הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 238
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/07/2016
משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, משבר המים בבנימין ובשומרון, משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, עשרות אלפי תושבים בבנימין והשומרון, יהודים וערבים, נותקו מזרם המים בערב שבת שעברה
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעה לסדר יום (דיון מהיר) בנושא: משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, של חה"כ יהודה גליק
2. הצעה לסדר יום (דיון מהיר) בנושא: משבר המים בבנימין ובשומרון, של חה"כ בצלאל סמוטריץ'
3. הצעה לסדר יום (דיון מהיר) בנושא: עשרות אלפי תושבים בבנימין והשומרון, יהודים וערבים, נותקו מזרם המים בערב שבת שעברה, של חה"כ יצחק וקנין
4. הצעה לסדר יום (דיון מהיר) בנושא: משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, של חה"כ זהבה גלאון
מוזמנים
¶
יוסי בנישתי - מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים
יוסי אל-עזרה - מנהל אגף משק המים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
רעיה עדני - רפרנטית מים, אגף תקציבים, משרד האוצר
בני אלבז - קמ"ט מים ואיכות הסביבה, משרד הביטחון
תא"ל גיא גולדשטיין - סגן המתפ"ש, משרד הביטחון
רס"ן חיים בן חיים - רמ"ד תיאום אזרחי במנהל האזרחי, איו"ש, משרד הביטחון
אסף לוי - סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עודד פיקסלר - סמנכ"ל בכיר הנדסה, רשות המים
אריאל חג'בי - מנהל תחום ביטחון מים, רשות המים
יקותיאל (קותי) וילינגר - מנהל אגף פיתוח, רשות המים
דניאל (דני) סופר - מנהל מרחב מרכז, חברת מקורות
יוסי דגן - ראש המועצה האזורית שומרון
שי קבון - מנהל מחלקת תשתיות זורמות, המועצה האזורית שומרון
אבי רואה - ראש המועצה האזורית מטה בנימין
אליהו יצחק - פעיל חברתי, פורום מים ירושלים
אורי גינות - מנהל קשרי ממשל, אגודת ידידי כדור הארץ (אקו-פיס מזה"ת)
עו"ד רוני פלי - האגודה לזכויות האזרח
יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית
אביב טטרסקי - חוקר, עיר עמים
גרשון בסקין - איפקרי
אורי אלדר - יו"ר הפורום החברתי-כלכלי, מרצ
שרון כהן - ראש תחום מערכות יישומים, עובדי הכנסת
בני פרץ
נפתלי בן סימון
אבירם דילאן
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
אירית שלהבת
משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, של חה"כ יהודה גליק
משבר המים בבנימין ובשומרון, של חה"כ בצלאל סמוטריץ'
עשרות אלפי תושבים בבנימין והשומרון, יהודים וערבים, נותקו מזרם המים בערב שבת שעברה, של חה"כ יצחק וקנין
משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, של חה"כ זהבה גלאון
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא משבר המים ביישובים יהודיים וכפרים ערביים בחודשי הקיץ, של חברי הכנסת זהבה גלאון, בצלאל סמוטריץ', יהודה גליק ויצחק וקנין. למען האמת, מי שהעלה את זה בפניי הוא גם יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שהתקשר אליי לפני כחודש וחצי וביקש ממני לקיים דיון בנושא הזה. ברשותכם, אעביר את זכות הדיבור לזהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
תודה רבה, אדוני. אני יזמתי את הדיון כי הגיעו תלונות שבעיקר בתקופת הרמדאן – אמנם עכשיו כבר אין רמדאן, אז זה היה הרבה יותר דרמטי – הופסקה אספקת מים ליישובים פלסטינים בצפון הגדה. אחר-כך הצטרפו לדיון הזה גם חברי יהודה גליק ובצלאל סמוטריץ' בטענה שהייתה גם הפסקת מים במקומות מסוימים בהתנחלויות.
אני רוצה להגיד הערה מקדימה. מים הם זכות בסיסית, מים זה מים, זה מים, בין אם זה ליהודי ובין אם זה לערבי, לפלסטיני, זה לא משנה. אני חושבת שצריך לספק מים להתנחלויות, בוודאי כל עוד הן שם, ובטח צריך לספק מים לפלסטינים.
דבר שמטריד אותי מאוד הוא שכאשר מדובר על אספקת מים להתנחלויות, כשיש מחסור במים מוצאים מענה. יש מכליות, יש דרכים. וטוב שכך, דרך אגב. אני לא רוצה שמישהו יסבול מכך שאין לו מים. אבל אין מענה כשמדובר על מחסור במים לפלסטינים. קיבלנו הרבה מאוד תלונות בעניין הזה. אני חייבת לומר שאני מאוד-מאוד מוטרדת מכך שמנצלים את המצב הזה כדי לשפר את הצרכים של ההתנחלויות. בחסות הדיבור על המים והבעייתיות שיש נעשה כאן מהלך גם לשפר את האינטרסים של ההתנחלויות.
אני רוצה להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, מים הם זכות בסיסית לכל בני האדם. עיני אינה צרה כמובן. אני רק מלינה על כך שאין התייחסות שווה בשני המקרים האלה. תודה.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
תודה על קיום הדיון.
כידוע ברחבי יהודה ושומרון חיים כ-1.8 מיליון פלסטינים או ערבים או איך שכל אחד יבחר כרצונו לקרוא להם וכ-400,000 מתנחלים, כן ירבו. ברוך השם, האוכלוסייה הזאת הולכת וצומחת מידי שנה.
מים זורמים הם מצרך בסיסי במדינת ישראל בשנת 2016 ולא יכול להיות שעשרות אלפי תושבים יהיו ללא מים בצינורות בבתיהם למשך שעות ארוכות. הדבר הזה פוגע גם ביהודים וגם בערבים. בעניין הזה אין הבדל, פרט לדבר אחד, שהאשמה של הערבים גדולה כמובן פי כמה מכיוון שאחרי שהם הפרו את הסכמי אוסלו, לפיהם הם היו אמורים להשתמש בכסף שהם קיבלו לטובת טיהור מי שופכין, לא רק שהם לא בנו את המפעלים האלה אלא הם חפרו עוד בארות נוספות, אבל לא משנה.
הנושא הזה נמצא על סדר היום כבר זמן רב. אני מחזיק בידי מכתב שכתב ראש מועצת קרני שומרון לפני שנה לשר הביטחון דאז, משה יעלון. הוא כתב שעשרות יישובים באזור נמצאים במצב מצור, עם ברכות ריקות, כאשר משאיות מים צבאיות נערכות לאספקת מים, ואין תוכנית-אב להיערך לגידול התמידי באוכלוסייה.
הגיע הזמן שבאמת יבחנו באופן מקצועי. אני קורא גם למשרד הביטחון וגם למשרד הפנים להתייחס באופן מקצועי לתכנון וביצוע, והתייחסות לגידול התמידי של כ-20% באוכלוסיית היישובים היהודיים ובשימוש במים בחקלאות.
