הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ו (20 ביולי 2016), שעה 9:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב דמי לידה לפי חצי שנה שקדמה ליום הקובע), התשע"ו-2016 (פ/2844/20), של חה"כ טלי פלוסקוב

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יגאל גואטה

טלי פלוסקוב

יוסי יונה

תמר זנדברג

רחל עזריה

עוזרת ליועמ"ש, משרד התמ"ת - מאיה טאוסיג

עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה

_

איילת הוכמן

מנהלת חטיבה אימהות, המוסד לביטוח לאומי - דפנה לוי

מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי - אסתר נמרודי

מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי - עליזה ברלזון

אגף המחקר, המוסד לביטוח לאומי - שונטל וסרשטיין

עו"ד-לשכה משפטית, ביטוח לאומי - יוסף פולסקי

עובדת סוציאלית, עיריית חיפה - שרה טודובר

עובדת סוציאלית, עיריית חיפה - עינת ליברמן-אוזן

עובדת סוציאלית, עיריית חיפה - חירייה עלו- חמרה

פעילה, המשמר החברתי - סעדה יקותיאלי

נציגת עמותת שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם - עטרת חן הורוביץ

נציגת עמותת שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם - עטרת חן הורוביץ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שמרית שקד גיטלין

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב דמי לידה לפי חצי שנה שקדמה ליום הקובע), התשע"ו-2016, פ/2844/20, של חה"כ טלי פלוסקוב

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני חברת הכנסת מירב בן ארי אחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה.

היום 20 ליולי 2016, י"ד בתמוז תשע"ו. הנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב דמי לידה לפי חצי שנה שקדמה ליום הקובע), התשע"ו-2016, פ/2844/2 של חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחברת הכנסת תמר זנדברג.

נתחיל בהצגת החוק. בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, בטח עכשיו תצטרף גם חברתי תמר זנדברג.

אני אתחיל מזה שלפני כמה חודשים בודדים אנחנו העברנו כאן הצעת חוק שינוי שיטת חישוב דמי לידה לעצמאיות, שם באמת היה עיוות מאוד גדול. כאן בוועדה דנו, גברתי היושבת ראש, ועלו כאן מספר ארגונים שמאוד נגעו לליבי. אמרו לי, בסדר, אז אתם מסדרים את המצב של העצמאיות, מה קורה עם השעתיות שהבעיה הכי גדולה דווקא שם - הבטחתי להם שאני אנסה לטפל גם בזה.

כשנכנסתי לעומק של הנושא, באמת ראיתי שמה שקורה שם שהחישוב נעשה נכון להיום על בסיס שלושה חודשים האחרונים של עבודתם של נשים בהריון - אנחנו מדברים על חודש שביעי, שמיני ותשיעי. מי אם לא אנחנו נשים מבינות עד כמה קשה כבר לעבוד בחודשים האלה, ואז הרבה פעמים יוצא שאשה, דווקא בשלושה חודשים האחרונים עובדת מהפחות של הרגיל שלה, וזה מה שמהווה בסיס לחישוב דמי לידה.

לכן חשבנו ביחד, עם חברת הכנסת תמר זנדברג, וכשלב ראשון - אני עוד פעם אומרת, בוודאי יש לנו עוד הרבה רפורמות בנושא הזה. חשבנו שיהיה נכון לעשות שינוי חקיקה ולקחת כבסיס לא את שלושה החודשים האחרונים, אלא חצי שנה של ההיריון כך שלפחות – אגב, אנחנו גם בהצעת החוק רצינו לציין שכמו שזה היה גם בהצעת חוק של עצמאיות, הבסיס יהיה הגבוה מבניהם. זאת אומרת, מה שאנחנו אומרים היום, לקחת כבסיס לחישוב דמי הלידה לא את שלושה החודשים, אלא שישה חודשים. אז באמת בחודש הרביעי, חמישי, שישי, הוא בסיס יותר אמתי למצבה של האשה בתקופה הרגילה.

