הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 11:00

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)(תיקון), התשע"ו 2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

מאיר כהן

טלי פלוסקוב

ממונה יעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה - דיקלה חורש

יועץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה - אור רוזנמן

מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - יחזקאל אופיר

מנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד הכלכלה והתעשייה - נעמי רייש

ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים - אביטל בגין

יועץ לשרה, משרד המשפטים - גיל ברינגר

מתמחה מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עליזה ליז מונטיליו

עו"ד, הסתדרות החדשה - ורד ויץ

יועץ משפטי, התאחדות המלאכה והתעשייה - מוטי עזרן

ראש תחום חקיקת עבודה, התאחדות התעשיינים - מיכל וקסמן חילי

מנהלת תחום חקיקה, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל - לילי לאה בורוכוב

סמנכ"ל, עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה - רן מלמד

נציג ארגון שתיל- מייסודה של הקרן החדשה לישראל - דניאל גיגי

מנהל השירות הסוציאלי, בי"ח רמב"ם, איגוד העובדים הסוציאליים - רוני גאגין

"קואליציית הבריאות" - מידד גיסין

יועץ משפטי, התאחדות המלאכה והתעשייה - מוטי עזרן

מיכל געש

דניאלה חרמון

יצחק לב ארי

מרצדס סיגאוי

שאול סיגאוי

ליזה זוהרי

רבקה כהן בינלולו

בני פרץ

נטע קנת

יובל פינקל

נעה ריצ'קה

מוחמד כבוב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רמי בן שמעון

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)(תיקון), התשע"ו 2015

טוב. 18 ביולי 2016, י"ב בתמוז תשע"ו, השעה 11:09. אפשר לסגור בבקשה את הדלת שם? אנחנו דנים בתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)(תיקון), התשע"ו 2015. אני חושב שאנחנו באים לדיון – משרד הכלכלה יציג לנו את זה – אנחנו באנו לדיון אחרי שיש הסכמות בין כל הצדדים וזה בעקבות מספר דיונים קודמים שהיו. אם אין הסכמות, החוק ייקבע על-ידי חברי הכנסת בלאו הכי.

אני מבקש ממשרד הכלכלה בבקשה להציג את החוק.

ההסכמה היא עיצומים כספיים לעסקים עם מחזור כספי של עד 10 מיליון שקל, העיצום לא יעלה על 2.5% מהמחזור. ולעסקים עם מחזור מעל 10 מיליון שקל, העיצום לא יעלה על 4.5% מהמחזור. בנוסף תהיה תקרה שקלית של 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור של בין 10 ל-100 מיליון שקל, ותקרה שקלית של 2.5 מיליון ₪ לעסקים עם מחזור של 100 מיליון ומעלה.

זו ההסכמה שהגענו אליה וזה מה שמגולם בנוסח. ההסכמה מבוססת על הנתונים של שיעור הרווחיות החציוני של עסקים קטנים ובינוניים וגדולים. זו ההסכמה.

יש מישהו שרוצה להתייחס לאי-ההסכמות?

אנחנו מבקשים להתנגד לכמה אלמנטים שעלו בהסכמות שלא על דעתנו. האחד, נוצר איזה דיסוננס לא ברור שבו עסק שמרוויח מעל 100 מיליון שקלים, בעצם משלם באחוזים פחות מעסק שמרוויח מיליון שקלים. זה משהו הזוי. הגבלה של 100 מיליון שקלים היא לא באמת 4.5% – היא 2.5% ומטה, היא הולכת ופוחתת. ככל שמרוויח יותר, האחוז של עיצום הכספי הולך וקטן.

בתחילת הדיונים היה יחס בין עסקים קטנים לעסקים גדולים. פה יצרו עוד איזו מדרגה, אבל לא יצרו אותה במקום הנכון. יצרו אותה במקום שבין עסקים גדולים לעסקים ענקיים. במקום ליצור אותה בין עסקים קטנים לבין עסקים בינוניים וגדולים, יצרו פשוט מדרגה נוספת שאני לא מבין מה המקום שלה בכלל.

יש באמת היגיון גדול לחלוקה בין קטנים לגדולים, בין היתר ברמת הידע שקיים בכל אחד מהעסקים האלה. אין מחלוקת שעסק עם 100 מיליון שקל או אפילו מעל 10 מיליון שקלים, זה עסק שמחזיק שדרת ניהול אמתית, יש לו ידע מאוד גדול, מאוד נרחב, הוא מעודכן תמיד. על פי רוב, הסיכון שלו הוא קטן מאוד-מאוד.

