הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 314

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ו (20 ביולי 2016), שעה 10:00

1. אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי ההתחדשות העירונית, של חה"כ יוסי יונה (מס' 4222).

2. אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי התחדשות עירונית, של חה"כ יוליה מלינובסקי (מס' 4216).

3. נתוני משרד הרווחה על פגיעת מיזמי ההתחדשות העירונית באוכלוסיות חלשות, של חה"כ תמר זנדברג (מס' 4224).

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

אלי אלאלוף

עבדאללה אבו מערוף

יגאל גואטה

שולי מועלם-רפאלי

יוליה מלינובסקי

תמר זנדברג

דב חנין

יוסי יונה

חיים ילין

אסתי ורהפטיג בס - משפטנית, משרד המשפטים

יפית בר

_

מ"מ ראש תחום תעסוקה, דיור ושיכון, המשרד לשוויון חברתי

שירה אבני - רכזת עירונית - עבודה קהילתית, עיריית ירושלים

מתן הופמן - עובד סוציאלי קהילתי - מנהל קהילתי דרום, עיריית ירושלים

רבקה רחל הופשטר - תושבת פעילה, עיריית ירושלים

חנה כהן - תושבת פעילה, עיריית ירושלים

רות בר-אור

_

מארגנת קהילתית – מינהל קהילתי דרום, עיריית ירושלים

רוברט גולדשטיין - פעיל חברתי מערב חיפה, עיריית חיפה

שרה טודובר - עובדת סוציאלית, עיריית חיפה

עינת ליברמן-אוזן - עובדת סוציאלית, עיריית חיפה

חירייה עלו-חמרה - עובדת סוציאלית, עיריית חיפה

אריאלה שטיינברג - פעילה חברתית מערב חיפה, עיריית חיפה

יוסף שטינמץ - פעיל חברתי מערב חיפה, עיריית חיפה

קובי וייס - מנהל תחום דיור, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

מיה עתידיה - מתכנן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי ההתחדשות העירונית, של חה"כ יוסי יונה (מס' 4222).

אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי התחדשות עירונית, של חה"כ יוליה מלינובסקי (מס' 4216).

נתוני משרד הרווחה על פגיעת מיזמי ההתחדשות העירונית באוכלוסיות חלשות, של חה"כ תמר זנדברג (מס' 4224).

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני חברת מירב בן ארי אחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה. הנושא: אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי ההתחדשות העירונית, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; אלפי תושבים מרקע חלש מנוצלים במיזמי ההתחדשות העירונית, של ח"כ יוסי יונה; נתוני משרד הרווחה על פגיעת מיזמי ההתחדשות העירונית באוכלוסיות חלשות, של ח"כ תמר זנדברג.

אני מברכת גם את חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שהצטרפה אלינו.

ראשית, אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת המציעים. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, גברתי.

תודה רבה, כבוד היושבת ראש, חברים נכבדים, בזמן האחרון דובר הרבה על התחדשות עירונית - כמה זה חשוב למדינה. כמה זה מנוע צמיחה גם כלכלי. כמה זה מנוע צמיחה גם חברתי - ועד כה אני מסכימה עם כל מילה, כי אני באמת מחזיקה בדעה שבמיוחד בשכונות הישנות, בערים שונים בארץ, זה מה שדרוש, גם כדי להשפיע על אופי השכונות, גם כדי להשפיע על איכות חיים של תושבים. כמובן אף אחד לא חסין במדינת ישראל לא מרעידת אדמה, ולא מהמלחמה הבאה, שזה רק עניין של זמן.

ההתחדשות העירונית נותנת לנו אפשרות גם כן לבנות ממ"דים בדירות חדשות, גם לטפל בתשתיות. גם לטפל בכל מה שקשור לכלים סניטריים או דברים כאלה שזה מאוד חשוב, כי בשכונות ישנות סובלים הרבה מפחת טבעי שקורה שם במשך שנים רבות.

אבל, יחד עם זאת, צריך לפעול ולחשוב ביתר שאת איך לשמור על אותם אנשים, ועל הזכויות שלהם שגרים באותן שכונות ובאותם בתים ישנים, כי סביר להניח שהנכס היחיד שיש להם כנכס למשפחתי זו אותה דירה ישנה, שזה כל מה שיש, ואולי מזה הם הרוויחו עוד קצת משהו בשביל עצמם או בשביל הילדים שלהם, אבל אם לא זה, אז הם נשארים ממש בלי כלום.

איך אנחנו שומרים על זכויות של אותם אנשים? איך אנחנו שומרים על המצב שלא ינצלו אותם? אני לא רוצה להגיע למסקנה שכל היזמים וכל הקבלנים, וזה לא נכון שהם לא בסדר, אבל לצערי הרב, תמיד כמו בכל תחום יש נוכלים - אז איך אנחנו שומרים מהנוכלים? כדי שהרוב שהוא בסדר לא יקבלו תדמית רעה.

בעצם הדיון הזה נולד מדוח ששידר משרד הרווחה, זה דוח מדאיג מאוד, לכן ביקשתי להעלות את הנושא על הדיון, והחברים הצטרפו אליי. תודה רבה לכם על ההיענות המהירה מאוד.

העולים החדשים מנוצלים. חשבו שתופעת הניצול זו תופעה חד-פעמית, מקרית, משהו צדדי, הגיעו למסקנה שזו תופעה כלל ארצית רחבה. הרבה משפחות נזקקו לעזרה של עובדות סוציאליות ועובדות קהילתיות שנתנו מענה והגיעו למסקנה ש-66% מהתושבים חתמו ליותר מיזם אחד. זאת אומרת, פונים קבלנים, פונים יזמים, ואנשים חותמים בלי להבין שיש לזה השלכות. אז הם חתמו ליותר מאחד. 54% לא ידעו להגיד על מה הם חתמו בכלל.

25%, כפי שאמרתי, זה עולים חדשים שיש להם קושי בשפה. אני ישבתי הרבה שנים בוועדה לתכנון ובנייה, ועדת משנה, עד שהתחלתי להבין מה מדברים איתי לקח לי כמה שנים, וזה בקטע עוד שלמדתי שפה, למדתי את המושגים. ישבתי עם אנשי מקצוע. אז פה בכלל, כאשר מגיעים מסמכים האלו הכבדים והקשים מעורכי הדין, בדרך כלל זה מנוסח בשפה שהיא לא ברורה, ויחד עם השפה המקצועית של תכנון ובנייה, אז אין סיכוי שמישהו בכלל יבין על מה מדובר.

דרך אגב, אני חייבת להגיד שהדוח הזה מתייחס לכל היישובים בארץ – קריית ים, רחובות, ראשון לציון, תל-אביב, זאת אומרת, זו תופעה כלל ארצית, זה משהו שקורה בכל הארץ.

לאור זאת, אני פניתי לקיים דיון דחוף, ואני מקווה מאוד שהוועדה תצא בקריאה נחרצת לחבריי מהסיעה חבר הכנסת אלי כהן, שהיום מקדם בימים אלו חוק להתחדשות עירונית, שבעצם לא מגן מספיק על זכויות האנשים בשכבות החלשות.

אני מסיימת. לדעתי, אחד הדברים שחייבים להיות בחוק החדש הזה, ובזה אני מצפה שהוועדה תתמוך בי, זה שיהיה חוזה אחיד, ברור. אחר כך יכולים להיות תוספות, יכולים להיות לפי מקרה פרטני דברים אחרים, אבל צריך להיות בסיס מובנה עם כל הזכויות של האנשים שיהיה חוזה אחיד.

את משפטנית?

