הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 12:30

הקייסים ורבני קהילת יוצאי אתיופיה - תקנים ותנאי העסקה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

עמר בר-לב

פנינה תמנו-שטה - חברת כנסת לשעבר

יוסף הדנה - רב ראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

עמי סנאי - מרכז שירותי דת, המשרד לשירותי דת

הודיה רוזנבלום - עו"ד, רפרנטית תחום חברה, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

גדי יברקן - יו"ר מטה המאבק לשיוויון חברתי ליהודי אתיופיה

אריאל מואב - רכז מחקר, המחלקה למדיניות ציבורית, מכון "עתים"

אסתר ביסוור - יועצת משפטית, מכון "עתים"

פנטהון אספה-דאוויט - מנכ"ל טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסינגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

סנבטו ג'נבר - דובר טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסינגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

שושנה בן-דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ירון יחיאס - דובר ומקדם מדיניות, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אשר סיום - שליח באתיופיה מטעם הסוכנות היהודית

אליעזר מנגשה - רב הקהילה בבאר שבע, רבני העדה האתיופית

בנימין זרו - רב הקהילה בקרית גת, רבני העדה האתיופית

אבשלום תזזו - רב הקהילה ביהוד, רבני העדה האתיופית

אליהו כבדה - רב הקהילה בלוד, רבני העדה האתיופית

קפילאו משה בוגלה - רב קהילת ראשון לציון

רפאל אלמו - רב קהילה, נתניה

שרון שלום - רב קהילה קהילת קדושי ישראל

קייס ראובן איילין אדגואיצאו - קהילת חדרה

קייס פקדו יוסף - קהילת אשקלון

קייס מלקו פקדו - קהילת שכונת תלפיות, ירושלים

קייס מולה אלמו - קרית מלאכי

מלדה-שחר איילין - קהילת הקטמונים ותלפיות, ירושלים

אומרי טגמלאק אברה - סופר יוצא אתיופיה

קייס שמעון אליאס

קייס סמאי אליאס

קייס ראובן מנשה

קייס עזריה אביהון

קייס סמני פלקה

קייס בימר ליקאונת

קייס וובשט ילאו

קייס נגטו יהייס

קייס ראובן אלמו

קייס דנקו אדנה

קייס קסה איוב

הרב צרנט וורקו

הרב אליהו סבג

גטצאו בוגלה

משה אנדלק מנדפרו

גבריאל טדסה

אורי קבדה

יצחק טיים

חיים אשטו טגנה

יורם ווסה

יצחק מהרי

אלעד סנבטו

סמניאו למקמו

דוויט באינסין

סיסאי אדמסו

גרמאו מגניסטו

יאסו זללו

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ר.ל., חבר המתרגמים

הקייסים ורבני קהילת יוצאי אתיופיה - תקנים ותנאי העסקה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. כבוד הקייסים ורבנים, נציגי משרדי הממשלה והארגונים, פעילי הציבור, ברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה. בגלל הצבעות אנחנו קצת איחרנו אבל נשלים את זמן האיחור ואני מברך את כולכם על שהגעתם.

הנושא של הדיון שלנו היום הוא "קייסים ורבנים מקהילת יוצאי אתיופיה – תקנים ותנאי העסקה". נושא הדיון הוא לא על מעמדם, אלא על תנאי העסקתם. זה אומר, תנאי העסקה גם של אלה שיש להם תקנים. לכן אני רוצה שלא נתפזר, מאד חשוב לי להדגיש את הדבר הזה. אני יודע שיש בעיות אחרות שקשורות לנושא של שירותי דת לקהילה, אבל כדי שנצא עם החלטה ברורה שתחייב את הממשלה לבצע אותה, נתמקד על נושא ברור מאד שהוא תקנים ותנאי העסקתם.

כאשר אנו מדברים על תקנים, הכוונה היא השלמה למשרה מלאה לחמישה עשר קייסים שכבר מועסקים על ידי משרד הדתות במועצות הדתיות, אבל בחצי משרה. בחצי משרה הם לא יכולים לנהל את חיי המשפחה כי זה קשה מאד וגם לא יכולים לצאת לעבוד כמו שצריך. לכן אנחנו רוצים להגיע להחלטה, להשלים את המשרה של חמישה עשר הקייסים למשרה מלאה, שזה בערך 7.5 תקנים. גם לגבי תקנים לרבנים, בנוסף לתנאי העסקתם. האם אלה שכבר מועסקים הן במשרה מלאה והן בחצי משרה, מקבלים את כל התנאים לפי החוק? קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה וכל הדברים האלה.

הדיון שלנו היום יעסוק סביב נושא זה, מי שיתחיל לדבר על נושא אחר, אני מראש אומר לכם שאני עוצר אותו כי לא נגיע לשום מקום. אני רוצה שנגיע רק לנושאים שקבענו, אם צריך לדון בנושאים אחרים נקבע זמן אחר. אני חושב שזה מספיק ברור.

מאז שהתחלתי פה בכנסת, פנו אלי קייסים ורבנים בנושא הזה וקיימתי מפגשים גם עם שר הדתות וגם עם משרדים אחרים רלבנטיים לנושא, אולם אני רואה שהנושא מתמסמס. כל אחד זורק על השני ואנחנו צריכים לשים קץ להתמסמסות. אנחנו רוצים לקבל החלטה ברורה, חד וחלק, שתחייב את הממשלה לפעול בנושא הזה.

חמישה עשר קייסים, כולם יהודים העוסקים במלאכה, שמשרד הדתות משלם להם לפי חצי משרה. לפי מה שהסבירו לי הקייסים, לפי סוג העבודה שלהם הם עובדים אפילו יותר ממשרה מלאה, כי הם מסתובבים בין הקהילות בכל הארץ על מנת לסייע ולשרת את הקהילה, אבל בסופו של דבר משרד הדתות מכיר רק בחצי משרה של עבודתם. זה מה שאני יכולתי ללמוד על הנושא הזה מהמפגשים שקיימתי עם הקייסים.

בעניין הרבנים, יש רבנים שסיימו את לימודיהם וקיבלו את ההסמכה ואת מה שצריך, יש בהם צורך בשטח לקהילה אבל הם לא מועסקים על ידי משרד הדתות. אין תקנים. זה מה שאנחנו רוצים לדון בו.

נמצאים פה נציגי המשרדים, אבל קודם כל לפי המסורת שלנו, להתחיל בברכה על המפגש שלנו מפיו של קייס וורקו, אחר כך מאבא קסה, אחריו הרב יוסף הדנה ואז נמשיך. אני רק מבקש שתקצרו.

מברך בשפה האמהרית.

תודה רבה. אנחנו מתחילים להיכנס לנושא הדיון. אני רוצה שהרב יוסף הדנה, שגם היית שותף לכמה פגישות בנושא הזה ואתה גם עובד משרד הדתות, מאד חשוב שתיתן לנו את התמונה, איפה המשרד עומד היום בנושא הזה? מה התקדם ולאן הגעתם בנושא הזה, כדי שנמשיך. בבקשה, כבוד הרב.

כבוד היושב ראש והמנהיגים הרוחניים, הקייסים, הרבנים, קהל קדוש ונכבד. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, שהוא מביא את העניינים האקוטיים שלנו לדיון ממש בבית המחוקקים. אני חושב שזה דבר גדול, דבר שלא היה עד עכשיו ואנחנו כולנו צריכים להודות על כך. באמת 'ישר כח' גדול.

כאדם הממונה במשרד הדתות, ישנם כמה וכמה דברים שנעשו. באגף שלי במיוחד. ביקרנו במועצות הדתיות ובדקנו את תנאי העסקתם של הרבנים והקייסים. מי שהיה במועצה הדתית יודע שהגענו, אפילו לקחנו את תלושי המשכורת ובדקנו. השתדלנו לתקן מה שהיה צריך לתקן. עשינו מה שצריך. אני רוצה להסביר. השכר שמקבלים הקייסים הוא מקביל לרבני שכונות. כשמדרגים את השכר אז זה תלוי כמה העיר גדולה ובתארים שיש. יש כל מיני מרכיבים כדי לקבוע את דרגת השכר אבל, הבסיס לכולם הוא אותו הדבר.

לגבי חמישה עשר הקייסים שעובדים בחצי משרה, אנחנו כבר למעשה עם סגן השר, הרב אלי בן דהאן, כבר בזמנו הגשנו את הבקשה להשלים את השכר שלהם. גם עכשיו, השר הנוכחי, הרב דוד אזולאי, אדם מאוד מאוד יקר, הוא תומך ורוצה. אין שום ויכוח שצריך להשלים את השכר. הבעיה - - - ואין תקציב. כל הזמן אומרים: אין תקציב. זה מאד חשוב שאם האוצר ייתן תקציב אז בעזרת השם אנחנו נוכל להשלים את מחצית המשרה. אני גם חושב שעל מנת לעבוד כמו שצריך וגם לכלכל את המשפחה צריך שיהיה מספיק כסף. כאן אנחנו עומדים. הבקשה שלנו נמצאת. גם לגבי רבנים, גם כאן יש בעיה שאין מספיק רבנים וכבר הרבה שנים לא מינינו רבנים. גם, בגלל התקציב וכן הלאה.

יש לנו מקומות שאין רבנים ולא קייסים. למשל באזור הצפון, אין קייסים ואין רבנים. גם במרכז הארץ יש ערים וניקח לדוגמה את נתניה, עם מעל עשרת אלפים נפשות ויש רב אחד. זה לא מספיק. יש עוד מקומות, יש לי עשרים ואחד מקומות שרשומים שאין להם רבנים. יש גם מקומות שאין להם לא קייסים ולא רבנים. זה ממש אויר לנשימה כמו שאומרים וזה אומר שאם יש קצת כסף מסודר אז מטפלים בנוער, מטפלים במבוגרים, כולם מתרכזים ביחד. הנוער היום, ברוך השם רוצה לחזור ורוצה להתפלל ובמקום שיש בתי כנסת מסודרים זה מדהים לראות חזרה בתשובה של הנוער. לכן זה מאוד מאוד חשוב למנות רבנים חדשים ולתת לקייסים להשלים את השכר שלהם. זה באופן כללי. אחר כך לפי הצורך אנחנו נמשיך.

תודה. אם אני מסכם כבוד הרב אז עמדת משרד הדתות היא חיובית, שמוכנים גם להשלים משרה מלאה לחמישה עשר קייסים וגם לתת תקנים לרבנים.

נכון מאד.

הבעיה היא תקציב.

נכון.

האם אני יכול לשאול כבוד הרב, האם משרד הדתות פנה לקבל תקציב?