כמובן יש לאכוף ולעצור את גניבת המים שנעשית על-ידי הפלסטינים, ולכנס את הוועדה המשותפת שהייתה אמורה להתכנס כדי לדון בפרויקטים שקיימים. יש מפעל מים שקיים ליד אריאל, שרק צריך להפעיל אותו.
כל הדברים האלה גורמים לכך שאנשים, בעיקר בימי שישי, אז צריכת המים היא הכי גבוהה והכי נדרשת, תקועים בלי מים. הדבר הזה בלתי נסבל. כפי שאמרה חברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, בעניין הזה הצורך במים לא מבדיל בין אוכלוסיות, בין היהודים ובין הערבים שחיים בשכנותם. תודה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה רבה, אדוני. קודם כול, אני רוצה להודות לחברי הכנסת היוזמים ולך על קיום הדיון.
אני רוצה להצטרף לדברים של חברתי ראשת מרצ זהבה גלאון, ואפילו להחרות להחזיק אחריך חבר הכנסת יהודה גליק. אמרת שמים הם מצרך בסיסי. אני רוצה להגיד שמים הם זכות אדם. זה זכות בסיסית שאין להתנות עליה והיא לא מותנית בדבר ואין פה עניין של אשמה. בוועדות אחרות בכנסת כבר כמה פעמים פעלנו נגד ניתוקי מים לחייבים כי אמרנו שאי אפשר להתנות זכות אדם בחוב כספי. אלה שני דברים שבאים בכלל משני עולמות תוכן שונים. אני רוצה לומר את זה גם כאן באמת ללא כחל ושרק לכולם, יהודים וערבים. אין פה אבל, ואין פה כמעט, ואין פה בערך.
אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד שבמקרה הזה הניסיון לעשות הקבלה, או איזה איזון בין שתי אוכלוסיות בגדה המערבית, בין מתנחלים אזרחי ישראל ובין פלסטינים שתחת כיבוש, קודם כול הוא לא נכון בבסיס שלו, אבל הוא גם לא מתבטא ולא בא לידי ביטוי בנתונים.
אני רוצה בדיון הזה לעשות איזה מעקב אחר חלק מאנשי "מקורות" והמינהל האזרחי שיושבים כאן ולשאול אותם כמה שאלות נוספות, כי התקיים דיון כזה לפני מספר שבועות בוועדת החוץ והביטחון, באחת מוועדות המשנה. שם שאלנו על הקיצוץ, וגם על הקיצוץ הלא שוויוני כביכול שעליו דיברה חברת הכנסת זהבה גלאון. נמסר לנו שם, אנשי "מקורות" השיבו שמדובר על קיצוץ של 15% לכלל האוכלוסיות. לנו יש נתונים מן השטח שנאספו על-ידי ארגוני זכויות אדם, שמראים על קיצוץ הרבה יותר גדול מזה, קיצוץ שמגיע עד עשרות אחוזים ליישובים פלסטיניים בגדה המערבית, ביניהם קוצרה, קריוט ואחרים, שמביא ממש למצוקה, שנותרים ליטרים בודדים של מים לתושב, שממש מביאים לייבוש החקלאות, לכך שבמשך שעות ארוכות, ואפילו עד רוב שעות היממה, אין מים בכלל, לא מסופקים, לא קיימים מים. לא מסופקות מכליות מים ליישובים הפלסטיניים כפי שמסופקות בהתנחלויות, ציינה את זה זהבה גלאון, דבר שמביא ממש לייבוש ולפגיעה באותה זכות אדם.
אני רוצה לציין בהקשר הזה שקיצוץ של מכסות – הייתי רוצה להבין יותר מה הכוונה כאשר מדובר על שני סוגי האוכלוסיות האלה. הרי הפלסטינים בגדה המערבית מקבלים את המים שלהם עוד מתוקף הסכמי אוסלו הישנים. אפשר להיכנס כאן לאשמה המדינית, כן או לא, אבל התוצאה היא שיש מכסות ויש ממה לקצץ. אני רוצה לשאול, מה הכוונה בקיצוץ? כשאתם אומרים שהיה קיצוץ במכסות מים להתנחלויות בגדה המערבית, מה הכוונה? מכסות מתוך מה? אילו מכסות? לפי מה זה? יש מכסות יישוביות? מכסות פר אדם?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני מעלה כמה דברים לדיון. זה דבר שני.
הדבר האחרון, שהוא איזשהו קישור, אנחנו כאן – ולדעתי זה מייצג באמת את כל חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית – מתייחסים למים כאל זכות שצריך לספק אותה ושהיא לא תלויה בדבר. היא בטח לא תלויה בהסדר מדיניים כאלה ואחרים. בדיון הקודם שמעתי משהו מדאיג מאוד, שעד שלא תהיה איזו הסדרה כוללת של צינורות ושל תוכניות אז תהיה מצוקה. שמענו חברי כנסת, בעיקר מן הימין, מאוד-מאוד לוחצים על ההסדרה הזאת. אותי מדאיג פה משהו, שיש כאן איזה ניסיון במסגרת ניצול המצוקה האנושית הזאת של המים לנסות לעשות עוד אלמנט שאנחנו רואים אותו בחוק הנורמות, בחוקי הסדרה, בחוקים כאלה ואחרים, של סיפוח זוחל, כמובן להתנחלויות בלבד, כי שם האמירה, שנכון אותו דבר לכל האוכלוסיות, משום מה נפסקת ואנחנו לא שומעים אותה יותר. אני רוצה לשמוע, בלי קשר לדיון הזה, כי זאת לא ועדת החוץ והביטחון וזאת לא ועדה מדינית, איך מדינת ישראל נערכת לספק את הצורך האנושי הכל-כך בסיסי הזה של מים לכל בני האדם באשר הם בשטחים שנמצאים תחת שלטונה של מדינת ישראל ומתייחסת אליו כזכות אדם ולכן גם מקיימת אותו באופן שוויוני. תודה.
יוסי דגן
¶
תודה רבה על קיום הישיבה. זו ישיבה חשובה. התקיים דיון בקומה הזאת בוועדת משנה איו"ש אך מאז לא כל-כך התקדמנו למרות הרצון הטוב, ויש רצון טוב כרגע, כפי שאני מבין, אצל כולם, גם אצל "מקורות", גם אצל רשות המים, המינהל האזרחי ומתאם הפעולות ביו"ש, אצל כולם יש נכונות. בינתיים זה נתקל בבירוקרטיה שתוקעת את כולם.
אני מבקש לומר שתי נקודות, ברשותך.