כן, אני עורכת-דין.

כעורכת-דין לעורכת-דין, אני אומרת שחוזה אחיד זה דבר הכי גרוע שיכול להיות.

לא, אבל לא במצב הזה. טוב, את חושבת כך, אני חושבת אחרת.

החוזה אחיד במהותו הוא בעייתי. את רוצה כאן להציג בעיות ספציפיות של אנשים. חוזה אחיד הוא כלי הפחות מתאים, אבל הנקודה שלך ברורה.

סליחה מירב, אני רק רוצה לסיים דבר נוסף.

במסגרת החוק של התחדשות עירונית, יש נושא של המינהלות הקהילתיות בתוך העיר - מינהלת התחדשות עירונית בתוך הערים. הנושא לא ברור שם מה המינהלת הזאת תעשה ומה הסמכויות שלה. אחד הדברים שלדעתי ועדת הרווחה והעבודה צריכה לבוא בקריאה מאוד נחרצת שאותם הגופים העירונים יתנו סיוע ועזרה בשפות לפי אוכלוסייה שנמצאת באותן ערים, או שזה ברוסית, או שזה בצרפתית, כי אותה מינהלת, אחד התפקידים שלה זה לא רק לקדם התחדשות עירונית בעיר, אלא להנגיש מידע, ולעזור לאנשים להסתדר עם זה. כי לא הכול מותר למען המטרה, המטרה זה התחדשות וכמות דירות אבל לא הכול מותר. תודה רבה.

הנקודה ברורה, את לא צריכה לכעוס, אנחנו אתך. אנחנו בעד הנושא הזה.

אמרת כאן דברים מאוד חכמים ומאוד ראויים.

בבקשה, חבר הכנסת יוסי יונה. אני אבקש מכם שלוש דקות גג כדי שנוכל לשמוע את כל חברי הכנסת ואת המשרדים.

אני אקצר, כי אני גם רוצה שתהיה הזדמנות לנציגים ולארגונים החברתיים של התושבים עצמם.

דבר ראשון שאני רוצה לומר, שמן הראוי היה – אני לא מעלה את זה כקובלנה או טענה כלפי מישהו במחשבה שבדיעבד שדיון שכזה של ועדת רווחה היה צריך להיות משותף גם עם הוועדה להתחדשות עירונית, כי אלה הסוגיות שאנחנו חוזרים ומעלים אותן בוועדה שעוסקת בהתחדשות עירונית, ולעתים הדיון שם הוא נוטה להיות מופשט ואבסטרקטי, ואנחנו לא רואים את האנשים עצמם, ואנחנו גם עם כל התבונה שיש לנו כחברות וחברי כנסת למדים המון כשאנחנו נפגשים עם התושבים, ואנחנו אכן רואים את הבעיות האמתיות כפי שהן עולות מצדם של התושבים.

התחושה שלי ושל החברים שלי כאן, באנו בהרכב די מרשים לישיבה הזו, גברתי היושבת ראש, משום שבהמון תחומים אנחנו תמימי דעים לגבי שינויים שדרושים.

עובדים על זה בימים אלו.

באמת, עובדים על זה אפילו היום.

מה זה היום? כבר שבועיים אנחנו עמלים על הנושא הזה בדיוק על סעיפים שפוגעים באוכלוסייה החלשה. תמר זנדברג, יוסי יונה, חיים ילין ואנוכי - נציגות מהבית היהודי אין לנו, וגם את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי צרפנו.

אני מודה לחברי על ההפרעה הקונסטרוקטיבית.

אתה משלים אותי, ואנחנו עובדים בהרמוניה מלאה, ואני שמח על כך.

אז באמת התחושה שאנחנו מקבלים המון פעמים כשאנחנו קוראים את הסעיפים של החוקים שעוסקים בהתחדשות עירונית שהחקיקה הזו - לפחות אני אדבר בזהירות - שהיא מוטה יותר כלפי היזמים, ופחות כלפי התושבים. וחס וחלילה שיהיה מצב כזה שאתם יודעים מה, אני מסתכל על זה, וחבריי וחברותיי מסתכלים על זה בחיוב, זאת אומרת, אנחנו בעד התחדשות עירונית, בעד פינוי ובינוי. אבל החשש הגדול שלנו שהאיזון יופר בין הזכויות של הדיירים, לבין הרצון של כולנו לתת, ולו מענה חלקי למצוקת הדיור ולתנאים גם שבהם חיים האנשים שהיום נמצאים או יימצאו במתחמים שמוגדרים כהתחדשות עירונית.

במיוחד אני רוצה להדגיש, הזכרתי את הדוח הזה של משרד העבודה והרווחה. עד כה, בניסוחים השונים ובהסתייגויות השונות, לא בא לידי ביטוי מספיק העניין הזה של הרווחה. לא בא לביטוי מספיק העניין הזה של החשיבות המאוד גדולה בין אם של עובדת או עובד קהילתי, ובין של עובד סוציאלי שאמור ללוות את הפרויקט הזה מתחילתו, ולא רק עד סופו, אלא סופו גם באיזושהי נקודת זמן עתידית.

אני מסיים. פה אני גם מעלה בקשה, למרות שחברי הוועדה להתחדשות עירונית לא נמצאים כאן, בוודאי היושב ראש לא נמצא כאן. עד כה התביעה שלנו שיהיה עובד קהילתי או עובד סוציאלי כחלק אינטגרלי מהתהליך הזה של התחדשות עירונית, עד כה התביעה הזאת לא נענתה, ואני מקווה שהדיון הזה יביא לכך שאכן יהיה שילוב אינטגרלי מלא של עובד קהילתי או עובדי רווחה בליווי הפרויקט.

תודה, גברתי היושבת ראש.

תודה רבה.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, תראו, התחדשות עירונית הפך להיות צורך השעה, ואנחנו בעד. התחדשות עירונית זו דרך לייצר יחידות דיור במרכזי הערים, במרקם עירוני, במקום שאנשים זקוקים לו. אבל ההתחדשות העירונית הפכה גם להיות שם מכובס למתחמים של פינוי בינוי שבהם מפנים אוכלוסייה מבתיה שכבר בנויים, ושכבר נמצאים במרכזי הערים, ובונים במקומם דירות אחרות לאנשים אחרים.

הדוח הזה של משרד הרווחה שבגינו יזמנו את הדיון הוא דוח מאוד חשוב ראשוני ותקדימי – למה? כי עד היום הייתה תפיסה, ואנחנו התקשינו מאוד לטעון אחרת שבאותם מיזמי התחדשות עירונית / פינוי בינוי, מיוצר מצב של win win win - היזם מרוויח, זה ברור. העיר מרוויחה והציבור תוספת של יחידות דיור, וזה חשוב לנו מאוד, אנחנו במשבר דיור, והדיירים מרוויחים כי הם מקבלים יחידת דיור משופרת, מחודשת, בתנאים טובים יותר, וחדשה במקום הישנה שהייתה להם.

הדוח הזה של משרד הרווחה שם סימן שאלה מטריד, או אפילו אני אגיד את זה מבהיל, לא רק מטריד על הצלע השלישית של אותו דייר, של אותו תושב, של אותו אזרח ישראל שעד היום אנחנו ידענו שהזכות המקודשת ביותר שלו היא זכות הקניין, והדירה שלו, אולי הקטנה, אולי המוזנחת, אולי הישנה, אבל שלו, ובעצם הרכוש כמעט היחיד שיש לו להורשה לדורות הבאים, עומדת לא להשתפר, אלא להיפגע. הדוח הזה מראה במספרים - אני רוצה לשבח את אנשי משרד הרווחה, וספציפית את הגברת עירית בשן שיושבת כאן, שבכלל שמה לב לדבר הזה במסגרת העבודה הסוציאלית הקהילתית, וזה אולי מראה על החשיבות של אותה עבודה סוציאלית קהילתית.

