת גור
אני רוצה לדעת למה תוכנת "מרכבה" עדיין לא מסוגלת לדעת- - -
היו"ר איתן כבל
גברתי רוצה עכשיו לפתוח דיון מה זה תוכנת "מרכבה"?
מירב קדם
זה לא קשור ל"מרכבה".
רועי כהן
זה סעיף שלא הוסכם, וגם חבר הכנסת פולקמן לא הסכים לזה, לגבי 3 השנים. אין שום סיבה לקבוע תחילה בעוד 3 שנים. אף אחד לא יכול לקבל פה שבמדינת ישראל נדרשות 3 שנים לעשות אקסל על מכרזים.
ליאת גור
זה לא מהיום, זה מ-2013.
מירב קדם
זה לא קשור ל"מרכבה". רועי כהן אמר קודם: לאסוף את הנתונים. בסוף מבחינה טכנית לשים שדות של עסק זעיר, קטן ובינוני – אפשר לשים את השדות האלה, אבל צריך לאסוף את המידע.
היו"ר איתן כבל
למשל זה כמו חייל שמתגייס ובמשך 3 שנים רק זאת תהיה עבודתו, לאסוף מידע. תחשבי על זה. לא הגזמתם?
מירב קדם
כשאתם מחוקקים חוקים אנחנו רוצים לעמוד בהם.
היו"ר איתן כבל
אז למה 3 שנים? אגיד לך למה, כי גם ב-3 שנים לא תעמדו. אולי תקבעו 5 שנים?
מירב קדם
ב-3 שנים אנחנו נעמוד וננסה להקדים, נעשה כל מאמץ.
רועי פולקמן (כולנו)
בעיניי יש רק שתי אופציות. גג, לפי החוק זה מרץ בכל שנה. בפעם הראשונה, אולי בשל ההתארגנות זה לא יכול להיות במרץ 2017, אז זה יהיה במרץ 2018, בעוד שנתיים.
מירב קדם
- - -
רועי כהן
זה כמעט שנתיים.
ליאת גור
אפילו הביטוח הלאומי עובד בטווח זמן קצר יותר מכם.
מירב קדם
חבר הכנסת פולקמן מכיר שאנחנו במינהל הרכש עשינו התקשרויות ושיח עם רשות המסים על מנת לקבל את המידע כי כבר היום המידע לכאורה זמין למשרדי הממשלה. נתקלנו בבעיה קשה שקשורה לפרטיות ובעיה לקבל את המידע. למערכות שלנו יש בעיה לקלוט את המידע הזה מבחינת הסיווג של המערכות. יש בעיה, ואתה מכיר אותה. ניסינו לפתור אותה כדי שזה יהיה כבר מחר בבוקר.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לסכם: זה יהיה שנתיים, ואם אחרי שנתיים יסתבר שאתם צריכים הארכה באישור הוועדה, ניתן לכם אישור.
אתי בנדלר
אם כך, הנוסח יהיה "תחילתו של סעיף 2ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שנתיים מיום פרסומו". זה יהיה סעיף קטן (א). ויתווסף סעיף קטן (ב): "שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את תחילתו של הסעיף האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת."
היו"ר איתן כבל
תודה. מי בעד סעיף התחילה, עם התיקונים? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.
היו"ר איתן כבל
הסעיף אושר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני מגיש בקשת דיבור לסיעת מרצ.
אתי בנדלר
אני מבקשת לקבל חתימות. עוד מישהו רוצה בקשת דיבור?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כן.
היו"ר איתן כבל
קודם כול אני רוצה לברך בברכה גדולה וענקית את חבר הכנסת רועי פולקמן. אני חושב שזאת הצעה באמת פורצת דרך. לא אסחף אם אומר שהיא הצעה היסטורית, במובן הזה שבפעם הראשונה היא מכניסה לתבניות את ההגדרות. היא מקטלגת את המערכת הזו, מה הוא עסק קטן, מה הוא עסק בינוני ומה הוא עסק גדול. אני אומר את זה אפילו מבלי להיכנס אל תוך התהליכים, שהם חשובים לא פחות, אלא עצם ההגדרה הזאת. אם היא עכשיו תצא אל תוך כל המערכות הכלכליות בישראל, על כל המשתמע מכך, זה באמת יכול להיות מהלך פורץ דרך.

אני כבר אומר להתאחדות התעשיינים שאני מקווה מאוד שלא יהיה "הבה ונתחכמה לו" כזה או אחר.
אורן הרמבם
לא הבנתי את ההערה.
היו"ר איתן כבל
אני אומר את זה מתוך ידע אישי, סתם מוסר מידע.
אורן הרמבם
לפחות שלפרוטוקול ייאמר שלא הבנתי את ההערה.
היו"ר איתן כבל
אם לא הבנת אז גם הפרוטוקול לא חשוב שיבין.