זאת ההצעה, היא מאוד פשוטה. היא מתואמת עם כולם. אני מקווה מאוד שאנחנו נעשה את זה גם מהר. ובטח היועצת המשפטית תסיים לנו את זה. התוספת להצעת החוק המקורית שלנו תהיה, בכך שאנחנו נבחר כדי שאף אחד לא ייפגע, כי יש מצב גם להיפגע, אז אנחנו גם חישבנו שנבחר את הגבוה מבניהם, זה מה שאנחנו נבקש שגם יצוין בהצעת החוק.

תודה רבה, גברתי. וכמובן תודה לכל השותפים. אבל את זה אנחנו נעשה בקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה חברת הכנסת פלוסקוב.

חברת הכנסת תמי זנדברג. בבקשה.

תודה רבה מירב, תודה לוועדה, תודה רבה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, שככה לקחה את הצעת החוק הזו, והרימה אותה, ומינפה אותה, ודחפה אותה קדימה - אני גאה להיות שותפה, ולהיות בעצם היוזמת הראשונה של החוק הזה.

החוק הזה הוא מאוד פשוט ומאוד עוזר. היום דמי הלידה מחושבים על-ידי שלושת החודשים האחרונים לעבודה, מי שעובדת שכירה, או מי שעובדת קבוע והמשכורת שלה היא קבועה לאורך השנה, זה לא מעלה ולא מוריד, היא לא נפגעת, הכול בסדר, היא ממשיכה כרגיל, זה לא חשוב לה כמה חודשים אחורה, כי המשכורת היא קבועה.

אבל דווקא העובדות המוחלשות יותר, שהן בעיקר עובדות שעתיות ועובדות קבלן, שגם כך הן מועדות לשינויים כאלה ולאחרים ולחוסר יציבות בעבודה שלהן שנפגע באופן מיוחד, או עלול להיפגע, בסיכון להיפגע, אנחנו מקוות ומקווים שלא, אבל הוא רגיש במיוחד בתקופת ההיריון, ודווקא הן אלה שמועדות להפחית את שעות העבודה שלהן עלולות להיפגע פעמיים, גם פעם אחת בגלל חוסר היציבות הרגיל, וכאשר הן פגיעות יותר, וזה בזמן ההיריון, הן עלולות להיפגע ולמעשה לסבול מדמי לידה מופחתים.

הצעת חוק הזו באה לתקן באמת קטן, להציע התחלה של תיקון לעיוות הפוגעני הזה שיכול להיות פוגעני ברמה של מאות או אלפי שקלים לאותה עובדת על פני כלל תקופת הלידה המשולמת. אני רוצה לומר עוד שהתיקון הזה הוא חלק מהתבוננות די אינטנסיבית שקיימת בכנסת הזו שאני גאה להיות חלק ממנה על כל נושא ההיריון והלידה, לפניו, במהלכו ואחריו – יושבת כאן גם חברת הכנסת רחל עזריה, ששלשום הצבענו על חוק.

באמת, הרבה חברות כנסת בעיקר, וגם חברי כנסת בכנסת הזו, מסתכלים על כל מיני מקומות קטנים, על כל מיני נקודות של עוול ושל עיוות. לפעמים זה תיקונים מאוד קטנים שיכולים להביא צדק מאוד גדול, במיוחד למי שהכי זקוקה לו.

לכן אני באמת חושב שממש כדאי להתקדם עם זה בשיא הזריזות, ולעשות את זה.

תודה רבה.

בבקשה, חברת הכנסת רחל עזריה.

קודם כל אני מצטרפת לברכות ולמחמאות, זו באמת הצעת חוק מאוד חשובה. שוק העבודה – ב-20 השנים האחרונות קרתה מהפכה בקרב עבודת נשים. יש גידול דרמטי באחוז הנשים המועסקות, בעיקר באחוז הנשים המועסקות אימהות לילדים קטנים. בעבר היה מקובל שלמשך התקופה שבה יש ילדים קטנים או שעובדים בחצי משרה, או שלא עובדים, היום אי אפשר להתפרנס ממשרה אחת, ולכן יש גידול דרמטי, והיום, שזה בעיניי נתון מדהים, שיעור התעסוקה של גברים הורים לילדים קטנים ונשים אימהות לילדים קטנים, הוא כמעט זהה – זה 75% ו-76% אין בעצם פער.

מה שאנחנו עושים עכשיו, כל מהלכי החקיקה האלה זה להתמודד עם כל השינוי הזה שהתרחש בשוק העבודה, שבעצם, אם בעבר הרבה נשים עצמאיות פשוט לא עבדו בתקופה הזו, ורק אחר הלכו ופתחו את העסק, זה מה שהיה מקובל, היום כולם צריכות לפרנס ולהתפרנס כדי להחזיק את משק הבית.

לכן הנושא הזה של באמת כמה זמן יש חופשת לידה, איך מחשבים אותה, מה קורה אחר-כך, מי אוסף את הילדים, איך אנחנו דואגים ששני בני הזוג יכולים להתאזן, ובאמת לפרנס את המשפחה כששניהם עובדים – זה נושא שהוא קריטי בכנסת הזאת, וספציפית פה זה מאוד נכון שבאמת לקראת לידה הרבה פעמים היכולת – כמו שיודעים, יש שמונה חודשים של היריון, ויש את החודש התשיעי שהוא כמו שנה שלמה, זה הביטוי המוכר. יש גם ביטויים אחרים, אבל נחסוך פה.

אבל באמת החודש הזה הוא חודש קריטי שבאמת היכולת לעבוד בצורה אינטנסיבית יורדת גם פיזית, וגם הרבה פעמים את לא יודעת מתי תלדי – הרי זה יכול להיות מהשבוע ה-38 עד 42, בטח כעצמאית, את לוקחת על עצמך פחות עבודות כי את לא יודעת אם תספיקי ותצליחי, אז את מעצמך מורידה את נפח העבודה שלך, ואז בוודאי שאם זה מחושב לפי שלושת החודשים האחרונים, זה ממש קריטי ומשפיע עליך לרעה, ומשפיע על המשפחה לרעה.

לכן החישוב הזה הוא פשוט לאפשר לאשה ולמשפחה לקבל את אותה הכנסה שהיא באמת ההכנסה הקבועה. אין פה איזה טובה שעושים, זו הכנסה הקבועה לאורך כל התקופה, בחודש האחרון, בחודשיים האחרונים קשה לדעת בגלל שלא יודעים מתי יולדים אז בדרך כלל מורידים את נפח הפעילות, ובעצם כך אנחנו מאפשרים להמשיך את אותה הכנסה קבועה גם בתקופת הלידה וההורות כפי שהצבענו לפני יומיים בכנסת. אני ממש מברכת על המהלך הזה.

תודה רבה חברת הכנסת עזריה.

הביטוח הלאומי, בבקשה.

בוקר טוב, אני מהביטוח הלאומי.

שני דברים חשוב לציין בהקשר הזה של התיקון. ראשית, אנחנו ודאי מברכים על התיקון, אבל חשוב לציין שבתקנות הביטוח הלאומי אימהות, מה שמכונה אצלנו תקנות הצמצום, כבר ניתן מענה לאלו שקרוב ליום לידתן הפסיקו את עבודתן בגלל הלידה, או הפחיתו ממשכורתן בגלל ההיריון, וניתן לזה כבר מענה, אמנם לא בחקיקה ראשית, בחקיקת משנה, בתקנות הצמצום, למעשה, העיקרון הוא שאנחנו מעבירים את זה מהתקנות לחקיקה ראשית, אבל למעשה זה אותו דבר, כאשר כמובן תקנות הצמצום גם יישארו, מי שתפחית את עבודתה גם מעבר לחצי השנה הזאת, גם כן תהיה התחשבות.