גברתי היושבת ראש, אני רק רוצה מספר אחד - מתוך כ-11,800 בתי-אב שקיבלו סיוע בשנת 2015 על ידי משרד הרווחה מפרויקטים של התחדשות עירונית שלא המשרד יזם. היו עובדים סוציאליים בשטח, והם נתקלו במצוקה כתוצאה מכניסת הפרויקטים למקום. משרד הרווחה לא המציא את העבודה הזו, הוא הגיב לצרכי הקהילה, כי זה מה שהעבודה הסוציאלית קהילתית טובה עושה.

מתוך 11,800 בתי אב שקיבלו סיוע, למעלה מ-2,700 מהם שיעור מאוד משמעותי מהם, קיבלו סיוע בשל תופעות של ניצול ו/או החתמה פוגענית על מסמכים על-ידי מאכערים בשפה שלא מובנת להם, בחוזים שהם לא יודעים מה משמעותם, ושבסופו של דבר פוגעים בהם, מטרידים אותם, ובעצם הזכויות שלהם, השמירה על הזכויות והמיצוי של הזכויות של אותם דיירים לא היו הדבר המוביל באותה החתמה, אלא הרווח ליזמים, וזה סימן קריאה ונורת אזהרה מאוד מרכזית, במיוחד שאנחנו היום מתקדמים לעבר אישור מאסיבי של עשרות פרויקטים כאלה בכל הארץ, עם עשרות אלפי דיירים שהולכים להיכנס למעגל ההחתמה הפוגענית והניצול הזה ממש בקרוב.

ולכן, המשפט האחרון שלי זה רק מה אנחנו מציעים. בגלל שבוועדה המקבילה לכאן, כמו שאמרו חבריי, מתקדם חוק.

לכן שלושה דברים. הדבר הראשון - במסגרת החוק הזה יש לנו קרן דיי רציני על קרן ההתחדשות העירונית, על הכספים שיהיו בה, ולמה הם יוקדשו.

נדמה לי שאין מטרה טובה יותר מאשר – אל"ף, להקים את הקרן, להזרים אליה כספים, ולהשתמש בהם לטובת, לצרכי הדיירים שזקוקים לכך הראשונים, זה קו ההגנה הראשון.

הדבר השני, שאנחנו הצענו, ואני חושבת שבאמת הגיע הזמן ליישם אותו.

תמר, כשאת אומרת שלושה דברים שהצענו, את מדברת על מה שאת הצעת, או מה שכולנו הצענו?

לא, אני.

זה לא שלושה, שני דברים.

אני אציין.

יש כאן פעילים, בבקשה, דקה אחרונה.

אני אציין שלושה דברים שהצענו אותם, בעיניי הם חשובים ביותר. כמובן, אני רוצה להגיד שגם חבר הכנסת גואטה הוביל כאן קבוצה של חברי כנסת והם הסתייגו לחוק.

אני חושבת שאלה הדברים החשובים: 1. הקרן. 2. אנחנו הצענו לערוך סקר צרכים חברתי בטרם אישור הפרויקט, כי בסופו של דבר אנחנו באים לבני אדם שהם קיימים שם, הצרכים שלהם הם קודמים. על מנת שלא נגיע למצב של החתמה פוגענית, על מנת שלא נגיע למצב שאנחנו צריכים לקחת דייר ולהגדיר אותו כדייר סרבן רק בגלל שהתכנית לא מתאימה לצרכים שלו, ואז לחוקק חוקים נגד הדייר הסרבן וללכת נגדו לבית-המשפט ולתבוע אותו, אז קודם כל צריך לראות מה הצרכים שלו.

ולכן, לערוך סקר צרכים חברתיים, לראות מה הצרכים של האוכלוסייה ובהתאם לזה להתאים את התכנית.

הדבר השלישי, להטמיע בחוק את הנושא של עבודה סוציאלית קהילתית שתלווה את המתחמים האלה כחלק אינטגרלי שמשרד הרווחה ימנה, והוא כמובן הצטרך להיות מתוקצב על כך. "ימנה עובד או עובדת סוציאלית קהילתית מטעמו מטעם מדינת ישראל, או הרשות המקומית". יושבים כאן הנציגים של המינהלים הקהילתיים בירושלים שעושים עבודה מצוינת, למנות עובד כזה לאותו פרויקט שיוכל ללוות ולענות על הצרכים של הקהילה במסגרת עבודה ממשלתית שלנו של משרד הרווחה. תודה.

נקודות בהירות וטובות. אני רק רוצה להגיד שחבל שלא אמרתם והיינו מבקשים מחבר הכנסת אלי כהן שהצטרף.

זה בדיוק מה שאמרתי איך זה שלא זימנתם אותו.

שאלנו את מי להזמין.

דרך אגב, אמרתי לו להגיע בכל זאת, הצעתי לו. אתם הייתם צריכים לזמן אותו.

זה לא עובד ככה. לא, אדוני, אני אסביר לך איך זה אמור לעבוד. לא, אל תפריע לי אדוני.

אדוני, כשמציע הצעה לסדר היום הוא זה שצריך לבקש את מי להזמין. וחבל שדיון כל כך חשוב, לא משנה הוא מהסיעה שלו, ואני אדאג לעדכן אותו, כמו-כן ביקשתי לבדוק אם הוא פנוי עכשיו. המציע צריך לבקש את מי להזמין, תאמין לי אני יודעת איך העסק פה עובד.

אני רוצה לברך את הקבוצה שהגיעה לכאן מהשב"ס. אני רוצה לשמוע את החבר'ה שהגיעו לפה מחיפה מהשטח. הזמן קצר, אז אולי תבחרו שני נציגים מרכזיים.

אני מקריית אליעזר, חיפה. פעילה שכונתית. עברתי קורסים של התחדשות עירונית. נפגשנו עם חברי כנסת, הייתי בוועדות הקודמות, קראתי את החוק. יש כאן נציגים שהיו אצלנו, מאוד מכבדים ומוקירים את זה לטובה.

נאמרו פה דברים, אני לא רוצה להאריך. אבל באמת כל מלה שנאמרה פה היא מלה חשובה מאוד וטובה. אנחנו רוצים להגיד, לפני שהרווחה השתדכה אלינו בנושא של פינוי בינוי, ועזרה לנו מאוד, היינו במצב של בלבול, וכמו שנאמרו פה הדברים שאנשים חתמו למספר גורמים, ובעצם כל דבר כזה מעכב את ההתקדמות של ההתחדשות, והרווחה הייתה לנו לתועלת. היא הייתה מגשרת בינינו לבין העירייה הפעילים לבין התושבים. היא יצרה לנו מקום מאחד, זה היה מאוד חשוב, מאוד מועיל, בזכות זה התקדמנו והיינו מאוד מאוחדים, ומאורגנים, והתקשורת עברה ביניהם בצורה מסודרת. נפגשנו עם נציגי העירייה בזכות הרווחה, וזה היה לתועלת רבה.

אני חושבת שבלי הרווחה אנחנו לא היינו מגיעים למקום שהגענו. לא הייתה אותה התקדמות, ולא היו דברים חשובים, כי הרווחה היא מודעת למצבם של התושבים, ויכולה לסייע לנו בכל הצרכים.

תודה רבה.

בבקשה, פעיל חברתי מר רוברט גולדשטיין, מערב חיפה.

אני נמצא כאן כנציג של פעילי נווה דוד, ושל התושבים עצמם. אחרי שדיברו כל כך יפה, והציגו את זה כל כך יפה גם חברי כנסת ותודה לכולם. אני רוצה לומר רק דבר אחד – כל מה שהוצג כאן הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה בשטח. בלי עזרה - אני מקדים את הדברים המאוחרים, בלי עזרה של מערכת הרווחה הארצית לתוך השכונות האלה, ועזרה לתושבים עצמם, אנחנו הולכים ליפול וליפול בגדול – למה? אני אתן לכם כמה דוגמאות.

אצלנו בשכונה יש מגוון אנשים, חלקם הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר, חלקם הם אתיופים, ואחוז גדול מהאנשים האלה לא מבינים לא רק את השפה, הם לא מבינים מה שקורה אפילו מסביבם, והם נפגעים כי הם חותמים כמעט לכל אחד על כל דבר, כי הם רוצים אולי לקדם את עצמם, חלקם אפילו מפחדים לצאת משם, כי הם אומרים, זה הבית שלי, אני לא רוצה ללכת מפה, כי הוא לא מבין את המשמעות. לגבי כל המערך הזה קיבלנו כרגע עזרה ממחלקת הרווחה של עיריית חיפה. יושבים איתנו אפילו נציגים שלהם, אבל זה לא מספיק.

אם מערכת הרווחה הארצית לא תהיה מעורבת בכל הנושא של התפתחות השכונות, אנחנו ניפול, ואנחנו ניפול בגדול, וזה יהיה בכי לדורות, כי האנשים האלה או יעזבו את השכונות למקומות יותר עניים, כי הם לא מסוגלים להחזיק את עצמם בשכונות, או שהם ייפלו בתוך השכונה עצמה למעמסה על התושבים החדשים אולי שיבואו. ובמקום שניקח את הסלמס ונהפוך אותו למשהו יפה, אנחנו נעשה סלמס גדול, אז אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שהאנשים האלה יקבלו מההתחלה עזרה. יקבלו את העזרה מהמערך הארצי כדי שאנחנו נוכל לקדם את הנושא הזה כמה שיותר מהר. תודה.

תודה.

אני מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית באגף הרווחה, עיריית חיפה.

הייתי רוצה לתת אתגר לכולנו כאן, לא רק לתושבים כאילו החלשים. אני רוצה לראות מי מאתנו כאן יודע להתמודד עם תהליכי התחדשות עירונית וכל הידע גופי הידע שצריכים שם. זה צריך להיות גוף ידע משפטי, כלכלי, נדל"ני, ארגוני, קהילתי, תכנוני. אני רוצה לתת אתגר לכל אחד שיושב כאן ויעמוד באתגר הזה.

מה את מציעה?

למה אני אומרת את זה, כי זה תהליכים מאוד מורכבים, מאוד קשים, דרושים המון גופי ידע. כשהתחילו לבוא אלינו תושבים, הבנו כמה שזה מורכב, שאנחנו בעצמנו צריכים ללמוד את זה.

קודם כל, כל העניין הזה של ליווי של תושבים, וליווי של אוכלוסייה, אני יכולה להגיד לך שאני רואה בהתחדשות עירונית, ואני רוצה להגיד למשרד הרווחה בכלל, זו הזדמנות היסטורית למשרד הרווחה, ואולי למדינת ישראל, אם היא רוצה לפורר כיסי מצוקה שנמצאים בשכונות, בפריפריה החברתית שיש לנו. אם אנחנו רואים שהתחדשות עירונית יכולה להיות מוביליות כלכלית גם למשפחות שהן נמצאות במצב שנמצאות בו היסטורית, לא בגללן, בגלל כל מיני סיבות, לא ניכנס לזה על כל נושא של העוני.

אני חושבת שהנושא של דיור שמקבל מרכיב משמעותי בנושא של העוני, לפי הוועדה של אלאלוף, כאן זו הזדמנות היסטורית לחבר בין הדברים, ולבוא ולתת לתושבים כלים. גם בשלב התכנון בהתחלה כאשר באים יזמים ולתת להם את הידע, אנחנו בנינו ממש אקדמיה של התחדשות בחיפה, ובנינו את כל התהליכים האלו. מצד שני, גם בשלב התכנון להקיף את הידע והליווי, גם לארגן אותם לפני שהגיעו היזמים. במקום שהיזמים יארגנו אותם לפי האינטרסים שלהם, שאנחנו נארגן אותם כי בסופו של דבר יש לנו את האינטרס הציבורי. גם אחר כך, אחרי שבעצם מתוך תהליך הביצוע, תהליך ליווי לכל מיני נקודות ואוכלוסיות, גם אחרי כשבונים אחרי קהילה חדשה - מה זה אומר קהילה חדשה שנבנית עכשיו? שלושת רבעי מהאוכלוסייה שמגיעה למצב הטוב היא - - -

חבר הכנסת אלי כהן, אני רוצה להודות לך שהצטרפת אלינו בהתראה כזו קצרה. אני יודעת שלא זומנת מראש, זאת טעות שלנו, ואני מודה לך.

דרך אגב, אם כבר אמרת, אני חושב שהוועדה יודעת שדנים בנושא של התחדשות עירונית, והיא רואה שיושב ראש הוועדה לא מוזמן, תפקח את עיניהם של המציעים ותזמן אותו. זה משהו פנימי - - -

אדוני, חבל על הזמן שאתה מבזבז לוועדה עכשיו. אני רוצה לסיים עם הפעילה שהגיעה במיוחד מחיפה.

גם אחרי שחוזרים התושבים לשכונה, זה מאוד משמעותי המשך הליווי, כי השכונה היא שלהם, ולהשאיר להם אותה קודם כל ויישארו להמשיך להיות וליהנות. גם לגבי הליווי שלהם לחשוב על מנגנונים שייקלטו אותם מחדש מתוך השכונה, זה חשוב גם מבחינת דיור, גם מבחינת שירותים. זה מגיע לילדים שלהם ולנכדים שלהם שיחיו בשירותים ברמה גבוהה להמשיך להיות שם.

הנקודה ברורה. גם חברי הכנסת התייחסו כאן לדור הבא.

רק מלה אחת לחבר הכנסת אלי כהן, יושב ראש ועדת הרפורמות - שתדע שהדיון שמתעסק הוא בתגובה לשלוש הצעות לסדר, בעצם איך להתמודד בנושאים של התחדשות עירונית מול ניצול של אוכלוסייה מוחלשת שגרה בתוך המתחמים האלה. אני מניחה שאתה שולט בחומר, אתה גם תיכף תתייחס. אני רוצה לתת לחברי הכנסת שהגיעו.

חבר הכנסת יגאל גואטה. בבקשה.

תודה על ההנחיות.

תודה, גברתי היושבת ראש, אני חושב שהנושא הזה הוא ברור לכולנו, לפחות לחברים שישבנו ועברנו על הסעיפים. אני חושב שגם ליושב ראש הוועדה עם כל הכבוד לדיור בר השגה ותוספות של דירות, ויזמים, והכול, זה באמת אין ואפס לעומת הדאגה לחלש שזה הדבר היחיד שעומד לנגד עינינו.

יש כמה נקודות, ואני אתן שתיים מהן על מנת שיבינו שאנחנו באמת חיים ונושמים את הנושא הזה של הדייר לחלש. כפי שאמרנו קודם, אנחנו דיברנו על הנושא של ליווי צמוד שילווה את הציבור הזה. הם דיברו פה על נושא סוציאלי, אבל גם בן-אדם מקצועי שילווה את האנשים האלה. אנחנו צריכים להבין שאשה זקנה בת 80, בטח ובטח אם היא אלמנה שיושבת לבד באיזשהו בית כזה, היא מבחינתה לא רוצה כלום.

אני אספר לכם סיפור. באתי להוריי בקריית שמונה, הם חיו לבד אחרי שכל אחיי התחתנו, וראיתי שהמטבח של אמא שלי עדיין מפח חלוד, כנראה מלפני קודם המדינה. אמרתי לה, אמא, אני רוצה בבקשה להחליף לך את המטבח. שתבינו, המטבח זה בערך מטר על 82 ס"מ. אמא – אל תיגע לי בכלום, אל תזיז לי. רק לשים ארונות מעץ חדש באותו גודל בדיוק – אל תיגע לי בכלום. האנשים האלה לא אוהבים שמזיזים אותם. לא אוהבים כלום, בטח ובטח להגיד לו, אדוני, צא מהבית שלך ובוא עכשיו לבית חדש. ובטח שהוא לא מבין במה מדובר, והוא לא יודע לעמוד מול היזם הזה, ואין לו מושג בכלל מה רוצים ממנו, ואין לו מושג מה הערך של הדירה שלו לעומת מה שהוא אמור לקבל, ואכן, דיברנו על הנושאים האלה, הנושאים האלה עלו בוועדה, והם יעלו עוד. סיכמנו עם היושב ראש, הוא קיבל את זה בברכה שאנחנו אמורים להביא לו עוד כמה נושאים דווקא בנושאים האלה בדיוק של פגיעה בחלש.

עוד נקודה - הנושא של ההוצאה שאמורה להיות מזה. עם כל הכבוד, גם אם בסופו של יום, בסופו של דבר הזקנה הזאת תעבור את התהליך הזה בשלום, והיא תקבל את מה שמגיע לה, והכול יהיה בסדר, ולא רימו אותה, אבל בסופו של יום הכניסו אותה לאיזשהו בניין של 50 קומות. שמעתי שראש עיריית רמלה אמר שהוא רוצה להקים שם בניין של 50 קומות, עם מעלית, אבל ישימו אותה בקומה 39, והיא לא מחללת שבת במקרה הזה, וכל מה שהיא רוצה בשבת זה רק לרדת לבית הכנסת ונגמר לה החלום הזה, ובד בבד גם יגידו לה שדמי ניהול שם 1,280 שקל בגלל שיש שם בל בוי, ובריכה, וחדר כושר, והיא לא מבינה על מה מדובר בכלל.

אנחנו מודים לך אתה ממחיש את הדברים.

על מנת שתבינו את זה, לזעזע לכם קצת את אמות הסיפין. המסכנה, שכל קצבת הזקנה שלה זה גרוש וחצי, ורוצים ממנה 1,280 שקל דמי ניהול, אלה דברים שאנחנו נעמוד שלא יהיו. אני חושב שכולם תמימי דעים בעניין הזה, ואם מכל הפרויקט הזה יהיה מצב שזקנה אחת תזיל דמעה, או זקן אחד במדינה הזאת יזיל דמעה - אני אומר לכם, ייצא שכרנו בהפסדנו, לא שווה כל הפרויקט הזה. תודה רבה.

צודק.

משרד המשפטים בבקשה.

יש כמה דברים פשוט שרציתי להזכיר בהקשר הזה, זה התייחס לדברים שנאמרו פה לגבי ההצעה לחוזה אחיד שהציעה חברת הכנסת מלינובסקי, אני רק רוצה להזכיר, שלפי הצעת החוק של הרשות להתחדשות עירונית שנידונה בראשות חבר הכנסת כהן, כבר היום לרשות להתחדשות עירונית יש סמכות לפרסם חומרי הסברה והדרכה, ובכלל זה נוסחים מומלצים למסמכי התחדשות, ועסקאות להתחדשות עירונית, והעסקאות הנלוות להם, כלומר - - -

תשימי לב לניסוח - יש סמכות להמליץ למשהו, אני רוצה שזה יהיה יותר ברור, כי הסמנטיקה פה חשובה, אנחנו מבינות את זה נכון?

אני יודעת שזה משהו שמאוד חשוב גם לגורמי המקצוע שעוסקים בזה והממשלה.

חייב לעשות, לא מומלץ ולא רשאי, חייב לעשות, חייב לפרסם בשפות, אז זה משנה את כל המהות.

גם היום גורמי המקצוע בממשלה מכירים בחשיבות של זה, ואנחנו מקווים שבאמת פרסום של נוסח כזה ישפיע על השוק ויצליח להיטמע, ואז גם דיירים שאין להם עורך דין יוכלו לקחת אל הנוסח הזה שיהיה זמין לכולם ולבקש שהוא יהיה הנוסח.

איפה את מפרסמת את זה?

באתר.

את סומכת על הקשישה של גואטה שתיכנס לאתר?

חוץ מזה יש כל מיני הוראות בחוק, יש - - -

תחייבי יזמים לעשות את זה. תחייבי את היזם לעבוד עם החומר שלך.

הנקודה של האתר, מה שלנו נהיר וברור – יש אוכלוסיות שלמות שלא מגיעות לאתר, ולא משתמשות בזה.

זה בדיוק האוכלוסיות האלה, האתר היחיד שהם מכירים זה האתר של רבי שמעון בר יוחאי.

חוץ מזה, יש בהצעת החוק גם התייחסות לעניין של הנגשת מידע ולעניין של - - - חברתיים.

לא, אנחנו טוענים - - - לא מספקת.

הנקודה ברורה, של ההנגשה. כל חברי הכנסת מדברים על הנגשה.

גם היום הצעת החוק מתייחסת להנגשה. היא מתייחסת גם למינוי יועצים חברתיים לליווי דיירים, יש התייחסויות לכל זה בהצעת החוק כבר היום.

חוץ מזה, אני חושבת שכדאי להזכיר גם את הצעת חוק המארגנים שגם היא התחילה דיונים בוועדה של חבר הכנסת כהן. זו גם הצעת חוק ביוזמת משרד המשפטים, בשיתוף עם משרד השיכון מההתחלה בעקבות פניות שאנחנו קיבלנו על מצוקה של דיירים, על קושי, על זה שחותמים ואז אחרי זה מבינים שבן-אדם תקוע עם זה לכמה שנים עכשיו, כרגע בלי גבול אפילו. הצעת החוק הזאת גם בראש ובראשונה מגבילה את תקופת ההתקשרות עם אותם מארגנים, כלומר, קובעת אבני דרך.

של מי הצעת החוק?

הצעת חוק של משרד המשפטים. היא עברה קריאה ראשונה, והיא עכשיו בדיונים בוועדת הרפורמות.

בסדר, אז גם חבר הכנסת התייחס להצעת החוק הזאת.

היא מכיר אותה כבר, הוא כבר העיר עליה הערות. נוספו עוד דברים מאוד חשובים בעקבות ההערות של הוועדה. זו הצעת חוק שהיא מאוד רלבנטית לכאן. כלומר, קודם כל היא מגבילה את תקופת ההתקשרות עם אותם גופים.

בסדר. הצעת החוק אין צורך לפרט, גם אין לנו זמן לזה, וחבר הכנסת כהן התייחס אליה.

עוד דבר אחד שהצעת החוק הזאת קובעת, זה העניין של כינוס אסיפת דיירים לפני ההחתמה. זה באמת לגבש את הדיירים, לאסוף אותם, ולספר להם על כל המהלך הזה עוד לפני שאתה מתחיל להחתים, זה יהיה תנאי להחתמה ראשונה. המטרה היא באמת שאותה גברת זקנה שלא מבינה, אז האסיפה הזאת יכולה לעזור לה. כלומר, זה שיהיו דיירים ביחד, ואחד ידבר עם השני, זה יעודד את השיח ביניהם.