מה שאני מנסה לומר, בשורה התחתונה, שאני מקווה שגופים גדולים לא יחפשו עכשיו את כל התהליכים הקונגלומרטיים, איך לעקוף את כל התהליכים האלה, וזה לא קשה, דרך אגב. מי שירצה לעקוף את כל התהליכים האלה, זה לא קשה. ברור לנו שהחוק הזה אפשר בקלות לעשות לו מעקפים. זה לא שחוקקנו עכשיו חוק ופטרנו את עצמנו. העניין הוא לא רק בחקיקה אלא בקביעת נורמה תפיסתית, מה מקומו של העסק קטן, העסק הבינוני והעסק הגדול, מה חשיבותו בכלכלת ישראל, בהנעת המשק. לו ורק בזה נצליח לעשות פה את השינוי – המעשה הוא באמת גדול.
עיסאווי פריג' (מרצ)
יש לי שאלה אחת. ההגדרות "עסק זעיר", "עסק קטן" ו"עסק בינוני" יהיו בשלל חוקי המדינה?
לאה ורון
זה נאמר בתחילת הדיון.
היו"ר איתן כבל
זו ההתחלה. אם לא, לא עשינו דבר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
זה החלום. אם תהיה אחידות בהסדרה, אפשר להצביע בעד.
היו"ר איתן כבל
זה בדיוק הצעת החוק. תודה.
אתי בנדלר
אני באופן חריג גם מבקשת לברך, אדוני היושב-ראש. לא את מציע ההצעה, שאני חושבת שזו הצעה מאוד-מאוד חשובה, ולא את היושב-ראש שניהל את זה בצורה יוצאת מן הכלל, ואת חברי הכנסת. אני בדרך כלל לא מברכת חברי כנסת. אני רוצה לברך את עמיתי, בעיקר במשרד האוצר. היו הרבה התנגדויות להערות שלנו בהתחלה ולא היה קל לקבל שיתוף פעולה אבל בסופו של דבר אני שמחה לראות שהתרככתם ונעניתם והתמסרתם. אני חושבת שבסופו של דבר החוק שהתקבל הרבה יותר טוב מהגרסה שעמדתם עליה בהתחלה. אז תודה רבה.
רועי כהן
כפי שאמרו, זה רגע היסטורי לנו, לעסקים הקטנים והבינוניים, שמדינת ישראל, באמצעות הכנסת, חוקקה היום חוק שיאפשר שילובם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה ובמכרזים בגופים שהם לצד הממשלה. אם נוכל להרחיב את זה גם לשלטון המקומי אז בכלל תהיה בשורה.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לחבר הכנסת פולקמן ולכל מי שעשה במלאכה. מעבר לבשורה יש פה גם אמירה, שהעסקים הקטנים הם באמת מנוע הצמיחה האמיתי של המשק. סוף-כל-סוף בכנסת ישראל יש רגל מסיימת להצעות חוק שנועדו עבור עסקים קטנים ובינוניים. זה מה שבסופו של דבר יביא את הצמיחה במשק הישראלי, העידוד של העסקים הקטנים והבינוניים. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך אדוני. המציע, בבקשה.
רועי פולקמן (כולנו)
אני יודע שאני עומד בינך ובין האוכל אז אעשה את זה באמת בקצרה כי אין לי שום כוונה כזאת.

ראשית, רק משפט לפני התודות. בעניין השלטון המקומי, אדוני היושב-ראש, אשמח שביחד ובשם הוועדה נוכל לפנות, כי היה לנו שיח גם לפני הדיון היום עם שר הפנים, כדי שהחוק הזה ועיקריו יאומצו על-ידי התקנות של משרד הפנים. בעיניי זה ישלים את המהלך הזה באופן משמעותי. אנחנו יכולים לדרוש שזה יקרה ויכולים לבקש שזה יוצג כאן.

תודה לך אדוני היושב-ראש על העזרה הגדולה והדחיפה, כולל ההעברה בקריאה הראשונה, שעשית אז מאמצים גדולים שזה יקרה כאשר זה עוד לא היה מוכן. וכמובן לצוות המשפטי, לאתי בנדלר ואביטל סומפולינסקי.
היו"ר איתן כבל
כבר זמן רב לא עלה למליאה לקריאה הראשונה עסק כל-כך נא.
רועי פולקמן (כולנו)
נכון, ולכן אני מודה לך באופן מיוחד. אבל זה מייצר מומנטום ואתם יודעים כמה חשוב מומנטום בדברים האלה. תודה גם למנהלת הוועדה.

אני רוצה להודות לאלון קינסט ומירב קדם ממינהל הרכש שבאמת היו פתוחים. אני יודע כמה חוששים במשרד האוצר, ובוודאי באגף החשב הכללי, להביא דברים כאלה לכאן כי יודעים שזאת יכולה להיות תיבת פנדורה. אני שמח שיכולנו לבנות מערכת יחסי אמון עם הוועדה ובינינו כדי שתדעו שהדברים נמצאים בשליטה. כמובן תודה לירון גולן ועידו סופר ממשרד האוצר ולרן קויתי, יעל מליק ונעמי היימין רייש ממשרד הכלכלה, שיש לנו דרך ארוכה ביחד, ולצוות של הארגונים, לרועי כהן ולהתאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה והתעשייה על התמיכה.

רגל מסיימת זה חשוב, אבל גם צריך לדעת מתי מעבירים ומתי מחכים למושלם ביותר. יש לנו, כפי שאתם יודעים, עוד שורה שלמה של דברים בדרך. אז תודה לכולם.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים