הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 10:27

מוכנותו של בית החולים סורוקה(כבית חולים יחיד בנגב) למערכה הבאה בעזה.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

ג'מאל זחאלקה

מאיר כהן

איימן עודה

טלי פלוסקוב

עבדאללה אבו מערוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

יהודה גליק

יהודה רון - סמנכ"ל בכיר לתכנון ובינוי מוסדות רפואה, משרד הבריאות

נועה חסדאי - מנהלת תחום אשפוז וכונניות אגף שע"ח, משרד הבריאות

אבי מישרים - ראש חטיבת משרדי אדם וקהילה, משרד הביטחון וצה"ל

אל"מ אייל פורמן - פקע"ר, מר"פ העורף, משרד הביטחון וצה"ל

אורן גבע - רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

בני ביטון - ראש עיריית דימונה

פיני בדש - חבר כנסת לשעבר, ראש מועצת עומר

ד"ר אהוד דוידזון - מנהל המרכז הרפואי, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר יעקב דרייהר - עוזר מנהל המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' יוחנן פייזר - סמנכ"ל המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' דורון זגר - מ"מ מנהל קרדיולוגיה, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר אגנטה גולן - מנהלת הפגייה, המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' אלכסנדר זלוטניק - מנהל חלקת הרדמה, המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' לאוניד לנצברג - יו"ר חטיבה כירוגית, המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' דוד גרינברג - יו"ר חטיבת ילדים, המרכז הרפואי סורוקה

פרופ' מחמוד אבו שקרה - יו"ר חטיבה פנימית, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר ג'ילברט סבג - מנהל המחלקה הכירורגית, אחראי על שעת חירום, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר דוד צייגר - מחלקת כירורגית ב', המרכז הרפואי סורוקה

בותינה חליחל - מנהלת יחידת השירות, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר וילמוש מרמרשטיין - המרכז הרפואי סורוקה

לאה כהן - מנהלת סיעוד, המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר גל איפרגן - בית החולים סורוקה

ענבר גיטר - דוברת, המרכז הרפואי סורוקה

חנן נגר - מנהל מחסנים, המרכז הרפואי סורוקה

אלי גוזלן - מנהל האו"ש, המרכז הרפואי סורוקה

צחי אייל - מהנדס המרכז הרפואי סורוקה

ישראל אייליג - יו"ר ועד רופאים המרכז הרפואי סורוקה, נציג הר"י

דבורה אורן - עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

אלי כהן - רואה חשבון, סמנכ"ל , ראש חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית

יוסף דלויה - נשיא לשכת המסחר בנגב

דורון בוחבוט - מנכ"ל לשכת המסחר בנגב

מידד גיסין - יו"ר צבי - צרכי בריאות ישראל

סימון קראו - הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פזית כהן - רופאים לזכויות אדם, פורום בריאות דרום

מיכל ברמי - פורום רפואה דרום

גד בנשלום - פורם בריאות דרום

משה פריאל - פעיל, המשמר החברתי

גולייט לסקר - תושבת ערד ופעילה חברתית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן-שמואלי

ר.כ., חבר המתרגמים

מוכנותו של בית החולים סורוקה(כבית חולים יחיד בנגב) למערכה הבאה בעזה.

ברשותכם, אנחנו קצת באיחור ויש דיונים נוספים. אנחנו ניכנס ישר לדיון. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ישיבה רשמית של הוועדה. היום 19 ביולי 2016, י"ג בתמוז תשע"ו. השעה 10:27.

בוקר טוב לכולם. אני באמת רוצה לברך שוב ובשמחה את ידידי מאיר כהן, על היוזמה שלו לדון בבעיות או בהישגים של כל אחד מבתי החולים של הפריפריה. הוא אמר בדיון הקודם שהוא התחיל בכוונה בסדרת הדיונים עם סורוקה ואני רוצה באמת להודות לו ולהודות לכל המשתתפים, כל אחד בכבודו.

הנושא הזה, ההיערכות והמוכנות של בית החולים סורוקה לאירועים מיוחדים, צבאים ואחרים שכולנו תקווה שלא יהיו, אבל ההיערכות חייבת להיות.

שוב, מידע אישי של שנים רבות של ליווי סורוקה, אני חייב להגיד שההתפתחות בבית החולים הזה היא מאד מרשימה, אבל אין טוב אבסולוטי בכל המערכות מסוג זה, ולכן יש צורך לשמור על עצמה ולהמשיך לפתח את המקום הזה.

אני קיבלתי את המצגת שהכינו בבית החולים, שמספר על הצרכים. אז אנחנו יודעים שהצרכים הם גדולים מאד ולפי התקצוב שהוצג בפנינו, אנחנו מדברים על כמעט 400 מיליון שקלים, כדי לענות לרוב הצרכים, אני שוב חוזר ואומר. ויש פה רשימה בדוקה, של עבודה יסודית, רואים אותה, של הדברים שאנחנו היינו רוצים לראות כבר מוכנים.

אבל אני אבקש ממנכ"ל בית החולים, ד"ר דוידזון, להציג לנו את זה, אבל אם מותר לי, למרות שזה בדקה ה-90, עם לוח זמנים הדרוש, לפחות בצורה גסה, כדי שנדע כמה זמן זה דורש. למיטב ידיעתי נמצא פה נציג משרד הבריאות, אדון רון, שהוא יודע כמה זמן לוקח לעשות את היקף העבודות מהסוג הזה. לדעת אם יש להערכה התקציבית הזאת גם מקורות תקציביים, ואם יש גם מקורות תקציביים צפויים או מה שחסר.

סדר עדיפות. יש פה יותר מ-20 התערבויות ברוב המחלקות בעצם של בית החולים. אם יש סדר עדיפות, אם היה רק חלק מהמשאבים, למה זה היה הולך לפני. איפה זה עומד? האם יש היום כבר קרן או תקציב תקצוב כלשהו, כדי לקדם תכנון? תקצוב עדיפות זה גם כן לוקח. אנחנו יודעים מניסיון שגם אם יש את היכולות, ואני חייב לציין אותן, היכולות של הקופה לקדם פרויקטים פיזיים, וכל מה שדורש שנים של עבודה, ולכן מאד חשוב שנדע שמקדמים את הדבר שאי אפשר להתחיל בלעדיו, וזה פרוגראמה ותכנון של הפרויקטים האלה.

אז אני מודה לכל מי שנמצא פה. אני מוכרח לציין פה את מר דלויה, שהוא ראש לשכת המסחר. יופי לראות אותך. זה רק אומר ומחזק את מה שאמרתי בפתיח הקודם, שבית החולים סורוקה זה בית חולים קהילתי של הנגב, של באר שבע והנגב, ולכל מי שטרח והגיע, אני מברך אותו. תודה.

בבקשה, נעבור ישר למנכ"ל.

שלום לכולם.

שלום לחבר הכנסת לשעבר, אני חייב לציין, פיני בדש. סנדלים יש?

יש.

אז פק"ל. בדרך כלל בוועדה הזאת כבר לא מכניסים אנשים עם סנדלים.

יש לי פטור.

ברוך הבא.

הוא רק ציין בפיני שהוא לקח ריטלין בבוקר.

בבקשה דוקטור.

אז תודה רבה על ההזדמנות להיות כאן. אנחנו ציינו קודם, בישיבה החשובה שהייתה בראשותו של חבר הכנסת מאיר כהן, את היותו של בית החולים סורוקה בית חולים על, בית החולים היחידי בנגב ובית חולים שנותן בעצם גיבוי לנגב, הן בשעת שגרה ובישיבה הזאת אולי נדבר יותר, כמו שאתה באמת ציינת, על שעת חירום. בסופו של דבר זה בית החולים שתפקידו באמת להציל חיים בעת שגרה, תאונות דרכים וכל דבר אחר, אבל הדגש הפעם זה על שעת חירום ואנחנו חווינו את צוק איתן וחווינו גם לצערנו את הסבבים שלפני זה, וכולנו מבינים שעלולים להיות גם סבבים נוספים, ובסוף הנגב וחיילי צה"ל שנלחמים בעזה, תלויים בבית החולים הזה.