נקודה ראשונה, אני מבקש לתקן פה דברים שנאמרו. חברת הכנסת גלאון לא הייתה בדיון הקודם אבל חברת הכנסת זנדברג הייתה. חשוב לי לחדד את הדברים כי נשמע טיעון לא נכון שחוזרים עליו, כנראה בשל חוסר הכרות של המציאות בשטח ולא מתוך רצון להציג מצג-שווא בכוונה. אם יש שקר שחוזרים עליו פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם זה לא אומר שהוא אמת. לצערי גם חוזרים עליו בתקשורת הבין-לאומית, שזה עוד יותר חמור, אבל זה דיון אחר.
קודם כול, הבעיה המרכזית, עליכם לדעת את זה, היא שיש מחסור במים בכל הגזרה של המקומות הגבוהים, שומרון וחלק מבנימין, נקרא לזה גב ההר, יש מחסור של בין 7,000-10,000 קו"ב ביום. המחסור הזה רלוונטי לכולם. כשיש גשם הוא יורד על כולם וכשאין גשם יבש לכולם, כפשוטו.
יתרה מכך, בחודש האחרון "מקורות", רשות המים וצה"ל מעבירים מכליות לפי העניין. למעט מקרים נקודתיים שהם כמו תפר או פלסטר המכליות מועברות למאגרים האזוריים של "מקורות" ואז בעצם ממלאים את החוסר שנוצר בכלים של "מקורות" ואז יש מים בהיקף שווה גם ליהודים וגם לערבים, וזאת עובדה.
יוסי דגן
¶
ממלאים, והברכה היא של כולם. לכן אפשר לדבר על פוליטיקה, אם השומרון שייך לנו, כאשר אני אומר: בוודאי, זו ארץ התנ"ך, ואחר יגיד שהוא לא שייך לנו, זכותו, זה דמוקרטיה. אבל בנושא העובדתי ההתייחסות כאן היא במקרה הטוב שווה, ואציג אפילו דוגמה שאנחנו מופלים לרעה בהקשר הזה, גם בנושא המים. אבל חד-משמעית, הברכות משותפות לכולם. דיברו על מלא ברכות. בכל הגזרה המדוברת, אצלי בגזרה לפחות יש ברכת שחייה אחת. לערבים אצלנו באזור, בעין המורה- - -
יוסי דגן
¶
אני שמח שיש הסכמה שעלילת הדם הזאת, כאילו המתנחלים ממלאים בכל יום את הברכה שלהם במים ולכן אין מים לכפר מתחת, היא לא נכונה כי זה לא נכון. להם יש יותר ברכות שחייה מאשר לנו במרחב הזה. כל הברכות מלאות כי ממלאים אותן בתחילת הקיץ, וכאן יש שיאים. אגדיר עוד פעם, בגלל שבכל יום חסרה כמות של מים, ברוב הימים זה לא מגיע למצב שאין מים במכלים כי תמיד יש יותר מים. זה מגיע לשיאים בימי שישי או בימי שרב וכאן הבעיות. לכן ברכות המים לא רלוונטיות ואני שמח שגם חברת הכנסת מסכימה אתי בהגינות שהעלילה של עמירה הס הייתה שקר וכזב והיא גרמה לנזק בין-לאומי.
יוסי דגן
¶
צריך להגיד את הדברים כפי שהם גם אם הם לא נעימים, והם היו מאוד לא נעימים. שאלו אותי בכלי התקשורת הזרים מחוץ לארץ בצורה מאוד-מאוד רצינית האם הרעלנו להם את המים, האם הברכות שלנו מייבשות אותם. אני כראש המועצה האזורית שומרון, שאחראי מטעם מדינת ישראל – כן טוב או לא טוב – על האזור הזה ונבחרתי בבחירות דמוקרטיות אומר שאני מתמודד עם עלילות דם גם על מדינת ישראל, וצריך לחדד את זה.
אגיד יותר מזה, גם הסיפור שכאילו מפחיתים להם מים יותר מאשר לנו, לא רק שהוא לא נכון, כי כפי שתיארתי ברמה הכי בסיסית, הברכה משותפת לכולם, אז זה גם שקר ומפיצים אותו גם בתקשורת הבין-לאומית וזה פשוט לא נכון.
דבר נוסף, אני חושב שהתושבים שלי אפילו מופלים לרעה כי כשיש בעיה של מים "מקורות" אומרת לנו: תגידו לחקלאים לא להשקות את הגפנים, לא להשקות את המטעים. ברשות הפלסטינית הם לא מוכנים לקבל פקודות כאלה ולכן הם משקים חופשי. אגב, אנחנו משקים במים מטוהרים, במים ממט"שים ואילו אצלם יותר מ-90% הם ממים לא מטוהרים כי הם לא מוכנים לקבל את הטכנולוגיה הזאת. לכן בצורה של מכפלות כפולות ומכופלות אנחנו מופלים לרעה במשבר הזה. אבל לא באתי לבכות שאני מופלה לרעה. באתי לדבר על הפתרון של הבעיה.
יש עוד נקודה שאני חייב להעיר עליה כי פשוט אני מרגיש אחריות שבוועדה המכובדת הזו יכירו את העובדות, גם אם הן מופצות בכל העולם בשקרים. אני מקווה שמי שמקשיבים לי כאן, לא אשמע אותם אומרים את הדברים האלה, למרות שזו זכותם, כי זו דמוקרטיה. אני מקווה להגינות גם אם יש חילוקי דעות. הסיפור של קוצרה, שעלה פה, זה כפר ערבי שנמצא ליד מגדלים. צינור המים שמוליך למגדלים משתמשים בו גם תושבי קוצרה, וטוב שכך, זה בסדר גמור כמובן. 90% מהמים של צינור המים שמוליך למגדלים ולקוצרה נגנבים על-ידי גורמים שקשורים לרשות הפלסטינית. מדובר על 500 מטר קו"ב ליום, זה 90% מהמים. לצערי יש אזלת יד, כמו על הרבה דברים שקשורים לעבריינות של גורמים מן הרשות הפלסטינית, יש גם אוזלת יד כשלא מקצים לזה כוח אדם לאכיפה כי לא נראה מספיק דחוף לטפל בזה. אני אומר שוב, 90% מן המים נגנבים. אותם גנבי מים, שזה לא אנשים שאין להם מים לשתות אלא זה מאכערים ברשות הפלסטינית – וכולם יודעים על מה אני מדבר, בטח גורמי מתאם הפעולות ביו"ש – מדובר באנשים שגונבים מים ולכן אין מים גם למגדלים וגם לקוצרה. ואכן כשממלאים את המים במאגרים של "מקורות" יש מים, בצורה מלאכותית, גם למגדלים וגם לקוצרה, עד שגונבים אותם. אכן במגדלים וגם בקוצרה כמעט מידי יום אין מים. למה? שם זה פחות בגלל המשבר המדובר, אלא פשוט כי גונבים 90% מן המים ואין אכיפה. הטענה שלי היא בהחלט כלפי נציגי המדינה שאחראים על אכיפת החוק, כי זה גם חוסר אכיפת החוק וגם מוביל לכך שאין מים.
