ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/08/2016

תעסוקת אקדמאיות ערביות

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 107

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 10:30
סדר היום
תעסוקת אקדמאיות ערביות
נכחו
חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

אילן גילאון

עמיר פרץ
חברי הכנסת
טלאב אבו עראר

עבדאללה אבו מערוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

יוסף ג'בארין

באסל גטאס

דב חנין

אחמד טיבי

קסניה סבטלובה

אוסאמה סעדי

איימן עודה

עיסאווי פריג'

מיכל רוזין
מוזמנים
מימי שמחה כהן - סמנכ"לית השמה בשירות התעסוקה, משרד הכלכלה

חגי פורגס - עוזר למשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מיראל נחול - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

אימאן אל קאסם - המטה לתעסוקת החברה הערבית, משרד הכלכלה

ארווה רינאווי קאסם - מנהלת תכנית אמתיאז, משרד הכלכלה

אלה אייל בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד הכלכלה

שפיע אלג'מאל - מפקח מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר כמאל חואלד - מפקח מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

רינה צזנה - מנהלת תחום תכנון הון אנושי, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

סמירה אברהים - יועצת מעמד האישה בכפר סאג'ור

באקה מואסי - יועצת לקידום מעמד האישה

אמיר מואסי - עורך דין, לשכת עורכי הדין

דנה גינוסר - עורכת דין, מנחת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה, הקליניקה לזכויות נשים בעבודה

דיאנה סאלח - יו"ר סניף מגאר, אקי"ם

עדי שטיין - נציגת יוזמות קרן אברהם

מוחמד יונס - יו"ר תנועת אופקים

הדס פוקס - חוקרת, מרכז טאוב

מאי עמית - קשרי ממשל, מרכז טאוב

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"ת

סהארה חמדאן - מתנדבת, ארגון נעמ"ת

סמר חאוילה - רכזת סנגוריה בינלאומית וגיוס משאבים, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

סאוסאן תומא שוקחה - נשים נגד אלימות

סמאח עירקאי - עורך דין, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

מנאל פיסל כוטבא - רכזת תחום, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

עביר סאלח - רכזת תחום, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

דזירה לטיף - רכזת פרויקט, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

דלאל חביב אללה - רכז פרויקט, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

סמאח אבו נעאג' - רכז תחום, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

נורה אבו חסין - רכזת, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

אלמאס גנאיים - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

פאוזיה כתאנה - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

פדואה מואסי - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

חתאם עתאמנה - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

פאטמה קעאדנה - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

חנין שלבי - אקדמאית, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

סקיילר לינדסי - מתמחה, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערביים בישראל

טל נדא שלבי - מנהלת תחום פיתוח הון אנושי, צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית

רותי זמיר - מנהל השמות ומנטורים, צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית

פאדי סמעאן - רכז פרויקטים, עמותת אינג'אז

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

חנאן אלקרינאוי - M.A, מנהלת תחום קהילה, אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

ורדה אלקרינאוי - רכזת קשרי מעסיקים, אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

מראם ג'ובראן מרעב - מנהלת תכנית התיכונים, קו משווה

רון גרליץ - עמותת סיכוי

סלאימה ריאחין - אלשג'רה ניהול פרויקטים

ד"ר יאסר חוג'יראת - מנכ"ל חברת אלטופולה ואלפאנר

ראויה לוסיה שמא - רכזת, מרכז אלטופולה

יצחק בן הגיא - מנהל השקעות חברתיות, קרן שחף, שותפות פילנתרופית

מונה חסן חאסקיה - חברת קהילות אקדמיים טירה

סירין פואד עבד אלחי - חברת קהילות אקדמיים טירה

אינאס חטיב - מוזמן לוועדה

רנין קאסם - אקדמאית

מאיסה עבאס

אקדמאית

אמניה אבו זאיד - אקדמאית

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
מנהלת הוועדה
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים

תעסוקת אקדמאיות ערביות
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בוקר טוב לכולם, סבח איל חיר. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 1 באוגוסט 2016 ואנחנו עוד פעם עוסקים בנושא של תעסוקת אקדמיות ערביות ובאופן כללי תעסוקת נשים ערביות גם כן.

ואני אומרת עוד פעם, כי מי שכבר מלווה את העבודה של הוועדה ומגיע או מגיעה לוועדה הזו ולדיונים, יודעים שזה נושא שהקדשנו לו ואני הקדשתי לו במיוחד תשומת לב מיוחדת ואנחנו עוקבים אחרי כל ההתפתחויות שקורות בתחום הזה, במיוחד כשכולנו יודעים שכאשר מדברים על תעסוקת נשים באופן כללי בעולם, מדברים על יישום זכויות. מדברים על העבודה ועל התעסוקה כזכות בסיסית שניתנת ואמורה להיות מוקנית לכל אדם או אישה באשר היא; ומדברים על העצמת נשים, מדברים על זכות העבודה גם כן ככלי להעצמת נשים וכלי שמקנה לנשים שליטה יותר טובה על החיים שלהן, על האמצעים הכלכליים ומאפשר להן קבלת החלטות הנוגעות לחיי היום יום שלהן בצורה יותר חופשית, יותר עצמאית, יותר נטולת השפעות ושיקולים של הישרדות.

אבל כשמדברים על תעסוקת נשים ערביות, כל מה שאמרתי לעיל תקף. זה נכון. אנחנו מדברים על תעסוקת נשים ערביות כזכות שאנחנו רוצות ליישם אותה וכדרך ליישום עצמי, אבל מעבר לזה, כאשר אישה ערביה חיה בתוך חברה ש-50% מהמשפחות בחברה הזו נמצאות מתחת לקו העוני ו-60% מהילדים שלנו נמצאים מתחת לקו העוני ויש לנו פוטנציאל לא מיושם של תעסוקת נשים, כלומר נמנע מאיתנו כוח די רציני ודרך שהיא עצמאית, שהיא מסתמכת על הכוחות של עצמנו, לצאת ממעגל העוני ולהתגבר על הרבה מהבעיות הנמצאות בתוך החברה ובאות מתוך המצוקה הכלכלית הזו.

עד לפני כמה שנים, כשדיברו על תעסוקת נשים ערביות, דיברו על חסמים תרבותיים. דיברו על זה שהחברה הערבית לא מאפשרת, בגלל המנהגים שלה, לנשים הערביות לצאת. ועד שיתחילו נשים ערביות – ואני חייבת לציין – מי שהוביל את זה בנשים נגד אלימות, בשנת 2004 התחילו לדבר, כאשר לא הייתה אפילו סטטיסטיקה ברורה על תעסוקת נשים ערביות – השיח הזה השתנה. עכשיו יש לנו שיח אחר שאנחנו חייבים לדבר עליו, זה השיח של השקעה בהון האנושי.

הנשים הערביות רוצות לעבוד – השתכנעה המדינה שהנשים הערביות רוצות לעבוד. מצד שני לא השתכנעה עדיין המדינה שיש לנו את כל הכישורים הנדרשים, או לפחות יש לנו כישורים שנדרשים ויכולים לשלב את הנשים הערביות ואתם רואים שאני הפעם מדברת יותר כאישה ערבייה, יותר מאשר חברת כנסת שבאה לעשות סדר בעניינים. יש נתונים ואנחנו תיכף נציג אותם.

אני רוצה להזכיר, הדיון הזה יתמקד קודם כל בסקירה כללית שמרכז המחקר והמידע של הכנסת עשה מחקר מקיף בעיני, פעם ראשונה ככה באופן מרוכז ותיכף גברת אורלי תציג לנו אותו. אחר כך אנחנו ניתן זכות דיבור גם לארגונים שיזמו את הדיון הזה והובילו את ההכנות לדיון הזה – מרכז מוסאווא, מרכז אלטופולה ונשים אלימות, שכנראה עדיין תקועים בדלת, הם יגיעו תיכף.

אנחנו נתחיל בהצגת המצב הקיים ונרצה לקראת הדיון באמת להתמקד בפתרונות ומה עדיין נחוץ, יותר מאשר צילום מצב.

בבקשה, גברת אורלי.
אורלי אלמגור-לוטן
תודה. המסמך נכתב על ידי שלי מזרחי, שהיא חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת ולצערנו היא חולה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אפשר לקבל עותקים מהמכתב?
אורלי אלמגור-לוטן
כן. היו לנו חסמים במחשב של שלי אתמול אחרי הצהריים שפשוט הקריסו את הכל בגלל תקלה טכנית.
עיסאווי פריג' (מרצ)
הכנסת, יש בה חסם והיא לא יכולה להדפיס דו"ח?
אורלי אלמגור-לוטן
אנחנו נעלה את זה לפורטל היום.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה שצריך להגיד ששלי עבדה מהבית למרות המחלה, למען חשיבות הנושא ובגלל זה קרסה המערכת אצלה. לא של הכנסת, אלא שלה בית.
אורלי אלמגור-לוטן
אנחנו נעלה את זה היום לפורטל של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אז אפשר יהיה להסתכל על זה ואני אעשה כמיטב יכולתי להחליף אותה עם מסמך שלא אני כתבתי.

המסמך כולל בגדול שני חלקים. החלק הראשון כולל ריכוז נתונים עדכניים על תעסוקה של נשים ערביות על בסיס עיבודים מיוחדים שביקשנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשניסינו לקבל מעבר לנתונים הכלליים על שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, שיעורי התעסוקה ובלתי מועסקות, לנסות לראות אם אפשר לקבל עוד קצת מעבר לזה, כדי באמת לראות איפה הדברים שלא עובדים היום. לתת את הנתונים הכלליים גם של התעסוקה? הם די דומים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מהר, מהר.
אורלי אלמגור-לוטן
אוקיי. אז שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות – גם השתתפות בכוח העבודה וגם תעסוקה - עולים כבר די הרבה שנים בצורה מתמדת, אבל איטית, כשבשנת 2015 שיעור התעסוקה של הנשים הערביות היה 31.5%. אצל הנשים היהודיות הוא היה בערך 80%, ואצל הגברים הערבים הוא היה בערך 74%. זאת אומרת רואים פה פער מאד גדול גם בתוך האוכלוסייה הערבית בין גברים לנשים, וגם כשאתם מסתכלים על זה מבחינה מגדרית – בין נשים יהודיות לנשים ערביות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
היה מעניין לראות שבשלוש השנים האחרונות הצליחו כל התכניות להכניס רק אחוז אחד נוסף למעגל של כוח העבודה.
אורלי אלמגור-לוטן
אני לא יודעת. אני נורא נזהרת מלהגיד כמה התכניות הצליחו להכניס למעגל של כוח העבודה. אני לא באה להגיד שהם לא עבדו ומה היה קורה בלי זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זה למרות כל התכניות.
אורלי אלמגור-לוטן
אז אנחנו הצגנו את הנתונים והצגנו את התכניות. אני מעדיפה לא לעשות את החיבורים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את הניתוחים אני אעשה וזאת האמירה שלי, לאחר שהסתכלתי על הסטטיסטיקה שאתם הגשתם.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אבל אני חושב שבכדי לקבל תמונה נכונה ועדכנית, שתשקף את המציאות שלנו, אולי תנטרלי את הנשים שעובדות במערכת החינוך והבריאות ואז תתני לי את שיעור המועסקות. זה מה שישקף - - -
אורלי אלמגור-לוטן
למה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כי הרוב המוחץ זה - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
כי זה מה שישקף נאמנה את רמת ההשתלבות של הנשים הערביות במקצועות אחרים. מורת בית ספר והיא חלק מהשיעור, מה זה נתון לי?
אורלי אלמגור-לוטן
אז האמת שלא נטרלנו, אבל דווקא כשעשינו - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
אז לא עשינו עבודה נכונה.
אורלי אלמגור-לוטן
אבל כשהסתכלנו על שירות המדינה, יש כאן פרק שמדבר על תעסוקת נשים ערביות בשירות המדינה, אז באמת שם זה מאד בולט, כשנדמה לי ש-60 ומשהו אחוז מהנשים הערביות שמועסקות בשירות המדינה, מועסקות בבריאות בעיקר בתור אחיות.
עיסאווי פריג' (מרצ)
גברתי יושבת הראש, אני חושב שבלי שנציג טבלה שמנטרלת את הבריאות והחינוך שמותר לציבור הערבי להיות שם ברמה טובה - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
בהמוניהם.
עיסאווי פריג' (מרצ)
בהמוניהם. לא יהיה לנו נתון אמיתי לגביהם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר. אפשר לעשות את זה אחר כך. אני יודעת למה הכוונה, כי כולנו יודעים שכמעט כמה? 60% מהנשים המועסקות באופן כללי זה בריאות וחינוך. אז יש לנו את הנתון הגדול הזה, שיכול להיות שזז ב-1% למטה או 1% למעלה, זה לא משנה. אבל אנחנו מדברים וזה מה שאני רוצה שנתקדם לקראתו, כי יש כאילו פעילות ממשלתית שנעשית בכיוון של תעסוקת נשים. אנחנו רוצים לדעת, במיוחד עכשיו, איפה אנחנו עומדים עם התכניות האלה ומה כן צריך, כי מי שנכח גם בדיונים הקודמים, ראה שיש ביקורת שנעשתה.
אורלי אלמגור-לוטן
אז אני כן רוצה להתחבר למה שאמרת, כי כן ניסינו להסתכל על המקצועות ואם אנחנו מתחברים לנושא של שילוב נשים ערביות במקצועות עתירי ידע, אז רואים שהנשים הערביות מועסקות בשיעור שנמוך פי שלושה מהיהודיות באמת במקצועות האלה של הנדסה וטכנולוגיה. אצל היהודיות זה 18%, אצל הערביות זה 6% ואני מתחברת למה שאמרת, שזה בעצם לבוא ולראות איך משלבים את הנשים הערביות במקצועות שבהם יש ביקוש במשק, כשכאן ההסתכלות, וקצת רואים את זה בשנים האחרונות, זה לא לבוא ולהגיד אנחנו רוצים את טוב הנשים הערביות, אלא אנחנו רוצים את טובת המשק, וכרגע שני הדברים הם מצטלבים כאן.

אני רק רוצה לומר ממעוף הציפור על התכניות. שלי ניסתה לקבל מידע על התכניות השונות שהיו בשנים האחרונות כדי לשלב את הנשים הערביות בתעסוקה. יש שורה של החלטות ממשלה שנוגעות לאוכלוסייה הערבית, אני לא אלאה אתכם עם כל הרשימה. התכנית האחרונה שיש, החלטת הממשלה האחרונה – 922 – שהיא מאד מקיפה – דווקא לא שמה דגש מאד גדול על התעסוקה. תעסוקה זה רק אחד משורת תחומים אחרים ורוב התכניות לעידוד תעסוקת נשים ערביות נובעות דווקא מהחלטות ממשלה קודמות.