משרד הדתות, אני בעצמי, באגף שלי, הכנו חומר ומסמך רציני. הגשנו. לפי מה שידוע לי המשרד פנה גם למשרד ראש הממשלה. אני כל הזמן שואל ואני לוחץ. אני מקווה בעזרת השם שיהיה אבל לא יודע משום מה עדיין לא יצא לפועל.

הוגש למשרד ראש הממשלה?

החומר ניתן להגשה. אני מקווה שזה הוגש.

סליחה, כבוד הרב אבל, אתה מייצג את משרד הדתות ולכן אני מקשה עליך. האם יש מישהו אחר שיכול? אני עשיתי שיעורי בית לפני הדיון הזה עם המשרדים הרלבנטיים. במשרד ראש הממשלה אמרו לי חד משמעית: לא הגיעה אלינו שום בקשה בעניין הזה אז פה יש בעיה. אני רוצה לדעת אם באמת המסמך הוכן ונשאר במשרד הדתות או הוגש למשרד ראש הממשלה.

לפי מה שידוע לי המסמך הוגש בשמי אז כנראה זה לא היה מספיק. השר בעצמו צריך להגיש. הגשתי את המסמך לשר. עד כאן אני יודע.

אני יודע שהגשת את זה. השאלה שלי היא האם ממשרד הדתות זה יצא למשרד ראש הממשלה. אני אפנה את זה לעמי סַנָאי כי משרד הדתות אמר לנו שאתה תענה על כל הדברים. יש לך את העובדות, אתה עוזר של כבוד הרב.

לגבי מה השאלה?

המסמכים שכבוד הרב הכין. לפי מה שהוא אמר. השלמה עבור חמישה עשר קייסים למשרד מלאה ותקנים לרבנים.

באיזה תאריך?

לא משנה. יש העתק. זו לא בעיה. את המכתב יש לי. השאלה היא האם משרד הדתות הגיש את זה למשרד ראש הממשלה כדי לקבל את התקציב?

יש שני דברים. קודם כל שלום וברכה. 'חזק וברוך' על הדיון הזה. אני אחזור על דברי הרב. אני אגיד לך. לגבי הקייסים, חמישה עשר הקייסים, אלה כמה שלבים, בסדר? זה היה בדיון תקציב אצל סגן השר לשעבר, אלי בן דהן, ועכשיו הוא אצל האוצר. שמענו שזה נתקע באוצר. אני מדבר על שני דברים - - -

לא, לא, אנחנו התקדמנו הרבה.

לכן אני מפרט לך.

רגע, סליחה, אני לא רוצה למשוך זמן. אנחנו נמצאים עכשיו במקום אחר. ישבתי, גם הרב השתתף, בפגישה עם שר הדתות. פעמיים ישבנו והוא דיבר על תקציב. את התקציב אפשר למצוא במסגרת ועדת השרים בראשותו של ראש הממשלה. התבקשנו, כלומר משרד הדתות התבקש להגיש את הבקשה למשרד ראש הממשלה. שר הדתות נתן הוראה, הוא אמר לי שהוא אמר להגיש את זה. הרב יוסף הדנה הגיש את המסמך. המסמך, אתמול בדקתי ולא הגיע למשרד ראש הממשלה. מה הסיבה? על זה אני רוצה שתענה.

אני לא יודע.

אתה לא יודע, או.קיי.

אני אגיד לך מה. אם הגיע או לא הגיע אני יכול לבדוק. קודם כל תן לי - - -

אני שאלתי אותך בגלל שמשרד הדתות אמרו שהם שלחו אותך.

אני אענה לך. אני אגיד לך מה ידוע לנו וגם את זה כבר הרב אמר. אם הדבר לא הובהר אני אסביר את זה יותר בפרוטרוט. יש שני שלבים של הגשה. השלב הראשון שהגשנו אותו, הגשנו את זה עצמאית.

על זה אין מחלוקת.

יפה, אז אחרי שהגשנו - - -

הוגש למשרד הדתות. לא למשרד ראש הממשלה.

לא, אני אגיד לך מה נאמר לנו. הוגש עצמאית, זה מה שהרב גם אומר ונאמר לנו שלא צריך להגיש את זה עצמאית אלא השר צריך להגיש את זה בתור בקשה לאודי ולכל השאר. זה מה שנאמר לנו.

זה ברור.

הלכנו לשר ואמרנו לו בהאי לישנא. בדיוק אותו הדבר. מסרנו לו. עכשיו, את ההגשה עצמה, לא, תקשיב, את ההגשה עצמה הגשנו לשר. מהשר והלאה כך נאמר לנו. זהו.

טוב. הבנתי. בקיצור, הבקשה לא עברה למשרד ראש הממשלה.

תשאל אותם פה, אני לא יכול לאשר לך.

בסדר. אני שואל אותך בגלל שהם אמרו לנו שהם שולחים אתכם כנציגי משרד הדתות. בגלל זה אני שואל אתכם. האם נמצא נציג משרד ראש הממשלה?

יש רק מנציבות שירות המדינה וזה לא רלבנטי כי הם לא עובדי הנציבות.

עוד לא הגענו לזה. בבקשה, קייס סמאי.

תודה רבה כבוד יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה. ברשות קייס הקייסים וקייס ארגוטה גנייה, ברשות הקייס רונך למוד, הרב הדנה, כבוד הקייסים והרבנים, מכובדיי כולם. אני קייס סמאי, יושב ראש עמותת הקייסים המאוחדת, זרע אהרן כהנת. אני ברשותכם אגיד את הדברים מתוך הכתב על מנת לדייק בבקשה ובדרישה.

ממשלת ישראל החליטה פעם נוספת ב-28 למרץ 2010 על מינוי חמישה עשר קייסים כלומר, נוספים להחלטה שהייתה ב-92', על ידי ועדה בינמשרדית. הבסיס להחלטה הוא כדלקמן. "בעקבות הגידול באוכלוסייה האתיופית בישראל ולאור העובדה שהעלייה מאתיופיה נמשכת גם בימים אלה, גבר הצורך בהכוונה רוחנית דתית על ידי הקייסים ובמתן שירותי דת ברוח המסורת שנהוגה באתיופיה, בנוסף לשירותי הדת הניתנים על ידי רבנים מטעם הקהילה. נמצא כי הצורך בשירותים רוחניים ודתיים הנטועים במסורת הקהילה האתיופית ומסופקים על ידי הקייסים ממשיך להתקיים, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. הקייסים החדשים יועסקו בתנאי רבני שכונות, לרבות - - -. עוד מוצע כי ככל שנדרשת תוספת תקציב לאיוש התקנים אגף התקציבים יקצה למשרד לשירותי דת את התוספת הדרושה". כך ההחלטה שהייתה ב-2010 שהגיש השר מרגי, כמובן בליוויו ובעזרתו של חברינו שעד היום מלווה אותנו, גדי, נמצא פה, גדי יברקן שאתו למעשה הגענו עד כה. אבל לצערי הרב, זה לא כפי שכתוב. קודם כל שכרם של קייסים גם בחצי משרה, השכר הבסיסי ואתם יכולים לראות את התלושים, הוא בעצם 1,900 ₪ לחודש כשכתוב 50% משרה. 1,900 שקל, זה מה שכתוב, אפשר לראות את התלוש.

הדבר הנוסף הוא שאין תנאים סוציאליים כגון קרן השתלמות, אחזקת רכב וכל הדברים שדרושים, שניתנים לעובד משרד וזה לא ניתן. גם לא חופשות, לא תוספת תואר ולא גמול השתלמות. יש קייסים שיש להם תואר אבל אין תוספת לדברים האלה ולא שום התייחסות. אין תקציב לפעילות רוחנית, מה שאנחנו עושים כגון אירועי חגים, להזמין מרצים כאלה ואחרים אין לנו שום תקציב. אין אפילו מקום, חדר לקבלת קהל, כשבעצם הקייסים במועצות הדתיות נאלצים לקבל את הקהל שלנו בבתי כנסת. אולי בודדים, בכדי לא להגיד על כל המועצות הדתיות אז אולי בודדות, שתיים שלש, נתנו חדר. מה גם שכשאנחנו מדברים, אין עם מי לדבר שם, אין עם מי לדבר. מה בעצם התשובות שאנחנו מקבלים. התשובות הן: אתם לא עובדים שלנו, אתם שייכים למשרד הדתות, תשאלו את משרד הדתות. אלו התשובות שאנחנו מקבלים. במשרד הדתות אין מענה. מי שמנסה לסייע בעניין הזה זה משרדו של הרב הדנה וכמו שראיתם הדברים גם לא צולחים שם. אנחנו נמצאים במצב הזה. אם אפשר לציין מה אנחנו בעצם מבקשים. אני רוצה ברשותכם שגדי ימשיך לפרט את העניינים האלה.

קודם כל כפי שיושב הראש אמר לגבי השלמת השכר של הקייסים עם התנאים וכפי שגם בהחלטה כתוב, השכר של הקייסים הוא בגובה של רב שכונה. רב שכונה, אני לא יודע אם בחצי משרה מקבל אלפיים שקל או 1,900 שקל. אני חושב שהרבה יותר. זו בעצם אחת הדרישות.

קודם כל תוספת של תנאים סוציאליים. אם אנחנו עובדי מדינה אז צריכים להתייחס בהתאם. חדר לשרות, לתת בו מענה לקהילה. אני לא רוצה בבית הפרטי שלי או בבית כנסת. אני רוצה מקום שם. אני אומר בשם כולם, אני יכול להגיד באופן אישי, במועצות הדתיות אצלנו, בזמנו מרב הדנה קיבלתי חדר לחצי, כלומר, אנחנו צריכים לחלוק שעות אבל כן.

כמובן שנדרשים לנו עוד קייסים שהוסמכו ובכלל לא הוכרו. גם על זה אנחנו רוצים להמשיך ולפעול. מבחינתנו, אנחנו, כגוש אחד החלטנו לפעול, גם הקייסים הוותיקים, גם הרבנים וגם הקייסים שהוסמכו עכשיו. ביקשנו, כמובן שכקייסים מרוב העיסוק אנחנו לא מגיעים לזה, שייצג אותנו במשרדים הממשלה השונים גדי יברקין, אז ברשותכם אם אפשר להמשיך אז אני אשמח. תודה רבה על ההקשבה.

תודה. אנחנו עכשיו נשמע מקייס אביהון בקיצור, בבקשה. אני מבקש שתדברו בקיצור. הבעיה ברורה.