הדבר השני, אני מתחבר לדברים של חברת הכנסת זנדברג, באמת, הוועדה עשתה פה כמה שינויים מיטיבים עם ציבור המבוטחות והמבוטחים, כי זה חל גם על נשים גם על גברים. אבל לאור המעמסה על הענף בעניין הזה, אנחנו מבקשים לשנות את מועד התחילה - אנחנו רצינו חצי שנה, אבל אני מבין שזה יהיה מרחיק לכת, אז אנחנו מבקשים שלושה חודשים של התחילה במקום חודש אחד, פשוט יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינת המערכות של המוסד.

עכשיו זה 1 בחודש שלאחר יום פרסומו.

שלושה חודשים במקום שישה חודשים.

חצי מהתביעות שלנו הן אוטומטיות, אנחנו צריכים לבנות גם ממשקים - - -

למה אתה צריך כל כך הרבה זמן אם גם ככה זה קיים בתקנות החוק הזה?

לא, התקנות קיימות כבר היום. המערכות של הביטוח הלאומי, עכשיו הצטרכו לעשות חישוב של שישה חודשים ושל שלושה חודשים, לערוך את המיטיב ביניהם, בנוסף, לערוך איזה התחשבנות ככל שמעבר לשלושה חודשים, או לשישה חודשים חל צמצום משכרן, גם את זה צריך לעשות חישוב, בעצם בנייה של מערכת חדשה או התאמה.

אדוני, דבר ראשון, יש לך כבר עכשיו זמן להיערך עד שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית, אתה לא צריך לחכות כי החוק הזה יעבור, יש הסכמה לו – קואליציה, אופוזיציה. אתה רואה, יש כאן שתי נציגות, לכן החוק יעבור. לפי דעתי, אתם יכולים להיערך מעכשיו. דבר שני, אתה אומר שסוג של סידור כזה קיים בתקנות.

מה שאני אומר זה ככה. היום המערכת של הביטוח הלאומי לוקחת שלושה חודשים. אם השלושה חודשים חלה בהם ירידה בהכנסות, אז היא לוקחת עוד שלושה חודשים אחורה, או מעבר לזה אם צריך. אבל כאשר נצטרך לעשות שתי מערכות, קודם כל מערכת של שישה חודשים, מערכת של שלושה חודשים, ועל כל המערכות האלה לחשב את המיטיב, וגם כן לחשב את הצמצום בהכנסה.

אני מזכיר, וכמו שחברות הכנסת דיברו כאן מקודם, רק בחודש מרץ האחרון עברו שני תיקונים, התיקון החשוב של העצמאיות, והתיקון של הלידה השקטה. כנראה יהיו עוד תיקונים בדרך, בקנה. לכן זה מטיל עומס כבד על המערכות, על כל מערכות המיחשוב, זה בעצם אותו צוות, ואותם אנשים שעוסקים מעבר לפעילות השוטפת שלהם, לכן מאוד חשוב לנו הנקודה הזאת.

אנחנו פה ביחד עם הייעוץ המשפטי - כמובן נדבר עם חברות הכנסת - בסעיף 3 – תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר חודש מיום פרסומו – יש לך מספיק זמן. אני נותן לך זמן מעכשיו לקראת קריאה שנייה ושלישית.

קשה לי קצת – זה סוג של משא ומתן.

מה אתה רוצה?

אמרנו שלושה חודשים שזה פרק זמן שהוא סביר מבחינתנו להיערכות.

ייצא לך שלושה חודשים מעכשיו, תתחילו לעבוד. ייקח זמן, יש עוד קריאה שנייה ושלישית.

אני מהמוסד לביטוח לאומי, אני מנהלת תחומים.