בעסקים קטנים, בנגרייה, מסגרייה, בית דפוס קטן מאוד, 7-5-4-3 עובדים, הסיכון שלו הוא עצום. הוא לא מתעדכן בעדכוני חקיקה ברמה הזו, אין לו את כמות הידע של עסק גדול.

לכן אנחנו תמכנו מאוד וגם אדוני היושב-ראש עמד על זה בדיון הקודם, שתהיה חלוקה ביחסיות בין קטנים לגדולים. היחס היה אחד, פחות או יותר חצי בין שתי מדרגות היחס. כאן, גם היחס הזה נדרס באיזושהי צורה והגדולים ירדו מ-15 ל-4.5, והקטנים, כל מי שקטן, ירדו ל-2.5%. להם, באופן די פרדוקסלי, לא נוצרה מדרגה שמגנה עליהם מפני קריסה.

באופן די הזוי, 100 מיליון שקלים, נוצרה לו מדרגה של 2.5 מיליון שקל מקסימליים. סביר להניח שכמות העובדים שהוא מעסיק היא הרבה-הרבה יותר גדולה ורמת הידע שלו היא - - -

התחלת נכון אבל אתה מסיים בצורה מבלבלת. תסכם, מה אתה רוצה.

אני אנסה למקד את מה שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים, א', שהאחוזים יהיו יותר נמוכים, שהיחס יהיה פחות מ-2%, בדיוק כמו היחס שאדוני הציג בדיון הקודם. דבר שני, שתקבע תקרה מקסימלית של 100,000 שקל קנס לעסקים של עד 10 מיליון.

היינו רוצים שתיווצר מדרגה נוספת, אבל לא בין 10 ל-100 ו-100 ומעלה אלא בין 10 ל-20 מיליון. זאת המדרגה שגם משרד הכלכלה יוצר בהתייחסות בחוק לעסקים קטנים ובינוניים. ההתייחסות שלו בהגדרות להלוואות מדינה זהה בין 10 ל-20 מיליון. גם שם אנחנו מבקשים ליצור את ה-2% האלה שיהו עד 20 מיליון בעצם.

ברור. משרד הכלכלה רוצה להגיב?

יש שני סוגים של תקרות. אחד, תקרה של אחוזים. לגבי עסקים קטנים 2.5%. התקרה אחרי זה, השלב הבא, זה גם תקרה של אחוזים על קבוצת גודל יותר גדולה. מכיוון ש-4.5% לעסקים עם מחזור עסקי מאוד-מאוד גבוה, הסכומים שם עשויים להגיע לסכומים משמעותיים - - -

אל תתייחסו לסכומים של הגדולים. תתייחסו רק לבתי המלאכה הקטנים.

שם, ה-2.5% מהמחזור זו תקרה שאנחנו חושבים שהיא נכונה.

כמה עסקים קטנים כאלה יש, מר עזרן?

אנחנו מדברים על בערך 40 אלף עסקים קטנים ובינוניים. כשאנחנו מדברים על אחוזים בין 0 ל-10 מיליון, אחוז הממוצע הוא מחזור של 2 מיליון שקלים. לכן, לדרוש מעסק בממוצע שבין 0 ל-10 מיליון שקלים, 250 אלף שקלים כשאנחנו מדברים על מחזור ממוצע של 2 מיליון, זה הזוי.

למה לא חשבתם במשרד הכלכלה על מדרגה נוספת של העסקים הקטנים מאוד?

לתפיסתנו, התקרה של האחוזים הייתה אמורה לתת מענה לקטנים.

הנגר שלי שמרוויח גרושים הוא בתקרה הזאת של 2.5%? תחשבו.

בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן.

היו פה, אדוני היושב-ראש, הרבה מאוד דיונים, אבל אנחנו קצת שכחנו למה יש עיצומים. למה יש עיצום כספי? זה הפך להיות כאילו המדינה רוצה לקחת מס ממישהו. יש עיצום כספי כי מי שלא יהיה לא מכבד את חוקי העבודה, לא מכבד את העובדים שלו. כלומר, זה כבר נשכח. כל פעם באים לדיון וחושבים שזה מס הכנסה או שהמדינה רוצה לקחת משהו.