קודם כל שלום לכולם ולכבוד היושב ראש. אני אישית, לפני שבועיים, הייתה לי פגישה עם המנהל הכללי. דיברנו על משכורת השלמה של הרבנים והקייסים וגם על כך שהקייסים החדשים יקבלו את ההכרה. אמרו: - - -. קודם כל הגשנו בקשה. ביקשנו ששר הדתות יגיש בקשה, לא הגישו בקשה על השכר. לא ל-2016 ולא ל-2017, לא קיבלנו בקשה להגיש אותה לוועדה. יש בחוק אפשרות להגיש אותה לוועדה אבל אם עכשיו לא מגישים אותה אז זה לוקח ל-2008. אנחנו בקשנו, אין לנו שום כתובת לקבל ממנה את העלאת השכר של הקייסים.

הם מקבלים, כמו שאמרו, לשניהם, כל אחד, משמרות אדירות שיהיו בריאים. איך אפשר לפרנס שבעה, שמונה ילדים עם 2,000 שקל? בנוסף לזה גם הקייסים שמקבלים מ-93', 95', עד היום המשכורת שלהם 4,000 שקל. אין להם שום תקנים. אם אני אתן דוגמה. קייס - - - עדיין זרוק בכפר מרכז שפירא. בגלל שהיו כל מיני חילוקי דעות בין המועצות הדתיות של המקום, תראו, כמעט עשרים שנה, עדיין זרוק במרכז שפירא. אף אחד לא הולך לבקר, לעזור לו, לתת לו. ביקשנו, משרד הדתות, בשבילנו, אתם יודעים מה, אין לנו שום כניסה. לא רק זה, יש הרבה מקרים במועצות הדתיות. גם העובדים הוותיקים אין להם שום תנאים, אין להם שום דרך לקבל את הדברים.

אחרי שלפני עשר שנים עשינו תביעה שיעלו את המשכורת, שישלמו את - - - . עד היום לא מושלם. מי הכתובת לדבר הזה? אני לא יודע. אני מבקש, אדוני היושב ראש, אם באמת עושים אתך כדי לקבל את הרבנים אני מבקש שיקבלו גם את הקייס - - - . יש קושי, כמו שהרב אמר, בצפון, במרכז הארץ, יש חוסר בקייסים וצריך להשלים אותם. במדינה לא חסר כסף, כשהממשלה - - - כסף, להשלים את המשכורת לא היה חסר כסף, לכל העניינים האחרים לא היה חסר להם את הכסף. כדי להעביר משכנתא חסר כסף, להביא את העולים חסר כסף, לתת לקייסים משכורת חסר כסף, כשהקהילה מגיעה תמיד חסר כסף. אני מבקש אדוני היושב ראש, להתייחס לנושא הזה. זה חשוב. גם לקבל את הקייסים - - - וגם להשלים את השכר שלהם כמה שאפשר. אני חושב וגם מבקש להעלות את מעמדם. אם לא נעלה את מעמדם של הקייסים שוב נחזור כל שנה או כל שנתיים או כל חודש, נחזור לוועדה. זה מה שאני אומר. אני מבקש גם להעלות את מעמדם וגם להשלים את שכרם מיָדית. תודה רבה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עמר בר-לב. תודה רבה. עכשיו גדי אבל אני מבקש בקיצור.

אני אעשה את זה בקיצור.

קשה לי לעצור את הקייסים והרבנים אבל אותך אני יכול לעצור, אין בעיה. אתה לא רשום פה. תציג את עצמך.

אני - - -

סליחה, שלום לכולם. (אומר דברים באמהרית) שנה הבאה, אחת עשרה שנים התיק שלנו - - -

תודה.

לפרוטוקול, אני חייב לתרגם. מה שהקייס פוקדו אמר שהוא לא קיבל מעמד. כלומר, שלא מכירים בו במשרד הדתות. הוא לא מקבל משכורת כמו קייסים אחרים. זו הדרישה. עלתה גם טענה שהוא פנה לרב יוסף הדנה ועדיין הנושא לא טופל. זה המסר שהוא הביא פה.

אחת עשרה שנה.

אחת עשרה שנה.

תודה רבה. אני בעוד ארבע דקות יוצא. יש לי פגישה בנושא הזה עם השרה גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, בנושא שאליו הגענו. מאחר והדיון נפתח באיחור אז יש לי ארבע דקות להגיד את מה שיש לי להגיד. אל"ף, אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון, ד"ר אברהם נגוסה חבר הכנסת ולכבוד הוא לנו שדיון כזה מתנהל כשבראשו עומד בן הקהילה, זה לא מובן מאליו. ותודה רבה לצדיק מסדום, חבר הכנסת עמר בר לב שהגיע להשתתף בדיון הזה. אני אומר לכם, אני נעלבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי. היום בדיון הזה, שהוא דיון כזה חשוב ומשמעותי, שמגיע הרב הראשי, איך שלא תקראו לזה, מצדי הרב מיליובביץ' של יהודי אתיופיה, הרב - - - יושב פה ושר הדתות שולח פקיד, עוזר של עוזר של עוזר לדבר בשם משרד הדתות. אני במקום יושב הראש הייתי מפזר את הישיבה, הייתי מביא אותו מבחינתי בניידת את השר הזה.

אני מכבד - - -

שניה, אני יודע שדבריי - - -

רגע, תן לי קודם להגיד לך.

יש לי שתי דקות לסיים.

אני אתן לך. אני אתן לך את הזמן. אני רוצה להגיד לך. כשמשרד הדתות שולח את נציג משרד דתות, אני לא יכול לסרב בגלל שהוא שייך לקהילה. לכן, אל תיכנס לזה אלא רק תציג את הבעיה.

אני אגיד כך. ישבתי עם השר הנוכחי ארבע פעמים השנה. יושב פה גם כבוד הרב יוסף הדנה שעֵד לרוב הפגישות וייאמר לזכותו, הוא עושה את המקסימום כפקיד. הנושא של הקייסים התחיל ב-2006 שאז בראש משרד ראש הממשלה עמד עורך דין שפיגלר, אחר כך ב-2008 יצחק כהן שר הדתות, אחר כך בפעם השנייה שלו, אחר כך הגיע מרגי, צדיק בסדום, שכל הקהילה צריכה להכיר לו תודה. עד שהאיש הזה הגיע הנושא של הקייסים היה תקוע. זה לא קשור לשכר. הקייסים האלה לא ימותו מרעב. הציבור מחזיק את הקייסים האלה יום יום, לא המדינה. החצי משרה שהמדינה מנסה להתנפנף אתו פה, גם זה היה בכוח ובמאבק עיקש. כשישבנו וניסינו לנהל את זה אמרו: תיקחו את הכסף. אמרנו: גם תביאו עוד ששה ב-2008, שכך היה. הסיפור הוא לא כלכלי. הסיפור הוא גזעני. אמר את זה בית דין לעבודה במדינת ישראל לפני שלושה שבועות. בית הדין במדינת ישראל פסק שמשרד הדתות משתמש בגזענות ומפלה את הקהילה. פסק דין של מדינת ישראל. מה צריך יותר הוכחה מזה כדי לבוא לכנסת, לראות את כל המנהיגים הרוחניים שפה, שיושבים מאחוריהם 150,000 איש ומאחורי ה-150,000 איש יושבת היסטוריה של 2,500 שנות יהדות וציונות. מה שהמוסלמים, הנוצרים והמיסיון לא הצליח לרמוס מדינת ישראל היהודית רומסת ברגל גסה. כשאחרי ששים, חמישים שנה, מדינת ישראל פותחת את כל הפרוטוקולים של ילדי תימן ומקימה את ועדת ביטון כדי להכניס את ההיסטוריה של עדות המזרח, מדינת ישראל וכולם ביחד רוצים פה ציבור אנושי היסטורי יהודי. לא מדובר בכסף, מדובר בשאלה האם יהודי או לא יהודי. אם אני יהודי שחור לא מטיל ספק שיש פה יהודים לבנים אז מי הם שיטילו ספק ביהדות שלי? זה כל הסיפור. לא הכסף. אני חייב לצאת לפגישה הבאה. תודה.

תודה רבה לך.

ברשות היושב ראש, אני רוצה להגיב כי אני יודע שיבוא אבל - - -

רגע, רגע, רגע, אני אומר לך, אחר כך אני חוזר אליך. אתה תענה. יהיו עוד שאלות. תענה לכל ביחד.

כל אדם יביא את הטענות שלו ללא הכפשת האחר. אנחנו עובדי המשרד לשירותי דת, תרצו או לא תרצו. פקידים של הפקידים. אנחנו אמונים על הנושא הזה ואנחנו יודעים את תפקידנו כשיודעים את הנושא שהלכו לפה. הייתם צועקים אם היו שולחים לפה - - -

תגיד את האמת. למה שיקרתם פה, במקום לבוא ולהגיד - - -

סליחה, סליחה, אני מבקש, יש סדר, יש רשימת דוברים. אני כיבדתי אתכם, קיבלתי אתכם, נתתי להם להסביר את עמדת המשרד. מעכשיו כל ביקורת שתעלה אל תקפוץ כי בסוף אני אתן לך זכות תגובה, בסדר?

הזכות לא - - -

לא, רק תהיה - - -

לא אישית לבן אדם.

לא צריך לקחת אישית. אמרתי לך והזהרתי אותך בהתחלה, אל תיקח את זה אישי כי - - -

הפקיד של הפקיד?

בסדר אבל זה הדיון. אנחנו רוצים להגיד לפתרון. אתם מייצגים את משרד הדתות בדיון הזה וגם בעבודה שלכם ולכן, את כל השאלות אנחנו נפנה אליכם. אל תיפגעו. בבקשה, אני אמרתי מן ההתחלה. הרב רפאל אלמו, בבקשה.

שלום לכולם. כיוון שכולם לחוצים פה אז נתחיל בבדיחותא. מספרים על שני קבצנים שהגיעו לרופא, לדוקטור, מאוד מאוד לחוצים. הגיע הרופא ושואל את הקבצן הראשון: למה אתה פה? אומר לו: שמע, תקוע לי שקל בגרון. אומר הרופא לקבצן השני: למה אתה פה? אומר לו: השקל שנתקע לו זה השקל שלי. גם אנחנו פה עסוקים בשקלים שתקועים בצנרת של משרד הדתות ואצל משרדים כאלה ואחרים אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא קבצנים, אנחנו הגענו לפה מתוך תחושת שליחות עמוקה מאד של הקהילה ומתוך רצון לעזור לקהילה שלנו שנמצאת גם ככה לפעמים בצורה לא פשוטה. אני אספר כמדגם מייצג את הסיפור שלי. לא הייתי מספר אותו אם לא הייתי מרגיש שהוא מייצג הרבה רבנים והרבה מאד קייסים.