יש שלוש בעיות מרכזיות שיצרו את הבעיה הזאת וכרגע אין להן מענה. צריך לדעת את זה, גם אחרי כל הדיונים. זה מטריד אותי כי אנחנו כבר באמצע הקיץ. אנחנו עוד מעט בחודש אב, אנחנו באמצע חודש יולי, באמצע הקיץ. יש נושא של תכנון וביצוע, שלא קרה בשנים האחרונות, כי יש את JWC, הוועדה המשותף לתשתיות מאז הסכם אוסלו, שהרשות הפלסטינית מסרבת לכנס אותה וצריך אישור שלה לפרויקטים תשתיתיים משותפים; ויש את גנבות המים, שהן בין 15%-20%, למעט באזור קוצרה-מגדלים שם זה 90%, אבל ברוב השטח הממוצע הוא 15%-20%. כל הדבר הזה גורם לכך שבימי שיא בביקוש ובימי שרב כבד יש שיאים של מחסור במים.
אי אפשר לקיים אזור שלם כל הזמן על מכליות וזה מטריד אותי. יתרה מכך, אנחנו מדברים על חוסר של בין 7,000-10,000 קו"ב מים, ובין 5-9 מכליות זה בין 200-400 מטר קו"ב ליום. זאת אומרת, במקרה קיצון אין דרך לממש מים לכולם ויש הפסקות מים. גם לא נראה לי הגיוני שמדינת ישראל תתקיים כך לאורך זמן.
יש שלושה פתרונות שנמצאים על הפרק. אחד הוא קידוח המים באריאל, שרשות המים, "מקורות" והמינהל האזרחי נתנו לזה "גז". בני אלבז יושב פה ונציגי "מקורות" ורשות המים, כולם מקדמים את זה. זה אמור להיות בעוד חודשיים בערך.
יוסי דגן
¶
בוודאי. שוב, כפי שאמרתי, אפשר להתווכח אם הקדוש ברוך הוא הבטיח את הארץ הזאת לאברהם או לישמעאל אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה הבסיסית, שיש ברכה אחת שמשותפת לכולם. מה לעשות, זה האמת, טובה או לא טובה, זה מה שיש, אלה העובדות.
יוסי דגן
¶
אני מבקש להמשיך, ברשותכם. הדברים אינם נכונים. כולם יודעים שהמדידות של הרשות הפלסטינית כפי שרשומות אצל המינהל האזרחי לא משקפות את כל הצריכה. אני לא מוכן לשמוע ולא אהיה מוכן לשמוע, למרות שזכותכם להגיד את זה כי זה דמוקרטיה, אפשר גם להגיד שקרים- - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
יש פה מדליות שמחלקים במסגרת הדמוקרטיה? זו פעם רביעית שהוא מסביר לי שמותר לנו לדבר. תודה רבה לך. יש גבול.
יוסי דגן
¶
הם יכולים להמשיך להפיץ שקרים, למרות שחבל שמפיצים שקרים. העובדה היא, כפי שאמרתי, שזה מעיק על כולם. לכן אני מציע להתעלם מן הפוליטיקה הקטנה, הפוליטיקה בגרוש שמנסים לעשות כאן. אם אתם לא תהיו המבוגרים האחראים, אנחנו נהיה המבוגרים האחראים. אני כראש מועצה רוצה לדאוג למים גם ליהודים וגם לערבים, אבל לא צריך לחלק מדליות, מדליות אני מקבל מאשתי. אני צריך לדאוג לכך שיהיו מים.
כרגע המצב הוא שהקידוח באריאל אמור להביא חלק מן הפתרון לבעיה. איגומי המים, שדובר עליהם באין-ספור ישיבות, כרגע זה תקוע בשל מחסור בכסף, איגומי מים זמניים שאמורים לפתור גם את הבעיה. אין לזה מענה ואני מבקש שהוועדה תטפל בזה. הפתרון הזה הובטח אולם הוא תקוע בשל בירוקרטיה של יועצים משפטיים ופקידים למיניהם.
יוסי דגן
¶
מאגרים זמניים כאלה. זה מצריך היתר הבנייה, המינהל האזרחי מחליט איפה, רשות המים מחליטה איפה. שיחליטו איפה שהם רוצים. זה אמור להיות פתרון לעוד כמה עשרות אחוזים בבעיה. דובר על זה והובטח אך זה לא קרה. אני עוד מהחורף רודף אחרי זה באופן אישי בין משרד הפנים לבין רשות החירום הלאומית, המינהל האזרחי ו"מקורות". כולם מכירים את זה. כרגע זה תקוע ברמת יועצים משפטיים. יש רצון טוב מצד כל היושבים כאן.
יוסי דגן
¶
משפט מסכם, שהוא הכי חמור והכי בעייתי כרגע, וזו האמת, ושוב אני מתפלא על הפוליטיקות הקטנות שאומרות פה היושבות לידי בשולחן. צריך להביא צינור- - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
הוא מחלק ציונים לחברי הכנסת באופן בלתי פוסק מאז תחילת דבריו. שיידע איפה הוא נמצא.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אף אחד לא צועק עליך. יש יושב-ראש לישיבה הזאת. אני מבקשת שחברי הכנסת כאן לא יקבלו ציונים מהציבור, עם כל הכבוד.
יוסי דגן
¶
הדבר המרכזי שלא קורה, אין כרגע מענה לצינור שאמור לפתור את הבעיה. כולם אומרים שיש לכך אפילו תקציב. הבעיה היא – וזה לא רק ביהודה ושומרון – זה גם הבירוקרטיה של התכנון והבנייה בתוך הקו הירוק. זה אמור לעבור באזור נווה ירק. יש צינור גדול שאמור לפתור את הבעיה.
יוסי דגן
¶
מנווה ירק עד כיוון שער השומרון ומשם זה ממשיך הלאה. זה צינור מתוכנן. הוא היה תקוע מזה שנים וכרגע השתחרר.
יוסי דגן
¶
כן. הצינור הזה צריך לקום. כרגע מדובר על 5 שנים. נאמר לנו שבתוך שנתיים אמור להיות הביצוע אך הבירוקרטיה תהיה 3 שנים במקרה הטוב. שוב, לא רק של המינהל האזרחי ביו"ש אלא גם של רשויות אחרות בתוך הקו הירוק. אנחנו מצפים שתהיה החלטת ממשלה על חירום, או כל דרך אחרת, שייכנסו כאן לנוהל חירום. אחרת, גם אם יביאו מכליות וגם אם יביאו איגומי מים, עוד 3 שנים לפי קצב הגידול המתוכנן בטוח לא יהיו מים. אז עדיף לעשות את זה עכשיו. תודה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. תודה. דרך אגב, עוד מעט אני אמור לעלות לוועדת העבודה והרווחה אז יחליף אותי אכרם חסון.