אני רוצה להזכיר ולהתחבר למה שאת אמרת, וכל השינויים שאתם עשיתם, וכל השינויים זה אותו צוות צריך להפעיל וליישם. אנחנו עוסקים בשינוי של העצמאיות, הוא מאוד מורכב. יש לנו שם עבודה רבה ביישומי המחשב. זה לא מורכב, זה עניין מאוד מהותי. אנחנו מדברים על שינוי והזנה שישה חודשים במקום שלושה היום. התקנות גם אם ייושמו וגם התקנות צריך להזין, יש שם דיי הרבה עבודה, ואנחנו היינו מבקשים שלושה חודשי הארכה.

לאחר משא ומתן, אני נותנת לכם - תחילתו של חוק זה ב-1 שלאחר חודשיים מיום פרסומו, זה כי יש לכם הרבה להיערך.

אני רוצה להתייחס לעוד משהו שאמרת. במה שונה החוק הזה מהתקנות הקיימות היום? אתן מכירות את התקנות חברות הכנסת?

כן. המידע שיש לי זה ממנו.

במה הועילו חכמים בתקנתם? תגיד לי למה החוק הזה ובכמה הוא מרחיב את התקנות שלך.

להבנתנו, הוא לא משנה בהרבה את המצב הקיים, וזה מה שניסינו לטעון בישיבות המקדימות, אבל דעתנו לא התקבלה, יש לומר. כיום בעצם זה תלוי בדיווח של המבוטחת או של המבוטח, וכן ביישום של הפקיד או הפקידה. בעצם החקיקה הראשית שוללת לגמרי את שיקול הדעת, זה לא עניין שנתון לשיקול דעת, גם זה לא נתון לדיווח או למילוי מאוד מדויק של הטופס של המבוטחת, זה בעצם עיקר ההבדל.

זה מאוד משמעותי. היום, וזו הנקודה בעבודת ההכנה המקדימה, אני קיבלתי בברכה את הנכונות של הביטוח באמת לראות את המצבים האלה ולהתחשב בהם, ולנסות לאתר אותם וככה לתקן איזשהו עוול. העניין הוא שהיום זה באמת במסגרת רצון טוב, התחשבות, זה לא דרך המלך.

באמת, כל הכבוד למוסד עצמו שזו המדיניות שלו, ולפקידים עצמם שעושים את המאמץ ופונים. אבל אנחנו רוצים שזה יהיה הכלל, שזאת תהיה דרך המלך, שזה יהיה החוק, בלי, כמו שאתה אומר, ולא שאנחנו לא סומכים על שיקול הדעת, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה המצב.

לגופו של עניין אנחנו גם לא יודעים, אני לא בטוחה שגם אתם יודעים מה הפער בין המציאות של אותן נשים לבין אלה שמקבלות, אנחנו לא יודעים, מעכשיו זה יהפוך להיות ידוע.

חשוב לי להדגיש, שדרך המלך להבנתנו הייתה שכן נשים קיבלו את הפער שלהן, והחריגים הן אלו שלא קיבלו, וכעת בעצם הצעת החוק מסדירה גם את החריגים.

אני גם אומר עוד דבר שעלה מהישיבות המקדימות, שהיום אתם עושים בעצם את החישוב לפי התקנות כשיש פער של שליש בשכר, ופער של שליש בשכר הוא פער גדול. גם יכול להיות שהירידה של האשה בשכר היא לא מגיעה עד כדי שליש מההכנסה שלה. זאת אומרת, נניח, היא כבר לא עושה שעות נוספות, אז יש לה ירידה של 20% בהכנסה.

או שהיא לא לקחה עבודה ואז שבוע היא מחכה ללידה.

עלות תקציבית – אגיד שהאוצר דיווח לנו במייל שאין עלות תקציבית ולכן אין נציג של האוצר.

ואז אני מציעה לוועדה לקבוע בהתאם להוראות התקנון שהצעת החוק איננה הצעת חוק תקציבית.