רק לתת ככה את הבולטים העיקריים שעלו לנו – קודם כל לנו היה קשה לקבל נתונים מקיפים ובכל החתכים הרלבנטיים לדעתנו, כמה התכניות האלה הצליחו לשלב את הנשים הערביות בעבודה. עכשיו אני מסייגת ואומרת שאני רוצה לחשוב שלא מנעו מאיתנו את הנתונים ולכן זה אומר שיכול להיות שחסר מעקב מספק, לראות איך התכניות האלה באמת עוזרות לשילוב של האוכלוסייה של הנשים הערביות בתעסוקה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
איזה סוג של מידע ספציפי למשל ביקשתם ולא הועבר?
אורלי אלמגור-לוטן
אני לא רוצה לרדת איתך לרזולוציות ספציפיות, שוב, כי לא אני פניתי, אבל כשהיינו בשלבים של הכתיבה, ראינו שיש לנו הרבה חורים כאן. למשל אחד הדברים ששלי ציינה זה שיעור התמדה בתעסוקה, לראות כמה הן מצליחות להישאר אחר כך בעבודה, אבל מה שכן ראינו מהנתונים שיש, ואני מתייחסת כאן כרגע בעיקר לשתי תכניות גדולות, שזה מרכזי הכוון תעסוקתי והשוברים לרכישת השכלה, זה שעושה רושם שלפחות עד התקופה האחרונה, הכיוון שהנשים הערביות הולכות אליו בתוך התכניות האלה, הוא לא בהכרח מה שטוב למשק. רואים שהרבה מהן - גם בהכוון התעסוקתי וגם ברכישת המקצוע - הולכות למקצועות כמו מטפלות וכמו מקצועות החן והיופי, ואז זה קצת מעלה את ה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
טוב, אם הם מרכזי הכוון, אז בואו לא נשתמש במילה של – הנשים הולכות לזה. בגלל זה הם נמצאים, כדי שיכוונו. למה הם לא מכוונים?
עיסאווי פריג' (מרצ)
התקציב שבמרכזי ההכוון קרוב ל-200 מיליון שקלים בשנים האחרונות. כמה נשים נקלטו במרכזי הכוון כתוצאה מ - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
62% מהפונים זה נשים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
כמה נקלטו לשוק העבודה? כי הכסף שהושקע שם הוא עשרות מיליוני שקלים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן.
אורלי אלמגור-לוטן
אז שיעורי הקליטה של הנשים ממרכזי ההכוון הם קצת פחות משל הגברים. תיכף אני אתן לך את האחוז המדויק. נדמה לי שזה עומד על 50 ומשהו אחוז מהנשים שעברו את התכניות של ההכוון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
כמה במספר?
אורלי אלמגור-לוטן
תיכף אני אתן לך את המספר, אבל אני הולכת צעד אחד קדימה. גם מאלה שנקלטו בעבודה, הן נקלטות למשרות שהשכר בהן הוא נמוך יחסית ולא למשרות עם שכר גבוה, גם לעומת הנשים היהודיות וגם לעומת הגברים הערבים. תיכף אני אתן לך את המספר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
רק 43% מהנשים הושמו, כלומר נמצא להן עבודה לעומת 54% מהגברים, ואנחנו מדברים על 33,000 שהם במאגר של ריהיאן.
עיסאווי פריג' (מרצ)
30?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
33,000 פונים. זה לא בהכרח שהם התמידו, אבל זה פונים. פניות שנרשמו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אולי נתונים כתובים ב - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, כן.
אורלי אלמגור-לוטן
מאמצע שנת 2012, שאז הוקמו המרכזים ועד אמצע שנת 2016 - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
הכסף הושקע שם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אגב, יש שאלה נדמה לי לגבי פערים בשכר, פערים רציניים. יש ניתוח שבדק זאת.
אורלי אלמגור-לוטן
כן. פערי שכר, אגב, קיימים גם בקרב מי שעברו את תכניות ההשמה. כלומר, גם כאשר זה משים אותם. אז ביקשנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פילוחים של השכר. אז בשנת 2014 יש פערי שכר גם בהכנסה החודשית הממוצעת וגם בהכנסה לשעה, כשהשכר החודשי הממוצע של הנשים היהודיות – ואני מתייחסת לגילאי העבודה העיקריים לפי החלטת הממשלה, שזה 25 עד 64 – השכר החודשי הממוצע ברוטו של הנשים היהודיות היה גבוה ב-45% מהשכר של הנשים הערביות – 7,663 שקלים לחודש לעומת 5,271 שקלים. כשהולכים על שעת עבודה, שזה לפעמים מנטרל חלק מהפערים, אז השכר הממוצע - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
גברתי, רק צריך להזכיר את ההקשר. שכרן של נשים יהודיות יותר נמוך משכרם של גברים יהודים.
אורלי אלמגור-לוטן
נכון.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
ושכרן של נשים ערביות הכי למטה.
אורלי אלמגור-לוטן
נכון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נכון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
במדרג הרביעי הכי למטה.
אורלי אלמגור-לוטן
הוא הכי למטה לעומת הגברים הערבים, לא בשכר לשעת עבודה, שאנחנו הופתענו מזה. השכר הממוצע לשעת עבודה של הנשים היהודיות, היה 50 שקלים – 49.9 שקלים, לעומת 38.5 שקלים אצל הנשים הערביות. הפער הוא 30% כשהולכים לשעת עבודה. כמו שאמרתי לחבר הכנסת חנין, השכר השעתי הממוצע של הנשים הערביות בשנת 2014 היה דומה לשכר השעתי הממוצע של הגברים הערבים – 38.5 שקלים, אבל הן יותר משכליות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, זהו.
אורלי אלמגור-לוטן
ולכן לכאורה אם לא היו פערי שכר בתוך האוכלוסייה הערבית, לכאורה היינו צריכים לראות שכר גבוה יותר.
קריאה
ולפי דו"ח אדווה אפילו השכר של נשים ערביות הוא יותר גבוה משל גברים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, לא, לא, שנייה. אני מאפשרת לחברי כנסת להתפרץ מדי פעם, אבל לא לאורחים. תירגעו. זה מעיד שוב שהדרישה הזו, שרוצים להשתוות לגברים, זה לא תמיד משתלם. כלומר, הגברים הערבים מקבלים 70% מהממוצע. לא כדאי לדרוש להיות באותו מצב, במיוחד כשרמת ההשכלה של נשים ערביות עובדות היא יותר גבוהה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אז לגברים היהודים לא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
האחוסלים. יש ספר של ברוך קימרלינג. אחוסלים שזה גברים אשכנזים, יהודים, מבוססים - - -
קריאה
חילונים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
ציוניים וכדומה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
האליטה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
האליטה.
אורלי אלמגור-לוטן
החזירו אותי 15 שנה אחורה לאוניברסיטה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר. זה מעיד על המצב. בואי נתקדם גם לכיוון התכניות.
אורלי אלמגור-לוטן
השאלה מה את רוצה לשמוע על התכניות. אני חושבת שפחות מעניין לרדת לפירוט פר תכנית ויותר אולי מעניין באמת להגיד מה אנחנו חושבים שצריך לשים לב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
טוב. קודם כל יש משהו שנאמר במסמך, שלא הוזכר. נשים ערביות מחכות יותר זמן בחיפוש עבודה מהממוצע של נשים יהודיות. אצל נשים ערביות בדרך כלל הממוצע זה לחפש שנה. נשים יהודיות זה שליש מהתקופה הזו. אז זה אחד הנתונים.
אורלי אלמגור-לוטן
נשים ערביות גם עובדות יותר במשרה חלקית שלא מרצון, כי הן לא מוצאות משהו אחר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נכון.
אורלי אלמגור-לוטן
כי הן לא מוצאות משרה מלאה, לעומת הנשים היהודיות. השאלה באמת איפה את רוצה, כי אנחנו שמנו את ה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בואי נעשה דבר כזה, יש לנו אורחים, נציגים גם של המשרדים, שתיכף נרצה לקבל מהם תשובות, אבל יש גם עבודה שנעשתה במסמך הזה, שבודקת מול הנתונים שנקבל ואז נוכל להשתמש בחומר ולהתייחס. תודה לך אורלי.

כדאי מאד להזכיר שכשמדובר בנציבות שירות המדינה וכאשר מדובר על נשים ערביות בשירות המדינה, מדובר על פחות מ-4% מהעובדים בשירות המדינה – נשים ערביות – כאשר נעשה איזה שהוא תהליך שקצת האיץ. בשנת 2015 48% מאלה שהתקבלו חדשים היו נשים.
אורלי אלמגור-לוטן
אבל לפחות לפי מה שאני מכירה - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
וכמעט אין נשים בדרג הבכיר. אין ערבים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ברור. ב-800 הערבים יש כמעט רק אישה ערביה אחת.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא עאידה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, אני לא בשירות המדינה. מדברים על מרים כבהא זועבי, הנציבה.
קריאה
האחת והיחידה.
אורלי אלמגור-לוטן
אבל מה שכן, בשירות המדינה, אם את מדברת על שירות המדינה אז לדעתי חשוב להגיד שני דברים. אחד ששירות המדינה בבסיסו הוא מקום עבודה נוח לנשים, ולכן באוכלוסייה היהודית, רוב העובדים היהודים בשירות המדינה זה עובדות, כשבאוכלוסייה הערבית זה בדיוק ההפך, הרוב הם עובדים, הרוב גברים ולא נשים. והדבר השני, היו תכניות לשילוב של עובדים ערבים בשירות המדינה, אבל הן לא התייחסו לשילוב של נשים ערביות, הן הלכו באופן כללי על האוכלוסייה הערבית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נכון.
אורלי אלמגור-לוטן
אין איזה זום-אין ל - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
איזה אורח כבוד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
למה אורח כבוד? הוא חבר ועדה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
איזה אורח כבוד. וואלה, אתה אמיתי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, ברוך הבא חבר הכנסת עמיר פרץ וגם כן כמובן כל חברי הכנסת שהצטרפו אלינו – חברי הכנסת יוסף ג'בארין, איימן עודה, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף, עבד אל חכים חאג' יחיא, עיסאווי פריג', טלב אבו עראר וד"ר אחמד טיבי. אני שמחה לראות נוכחות איכותית ומאסיבית של חברי הכנסת. תודה לך אורלי.

אני רוצה לתת לעורך דין סאמח עיראקי ממרכז מוסאווא, להציג כאחד הארגונים שבאמת כבר חודש עבדו ביחד ושלבו את המאמצים שלהם כדי להכין את האירוע הזה ואני מברכת. יש הרבה מהאקדמאיות המחפשות עבודה, הלא מועסקות, שנמצאות איתנו היום וזאת יזמה טובה מאד שהגיעו כדי להשמיע את קולן ואני מאד מקווה שנגיע לזה שתשמיעו.

בבקשה, סאמח.
סאמח עיראקי
בוקר טוב לכולם. אני גם נמצא פה בכובע של מרכז מוסאווא, אבל אני גם משמש ממלא מקום של ראש עיריית טירה, שאני גם יכול להעיד על האופרציה בשטח ואיך הדברים מתנהלים גם ברמת המחקר וגם ברמת הנתונים, אבל גם ברמת היום-יום, איך הדברים מתנהלים בקרב הנשים הערביות שבין היתר רואות בממסד העירוני, העירייה, הרשויות המקומיות, כתובת לפניות שלהם גם בנושא של תעסוקה ואפילו גם בהכוון תעסוקתי, רואים בלשכת ראש העיר, רואים בלשכת ממלא מקום ראש העיר כמקום וכתובת. זה גם יכול להעיד על האבסורד שקיים.

אנחנו במצגת, בזמן המועט שמיועד לנו, נציג את הדברים בשני המישורים, גם במישור הכללי של תעסוקת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סאמח, אתה יודע שאנחנו מספרים בדיחה שראש עיר יכול ליפול על עניין של סייעת, על תפקיד של סייעת. כלומר יכול לא להיבחר שוב בגלל מכרזי סייעות.
סאמח עיראקי
אני יכול לאשרר במאה אחוז את הבדיחה הזאת.
קריאה
זאת לא בדיחה. זו עובדה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
זו עובדה יותר מבדיחה.
סאמח עיראקי
באמת זה לא בדיחה וזה המצב שמעיד אל המצב הלא נורמאלי של התחרות של הנשים, שכן רואות במשרה של סייעת ב-2,500 שקלים, כמשרה שיכולות להתחרות עליה, אני לא מגזים, מאות נשים ביישובים הערבים, על משרה של 2,500 שקלים. זה יכול רק לתאר כמה המצב הוא קריטי וחמור, וכל המחקרים וכל התכניות שמדברים עליהן אינן משרתות, אינן יכולות לעזור לשיפור המצב האמיתי.

אני כבר אומר שאנחנו צריכים להציג את הדברים בשתי הרמות, גם ברמה של תעסוקת נשים בכלל, אבל גם היום, כשאנחנו מקווים שיזכה לדיון מיוחד של תעסוקת נשים אקדמאיות ובמיוחד במיוחד הנשים בוגרות המכללות של הכשרת מורים ומורות, שדווקא בחודשים האלה אנחנו רואים מאות-מאות צעירות שנמצאות במסדרונות של המחוזות של משרד החינוך, שעומדות בתור מול המפקחים והמפקחות על מנת להתחנן לקבל אפילו זכות של 8 שעות של סטאז'.

אנחנו נמצאים היום, מרכז מוסאווא וקבוצה של עמותות כמו נשים נגד אלימות, גם מרכז טופולה, גם מען וגם מספר עמותות שעושות עבודה של קמפיין שלם שנשים ערביות מובטלות ורוצות לעבוד לא שותקות יותר. זאת אומרת אנחנו מתחילים היום אבל ממשיכים בקמפיין גם תקשורתי אבל גם לא פחות מאבק מתמשך מול משרדי הממשלה, על מנת לנסות ולהביא לשיפור המצב.

אני לא אתעכב על השקפים – שקף-שקף – אבל בגדול אני אדבר על החסמים ועל הפתרונות שקיימים. אני בטוח שאני לא מחדש הרבה ברמת הנתונים כי הדברים ברובם ידועים לאנשים. במצב של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות ושל נשים יהודיות – בהשוואה בין שני המצבים, ברור שהדברים עובדים באופן ברור לטובת הנשים היהודיות ואני לא אתעכב על האחוזים, שגם הביאו את הנתונים בקרב ההבחנה בין גברים ערבים לנשים ערביות, נשים יהודיות. גם ברור המדרג שדיברתם עליו מבחינת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהנשים הערביות נמצאות בדרגה הכי נמוכה שיש, שאפשר.

ברור שאנחנו – ופה גם צריך להתעכב קצת על ענפי התעסוקה הקיימים – ברור ש-30% מענפי התעסוקה במדינה בכלל הם חסומים ואינם נגישים לגברים וגם לנשים הערביות. אז נקודת המוצא בהתחלה היא 70% של ענפי תעסוקה בכלל המדינה – ככה מתחילים. ואז בתוך ה-70% המציאות מדברת בעד עצמה ואנחנו רואים שבעיקר בהעדר ענפי תעסוקה נגישים בסמוך ליישובים הערבים, אנחנו רואים שהנשים הולכות לעסוק בחינוך בעיקר, בבריאות ובמדעי רוח ואני עוד אפרט את הדברים בהמשך, אבל זה ענפי התעסוקה העיקריים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, רק אם אפשר להתקדם לכיוון של הפתרונות הקיימים.
סאמח עיראקי
אם את שמה לב, אני רץ. אני לא יודע אם יש מישהו שיכול לדבר במהירות שאני מדבר בה, אז תני לי רק לסיים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
טוב.
סאמח עיראקי
שיעור ההשתתפות לפי שימוש ברכב, כי חברות וחברים, אני חושב שהנושא שצריכים לדון בו הוא הנושא שבשנים האחרונות כבר נהפך לאקסיומה, שכביכול החסמים החברתיים הם שמונעים השתלבות נשים בשוק העבודה. ואנחנו נביא עכשיו עוד דוגמא של 11 נשים ערביות, שכבר עברו את החסמים החברתיים, יצאו מהיישוב, מהכפר, הלכו לאוניברסיטאות, הלכו לתל אביב, לבאר שבע, לירושלים, גרו במעונות – כל החסמים החברתיים הקלאסיים שמתארים לעצמנו שחסמו, אבל חוזרים ולא מוצאים מקום עבודה. לכן את הרכיבים האלה של שיעור השתתפות ברכב והדברים האלה שמנסים כדי לחזור ולהגיד שהנשים לא רוצות להשתלב במקומות העבודה בקרבת מקום המגורים שלהן, זה דבר כן נכון, אבל יש הרבה מחקרים שגם אומרים שנשים בגוש דן מעדיפות – הנשים שהכי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בוא נעבור על העניין התרבותי, באמת. זה יעורר הרבה דיון. אני חושבת שהשיח הזה כבר - - -
סאמח עיראקי
טוב, בסדר. עברנו את זה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
עברנו את זה. לא מקובל, לפחות בוועדה הזו. אני חושבת שהגיע הזמן לעבור על זה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
51% מהנשים באיראן עובדות וזה לא חסם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ואין להן בעיה תרבותית. זה שיח פטרנליסטי, שכבר אפילו לא צריך להשקיע בו מאמץ.
סאמח עיראקי
אח הדוגמאות שגם יכולות להעיד על הבעייתיות של השתלבות הנשים, זה שרק 3% מכלל העובדות בשירות המדינה הן מהמגזר הערבי, שגם ידועה ברמת הגברים בכלל בחברה הערבית, של השתלבות אנשים, שאנחנו אפילו לא מצליחים לבצע החלטות ממשלה שמעודדות השתלבות ערבים בתוך שירות המדינה.