אנחנו לא רק בית חולים שנותן גיבוי לצבא ההגנה לישראל ולאוכלוסייה האזרחית בזמן חירום, אנחנו גם בית חולים שמותקף. כמו שאתם יודעים, עם כיפת ברזל ובלי כיפת ברזל, העיר באר שבע הייתה מותקפת. לא מאה אחוז של הטילים נעצרים על ידי כיפת ברזל ובתום המלחמה הקודמת אגב, סיפרו לנו מצה"ל שבית החולים סורוקה היה אפילו יעד של החמאס. לא סתם. לשמחתי הם לא פגעו, אבל אנחנו צריכים להכין את עצמנו. אנחנו צריכים למגן את בית החולים, והרשימה שלפניכם היא באמת רשימה שהיא חלק מלקחי צוק איתן.

כאשר סקרנו את כל מבני בית החולים, אמרנו איך אנחנו עומדים בהנחיות של פיקוד העורף לגבי מיגון האוכלוסייה בכלל ומיגון בתי חולים בפרט. המפרט הוא מאד מאד ברור ויש כאן אותה תכנית של 400 מיליון שקלים, שבאמת כוללת סקירה של כל מבני בית החולים, איך אנחנו מגנים על החולים, על המטופלים, על הצוות, וגם יש מתקנים מסוימים בבית החולים, מאד רגישים, כמו מרכז אנרגיה או מרכזים אחרים בבית החולים, שאם חס ושלום נופל שם טיל, אז אבוי לכולנו. וכך הוכנה באמת התכנית הזאת, שבתוכה יש באמת את הסכום המאד מאד משמעותי הזה, של 400 מיליון שקלים.

אני רוצה לציין שבניגוד לבית חולים רמב"ם, שכתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה בנה בית חולים שלם מתחת לקרקע, הרבה מאד עם תרומות, אבל כמובן גם עם כספי מדינת ישראל. זה לא קרה בסורוקה. אני לא חושב שאנחנו נמצאים במצב אחר מול עזה, מאשר בית החולים רמב"ם מול לבנון.

ולכן אנחנו פה ולכן אנחנו אומרים שכמו שמדינת ישראל ידעה לעשות את זה בצפון, היא צריכה לעשות את זה עכשיו אצלנו. לטעמנו האחריות היא בוודאי אחריות של מדינת ישראל, לקחת אחריות על בריאותם וחייהם של תושבי הנגב ושל חיילי צה"ל, שחלילה יידרשו פעם נוספת להילחם בעזה.

יחד עם זה, כמו שאדוני אמר, צריך איזה שהם סדרי עדיפות. ובמסגרת אותם סדרי עדיפות בכל הפרויקטים שקיימים פה – עשרות של פרויקטים וצרכים, חשבנו לנכון להדגיש שניים מאד מאד חשובים ומשמעותיים, ויושבים פה חברי מבית החולים, שאחראים על הפרויקטים האלה והזכרנו קודם גם את החשיבות של פגייה ממוגנת. נמצאת כאן ד"ר אגי גולן, מנהלת הפגייה – תרימי יד כדי שכולם יראו אותך, ד"ר גולן, מנהלת הפגייה שלנו.

הפרויקט הזה באמת בא לענות לשני דברים. הוא גם בא לענות לצורך בזמן שגרה. הפגייה הקיימת היא פגייה מאד ישנה וחבר הכנסת אלאלוף, מי שעובר בפגייה היום, רואה שהיא נבנתה בעזרת קרן רש"י לפני 25 שנה, כשבראשה עמד חבר הכנסת אלאלוף, שכמו שאמרת קודם – ידיד ותיק ונאמן של בית החולים סורוקה הרבה מאד שנים. אבל היא נבנתה לפני 25 שנה, היא מאד צפופה, היא צרה מלהכיל, והעיקר היא לא ממוגנת. תקרת זכוכית.

אנחנו יצאנו לדרך עם תכנון של פגייה חדשה ואנחנו רצים קדימה, כאשר כללית נותנת לנו כמובן את הכסף לתכנון, כי אי אפשר לעצור. כן הגיעו מקורות מהמדינה, לא הגיעו. לא הגיעו, אבל אי אפשר לעצור את הדבר הזה. אז אנחנו גם מתכננים פגייה זמנית, כדי שאפשר יהיה לבנות את החדשה ואנחנו ממשיכים את התהליכים האלה במימון מלא של כללית, בהעדר מקורות אחרים בינתיים. מקווים לתרומה. זה לעולם לא יכסה את הצורך.

עלות של פגייה חדשה, ממוגנת כמו שצריך, שאגב תיתן גיבוי לחדרי הלידה בסורוקה, שהם הכי פוריים במדינת ישראל, אנחנו נגיע השנה ל-17,000 לידות בבית החולים סורוקה. כדי לתת לזה גיבוי אנחנו צריכים בין 80 ל-90 מיליון שקלים, כדי שנוכל לבנות את הפגייה הזאת. אז זה נושא אחד שהוא בנפשנו. אגב, כשהזכירה קודם חברת הכנסת יעל גרמן את הישיבה אחרי המלחמה עם נשיא המדינה, ובנוכחותה עדיין כשרה, זה היה הנושא המרכזי.

הנשיא אמר שהוא אישית היה וימשיך להיות מעורב. עוד כשהיה חבר וועדת הכספים במלחמה הקודמת כבר עסקנו בזה. עד עכשיו לא הגיע שקט.

היה תקצוב בהחלטות הממשלה?

היה 15 מיליון שקלים שמשרד הבריאות הקצה לטובת העניין הזה. אני לא יודע לבנות פגייה עם 15 מיליון שקלים.

אבל קיבלתם את ה-15 מיליון?

זה הגיע לכללית. לא יעצרו ממני מלקבל את הכסף הזה, אבל אני עם 15 מיליון לא יודע לבנות מתקן שעולה 80-90 מיליון שקלים.

אבל ה-15 מיליון קיימים?

ה-15 מיליון קיימים. הדבר השני שהוא חשוב בצורה בלתי רגילה, זה חדר המיון וחדר הטראומה של סורוקה. זה גם אחד מלקחי המלחמה ואני חושב שסיפר מאד יפה דניאל פיש החייל, כשהוא מגיע לחדר המיון ואין מיטה עבורו. פרקטית, הבחור הגיע ללא רוח חיים. עשו לו החייאה, ד"ר עמית פרנקל הציל את חייו והתחיל המסע המדהים של הבחור הזה, שאתם רואים אותו כאן, שהמסע הזה עוד לא הסתיים.

מי זה? סליחה, אני פספסתי.

הוא היה בדיון הקודם.

אבל שמענו את הסיפור המדהים של הבחור, חייל ממגלן שנפגע בפיצוץ בחאן יונס בזמן המלחמה והגיע לסורוקה. עבר החייאה בחדר המיון ואחרי זה התחיל המסע שלו לחזור לחיים רגילים, שעדיין לא הסתיים. אחד הפצועים הכי קשים שהיו במלחמה. זה התפקיד שלנו. זה חדר מיון, ששוב, קודם כל בשעת שגרה. עוד לפני המלחמה. זה חדר המיון הכי עמוס במדינת ישראל. כשאני אומר את המספרים, לא מאמינים למספרים האלה.

בחדרי המיון של סורוקה עוברים כמעט רבע מיליון איש בשנה. חדר המיון הזה גם כן, הוא צפוף מאד, רמת השירות הניתנת היא בלתי נסבלת. אנחנו יודעים מי מגיע לחדר המיון. זה אזרחים דואגים, חרדים למה יגיד לי הרופא, באי שקט ואנחנו מכירים. כמובן הרב תרבותיות של הנגב, כל הדברים האלה, בצורה כזאת או אחרת משפיעים. אנחנו מוכרחים להגדיל את המקום הזה. להוסיף שטח, להוסיף כוח אדם, רופאים ואחיות.