אני רוצה לעבור ישר ל"מקורות". למה אין מים?
דניאל (דני) סופר
¶
אני מנהל מרחב המרכז ב"מקורות". צריך להסתכל על המצב הזה. הרבה שנים אחורה דיברו על הסכמי אוסלו ואז התחייבנו לתת 31 מיליון קו"ב לפלסטינים. אנו נותנים היום בסביבות 70 מיליון קו"ב לפלסטינים ויש להם בקשות בקנה, הכול בסדר.
דניאל (דני) סופר
¶
האזרח הישראלי בביתו משלם במחיר הרבה יותר יקר, אבל יש בזה גם אלמנט של ביוב ושל חלוקה בתוך הארץ.
דניאל (דני) סופר
¶
אנחנו נמצאים בהליך מזורז של התקנת מסנן גדול בקידוח אריאל. הוא יוסיף עוד כ-5,000-6,000 קו"ב ליום. ואז אני מניח שאת השנה הזאת אנחנו עוברים.
דניאל (דני) סופר
¶
היום אין בעיה באיגום כי הכול נצרך. זה לא שיש איגום ומחכים לקחת את המים. כל מה שאנחנו מספקים נצרך באותו רגע, לא צריך איגום. יש מספיק איגום אבל חסרים מקורות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם כך, מה הבעיה? דרך אגב, למה אתם מחכים לקידוח? למה אתם לא מזרימים מים בלילות מראש העין?
דניאל (דני) סופר
¶
אנחנו מזרימים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, לא רק בלילות אלא גם בימים וגם בשבתות ובכל רגע נתון.
דניאל (דני) סופר
¶
קוטרו של הצינור, קוטר הקו הוא כזה שהוא לא מסוגל להעביר את כל כמות המים שרוצים. נכון, יש תכנון, והיום זה נכנס להליך מזורז ואנחנו מקווים שהוא יהיה מזורז מאוד, להקים קו עם קוטר גדול ולהביא עוד מים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם כך אז מה הבעיה שיוסי דגן העלה בנושא האיגום? לא קיים דבר כזה? בעיית האיגום לא קיימת?
דניאל (דני) סופר
¶
אבל השיאים האלה, זה לא שאני אוגר את המים ואין לי מה לעשות איתם. הקידוחים והתחנות עובדים באופן רצוף. האיגום היה חסר אם וכאשר באיזה יום באמצע שבוע לא היה לי לאן לדחוף את המים ואז ביום שישי היה חסר, אז היה צריך איגום. במקרה הזה זה לא הבעיה. האיגום חשוב בקצוות המערכת כי זו מערכת מסובכת מאוד וחשוב מאוד שיהיה איגום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הצלחתי להבין משהו עקרוני. אם הסיפור הוא רק בקצוות, הרי יש פה שיאים, ויש הבדל בין קיץ לחורף. לפי הלוגיקה שלי זה בעיה של איגום בלבד. אולי תזרים בכל החורף ותצרוך בקיץ. אם חסרות ברכות – זה מה שאני מבין – אז אתה לא יכול למלא אותן בזמן נתון ולכן יש לך בעיה.
דניאל (דני) סופר
¶
אנחנו צריכים להבדיל. איגום זה מילה גדולה. יש איגום שנתי, חודשי ויומי. האיגום שיוסי דגן מדבר עליו הוא איגום יומי. הוא לא ישפיע. אי אפשר יהיה למלא אותו בחורף ולהשתמש בו בקיץ. בשביל זה צריך איגומים גדולים מאוד. אנחנו לא שם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רק רגע, תן לי לנהל את הדיון. הוא התייחס לשלושה אלמנטים: הצינור הגדול – לא בשולחן הזה. בואו תדחפו את זה. זה פרויקט של 5 שנים. הוא לא מתכוון לזה. הוא מתכוון ליום שישי הקרוב; נושא הקידוחים – אחלה, אהלן וסהלן, מצוין; ואיך אנחנו פותרים את הנושא של האיגום.
דניאל (דני) סופר
¶
אני אומר עוד פעם, ברגע שיהיו לנו מקורות מים נוספים, כמו הקידוח הזה ועוד קו שאנחנו מביאים, ואת זה יוסי דגן לא ציין, שאנחנו מקווים שבקיץ בשנה הבאה הוא ייכנס לעבודה מכיוון בית אריה שיפטין, בחודש מרץ, וייכנס גם לחוצה שומרון. אגב, אנחנו גם מעתיקים שני קטעי קו שנמצאים היום בתוך הגדר. הם היו מחוץ לגדר והיום הם בתוך הגדר. אנחנו מעתיקים אותם אל מחוץ לגדר. זה יחסוך לנו עוד כ-1,500 קו"ב מים גנבות ביום. אנחנו מתכוננים לכך שבקיץ הזה בתחילת חודש אוגוסט יהיו לנו עוד 5,000-6,000 קו"ב ליום. זה יעזור לנו מאוד ויגשר על הפער שחסר לנו כבר השנה. בשנה הבאה נוסיף, בנוסף לקידוח הזה, עוד את הקו הזה ואת שני הקווים שיצטרפו.
דניאל (דני) סופר
¶
כי הצריכה לא קבועה. בימי שישי לפני כניסת השבת הצריכה גבוהה מאוד. אם הייתה לי יכולת ייצור של מים, מעבר לאיגום הקיים היה כדאי להקים עוד איגומים ואז הייתי יכול לאגם את המים ולהשתמש בהם בשיאים. מכיוון שאין לי יכולת ייצור, האיגום חשוב, וחשוב להקים אותו, אבל זה לא יפתור כעת את הבעיה.
דניאל (דני) סופר
¶
שנתיים. הקידוח הזה היה אמור לעבוד כבר בשנה שעברה. לצערנו, אנחנו משיטים עכשיו מאנגליה מתקן סינון ברמה של מבצע. הקידוח הזה היה אמור להוציא מים טובים שיספקו מייד את צרכי האזור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ברשותכם, אבקש מאכרם חסון להמשיך לנהל את הדיון. קוראים לי לוועדת העבודה והרווחה.
(היו"ר אכרם חסון)
דניאל (דני) סופר
¶
הקידוח הזה בסופו של דבר הוציא מה שקוראים בעגה עכירות. הוא לא מתאים למי שתייה על-פי תקנות משרד הבריאות וצריך להקים לידו מסנן. כל המים שייצאו מן הקידוח ייצאו החוצה דרך מסנן.