אני אעבור לנושא של אישה ומחקרים שנעשו על ידי עמותת נשים נגד אלימות. יכול להיות שהם ידברו, יקבלו רשות דיבור ויצביעו על הדברים האלה.

מסקנות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
מסכנות או מסקנות?
סאמח עיראקי
מסקנות ב-ק', צריך לתקן.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה אומר משהו לגבי המצב.
סאמח עיראקי
אז מסכנות יכול להיות, כן. אני אדבר על חסמים חיצוניים, כלכלה בעמדה נחותה. ברור ואני לא מחדש שיש לנו כלכלה בעמדה נחותה בקרב החברה הערבית. היצע משרות מוגבל, שדיברנו עליו גם בתחילת המצגת, שרר נמוך, העדר נגישות נאותה לתחבורה ציבורית, מחסור במסגרת הטיפול בילדים, אכיפה מוגבלת של חוקי העבודה. את זה אני כבר לא מחדש, אבל בואו נדבר על המלצות עיקריות לקידום תעסוקת גברים ובין היתר אני מוכרח גם להצביע על המקורות של צוות שעמד בראשו יוסף ג'בארין, לא המשפטן, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אלא פרופסור יוסף ג'בארין המהנדס. הוא מהנדס?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
מתכנן ערים.
סאמח עיראקי
מתכנן ערים. א' לצמצם בצורה מקסימאלית את האפליה נגד ערבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי. לקבוע יעדים שנתיים ברורים של מכסות לקליטת עובדים ערבים וערביות במגזר הממשלתי ובחברות הממשלתיות. להציע תמריצים למגזר הפרטי לקליטת עובדים ערבים. לפתח את הכלכלה המקומית הערבית תוך כדי יצירת סביבה הולמת וכדאית לפיתוח כלכלי. לנצל את המיקום המיוחד של הערבים במזרח התיכון לשם פיתוח כלכלי, לשפר את ההון האנושי הערבי, לנצל את כוח העבודה הערבי לשם הגדלת חלקו בכלכלה הישראלית.

אני רוצה לרוץ לתעסוקה בקרב מורות ערביות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אבל בשני משפטים, כי אנחנו מוגבלים מאד בזמן. כבר נתתי מעל ומעבר. שני משפטים על מורות ערביות.
סאמח עיראקי
כן, שני משפטים. אני רוצה להתעכב שתי דקות על הנושא של מורות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא אמרתי שתי דקות.
סאמח עיראקי
שני משפטים?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן. 2 דקות זה 200 משפטים.
סאמח עיראקי
הקמפיין שאנחנו עכשיו מובילים – מרכז מוסאווא והעמותות – מתמקד בחודשיים הבאים בנושא של מורות, כשאנחנו מדברים על יותר מ-11,000 מורות שהן, כמו שאני אמרתי, יש מחזות נוראים שאתם רואים במסדרונות. אני מזמין אתכם להיכנס עכשיו למשרדי המחוזות במשרדי החינוך ולראות איך שם מתחננים. מסע השפלה.

יושבת הראש, חברת הכנסת עאידה תומא אומרת שזמן החיפוש שנה. אני אומר, בנישה הזאת אנחנו מדברים על 10 שנים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
במשרד החינוך זה משהו אחר.
סאמח עיראקי
10 שנים נשים עומדות בתור.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
11,000 מורות ממתינות?
אילן גילאון (מרצ)
היה על זה דיון בשבוע שעבר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, כן, כן.
קריאה
כן, ממתינות. אפילו יותר.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
וכמה מורות נוספות כל שנה?
סאמח עיראקי
תיכף יש נתונים. אבל אני גם אומר שזו גם הבעיה. הבעיה שעכשיו משרד החינוך רוצה להפחית.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אבל למה אתה לא אומר?
סאמח עיראקי
אני לא יודע את המספר המדויק.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
איך אתם לא יודעים?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
עכשיו ניתן. נעשה מחקר.
סאמח עיראקי
יש נשים שנכנסות, אבל אני אומר שהפתרון שמציעים של להפחית את מכסות התמיכה למכללות להכשרת מורות כדי למנוע מנשים ללכת וללמוד בענפים האלה, צריך להביא את הענפים החלופיים.
אילן גילאון (מרצ)
זה היה הדיון בשבוע שעבר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, ברור, כן.
סאמח עיראקי
ענפים חלופיים כדי שייכנסו. אני אומר את צעדי המדיניות הנדרשים לתיקון המצב: פיתוח הכלכלה בקרב החברה הערבית כדי ל - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סאמח, דיברנו על זה.
סאמח עיראקי
לא, בנושא של אקדמיות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בעניין של אקדמיות, בעניין של מורות.
סאמח עיראקי
אני אדבר. הגדלת שעות הלימוד בבתי הספר - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זהו, משפט אחד, כי בטח אחרות תתייחסנה גם כן.
סאמח עיראקי
כן. הגדלת שעות הלימוד בבתי הספר הערביים וסגירת הפערים בין התלמיד הערבי לבין התלמיד היהודי. הרי ברור שהשעות שמוקצות לילד - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא. חבר הכ - - - אני באמת מבקשת - - -
סאמח עיראקי
אני לא חבר כנסת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתה לא. עוד תהיה אולי, אבל אני מבקשת זהו. אני חייבת לעבור לאחרים, כי אחרת כל הקהל הנפלא הזה לא יגיע להתבטא, במיוחד עם נוכחות כזו גדולה של חברי כנסת. אני מאד מודה לך ולמרכז מוסאווא. חבר הכנסת אחמד טיבי, כי הוא צריך לצאת. אחר כך נחזור.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. א' אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון. אני גם רוצה להודות לשלי על עבודת המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבודה ממצה שעוזרת לנו מאד.

אני מגיע עכשיו מבית המשפט העליון. איימן, עבדאללה, אוסאמה ואני. לחשתי לאיימן – תראה את ההרכב. בהרכב ישבו שלוש שופטות בית המשפט העליון – נשים. אהבנו את ההרכב ואני מקווה שזה יתפשט למקומות אחרים במרחב.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
נקווה שתאהב גם את התוצאה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא בטוח.
קריאה
הרי אתה יודע שלא.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
את התוצאה – לא בטוח. למה אני אומר את זה? בזמנו הייתה החלטת ממשלה להגיע ליעד של 10% בתעסוקת ערבים בשירות הציבורי, כאשר אנחנו 20% מהאוכלוסייה. לפני כמה חודשים כנראה נשקו ליעד של 10% - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה היה אמור להיות בשנת 2010.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
והתחילו חגיגות בנציבות שירות המדינה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
9.8.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אגב, כמה פעמים דחו את השנה ואת הזמן כדי להגיע ליעד של מחצית מהשיעור שלנו באוכלוסייה. עכשיו, מתוך אלה, אתם ראיתם את הנתונים של ייצוג מביך ונמוך של נשים ערביות, כאשר בשלושת הדרגים הבכירים בשירות המדינה, כמעט ואין ערבים. ברור שאין ערביות כמעט וזה מחייב א' שינוי יעד הממשלה, מחייב קבלת החלטה חדשה בממשלה לגבי היעד שצריך להגיע אליו, שכולל לדעתי את הייצוג שלנו באוכלוסייה.

כל הזמן מדברים על מעונות יום ותחבורה ציבורית כדי להנגיש את העבודה. אני בדעה כי זה נכון, אבל מה רע במציאת עבודה בתוך היישובים הערבים? למשל אזורי תעשייה לערבים, כדי שהיישובים הערבים לא יהיו בתי מלון שישנים שם ונוסעים אל היישובים היהודים כדי לעבוד.

אזורי תעשייה – מחר אנחנו מקיימים דיון בוועדת הכספים על אזור תעשייה. אתה כיהודי יחידי מבין חברי הכנסת כאן - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
למה? יש שלושה היום. אילן, אתה יהודי, לא?
אילן גילאון (מרצ)
אמרו לי שאני יותר גרוע מערבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אתה כיהודי ספרדי היחידי כאן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
למה, מי אומר שיהודי לא יותר גרוע מערבי?
אילן גילאון (מרצ)
אמרו, אמרו - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אוקיי. ולכן גם אזורי תעשייה, גם מעונות יום, אבל רבותי, הנשים שלנו רוצות לנהור לעבודה, אנחנו רוצות לנהור. אין תחבורה ציבורית. אוטובוסים, רוצים אוטובוסים כדי לנהור ו - - -
אילן גילאון (מרצ)
תגיד, תגיד בהמוניכם, בהמוניכם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
כן, כן. אנחנו רוצים לאתגר את ראש הממשלה ובזה אני אסיים.
מיכל רוזין (מרצ)
הוא אמר "אנחנו רוצות", יותר מזה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני רוצה לאתגר את ראש הממשלה עם הסרטון האחרון שלו – הערבים רוצים לעבוד. יש יהודים שלא רוצים לעבוד ומקבלים תקציבים ויש ערבים שמאד רוצים לעבוד, ערבים וערביות, ואין להם תקציבים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. תודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
ישראל, 2016. תודה רבה גברתי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה, תודה. אני רוצה לתת להדס פוקס ממרכז טאוב. אני רוצה לשאול, הדס, יש לכם משהו מעבר למה שהוצג מבחינת תמונת המצב? כי להגיד לכם את האמת, אני לא רוצה לתקוע את הישיבה הזו בצילום מצב. את המצב אנחנו יודעים. אני רוצה ללכת לכיוון של מה נעשה ומה רוצות שייעשה.
הדס פוקס
אני ארוץ ממש מהר. יש לי כמה דברים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, לא, לא. את לא ענית לי. אני ארוץ מהר זה אומר שאת תרוצי על הסטטיסטיקה הקיימת. לא. יש משהו מעבר?
הדס פוקס
כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן? אז ל-מעבר. לא רוצה לשמוע סטטיסטיקה שכבר נאמרה.
הדס פוקס
אוקיי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אלא אם יש נתון ששונה מכל המצגות. אבל אם יש לך את אותם נתונים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, זה מה שאמרתי, משהו מעבר.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
נכון, צודקת, עאידה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כי יש הרבה שרוצים לדבר.
הדס פוקס
בסדר גמור. אז אני הולכת לדבר קצת על האקדמיה ולא על התעסוקה, ודיברו שבאמת כמו שרואים את זה בגרף, אפשר לראות את ההבדל הגדול בין תעסוקת נשים שהן אקדמיות לתעסוקת נשים שהן לא אקדמאיות, שגם יש גידול בתעסוקת נשים ערביות, אבל כל הגידול הוא אצל נשים שהן אקדמאיות, ולא אקדמאיות ממשיכות לעבוד בשיעורים מאד נמוכים, וכשאנחנו מדברים על ההשכלה שלהן, - - - ועל השכר דיברנו, על זה אני גם אדלג, אז באמת זה סוג המסד.

יש באמת הרבה מאד נשים אקדמאיות שנכנסו לשוק העבודה ושלומדות, גידול גדול בנשים ערביות שלומדות ועדיין אפשר לראות שאחוז מאד גדול מהן, 41% הן נשים שלומדות במכללות לחינוך, 45% באוניברסיטאות ובמכללות אקדמאיות - - -
מיכל רוזין (מרצ)
מה הן לומדות באוניברסיטאות? יש לך פילוח?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הרוב מדעי החברה, אבל יש גם כל מיני.
הדס פוקס
אני אראה את זה עוד רגע.
מיכל רוזין (מרצ)
כי זה אחוז גבוה מול אחוז נשים יהודיות ולכן הייתי רוצה לראות, כי גם נשים יהודיות באוניברסיטה לא הולכות בעיקר למחשבים ורפואה ומתמטיקה.
הדס פוקס
אז אני כבר אראה את התחומים.
מיכל רוזין (מרצ)
אז השאלה היא ההבדלים פה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז אם יש לך תציגי את זה. חברת הכנסת שאלת, הנה, קיבלת.
מיכל רוזין (מרצ)
להוראת החינוך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, תראי.
הדס פוקס
זה הגידול בשיעור הנשים הערביות שיש להן תואר. אפשר לראות שהגידול מאד גדול ושהיום יש יותר נשים בגילאים הצעירים. יש יותר נשים אקדמאיות מאשר גברים.
מיכל רוזין (מרצ)
באיזה תחומים?
הדס פוקס
אני כבר מראה את זה. אני אראה רק שנייה את הפסיכומטרי שהוא נמוך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תעבירי, תעבירי.
הדס פוקס
אוקיי, אלה התחומים. אלה ה - - - שסיימו את התואר שלהם בשנת 2013, זה הגילאים הצעירים. אפשר לראות את הנשים הערביות. זה מי שקיבל תואר ראשון. 52% הן מורות שכבר בהוראה, לעומת 13% בלבד אצל נשים יהודיות. בכלל זה מקצוע שהוא כמובן נשים, אבל יש הרבה יותר ערביות ואפשר לראות בתחומים האחרים, יש 8% אצל יהודיות שלומדות משפטים, אצל ערביות זה רק 3%. בהנדסה ובמדעי המחשב 6% יהודיות ואחוז אחד אצל ערביות.

כן אני יכולה לומר, לא רואים את זה פה בגרף, אבל אחוז דומה של ערביות ויהודיות הולכות ללמוד רפואה וזה באמת בהקשר למה שדובר פה על זה ש - - -
מיכל רוזין (מרצ)
משפטים והנדסה, זה הפער, נכון?
הדס פוקס
סוציולוגיה.
מיכל רוזין (מרצ)
כן,אבל משפטים והנדסה.
הדס פוקס
עיקר הפער פה זה הוראה.
מיכל רוזין (מרצ)
לא, ברור, אבל חוץ מזה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
מיכל רוזין (מרצ)
לא, זה חשוב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני יודעת, אבל אני לא יכולה להתעכב עליו יותר מדי.
מיכל רוזין (מרצ)
לא, לא, רק אני אגיד למה משפטים זה חשוב, סתם, בהבדל מהנדסה, כי משפטים למשל זה מתחבר לגמרי למגזר הציבורי ושמשם נשים הצליחו להיכנס דרך המגזר הציבורי ולהגיע אז למגזר הפרטי ולכן משמעותי השילוב בשירות המדינה. סליחה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני אנסה לשלב בין חברי כנסת וארגונים.
קריאה
וקהל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני אשתדל. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בגלל שהגעת ראשון, מה לעשות.ך
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
תודה גברתי. אני מברך על הדיון הזה. הרבה דיונים, הרבה ישיבות, הרבה ועדות, אבל לא חל שום שינוי. כולנו מודעים לבעיה הקיימת, שנשים ערביות מודרות ואין להן מקומות להעסקתן בשירות המדינה. הטענה גם שהמדינה הייתה נשענת עליה כל הזמן, שהמנהגים מונעים מהאישה הרביעי לצאת לעבוד, היא מופרכת, כי כל יום כולן, או רובן, לומדות כדי לצאת לעבוד ולחפש עבודה.

לכן את הבעיות אנחנו יודעים. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע על הצעות מעשים. אני חושב שיש לצאת בקמפיין, במאבק ולצאת להפגין, ממש לצאת להפגין. יש הרבה נשים ערביות, באמת. להפגין. אנחנו, הגברים, אנחנו מוכנים לתמוך ולעודד וגם לעמוד לצידן. הרי אי אפשר, במדינה שכל כך מתהדרת בעולם שהיא מדינה דמוקרטית, לדאוג לאישה היהודייה ולהפקיר ולהזניח את האישה הערבייה, שהיא לא שונה ברמה ובהשכלה. מוזר. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה, חבר הכנסת טלב אבו עראר. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לסואסאן, מנשים נגד אלימות. קצר, קולע, סאוסאן.
סאוסאן תומא-שוקחה
קצר, קולע. אני לא אתעקש על כל הסטטיסטיקות ששמענו. נשים נגד אלימות כבר במעקב אחרי כל התכניות של הממשלה. רק רציתי להעיר הערה אחת. כל התכנית הממשלתית מתחילה במיפוי צרכים, במיפוי חסמים, במיפוי מה החברה הערבית צריכה להעסיק ולעודד נשים ערביות. מה שצריך, מה שנעשה זה נעשה. חייבים לתת את הפתרונות.