אנחנו בנינו תכנית. הצגנו אותה כמובן ברמת הקופה. אני חייב לציין שבמקרה הזה יש תרומה מיהדות ארצות הברית, אבל כמובן שהפער בין תרומה לבין הצרכים זה כמעט 1 ל-10. גם פה אנחנו מדברים על פרויקט שהוא בן 80 ל-90, כמעט 100 מיליון שקלים. עם כל הכבוד לתרומה של 5 מיליון דולר שהגיעה, שוב, אתם יודעים, זה בקושי לכסות את התכנון.

למה, זה 1 ל-5, זה יפה.

זה יפה ובאמת כל הכבוד לתורם, אבל עכשיו התורמים, כמו שאתה מכיר היטב, מתחילים לשאול נו, מה קורה? מתי אני בא לשים את השלט?

אני זוכר בחלק הראשון של הדיון.

כן, נכון. אז כמו שאני אומר, תראו, שני הפרויקטים האלה, אם אמרנו בואו נהיה קונקרטיים ובואו נדבר על סדרי עדיפויות, אז אמרנו אוקיי, בואו נדבר על שני הנושאים האלה בין השאר כי יש להם משמעות גם בשגרה ולא רק בחירום. אנחנו בעצם נוכל, אם נחליט שאלה שני הדברים הראשונים – וזה מה שאנחנו מציעים לוועדה – כבית חולים סורוקה וככללית – בואו נלך על הכיוון הזה, כי זה נותן פתרון אדיר גם בחיי היום יום לתושבי הנגב ולא רק לתקופת המלחמה.

יושב פה גם ד"ר סבג, שהוא אחראי על שעת חירום, שנים רבות נושא במאמץ האדיר הזה.

מותר לי להגיד שאני מכיר אותו לפני שהיה רופא?

כן. לא רק שמותר, אם תרצה גם להרחיב, אנחנו נשמח גם לשמוע על ד"ר סבג, כי הוא איש יקר וקרוב לליבנו כולנו - - -

אני יכול להרחיב. הרבה מאד אנשים חושבים - - -

הוא נושא מאמץ אדיר גם כמנהל המחלקה הכירורגית, עם מאמץ אדיר וגם לוקח על כתפיו את הארגון ואת התפעול של שעת חירום בסורוקה, והרבה מתושבי הנגב חייבים לו, כמו לכל שאר החברים שלי שיושבים פה, חייבים לו המון. חייבים את חייהם וחייבים את איכות חייהם לצוות המדהים של סורוקה שיושב כאן.

סליחה. חברת הכנסת מיכל בירן, ברוכה הבאה.

אני רוצה לשאול לגבי הנושא השני שדיברת – הרחבת חדר המיון – האם יש קו כחול, יש תכנית מוכנה?

כן. שני הפרויקטים - - -

שני הפרויקטים מתוכננים, הם בשלב של התכנון, תקצוב?

מתוכננים.

כשאני אומר תכנון, תכנון מפורט.

התכנון הוא בעיצומו. כמובן, התהליכים אצלנו זה מול הנהלת כללית, אישורי פרוגראמות, דיונים על הנושא הזה, תכניות אדריכליות מאד מאד מסודרות, ובשלבים מסוימים כמובן הדברים האלה מגיעים למשרד הבריאות, לאישורים סופיים. בדרך כמובן לזכור, יש את פיקוד העורף, יש מכבי אש, יש הרבה גורמים שצריכים לתת את האישורים. אנחנו רצים בכל הכוח, כאילו יש כסף, כל עוד אנחנו בשלב התכנון. כשנגיע לשלב של לצאת למכרזים, לא נוכל לצאת כמובן, עד שלא יגיעו המקורות הכספיים.

יש לי גם שאלה, אדוני יושב הראש.

בבקשה, בבקשה.

כשדיברתם על פגייה, אתם מדברים על הקמת מחלקה חדשה מצד אחד - - -

בניין חדש.

שזה 90 מיליון שקלים ואמרתם על האופציה הנוספת שהיא רק מיגון למצב קיים?

לא, זה אותו דבר. זה פגייה חדשה וממוגנת.

יש לנו פה הרבה נציגים, אז נציגי המשרדים, ברשותכם, זו הזדמנות להשמיע את עמדתכם. נמצא פה נציג האוצר, אז אני באמת אבקש שהאוצר יביע את דעתו – א' למה הכספים שהובטחו בהחלטת הממשלה שנת 2014 - - -

118 מיטות, אנחנו דיברנו על זה אלף פעמים פה.

כן, אז למה זה מתעכב וכל אינפורמציה נוספת אנחנו נשמע לשמוע. בבקשה, נציג משרד האוצר, אלעד.

לא, אורן.

אורן. לא תיקנתם.

אורן גבע, אגף התקציבים במשרד האוצר. המדינה מתקצבת את צרכי הפיתוח של בתי החולים של שירותי בריאות הכללית במסגרת של הסכמים תלת שנתיים עם הקופה. בהסכם האחרון לשנים 2014 עד 2016 מתוקצב לכללית סכום של כ-650 מיליון שקלים.

מתוכם כמה לסורוקה, אתה זוכר?

את זה תצטרך לשאול את הקופה. החלוקה הפנימית בתוך - - -

זה נשמע כמו תשאלו את פופטיץ.

לא, שנייה, אני אענה. החלוקה הפנימית של איך הקופה מקצה את זה לתוך בתי החולים שלה, זה באחריות הקופה.

אורן, אל תבלבל את חברי הוועדה לגבי ה-650 - - -

אלי כהן היקר, סליחה, מה שמותר פעם אחת לחבר כנסת לעשות, למשתתפים מותר רק אם הם מקבלים את רשות הדיבור.

בבקשה אורן.

המדינה מפרסת, יש מבחן תמיכה שתומך בפיתוח של בתי החולים של כללית. הוא תוקצב בשלוש השנים האחרונות בסכום של כ-650 מיליון שקלים. החלוקה הפנימית בין בתי החולים של כללית מתבצעת על ידי הקופה, בשיתוף עם משרד הבריאות אני מאמין. אנחנו כמשרד האוצר לא מתערבים בשיקולים המקצועיים של הקופה ושל משרד הבריאות – איך לחלק את המקורות בין - - -

אבל יש פה החלטת ממשלה שנלקחה באחריות מלאה. האחריות של המשרד זה לבצע החלטות ממשלה, בין היתר ולא להשאיר את הסמכות ואת החלוקה ואת התקציב הגלובאלי לקופה - - -

אתה יודע שמלכתחילה - - -

סליחה מיכל, אל תפריעי לי בבקשה.

סליחה.

אני לא מבין. ברגע שיש החלטת ממשלה, אתם חייבים לדעת ליישם אותה ולא להטיל את האחריות בחלוקה הפנימית הקופה. כאזרח, זה לא מעניין אותי מה תחליט הקופה. חשוב שנכבד את החלטת הממשלה. גם לך זה חשוב.

אני מסכים, אבל יש במידה מסוימת גבול לכמה משרד האוצר יכול להיכנס לפרטים של ניהול כל תקציב של תקציבי המדינה. לכן הסמכות היא של הארגונים השונים.

לא, פה זה לא - - - ברשותך, אורן, הוא צריך להגיד לקופה הנה X כסף, מתוכו יש התחייבות של הממשלה לבצע Y כזה וזהו.

אני מציע שתפנה את השאלה לנציג משרד הבריאות, כי אין לי את היכולת - - -

אנחנו נגיע ליהודה רון בהמשך. אוקיי, בבקשה, יהודה, יש לך תשובה לגבי ההתחייבות של הממשלה?

ההתחייבות צריכה להיות מגובה בתקציב, על זה אין בכלל ויכוח.

אז מה, אין תקציב?

נכון לרגע זה לא. לא ידוע לי.

זו אחת הנקודות שבאמת הוועדה תיקח על עצמה. אחת הנקודות שאנחנו ניקח על עצמנו זה לעשות את הישיבה המשותפת עם שלושת הגורמים – האוצר, הבריאות והקופה ואנחנו ננסה לסכם ולהביא את זה לביצוע.