בסדר גמור. נתחיל בהקראה.

גברתי היועצת המשפטית. בבקשה.

תיקון מס' 54.

בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"א 1995, בסעיף 54: -

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע בתשעים, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע, ב-180, לפי הגבוה מבניהם."

קודם כל, אני אומר, כפי שאמרה גם חברת הכנסת פלוסקוב, לא מדובר פה בתיקון שחל על עצמאיות, זה חל בעצם על שכירות, וגם על מי שנמצאת בהכשרה מקצועית שבעצם החישוב שלה הוא דומה לשכירות. לגבי עצמאיות, כפי שהיא אמרה, התקבל כאן תיקון בוועדה לא מזמן, והוא יחול עליהן. כפי שהיא גם אמרה, בעצם יעשו חישוב של שישה חודשים, שלושה חודשים, ויתנו את החישוב ליום לפי הגבוה ביותר.

זו הערה מאוד חשובה. באמת, שמענו הערות שאולי זה אפילו יפגע, כי יש כאלו שמגבירות את העבודה שלהן.

זה אמרה היועצת המשפטית בישיבה, איך אנחנו עושים את זה נכון.

(2) בסעיף קטן (ב) –

(ב) בפסקה (3), במקום "האמור" יבוא "או ששת החודשים האמורים". זה סעיף טכני.

תיקון סעיף 55 2. בסעיף 55 (3) לחוק העיקרי, אחרי "רבע השנה" יבוא "או ששת החודשים".

תחילה ותחולה 3. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר חודשיים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום תחילתו ואילך.

חברות הכנסת המציעות טלי ותמר, מקובל עליכן החודשיים לצורך העניין?

בצער נקבל את הכרעת –

אבל ברור שצריך להתארגן לזה, ולכן אנחנו מסכימות.

להגיד את האמת, תראו, יש כאן נשים שנפגעות בסוף הדרך. ויש כאן נשים שבמהלך החודשיים האלה יילדו, וייפגעו בכמה מאות שקלים שעבורנו זה לא הרבה, ועבורן זה יכול להיות עולם ומלואו. לכן אני חושבת שהיה צריך להתאמץ ולהתכווץ בנושא הזה, זה בסך הכול לוח זמנים, זה לא מעלה ולא מוריד.

אני חושבת, כדי שנעביר את זה, אני מקבלת את ההכרעה של היו"ר - האחריות על כתפיך.

בפועל זה יותר מחודשיים, כי זה חודשיים ועוד אחר כך מחדשים ל-1 לחודש.

אני רק הצעתי ורשמתי, לא התכוונתי לאשר עד ששתי המציעות כאן יסכימו.

תודה גברתי.

אני הייתי כן מבקשת לצמצם את זה לפחות לחודש. מה הקושי, איפה אתם רואים את הקושי? אני מתנצלת, כנראה שאמרתם את זה, אבל לא הייתי כאן.

יצאת לטובת משהו מקצועי, את יכולה לקבל הסבר שוב.

אני ציינתי שלידות הבית עומדות על הפרק וגם את זה צריך ליישם. יש לנו את לידות שקטות שעכשיו סיימנו ליישם. יש לנו את התיקון של העצמאיות שהוא מאוד מורכב.

אגב, אמרו לי שזה עדיין לא נכנס. הנשים פונות - - -

בוודאי שנכנס. המשמעות היא רק בשנת 2017 שיתחילו להגיע שומות, הלא זה משמעות התיקון. לכן אנחנו בעיצומו של יישום, ואני הבאתי לכאן גם את המתכנתת שלנו שתעיד כמה זה מורכב. מלכתחילה כאשר ישבו - - -

אתי, ברצינות, בחודשיים האלה הרי אתן אומרות שכבר עכשיו הפקידים עושים מאמץ ומאתרים וכו'. אז בואו, חודשיים יעשו את המאמץ במסגרת שיקול הדעת מה שנקרא שלהן, בחודשיים האלה או בחודש הזה תעבוד המערכת, ועוד חודש היא תיכנס באופן חלק, אני לא מצליחה להבין מה הבעיה.