עלתה פה השאלה שאולי לרבנים אין מספיק תעודות, הקייסים לא למדו רבנות אולי ובגלל זה לא צריך למנות אותם וכו'. אני רוצה לומר. יש לי תעודה של רב שכונה, אני משמש כרב קהילה ואם רוצים יש לי גם תואר שני מאוניברסיטת בר אילן. יש לי בית כנסת, יש לי קהילה ויש לי הכול אבל אין לי שום מינוי של רב קהילה. אני משמש בהתנדבות מלאה שמונה שנים כרב קהילה בבית הכנסת בנתניה, אני עושה את העיסוק שלי של הפרנסה, אני מחנך כיתה בבית ספר באחד מבתי הספר הטובים בנתניה.

ברוך השם, סידרתי לעצמי את החיים שלי בצורה הכי רגילה שיכולה להיות אבל בסופו של יום, כשאני מתמודד עם החיים האישיים שלי ומתלבט בבית איפה לקנות דירה, הבן שלי אומר לי: אבל אבא, אתה אמרת שאתה לא רוצה לעזוב את הקהילה, כך שהשאלה שלי מהדהדת בתוך הבית. ברוך השם אנחנו שמונה שנים נמצאים בקהלה בנתניה, בשכונת "אזורים", עושים עשייה מבורכת מאד ואין כמעט תחום וגורם בעירייה בכל מישורי החיים שלא מכיר אותי, בין אם זה במוקדי קליטה, דוד יאסו יכול להעיד פה, בין אם זה ברווחה ובין אם זה במשטרה, בין אם זה במתנ"סים, בכל הגורמים השונים.

אני עושה את כל הדברים האלה בהתנדבות מלאה בלי לקבל שקל אחד לכיסי. וגם, אספר לכם עוד קצת, גם מהקהילה אני לא מקבל כסף, כי אני לא רוצה. אני לא מצפה שהקהילה כקהילה תחזיק אותי. אבא שלי כעס עלי מאד כשהוא שמע בחדשות שהנה, יש פיצוי לרבנים על כל השנים שלא קיבלו, התקשר לבשר לי, אמרתי לו: אבא, זה לא אני. אני לא מוכָּר, אני לא בתוך המועצה הדתית, אני לא עובד של המדינה. בסופו של דבר, גם אני וגם אשתי שהיא יועצת חינוכית, היינו יכולים לבחור חיים קלים, שכונה אחרת במקום אחר ולגדל שם את ילדינו, בלי שום נקיפות מצפון ובלי שום תחושת נחיתות מאף אחד מהישראלים. אבל בסופו של דבר, אנחנו חדורי מוטיבציה וחדורי שליחות לקהילה שלנו. אם אנחנו לא נהיה שם, ההפסד הגדול הוא של הקהילה ושל המדינה, שאחר כך תצטרך לטפל בכל הכשלים שנגרמים בתוך הקהילה.

הדרישה כאן של תקנים לרבנים ולקייסים היא דרישה שהיא מעל כל דבר ומבחינה הגיונית היא הכי מתבקשת שיכול להיות.

תודה. קייס ראובן איילין אדגאווייצ'ה.

תודה רבה בראש ובראשונה ליושב הראש, ד"ר חבר הכנסת אברהם נגוסה, שעשה עבודה במשך שלושים שנה אם אני לא טועה, אם זה בהפגנות ואם זה בכל מיני דברים. ברוך השם היום הוא נמצא בבית המחוקק, כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה. זו גאווה של הקהילה ושל מדינת ישראל. חבריי קודם דיברו דברים מאד נכונים. חמישה עשר קייסים, במשך שנה למדנו, אפילו אתה יודע, באמצע, אתה נוסע שעה בבוקר ואתה חוזר בתשע וחצי בלילה וגם אתה רעב. אני אומר לך, איך אתה יכול כשאתה רעב ללמוד את ההלכה ואת הכול. אני יודע בדיוק, את הנסיעות היו משלמים לנו אחרי שלושה חודשים. מתקרבים - - - רבותי, לא גמרנו לצאת ממצרים, לא יצאנו ממצרים. הילדים שלנו מתים במלחמה, נלחמים. אתה בצבא, הכול בסדר, יש דרוזים, יש נוצרים, יש צ'חצ'חים, יש אשכנזים, הכול בסדר אבל פה, אתה, במשרד הדתות, אתה - - - אתה לומד, 1,900 שקל, שנים עשר ילדים, שבעה ילדים. ד"ר אברהם אני חושב, שאלתי - - - מה שגדי אמר נכון, אני חושב שכל חברי הכנסת היו צריכים לבוא לפה לתמוך. אני לא יודע אם זה כבר עשר שנים לקח, באיזה תקציב פתאום, הרב המכובד הגיש את התקציב, הוא - - - במשרד ראש הממשלה. איך עושים את זה? עשר שנים סבלנו, ההורים, הקייסים נלחמו, אם זה בדת, אם זה במאבקם, עשרים וארבע שנים עשקו אותם על אלפיים שקל, כל הכסף הלך על בית הדין האמריקאי - - - . אחרי עשרים וחמש שנה, גם מה שפסק בית המשפט אני לא יודע אם זה - - - ולכן, פה יש לנו את הבעיה. אני רוצה כבוד היושב ראש, שתמצא לנו את הפתרון. משרד הדתות, אני חושב, יודע היטב את הבעיה אבל לא רואה אותנו. תודה רבה.

תודה רבה. רגע, חשוב לי לציין שהיום יום שני וחברי הכנסת מתרוצצים בין ועדות לוועדות, יש הצבעות בוועדות אבל את הפרוטוקול כל חבר כנסת יקרא, לפחות החברים בוועדה, שלמרות שהם לא פה אל תחשבו שהם לא תומכים, הם תומכים ואנחנו נוביל את הנושא הזה. אני עכשיו נותן ליושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה, פנטהון אספה דאוויט ומנכ"ל "טבקה".

תודה רבה אדוני היושב ראש. כרגיל, אתה מקיים את הדיונים החשובים. אני מאד שמח שאתה עושה את זה. אני אהיה קצר. קודם כל אני מתנצל מראש, כי אתה אמרת לא לדון בדברים אחרים אבל אני אגע קצת בנושא הזה. חשוב שימור המסורת כמובן תוך השתלבותנו המוצלחת בחברה הישראלית. אנחנו צריכים לשאוף לזה. יש צורך בהמשכיות של פולחן על פי המסורת. הדור הצעיר צריך גם לראות בהמשכיות ובהכשרות כמעמד ששווה להשקיע בו ולשאוף לקבל הסמכה. תנאי העסקה אדוני היושב ראש, הם נגזרת של מעמד. אני לא חושב שתנאי העסקה בפני עצמם ייפתרו. אני חושב שצריך לפתור את הבעיה מהשורש. חשוב שהדיון הזה מתקיים על תנאי העסקה אבל זה יהיה טיפול קוסמטי, כי צריך שאנחנו נדאג לטפל במעמד של המנהיגים הרוחניים שלנו, גם הקייסים וגם הרבנים. המועצות הדתיות מזלזלות במנהיגים הרוחניים של יוצאי אתיופיה. יהדות אתיופיה כאן צריכה לפרוח, הדור הזה צריך להיות גאה בה ולכן המעמד הוא החשוב שאנחנו צריכים להתייחס אליו. תודה רבה.

תודה, כבוד הקייס, כן.

כבוד יושב ראש הוועדה, מכובדיי היקרים. ברשותכם קייסים יקרים, חבריי, רעיי היקרים. שמי הוא קייס שמעון אליאס, בנו של קייס ברוק אליאס זכרונו לברכה. כמו שאמרתי, נעשה את זה בקצרה. יש לי פה שאלה. מעבר לחמישה עשר הקייסים, יש פה גם קייסים שלא מקבלים משכורת משום גוף. שלא מוכרים. אנחנו רוצים לדעת מה קורה אתם? למה לא מדברים על כולם כמו שמדברים על הרבנים שלא מקבלים? גם אנחנו עומלים, גם לנו יש ילדים, אנחנו עשרים וארבע שעות נמצאים עם העם. כמו שאמר פה ידידי לפניי, אנחנו הולכים כנאמר מעשה אבות סימן לבנים. אנחנו ממשיכים את מה שאבותינו נתנו לנו. את מה שאבותינו אמרו אנחנו ממשיכים בדור הזה. אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה לגעת גם בנושא של הקייסים שאין בשבילם תקציב, שהם לא מוכרים, שאין להם תקן. תודה רבה וסליחה.

תודה. כן, הרב. הצג את עצמך. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. כן, בבקשה.

שלום לכולם. אני קודם כל רוצה להודות לחבר הכנסת, תודה על שאתה מייצג אותנו, ברוך בשם. אתה מבין בדיוק את הבעיה של הקהילה כיוון שאתה בן של הקהילה. אני חושב שזה חשוב מאד. את הבעיות הקיימות מן הסתם אתה יודע. אני רוצה להגיד כמה דברים ברשותכם. הבעיה, כמו שאמר החבר שיצא מפה, אני לא יודע את השם שלו - - -

גדי יברקן.

יש פה בעיה של הקייסים. לא בעיה של הרבנים. יש פה בעיה של הקהילה. צריך לפתור את הבעיה של הקהילה. אני בכל מקרה, עשרים שנה בתפקיד, אני לא מוכן לעשות תפקיד אחר בעולם. אני יש לי את הרצון. כיוון שאני בן הקהילה אני מנסה להשלים מה שאני יכול להשלים אבל הבעיה היא משרד הדתות. משרד הדתות, במקום לטפל בנו, מסככך בין רבנים לרבנים, מסכסך בין קייסים לרבנים, זה לא התפקיד של משרד הדתות. אני עשרים שנה ומשהו בתפקיד, לא מקבלים שום כלים, חוץ מזה שאנחנו מקבלים כמה גרושים של המשכורת, לא תקציב לקהילה, לא תקציב לשיעורים, שום דבר לא תומכים בנו. אנחנו כמו עז שאם לא תשקה אותה, בסופו של דבר העז הזאת תמות וזה מה שעושים אתנו. צריך לפתור את הבעיה הזאת. לא רק העניין של המשכורת אלא השאלה איך מטפלים בקהילה. אני חושב שזה יעניין אותך. אתה בן קהילה, אני רוצה שתעזור לנו לפתור את הבעיה, לא האישית שלנו, הבעיה של הקהילה, תודה רבה.