אתה אמרת שזה עד סוף שנת 2016, אז לשמחתי יש לנו כמה חודשים לעבוד על זה ונשתדל ליישם את זה, אבל זה לא סוף פסוק.

חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה.

תודה רבה. אורן, הדברים שלך היו פשוט מקוממים. שוב, אני יודעת שאתה לא ממציא את זה, אלה ההנחיות. זה לא אישי, חלילה, אבל כולנו נמצאים פה כמעט בכל אחד מהדיונים על תקצוב מערכת הבריאות בכלל, אנחנו יודעים. כאילו יש פה איזה גוף פרטי, הוא מתנהל ועוד עושים לו ג'סטה, נותנים לו 650 מיליון שקלים והוא צריך להסתדר בכוחות עצמו. אבל זה לא. המדינה מחליטה לבתי החולים ולקופות החולים הכל. כמה עולים השירותים, כמה אפשר לגבות – הכל. כמעט הכל ממילא מוכתב מלמעלה.

המערכת היא כזאת, ואנחנו נדון על זה השבוע בהרחבה, אז אני לא אפרט כאן, אבל ממילא התקצוב גירעוני. באופן שלא בשליטתם, כמעט שלא בשליטתם, הקופות נכנסות לגירעון. במצב כזה, להגיד תמצאו את מאות המיליונים הנדרשים כדי לקיים החלטת ממשלה, שהממשלה החליטה כמדינה – בעיני זאת תשובה פשוט לא סבירה ומקוממת. תודה.

תודה. בשביל זה קיימים דיוני תיווך ועדכון. בבקשה, אלי כהן.

אלי כהן, כללית. אני נדהם מהיכולת של האוצר, וזה כבר היה גם בדיון הקודם בחסותו של חבר הכנסת מאיר כהן, למכור את אותו שקל 20 פעם. זה פשוט לקחת את אותו שקל ולבוא ולהגיד. אז כשאנחנו דנים על איחוד הרצפלד עם קפלן, שזה יוזמה של האוצר והכללית, אז ה-650 מיליון צריכים לממן את זה. כשדנים בקניית מכשירי MRI – ה-650 מיליון שקלים צריכים לממן את זה. כשדנים בקניית מכשירי CT – ה-650 צריכים לממן את זה. כשדנים על פתיחת מיטות – ה-650 מיליון שקלים צריכים לממן את זה. נס החג כבר קרה פעם אחת, וזה קרה עם כד קטן.

ה-650 דרך אגב, שימו לב, זה לשלוש שנים. זה גם כן עוד צורת הטעייה. זה לא קורה כל שנה. אי אפשר למכור - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת יהודה גליק. וגילוי נאות, הוא הבן של פרופסור גליק מסורוקה.

כן, אמרתי לו, הוא צריך להביא את אבא שלו.

אני פה בשליחות של אבא שלי. הוא אמר לי שלא יכול להיות שיהיה פה יום על סורוקה ואני לא אשתתף.

יוסי היה גם חבר שלי. אסור מחיאות כפיים פה, אחרת ייפגעו אחרים.

אני כאיש עסקים אומר, אם מה שאני משלם למרכז או לכל מקום - - - רפואי, בואו אני אחזיק אותו אצלי ואני אשלם ואני אבנה ואני אעשה כל מה שצריך. אני צריך לתת לאוצר ושלא יחזיר לי? למה, אנחנו לא משלמים מס? יש היגיון כזה במדינה? אי אפשר להביא אנשים איכותיים לדרום כי אין לנו כסף, ונמצא כסף שהוא כסף שלנו.

בזכות הידידות בינינו לא הפסקתי אותך, אבל לא קיבלת את רשות הדיבור.

אני נשיא לשכת המסחר ואני רוצה שאנשים איכותיים יגיעו לדרום. כדי שהם יגיעו צריכים סיבה, ואם הסיבה לא תהיה, אז הם לא יגיעו. אז אנחנו נמשיך - - -

יוסי, תקבל את רשות הדיבור אם תבקש אותה. אל תיקח אותה אחרת. גם בישיבות אצלך - - -

הוא מאד עדין איתך, יוסי. בדרך כלל זה קורה הרבה - - -

אני נתתי לו הכל, עכשיו אני לומד.

משפט אחרון. האוצר בכוונת מכוון בורח מחשבון מפורט נקודתית - - - כי אז זה יעלה לו הרבה יותר. ודרך אגב, זה גם לא 650, זה 634, תבדוק את עצמך, אבל אני כבר לא מתקטנן, ו70- מיליון שקלים מתוך זה, זה - - -

אבל אתמול קיבלנו חוק שאור להעשיר אתכם.

קיבלתם חוק שהולך לנושא התרופות. ממנו לסורוקה לא ייצא שקל.

אוקיי. ברשותכם, בבקשה, מאיר כהן.

אנחנו שומעים את הדברים. אני חושב שחלק פתרנו בוועדה הזאת על סוגיה אחרת שהייתה מאד דומה. אני רוצה שיהיה ברור ליושבים כאן – כ-70% מהחלטות הממשלה לא מיושמות. זה הלקונה הגדולה ביותר של מערכת השלטון הישראלית. אין שום מערכת שבודקת ועוקבת אחר החלטות ממשלה ולמותר לציין שחילופי השלטון הרבים לא תורמים למעקב וליציבות הטבעית שצריכה להיות כך.

אנחנו נעקוב אחרי ההחלטה הזאת. אני לא בא בשום תלונות לנציג האוצר, כי כך הם עובדים. זאת צריכה להיות החלטה של שר האוצר ושר הבריאות, כמו שאלי אמר, שיבואו לכאן, לוועדה הזאת ואנחנו נראה לאן זה הולך. אנחנו צריכים להתעקש על יישומה של ההחלטה. כשאנחנו מתעקשים אנחנו מצליחים, אז בואו נעבור.

אדוני יושב הראש, אני רוצה לשאול את אנשי הצבא שאני רואה כאן שאלה. האם מבחינת הצבא היום, אם פורצת חס וחלילה ממשלה - - -

מלחמה.

מלחמה, סליחה.

ממשלה יש.

אמרת שצריכה להיות יציבות, לא?

זו לא פליטת פה. אני שואל, האם מצוק איתן עד היום אתם יכולים להצביע על תמיכה של משרד הביטחון או ליווי של משרד הביטחון בצרכים שלו בתוך סורוקה?

לא הבנתי את השאלה.

שנתיים חלפו מצוק איתן, נכון? האם במהלך השנתיים האלה, לקחים שאתם הפקתם בהובלת חיילים, בהטסת חיילים, בטיפול בחיילים – מה קורה עם זה מול בית החולים?

ברשותך, תציג את עצמך.

אני אייל פורמן, אני קצין הרפואה של פיקוד העורף. יש לא מעט לקחים שהפקנו ויש לא מעט שאנחנו מיישמים מול בית החולים, בעיקר בהיבט של אימונים, אנחנו שותפים עם בית החולים. האחרון היה בינואר, במסגרת כנס גדול, שאגב הקיש על תאונת הרכבת שהייתה שלושה חודשים אחר כך. זה אפילו נתן לנו איזו נקודת פתיחה טובה יותר. אבל בהיבט המיגון, אני חייב להגיד, למרות שלא נשאלתי על זה, שסורוקה הוא בית חולים העל היחידי שיש בדרום. אין אחר והוא מטווח, כי בתי חולים הם מטרה אסטרטגית.

צוק איתן הבא יתחיל כנראה מנקודה שבה הקודם הפסיק. זה לא יתחיל מרקטות קטנות וינסו יותר ויותר לקלוע. אני לא צריך לספר לאנשים שנמצאים פה מה המשמעות של פגייה שתיפגע, לא לסורוקה, למדינת ישראל כולה, או מה המשמעות לא של פגייה שתיפגע, בואו נגיד שבית החולים יהיה זריז ומהיר ויעביר את הפגים, אבל אחד ימות בדרך, חס וחלילה. אבל אחד. למה מדינת ישראל תתעורר בבוקר?