את סומכת על - - -

זה לא עניין של לסמוך, זה קוגנטי שהוא מחייב.

עוד נקודה אחת נוספת, זה הממונה על פניות דיירים שזה גם דבר שנוסף להצעת החוק של הרשות להתחדשות עירונית והממונה על זה, באמת, בעקבות כל הפניות שקיבלנו אמור לתת מענה. זה ממונה שיש לו סמכויות לקבוע קביעות שאחרי זה ישמשו כראייה במשפט, ישמשו כראייה לכאורה, ולכן מכאן החשיבות, אז ההנחה היא שאנשים יוכלו לפנות על כל דבר שהוא. אנחנו שמענו פניות על איומים ולחצים, ודברים שהם באמת לא לגיטימיים, ולפעמים הם לא פליליים, אז אי אפשר לפנות למשטרה.

הנקודה ברורה.

אנחנו במשא ומתן עם היושב ראש, לקבל הארכה.

תודה גברתי היושבת ראש, ותודה על זה שזימנת לדיון הזה גם את חבר הכנסת כהן שמוביל כרגע את הצעת החוק בנושא.

אני שמח שדיברתי אחרי נציגת משרד המשפטים, כי הדברים שלך גברתי דיי ממחישים לי את הפער בין המקום שבו אתם נמצאים לבין המציאות.

אנחנו נמצאים במציאות דרמטית. מה שקורה בתחום ההתחדשות העירונית זה אי שוויון מבני עמוק מאוד - בצד אחד של המשוואה נמצאים תושבים מוחלשים, שכונות מוחלשות, אנשים שאין להם ידע, מוכנים להתפתות להבטחות, מוכנים להתפתות אולי לדברים שאין להם שום אחיזה במציאות. מהצד השני, עומדים יזמים מאוד חזקים, לא רק יזמים חזקים, אלא יזמים מחוזקים. כי אנחנו עכשיו, בחקיקה שאנחנו מקדמים בכנסת, אנחנו מייצרים מסלולים מהירים מאוד אפקטיביים חוקיים שיאפשרו ליזמים האלה לעבוד – עוד יותר יעיל, עוד יותר מהיר ועוד יותר חזק.

ולכן, ביחסים הלא שוויוניים האלה, אם אנחנו לא נדע לייצר מנגנונים מאוד חזקים שיתקנו את אי השוויון, אנחנו נעמוד בפני קטסטרופה. אני מצטרף לכל ההצעות שהועלו כאן, גם להצעות של חבר הכנסת גואטה, להצעות של חברת הכנסת זנדברג. הצעות של חברת הכנסת מלינובסקי, ההצעות האלה משלימות זו את זו. אנחנו צריכים לייצר פה סל של הגנות לתושבים מוחלשים מול יזמים מחוזקים.

תודה רבה חבר הכנסת חנין. אני נותנת לחבר הכנסת אלי כהן להתייחס לדברים שנאמרו. אלי, חשוב מאוד ההתייחסויות שלך לדברים שנאמרו כאן.

אני אתייחס בתמציתיות לדברים. קודם כל, אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב, הוא נושא מהותי שבאמת חשוב שעלה על סדר היום. יחד עם זאת, חשוב לי להגיד, שגם במסגרת חברי הוועדה אצלי בנושא של התחדשות עירונית, אני באמת חושב שהוועדה התברכה בחברי כנסת חברתיים מהמעלה הראשונה. אני באמת לא רוצה לחלק ציונים לאף אחד, כמובן לחבר הכנסת גואטה שבכל ישיבה מציין את הנושא, חבר הכנסת יונה, זנדברג, ואחרים.

בנושא של החוק של הרשות להתחדשות עירונית, נקבעו מנגנונים ברורים בעניין שמירה על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי שהם הדיירים החדשים ביותר, הדבר הזה עוגן בחוזר מנכ"ל שנמצא באתר הוועדה, ונכנס גם לתוכן החקיקה, למען הסר ספק, מכיוון שאם השתנו בעתיד שרים כאלה ואחרים, שהמדיניות תישמר.

אגב, התוכן של המסמך הזה – אנחנו קוראים לו מסמך ארבעת העקרונות. הוא מדבר על כך שלא תהיה הגלייה. היה מסמך ב-2014, של משרד הבינוי והשיכון שדיבר על כך שאותם שכונות שהולכות להתחדש, הדיירים החלשים יעברו לסלמס הבא ולא יישארו בפרויקטים חדשים. אז קבענו, לא, אנחנו רוצים אינטגרציה חברתית ולא תהיה הגלייה.

הדבר השני נקבע, ששכר הדירה שלהם על-ידי המדינה לא יעלה. כלומר, אם הם גרו בדירת שיכון של 50 מטר, והם יעברו לדירה גדולה יותר של 70, 80 מטר, לא משנה מה, שכר הדירה על ידי המדינה לא יעלה. כמו כן, נקבע הנושא של ועד בית, במקרים מסוימים גרת בדירה שוועד בית לא שילמת בכלל, היה 20 או 30 שקלים, עברת לבניין חדש שעלויות ועד הבית יכולות להיות 250 או 300 שקלים, גם כאן נקבע שתהיה השתתפות של המדינה בתשלומי ועד הבית.

חבר הכנסת גואטה, זה בדיוק מה שדיברת. מהיכרות עם חבר הכנסת כהן, הוא התייחס לכל.

הוא מדבר על דיור ציבורי.

אני אתייחס, רשמתי לעצמי.

לכן גם הנושא הזה של ועד הבית הייתה בהחלט התייחסות נוספת, ולבוא ולשמור עבור אותם דיירים עבור זכויות הרכישה שיש להם פרק זמן מסוים, לבוא באפשרות לרכוש את הדירה גם לפי מחיר הדירה הישנה. כל מה שאמרתי מופיע גם באתר הוועדה, ומופיע גם בנוסח החוק, מכיוון שזאת הייתה דרישה מוצדקת כמובן של חברי הוועדה, וזה נכנס לסעיף.

בנוסף לזה, היום ישנה חקיקה נוספת שנמצאת על שולחן הוועדה, שגם היא מתייחסת, וגם כמובן חברת הכנסת מלינובסקי שותפה לדיונים, וכמובן נותנת את הערותיה.

הנושא של חוק המארגנים, או ידוע בשפה החופשית, חוק המאכערים, שכאן הוא למעשה נועד למנוע ניצול של דיירים.

שזה, אלי, אנחנו מדברים על דיירים באופן כללי בלי קשר לדיור הציבורי.

בלי קשר לדיור הציבורי. שלמעשה כאן ישנם גופים שבאים, מחתימים את הדייר, רושמים לו הערת אזהרה ונעלמים – מחכים שיקרה משהו והם יוכל לקבל. כאן למעשה הייתה החלטת ממשלה שכאמור עברה בקריאה ראשונה, שבאה ואומרת שלא ניתן יהיה לכבול את הדיירים, שתקופת הזמן תהיה מוגבלת, ויש תקופות שבהן הדיירים יוכלו לבוא ולהשתחרר מאותם חוזים, ונקבע מי יכול - - -

חשוב, אגב, להגיד, בעיקר זאת תהיה הערה לחבר הכנסת חנין - המדינה נותנת זכויות בשווי כלכלי עצום. היא למעשה נותנת זכויות בנייה, אם היה פרויקט שיש בו 100 יחידות דיור, אתה יכול לעשות פינוי בינוי, ולקבל לדוגמא 400 יחידות דיור. כלומר, תוספת על אותו שטח, או על שטחים נוספים של פי ארבע. הזכויות האלה יש להן שווי כלכלי ושווי כלכלי רב, והן ניתנות לדיירים עצמם. המקרה היחיד שבו מדינת ישראל מסכימה לתת זכויות בנייה ללא היטלי השבחה, או בפטור מהיטלי השבחה, זה אך ורק בפרויקטים של פינוי בינוי, או בפרויקטים של תמ"א.