אני רוצה לשמוע את נציג משרד הקליטה. דוד יאסו, מנהל אגף במשרד הקליטה. אחר כך אני אעבור אליך, בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב אדוני היושב ראש, אני אגיד לך, אתה עושה עבודה נפלאה וזה טוב שאתה מחזק. במיוחד היום, הנושא של הדת, אנשים כבר אמרו את זה לפני ואני לא אחזור על מה שנאמר. משרד העלייה והקליטה, לא בתוקף תפקידו, מסייע הן משנות התשעים, כפי שהתייחסו, שלא הייתה להם משכורת אז מי שדאג דרך המועצות הדתיות זה אנחנו. ערב חג ראש השנה, מי שזוכר, אנחנו סידרנו, אמנם לא מתקציב של משרד הקליטה אלא מתקציב של משרד הדתות אבל אנחנו היינו צריכים להתערב שבערב חג יקבלו דרך המועצה הדתית בקרית מלאכי, באשקלון ובכמה מקומות אבל זה היה בשנים עברו. משרד הקליטה מזה ארבע שנים עושה פעילות עם הקייסים. אגב, אף אחד לא דיבר על זה. נכון לרגע זה, לאף קייס אין שום משרד. לקייסים אין משרד ייצוגי שמתכלל את כל הכסף, כדי שיוכלו לצאת משם ולעבוד כפי שהם אמרו. יש משרד אחד ויחיד בקרית מלאכי, שאנחנו במשרד הקליטה ואני אישית ביחד עם ראש העיר דאגנו לכך. לא משלמים שום תקציב לדברים האלה אלא הרשות באה והתנדבה, מול דרישה ובקשה שלנו, כי ראינו שבאמת הנושא של הדת, הנושא של שירות הדת הוא מאד חשוב לקהילה ולפי דרישתה.

כמשרד הקליטה, אנחנו עוזרים גם בפרויקטים נוספים שאנחנו מפעילים מזה ארבע שנים, מה שנקרא גישור בסכסוכים בתוך המשפחה. הם עושים אותו בצורה מאד טובה ברמה ארצית. לצערי הרב, ב-2016 הופסק וזה כבר ענין אישי שלהם אבל לא מבחינה תקציבית. התקציב הזה בא לפעולה בשטח ולא על מעמדם ולא על שכרם. אני יכול להגיד באופן אישי שהייתי מאד פעיל - - -

בוא דוד, אני רוצה להתמקד בנושא הדיון בעניין התקנים ובעניין ההשלמה לחמישה עשר הקייסים. מה התקנים לרבנים? מה המשרד שלכם עושה מול האוצר ומול משרד הדתות בנושא הזה?

אמרתי בתחילת דבריי. נושא דת לא קשור למשרד הקליטה. משרד הקליטה גם לא התבקש לפנות, לא לאוצר - - -

האם זה לא חלק משילוב עולים?

אמרתי, כחלק משילוב עולים יש פעילות שאנחנו עושים, גם בקבלת המעמד שלהם בזמנו, כשעשינו לכל הרבנים, גם חמישה עשר הרבנים שקיבלו זה היה מאמץ. אני לא יודע אם אתה היית, היה מאמץ עם הרב הראשי, הרב עמאר - - -

רגע - - -

הבנתי - - -

היו כמה דיונים שקיימנו עם הרב הראשי, הרב עמאר בזמנו, שהוא אישר בנוכחות שני שרי קליטה, כולל השרה סופה לנדבר שהיא בזמנו הייתה. נכון לרגע, בשעה זו, זה לא בטיפול של משרד הקליטה וגם הפנייה לא הייתה למשרד הקליטה. אנחנו מאוד נשמח שישתלבו וימשיכו את החיזוק שלהם. אמרתי, כרגע יש לנו פרויקטים מסוימים שאנחנו מפעילים אותם בשטח, עם הקייסים שהם עושים את זה לטובת הקהילה. זה מבחינתנו, מבחינת השילוב והבאת הפעילות בשטח. את זה כן עושים אבל בנושא של המעמד שלהם, בנושא של השכר שלהם, משרד הקליטה לא צד אלא משרד הדתות.

בסדר גמור. טוב, נציגת משרד ראש הממשלה הגיעה, כל הכבוד. תבואי לפה בינתיים, אחר כך ברשות הדיבור מישהו יקום וייתן לך מקום. חבר הכנסת בר לב, בבקשה.

תודה רבה, תודה רבה יושב ראש הועדה. הפורום כאן הוא פורום מאד מכובד. הוא מצביע על הלכידות של יוצאי העדה האתיופית ומרשים בצורה בלתי רגילה. הנושא הוא גם חשוב. מאד חשוב. אנחנו חווים, אתם במשך שנים, אני הרבה פחות אבל חווים אפליה מתמשכת כנגד הקהילה. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל צורה ובכל נושא. היינו כאן רק לפני שבועיים בדיון מהיר בנושא הרב הדנה, שבסוף הוארכה לו התקופה בעוד חצי שנה וכמובן שהדרישה שלנו היא עד גיל שמונים. ואנחנו רואים את זה בכל נושא. אני בהחלט מסכים שזה לא ענין של משרד הקליטה, אני חושב שיוצאי העדה האתיופית הם ישראלים לכל דבר וצריכים לקבל שירותים מכל משרדי הממשלה. כל מה שקשור לקייסים ולרבנים צריך לבוא ממשרד הדתות. אני גם מאד מצטער ששר הדתות לא כאן לשמוע ישירות מהפורום המכובד הזה את הכאבים וגם את הרצון להמשיך לשרת את הקהילה. אני מברך אותך על המשך המאבק. כפי שאתה יודע אני אהיה לצדך לכל אורך הדרך ואני משוכנע שאם לא נוותר, בסוף ייעשה גם צדק בנושאים האלה. ואי אפשר לבנות, אפרופו דברי הרב, אי אפשר לבנות הכול רק על התנדבות ורצון טוב. התנדבות ורצון טוב מאד חשובים אבל זה מעבר להכרה הרשמית שבין היתר באה לידי ביטוי בשכר, בשכר הוגן וכן הלאה. אז אני לצדך יושב ראש הוועדה.

תודה רבה. אני ראיתי שחברת הכנסת לשעבר פנינה נמצאת.

שלום, מה נשמע?

שלום לך. בבקשה, אומרי, בקיצור כי הזמן שלנו רץ.

שלום לכם, ברשותכם, כבוד - - - כבוד יושב ראש ועדת העלייה וקליטה, ד"ר אברהם נגוסה. קוראים לי אומרי טגמלאק אברה. אני באתי לפה כבן קהילה שרוצה לקבל שירות מהקייסים שלו. אני התחתנתי על ידי הקייסים לפי מסורת אבותיי אבל תראו, כמו שאתם מבינים, לצערי הרב, מדינת ישראל לא רוצה להכיר בזה. שלחתי גם לך כבוד חבר הכנסת מכתב, שלחתי לראש הממשלה מכתב, שלחתי כמעט לכל ראשי המפלגות מכתבים על החתונה המסורתית ואם אפשר לציין - - -

אני אמרתי בהתחלה, בואו לא ניכנס לזה. נתמקד בתקנים ובתנאי ההעסקה כי אני רוצה בסוף לצאת עם סיכום.

טוב.

זה לא יהיה בסיכום כי זה לא נושא הדיון.

כל זה קשור לתקנים של הקייסים כי הקייסים, צריך שיהיו להם תקנים גם לחתן לפי המסורת שלנו ואני מדגיש, לפי המסורת שלנו, כי אני לא רציתי להתחתן עם רב. רב שאבא שלי לא מכיר, רב שאבות אבותיי לא מכירים, אני לא רציתי לעמוד ולהתחתן ליד רב. אני לא מתבייש להגיד את זה. זו המסורת שלי ואני לא מתבייש במסורת שלי. ויש הרבה בני קהילה כמוני אבל לא רוצים שהקייסים שלנו יהיו קייסים, רוצים להחליף את המגבעות הלבנות היפות, תראו, זה כמו שמלאכים נראים, רוצים שיהיו עם כובעים שחורים. זה מה שמדינת ישראל רוצה וזה כואב לי. אני בן קהילה ועל זה באתי לדבר. תודה רבה.

תודה. בדרך כלל בכנסת לא נהוג למחוא כפים אז בואו, זה בסדר אבל לוקחים את העניין הזה באופן מוגבל. בבקשה.

ברשות הרבנים, ברשות חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, ברשות הקייסים. אני לא באתי לבקש תקן לעצמי, אני בעצמי משרת כרב קהילה בעיר קריית גת. נבחרתי לפני חמש שנים לתפקיד ואני רוצה לדבר על הצורך החשוב הזה של בני הקהילה הצעירים, שברוך השם חוו גם את העלייה, גם מחוברים לשורשים ולמסורת, מכירים טוב את המסורת של הקהילה וגם יודעים את הצורך החשוב של השילוב של בני הקהילה עִם עֲם ישראל. אנחנו נמצאים בדור שברוך השם הולך ומחכים, שמבין הלכה, שמבין כמה חשוב שהקהילה תהיה מעורה בעם ישראל. אנחנו מכבדים את כל השכבות בקהילה וחס ושלום לא מזלזלים בשום דבר אבל מצד שני, אני, כאחד שבאתי לארץ בגיל מאד צעיר, אני רואה את הצורך של הדור החדש. הדור החדש פה בארץ מבקש וצמא לבני קהילה צעירים שיחברו אותם גם לדברים החדשים שנחשפים אליהם פה בארץ.

אני בעצמי ברוך השם זוכה ומפעיל בית כנסת. יש לי בני קהילה צעירים. אני עושה שיעורים, מעורה בקהילה, גם ידידי קייס ראובן, אנחנו שם יחד עובדים ונמצאים. ברוך השם יש התעוררות מאד גדולה בקהילה. ויש צורך מאוד מאוד גדול שימנו תקנים לרבנים צעירים. יש מקומות שחסר. יש פה - - -חשוב שגר בקרית עקרון, יש אחד שגר ביבנה, יש שם קהילה מאד גדולה. הצעירים שם ברוך השם - - - והדור החדש הוא מאד רוצה שתהיה לו מנהיגות צעירה, מנהיגות של רבנים שלמדו, שיודעים הלכה, שיכולים להדריך אותם, גם את הילדים הקטנים. וזה דור עתיד. אם לא נתפוס אותם ולא ניתן להם מקום מבוסס שיוכלו בו לקבל שיעורי תורה, מוסר וערכים אז פשוט הצעירים שלנו אחר כך הולכים לאבדון. ואני, מתוך הניסיון שלי, צעירים רבים שתפסנו אותם בגיל צעיר הם בקשר אתנו. הם באים, מתייעצים אתנו ושומרים על קשר. וכך אנחנו יכולים להפריח את הקהילה. כמו שדיבר פה הרב מנתניה, אם יהיו עוד תקנים כאלה זה מאד יסייע לקהילה ואני מקווה שתצליחו. תודה.

תודה. עורכת הדין אסתר, בבקשה.