מי שמעביר את פגים האלה זה לא צוות מוסמך, כי יש את הצוות של הפגייה וזהו. ואז אני מביא לו עוד חיילים ואולי קצת עובדים כלליים, כדי לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה לא אידיאלי. גם המקום שהם נמצאים, ביקרתי שם פעמיים לפחות בפגייה עצמה בצוק איתן. גם לא מקום אידיאלי לאן שמעבירים אותם כרגע.

אני אוסיף ואני אומר שגם המיון של בית חולים סורוקה, מעבר להיותו המיון של אזרחי באר שבע והסביבה ומעבר להיותו מיון לחיילי צה"ל הנלחמים, הוא גם מיון שאנחנו משתמשים בו לקיצור תהליכים. אם אני רוצה לפנות היום חייל לבית החולים תל השומר והחייל לא יציב, אנחנו נוחתים בסורוקה, כי זה מרכז העל. איך אני אנחת במיון שהוא לא ממוגן עם חייל? יכול להיות שהמחיר יהיה שאני אגיד – אי אפשר לנחות שם, המיון עמוס, לא ממוגן, אין לי איפה לנחות ואנחנו ניקח את החייל לתל השומר ואולי בגלל זה אנחנו, טפו-טפו, ואני מדבר רק על מתים היום, אבל טפו-טפו אנחנו עלולים עוד להרוג אותו.

בעיני יש לכך חשיבות מאד גדולה, שאני בא מייצג את עמדת פקע"ר ועמדת צה"ל בכלל.

בישיבות שלכם, של פיקוד העורף, שדנות בפערים – הנושאים של מיגון סורוקה עולים?

בוודאי.

מה האמירה שלכם מול משרד הביטחון? האם יש שילוב ידיים? האם אתם יכולים לבוא ולהגיד – כשאנחנו נכנס כאן ועדה ונזמין את שר האוצר או את מי שיושב הראש יחליט להזמין, האם אתם יכולים לבוא ולהגיד דברים מאד ברורים מנקודת המבט שלכם על הדחיפות של העניין, על התחושה שאם זה לא יקרה ימותו אנשים?

מה שאמרתי כאן זה מה שאני אגיד שם.

לא, המילים מאד ברורות.

אני רוצה ברשותכם להשלים. אנחנו כל הזמן מדברים על מלחמות – הלוואי שלא יהיו – אף אחד מאיתנו לא רוצה, אבל האזור הוא לא רק אזור שהוא מסוכן אם תהיה מלחמה. זה אזור של תעשייה, של מפעלים, שאם חס וחלילה יקרה מצב חירום, ואתה מאיר וודאי יודע על מה אני מדבר, אתה שכן שלהם. אם יקרה מצב חירום – יש דברים שיהיו הרבה יותר מסוכנים מטיל כזה או אחר. לא לשכוח שזה אזור התעשייה עם הבעיות הכי קשות במדינה באזור שלנו.

שתיים, אני מאמין שאם המלחמה לא תהיה בדרום, גם הדרום יידרש לתת מאמצים. זה לא רק קשור לעזה. לכן אני תיקנתי בלי שתרגישו את הכותרת של הדיון היום. זה מצבי חירום בנגב בכלל ואת זה צריך לקחת בחשבון. וגם משרד הבריאות ובוודאי משרד האוצר צריכים להבין את זה. זה לא רק עניין של מלחמה – לא מאחלים את זה – אבל זה ברור שהיום בית החולים, למרות המאמצים והיכולת האדירה של הצוותים, ואני יודע להעריך את זה. במקרה גם במיון ילדים וגם במיון כללי וגם בחדרי הניתוח הייתי מעורב בתפקידי הקודם ולצערי תכננו לא נכון.

אל תשכחו, זה דברים שנגמרו פחות מ-12 שנה וכבר תכננו בלי להתחשב במצב החירום שיכול להיות באזור. לעומת זאת בצפון, ויהודה רון ואני בתפקידי הקודם תכננו קרן פרטית – תראו כמה מוזר. היא יזמה התכנון של המיגון במערכת האשפוז וחדרי המיון של הצפון, כולל מה שהזכרת, ד"ר דוידזון. זה לא בא מיוזמת הממשלה, וזה האבסורד. ולכן אני חושב שקודם כל היזמה צריכה לחזור לממשלה. היא צריכה להגדיר את הצרכים. היא צריכה לקדם תכנון ולאחר מכן לבקש ולא ההיפך – ולאחר מכן לבקש את ההשתתפות של הקופה, שהיא השתתפות מאד מרכזית.

אני חוזר, אין ברירה, צריך לחפש כסף גם מחוץ למדינה. אני רוצה להגיד לכם שבצפון התחלנו כמעט בלי כסף להקרנות ובסוף המדינה מצאה את כל ה-480 מיליון שקלים.

מה שכן, אם המדינה בונה על כסף מחו"ל, אז כדאי שהיא תפסיק - - -

לא, לא, היא לא בונה על הכסף מחו"ל ולא על הכסף מחו"ל שממן מפלגות מסוימות. אל תכניסי בדיון ענייני נימות לא נעימות.

אני מצטערת ש - - -

אז בבקשה, מיכל. אני לא אפריע לך אף פעם שתדברי, אבל אל תפריעי לי, כי גם התגובות שלי הן מאד מרוקניות. אני רוצה להגיד את זה, זאת אומרת הנושא של סורוקה זה לא רק בעיית סורוקה וצבא. הבעיה של סורוקה זה בעיה של האזור וכל הצרכים שלו, כולל הצבא, כולל הביטחון. וכדאי שנתמקד בזה.

אני רוצה להגיד גם, לצערי מה שאמר ידידי מאיר על יישום החלטות הממשלה, זו עובדה, אבל אפשר גם לתקן. אפשר גם להביא והרבה מאד. והרבה מאד דברים יוצאים לפועל אם יש מעורבות של הוועדה, של חברי הכנסת באופן אישי, ולכם יש יתרון היום. אף פעם לא היו חמישה חברי כנסת מהנגב בכנסת. זו פעם ראשונה. תנצלו אותנו. אנחנו בשביל זה פה. זה גם נותן לנו הרגשה יותר טובה לחזור הביתה, כשאנחנו יודעים שתרמנו לאזור שלנו.

ברשותכם, אם עוד מישהו רוצה. כן, בבקשה גברת, תציגי את עצמך.

שמי מיכל ברמי, אני 35 עבדתי בסורוקה, מכירה את סורוקה, זה הבית שלי וחייבים לחזק אותו. אני היום מציגה את הבעיה של האזרחים ולא של בית החולים סורוקה, כי אינני נמצאת שם ואינני מבינה, אבל יש דברים שאני כן יודעת, כי אנחנו מקבלים מכתבים מאזרחים שהם באמת לא חברי כנסת, לא פרסונל כמוני, שמגיעים לסורוקה. צוותים נפלאים, אבל הם מאושפזים בתוך פרוזדורים. הם מול השירותים. הם מחכים שעות על גבי שעות ויוצאים והולכים הביתה, כשהם בסכנה.

איך אנחנו מגיעים לזה? משרד הבריאות כותב את זה בעצמו. שתבינו, לאזרחים האלה אין זמן לחכות שייבנה עוד בית חולים. האזרחים האלה רוצים עכשיו, כי אם לא הם מתים, והם מתים. אנחנו מקבלים על זה מכתבים ואנחנו יודעים את זה. אם אנחנו נראה שבדרום, ולפי ה-OECD יש 4.8 מיטות על כל 1,000, ובמרכז יש 2.1 מיטות על כל 1,000, ובדרום יש 1.4. אם עמדות רפואה דחופה בכל הארץ יש 0.24 ו-0.15 ובסורוקה יש 0.09, זה אומר הכל.

מה אנחנו מבקשים? היינו גם אצל שר הבריאות והוא הבטיח לנו, הוא הבטיח לנו כפורום, כאזרחים, שהוא מעביר כסף לבית החולים סורוקה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת איימן עודה.

היי איימן, שלום. מר אלאלוף, הוא הבטיח לנו שהוא העביר את הכסף. הבעיה היא, שוב פעם, ואני רוצה שאתם תבינו את זה בוועדה, אם לא תצבעו את הכסף לסורוקה – זה לא יגיע לסורוקה, נקודה. זה ברור.