אני רוצה לציין, בהתחדשות עירונית יש לנו שלוש מטרות עיקריות. אחת – נושא של תוספת של עשרות אלפי ומאות אלפי יחידות דיור על בסיס התשתיות הקיימות באזורי הביקוש. הדבר השני – חיזוק מבנים. והדבר השלישי – הסוגיה החברתית. בעיניי הסוגיה החברתית עולה מבין שלושת השיקולים.

אם אפשר לשנות את הסדר.

נכון, אני בכוונה מציין את זה אחרון, מכיוון שזה הראשון. אתה יודע, כולם מדברים התחדשות עירונית, בינוי, בינוי, לא. התחדשות עירונית זה קודם כל סוגיה חברתית. אגב, אני ישבתי גם עם ראשי עיריות, תשמע, יש לנו שכונות עם בניינים חדשים, לובי מפואר, מרפסות שמש, שבילי אופניים, ולאדם משכונות מוחלשות הדבר הזה יימצא עם מתחים חברתיים. אני לא אגיד את שם העיר, על מנת בכוונה לא לשים אותה על המוקד ולא לפגוע בה, אבל בהחלט הנושא הזה עלה, ולכן המדינה נותנת לו תיעדוף.

נקודה נוספת שהיא חשובה מאוד, ואנחנו רשמנו אותה בחוק, ואנחנו הולכים לתת לה תקציב, זה הנושא של הקמת מינהלות על ידי הרשויות המקומיות, מכיוון שהמינהלות ברשויות המקומיות הן אמורות להיות נטולות אינטרסים כלכליים. בעוד שיזם יכול לעשות איפה איפה, מניע אותו גם האינטרסים הכלכליים.

עולה גם טענה מקרב התושבים שהמון פעמים יש מתח או קונפליקט בין הרשויות עצמן לבין הדיירים, ולכן, העלנו כאן את הדרישה, שהמלווים בין אם זה עובד רווחה או איש המקצוע ייצגו באופן בלעדי את הדיירים הן למול היזמים והן גם למול הרשויות.

לכן גם כאן בנושא הזה, הקמת המינהלות ברשויות המקומיות היא חיונית – אחד, לקדם את התהליכים, ושתיים – לעשות אותם כמה שפחות נטולי אינטרסים.

היום יש סכום שנידון ממש בימים אלה, ששר האוצר מתכוון להקצות לתחום הזה כמה מאות מיליוני שקלים, אני לא רוצה להגיד את המספר המדויק, יודע מה הכיוונים, אבל מה ששר האוצר אמור להודיע אותו או לתת כמה מיליוני שקלים לעידוד התחום של ההתחדשות העירונית, להקמת המינהלות וכל הדברים הנלווים.

האם בתוך המינהלת יהיו עובדים סוציאליים?

יש ועדה מייעצת - וועדה מייעצת בהתחדשות העירונית כוללת שבעה חברים. הייתה הערה של חברת הכנסת זנדברג, לצורך העניין, למיטב זכרוני זו הערה שלה, להוסיף נציג של משרד הרווחה, זאת הסתייגות של חברת הכנסת זנדברג, להערכתי, ההסתייגות הזאת תתקבל וזה ה- - -

יש חקיקה אחרונה שהיא מתייחסת לנושא של דייר סרבן, שכאן לצורך העניין ישנם דיירים שמסיבות כאלה ואחרות לא רוצים בקטע הזה להתפנות. כאן אמרנו שנעשה את ההבחנה בין דייר סחטן, לבין דייר שהוא סרבן משיקולים רלבנטיים. יש אחד שתאמינו לי, רוב הבניינים האלה זה בלוקים של ארבע כניסות, שישה דיירים בכל כניסה, 24 דיירים. ויש אחד שאומר, אני לא מתפנה, למה, אני רוצה יותר, ואני רוצה ככה ומחזיק את האחרים כבני ערובה. כאן זה סחטנות שבא לצורך העניין משרד המשפטים שבמסגרת התיקון לחוק נתן כלים על מנת לבוא ולהתמודד.

אבל יחד עם זאת, אמרנו שנעשה זאת בנחישות וברגישות, מכיוון שיכול להיות מקרים של דיירים אחרים שבאמת יכול להיות שאשה קשישה בת 80 שאולי קשה לה, ונצטרך לבוא ולראות איך אנחנו נותנים מענה עבור אותם מקרים ספציפיים.

לסיכום דבריי, אני יכול להגיד, שגם אני באופן אישי, ואני יכול להגיד גם כל חברי הוועדה בלי יוצא מן הכלל, רואים לנגד עיניהם את הסוגיות החברתיות. ולכן, מה שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, אני אשמח כמובן אם תוכלי לעבור על זה, אני רוצה להפיץ את זה לכל חברי הוועדה.

אני רוצה להעיר לפרוטוקול שכל הדיון הזה היה צריך להיות בוועדת הרפורמות. אמנם זה דוח של הרווחה, ולכן שייכתם את זה לוועדת העבודה והרווחה, אבל הדיון הזה, ולשמחתי, אלי היה פנוי ונתן כאן הרבה, אבל אם לא היה פנוי, חצי מהדברים שנאמרו פה לא היינו יודעים. לכן הדיון היה צריך להיות בוועדת רפורמות. אני מודה לך שבאת.

אני רוצה לשמוע עוד מירושלים.

אני מרכזת מטה בעיריית ירושלים את הנושא החברתי של התחדשות עירונית. יש פה את טליה שהיא עובדת קהילתית בהתחדשות עירונית, ושתי תושבות שהגיעו.

בעיריית ירושלים אנחנו מתמודדים עם זה כבר כמה שנים. הבעיה קשה מאוד. אמרו פה גם בחיפה, היא קשה אפילו יותר מהדוח. אני רציתי שאני תומכת בכל מי שדיבר קודם, התושבים האלה צריכים ליווי צמוד, והם צריכים ליווי צמוד אובייקטיבי עם הכשרה בעבודה סוציאלית קהילתית.

חובה, אנחנו - - - בעיריית ירושלים, יש מימון של עיריית ירושלים שהבינה את זה, ובירושלים יש עובדות קהילתיות כאלה. אנחנו רואים כמה זה אפקטיבי, ואפקטיבי בצורה מאוד משמעותית.

דבר שני שלא צויין פה בכלל. אני רוצה לדבר על הקשר שבין החברתי לתכנון. היום כשתכנית התחדשות עירונית מקודמת באגף תכנונים, לפעמים לא בודקים בכלל מה קורה עם התושבים, ולפעמים בודקים חתימות. כבר ראיתי אנשים שהביאו חתימות, אף אחד לא בדק איך החתימות האלה אושרו. איך האנשים חתמו אם האנשים מבינים אם החתימות האלה נכונות.

הגענו למצבים גם בירושלים שתכניות מאושרות, אף אחד מעולם לא שאל אותם. זו סוגיה שאני חושבת שחייבים להכניס, גם ראיתי בחוק הרשות לא הכניסו את זה. בעצם אפילו בהכרזה אין שום בדיקה האם תושבי המתחם מעוניינים בהכרזה הזאת, עושים הכרזה על מתחם בלי שבודקים.