תודה רבה. תודה רבה כבוד היושב ראש. כבוד גדול גם לדבר פה מול מורי ורבותי, הקייסים החשובים והנכבדים. הדברים שעלו עד עכשיו הם מאוד מאוד חשובים אבל לא מספיקים. חלק כבר אמרו שתנאי העסקה הם נגזרת ישירה של איך שתופסים אותך. איך המשרד לשירותי דת תופס את הקייסים ואת התפקיד שלהם.

הציגי את עצמך. איזה משרד את מייצגת?

אני מטעם עמותת "עתים" וזה גם משהו שרציתי להגיד. אני לא מדברת רק בכובע שלי כיועצת משפטית ב"עתים" אלא גם בכובע האישי שלי, כבת לקייס בעצמי וכמישהי שהיא מהדור הצעיר של הקהילה. אז כמו שכבר אמרו, תנאי העסקה הם נגזרת ישירה של איך תופסים אותך ואיך שהתפקיד שלך נתפס. ולא רק זה אלא גם מה הקהילה צריכה. אני בת של קייס, כל החיים שלי, במשפחה שלי, בקהילה שלי, בשכונה שלי, זה דבר שהסב לי הכי הרבה גאווה, לבוא ולהגיד: אני בת של קייס. ככל שהלכתי וגדלתי והבנתי איך המערכת הישראלית פועלת ומי בעצם מכתיב את העניינים, הבנתי שהעובדה הזאת פתאום אולי לא כל כך חשובה. פגשתי את בן הזוג שלי, רצינו להתחתן, אני רציתי שאבא שלי יחתן אותי. בישראל אין חיה כזו. הקייסים שלנו, שעשו את כל הדברים האלה, גם את בירור היהדות, גם את הנישואין, עשו את זה במשך מאות ואלפי שנים, פה בארץ אין להם שום מעמד. העובדה הזאת משפיעה באופן ישיר על איך שהמשרד לשירותי דת והמערכת הרבנית תופסים את הקייסים שלנו, את המנהיגים שלנו ומתוקף זה אין להם משרד, חלקם לא נמצאים אפילו במשרה מלאה, חלקם בכלל לא מקבלים שום הגדרת תפקיד ובעיניי זו בושה שיש פה תפיסה מתנשאת, תפיסה שכמו שאמרו פה לפני כשבועיים, שהתקבל פסק דין ברור שאומר שמדובר פה באפליה, אפליה שהיא לא חוקית כנגד אותם קייסים.

לפי מה שידוע לנו ולפי בירורים שאנחנו עשינו, טקס הנישואין כפי שמקיימים אותו היום הקייסים, אינו נוגד את ההלכה. להיפך, הוא מתכתב עם ההלכה כפי שהיא נתפסת היום בישראל. אני חוזרת וקוראת גם לנציגים של המשרד לשירותי דת, לנציגים של הרבנות, של הממשלה ולכל מי שנמצא פה, לבוא ולדרוש שהקייסים שלנו, גם כדור צעיר וגם כדור קודם, יקבלו את המעמד הראוי להם. ואנחנו לא מדברים רק על משכורת אלא גם על מעמד של בירור יהדות, מעמד שמאפשר להשיא את הדור הצעיר, כי זו בדיוק הדרישה והקריאה. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת לשעבר, פנינה שטה, בבקשה.

ראשית, ברצוני לברך אותך, אדוני יושב ראש הועדה, על ההתכנסות המאוד חשובה ובהחלט גם לברך על הנוכחות הגבוהה של כבוד הקייסים, שמעוררת השראה ויראת כבוד. ברצוני לספר לכם אנקדוטה שהתרחשה במציאות. במחאה האחרונה בכיכר רבין, בשלב מסוים, כשהעניינים יצאו משליטה, הייתה פתאום כותרת שהקייסים, התקשרו אליהם בכדי שירגיעו את העניינים. הקייסים מבחינתם השיבו תשובה שהמדינה תתמודד בעצמה ושהמשטרה תתמודד בעצמה. תשובה הולמת למי שרמסו אותם ברגל גסה לאורך השנים. גם בית משפט, לא הייתי ממהרת להלל את הפסק הדין שניתן כי מאז 92' חיכינו לפסק הדין הזה. שני עשורים, שלושה עשורים כשברגל גסה דורסים את מי ששמרו באופן קנאי ואדוק את מורשת יהדות אתיופיה. לכן קשה מאד לנתק את ענין מעמדם מהעובדה שבסופו של דבר זה משליך גם על האופן שבו מתייחסת הרבנות על שלוחותיה בערים השונות אליהם.

הקייסים שלנו אין להם מקום באמת לשבת ויש גם ביקורת כזאת או אחרת, על כמה הם מרוויחים וכמה הם גובים ולהסתכל על זה דרך החור של הגרוש, זה פשוט ביזיון. גם לגבי הרבנים שלנו, שנאלצים להרגיש זרים בתוך המועצות. שנים עשקו אותם, גנבו את הכסף, מתוך רוע ומתוך הבנה שאפשר לנצל את הקהילה הזאת. אני מברכת על הדיון הזה כי זו שעת רצון, ששנת 2016 זו שנה שהקהילה מצליחה לעמוד ולפשפש ולגעת בכל הנקודות החשובות. וזה לא יסתיים, אני בטוחה, אדוני היושב ראש; אם בחרת לעשות את הדיון הזה, אתה תיקח את הדיון הזה ותעשה דיון מעקב פעם אחר פעם, עד שהדברים יעוגנו ולא יטואטאו מתחת לשטיח. אנחנו לא יכולים כציבור להפקיר את האנשים שהם ההדר והם המלבוש של קהילה שלמה לאורך אלפי שנים. אסור לנו לעשות את זה.

ממתיי מנסים לחסל מוסד של דת שאינו נוגד את ההלכה? ניסו לחסל את המוסד הזה. לא זכור לי שזה קורה, לא רק בתוך היהדות, כי מדינת ישראל לא מנסה לחסל מוסד דתי, לא של הקאדים ולא של השרעים ולא של האחרים. לכן אסור לנו להסכים גם עם אותה - - - נלוזה של ניסיון לצמצם ולחשוב שאולי הדור הצעיר ינטוש את תורת אמו ואת מוסר אביו. זה לא הולך לקרות ואני חושבת שמן הראוי שמשרד ראש הממשלה, שיושבת כאן נציגה נכבדה שלו, שאני מכירה אותה ברמה האישית, בת לעדה החרדית אם אפשר להגדיר את זה כך והיא אישה חרוצה. אני חושבת שמפה את צריכה להעביר את המסר למשרד ראש הממשלה, שהגיע הזמן באופן דקדקני לטפל בסוגיה הזאת, שהיא אם כל הסוגיות שצריכה להיות בראש ובראשונה.

פה אני רוצה לדבר על האחריות ולסיים, אדוני יושב הראש, עם האחריות שלנו כבני הקהילה. האחריות שלנו לא לנטוש, לא להזניח את המאבק הזה, גם אם נדמה לנו שהנה, הפכנו להיות מודרניים אז זה פחות נוגע לנו. ממש לא. אם ברגל גסה ידרסו פה אז ידרסו בכל תחום ותחום ואנחנו רואים שזה קורה כבר עכשיו. תודה רבה וכמובן תודה לכבוד הקייסים וכבוד גדול לשבת ליד קייס הקייסים. תודה.

תודה. לפני שנציגת משרד ראש הממשלה תדבר אני רוצה שהרב מבאר שבע יקבל זכות דיבור. הרב אליעזר, בבקשה.

קודם כל תודה רבה לד"ר אברהם נגוסה. אני כמו הרב אליהו, כבר עשרים שנה בתפקיד. אני לא יכול להגיד שלא היו אפליות. ישנן. אני התחלתי ב-95'. באתי לראש המועצה, אמרתי לו: תשמע, אני רוצה לדעת את התנאים שלי, מהם התנאים שלי. כתבתי לו גם מכתב. אחרי שהוא נתן לי, לא נראה לי. אני רואה את עצמי בלי פנסיה תקציבית ולא בטוח אז שאלתי אותו: תשמע, איך יכול להיות שחברים שלי, שהתחילו, ישראלים רגילים, אחריי, הם בתקציבית ואני לא. הוא ענה לי, קיבלתי הוראה ממשרד הדתות. אמרתי לו שזה לא יכול להיות, אפילו הגשתי עתירה מהכסף שלי. לפני חודשיים בערך קיבלתי את הפסיקה. באו עם רשימה, אנחנו נשים אותך בתקציבית מ-95' והבטוח שלך נחזיר לך את מה שגבינו.

ישנן אפליות אבל אני שומע, בעצמנו אנחנו חושבים שאנחנו רוצים להיות בארץ ישראל כת בפני עצמה. לא באנו להיות כת בפני עצמה. צריך לדעת שאנחנו באנו לישראל גם להתחבר עִם עֲם ישראל. אני שומע, לפחות בקהילה שלנו, שרוצים להשאיר אותנו ככת בפני עצמה שאין לה שייכות לארץ ישראל. אין קהילה כזאת שבאה מחוץ לארץ ורוצה לעשות נישואים נפרדים. יש מוסד דתי בארץ ישראל שכולם מתחתנים שם, אנחנו צריכים לדעת את זה. לא יכול להיות שאנחנו באנו לארץ ישראל להיות כת בפני עצמה, שרוצים לעשות מוסד נישואין לבד. זה לא יכול להיות, גם אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו נמצאים. לא באנו בשביל זה. באנו להיות בישראל, להתחבר עם ישראל. יש דברים שאנחנו יכולים, מנהגים לשמור אותם שהם בשבילנו גאווה אבל יש דברים גם כן שנוגדים את ההלכה, צריך להגיד את האמת.

איזו הלכה? מה זו הלכה?

לא, בואו תתמקד לגבי תקנים. אני מראש אמרתי. הנושא מוגדר. רגע, רגע, סליחה, סליחה. בבקשה. שב. אתה רוצה לדבר, אני אתן לך לדבר אבל אל תיכנסו בדברים. אני מבקש, כבוד הרב, תלך לכיוון התקנים.

לגבי תקנים, לא יודע אם אנחנו נפתור את הבעיה הזאת. כמו שאמרו חברים שלי, היה צריך להיות שר הדתות פה. צריך להביא אותו. אני כתבתי מכתבים, אלפים. שר מתחלף – לא זוכר אותך. מנכ"ל מתחלף – לא זוכר אותך. רבותי - - - אם אנחנו נשב פה, לא נפתור את הבעיות. אחרי חודש לא יהיה כלום. את - - - השר פה, להושיב אותו פה, לשמוע ממנו דברים, אל"ף, בי"ת, אז היינו יודעים איפה אנחנו עומדים. אנחנו פה מדברים, מדברים, לא יודע אם זה יפתור.