ועוד דבר אחד, בבקשה, תרשה לי, שגם זה קשור לאזרחים, זה מסל"ן. במסל"ן - - -

בואי לא נערבב.

לא, לא, זה על בית החולים סורוקה. הם ביקשו ממני ואני אקריא לכם את זה, זה על בית החולים סורוקה.

לא, לא.

סליחה. יש חדר אונס בבית החולים סורוקה. לא מעט נפגעות אונס בדרום מסיימות ללא בדיקה רפואית ומשפטית בחדר ה - - -, שזה חדר 4, בגלל חוסר בתקנים של צוות רפואי מוכשר.

אוקיי.

הם פוגשים בוולפסון - - -

אני מבקש, גברת. בואי נכבד.

אוקיי, אני מאד מבקשת שתתנו את הדעת על זה.

אין סוף לדיונים.

מגיע להן שם - - -

לא, תסיימי בבקשה.

אני מסיימת. מגיע לנאנסות בדרום שיקבלו את אותו שירות שהם מקבלים. יש מקום, ובאמת בית החולים מעמיד את החדר הזה. אין לו תקנים לזה.

אוקיי, תודה. כן בבקשה, גברת, ואחר כך פיני בדש. בבקשה.

אני ד"ר גולן, אני מנהלת מחלקת ילדים ופגים בבית החולים סורוקה. יש לי תואר נוסף שזכיתי בו בחיי, שלא תכננתי אותו, וקוראים לזה מומחית עולמית לפינוי פגיות.

תשימו לב מה קורה פה. חבר הכנסת גליק מפנה מקום לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. יש בזה רמזים. תבינו.

גליק, תנסה את זה בהר הבית.

ברוך הבא. הצטרף חבר כנסת נוסף, ד"ר עבדאללה אבו מערוף שגם פה. כן, בבקשה.

אז כמו שאמרתי, אני זכיתי לתואר שלא תכננתי אותו, זה מומחית עולמית לפינוי פגיות בחירום. פיניתי את הפגייה בסורוקה 5 פעמים בחיי, ובפעם האחרונה נשבעתי מול השרה גרמן ומול ד"ר דוידזון, שזאת פעם אחרונה שאני מוכנה לעמוד מול ההורים ולהגיד להם שזה מה שצריך לעשות.

בזמן המלחמה עולים לרגל כל חברי הכנסת, כל אנשי משרד הבריאות, אנשים חשובים, תורמים, כולם באים, מבקרים ואומרים כל הכבוד ד"ר גולן, כל הכבוד, איזה צוות מדהים, איך אתם כבר יודעים תוך 4 שעות, 6 שעות. כבר ירדנו לשיא עולמי של פינוי פגיות.

אני חושבת שהגיע הזמן להגיד שלדבר הזה אין יותר הצדקה מוסרית. זה כאילו היינו אומרים שאנחנו יודעים על אישה מוכה, השכנה, וכבר היינו במשטרה והודענו שהיא מוכה והודענו שהיא מוכה. זה לא איזו שהיא סכנה תיאורטית שתבוא על הפגייה בסורוקה. אנחנו מדברים על משהו אמיתי, שבפעם הבאה ימות פג. אני לא יכולה להיות אחראית לזה. כיוון שזה לא שלא התרענו ולא אמרנו מה אנחנו צריכים. אנחנו יושבים, משרטטים. אני יושבת ימים ולילות בשביל לתכנן את הפגייה ואני אמשיך לשבת. הבניין כבר היה צריך להיות מוכן.

טוב, תודה. פיני בדש, אחר כך מר גיסין ואחר כך יסכם את הדיון נציג הבריאות. בבקשה.

כאחד שהבן שלו היה פג מעל 3 חודשים בפגייה, נראה לי היא לא השתנתה מאז 30 שנה. אני מסתכל ואנחנו מכירים - - -

אנחנו מכירים מאז, 35 שנה.

מאז שהוא היה פג. הוא לא התפתח מספיק כנראה.

אני לא אגיד לך איפה הבן שלי היום, תאמין לי.

אני יודע.

הצלחה גדולה של הפגייה. כשאני מסתכל על הסכום – 400 מיליון שקלים – במושג של מדינה זה כלום. אתה מהמפלגה של שר האוצר. עודפים. רוצים להוריד מיסים. עודפים. הורידו מע"מ.

כי אתה רוצה הייטק באזור שלך.

לא, אני אומר, הורידו מע"מ - אף אחד מאחוז מע"מ שהורידו לא קיבל, לא ב - - - ולא כלום את האחוז הזה, אבל זה הרבה מיליארדים. מה זה 400 מיליון?

חמישה מיליארד.

חמישה מיליארד, שזה המון כסף ואפשר לעשות עם זה המון ואף אחד לא נהנה מהאחוז הזה. תאמינו לי, לא הורידו באף מקום את האחוז הזה. 400 מיליון שקלים – זה כלום במושגים של האוצר, במושגים של מדינה. מהעודפים אפשר להחליט ויש בכוחנו להכריע, אנחנו לא סוג ב' ולא סוג ג' – האוכלוסייה בנגב. זו אוכלוסייה מעורבת, כמו שאמרו ויש פה בדואים, יהודים ויש פה הכל. יחסית אוכלוסייה חלשה. אנחנו גם מספיק חזקים לצעוק, שאת שה-400 מיליון שקלים, שזה בתקציב או במושג של מדינה זה כלום כסף ואפשר כבר לבוא ולהחליט אוקיי, זה דבר הכי חשוב היום ולתקצב את ה-400 מיליון שקלים.

אנחנו לא רוצים, נמאס מהתרומות. אני חוזר ואומר, אנחנו לא מקצבי נדבות. נמאס מהתרומות. אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להבין ולהכיר בזה ולתקצב את זה ותתחילו אתם, החברה הצעירים, לדחוף בכיוון הזה, ואנחנו לא נוותר.

אם מותר לי רק להעיר, אנחנו נמצאים בשלב של השיח עם שר האוצר, כי אני מאמין גדול שלפני שמתחילים להפוך שולחנות – ואתה מכיר אותי - - -

לא אמרתי להפוך שולחנות.

הפכתי הרבה שולחנות בחיים שלי, אבל יש איזה שיח שהוא מאד מאד דרוש. אמרתי, 70% מהחלטות הממשלה לא מומשו. אנחנו מגבשים את ההחלטה הזאת מחדש. תוגש שאילתה לראש הממשלה. במקביל, אלי וטלי מתחייבים, הם נמצאים במפלגת כולנו, וכמו שאתמול ידעו להגדיל את סל התרופות, שזו בשורה באמת יוצאת מן הכלל, אם יבואו ויגידו ש-400 מיליון שקלים האלה יגיעו בפרישה של נניח כמה שהם יגידו, כמה שאנחנו נחליט, אנחנו יכולים להשיג את זה.

יש איזו שעת כושר עכשיו, שכדאי לנו לטפל בבית החולים סורוקה. את טלי וגם אלי, שנמצאים בכולנו, תושבי הנגב, רואים את הדברים, מנהלים שיח עם שר האוצר. אני מקווה שהתשובות תהיינה חיוביות.

אני חושב שכחלון גם מבין את זה.

בבקשה, אדון גיסין.

מידד גיסין, צבי – צרכני בריאות ישראל.

אחד החרוצים ביותר בוועדה.

אבל לא נותנים לו מספיק לדבר.

כי אתה רוצה שנעשה, אז אוקיי.

אני באתי לישיבה הזאת לא בגלל מצב החירום ולא בגלל המוכנות של בית החולים סורוקה, שאני בטוח שהוא עושה את המאמצים המקסימאליים להיות מוכן. אני באתי לחלק אות מיוחד לבית החולים סורוקה, שהעלה את נושא השיקום ואני חייב לומר שאני לא תמיד, אני לעתים רחוקות, מחלק קומפלימנטים לקופת חולים כללית, כי יש לנו מאבקים גדולים איתם, אבל בנושא הזה אני חייב להגיד שלקופת חולים כללית מגיע פרס על ההקצאה של הכספים להקמה המחלקה בסורוקה של 20 מיטות לשיקום והתכנית לבניין.