הפתרונות, חד וחלק, זה יצירת מקומות עבודה לאקדמאיות. סמאח דיבר על כל הנושא של סגירת הפערים בין תלמידים יהודים וערביים, שזה גם נותן הרבה מקומות עבודה לאקדמאיות ערביות, אבל אני נותנת עוד פתרונות של הסבת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את מתכוונת במערכת החינוך.
סאוסאן תומא-שוקחה
נכון. מערכת החינוך, שיש לנו המון - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חסרות כיתות. יש צפיפות גבוהה.
כמאל חואלד
אנחנו נתייחס לזה.
סאוסאן תומא-שוקחה
יש צפיפות גבוהה בין תלמידים ערבים. אם אנחנו מסתכלים על הצפיפות הזאת, אנחנו יכולים לפתוח כיתות בבתי ספר ערביים וזה גם נותן לנו יצירת מקומות עבודה למורות ערביות, זה אחד.

הנושא השני שרציתי לדבר עליו הוא הסבות מקצועיות. יש די הרבה מקצועות שהם חשובים בחברה הערבית כמו הפרא-רפואי, לקות למידה, ריפוי בעיסוק. בכל הנושאים האלה יש מחסור גדול בכוח אדם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם בשירותים וגם בהכשרות.
סאוסאן תומא-שוקחה
נכון, בכוח האדם. אז אם אנחנו מדברים על אחריות של הממשלה, אחד הדברים שהיא צריכה לעשות זה הסבות מקצועיות. לא רק לאחיות, אלא גם בנושא הפרא-רפואי, ההייטק - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סליחה שאני קוטעת אותך, אבל כדאי להגיד פה – משרד הבריאות נמצא איתנו? מישהו נמצא? משרד הבריאות קיבל בשנת 2015 - 20 מיליון שקלים מיוחדים להכשרות והסבות מקצועיות להכנסת נשים ערביות לשוק העבודה. נוצלו 7 מיליון שקלים לנשים ערביות. השאר לא נוצלו וכאשר היה לחץ לנצל אולם, נוצלו לתכניות כלליות ולא מיוחדות לנשים הערביות. ועל זה אנחנו נמשיך אחר כך.
מיכל רוזין (מרצ)
משרד הבריאות לא פה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו נמשיך אחר כך, אבל אם כבר מדברים על בריאות, אז - - -
סאוסאן תומא-שוקחה
הסבות מקצועיות גם בנושא של הייטק וגם סיעוד, זה חשוב, אבל יש את הנושא של תקצוב ההסבות האלה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
עשיתם בדיקה בקרב אותן 11,000 ממתינות, אם יש להן עניין לעשות הסבה מקצועית? עשיתם בדיקה?
סאוסאן תומא-שוקחה
אני חושבת - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה לא מבטיח עבודה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא, אני שואל. אולי הם עשו ואנחנו יכולים לקבל נתונים.
סאוסאן תומא-שוקחה
יש נשים שרוצות לעבוד בכל דבר והן אפילו נוסעות לנגב לעבוד, לא איכפת להן.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא, כמורות הן נוסעות.
סאוסאן תומא-שוקחה
כמורות.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אני שואל אם עשיתם בדיקה, האם יש מתוך אותו פוטנציאל עצום של 11,000 בוגרות הוראה, אם הן מוכנות לעשות הסבה לעבודה סוציאלית או לכל מיני כאלה ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כדאי להזכיר שהיא נציגת ארגון, היא לא הממשלה. הממשלה צריכה לעשות את זה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
יכול להיות שזה חלק מהמסקנות שלנו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, כן, נכון.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אני שאלתי.
סאמח עיראקי
אני יכול להעיד מהשטח שכן מעוניינות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שכן מעוניינות, כן.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא, היא העלתה את הנקודה. חשבתי שאולי נעשו.
סאוסאן תומא-שוקחה
לא, אנחנו לא עשינו.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
הם לא עשו. אז אחת ה - - -
סאוסאן תומא-שוקחה
אני נציגת עמותה ואני חושבת שכן - - -
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
זה בסדר. אני לא בא בטענות. אני שאלתי שאלה תמימה לחלוטין.
סאוסאן תומא-שוקחה
לא, לא, לא, אני חושבת שהנושא כל כך חשוב.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
תתפלאי שיש עוד אנשים תמימים פה.
מיכל רוזין (מרצ)
זה שאלות תמימות.
סאוסאן תומא-שוקחה
אם אנחנו מסתכלים על כל תכניות הממשלה וגם על החלטות הממשלה בנושא של ייצוג ערבים במשרדי הממשלה, שטרם יושמה ההחלטה הזו, אני חושב שצריכה להיות תכנית ממש יסודית לכל משרדי הממשלה, לשלב ערבים ונשים ערביות. כי באחד המחקרים שלנו דווח על אחוז גדול של אקדמאיות, שהן מועסקות בשירות המדינה, כש-50% מהאקדמאיות המועסקות בשירות המדינה הן מקרב הנשים הערביות ו-40% מקרב הנשים היהודיות. כאילו הנשים הערביות משכילות יותר בנציבות שירות המדינה.

אז אני חושבת שהבעיה היא לא בעיה של השכלה, הבעיה היא של מקומות עבודה, יצירת מקומות עבודה ואיך אנחנו יכולים לשלב את זה גם בהסבות מקצועיות שהסברתי לפני. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה סאוסאן לך ולנשים נגד אלימות. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואני אבקש עכשיו באמת שנלך לפי שלוש דקות, גם אורחים, גם חברי כנסת.
מיכל רוזין (מרצ)
את לארג'ית, שלוש דקות זה המון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני יודעת שזה המון. את תקבלי שתי דקות. בבקשה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
קודם כל אני מברך על היוזמה הזו של הדיון פה ואני אתחיל בקו העוני. כ-52% מהערבים הם מתחת לקו העוני והמסקנה שלי, אני לא עשיתי סטטיסטיקה, אבל לפי מה שאני רואה בכלל בשטח, כל אישה עובדת, אפילו במשרה חלקית, נותנת קצת נשימה למשפחה, שאולי טיפה הם עולים מתחת לקו העוני. לכן המצב היום ש-31.5% מהנשים עובדות, יכול לאפשר לנו להבין למה רוב האוכלוסייה היא מתחת לקו העוני. זה אליך, עמיר.

עכשיו, יצירת מקומות עבודה זה הנושא העיקרי ואני ראיתי פה שאנחנו דנים כאילו יותר בעניין של הנשים האקדמאיות ואנחנו מחטיאים את המטרה אם אנחנו נתרכז רק בזה, כי האחוז של האקדמאיות הוא לא אחוז גבוה של הנשים ולכן אם אנחנו מדברים רק על האקדמאיות, אז אנחנו מחטיאים, כי תישארנה לנו הרבה הרבה נשים בבית, שאין להן מקומות עבודה. לכן צריך לייצר מקומות עבודה. זה אישור אזורי תעשייה ותעסוקה לאוכלוסייה הערבית, כאילו להביא את העבודה יותר קרוב הביתה, זה אחד.

שניים, שאלת על העניין של ההסבה המקצועית. אני ישבתי באיזו ועדה שראיינה מורות בגיל הרך לגני טרום חובה. הגיעו מורות שסיימנו לפני חמש שנים. אני השקפתי מהצד. המקצוע שלהן לא היה הגיל הרך. ביקשו לעבוד כסייעות, כשהן מורות אקדמאיות. הן ביקשו לעבוד כסייעו. לכן הבעיה בהסבה מקצועית זו שאלה שאתה לא מוצא גם עבודה אם אתה עושה את ההסבה המקצועית. לכן זו הבעיה ואני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה עם מסקנות והמלצות לממשלה, אם מדברים על לקדם ולדווח ל-OECD ולעולם שאנחנו – כמו הנאום של ראש הממשלה – שבינו לבין המציאות יש פער גדול ואי אפשר לסגור את זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה, חבר הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. הבנתי שיש לך ועדה. בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
תודה ליושבת ראש על המשך ההתמקדות כמובן באחד הנושאים אולי הכי חשובים לנשים הערביות, ואני חושב שכולם בצדק מזכירים את נאום ראש הממשלה שקורא לאוכלוסייה הערבית לשגשג ולהשתלב ואני לא מכיר מישהו או מישהי כאן שלא רוצה להשתלב. אנחנו רוצים, רק שייתנו לנו לשגשג ואנחנו רק ננצל כל הזדמנות.

אני חושב שההתמקדות בנושא של השירות הציבורי חושפת אולי את המחדל הממשלתי בנושאים הללו. כי כבר נאמר שהיעד להגיע ל-10% של עובדים ערבים בתוך המגזר הערבי או שירות המדינה, זה היעד של שנת 2010 שרק עכשיו מושג, או כמעט מושג בשנת 2016. כאשר לגבי נשים, אנחנו רואים אפילו שהנשים עדיין לא הגיעו ל-50% מתוך האוכלוסייה הערבית. זאת אומרת להבדיל מהמצב אצל הגברים היהודים, ששם הנשים הן יותר מיוצגות בשירות הציבורי, אצלנו המצב הפוך.

אני אומר את זה, כי אני חושב שיש שם פוטנציאל שעד היום לא נוצל, מבלי לדבר על אזורי תעשייה ותחבורה ציבורית וכדומה. יש פוטנציאל במגזר הציבורי שעדיין לא נוצל ולדעתי הוועדה יכולה באמת כאן ללחוץ יותר בכיוון הזה. מדברים על יעדים, אבל היעדים הללו עוד לא מושגים, גם כשמדברים על פריפריה ומשרד. גם משרדי ממשלה שיש להם ייצוג מכובד יחסית בצפון, שזה המוקד של האוכלוסייה הערבית, גם שם יש תת ייצוב של האוכלוסייה הערבית בכלל ושל נשים ערביות. ולכן אנחנו תוהים, אם שם יש תת ייצוג, אז ברור כאן שיש בעיה בהתייחסות של משרדי הממשלה בנושא הזה.

לגבי סוגית החינוך והמכסות. אני מניח שאנשים יתייחסו לזה, אבל אין ספק שצריך לראות בעניין המכסות פגיעה בנשים הערביות, כי הן רואות בעניין החינוך כמקור עבודה מרכזי ועכשיו נפגע מקור העבודה הזה. ואנחנו אמרנו ואני מדגיש את זה, במקום לעשות מכסות לתלמידים ובעיקר לסטודנטים ולסטודנטיות הערביות, פשוט צריך לעבוד על מה שחסר במערכת. מה שחסר במערכת זה מאות כיתות לימוד, אם לא אלפים, אבל גם עשרות אלפים של שעות לימוד שמשרד החינוך מכיר עכשיו שהוא חייב להעביר לבתי הספר הערבים במסגרת תכנית החינוך הדיפרנציאלי או התקצוב הדיפרנציאלי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כשתתחיל לפעול.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אז במקום לדבר ולברוח לפתרונות הקלים של מכסות, צריך פשוט לדבר על הקצאת הסוגיות הללו. אני רק אסיים במשפט שאמר חברי, טלב אבו עראר, יכול להיות שהגיע הזמן גם לעבור קצת פאזה ואולי לחשוב על הפגנה ציבורית, שתהיה כאן בירושלים – נשים ערביות שמחפשות גם עבודה ויש מי שמונע מהן לשגשג.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
הפגנה זה תמיד טוב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שכדאי לזכור שהארגונים דווקא בתחילת הישיבה כבר הודיעו שהם התחילו לארגן את קבוצות הנשים ואני יודעת שהם כבר שנים עושים את זה, אבל הפעם הם מארגנים אותן כדי לצאת בצעקה לדרוש עבודה.

אני רוצה לתת למשרד החינוך, שפיע אלג'מאל. אני רק רוצה לבקש משהו.
שפיע אלג'מאל
שפיע אלג'מאל.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
כל הכבוד שיש לך אומץ לבוא לפה.
כמאל חואלד
רגע, יש פה שני נציגים פה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, בסדר. אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך, וסליחה, אני כן אכוון אתכם. אני לא רוצה לשמוע שוב סקירה על נשים וכמה מורות וכמה זה.
שפיע אלג'מאל
את לא רוצה נתונים עדכניים?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני לא אמרתי שאני לא רוצה נתונים עדכניים, אני רוצה לכוון מה אני רוצה. אני רוצה לכוון קודם כל עד כמה אתם צופים בשנים הבאות שהתכניות של החינוך הדיפרנציאלי יפתחו אופציות עבודה לנשים ערביות וכמובן גם כן כמה נשים עכשיו או כל שנה כמה תקנים מתווספים או כמה מורים ומורות חדשים מכניסים לתוך המערכת, ואחר כך, אם יש לך מה להוסיף. בבקשה.
שפיע אלג'מאל
תודה רבה. שמי שפיע אל ג'מאל, אני ממונה על החינוך המדעי טכנולוגי בלשכת המנכ"לית במשרד החינוך ואני גם אתייחס לחינוך הטכנולוגי בסוגיה הזו. מרחבא לאיל ג'מיע, תודה על ההזמנה. אני אתייחס לתכנית של התקצוב הדיפרנציאלי והגדלת שעות ההוראה בבתי הספר החלשים, בבתי הספר הערביים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים.

אני מזכיר לך, גברתי יושבת הראש, שהתכנית היא לחמש שנים ואנחנו אוטוטו לקראת השנה השלישית. השנה, בשנת 2016, אני אתן לך דוגמא, התקציב עבור יישום בשנת 2016 עומד על 450 מיליון שקלים - 250 מיליון שזה תוספתי ו-200 על ידי איגום משאבים שביצע המשרד. יודגש כי התכנית היא לא רק משאב שנותנים לבית הספר, אלא אנחנו סבורים שבמסגרת התקציב אנחנו נותנים ליווי גם למנהלים וגם לצוות החינוכי, בכדי לתת את הנושא של העלאת רמת ההישגים וצמצום הפערים.

משרד החינוך הקים ועדה לכל הנושא של תכנית האתגרים במשרד החינוך, בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ומתוך הוועדה הזו התפצלו עשר ועדות, כל ועדה לקחה נושא מסוים והשנה נתמקד בכמה דברים בתוך ועדת האתגרים במערכת החינוך, בין היתר זה הכשרת מורים בחברה הערבית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סליחה שאני קוטעת אותך. הדיון הוא לא על התכנית של העניין שנותן אותו תקצוב דיפרנציאלי. אנחנו מתמקדים עכשיו בדיון בעניין של תעסוקת נשים ערביות. כלומר מה התכנית הזו מביאה כאופציות תעסוקה לנשים. זה מה שאני רוצה לשמוע.
שפיע אלג'מאל
אוקיי, יפה, מצוין. אם מדברים על תוספת תקציבית והרבה שעות הוראה, הצפי שלנו בשיבוץ מורים ואם אני אומר מורים, אני אתייחס ל-90% מורות ו-10% מורים. אם אני אתן לך נתונים להיקפי הגשת מועמדות, בשנת 2016 היו לנו 12,249 בקשות עבודה, הגדלת משרה – 2,538. נושא העברת מורים מהדרום או העברות ממחוזות אחרים – 3,680. סך הכל היקפי ההגשות מסתכמים ב-18,500.