תודה. בואו נשמע עכשיו, רגע, אנחנו נמשיך את זה אבל אני רוצה לשמוע את עורכת הדין הודיה רוזנבלום, שהגיעה ממשרד ראש הממשלה. את תחכי? אז אני רוצה לתת לאורי קבדה, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. (אומר דברים באמהרית)

רגע, יש פרוטוקול. לכן, מבקש לדבר בעברית.

קודם כל אני רוצה להודות לכבוד היושב ראש, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה. ל"כהנת", לכוהני הדת, לרבנים, לרב הדנה יוסף, לאנשים המכובדים שהתכנסו לכאן כדי לדון בנושא של הדת. הדת שלנו היא מאד חשובה לנו. בגלל הדת שלנו באנו לכאן. לא בחסד אלא אבות אבותינו שמרו, הביאו אותנו עד כאן. חברים, קודם כל, לא נזלזל אחד בשני, אנחנו צריכים להיות ביחד. אם אנחנו נהיה ביחד באמת נצליח. אין מי שיכול לעמוד מולנו. הבעיה שהמשרדים מנצלים אותנו. "כן, הם לא ביחד". זה לא סוד. על דבר קטן אנחנו נפרדים, על דבר קטן אנחנו מסתכסכים, הם חוגגים עלינו. אנחנו מפסידים את העקרונות, אנחנו מפסידים את הזכויות שלנו. כל אחד ואחד, ניקח את העבודה, את התפקידים, את העבודה שלנו בידיים שלנו. כבוד היושב ראש, אתה גם עושה עבודת קודש אבל אם אחרי הועדה הזו, שיש לה תוצאות, אם באמת אתה צריך תמיכה מהעדה השלמה, לבוא, לתת לך גב, כדי שהדבר הזה בוועדות שמתקיימות במשרד ראש הממשלה, בכל המשרדים למיניהם, שיעשו את זה, שיבצעו, שייצא לפעולה. תודה רבה.

תודה. הרב אליהו סבג, בבקשה. רבותי, יש שעוד לא דיברו פעם אחת אז תחכו לפעם השנייה כי הזמן רץ, תקצרו.

כן. ראשית כל תודה רבה ליושב ראש הועדה, ד"ר אברהם נגוסה. מכובדי היקר, הרב הראשי ליהודי אתיופיה, הרב יוסף הדנה ולכל הקייסים המכובדים. כיוון שהנושא שאנחנו צריכים להתמקד בו הוא הנושא של תקנים והשלמת השכר, הייתי רוצה לציין שיש ערים שאין בהן רבנים וקייסים. מדובר בערים הגדולות כגון ירושלים ועוד ערים גדולות, שלא נוכל להתמודד ולתפקד כראוי. יש צורך להוסיף עוד מינויים גם לערים הגדולות, בהתחשב במטרה שלנו ובעובדה שאנחנו פה התכנסנו כשהמציאות בחוץ אומרת משהו. כיוון שכך אז מן הראוי לעשות בנושא הזה, לראות בשטח בדיוק את הצורך ולא למנות ואחר כך בשטח יש שניים שלושה ארבעה בבית כנסת אחד. צריך לעשות חישוב איך באמת נותנים שירות שכל אחד יהיה לו תפקיד שהוא יכול לשרת. יש חברים רבים שאני מכיר, שאין להם שום תקן אבל מחזיקים שם בית כנסת בעדיפות ראשונה. לבדוק באמת את המקומות שזקוקים למינוי ולהשלמה. לגבי השלמה כבר דיברו על חמישה עשר שאין מקום לציין למי אבל לגבי מינוי, אני מבקש לקחת לתשומת לבכם, איפה ניתן ואיפה אפשר איכשהו להסתדר. תודה רבה לכם. אני מאוד מאוד אשמח על שינויים רבים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם.

גברת שושנה בן דור.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה ליושב הראש על הישיבה הזאת ואני שמחה לראות כל כך הרבה קייסים ורבנים. אני במיוחד מציינת לטובה את אותם הרבנים שמבקשים לגשר בין מסורת אבותיהם לבין הנהוג בישראל. אני תיכף אתייחס. אני לא יכולה לראות קבוצה כזאת מבלי לציין גם את המורים שלי שהלכו לעולמם ושהם חסרים עד היום. אני גם רוצה לציין לטובה את מוריי החדשים מקרב הקהילה.

אני רוצה לציין שלדעתי כחוקרת וכמי שמאד מקורבת: עם ישראל כולו, כולל הפרנג'ים, יכול לצאת נשכר מלימוד הייחוד של יהודי אתיופיה ובמיוחד, על פי מה שאני מתעמקת בו, ללמוד וללמד את התפילות והגֶז.

אני גם רוצה להגיד שבעיניי אירע נס. בשנות השמונים, כשהתחלנו לחקור, האמנו שהתרבות הדתית הייחודית של הקהילה הולכת להיעלם, יחד עם אותם הקייסים שבדרך הטבע הלכו לעולמם אבל הנס הוא, שאמנם רוב הדור הבוגר נפטר אך יש צעירים שהוסמכו להיות קייסים ואני מברכת כל אחד מהם מלאה בשמחה.

אני גם רוצה להגיד שבימים אלה, גם משרד ראש הממשלה וגם משרד החינוך עובדים על הנושא של מורשת. שמורשת יהודי אתיופיה תבוא לידי ביטוי בתכנית הלימודים של כל ילדי ישראל ופה לפנינו יושבים מי שמחזיקים במורשת ויכולים ללמד את כל עם ישראל.

אני רוצה להגיד שכאשת מחקר ותלמידה של הקייסים, של הקייסים המבוגרים והצעירים, לדעתי מגיע מעמד רשמי בעיני המדינה, כולל משכורת מתאימה ובכך תהיה הכרה בתרומה המיוחדת שלהם למורשת הישראלית. לא ככת אלא כמי שמוסיפים ומעשירים.

תודה. תודה.

אני אשר סיום. כמו בקהילה, אני אציין שאני גם בן למשפחה של קייסים. קרוב לוודאי שאם היה לי קייס אחד מהמשפחה, סבא רבא שלי, הוא מאד היה מתגאה אם היה רואה אותי פה היום יושב אבל זה עד הרגע שהוא היה מבין למה אנחנו בכלל יושבים פה. על כל החדר הזה מוטל ספק אחד גדול וזאת השאלה שאנחנו צריכים להתמודד אתה ולעמוד עליה בכל החדר הזה והשאלה היא האם אנחנו יהודים או לא. יש פה ספק אחד גדול בעיני המערכת, בעיני הממסד, בעיני הרבנות ומהשאלה הזאת אנחנו מתחמקים כל הזמן. תסתכלו ימינה ושמאלה בכל השולחן הזה. האנשים פה לבושים בלבן. הם לא בני עשרים והם לא בני שלושים. הם בני אלפיים וחמש מאות שנה. לא תהיה עוד הזדמנות, לא תהיה הזדמנות בעוד עשרים שלושים שנה להסתכל על האנשים האלה, כי לא יהיו האנשים האלה אם לא נמשיך אותם. ואני לא מדבר עכשיו על משכורת ולא מדבר על חצאי תקנים, מדבר פה על הכרה ועל כל הטלת הספק שקיימת. ברגע שנפתור אותה המשכורת תגיע. אם ניתן את המשכורת היום, אז בעוד עשרים שנה לא יהיו האנשים. המשכורת כבר לא תהיה שווה ולא רלבנטית בכלל. אנחנו צריכים לעסוק באנשים, בזהות הזו. זהות, מורשת של בית ישראל ולא כפי שהגדירו אותה – הכת. תודה.

תודה. תודה. הרב קפאלה, בבקשה.

תודה רבה. ראשית כל אני רוצה באמת להודות לחבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, שיזמת את הפגישה, את המפגש הגדול הזה. ראשית, אני רוצה לציין שהכבוד ההדדי הוא סימן, הוא הדבר הטוב ביותר לאנושות כולה אז בואו נכבד אחד את השני, נפסיק כל הזמן לקנטר ולהגיד דברים לאחרים.

אני גר בראשון לציון, קוראים לי קפאלה בוגלה, גר בראשון לציון. עברתי לראשון לציון מתוך מציאת שחייבה אותי להיות שם. בנו בית כנסת לפני שלש שנים. קהילה גדולה מאד. בכל ראשון לציון יש אותי ואת קייס סמאיי, קהילה גדולה מאד, בית כנסת גדול, בשבת רגילה מדובר במאתיים חמישים, שלש מאות אנשים שמגיעים לבית הכנסת. שם לא היה להם מדריך רוחני, רב שהם חיפשו. הנוער, הצעירים והמבוגרים, שכולם צמאים לדבר ה'. אני שבת אחת לא יכול לצאת מחוץ לשכונה מכורח שהציבור חייב וצריך אותי. שבת אחרונה הלכתי למקום אחר והייתי צריך לעשות שמיניות באוויר כדי למצוא מחליף לקהילה. אני עברתי מן המקום שלי למקום בראשון לציון בשביל לעזור ולתמוך בקהילה אבל אני נמצא כמעט שלש שנים שם ואין לי תקן. אני מצטרף לחברי, הרב רפאל שאמר שהמדינה מחכה שזה יהיה מאוחר והרבנים מכורח המציאות, יעזבו את מקומם וילכו למקום אחר. אנחנו מבקשים. יש כמוני הרבה. בחיפה הרב עושה כל כך הרבה ויש שם קהילה גדולה מאד. כל חיפה, לא קייסים ולא רבנים יש שם. ולא יכולה להיות מציאות כזאת שהקהילה כך מתמודדת.