את זוכרת שאנחנו ביקשנו חצי שנה כשישבנו בישיבה.

הפיתוח הוא לא פשוט כפי שאמרתן, הוא מורכב, זה חישוב מחדש. גם כרגע אנחנו עוסקים עם הפיתוח של העצמאיות, וגם הלידות השקטות שגם הם מורכבים, במיוחד החוק של העצמאיות. זה צוות אחד קטן שגם עוסק בתחזוקה שוטפת, והתחזוקה השוטפת היא גם משהו שגוזל מאתנו זמן. אל תשכחו שאנחנו גם בפתחן של חופשות, אולי זה לא מעניין, הצוות שלנו מורכב מנשים אימהות, חלקן גם בהריון, אז זה גם משפיע.

גבירותיי, מה שאתן מוצאות לנכון.

קודם כל אני מבינה שזה עומס, אנחנו נמשיך לתת לכן הרבה עבודה, אני מבטיחה לכן. אני יודעת שגם אתן מברכות על כך, כי בסך הכול באמת מדובר על משהו צודק.

כעיקרון, אני בהחלט אקבל את הבקשה, כי אני מבינה את העומס, כי זה שני חוקים מאוד גדולים בנושא הזה וזה בבת אחת, לכן אנחנו נעשה.

מה שאני חושבת, כשנגיע לשנייה ושלישית, אני מציעה ששוב נחזור על כך. אתן גם תבדקו האם התמודדתן עם המשימה הקודמת, ואם תהיה לכם אופציה לקצץ את זה, אנחנו מאוד נשמח. בשלב זה אני בהחלט מקבלת את מה שאתן אומרות. שוב פעם, אנחנו מתנצלות, אבל אנחנו נמשיך לשגע אתכם.

אני שמחה שזה בחיוכים.

לאחר שעשינו דיון בנושא - אין ספק שכאשר נשים מנהלות את הסיפור, זה פשוט נראה הרבה יותר טוב.

אני אמנם גבר, אבל מאחורי עומדת אשה חזקה שהיא עיקר בבית, יש לי שישה ילדים והיא זאת שמגדלת אותם.

קודם כל אנחנו מפרגנות לה. אני רוצה להגיד לך, יוסף. אני למדתי בבית ספר דתי, ובגיל 12, היה לנו טקס בת-מצווה. מגיל 12, אני לא שוכחת את המשפט שהדבר שהיחיד שנתנו לי להקריא, זה היה בת-מצווה. לקחו תלמידות של בית-ספר כמו שהיה פעם ונתנו לי להקריא את המשפט: "מאחורי כל גבר עומדת אשה", ולפעמים היא נמצאת מאחורי מסך - - -

עד היום אני זוכרת את זה למה? כי אני הילדה הראשונה המפוחדת שעולה על הבמה וכולם מוחאים לי כפיים כי פעם ראשונה אמרו גבר בבת-מצווה – מה שנקרא פוסט טראומה עד היום.

בכל מקרה, אני מודה לכולכם. אנחנו נעבור להצבעה.

אנחנו מצביעים על חודשיים, לאחר שחברות הכנסת המציעות הסכימו לתיקון והשתכנעו.

אני אקריא את הסעיף המתוקן – "תחילתו של חוק ב-1 בחודש שלאחר חודשיים מיום פרסומו". (להלן – יום התחילה), הוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום תחילתו.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב דמי לידה לפי חצי שנה שקדמה ליום הקובע), התשע"ו-2016, נתקבלה.

ההצבעה עברה ברוב קולות. אני מצרפת את קולה של חברת הכנסת רחל עזריה. ההצבעה עברה ברוב קולות בשמחה רבה. תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.