מה נעשה? השיבוצים שמומשו בשנת תשע"ו – בקשת עבודה – 3,146, אל שהוקצו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מתוך ה-12,000.
שפיע אלג'מאל
הגדלת משרה זה 408. סליחה, רק תנו לי לסיים לתת את התמונה ואחר כך תעשו את החישובים. ההעברה זה 274. הצפי שלנו השנה שיהיו עוד בשעות של התקצוב הדיפרנציאלי, שיבוץ של 3,000 מורים, מהם 90% מורות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, לא, לא, סליחה. זה לא אומר ש-3,000 השיבוצים הם כתוצאה של התקצוב הדיפרנציאלי. ממילא מורים נוטשים את מערכת החינוך וצריך להכניס במקומם. כמה תקנים תוספתיים? זה מה שצריך לדעת.
שפיע אלג'מאל
תקנים תוספתיים – מערכת השיבוצים אוטוטו, רק ביום חמישי המורים כבר עשו את המבחנים של בקיאות בשפה הערבית. אין לנו כרגע אומדן, כי אוטוטו המערכת מתחילה לעבוד ועכשיו מתחילים את השיבוצים ואת ההעברות.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אבל כמה תקנים הוספו?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתה רוצה להגיד לי שמשרד החינוך לא יודע כמה משרות הוא הוסיף למערכת?
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
חדשות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אם אתם לא יודעים, זאת בעיה. יודעים או לא?
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
כמה תקנים חדשים יש? שאלה פשוטה.
כמאל חואלד
אנחנו כן יודעים. אני פשוט אתמול נכחתי באיזה שהוא דיון והשאלה הזו עלתה. ההערכה היא שבערך 2,000, 1,800, משהו כזה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
תקנים חדשים?
כמאל חואלד
תקנים חדשים, תוספתיים, מעבר לתחלופה. מעבר לאלה שפורשים ועוזבים את המערכת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כמה שובצו בשנה שעברה? כמה שיבוצים?
כמאל חואלד
3,000 - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא. לא. שנה לפני זה כמה שיבוצים היו?
כמאל חואלד
אני אומר לך – 3,000. שנה לפני זה תפחיתי את התוספתי כתוצאה מהתקצוב הדיפרנציאלי, זה ייצא כ-1,200-1,300.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז יש 1,200 תקנים חדשים שהוכנסו למערכת?
כמאל חואלד
לא.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ככה אני מבינה.
כמאל חואלד
לא, זה לא מה שאמרתי. לא אמרתי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מנסה להבין אותך.
כמאל חואלד
1,200-1,300 זה כתוצאה מתחלופה, כאלה שיוצאים לשנת שבתון, כאלה שיוצאים לגמלאות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, כמה חדשים?
כמאל חואלד
התוספתי כתוצאה מהתקציב הדיפרנציאלי זה תוספת של עוד 1,800.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
כמאל חואלד
כן. 3,000 זה סך הכל - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כדאי לא להתעצבן כשאתה מסביר. אוקיי?
כמאל חואלד
סך הכל זה 3,000.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
כמה מורים חדשים מסיימים כל שנה?
כמאל חואלד
עכשיו לגבי הכשרת מורים. כל שנה מתקשרים להוראה במגזר הערבי כ-2,500 מורים.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
מסיימים.
כמאל חואלד
כן. עכשיו, 1,500 מתוכם זה במגזר הערבי במחוז צפון. 1,500. יש סך הכל מבחינת עודפים, העודף הוא לא 11,000 או 12,000 או 14,000. ה-14,000 או ה-12,000, או ה-11,000, מה ששמעתם פה – אלה מגישי בקשות. מגישי הבקשות לא כולם מובטלים, לא כולם מחוסרי עבודה. חלקם עובדים במערכת ועוד לא קבועים. עובדים שנה או שנתיים והם נדרשים להגיש בקשה לשיבוץ.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, בסדר. אני עדיין - - -
כמאל חואלד
רגע.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, לא, לא. זה לא הולך ככה, סליחה אדוני.
כמאל חואלד
אבל אני אשלים את הנקודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סליחה אדוני, אני רוצה לשאול משהו. אתה אמרת שכל שנה פורשים 2,500 מורים מהמערכת הערבית. עכשיו אמרת את זה.
כמאל חואלד
לא, לא אמרתי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא, הוא אמר 1,200 - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן אמר.
כמאל חואלד
לא אמרתי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
הוא אמר 1,200 פרישה, 1,800 קליטה חדשה. זה מה שהוא אמר.
שפיע אלג'מאל
נכון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, אני יודעת על מה אני שואלת. עכשיו בדיוק - - -
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא, אני אומר לך מה הוא אמר. יכול להיות שהוא לא אמר נכון, אבל זה מה שהוא אמר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מסיימים לימודים ונכנסים למעגל.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
מסיימים 2,500.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, סליחה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
סך הכל ההפרש, כל שנה נוספים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר. חשבתי מסיימים עבודה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
בטוטאל כל שנה נוספים עוד 1,300, מעבר לממתינים. זה המצב.
כמאל חואלד
כן, אכן, נכון. אכן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
והמספר לא יקטן, הוא רק יגדל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הוא רק יגדל, זה נכון - - -
שפיע אלג'מאל
עודפי וחוסרי מורים במגזר הערבי הפוכים מהמגזר היהודי. על כן אני אתן לכם נתונים של שילוב מורים ערבים בבתי הספר יהודים. זה משהו עדכני. מורים ערבים לאנגלית, מתמטיקה ומדעים - - -
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אבל זה באותו מספר, לא?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר.
שפיע אלג'מאל
כן. ביולי 2016 – ובואו נגיד שביולי 2013 שיבצנו 136 מורים, עד יוני 2016 זה 240, שזה גידול של 77% בהם. מורים ערבים לערבית ששובצו בבתי ספר יהודיים, ביולי 2013 – 169, יולי 2016 – 212.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז כמה בסך הכל מורים ערבים מלמדים במערכת החינוך?
שפיע אלג'מאל
סך הכל מורים 588, שזה 40% - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שזה אפילו לא היעד שנקבע בזמן פירון.
שפיע אלג'מאל
והמגמה הולכת ומתעצמת, גברתי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, אוקיי, תודה.
שפיע אלג'מאל
ברשותך, אני רוצה עכשיו לציין את הנושא של החינוך הטכנולוגי, שזה ממש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו קיימנו דיון לפני שבועיים בעניין החינוך הטכנולוגי.
שפיע אלג'מאל
כואב לי שתלמידה שנמצאת כרגע בתיכון, שלומדת 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיזיקה בסוף הולכת להוראה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, אדוני - - -
שפיע אלג'מאל
מן הראוי גם בתוך ההכוון המקצועי לנתב אותם למקצועות הנדסיים, לנושא של ההייטק, נגישות להייטק וכל הנושא הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זאת אחריות של משרד החינוך - - -
שפיע אלג'מאל
המודל ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שנייה, שנייה. אני מאד מבקשת, יש לכם תכנית במשרד החינוך, שהיא לא נכנסת מספיק במספר בתי הספר, שחלק מהעבודה שלה אמור להיות הכוון מקצועי. אז שם תגבו את התכנית הזו, תוסיפו שם כספים ואז הנשים כן תלכנה על זה.
שפיע אלג'מאל
יש לנו 100 מרכזים. אני אתן לך עדכניים – 100 בתי ספר תיכוניים שיש בהם הכוון מקצועי, זה בשיתוף המל"ג, זה בשיתוף משרד ראש הממשלה. יש 100 ואנחנו הולכים להוסיף את זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה אדוני.
אילן גילאון (מרצ)
תודה גברתי. קודם כל ברכות לך. כולם מברכים אותה ותודה כל הזמן על מה שאת עושה. גם לחברנו איימן עודה תודה רבה על הופעתך הנהדרת בגב האומה. עכשיו תגיד שאתה לא סכין בגב האומה, אה? הכי אהבתי את העניין של הפוקימונים.

תראו, חברה, אנחנו עוסקים כאן במה שנקרא אפליה בריבוע ובזה מדובר באפליית נשים ברמה הראשונה ובאפליית נשים ערביות. במקורות היהודים אומרים – ברוך שלא עשני אישה ואני הייתי אומר ברוך שלא עשני אישה ערבייה ואפשר גם בחזקה משולשת, על נשים עם מוגבלות – ברוך שלא עשני אישה ערבייה ועם מוגבלות.

ובכל אופן גברתי, אני רוצה להתייחס למשהו שברור שהוא יכול לקרות, אבל זה עניין של החלטות פוליטיות למערכת עיוורת מבחינת שוק התעסוקה, אבל בשלב זה אני רוצה להתייחס רק לנושא של מערכת החינוך.

גברתי, אני העליתי בשבוע שעבר בהצעה דחופה לסדר הוועדה, את הנושא של צמצום השתתפות משרד החינוך בהכשרות למורים ומורות ערביות. אני לא ידעתי שיש מקצוע כזה, גברתי, מורה ערבייה. אני ידעתי שיש מקצוע כזה מורַה לערבית או מורה לערבית. לא ידעתי שיש כזה מקצוע מורה ערבי. ולכן הדבר הזה חייב להיות מכויל על פי איזו שהיא מערכת ישראלית כללית לגבי מערכת הלימודים. אני כל הזמן שומע שמסיעים אנשים מהגליל אל הנגב ואני לא מבין מדוע ואני לא מבין מדוע אין את השיבוצים האלה בתוך חיפה ובמקומות אחרים, לא רק בערים המעורבות. אני אומר שאינשאללה יום אחד שכל הערים תהיינה מעורבות. לכן את המארג הזה חייבים לפתוח.

אם אני אשאל אתכם היום כמה מורות ערביות יש בסך הכל במערכת החינוך הכללית, הרי ברור אולי שבסך הכל גם אם יוגברו התקנים החסרים בתוך המגזר הערבי, בסופו של דבר יישארו מורים ומורות בעיקר, כי על זה אנחנו דנים בתוך המקצוע הזה, מדוע אין פתיחה של אזורי הרישום.

אני מסכים מצד אחד למה שאמר חבר הכנסת טיבי כאן, שצריך אזורי תעשייה במקומות של היישוב של האנשים, כדי לפתוח. מצד שני, המוביליזציה חייבת להיות קיימת. לא סתם, צריך לנהור לכל המקומות, ואיך אומר – בהמוניכם.

יש מקומות אחרים, יהודים שהם קטנים והם משמשים בהחלט כבתי מלון בלילה ואנשים יוצאים לעבודה. השאלה איך אנחנו מגייסים את תכנית של מוביליזציה שלמה, שהיא עיוורת והיא מסתכלת רק על דבר אחד. היא לא רואה צבע, היא לא רואה מוצא, היא רואה דבר אחד – כישורים לעבודה.

הטכנולוגיה של היום – אם נרצה – אנחנו לא רוצים מסיבות פוליטיות, כי אם נרצה מסיבות פוליטיות, צריך ללכת לסל קליטה. אני אומר לכל האוכלוסיות שעוד לא נקלטו במדינה, וזאת אחת האוכלוסיות – אם אנחנו נרצה, אנחנו יכולים לצמצם את הפערים ברמה גם של האפליה הזאת, שהיא נקראת אפליה בריבוע ואפליה משולשת, לצמצם אותה הרבה הרבה יותר, רק כדי שנעלים אותה לגמרי בסופו של דבר. ויש סיבה גם לעשות את זה.

את יודעת גברתי שהדיון הבא שלנו אצלך זה אפליה של נשים חרדיות, שגם אנחנו ביקשנו. ושם נמצא שוב בעיה דומה שנובעת מתוך תפיסת עולם, מתוך דעה קדומה, מתוך אי היכולת להשתחרר מן המארג הזה של ההסתכלות השונה שלנו כלפי אוכלוסיות.

ולכן טוב שהדיון שלנו עולה תמיד. ההכרעה היא בסופו של דבר אוניברסאליות וחלוקה. השאלה שהכנסת דנה בה והדמוקרטיה דנה בה היא רק שאלה אחת – מי מקבל, כמה ולמה ומי משלם כמה ולמה, וכל אזרח ואזרחית גם צריכים לשאול את עצמם – גם כמה אני מקבל/ת בתוך המשחק הזה. ולכן אנחנו מעלים את הנושא על סדר היום.

אני רוצה שיהיה ברור שבלא הכרעה פוליטית בחלוקה הזאת, שום דבר בסופו של דבר לא יקרה. אנחנו נדבר עוד דיון ועוד דיון ושוב נעלה את האפליה המרובעת והמשושה הזאת. הדבר הזה צריך לקרות, גם בכפר הערבי, אגב. ששם יש מלחמה לגבי מעמד האישה ואני לא מוכן לעשות שום הנחה לאף אחד בעניין הזה. גם לא לאנשים שנמצאים כאן בתוך הכנסת. אבל זו אפליה מספר אחת ואפליה מספר שתיים היא הנושא של-. אחת זה נשים, שתיים נשים ערביות וכהנה וכהנה וכהנה.

תודה רבה גברתי על כל מה שא עושה כל הזמן. אחלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני רוצה לשמוע קולה של אישה אקדמאית שלא עובדת. גברת פדואה מואסי.
פדואה מואסי
אני עובדת. אני יושבת ראש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אה, ככה נרשם לי פה, חשבתי שיש עוד פדואה. אז רנין קאסם.
רנין קאסם
אני גם עובדת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה קרה לכם?
רנין קאסם
אנחנו נדבר בקולן של נשים שלא עובדות.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
הנה, יש פה מישהי, בואי. הבאתי לך במיוחד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תמיד עוזר לי, חבר הכנסת.
אמניה אבו זאיד
נעים מאד עאידה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אהלן. שתי דקות.
אמניה אבו זאיד
אני למדתי הנדסת מחשבים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תתחילי בשם.
אמניה אבו זאיד
אמניה אבו זאיד מהצפון, אבל עברתי לנגב ואני רואה שיש הרבה בעיות לנשים בנגב שהן לא עובדות ולא יכולות אפילו לצאת לעבוד, כי יש להן מסגרת סגורה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את הנדסאית?
אמניה אבו זאיד
אני הנדסאית מחשבים, תואר ראשון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ולא עובדת?
אמניה אבו זאיד
ולא עובדת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
ומה? איפה הגשת בקשות? ביקשת להתקבל לעבודה באיזה מקום?
אמניה אבו זאיד
כן, ביקשתי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
מה הרגשת? האם את מרגישה שיש אפליה, שלא קולטים אותך בגלל שאת ערבייה או בגלל עניינים אחרים? לאיזה חברות הגשת מועמדות להתקבל לעבודה? זו שאלה, כי את יודעת, אם לא הגשת אז יהיה לנו קשה לבחון למה ומדוע אינך עובדת.
אמניה אבו זאיד
כן הגשתי, אבל זה לא הולך מהר, זה לאט מדי ואני מחכה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לשכת העבודה?
אמניה אבו זאיד
לא, הלכתי לעירייה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
למה לעירייה, אם את הנדסאית מחשבים?
אמניה אבו זאיד
לא, רציתי ללכת להיות מורה.
קריאה
היא יכולה ללמד בתיכון. זה קשור לעירייה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, טוב, תודה, אמניה. חבר הכנסת עמיר פרץ.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
תודה גברתי. ראשית אני באמת מצטרף לברכות, בוודאי שכשזה השבוע האחרון למושב הזה ואת מקדישה אותו למגדרים בתור המגדר, לאותן קבוצות נשים שמאופיינות עם התמודדות של קשיים רבים.

אני רוצה לפתוח במשפט אחד ולומר – האתגר של נשים ערביות עם תעסוקה מלאה, זה אתגר לאומי, מעבר לשאלת הצרכים של האישה עצמה, זה אתגר לאומי שישפיע על המשק הישראלי, ישפיע על החברה בישראל, ישפיע על רמת האלימות בישראל, ישפיע על תפיסת דו הקיום בישראל, כי אני מאמין שנשים בכלל הן נושאות מסר. אין מקום יותר טוב לבוא ולקיים מהלכים של דו קיום ומהלכים של הפחתת המתח הקיים בחברה הישראלית, מאשר משטח הייצור. אם זה משטח ייצור במפעל, אם זה משטח ייצור בתוך חדר האוכל, בחדר ההתכנסות של חדר המורים, אם זה במשטח הייצור של העובדות הסוציאליות שמתמודדות עם בעיות דומות ומזינות אחת את השנייה.

לכן אני חושב שקודם כל אנחנו צריכים להפוך את הפירמידה. לא לבוא מתוך תחושה שהנה, מדובר פה בציבור שצריך רק להציל אותו. אנחנו זקוקים להם. אנחנו זקוקים להן יותר מאשר הם זקוקות לנו. לצערי הרב הן בסופו של דבר מוצאות את הדרך להתאקלם, להתמודד עם כל כך הרבה התמודדויות שעומדות בפניהן וראינו פה תיאור של המקצועות השונים, ראינו פה תיאור של התמודדות של המאבקים השונים ואני בהחלט חושב שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שהיא בעייתית.