אני רוצה להגיד לכם שבנושא של השיקום, מחר יושב גוף מסוים – אני לא רוצה יותר מדי לספר – עם שר הבריאות בנושא השיקום הכללי במדינת ישראל. זה נושא שיעלה בעתיד הקרוב גם על השולחן שלכם, בגלל הזדקנות האוכלוסייה, עליית תוחלת החיים והמצב של אלה שתוחלת החיים שלה עולה ואיכו חייהם.

המדינה לדעתי לא מתכוננת בכלל ולא תהיה מוכנה לעלייה של כמעט 50%, 60% שמהם גם חלק יגיעו לסורוקה ויצטרכו את השיקום. אז שוב פעם אני מחלק פרס לבית החולים סורוקה.

עכשיו מילה אחת לגבי האוצר, מה שאמר נציג קופת החולים כללית – הוא אמר את זה בעדינות – האוצר מוכר לנו כל סכום 10 פעמים והוא מבלבל אותנו עם העובדות, האוצר.

תודה. ישראל אייליג, בבקשה. יש לו שני כובעים פה, הוא נציג הר"י ו - - -

לפי המשקל זה כובע לכל 70 קילו. נכון, אני נציג הר"י - - -

מי שיפריע לך הוא ירדים אותו.

אבל אני גם מעיר לפעמים. אני עושה את הטעויות. בתור נציג הר"י, עמדת הר"י ברורה – לפתח ולפתח כמה שיותר, לא רק את סורוקה, את כל הפריפריה.

בתור נציג בית החולים סורוקה, הביאו לי הבוקר מסמך של ועדת עבודה, רווחה ובריאות, ה-8 באפריל 2008. 8 שנים אחורה. בוועדה הזאת אני ישבתי ודיברתי לגבי סורוקה על מיטות, על תקנים, על בית חולים נוסף.

הצטרף אליהו חבר הכנסת חאג' יחיא.

על תוחלת חיים, האם הבאת רופאים לנגב תשפר את החיות בנגב. 8 שנים לא השתנה שום דבר. אין לי שום ספק שאותה הוועדה שישבה עשתה ועשתה את המקסימום שהיא יכולה, אבל זה נשאר על הנייר. דובר שם אגב על כספים.

סליחה שאני מתפרץ. האם באמת אתה חושב שהשיח צריך להסתכם בכך שאתה, כנציג בכיר של בית החולים, אומר, בניגוד לנו האזרחים, שאנחנו לא מכירים את בית החולים כמו שאתה מכיר – האם אתה חושב שזה נכון, בשעה שאתה רוצה לבנות כרטיס ביקור לבית חולים ולקדם אותו קדימה ולקוות שכן יזוז משהו אצל מקבלי ההחלטות, כי אני מאמין שלהצלחות מתחברים - האם אתה יכול להגיד שבבית החולים שמונה שנים, כמו שזה משתמע מדבריך – שום דבר לא השתנה?

מה שהשתנה בבית החולים זה על ידי כספים או של תורמים נדיבים או של קופת חולים כללית.

עזוב, עזוב.

לא, אנחנו מחפשים. תראה, דיברנו בישיבה הקודמת על קיצור תורים על ידי עבודת אחרי הצהריים, צריך בשביל זה כסף. הרופאים, האחיות, הצוותים מוכנים. הגדלת תוספת מיטות בבית חולים – צריך.

אני יודע.

הוספת תקנים – צריך. רופאים, אחיות – צריך. יש רופאים ואחיות שרוצים להגיע. הדבר היחידי שתוקע אותנו זה כסף. הכסף בכמויות המספיקות יגיע אך ורק במשרדי הממשלה. פה, אנחנו צריכים את העזרה שלכם. כי ייצא עוד מסמך והמסמך יהיה נורא חיובי ונורא אמפאטי ולבית חולים סורוקה, שבשנת 2008 היה 1,000 מיטות, היום הוא עדיין 1,060.

1,063.

זאת אומרת אין שום קשר. לגבי התמותה של האוכלוסייה, התמותה המוקדמת – אני קראתי, אז דיברנו על שלוש שנים. היום אנחנו מדברים על חמש.

אוקיי, תודה. האחרון, מר יהודה רון ממשרד הבריאות ואחר כך נסכם.

אוקיי. סמנכ"ל בכיר, ראש מנהל תכנון ובינוי של משרד הבריאות. אני רוצה קצת לתת איזו שהיא תמונה כללית ואחר כך אני אגע באופן ספציפי בבית החולים סורוקה.

אני רוצה לחזור 40 שנה אחורה – שנת 1976 – הייתי באוצר. תקציב הפיתוח היה כ-40% מהתקציב הכולל של משרד הבריאות, דהיינו – כל בתי החולים, כל בריאות הציבור וכו'. 2016 – 3%. זה מסביר הכל. התקציב – אני אומר את זה בכל מקום – גם בישיבות עם האוצר - אני רואה שאורן יצא - - -

הוא קיבל אישור מראש.

תקציב הפיתוח – אני אשתמש במילה גסה – בדיחה. תקציב הפיתוח של מערכת הבריאות ביחס לצרכים, תסלחו לי שאני אומר את המשפט הזה, אבל הוא בדיחה. היקף הצרכים אז היה הרבה יותר קטן, היום הוא הרבה יותר גדול. ואני אתן רק דוגמא אחת. אתמול הוצג - - -

זה קרה מכך שמה? שמקבלי ההחלטות סמכו על הפילנתרופיה כמפתחת?

לא. אגב, כשאני דיברתי על 3% - זה כולל גם תרומות. שלא תהיה אי הבנה. זה כולל תקציב ההשקעות של מערכת הבריאות.

זה נתון דרמטי, הדבר הזה.

נתון דרמטי. אני הצגתי את זה בכנס - - -

זה לא בדיחה, זה שערורייה.

באוניברסיטה בבן גוריון לפני כחודשיים.

וואו.

הצגתי את הנתונים האלה. זה אומר הכל. הצרכים הם אדירים ואני מחזיק פה את הצרכים, אנחנו הצגנו את זה באוצר וגם למבקר המדינה. כל הנושאים האלה גם מובאים לידיעת מבקר המדינה. הצרכים שלנו היום במערכת, היום, מתמקדים ב-15 מיליארד שקלים. מתוך זה יש 7 מיליארד - וחבר הכנסת אלאלוף – מתוך זה, לנושאים שהם מה שנקרא דחופים לחירום, לא רק מלחמה. בדיוק מה שאתה אמרת. כיבוי אש, רעידות אדמה – מסתכמים ב-7.5 מיליארד שקלים. רק זה.

רעידות אדמה, בוודאי, זה דבר שאתה אפילו אתה לא יכול להיערך אליו. עוד במלחמה, אם אתה מקבל איזו שהיא התרעה, אתה יכול להתארגן. שם זה פתאום וזהו. אותו דבר בנושא של כיבוי אש. רק החלק הזה הוא 7.5 מיליארד. יש עוד צרכים נוספים שנוגעים מחוקים ותקנות, כמו חוק הנגישות בשנת 2018. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל.

אני אומר, אני עכשיו מדבר בשם מערכת הבריאות כולה, כי אני גם מתעסק בתקציבים של הגופים האחרים. כלומר, יש לנו בעיה רצינית בתקציב הפיתוח וזו לא בעיה – ופה אני אגן על הפקידים – של הפקידים. בכלל לא. זו בעיה של הממשלה, הבעיה של שר האוצר. כששאלו אותי בזמנו איך זה שתקציב הפיתוח, ואגב, בנו 8,000 מיטות, המון בתי חולים חדשים והחלפה של כל הצריפים בכל בתי החולים שהיו פעם מה שנקרא מחנות צבא, החל מנהרייה, בשיבא וכו'.