דניאל (דני) סופר
¶
באופן החלוקה שקיים היום, ואסביר. כל היישובים הפלסטיניים מקבלים מים על-פי הסיכום המשותף בין רשות המים לבין הרשות הפלסטינית, כל יישוב ויישוב. כשדיברת על קריוט, אז בקריוט אין בכלל חיבור, יש חיבור למכליות, כך זה. החיבור למכליות הוא כזה שאם לא מגיעים מים למכליות אז כנראה שהם לוקחים אותם ועושים עם זה ביזנס, אני לא יודע מה, אבל במכלית עצמה יש מים, יש חיבור למכליות. אותו דבר לגבי קוצרה. בקוצרה, כפי שאמר יוסי דגן, מתוך 15,000 קו"ב לחודש שאנחנו מעבירים 13,500-14,000 קו"ב נגנבים בדרך מאותם אנשים.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
חשבתי שאתה יודע. אתה יודע שמים נגנבים אז חשבתי שאולי אתה גם יודע מידע יותר מבוסס.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
היא שואלת למה לאוכלוסייה כל-כך גדולה בשומרון יש רק ברכת שחייה אחת. מן הראוי שהיו לפחות עוד שתיים.
היו"ר אכרם חסון
¶
חברים, בואו נתקדם, בבקשה. ניתן את רשות הדיבור גם לנציג רשות המים. ברשותך, אנחנו רוצים לשמוע גם אותו.
עודד פיקסלר
¶
אני מרשות המים. יחסי המים שלנו עם הפלסטינים מושתתים על הסכם הביניים. בהסכם הביניים התחייבו לספק 31 מיליון קו"ב. את זה עברנו כבר מזמן.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
לא היה כתוב. גברתי, את מזלזלת בזכרו של יצחק רבין ובכבודו של שמעון פרס, שאמרו פה: לא תקום מדינה פלסטינית. בימי אוסלו דיברו על כך שלא תקום מדינה פלסטינית, ואכן לא תקום.
עודד פיקסלר
¶
הסכם הביניים גם קבע כמה מים הפלסטינים יכולים לשאוב מהאקוויפר המזרחי ומהאקוויפר המערבי. הם שואבים יותר ממה שנקבע בהסכם הביניים. בהסכם הביניים נקבע גם מנגנון איך מאשרים פרויקטים. מדוע נקבע המנגנון? כי מערכת המים היא מערכת אחת. אין מערכת אחת להתיישבות היהודית ומערכת נפרדת לפלסטינים, אין. המערכת היא אחת.
לפני מספר שנים החליטו הפלסטינים באופן חד-צדדי שהם לא מוכן לאשר פרויקטי תשתית, לא מוכנים. בשנת 2010 הייתה ועדת JWC האחרונה, שבה היה צבר לא קטן של פרויקטים שאושרו על-ידי הפלסטינים ועל-ידינו והמשיכו לבצע אותם. הפרויקטים האלה הסתיימו.
לפני כשנה היה סיכום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. הסיכום שלו היה שעל כל מה שמגיע לבשלות האלוף פולי מרדכי ייתן צו. מכיוון שאין לרשות המים סמכות ביהודה ושומרון, הסמכות שלה נגמרת בקו הירוק, אנחנו יכולים להוסיף מים, אנחנו יכולים להוסיף אפילו הרבה מים אבל אנחנו צריכים לעשות לזה תכנון, לקבל אישורים ממי שצורך את המים ולקבל כמובן תשלום עבור זה.
עודד פיקסלר
¶
יצאו כמדומני 19 פרויקטים שהאלוף חתם עליהם. בגלל הפרויקטים האלה שהאלוף פולי חתם עליהם הצלחנו ברמדאן, נתבקשנו להוסיף לאזור חברון 5,000 קו"ב ליממה.
עודד פיקסלר
¶
ברמדאן נתבקשנו להוסיף 5,000 קו"ב ליום בחברון, ששם הייתה בעיה קשה של מים בשנים הקודמות. הוספנו. "מקורות" משלימה קטע קו נוסף. אני מוכן להוסיף עוד 6,000 קו"ב בנוסף על ה-5,000 קו"ב.
מבחינת פתרונות, מכיוון שהם לא מוכנים לשבת בוועדת המים המשותפת ולאשר פרויקטים לפיכך, כפי שאמרתי, יצאו צווים של ראש המתפ"ש.
יש סידור נוסף שהגענו אליו במסגרת פרויקט ה-Red-dead, ים סוף-ים המלח, שנוסיף לפלסטינים עוד 20-30 מיליון קו"ב מים שלא במסגרת ה-JWC. זה לא מהיום למחר, זה ייקח את הזמן שלו ואנחנו נעשה את זה.
מעבר לזה תכננו, רשות המים ביצעה תוכנית-אב ביהודה ושומרון שכוללת תוספת של 90 מיליון קו"ב מים עד שנת 2030. זה לא מעט מים. במסגרת תוכנית-האב הזו הקו המרכזי, קו חוצה שומרון, שהוא קו גדול-קוטר שיוצא מנווה ירק לכיוון חוצה שומרון, יתבצע ברגע שיתבצע, וזה ייקח את הזמן שלו בגלל סטטוטוריקה גם בתוך הקו הירוק וגם מעבר לקו הירוק, זה ייקח את הזמן שלו.
עודד פיקסלר
¶
אנחנו מעריכים את זה בכ-5 שנים.
בינתיים מה שעשינו, הפעלנו את כל מה שאנחנו יכולים כרגולטור כדי לקדם פרויקטים. קידוח אריאל – בסוף החודש 5,000 קו"ב ליממה; תחנת נעלה הופעלה. הייתה הרבה זמן בעיה להפעיל את התחנה הזאת אך היא הופעלה ועובדת היום.
עודד פיקסלר
¶
5,000 קו"ב אנחנו נספק אבל זה באזור מסוים בגלל קידוח אריאל. את זה נספק, זה ברור לחלוטין.
עודד פיקסלר
¶
הקו של שיבתין-עלי זהב בחודש מרץ ייתן גם כן כ-5,000 קו"ב מים.
אני מקווה מאוד שהבעיות הבירוקרטיות של אישור 4 מיליון שקלים עבור האיגומים היומיים ייגמרו. ברגע שתהיה חתימה של היועץ המשפטי של משרד הפנים שהוא מאשר את העברת הכספים לצורך האיגומים, הרי אתם עושים בזה מאצ'ינג, ברגע שזה יהיה – זה עניין של פרק זמן קצר מאוד. אותרו המקומות לאיגומים.
עודד פיקסלר
¶
זה מדויק לגמרי. יבוצעו מהר ככל הניתן ברגע שיהיה אישור של היועץ המשפטי של משרד הפנים להעמדת התקציבים, 4 מיליון השקלים הנדרשים. זה מה שאנחנו עושים לעכשיו. כשאנחנו מדברים על להבא – אישרנו תוכנית-אב. יש לנו אמנם קצת חילוקי דעות אבל נסכם את זה.
היו"ר אכרם חסון
¶
תודה רבה. מי הוא נציג משרד הביטחון? בבקשה. לא שמענו את נציג המינהל האזרחי. אתה רוצה להתייחס? אתם מפחדים לדבר? תגידו לנו גם האם אתם מסכימים לכל האינפורמציה שהוצגה כאן והאם זה באמת נכון, כך המצב, או שיש דרכים אחרות לפתור את הבעיה.