קודם כל משרד החינוך. המספרים שאתם מתארים זה כמו חבית שיכולה להתפוצץ כל רגע. המספרים שאתם מתארים כאן, של אותם אלפים של אנשים שממתינים, אלפים של מורים אקדמאים, הרי אנחנו מזהים את התסכול של האקדמאים הערבים, בעיקר במקצועות כמו רפואה, מקצועות הרבה יותר מתקדמים, שרואים אנשים שהשקיעו את הכל ואז צריכים להילחם על ההכרה, על הקליטה. אבל מה שאתם מתארים כאן, עם כמעט 11,000 עד 13,000 איש, נשים בעיקר, שממתינות לשיבוץ בעבודה, תשמע, זו פצצה חברתית. זה משהו שבסופו של דבר המשפך שלכם לא יוכל להחזיק אותו. זה עלול פה להיות אחד המבעירים אולי הכי גדולים שיכולים לקרות לנו.

ולכן אני חושב שמשרד החינוך צריך לבחון מה קורה איתו. איך זה יכול להיות שאין לכם צפי. איך יכול להיות שהסיפור הזה, שאתם אומרים שבעצם גם אם תהיה לכם קליטה של 2,500 איש, המספר של הלומדות, כי 2,500 זה רק 1,800 חדשים, אז המספר של המסיימות יותר גדול ממספר החדשים. כלומר זה רק ילך ויעלה, רק ילך ויעצים את עצמו. אני חושב שיש פה שאלות של אזורי תעשייה. יש פה שאלות של הסבה מקצועית. אין לי ספק בכלל, שאלת ההסבה המקצועית היא שאלה חשובה ביותר. אני לא יודע עד כמה הנשים מקבלות את הכלים כדי שירצו לבוא להסבה מקצועית, כי זה לא דבר פשוט.

אני בהחלט חושב שהנושא שעולה כאן היום הוא נושא שהוא בלב ליבה של החברה הישראלית. זה מאבק שאסור להתפשר עליו. אני חושב שכאשר מדברים על תעסוקה כמפתח לשינוי החברתי, לצמצום הפערים, האישה הערבייה היא המבחן. אם נדע שמצבה של האישה הערבייה השתפר, נהיה בטוחים ששאר הקבוצות גם השתפרו, כי ככה זה עובד. יש אנשים שבוחנים את הדברים מלמעלה למטה. אני המבחן שלי למצבה של חברה ישראלית הוא מלמטה למעלה וככל שאנחנו נדע שעמדנו במבחן הזה, מבחן האישה הערבייה, הוא המבחן של החברה הישראלית כולה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חבר הכנסת קסניה סבטלובה. רצית לצאת, אז אני אתן לך דקה לפני.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
תודה לגברתי יושבת הראש. כמה נקודות מאד מאד קצרות. קודם כל ידוע לנו לגמרי שעל פי הניסיון של כל מדינות האזור וגם מדינות מתפתחות אחרות ואנחנו עדיין בשלב של מתפתחות, שלא נשלה את עצמנו, אנחנו מדינה צעירה מאד שעדיין מתפתחת. רק מדינה שנותנת שוויון הזדמנויות לכולם, יכולה להצליח לשני המינים ולכל המגזרים באשר הם.

אני באה ממקום – אני באה מברית המועצות – ששם התגברו על העניין הזה ושילבו את האישה בכל המקצועות האפשריים ובאמת זה נתן את הדחיפה הגדולה בזמנו, בשנות ה-40 וה-50. זה טרם קרה במדינת ישראל ולא רק במגזר הערבי, גם במגזרים היהודים השונים, עדיין יש בעיה מאד קשה עם זה. המגזר הערבי, כיוון שהוא מופלה מהיסוד, אז כמובן שגם האישה, כמו שנאמר פה, מופלית פי שניים ופי שלושה אפילו מכל השאר.

העניין של המורות והעובדות הסוציאליות, כל עבודה מכבדת את בעליה וזה מקצועות נפלאים, אבל יחד עם זאת אסור לנו להסתפק כל הזמן במין דמיון כזה – אוקיי, זה נשים, זה מקצועות נשיים, אז שילכו לשם. אז בסדר. אז תמיד הלכו להיות מורות ושתמשכנה להיות מורות. אני אומרת לא, אנחנו צריכים לשאוף למצוינות גם בתחום של ההוראה כמובן וגם בשאר התחומים, שהאישה, שהבת הערבייה, שהילדה הערבייה שמסתכלת על העתיד תגיד – אם אני רוצה לטוס לחלל, זה מה שאני אעשה. אם אני רוצה להיות ראש ממשלה – זה מה שאני אעשה, זה מה שיקרה, למרות שכרגע זה עדיין קצת נראה רחוק.

המכשול בעיני זה לא רק הניצול וזה לא רק אזורי רישום – אונסוריה – הגזענות שפושה פה בכל וכאשר אני מקבלת פניות ואני כן מקבלת פניות ללשכתי מכלל האוכלוסייה, גם מהאוכלוסייה הערבית, הם כותבים לי דברים מאד קשים. שלחתי את קורות החיים שלי עם השם הערבי שלי, עם כל ההכשרות שיש לי ולא קיבלתי מענה. ואז עשיתי תרגיל, אנשים כתבו לי. אני שיניתי את השם שלי לאיזה שם פרווה כזה, אמיר משהו, וכן מיד ענו לי לזה. אז אני אומרת שהמכשול הזה של הגזענות הוא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתה פרווה?
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אני פרווה? הלו, קסניה. לא בדמיון.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
אני אומרת פרווה. זה יכול להיות גם לכאן וגם לכאן.
קריאה
לא, אמיר ב-א'.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אה, ב-א'. ב-ע' אנחנו ג'דעים, אנחנו לא פרווה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
אז אני אומרת את הדברים הלאה ואני יודעת אותם על עצמי, כי אני גם עם השם שלי, כאשר אני חיפשתי בזמנו, בצעירותי עבודה, גם אני נתקלתי בזה. כל עוד אנחנו נמצאים בשלב הזה, הראשוני, שעוד בטרם בן אדם התנסה ובדקו את ההכשרה שלו, שופטים אותו על פי השם שלו, על פי המוצא שלו או מקום המגורים, אנחנו לא נתקדם לשום מקום.

אז המאבק הזה הוא בעצם לא רק על כן הכוונות והכשרות והסבות, למרות שכל הדברים האלה הם נדבכים חושבים, הבסיס מבחינתי זה הגזענות. ברגע שאנחנו נוכל – ואני בעצם לא יודעת אם אנחנו נוכל למגר לגמרי – אבל ברגע שאנחנו נתקדם מהבחינה הזאת, אנחנו גם נוכל לראות יותר נשים ערביות וגברים ערבים מועסקים בכל מקום במדינת ישראל. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, תודה רבה. שוב, אני מחפשת את הקול של הנשים. אמרו לי ואני נזהרת ואומרת, אמרו לי – כדי שלא תפתיעו אותי. רנין עבאס?
קריאה
מאיסה עבאס.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתם רואים, כל המידע המגיע אלי לא נכון היום. יש רנין עבאס?
אילן גילאון (מרצ)
את מחפשת מובטלת או מה?
קריאה
מאיסה עבאס.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז מאיסה, בבקשה תתקרבי למיקרופון. תנסי בשתי דקות לספר לנו כמה זמן את מחפשת עבודה.
מאסיה עבאס
אני לא רק מחפשת עבודה. שם לי עבאס מאסיה, אני תואר שני בלימודי משפחה וההתמחות שלי היא ייעוץ משפטי. אני סיימתי השנה הזאת. פשוט מאד אני נלחמתי. אני הלכתי לדרום שנה, אני עבדתי בירושלים שנה ועכשיו פשוט מאד אני יושבת בבית, כי יש לי משפחה ולא רק משפחה, אני מחפשת עבודה. אני שלחתי הרבה קורות חיים לשתיל, לעוד מקומות.

הגעתי למצב שאני יכולה לבוא לפה, ללמד, לעבוד באיזה עבודה, אבל פשוט מאד עבדתי בירושלים ולא נתנו לי הסעות, אז איך אני חוזרת לפה? אני לא מקבלת הסעות. אני הייתי נוסעת יום יום מדיר חנא עד לפה, מלמדת בעיסוויאה למטה. כל הבעיות שהיו גם שם וכל הדברים שיש בעיסאוויאה, לימדתי ונלחמתי כדי ללמד כי אני אישה שרוצה ללמד. רוצה להחשיב את עצמי שאני נמצאת. אני אישה ואני יכולה להגיע לרמה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, מאיסה, אני רוצה לשאול אותך, את אמרת שיש לך M.A, תואר שני בייעוץ משפחתי.
מאסיה עבאס
עכשיו סיימתי את זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, את תחפשי עכשיו, תמשיכי לחפש משרת הוראה או שעכשיו תרחיבי את החיפושים שלך לדברים אחרים.
מאסיה עבאס
בהתחלה, עכשיו אני אמשיך לא רק בהוראה, אני עכשיו מחפשת ברווחה, אבל לעומת כל זה אני עכשיו נכנסת לטיפול. יש לנו עכשיו במכון אדלר שלב טיפולי, כי אני גם רוצה לפתוח קליניקה בשביל עצמי, כדי להוכיח שנשים ערביות יכולות להגיע לרמה שהן רוצות אותו, לא רק לייעץ, גם לטפל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יפה, מצוין. אני מודה לך קודם כל על זה שנתת שוב הוכחה למה שאמרנו מתחילת הישיבה, שנשים ערביות מחפשות עבודה כל הזמן ותוך כדי חיפושים הולכות ועושות תואר שני והולכות ועושות עוד התמחות. אולי זה יביא להן תעסוקה, אך לצערי הן עדיין לא מקבלות.

חבר הכנסת איימן עודה, לפני שיתחילו לכתוב שאני מתעלמת מהנוכחות שלך, בבקשה.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
גברתי וחברתי יושבת הראש, חברי הכנסת, נציגי הממשלה.

אני חושב שהברומטר של כל חברה איפה היא נמצאת, זה נמצא בדיוק בתשובה על מעמד האישה – איפה נמצאת האישה. והמפתח לקדמה ולפיתוח זה העבודה. ופה שמעתי שאנחנו נותנים, לא נותנים. פה אין אחד שנותן. פה כולם מרוויחים, בעיקר מבחינה ערכית וגם מבחינה כלכלית. זה רווח לכולם. זה רווח לאישה הערבייה, לחברה הערבית ורווח לחברה בכלל מבחינת ערכים וגם מבחינת כלכלה.

אני מתבונן במצב בוועדה הנוכחית ואני חושב כך – שאחרי שבוע מהנאום הכביכול מתקן שאנחנו עשינו בו טעות - - -
אילן גילאון (מרצ)
שלך או שלו?
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
של ראש הממשלה, שהטעות שלנו, שדבריו לא הובנו נכון ואנחנו יש לנו בעיית קשב וריכוז - - -
אילן גילאון (מרצ)
יש לכם בעיה לבוא בהמוניכם. אני לא יודע למה את לא מתרכזים.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
כן, אבל מה המצב בוועדה? שאנשים באו בהמוניהם אבל אין נציג אחד מהקואליציה בוועדה. ואני חושב שבוועדה שמורכבת גם מנציגים מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, יש אפס נציגות מהקואליציה, אז הערביות נהרו לוועדה הזו, אבל מהצד השני אפס מהקואליציה.

שמענו מיפוי ואני רוצה להציע שלושה פתרונות, שניים ברמה הקונקרטית ואחד ברמה היותר הוליסטית. ברמה הקונקרטית – התכנית הכלכלית. שם כתוב למשל שאחד מהפתרונות הוא מעונות יום, וכתוב שם שמגיע לאוכלוסייה הערבית לפחות 25%. מה קרה שם? שהכסף כולו ירד, אז זה השליך על 25% מהאוכלוסייה הערבית. פה צריך לתקן, כי כולנו יודעים שהבעיה הזו נמצאת במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, לכן צריך להעלות את האחוז.

עוד תכנית קונקרטית שאמורה להתחיל, זה הדיפרנציאלי בחינוך וכיתות הלימוד. חסרות שם אלפי כיתות. במידה ומאיישים, אז זה מביא תעסוקה במיוחד בתחום שיש בו את הבעיה העיקרית של הערביות שלמדו אבל אין מענה. לכן פה צריך להיכנס למקום הזה בשביל לנסות לשפר כמה שאפשר.

אלה הן שתי הצעות קונקרטיות, אבל אני חושב שבשביל לפתור את הבעיה, בשביל להתקדם בצורה רצינית, חייבים לחתור לוועדת שרים. עאידה, אנחנו התברכנו שאת יושבת ראש ועדת מעמד האישה. מבחינתנו זה נכס אדיר לתפיסה ההוליסטית, המקשרת בין כל הדברים ועם ניסיון ארוך השנים שלך, אני חושב שאולי תזמיני את השרה גילה גמליאל ונחשוב ביחד איך מקימים ועדת שרים מיוחדת לעניין תעסוקת נשים ערביות. במידה ונצליח, אני חושב שזה מהווה פלטפורמה מאד חשובה לקידום בנושא הזה.

תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
קודם כל תודה. אתה בדיוק הגעת לשלוש דקות ושתי שניות. כל הכבוד.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
בלי התודה זה שלוש דקות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בדיוק התחלתי לרשום לי סיכומים ואחד הדברים שרציתי לקראת הסיכום ואני אפרט יותר בעניין הקמת ועדה, אני לא בטוחה אם זה ועדת שרים או ועדה שהיא קצת אחרת, אולי ועדת מנכ"לים, כי בדרך כלל שרים נותנים הצהרות. מי שעושה את העבודה זה מנכ"לים, אבל אפשר לדבר על זה. זה לא שכבר קיבלנו את הוועדה ורבים מי יישב בה, אבל כל הנושא שדיברת עליו, חבר הכנסת איימן עודה, מעונות יום, אני מוסיפה לו משפחתונים, כי משרד הכלכלה, שתיכף נצטרך להגיד משרד הרווחה, יצטרך לתת תשובות בעניין של קריסת המערכות גם של מעונות יום וגם משפחתונים.

עובדה שהמשפחתונים מספקים היום עבודה לכ-1,800 נשים, חלק גדול מהן נשים ערביות ותכפילו פי חמישה, שזה מספר הנשים שמשתמשות במשפחתונים, וזה הולך לקרוס אם לא יטפלו בנושא הזה מיידית. אני יודעת שיש משא ומתן, אני יודעת שהמשא מתקן תקוע בנושא הזה ואי אפשר, כל עוד יש נשים שמצאו להן איזו שהיא תעסוקה, שנחבל להן בתעסוקה הזו. אני חושבת שהגיע הזמן להעלות גם את הנושא הזה באופן מאסיבי, כי כשמדובר על חסמים בפני תעסוקת נשים, זה אחד החסמים הרציניים ביותר.

אם כבר התחלנו לדבר על משרד הכלכלה, נמצאת איתנו הנציגה אלה אייל בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים. אני מודה שהגעת למרות המחלה ואבקש מאימאן אל קאסם, שתייצג את הנושא הזה. במידע שקיבלנו יש דבר שכבר דיברתי עליו כמה פעמים - - -
קריאה
סליחה, אני הנציג מהאגף למעונות יום במשרד הכלכלה, אז אם תרצו התייחסות שלי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תיכף, אחרי שנסיים את זה. גם הצוות יעבור למשרד הרווחה. אני חושבת שההחלטה יוצרת בעייתיות די רצינית בזה שתעכב תהליכים שאולי התחילו ותכניס את המערכת לאיזה שהוא כאוס, אבל תיכף נשמע ממך.

רציתי לדעת בנושא של תכנית עבודה ובמסמך שקיבלנו לידיים שלנו עלה שוב מה שהעליתי גם בסיורים שעשיתי במרכזי ריאן וגם בישיבות שהתקיימו פה. עכשיו יש לנו אישוש במסמך רשמי. נשים ערביות, בדרך כלל, 52% מהן – ירדנו מ-60%, עכשיו זה 52% - עוברות הכשרות במרכזי ריאן בנושא של טיפוח, חן ומטפלות. לא הגיע הזמן שתסיקו מסקנות? במיוחד כשמחציתן לא מועסקות אחר כך, קשה לעשות להן השמה ואלה שעושים להן השמה לא עובדות בהכשרות שהן עושות.
קריאה
וקונדיטוריה, יושבת הראש.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
עכשיו כן, יש גם קונדיטוריה. טוב, הכל יפה, ורוד, יש לנו ציפורניים יפות וגם עוגיות.
אימאן אל קאסם
צהריים טובים לכולם. אני רוצה להתייחס בעצם לשלוש נקודות, האחת שגברת חברת הכנסת עאידה תומא הדגישה לגבי תכנית השוברים. במונחי משרד הכלכלה זו תכנית הוואוצ'רים שמחלוקת לבלתי משתתפים בשוק התעסוקה. אני חייבת להדגיש שהשוברים מחולקים בסוף למשתתפים גם על פי רצונם. נכון שהכוון תעסוקתי מכוון אותם, מייעץ להם, לאישה שלא כדאי לה ללכת בסוף למקצועות החן והקוסמטיקה, כי מה לעשות, השוק מוצף, אבל בסוף זו בחירה שלה.