היה שר אוצר אחד שקראו לו פינחס ספיר. זה הוא. בתי חולים חדשים בכרמל, שני בתי חולים פסיכיאטרים, בית חולים וולפסון, בית חולים הלל יפה ואני לא רוצה למנות עוד בתי חולים. תקציב הפיתוח – וזאת התמונה – אני רוצה שאתם תדעו את זה ואני לא מסתיר פה, כי הדברים האלה נאמרו לכל מי שצריך. תקציב הפיתוח לא יכול להישאר ברמה שהוא.

ולכן יש לנו את הבעיות האלה פה ואני לא מתכחש אליהן. יש בתי חולים נוספים, אגב, אני חייב להגיד שלפחות באותם תקציבים שהעמידו לרשותנו, בית החולים סורוקה – ויכול להעיד כאן ד"ר דוידזון – בית החולים הזה קיבל באמת עדיפות ראשונה בכל מה שהיה קשור בתקציבי הפיתוח. אני יכול לומר כאן שתקציב הפיתוח שהועבר משנת 1994 לבית החולים סורוקה, היה הגדול ביותר מכל בתי החולים, כולל הממשלתיים. כל מה שנראה שם בסורוקה, המבנים החדשים, המאסה הכבדה, למעלה מ-600 מיליון שקלים באו מתקציב המדינה במסגרת הסכמי ייצוב. אבל אין ספק שזה לא מספיק. צריך להמשיך. אי אפשר להפסיק.

ואני רק אתן דוגמא, בית החולים זיו בצפת לא ממוגן בכלל, הוא נמצא בקו עימות. אין שם חדרי לידה ממוגנים, אין שם חדרי ניתוח ממוגנים. הדבר היחיד שממוגן שם זה מיון. כלומר, יש לנו בעיה רצינית בכל המערכת ואין ספק שה-400 מיליון שקלים האלה הם חלק מהבעיה. אני שמח יחד עם זאת, שבאמת במשך השנים חדרי הלידה, חדרי הניתוח, המיון – שהוא כמובן קטן – אבל הוא מיון ממוגן, אגב, למי שטען, המיון שם הוא ממוגן, אבל הוא קטן. הוא נחנך בשנת 2000 והוא קטן היום. צריך להרחיב אותו. וטיפול נמרץ - - -

ואז הוא היה כבר הכי גדול בארץ.

כן, ודרך אגב, אני מוכרח להגיד לך, 3,000, אבל מאז למדנו את הלקח והבאנו בחשבון בהתפלגות אקספוננציאלית, להביא בחשבון שהמיון זה לא מחלקה. מחלקה, אתה יכול לבנות עוד מחלקה, המיון זו יחידה אינטגרטיבית אחת. אם אתה מראש לא מכנן אותה, זה לא פאזל שאתה יכול להצמיד. אתה מתכנן הכל, עם התייחסות ל-20-30 שנה קדימה.

ולכן היום המיון של פורייה, בית חולים קטן – 300 מיטות – הוא בגודל שלו. כלומר, אנחנו כבר למדנו את הלקח וכל המיונים שאנחנו בונים, כולל בברזילי, הם הרבה יותר גדולים.

אני רוצה לסכם.

זה תוכנן באותה תכנית של הצפון שעשינו.

כן, כן, זה היה באותה תכנית. אז אני פשוט רוצה לסכם, אני לא רוצה להרחיב. רצינו רק לתת תמונה רחבה יותר לגבי תקציבי הפיתוח. תקציבי הפיתוח צריכים לגדול באופן דרמטי, באופן משמעותי ביותר, על פרישה כמובן של מספר שנים.

הערה נוספת, אחרונה, וזה חשוב שתדעו. המיגון שקיים היום הוא נגד רסס והדף, הוא לא נגד פגיעה ישירה. זו נקודה שהיא מאד חשובה, שתבינו את זה. זה רק נגד רסס והדף. פגיעה ישירה במערכת - ויושבים פה אנשי פיקוד העורף - פגיעה ישירה של טילים בסדר גודל מסוים, במשקל מסוים, חלק מהמבנים שהם כביכול ממוגנים – לא יעמדו בזה. אז זה חשוב שאנחנו נדע. תודה.

ברשותכם, אנחנו נאלצים לסכם. אנחנו נכנסים לדיון לא פחות קשה, לצערי, שקשור לתאונות העבודה בענף הבנייה. ביחד עם חברי, חברי הכנסת, אנחנו מקדמים חוק שינסה להתמודד עם המגפה הזאת, הנוספת.

א', אני שוב מודה לחברי, חבר הכנסת מאיר כהן על ההזדמנות לדון במיוחד בסורקה, אבל אנחנו גם נשליך לאור הדברים – ואני מאד מעריך את אומץ הלב המקצועי ואת היושרה של חברי יהודה רון, על זה שהוא נתן לנו תמונה אמיתית וקשה על מצב התשתיות של בתי החולים. זה ייאמר לזכותך וכנראה גם לזכות המערכת שמעליך – השר והמנכ"ל שמאפשר ביטוי כל כך חופשי של המצוקות של המשרד.

אנחנו באמת נעשה מעקב מיוחד, במיוחד לאור הדיון של היום על סורוקה. אנחנו בתוך ועדת הבריאות נקים עם התייעצות עם השר, ועדת משנה למעקב לפיתוח כל בתי החולים בארץ. למרות הספקות שלחלקכם אולי יהיו, ואנחנו נתקן את זה רק בעשייה, אנחנו אופטימיים שאפשר לתקן, אפשר לעשות.

אני במערכת רק שנה וחצי והוא יש לו ותק הרבה יותר גדול, הוא כפול ממני – מאיר – ועם תפקיד שר, אז הוא יודע. אם לא מתמודדים אז לא משנים דברים. להשאיר, לציין ולהיות סקפטי, זאת לא תכנית עבודה שבדרך כלל אני שותף לה. כל מי שרוצה לזלזל במיליון דולר, אז שיביא אותו ואני אתן לו איזה מיליון אפשרויות לעשות את זה. אז אל תזלזלו לא בתרומות ולא בפילנתרופיה.

אני אפריע לך. בשעה 12:00 יש כאן ישיבה שעוקבת אחר יישום דו"ח ועדת העוני. ב-13:00. אני לא יודע אם אתה זוכרים, אבל זה היום עם משרד הבריאות?

כן, כן, היום.

היום זה דיון כללי. אתמול היה דיון עם משרד הבריאות.

אוקיי. אז רק אני רוצה להגיד לכם, היו כל כך הרבה אנשים סקפטיים, כל כך הרבה אנשים אמרו אתם לא תעשו כלום וכל יום מגיע לכאן אותו משרד ומראה בפועל, איך הוא מקדם דברים בצורה משמעותית.

גם בוא לא נשכח ש-6 מיליארד שקלים בתקציב 2016 – המדינה השקיעה על פי דו"ח העוני.

אוקיי, אז נחזור לסיכום. תודה על כל הדברים הטובים, אבל האתגר הוא לפנינו, ואתגר שאין לו בעיות אז הוא לא אתגר, זה חמאה, זה עובר בשקט.

אז אנחנו נתמודד עם זה. ואם כבר פרופסור פייזר פה, אז אני גם אציין שבשבילי סורוקה יש לו שלוחה שהיא אילת, וגם שם צריך לעשות את הדברים.

מי זה?

פרופסור פייזר. וזה מהלך שנמשך לשמחתי.

אז לסיכום, אני שוב מודה לכולם. כפי שאמרנו, אנחנו נעשה מעקב שיטתי, כי תפקיד של ועדה בכנסת זה לא רק חקיקה, זה גם לדון בדיונים שהציבור מעוניין בהם וגם לעשות מעקב אחרי החלטות הממשלה וביצוע הממשלה. עם שלושת התפקידים האלה אנחנו מתמודדים. אני רק רוצה לציין שהוועדה הזאת, למרות שיש לה שלושה נושאים מאד כבדים – יותר משליש מזמנה מוקדש לנושא בריאות ואני אומר לכם – בלי שחצנות – ובהצלחה.

אז אנחנו נעמיד את כל זה לרשות סורוקה. תודה לכם.

תודה רבה.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.