חברת הכנסת זנדברג התייחסה לזה.

מה זה הסכמה? את רואה פה איך שיש לך החתמה נצלנית ופוגענית, אם זה מה שאתם בודקים, זה מה שתקבלו.

חברת הכנסת זנדברג התייחסה לזה - - - נושא של סקר.

גברתי, תסיימי בבקשה.

חברת הכנסת צודקת, בודקים, ואני רוצה לתקן את זה, בודקים חתימות, לא בודקים איך הם נחתמו. אני רוצה לתת טיפ, כי אני חושבת שהשיטה של עיריית ירושלים היא שיטה טובה. היא שיטה שמצד אחד אנחנו מכניסים עובדים סוציאליים קהילתיים לשטח, שנפגשים עם האנשים ומכירים, ומצד שני, אגב, אני עושה את הפיקוח ואת הבדיקה של החתימות, לכן אני רוצה לספר לכם איך זה עובד.

סליחה. לא הבנו. גברתי סיימת.

אני משכונת גילה בירושלים, אני רוצה להגיד לכם שאין דוגמה פה שחברי הכנסת, או שמישהו הזכיר שלא קיימת אצלנו בשכונה - אין פשוט דוגמה כזאת. האוכלוסייה מורכבת ברובה מ-50% באוכלוסייה מבוגרת ומוגבלת, ועוד דיור ציבורי, ומשפחות קשות יום שרובן נתמכות מהביטוח הלאומי. הגיע אצלנו נציג של יזם שבסופו של דבר הבנו שהוא בסך הכול קבלן חתימות. הוא החתים במהירות עצומה 90% בגלל שהוא מכר להם חלום.

חברת הכנסת יוליה אמרה כאן ובצדק, עצרנו את זה.

הוא החתים במהירות עצומה למעלה מ-90%, בגלל שהוא מכר להם חלום, ובאיזשהו שלב מצאנו את עצמנו במין סחרור שאנחנו בכלל לא מבינים מה קורה. הוא כמעט החתים לנו עו"ד בלי שבדקנו, ובלי שהבנו כלום. באיזשהו שלב אני וחנה קמנו ואמרנו, בסדר, צריך לבדוק מה הולך פה. פנינו לעירייה, ואני רוצה להגיד לכם, שבלי העזרה של העירייה אין לי מושג איפה היינו היום.

פשוט העיריה עזרה לנו, ותמכה בנו – ליוו אותנו צעד אחר צעד, הסבירו לנו איך אנחנו צריכים להתנהל, מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו ארגנו את השכנים. באיזשהו שלב הוא הגיע שוב, התחיל לסכסך בין השכנים, להגיד שאנחנו שקרנים. זה הגיע למצב של הכפשות ואיומים, ומצב כל כך לא נעים שהגענו למצב של מבוי סתום. אבל בכל אופן, בעזרת הליווי של העירייה, באמת, עשינו אתמול כנס, ואיכשהו אנחנו כן מנסים איך להתקדם, אבל זה כל כך חשוב העזרה של הרשויות, כי האוכלוסייה מבוגרת וקשת יום, והנכים והמוגבלים – ואפילו משפחות צעירות שאין להן טיפת הבנה במשפטים או איך מתמודדים עם דבר כזה, פשוט לא מבינים שאם הם חותמים על ייפוי כוח בלתי חוזרים אין אחר-כך איך לצאת מזה, והם לא יידעו איך להתמודד עם זה.

תודה. יש גם אוכלוסיות חזקות שלא מסוגלות להתמודד עם חוזה. באינטרנט כשאתה כותב אני מסכים, אין לך מושג על מה אתה חותם.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. בבקשה.

תודה, כבוד היושבת ראש על הדיון. אני מברך את היוזמים על הדיון. התחדשות עירונית זה דבר חדש, יש הרבה מה ללמוד. צריך התמחות רב מקצועית בשביל להמשיך בתחום, ואכן לעשות כל מה שצריך בצורה הנכונה שלא תפגע בקשישים. אני מצטרף לכל מה שהוצע כאן וגם לדבריה של חברת הכנסת תמר זנדברג. צריך שמחלקת הרווחה והעירייה שהיא תהיה המוביל בעניין הזה. כל מיני חוקים, מחלקת הרווחה תהיה מעורבת בצורה נכונה והיעילה ביותר בכל התהליך. חובת העירייה שאכן יערבו אותו, ולא יהיה פרויקט אחד בלי מעורבות של מחלקת הרווחה והעובדת הסוציאלית בצורה נכונה.

תודה. אני מודה לך, חבר הכנסת אבו מערוף על הסבלנות.

אני מסכמת. אני מודה לכל מי שהגיע. אני מתנצלת אם לא שמענו מישהו, אבל אין ברירה אנחנו חייבים לסיים. אני מודה לחברי הכנסת המציעים. בהחלט אני מודה לחבר הכנסת אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות שהגיע לכאן בהתראה קצרה והאיר את עינינו.

הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, הוא נושה חברתי מהמעלה הראשונה, תודה לחברי הכנסת המצטרפים.

מספר נקודות לסיום. הנושא הזה ימשיך להיות במעקב של ועדת הרפורמות, זה התחיל פה ויעבור, אני רואה שכבר חברות הכנסת זנדברג ויוליה כבר מעורבות בנושא וגם חבר הכנסת גואטה שהיה כאן. לכן, אנחנו סומכים עליכם שאתם תמשיכו להוביל את הנושא החברתי.

המינהלת עליה שאלתי שאמורה להיות מתוקצבת על-ידי שר האוצר - אנחנו נבקש תשובה ממשרד האוצר על התקצוב של המינהלת הזאת, וכמובן התייחסות למה שנאמר כאן על נציג רווחה, עובד סוציאלי, לא משנה איך המשרד יגדיר אותו, שהוא יהיה בתוך המינהלת וילווה את אותן המשפחות.

נאמר כאן סקר צרכים, נאמר כאן גם מהכיוון שלך של עיריית ירושלים מי בודק את החתימות, זאת אומרת, לא מספיק לראות את החתימות. אלו הנושאים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם בעובי הקורה יותר, חוץ מאותו דייר סרבן שבסופו של דבר יש לו את השיקולים שאותם צריך לבדוק, אבל באמת לבוא ולבחון את אותן אוכלוסיות, גם אנשים צעירים שבאים ונכנסים לתוך המקום הזה, מתוך חשיבה שהם יודעים לאן הם מגיעים, ובסופו של דבר מה שנקרא הם נופלים לפח הזה.

אני רוצה להגיד לכם שאני ליוויתי משפחה כזאת מנתניה בתכנית פינוי בינוי, שאחד הנערים היה במרכז שלי, והוא בא אליי עם החוזה הזה. אני, שהייתי המנהלת שלו ואני עורכת-דין, לא הצלחתי להבין שום דבר מהחוזה הזה. אמרתי לעצמי, מה חושב הילד בן ה-16 שאמא שלו חולה, היא הייתה גם חולת נפש, שהוא בא אליי ואומר לי, מירב, בואי תקריאי לי את החוזה.

אני מאוד מודה לכולכם שהגעתם, הפעילים לחיפה, והחבר'ה מירושלים ולמשרדים, וכמובן למשרד המשפטים שגם כאן אנחנו רוצים לוודא שהחוק מגיע עוד במושב הזה לקריאה שלישית כדי שהנושאים שעלו פה באמת יעוגנו בחקיקה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.