עוד פעם, אני מדגישה שלמשרד הכלכלה יש הנחיה למרכזי הכוון שקרואים בשם ריאן, שגם מיוצגים כאן על ידי המנכ"ל וחלק מהצוות שלו, שלא לתת את זה במספרים גדולים. יכול להיות שבשנה הבאה יהיה שינוי והסבסוד והמימון למקצועות שהם לא מבוקשים ירד וניתן את הדגש לסבסוד יותר גבוה למקצועות טכנולוגיים שדרושים בשוק העבודה ב- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שהגיע הזמן לא להשתמש במושג יתכן. עושים תכניות כדי ליישם אותן. נותנים הוראות כדי שימלאו אותן. אם יש ראייה כוללת והסטטיסטיקה אומרת את מה שהיא אומרת, אז כדאי לעצור את זה.
אימאן אל קאסם
אני צריכה לציין שהתכנית הזאת היא חדשה, היא סך הכל שלוש שנים מנוהלת במשרד הכלכלה. אנחנו כרגע בוחנים אותה. אנחנו בוחנים את המספרים כל סוף שנה דרך ועדות ההיגוי ודרך הרבעונים בשנה. את צודקת שצריך לשים את הדגש ולשים את האצבע, לחזק את המקצועות שהם נדרשים בשוק העבודה ופחות לתת למקצועות האחרים שנאמרו כאן. אני מניחה שאת בטח תקיימי עוד דיונים בשנה הבאה ותשאלו אותנו על השוברים. אני מניחה שהשינוי כן יקרה ורמת הסבסוד למקצועות האלה תרד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תשמעו, אני אמרתי את זה כי מה שלא עלה עד עכשיו בדיון הזה וניסיתי איך שהוא להדגיש את זה, כספים – כספי ציבור שמוקצים לנושא הזה לא מנוצלים עד תום. משרדים לא מנצלים את התקציבים שהוקצו לתעסוקת נשים ולתעסוקה באופן כללי. לא מנצלים את התקציב. במועט שמנצלים אותו, הייתה איזה תכנית פה שב-28% נוצל התקציב. כלומר, הממשלה עצמה לא עושה את העבודה שהטילה על עצמה ולא שאין תקציב, יש תקציב. אף אחד לא שואל איפה הולך התקציב כאשר לא מנצלים אותו, אבל 28% כאשר מנצלים תקציב – תנצלו את זה טוב לפחות.
אימאן אל קאסם
גברת תומא, אני מדברת בשם משרד הכלכלה, בשם המטה לתעסוקת החברה הערבית תחת המשנה למנכ"ל. הנקודה השנייה ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה זה שייך למה שאני אמרתי?
אימאן אל קאסם
לניצול התקציבי. אני מדברת בשם המשרד - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז אני מדברת על ניצול טוב של כספי ציבור. אם טיפוח וחן פאסה, אז לא משקיעים בזה, נקודה. לא משקיעים בזה. מי שתרצה ללמוד, כאשר היא תבין שזה לא בעדיפות ולא נותנים לזה סבסוד, היא לא תלמד. אני אומרת לך, היא לא תלמד. היא תבחר משהו אחר.
אימאן אל קאסם
אנחנו בוחנים את זה ואני מקווה שבשנה הבאה יהיו לנו תשובות שהן יהיו יותר מספקות ומשביעות רצון. אני רוצה להתייחס לנקודה השנייה, ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא מחכים עד סוף השנה הבאה לקבל תוצאות. דואגים שהתוצאות תהיינה ככה.
אימאן אל קאסם
עוד פעם, יש הנחיה, אני כבר אומרת לך שיש הנחיה של משרד הכלכלה וד"ר יאסר חוג'יראית, מנכ"ל אלפנאר שמפעילה את מרכזי ריאן, מעיד על זה שיש הנחיה של משרד הכלכלה לא לתת שוברים לתחום הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, בסדר.
אימאן אל קאסם
ואני לא רוצה להבטיח את השינוי, אני רוצה לקוות שיהיה באמת שינוי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
אימאן אל קאסם
יש לי עוד זמן להגיד עוד שני דברים?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שני דברים, בבקשה.
אימאן אל קאסם
אוקיי, התכנית השנייה שמשרד הכלכלה מוביל זה שילוב אקדמאים מהחברה הערבית בתעשייה עתירת הידע, שזה בתקציב של 10 מיליון שקלים לשלוש שנים. דרך אגב, ההנחיה של משרד הכלכלה משני הזכיינים שמפעילים את התכנית, זה 25% נשים, זה יותר גבוה מהאחוז של הנשים במגזר הכלכלי. בשנת 2016 הושמו בתעשייה עתירת הידע 80 נשים, דרך שני הזכיינים.

הנקודה השלישית היא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מבינה שאת מדברת על צופן ועל - - -
אימאן אל קאסם
צופן ואיטוורקס.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ואיטוורקס. מדובר על 80 נשים שיש להן השמות?
אימאן אל קאסם
כן, בשנת 2016.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כמה זה מהאחוז הכלכלי של ההשמות?
קריאה
זה בערך 20% של שני הארגונים ביחד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יש ארגון שעשה יור השמות לנשים ערביות?
קריאה
זה אותו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כמעט אותו אחוז?
קריאה
כן.
אימאן אל קאסם
הנקודה השלישית, וזאת בעצם התכנית שרלבנטית לתעסוקת אקדמאים, זה הכוון תעסוקתי לטיפול באקדמאים וגם השמת אקדמאים. עובדים בכמה זרועות. גם המנהלת של התכנית נוכחת כאן. אני יכולה להגיד שבתכנית יש רכזים, דובר כאן על הסבה מקצועית ואני מסכימה עם מה שסאוסאן ציינה. יש כמובן השמה והסבה לתחומים הפיננסיים והכלכלה, הפרא-רפואי והבריאות, שילוב במגזר הציבורי והסבה בתחום ההוראה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
איפה זה?
אימאן אל קאסם
זה תחת הכובע של התכנית אמתיאז.
קריאה
זה לסטודנטים או לאקדמאים שכבר בוגרים - - -
אימאן אל קאסם
התכנית התחילה בהכוון להשכלה גבוהה וכרגע - - -
קריאה
לתלמידי י"ב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זה הכוון יותר.
אימאן אל קאסם
רגע, אני אעשה סדר. תכנית אמתיאז, במתכונת שלה התחילה בהכוון להשכלה גבוהה. זה מתוקף החלטת הממשלה של טרכטנברג. מדובר על אוכלוסיית בוגרי י"ב בכמה יישובים שהמל"ג לא נמצא שם. עכשיו הדגש על השמת אקדמאים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה זאת אומרת מל"ג לא נמצא שם?
אימאן אל קאסם
זה הסדר פנימי בין משרד הכלכלה למל"ג. איפה שהמל"ג לא נמצא בהכוון להשכלה גבוהה, חויבנו ליישם את התכנית, מתוקף החלטת הממשלה. זה בסוגריים.

התכנית פועלת בכמה מישורים ועכשיו הדגש הוא על השמת אקדמאים. זאת אומרת לחפש את האקדמאים ולקחת את עורכי הדין, את הרוקחים/רוקחות שמגיעים ומתקשים להשתלב, את בוגרי ההוראה והחינוך, ועושים איתם תכנית כדי ליישם אותם. כמובן יש ממשקים עם שירות המדינה ועוד כמה מקומות. אם יש צורך, ארווה יכולה להרחיב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כמה מתוכם נשים וכמה תכניות כאלה יש?
אימאן אל קאסם
התכנית היא תכנית שנקראת אמתיאז. ארווה תוכל להרחיב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שם ותפקיד.
ארווה רינאוי קאסם
ארווה רינאי קאסם, מנהלת תכנית אמתיאז. אז כפי שאימאן התחילה להגיד, תכנית אמתיאז התחילה בהכוון להשכלה גבוהה. אנחנו כיוונו אנשים ללמוד מקצועות מבוקשים במשק. כל מקצועות ההנדסה, הרפואה, הבריאות, תחומים שבסופו של דבר יש להם אופק תעסוקתי. השנה, שנת 2016, התחלנו להתמקד באקדמאים ערבים ובמיוחד אקדמאיות ערביות, כאשר 60% מהפונות אלינו הן נשים אקדמאיות והרוב המוחלט הוא בעצם בהוראה וחינוך לגיל הרך.

יש לנו כמה תחומים שאנחנו מתעסקים בהם. אחד התחומים, כמו שאמרה סאוסאן, זה הסבה מקצועית למורים ומורות, במיוחד למורות, לתחום שהוא מבוקש במשק. אנחנו מתחילים עכשיו תכנית עבודה של כמה שנים, כדי לעשות כל מיני מסלולי הסבה לנשי. אנחנו גם מתעסקים בהשמת אקדמאים בכמה תחומים של תחום הבריאות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ארווה, יותר ספציפי. אני לא יכולה עכשיו לפשוט את התכניות. תגידו מספרים. תגידו סטטיסטיקה, כמה תכניות יש, כמה מהן לנשים.
ארווה רינאוי קאסם
אוקיי. תכנית אנתיאז היא תכנית אחת, היא תכנית ארצית, תחת חברת אלפנאר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני יודעת.
ארווה רינאוי קאסם
אנחנו התחלנו השנה להתעסק באקדמאים, כאשר נכון להיום יש לנו 250 אקדמאים שפנו אלינו ו-60% מתוכם הם נשים. בוא נגיד 90% מה-60% הן נשים שלמדו הוראה וחינוך לגיל הרך. התחומים שאנחנו אמונים עליהם הם תחומים של הסבה מקצועית למורים ומורות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תכניות.
ארווה רינאוי קאסם
תכניות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
התחלתם איזו שהיא תכנית?
ארווה רינאוי קאסם
התחלנו הסבה מקצועית לתחום הנדל"ן ואנחנו מתחילים הסבה מקצועית לייעוץ ארגוני ואנחנו תוך כדי בנייה, כי יש עוד - - -
אימאן אל קאסם
וגם עוד תכנית שהיא בשיתוף עם איימן, תכנית מרחבים, להכניס מורות מהמגזר הערבי למגזר היהודי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, תכנית מרחבים בארגון שהתחיל ומימן, כמו יוזמות קרן אברהם להכנסת מורות ערביות.
אימאן אל קאסם
אני אצביע על הבעיה. יש בעיה של עברית. זאת אומרת הרמה של הערבית צריכה להיות ברמה מאד גבוהה כדי שבתי הספר במגזר היהודי יוכלו לקלוט את האנשים האלה. עכשיו בתכנית שמים את הדגש כדי לחזק את השפה הערבית בכדי להגיע לרמה גבוהה, כדי שנוכל לעשות את זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
שפיע אלג'מאל
התחלנו בתכנית הערבית שזה יהיה חובה מהגן עד י"ב, בתוספת של שעות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תאמין לי, לפני שמתחילים ללמד בגן, שילמדו עברית בבתי הספר כמו שצריך. מה שהיה קיים, שילמדו כמו שצריך. ואולי את כל השיעורים שמושקעים בתורה ובתנ"ך ובחיים נחמן ביאליק, יתנו משהו כמו עברית שאפשר לדבר אותה.
ארווה רינאוי קאסם
יש עוד בעיה קטנה עם תכנית מרחבים, שהם מחפשים מורים ומורות מאזור המרכז והדרום ואין ביקוש רב בצפון, אז זה לא נותן מענה לכל המורות המובטלות בצפון, לצערי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
טוב, אני מבינה שזו תכנית חדשה שעוד לא קיבלה שום תוצאות שאפשר לדעת מהן איך להעריך את טיב העשייה שנעשית, אבל בסדר גמור. אני מקווה שתביא איזה שהן תוצאות.

אני רוצה לתת לחגי, בבקשה. הבנתי שאתה צריך לצאת.
חגי פורגס
אז זהו, יש לי דיון אחר בוועדה אחרת בשתים עשרה וחצי. אני חגי, מהאגף למעונות יום במשרד הכלכלה. אני אשמח אם תמקדי אותי. קודם ציינת את מעונות היום והמשפחתונים והיו כמה נושאים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את האמת, אנחנו דיברנו גם על מעונות יום ומשפחתונים בישיבה קודמת. ה-50 מיליון שקלים שנעלמו מהתקציב ירדו גם מה-25% של האוכלוסייה הערבית. את זה אנחנו כבר יודעים. איך אתלם תתקנו את המצב, אני לא שמעתי עדיין איך יתוקן המצב הזה, אבל בנושא של משפחתונים, אני יודעת שזה עדיין תקוע, לא התקדמתם כנראה במשא ומתן. לאן הלך תקציב המשפחתונים? יש לי שאלות לשנה שלמה.
חגי פורגס
בסדר, אז אני אתחיל בהרחבת היצע המעונות היום במגזר הערבית. קודם כל מאז שנת 2011 הוקצו כ-1.1 מיליארד שקלים לבניית מעונות יום. בשנת 2014 עברנו לשיטת תקצוב חדשה, מהירה יותר, בלי הרבה חסמים, עם אפשרויות השתתפות ממשלתית הרבה יותר גבוהה ובמסגרת השיטה החדשה, אפשר לקרוא לזה אפילו רפורמה, נכנסו המון הטבות ועדיפויות למגזר הערבי. כמו שציינת, האחוזים ששריינו אותם למגזר הערבי היו 20%, עכשיו זה 25%. אנחנו נותנים שיעור השתתפות ממשלתית גבוהה יותר – 95% לעומת המגזר הכללי, שזה רק 90%.