גיא גולדשטיין
¶
אני סגן מתאם פעולות הממשלה. לימיני יושב בני אלבז, קמ"ט מים, ולשמאלי חיים בן חיים שמטפל בניקוז ומים.
ראשית, אנחנו מסכימים על העובדות, אין חילוקי דעות, למרות שאני רוצה לומר תיקון קל. מספר הפלסטינים באזור הוא לא 1.8 מיליון. זה היה נכון להסכמי אוסלו, אולם היום אנחנו מדברים על כמעט מיליון יותר. לגבי ההתיישבות הישראלית- - -
גיא גולדשטיין
¶
זה לא כולל עזה. בעזה יש 1.8 מיליון פלסטינים ובאיו"ש יש כ-2.9 מיליון פלסטינים, וגם על זה היה דיון.
גיא גולדשטיין
¶
שנית, דובר פה על ועדת המים המשותפת. גם על הנתון הזה אין חילוקי דעות. מטעמים מדיניים-פוליטיים היא לא מתכנסת ולא מקבלת החלטות. אנחנו כגורם אחראי מבצעים את המעקף של הוועדה הזאת בתיאום עם רשות המים. כפי שנאמר כאן, ואמרתי גם בוועדת החוץ והביטחון, כל משימה או פרויקט שהגיעו לבשלות ויכולת לממש אותם, אנחנו מאשרים אותם כעוקף לוועדה. ולראיה, בשנה וחצי האחרונות 15 פרויקטים אכן התממשו.
העובדה השלישית, התשתית הקיימת היום עובדת בספיקה מלאה. זה נאמר פה על-ידי נציג "מקורות". גם אם נרצה להעביר עוד – אי אפשר. זה קוטר הצינור, זה מה שאפשר לתת. הבעיה היא בקצוות, בשיאים. כאשר יש צריכה מוגברת בעיתוי מסוים, אפרופו קיץ, חמסינים, או סופי שבוע בקיץ גם אם אנחנו רוצים אי אפשר.
גם אין עוררין לגבי גנבות המים. הן לא מתמקדות בצפון השומרון. הן קיימות בכל המרחב. דרך אגב, הן מתמקדות בדרום הר חברון, רק שבצפון השומרון יש לנו כרגע בעיה של יכולת אספקה שתיתן מענה לצרכים הקיימים ולכן הגנבות יותר כואבות היום בצפון השומרון.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
מי אמור לאכוף את זה? יש גנבות, כולם יודעים שיש גנבות. מי אמור לאכוף את זה ולמה לא אוכפים את זה?
גיא גולדשטיין
¶
לגבי גנבות המים, חלק מגנבות המים – אני אפילו לא יודע להגיד כמה – לא מתבצעות בתחום השיפוט שלנו אלא בתחום השטחים הפלסטינים, בשטחי A ו-B. שם אין לנו סמכות לאכוף גם אם אנחנו רוצים. אפרופו קוצרה, זה ש-90% או 95% נגנב בקוצרה, אין לנו שם יכולת אכיפה. זה לא שאני מגלגל את הבעיה למישהו אחר. איפה שיש לנו יכולת אנחנו פועלים, אפילו ממקדים את הפעולה לאחרונה בצפון השומרון ויש גם לא מעט הישגים, בשיתוף פעולה עם צוות הפיקוח והאכיפה של רשות המים.
גם לגבי הפתרונות אני חושב שיש פה תמימות דעים, הן לגבי הפתרונות ארוכי-הטווח והן לגבי הפתרונות קצרי-הטווח. הפתרון ארוך-הטווח הוא תוכנית-אב תשתיתית למרחב שתיתן מענה לשתי האוכלוסיות.
גיא גולדשטיין
¶
יותר מ-5 שנים. אני מדבר על תוכנית-אב. אני לא יודע עוד כמה שנים, אבל זה יותר מ-5 שנים, וזה ייתן מענה לשנת 2030. זו תוכנית-אב כדי שבגדול יגדילו את קוטר הצינורות ואפשר יהיה להזרים ממדינת ישראל יותר מים למרחב. זה הפתרון האולטימטיבי ארוך-הטווח.
בטווח הביניים, נאמרו פה חלק מן הפתרונות, הן אותו קו משער השומרון, אלישמע, בואכה שומרון. ההערכות הן בין 3-5 שנים. חלק ממנו הוא תכנון בתוך שטח מדינת ישראל וחלק בתוך שטחי יהודה ושומרון, ואחרי זה יש זמן ביצוע שלא יכול להיות במקביל. צריך קודם לעשות את התהליך הסטטוטורי ורק אחר-כך תהליך הביצוע. זה מספר שנים ולכן זה טווח בינוני. יש גם את הקו של עלי זהב, ויש גם קווים נוספים שלא ציינו כאן, כמו יתיר-מעון, והם קורים. כרגע אנחנו בבעיה נקודתית בצפון השומרון אבל יש עוד מספר מענים.
אם מסתכלים בטווח הביניים, אנחנו גם מנסים לקדם שימוש של הפלסטינים במי קולחין ולא רק במים שפירים.
היו"ר אכרם חסון
¶
תודה רבה. שאלה קטנה. גנבות המים הן הפחת האמיתי שאתה מדבר עליו, של 15%-20%? זה פחת המים שנמצא שם?
גיא גולדשטיין
¶
מדובר על הערכות אז אני לא יודע לחתום על נתון מדויק. אנחנו מעריכים שגנבות המים הן כ-5,000-6,000 קו"ב.
היו"ר אכרם חסון
¶
אני יכול להרגיע אותך ולומר שבישובים בתוך מדינת ישראל יש פחת מים שמגיע ל-30%-25%. היה פחת מים של יותר מ-30% בדליית אל כרמל כאשר קיבלתי שם את ראשות העיר. לא הכול זה גנבות מים. יש גם צנרת שלא טיפלו בה במשך שנים, יש נזילות.
יוסי בנישתי
¶
אני רוצה לדייק לגבי נושא האיגום הזמני. התקיימה ישיבה בהשתתפות משרד הפנים, רשות החירום הלאומית ורשות המים. העלות של האיגום הזמני היא 4 מיליון שקלים. הסיכום היה שמשרד הפנים יקצה שליש מן הסכום, הרשויות המקומיות יקצו שליש ורשות החירום הלאומית תקצה שליש. משרד הפנים מבחינתו עמד בהתחייבות שלו והעביר את הכסף במסגרת תקציבי פיתוח, קול קורא 6615. בהתחלה אכן היה קושי להעביר את הכסף לאור עניין משפטי. העניין הזה נפתר, אנחנו כבר אחרי זה.
יוסי בנישתי
¶
שליש זה הרשויות המקומיות שמשתתפות, שליש משרד הפנים, שהעביר, ולגבי רשות החירום הלאומית (רח"ל) – הם יתייחסו.