האמת, תמיד קיימת האפשרות לאחרון הנגרים ולאחרון הטייקונים להיות הוגן עם העובדים שלו, ואז אנחנו לא נידרש לדברים האלה. לא יהיה שום עיצום. חשוב להזכיר את זה כי כששואלים מה הדיון, אז קצת שכחנו.

אז אני אומר לכל אותם ענשי עסקים קטנים: היו זהירים בכבודם של העובדים שלכם, לא תזדקקו לדבר הזה. אני חושב שאחרי כל-כך הרבה דיונים, אדוני היושב-ראש, הגיעו להסכמות, חבל מאוד לפתוח אותן עוד פעם.

יש הסכמות מאוד טובות. אל תשכחו שדברו על 15% ו-7.5%. אתם זוכרים? זה היה משהו מוטרף לגמרי שאנחנו התנגדנו לו. עכשיו מדובר על 4.5% ועל 2%. יש תקרה שקלית. אולי בתקרה השקלית קצת צריך לתקן למעלה את ה-2.5 מיליון שקלים לעסקים גדולים.

אבל מעבר לזה אני חושב שצריך לכבד את הסיכום הזה ובאמת לאשר את התקנות האלה כדי שסוף-סוף משרד הכלכלה יוכל לפעול כמו שצריך. זו דעתי.

תודה.

בבקשה, גברתי.

בוקר טוב לכולם. אני מנהלת תחום חקיקה בלה"ב. אני מצטרפת לדברים של מאיר כהן. באמת צריך לשמור על החוק. זה חשוב. אבל עיצום כספי ברמה כזו פשוט סוגר את העסק. עסק שהרווח שלו הוא בין 7 ל-10 ל-אפס אחוז. 42,000 עסקים בשנה נסגרים - - -

את יודעת שנותנים התראות על גבי התראות, נותנים אפשרות – לא היה עסק אחד שנסגר בגלל עיצום כספי. אני אומר לך.

ועדיין, 42,000 עסקים - - -

או שהוא מזלזל במי שפונה אליו.

כן. אלא אם יש איזה מישהו. אבל יגידו כאן אנשי משרד הכלכלה, האם יש כאן, חס וחלילה, אינטרס לפגוע בעסקים קטנים? לא. ההיפך הוא הנכון. אבל יש איזו נוסחה שבה צריך לתת גב גדול מאוד לעסקים קטנים, יחד עם זה להגיד להם: חבריה, עובדים אצלכם אנשים.

דווקא ככל שזה בפריפריה וככל שזה עסקים קטנים שנמצאים בכל מיני אזורי תעשייה אזוטריים, שם אתה מוצא את ההפרות הגדולות ביותר כנגד אותם עובדים. צריך מאוד להיזהר עם זה.

אבל - - -

נפגשתי עם אנשי תעשייה זעירה בבאר שבע על הסיפור הזה. חבריה, אתם צריכים להבין שאם אתה נגר ואתה מעסיק עובד, אתה צריך להבין שזכויותיו שוות בדיוק למכונה שיש לך ויותר ואתה לא יכול להגיד שברגע שמישהו לא שילם לי, אז הראשון שאני פוגע בו זה העובד.

ועדיין, עיצום כספי לא צריך להביא לסגירה של עסק.

דבר נוסף, יש איזושהי מגמה בכנסת, וזו מגמה מבורכת, עכשיו באמת לחלק בין עסקים קטנים וזעירים. היינו רוצים שזה יבוא לידי ביטוי גם בחוק הזה. כמו שאמר חברי מהתאחדות - - -

זה יבוא לידי ביטוי בכלל, אז נביא גם תיקון לחוק.

עוד מישהו רוצה להתייחס? חברי חברי הכנסת, אפשר לעבור להקראה?

כבר דנו לא מעט בנושא הזה.

אז בואו נעשה קריאה אחרונה ואז נעבור להצבעה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 8(ב) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 1א .

1 בתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע"ב– 2012 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 1 יבוא:

"הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות

1א. (א) הממונה רשאי להפחית למעסיק את סכום העיצום הכספי, לפי השיעורים שלהלן:

(1) לגבי מעסיק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – לסך שלא יעלה על 2.5% ממחזור העסקאות שלו;

(2) לגבי מעסיק שמחזור העסקאות שלו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – לסך שלא יעלה על 4.5% ממחזור העסקאות שלו, ואינו עולה על סכומים כלהלן:

(א) למעסיק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – על סכום של 2 מיליון שקלים חדשים;

(ב) למעסיק שמחזור העסקאות שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – על סכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים.