אנחנו מאפשרים תוספת תקציביות בגלל תשתיות היקפיות וכו'. הרבה הטבות שאנחנו נותנים. אנחנו עדיין מבינים ומבקר המדינה העיר על זה בדו"ח האחרון, שיש בעיות תכנון ברשויות הערביות ומבחינתנו תנאי סף זה שקיים היתר בנייה לקבל את זה, ואנחנו מכירים שיש פה איזו שהיא בעייתיות. אנחנו עובדים על יצירת מנגנון שילווה את כל הרשויות, במיוחד מהרשויות הערביות ש- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
המנהלה.
חגי פורגס
מנהלת בינוי, ויוקצה לזה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
איפה היא נמצאת?
חגי פורגס
זה עכשיו בשלבים לקראת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתה יודע כמה זמן אני שומעת זה בשלבים? שנה וחודשיים.
קריאה
אפילו יותר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, אני דיברתי על עצמי – שנה וחודשיים.
חגי פורגס
נכון. זה מכרז שהוא לא כזה פשוט, אבל אנחנו עכשיו בשלב מאד מתקדם, זה עולה לוועדת מכרזים בקרוב וזה יפורסם וייסגר, אנחנו מקווים עד סוף השנה ומוקצה שם כוח אדם ייעודי לרשויות מהמגזר הערבי, גם בליווי של הגשת בקשות וגם בביצוע ובתשלומים ובעמידה ביעדים וכו'.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. ממילא כל הנושא של מעונות יום ומשפחתונים הוא כל כך מסובך, כולל איך מנוצל התקציב הזה של בינוי מעונות, שהיה על זה סיפור גדול בשבוע שעבר, שכמעט לא נבנה כלום עם כל הכספים שהועברו, אבל באמת לא נוכל להיכנס לפרטי פרטים.
חגי פורגס
רק להגיד, אנחנו רואים התקדמות מאד משמעותית, כולל ברשויות הערביות, גם בביצוע המזומנים וגם במעונות שנבנו ביחס לשנים קודמות. אנחנו תולים את זה ב - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, אבל בינתיים כל התקציב של המשפחתונים הוא תקציב מוגבל, אין בו שום ערך תוספתי שמאפשר לפתוח עוד משפחתונים עד שייבנו המעונות, וזה משאיר את הכפרים באותו מקום ואת הנשים באותו מקום.
חגי פורגס
אז לגבי המשפחתונים, אני חייב להגיד שיש היקפים מאד גדולים של משפחתונים במגזר הערבי. אנחנו מכירים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה?
חגי פורגס
שהמגזר הערבי עושה שימוש נרחב מאד במשפחתונים שלנו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כי אין לו מעונות יום.
חגי פורגס
נכון, נכון. מספר מעונות היום במגזר הערבי הוא נמוך ואנחנו מודעים לזה ואנחנו פועלים ובמשפחתונים אנחנו גם רואים את השימוש הנרחב שעושים שם. זה נכון שהתקציב של הפעלת המשפחתונים לא גדל בשנים האחרונות ועכשיו זה נמצא בדיוני התקציב לקראת שנה הבאה ואני יודע שיש על זה דיונים גם מול ועדת הכספים. הנושא הזה עולה והוא נמצא בדיונים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
חגי פורגס
ברגע שיגיע תקציב, יש לנו מנגנון שיחלק את התקציבים האלה, שגם שם תהיה עדיפות ליישובים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני רוצה לשמוע לא במקום. אתם דרשתם תוספת תקציבים למשפחתונים?
חגי פורגס
כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
המשרד שלכם דרש מהאוצר?
חגי פורגס
מנכ"ל המשרד פנה ליושב ראש ועדת הכספים, שדנה בנושא והוא התייחס לזה. זה כתוב שם. היה מתווה והוא רוצה לחדש את המתווה הזה. זה מפורט במתווה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ונראה אותו בתקציב המדינה הבא?
חגי פורגס
אני לא יודע. אני לא משתתף בדיוני התקציב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, תודה. אני רוצה לתת לשני אנשים להתייחס, יש לנו דיון בעוד חמש דקות. שתי דקות לרון גרליץ מעמותת סיכוי ושתי דקות למר חוג'יראת מאלפנאר ודקה לסיכום שלי. בבקשה.
רון גרליץ
תודה עאידה. אני חושב שהדיון הזה מאד חשוב. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב אחרת או לפחות לחשוב על פתרון אחר בנוסף לנושא של תעסוקת נשים ערביות. אנחנו מרוכזים מאד בשאלת הפתרון של בעיית ההיצע של נשים ערביות ואנחנו הרבה פחות מדי מקדישים את תשומת הלב לאיך לייצר ביקוש לנשים ערביות בשוק העבודה הפרטי. שוק העבודה הפרטי הוא שוק העבודה הכי גדול במדינה ויש שם בעיה של ביקוש. אני כמובן לא אחזור על הסקירה של ה חסמים, היא נאמרה פה הרחבה.

האפליה על רקע לאומי, שחברת הכנסת אמרה את זה פה במילים יותר קשות ממני, היא גורם מאד חזק, שבסופו של דבר הוא גורם משמעותי שעומד בפני נשים ערביות וגם גברים ערבים כמובן, בכניסה לשוק העבודה. והפתרונות שלנו לתחום ההיצע, מערכת החינוך, האוטובוסים ומעונות היום, הם בסופו של דבר לא יעזרו לאישה הערבייה שקורות החיים שלה נפסלים בגלל שהיא ערבייה וגם לא יעזרו אם היא כבר מגיעה לראיון ובראיון לא רוצים לקבל אותה כי היא אישה ערבייה. אנחנו חייבים לתת מענה לחסם על רקע לאומי ולייצר ביקוש בשוק העבודה הפרטי לנשים ערביות.

יש דרך לעשות את זה. אנחנו לא המקום היחיד בעולם שיש בו אפליה על רקע לאומי במקומות העבודה. בעיננו, לפי עמותת סיכוי, הדרך היחידה האפקטיבית לעשות את זה, היא על ידי קידום של העדפה על ידי מכרזי מדינה. חברות פרטיות שניגשות למכרזי המדינה, אני לא מדבר על חברות בבעלות ערבים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לבדוק את הייצוג אצלן.
רון גרליץ
לבדוק את הייצוג של נשים ערביות בחברות פרטיות של כל מיני מכרזי המדינה. מדובר על עשרות מיליארדים שקלים בשנה. הדברים האלה נעשו, אני רוצה להדגיש, הדברים האלה נעשו במקומות אחרים בעולם וברגע שהמדינה העבירה לשוק הפרטי את המסר שחשוב לה כמה עובדים המדינה צריכה להכין רגולציה, שבה החברות הפרטיות שניגשות לקבל כספים של מכרזי מדינה יצטרכו לדווח כמה עובדים ועובדות ערביות יש להן ומה הן עושות כדי להגדיל את ייצוג העובדים הערבי; ובהמשך יהיה גם ניקוד עודף לחברות שמעסיקות עובדים ערבים.

אני גם רוצה להגיד לנציגי משרדי הממשלה שנמצאים כאן, אנחנו בדקנו את זה לעומק, העלות של התכנית הזאת היא נמוכה בהרבה מהתועלת שלה למשק. המדינה רוצה לקדם תעסוקת ערבים ואנחנו חייבים לעשות איזה שהוא סוויץ'. כבר היום יש הרבה נשים ערביות שלמדו באוניברסיטאות הטובות, או שיש להן רכב או שיש להן קווי אוטובוסים ויש להן פתרון לילדים. אני לא מזלזל בפתרונות האחרים, הם נורא נורא חשובים, אבל הקבוצה הזאת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אם יש לך עוד רעיון כדאי להתחיל להגיד אותו עכשיו. הזמן שלך מסתיים.
רון גרליץ
לא, אני רק מסכם את הרעיון הזה, כי בעיני זה הרעיון שצריך לקדם. אני חושב שצריך להפעיל לחץ על משרד האוצר ובמיוחד על מנהל הרכש. המפתח מצוי במינהל הרכש. המפתח מצוי במינהל הרכש. המצב החוקי מאפשר להם לדרוש מהחברות דיווח כמה עובדים ערבים יש להם, זה צעד ראשון שיכול להיות מאד מאד משמעותי ואני מציע להקדיש מאמצים מול משרד האוצר ומול מינהל הרכש. זה ייצר ביקוש בשוק הפרטי, לנשים שכבר היום – חשוב להגיד – שכבר היום מוכנות לשוק העבודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, תודה רון. מר חוג'יראת בעניין ריאן. אני אבקש, סטטיסטיקה כבר קיימת.
יאסר חוג'יראת
לא סטטיסטיקה, אני אדבר רק על עובדות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא רק עובדות, גם על ראייה לעתיד נרצה לשמוע.
יאסר חוג'יראת
אני אדם פרקטי ואולי נשנה את התמונה השחורה למשהו עם תקווה לעתיד. חברת אלפאנר מפעילה את כל מרכזי ריאן בארץ מהדרום ועד הצפון. אנחנו מפעילים גם בעצם בחברה הבדואית בדרום, גם בדואים, צ'רקסים, גם החברה הערבית וגם בדואים. אנחנו נמצאים בכל האוכלוסייה.

אני אתן עובדות: בסך הכל מהקמת החברה, שהיא בעצם בת שלוש שנים וחצי, היו בה 37,000 משתתפים, מתוכם היו 23,000 נשים, שזה בערך 70%. מתוך ה-23,000 נשים שהיו אצלנו במרכזי, 63% מבחינת שנות לימוד הן 12 שנות לימוד ומעל ל-12 שנות לימוד - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מאד מצטערת. אני ביקשתי לא סטטיסטיקה. תגיד לי את הדברים העיקריים.
יאסר חוג'יראת
זה נתונים, זה לא סטטיסטיקה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, נתונים-נתונים. אני רוצה לשמוע האם הסקתם איזה שהן מסקנות תוך שלוש השנים האלה ואיך אתם הולכים לדחוף את זה.
יאסר חוג'יראת
אנחנו הצלחנו להשים מתוך המשתתפות שיש לנו, כמעט 9,000 נשים, שזה בעצם 40% מהנשים שפנו אלינו למרכזי ריאן, אנחנו הצלחנו להשים אותן. כמובן שאנחנו עדיין מדברים על כך שהרוב זה משרות כניסה. צריך לקחת בחשבון שזה אנשים שבחיים שלהם לא יצאו לשוק העבודה. לכן מבחינתנו זה הישג.

הראייה שלנו בעצם היא לשפר ואנחנו מפעילים עכשיו את תכנית אתמיאז בנושא הזה של השמת אקדמאים ואנחנו נכנסים עכשיו לתוך התהליך. אני מקווה שבשנה הבאה יהיו לנו - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אתם נמדדים לפי ההשמה או לפי הקליטה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם וגם.
יאסר חוג'יראת
גם וגם. אנחנו גם השמה וגם קולטים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם וגם, רק ההשמה שלכם, המעקב שלכם הוא לשישה חודשים וזה לא מספיק.
יאסר חוג'יראת
לא, לא, אנחנו מלווים את המשתתפים שלוש שנים ולא שישה חודשים. ההתמדה שלנו נחשבת מחצי שנה ומעלה. זאת אומרת כשאנחנו אומרים השמות, אנחנו מתכוונים - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איזה סוגי עבודות הושמו?
יאסר חוג'יראת
אצל רוב הנשים, ואנחנו מדברים כמובן בהתאם גם לפי ההשכלה שלהן, רוב הנשים זה פקידות, מכירות ועובדות מהסוג הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
פקידות ושירותים.
יאסר חוג'יראת
אנחנו עכשיו נתמקד גם בתכנית אתמיאז על השמת אקדמאים בעתיד. בשנת 2015 ניצלנו כמעט את כל התקציב המיועד למרכזי ריאן, כמעט 90% מהתקציב נוצל וגם בשנה הזאת אני מקווה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
איך אתם מסבירים את החלוקה של התקציבים במרכזים אצלכם, כאשר לפי החישובים שעשיתי, לאוכלוסייה הערבית הבדואית יש לכם משהו כמו 48% מהתקציבים הכלליים, לאוכלוסייה הערבית הכללית משהו בסביבות 28% ולאוכלוסייה הערבית דרוזית 10% ולמינהלה 17%.
יאסר חוג'יראת
התקציבים נקבעו על פי החלטות ממשלה וזה לא אנחנו שקובעים את התקציבים. זה החלטות ממשלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זה החלטות ממשלה?
יאסר חוג'יראת
כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתם לא שולטים איך מתחלקים התקציבים בין המרכזים השונים שלכם?
יאסר חוג'יראת
לא, לא. אנחנו מקבלים תקציב לכל תכנית והחלוקה היא בתוך התכניות. אנחנו לא שולטים בחלוקת התקציב - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מי שולט?
יאסר חוג'יראת
בעצם זה החלטות הממשלה דרך משרד הכלכלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כלומר משרד הכלכלה, נא לענות. משרד הכלכלה – אתם מחליטים איך מחלקים את התקציבים במרכזי ריאן? כי ידוע וברור כבר ונכתב בדו"ח מבקר המדינה, שהחלוקה היא לא שוויונית. יש מרכזי ריאן שנותנים תכניות ואפשרויות שלא קיימות במרכזים אחרים.
מימי שמחה כהן
אז כמו שד"ר חוג'יראת הסביר, בעצם היו החלטות ממשלה בשנת 2010 עד שנת 2012. אנחנו עדיין עובדים לפיהן עד שנת 2016. אנחנו בפועל מקבלים את דו"ח מבקר המדינה בשלב הבא שאליו אנחנו כותבים עכשיו את המכרז הנוכחי. מ-2017 תהיה שוויוניות ככל הניתן על פי צרכים בין כל האוכלוסיות שיהיו בתוך מרכזי ריאן. הווה אומר שאת לא תראי את הפער הזה שראית עכשיו בתקציבים שהוקדשו, את תראי תקציב די דומה בין כל התכניות בחלוקה בין 2017 עד 2020.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מאד מקווה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
שאלה קטנה: איך משפיעה עליכם החלטת הממשלה 922? אתה זוכר? אתה יודע?
יאסר חוג'יראת
בהחלטה החדשה יש בעצם תקציב של תעסוקה של כל התכניות של כל החברה, אני מקווה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אתה זוכר כמה?
יאסר חוג'יראת
זה 200 מיליון שקלים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש כבר לזה סעיף תקציבי?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לשום דבר מהתכנית אין סעיף תקציבי עדיין.
יאסר חוג'יראת
עדיין אין סעיף תקציבי. עדיין לא.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לכל התכנית הכלכלית אין סעיפים תקציבים חוץ מהתוספתיים.
יאסר חוג'יראת
זה בעצם לחמש השנים הבאות. אנחנו מדברים על 2017 עד שנת 2020.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חוץ מזה שהיה קיים בתקציב המדינה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
2016 כלול.
מימי שמחה כהן
לא, 2016 זה עדיין בתכניות הקודמות. הסעיף הספציפי של מרכזי ריאן אומר בשנת 2016 עדין מסתמכים על התכניות הקודמות. 2017 עד 2020 – 200 מיליון שקלים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אבל יש 50 מיליון שקלים בשנת 2016.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בשנת 2016 זה התוספתי והתוספתי עוד אין לנו סעיף תקציבי. הם עוד לא יודעים מה, כי התוספתי עוד לא הועבר לסעיפים תקציביים, לצערי הרב.

אני מודה אני חייבת לסיים, המוזמנים לדיון השני כבר נמצאים בחוץ, אבל קודם כל אני רוצה לסכם כך:

זה אולי אחד מהדיונים הכי מפורטים ועמוקים ואני יודעת שיש נושאים שעוד לא נגענו בהם. זה כבר דיון רביעי בנושא תעסוקת נשים. החשיבות של הדיון הזה נובעת מזה שהמשרדים עכשיו מכינים את התכניות לשנה הבאה ואת התקציבים לשנה הבאה ואני ארצה שנעשה דיון, יכול להיות בעוד שבוע, בנושא הזה, כדי להשלים את מה שהיה חסר לנו בדיון הזה.

מה שברור, שיש פה אמירה מאד ברורה שמשרדי הממשלה חייבים לעשות הערכה לתכניות שלהם. קודם כל הם צריכים לנצל יותר את התקציבים המוקצים. מי שטוען שהוא רוצה להוציא את הנשים הערביות וכל הזמן מדבר על זה בצורה שלילית, כאילו אנחנו אלה, הנשים הערביות שפוגעות בכלכלה בזה שלא יוצאות לעבוד, שיתחיל להפשיל שרוולים, ינצל את התקציבים שהיו אצלו ויעשה תכניות מתאימות שכן פותחות את שוק העבודה בפני הנשים כמו שצריך.

נכון שנעשו מאמצים עד עכשיו, אני מברכת על המאמצים שהניבו פרות, אבל כולם יודעים שהם עוד לא הגיעו אפילו ליעדים שאפשר לדבר עליהם בגאווה.

המטרה שלי היא להתכנס לכיוון של תכנית כללית ואני אקרא מפה ונתחיל לעבוד על קריאה לוועדה מיוחדת או של מנכ"לים או של ועדת שרים שאולי תאציל את סמכויותיה למנכ"לים שלה, שיבנו תכנית כוללנית שמקשרת בין התכניות הקיימות. לא יכול להיות שמידע שנמצא במשרד מסוים לא עובר או תכנית מדינית שנמצאת, מדיניות שנמצאת במשרד לא עוברת למשרד השני.

שילוב הנשים הערביות בתעסוקה לא יכול להתקיים כל עוד שאין באמת תכנית כללית, כוללת, שמשלבת ראייה של כמה תחומי עשייה בכמה משרדים.

כמובן כל הנושאים של אזורי תעשייה, מחר אנחנו נדבר יותר בוועדת כספים על אזורי תעשייה. משנת 2010 ועד היום לא הושלם אפילו אזור תעשייה אחד. בעניין מעונות ומשפחתונים הנושא גם כן תקוע והכספים מפוזרים גם בתוך הקו הירוק וגם מחוץ לקו הירוק, על זה אנחנו יודעים.

אני חושבת שבאמת הגיע הזמן שהמשרדים יעשו הערכה לתכניות שלהם. המסמך הזה יעזור לכם גם כן ומסמך של מבקר המדינה, ונלך לכיוון קריאה ברורה לוועדת שרים שתתעסק רק בנושא תעסוקת נשים ערביות.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.

קוד המקור של הנתונים