יוסי אל-עזרה
¶
אני ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. אתייחס לעניין האיגומים. היה סיכום, כפי שאמר נציג משרד הפנים, ששליש מן הסכום יעבור ממשרד הפנים, שליש מן הרשויות המקומיות ושליש מרח"ל. הכסף שהועבר בפועל הוחלט עליו בהחלטת ממשלה בתקציבים לאיו"ש וזה לא חלק מן הסיכום שעליו הוסכם בין משרד התשתיות וכל הגופים שצוינו. כך שהסכום של 4 מיליון שקלים נלקח מן התקציב שהובטח בכל מקרה למועצות האזוריות. זה מה שאנחנו יודעים.
אני רוצה להוסיף עוד משהו. בסוף החודש הקרוב תתקיים ישיבה נוספת אחרי הישיבה שרוכזה אצל שר התשתיות בהתחלת המשבר. אז הייתה ישיבה של כל הגופים הרלוונטיים, שם רוכזו כל הפתרונות עליהם דנו עם "מקורות" ורשות המים. בישיבה הקרובה שתתקיים בשבוע הבא אנחנו מתכוונים לרכז את נושא הטיפול ארוך-הטווח למען שתי האוכלוסיות ביישובי יו"ש, מענה לטווח הארוך כדי שלא בכל קיץ נעמוד במשבר הזה.
היו"ר אכרם חסון
¶
אתן לכם להתייחס.
אנחנו נסכם. אחרי ששמענו את כל נציגי המשרדים וכמובן נשמע את חברי הכנסת שיזמו את הדיון הדחוף הזה, כל אחד דקה.
אני מברך את חברות הכנסת וחברי הכנסת שנמצאים כאן ויזמו דיון כדי לתת שוויון לערבים שחיים איפה שהם חיים. למרות שאין כאן אף חבר כנסת ערבי הם מייצגים את הדמוקרטיה. זה מעצים את הדמוקרטיה שלנו ומכבד אותנו כישראלים, וכך צריך להיות. אני גאה שיש לנו חברות כנסת שעומדות על זכויות האזרח. זה דבר חשוב מאוד ולכן צריכים להיות קשובים.
אנחנו לא רוצים להביא לכאן כל פעם נציגי ממשלה ולשמוע תיאוריות ואמירות שהדברים לא מבוצעים. אנחנו מדברים על דבר בסיסי, על מים. רשמנו את הכול. אנחנו רוצים לעקוב אחרי הביצוע של כל מה שאמרתם. אנחנו לא מחפשים עכשיו תוכנית-אב. אנחנו רוצים תוכנית-אב לשנת 2030 או לשנת 2050, אבל קודם כול בואו נעשה תוכנית לעוד חודש-חודשיים כדי שאנשים יקבלו מים.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
תודה, אדוני, על הדברים שלך. אני רוצה להעיר שתי הערות קצרצרות.
האחת, קודם כול אני מברכת על היוזמה של תוכנית-אב. דרך אגב, אני לא משתגעת על כך שקוראים לזה "תוכנית-אב", אבל לא משנה, זה דיון אחר. "תוכנית משק בית". בזמנו במשרד הפנים התייחסו ל"בית אב". אין יותר בית אב, כבר לא אומרים כך, אומרים משק בית. אבל זה במאמר מוסגר.
אני באמת רוצה לברך על התוכניות ארוכות-הטווח. הסיטואציה הפוליטית-מדינית ידועה. אני כרגע לא באה בכלל לבדוק מי אשם ומה אשם. "כל אחד שווה את הכסף שלו", כפי שאמא שלי הייתה אומרת, לכל אחד יש את החלק שלו.
מה שמטריד אותי, שזה לא משהו שנופל עלינו משמים, איזה אסון טבע, שאנחנו פתאום מתרגשים ולא יודעים איך להיערך אליו. יודעים שבכל שנה בתקופת הרמדאן יש מצוקת מים, או יודעים שבימי שישי בהתנחלויות יש שיא בביקוש מים. מה קרה, כולם מתרחצים רק ביום שישי? אני לא מבינה. ברצינות, מה קורה כל השבוע? לכן אני חושבת שפרט לתוכנית הגדולה צריך להיערך, כפי שיודעים להביא מכליות להתנחלויות צריך לחשוב איך לעשות היערכות נקודתית כדי שיהיו מים גם לישובים הפלסטינים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
את העמדה שלנו אמרנו קודם אבל שאלנו כמה שאלות שלא נענו. אני באמת רוצה לשאול את "מקורות", איך אתם מסבירים את הפערים הכל-כך גדולים מבחינה מספרית בין צריכת המים ליום לנפש – דיברת כל הזמן על שתי אוכלוסיות ועל שוויון ושהמים הם לכולם. איך אתם מסבירים את הפסקות המים היזומות לשעות ארוכות, לימים ארוכים במהלך החודש בכפרים הפלסטינים לעומת האספקה בהתנחלויות, שם גם כאשר יש הפסקות מים כאלה, ואמרנו שאסור שיהיו, מטפלים בזה בהתנחלויות באמצעות מכליות? איך אתם מדברים על קיצוץ מכסה של 15% כאשר אנחנו מקבלים עדויות מן השטח על פערים הרבה יותר גדולים מזה, וכאשר להתנחלויות בכלל אין מכסה אלא יש אספקה שוטפת? מישהו יכול לענות תשובות לשאלות האלה? זה מאוד קונקרטי. זה שבמשך שעה יברברו לנו שעוד 4 שנים, ושנתיים חופרים, וחצי שנה, כאשר עכשיו בשטח יש מצוקה- - -
יהודה גליק (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, שמחתי מאוד לשמוע את כל משרדי הממשלה אומרים פה אחד דברים ברורים מאוד. אבל היו פה שני דברים. ראשית, הייתה פה הערה מוזרה מאוד של משרד הפנים, ש- 4 מיליון שקלים שהועברו לתקציבי ביטחון פתאום הפכו להיות לתקציבי מים. אני לא יודע איך זה קרה לפתע. אולי נשתמש גם בתקציבי בינוי כדי לעסוק בחקלאות? אני לא מבין. אלה תקציבי ביטחון, אלה לא תקציבי מים.
מה שהוסכם, וזה דבר שחייבים שיהיה ברור, נאמרו פה דברים ברורים מאוד על-ידי כולם. למרות שישראל הגדילה יותר מפי שתיים את היקף המים שהובטח לפלסטינים בהסכמי אוסלו, למרות זאת הפלסטינים ממשיכים לא לקדם פרויקטים של טיפול בשפכים, הפלסטינים ממשיכים לגנוב את המים. לכן נדמה לי שהמסקנה הברורה מאוד, שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא להחיל את החוק הישראלי על כל יהודה ושומרון. נדמה לי שאלו צריכות להיות המלצות הוועדה.