(ב) תקנת משנה (א) תחול בין אם כבר הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנה 1 ובין אם לאו.".

זאת אומרת, שאנחנו מדברים על כך שאם יש הפחתה, גם לפי תקנה 1 שזה מהסיבות של תיקון ההפרה מראש או מסיבות שקבועות שם בתקנה 1, קום תיבדק ההפחתה לפי תקנה 1 ואחר כך תיבדק ההפחתה כאן.

"(ג) מעסיק המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור בדבר גובה מחזור העסקאות שלו בשנת הכספים שקדמה למועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על כוונת חיוב;".

"חלפה שנת הכספים נוספת בטרם שלח הממונה דרישת תשלום לפי סעיף 7 לחוק, רשאי המעסיק להגיש אישור עדכני לפי תקנת משנה זו לגבי שנת הכספים הנוספת לצרכי הפחת לפי תקנה זו.

(ד) לא יפחית הממונה את סכום העיצום הכספי לפי תקנת משנה (א), אלא אם כן המציא המעסיק אישור של בודק שכר מוסמך ולפיו הפסיק את ההפרה שבשלה מוטל העיצום הכספי ותיקן אותה, ככל שהיא ניתנת לתיקון.

(ה) לעניין תקנה זו –

"אישור" – כל אחד מאלה:

(1) לעניין מי שחייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כמשמעותו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 – אישור שנתן רואה החשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;

(2) לעניין מי שהוא אגודה שיתופית – אישור לפי פסקה (1) או אישור של מי שביקר את חשבונותיה לפי פקודת האגודות השיתופיות;

(3) לעניין מי שאינו כאמור בפסקאות (1) או (2) – אישור שנתן רואה חשבון או אישור תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ מס;

"מחזור עסקאות" –

(1) לעניין יחיד שמעסיק עובד שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – הכנסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה;".

יכול להיות שצריך פה תיקוני ניסוח, ברמת הניסוח, אבל בגדול, כשאנחנו אומרים מחזור עסקאות, אנחנו מתייחסים גם לזה כשמדובר ביחיד.

"(2) לעניין מלכ"ר כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; – מחזור כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980;

(3) לעניין מי שאינו כאמור בפסקאות (1) ו-(2) – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.".

תיקון תקנה 2

2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) הממונה רשאי להפחית למזמין שירות את סכום העיצום הכספי, לפי השיעורים שלהלן:

(1) לגבי מזמין שירות שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – לסך שלא יעלה על 2.5% ממחזור העסקאות שלו;

(2) לגבי מזמין שירות שמחזור העסקאות שלו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – לסך שלא יעלה על 4.5% ממחזור העסקאות שלו, ואינו עולה על סכומים כלהלן:

(א) למזמין שירות שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – על סכום של 2 מיליון שקלים חדשים;

(ב) למזמין שירות שמחזור העסקאות שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – על סכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים.

(ג) תקנת משנה (ב) תחול בין אם כבר הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנת משנה (א) ובין אם לאו.

(ד) מזמין שירות המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנת משנה (ב), יגיש לממונה אישור בדבר גובה מחזור העסקאות שלו בשנת הכספים שקדמה למועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; חלפה שנת כספים נוספת וזאת בטרם שלח הממונה דרישת תשלום לפי סעיף 7 בחוק, רשאי מזמין השירות להגיש אישור עדכני לגבי שנת הכספים הנוספת לצורכי ההפחתה לפי תקנת משנה זו.

(ה) בתקנה זו, "אישור", ו"מחזור עסקאות" – כהגדרתם בתקנה 1א, בשינויים המחויבים.

שינוי מונח

3. בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק", במקום "המעביד" יבוא "המעסיק" ובמקום "למעביד" יבוא "למעסיק".".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)(תיקון), התשע"ו 2015, נתקבלו.

עבר פה אחד.

אני רוצה רק לסכם. א', אני מודה על שיתוף הפעולה של כל הגורמים. ב', אני רוצה להודות במיוחד למשרד המשפטים שמצא לנכון להיענות לבקשה של כל חברי הכנסת בדיונים השונים להגמיש את סכומי העיצומים האלה וירדו למספרים שציינו.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.