לגבי משרד הקליטה. אני לא מבין איך יכול להיות שמשרד הקליטה שהוא גוף ענק שהוא מטפל בכל הקהילה כולה לא יכול להחזיק שירותי דת בתקציב שהוא מקבל. גם הייתי רוצה להיות - - -

כיוון שבמדינת ישראל יש חלוקת תפקידים אז יש פה משרד לענייני שירותי דת ויש את שר הדתות. יש משרד הקליטה גם כפֶה של העולים. לכן שאלתי קודם מה הם עושים כדי לקדם את הנושא הזה. אני לא מחפש את הפתרון אצלם אבל הם יכולים לדחוף את הנושא הזה מול המשרד הרלבנטי. זה העניין. קייס מולה ברשימת הדוברים אז גדי, אתה דיברת כבר, תחכה. בסדר, אני רואה. גם קייס סמאי. תחכו. קודם כל קייס מולה, בבקשה.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה, ד"ר אברהם נגוסה. לקייס הקייסים כבוד הרב הדנה, לכל הרבנים והקייסים שלום רב. מספר הקייסים כאן בארץ ישראל הוא נמוך מאד ביחס לקהילה. מה גם שהקייסים המבוגרים כבר הלכו לעולמם, כפי שציינה חברתנו שושנה בן דור ובמקומם יש ברוך השם קייסים צעירים שממשיכים לשרת את הקהילה. לצערנו הרב מדינת ישראל לא מכירה בקייסים הצעירים ובקייסים שכבר מועסקים עשר, שתים עשרה וגם חמש עשרה שנה. פעלנו יותר משבע, שמונה שנים על מנת להשיג את הזכויות שלנו במשרה מלאה אבל המדינה החליטה לתת חצי משרה. החצי משרה, מה זה חצי המשרה הזו? כפי שחברי ציין, 1,900, יש כאלה גם 1,800, זה שכר הבסיס ומה זו החצי משרה הזו? למה בכלל החליטו לתת חצי משרה, כאשר אנחנו אומרים להם שאנחנו עובדים מעל חצי משרה? ימים כלילות אנחנו עובדים. ואגב, צורת השירות כפי שד"ר אברהם נגוסה ציין, צורת השיטה של נתינת השירות לקהילה, כפי שקיימת בתורתנו הקדושה, שהכוהנים והלוויים היו מסתובבים ונותנים שירות, כך בצורה הזאת אנחנו ממשיכים לתת שרות בכל מקום.

יש כאן זלזול בקהילה שלנו בכלל ובמנהיגי הרוח בפרט. צריך לתקן את העוול הזה. במידי. בעזרת השם לתקן את זה ואז אנחנו נרגיש שווים כאן בארץ ישראל ולא נבדלים. מקווה שיתגשמו הדברים. תודה רבה.

תודה. כן בבקשה, שחר מירושלים, בקיצור.

שחר מירושלים. שתי נקודות קצרות. האחת, הנושא של הרבנים צריך להיות במטרה של באמת קליטה נכונה ושילוב נכון של העדה. אחד הדברים החיוניים הוא הרב הרוחני, שגדל, שחווה את הגשר הזה שבין צברים ועולים. ובכל מקום בארץ צריך להיות. לא רק במקום שאמרו שחסר. יש מקומות שלא הגיעו לפה מהארץ. מקומות עם קהילה לא גדולה. הקהילה שלנו, למשל, מה שאני זוכר, פרדס כץ. יושבים שם מהעדה שלנו, לא רק כדי להסתכל במקומות שאמרו: זה חסר, אנחנו נטפל. צריך לראות אותו במטרה של קליטה נכונה. להחזיק את העתיד של העדה שלנו. לבדוק בכל חור שהקהילה נמצאת שם, המדינה צריכה להגיד: זה אחד מהקליטה הנכונה של שמירת המסורת והחזקת הנוער שלנו, שבאמת נמצא במקום שפל שהוא מאד כואב.

אנחנו מדברים בשני כובעים, קייסים ורבנים. יש יותר כבוד לקייסים שהם הרבנים. אני לא רוצה להגיד לכם, אני מחזיק מקייסים, אני מחזיק מרבנים. יש שולחן ערוך שכל העדות שהולכות לפיו, בלי שום חציצה. אנחנו צריכים ללכת. זה לא צריך להפריע ללבישת הכובע הנכון, הכובע שהוא שלי אבל יש הלכה שכל העדות צריכות ללכת לפיה. אנחנו צריכים להשתלב. הבגד לא צריך להפריע. לא צריך לשנות אותי. נכון, השאלה ששאלת היא חשובה מאד, היא באמת חשובה, היא נקודה, מה שאמרת על מה ששאל אשר סיום אבל אם אנחנו נלך לפי ההנחיות של תורת ישראל, שהיא לכולנו - - -

דבר על התקנים.

נכון, גם לתקנים של הקייסים והרבנים. אני אמרתי על התקנים של הרבנים והקייסים, צריך להסתכל לא רק במקומות שגילו רואים שחסר אלא בהרבה מקומות כפתרון כוללני לשילוב נכון של העדה, שילוב נכון בגשר שבין העדה שלנו, של הנוער, של המבוגרים, גם כדי להמשיך את עם ישראל.

תודה רבה. נציגת משרד ראש הממשלה, בבקשה, עורכת הדין הודיה רוזנבלום, בבקשה.

שלום. אני רק אגיד לגבי הנושא של תוספת השכר ושל התקנים. משרד ראש הממשלה, אם משרד הדתות יבקש תוספת של כמה תקנים אז הוא יגבה את הבקשה הזו.

תודה. עד עכשיו לא קיבלתם את הפנייה ממשרד הדתות.

זה פשוט לא נכון.

רגע, רגע, רגע.

לא ידוע לי על פנייה כזאת.

את רוצה להמשיך או שסיימת? כלומר, אם משרד הדתות יביא את הבקשה - - -

משרד ראש הממשלה יתמוך מול אגף תקציבים בבקשה הזו.

יופי. תודה רבה לך. אני הבטחתי ליאסו אבל אני מבקש קצר.

קודם כל תודה לך אברהם נגוסה וכבוד הקייסים היקרים, חברים יקרים שלום רב. קייס הקייסים הנכבד, קודם כל מזל טוב. לאחר המאבק הזה, כמו ששמעתם על בית הכנסת ברחובות, היה שם מאבק על פני כמה שנים טובות ובא לציון גואל אז 'מזל טוב' קייס הקייסים היקר.

רציתי להמשיך את מה שאשר סיום התחיל. כמו שהוא ציין, הנושא שאנחנו צריכים להתמודד אתו היום הוא הספק ביהדות. יש החלטה של מועצת הרבנות הראשית וזה אחד הדברים הכי נבזיים שיש.

לא, לא.

הנושא הוא תקנים ולכן נציג הרבנות לא פה.

הרב הראשי - - -

נושא הדיון, יאסו, אתה רוצה שאנחנו נצא עם פתרון או שנמשיך? אני גם מוכן לקיים דיון בנושא הזה, בנפרד ואז נזמין את כל הנציגים לכאן. בוא תתמקד בתקנים. זו המטרה שלנו היום.

תשמע, קודם כל, קודם כל חשוב באמת שיש ציבור שלא יודע, כמו שושנה בן דור והרבה אנשים נכבדים שלא דיברו על זה. חשוב להגיד את האמת בנושא הזה, שיש החלטה של מועצת הרבנות שמה לעשות, אנחנו עם ספק ביהדות וחשוב שכל הציבור הקדוש הזה יידע את זה, גם אם הוא לובש לבן וגם אם הוא לובש שחור אז תדעו את זה. זה לא משנה. זה לא פוסח עליכם.

הנושא השני שאנחנו אמורים להתמודד אתו הוא באמת השאלה האם יש חופש פולחן במדינת ישראל לציבור הנוהג על פי מורשת בית ישראל אתיופיה, זאת אומרת, על פי הקייסים. האם יש חופש פולחן? כי אני יכול לבוא ולספר לך, אדוני היושב ראש, שאין באמת חופש פולחן. יש רדיפה. רודפים אותנו וכך הם מרגישים. לא רק אותם. גם את הצבור וחשוב להגיד את זה, גם את הצבור שכבר החליט שהוא מתערה בחברה הישראלית וכבר קיבל על עצמו. ברגע שהוא בא ואומר את הדברים האלה, אני לא רוצה לזרוק פה שמות כי חלקכם מכיר אותם, הם לא הגיעו לפה היום מהסיבה הזאת והם אמרו לי: תשמע, תבוא ותגיד את הדברים האלה שהם רדופים על ידי הרבנות הראשית, אז חשוב לבוא ולהגיד את הדברים האלה.

בכל אופן, אני אשמח אם אדוני היושב ראש יקבע דיון, דיון רציני, לא עם העוזרים של העוזרים של העוזרים. עם כל הכבוד אלא באמת, עם השרים הנכבדים, עם אנשים שאמורים להתמודד עם זה. שנשאל את השאלות הנכונות ושנקבל תשובות. שנקבל פתרון לנושא הזה כי אסור לנו להשאיר את זה לדור השני, לדור של הילדים שלנו. זה פשע. תודה רבה.

בבקשה, אחריך, בקיצור. הצג את עצמך לפרוטוקול.

שלום וברכה כבוד יושב ראש הועדה, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה. שלום וברכה לכל הקהל המכובד, קייסים ורבנים. צר לי שאני רואה שבדיון הכה חשוב הזה נמצאים נציגים מעטים וחברי כנסת בודדים היו פה. הנציגות ממשרדי הממשלה היא ממש מועטה ואנחנו שוב חוזרים על ריטואל קבוע, שתמיד קורה בוועדות שקשורות לקהילה האתיופית. תמיד יש גוף שמגלגל אחריות כלפי הגוף האחר. משרד הקליטה לא אמור לעסוק בענייני דת. הוא עושה מעבר למה שהוא אמור לעשות והם עושים פעילות. משרד הדתות טוען שהם כתבו מכתב, כן העבירו, לא העבירו, אף אחד לא יודע. משרד ראש הממשלה טוען שלא קיבלו את המכתב. שוב פעם משחק. הרי גם בוועדה שעשינו אז על אלימות משטרתית, מח"ש טענו שהם לא קיבלו מהמשטרה, המשטרה טענה שהעבירה למח"ש, מזלזלים בקהילה. חבר'ה, תתעוררו על עצמכם, גם רבנים וגם קייסים. אם לא תעזרו לעצמכם אף אחד לא יעזור לכם. עם כל הכבוד. כבוד חבר הכנסת אברהם נגוסה יושב ראש הועדה עשה דיון פה, הוא נכנס לעובי הקורה והוא רוצה לפתור את הבעיה. אנחנו צריכים ללכת ביד אחת, כגוף אחד ולהילחם בבעיה. כי אם משרדי הממשלה, כולל משרד רוה"מ, שמים ואני רוצה לדבר בנימוס, הם בזים לקהילה. אתם צריכים לטפל בזה וזה לא משנה מה. צריכים פה לעזור וללכת יד אחת כגוף אחד. תתעוררו על עצמכם כי אף אחד לא יעזור לכם. בזים לנו שם למעלה.

תודה. אנחנו לקראת סיכום של הפגישה שלנו. גדי אומר שיש לו שתי נקודות. אחר כך המשרד ישיב ואז אני מסכם.

קודם כל אני מתנצל שיצאתי קודם ממש באמצע הדברים. חזרתי כי זה היה חשוב ועדיין חשוב. חשוב באמת. זה לא מובן מאליו ולתת לך את כל הגיבוי, אדוני היושב ראש, ד"ר אברהם נגוסה שכל אחד, אם יש מחלוקות וכאלה, אפשר לשים בצד וכיום, כשיש לנו חבר כנסת שיושב בראש הועדה, צריך לתת את המקסימום האפשרי לתמוך. אני אומר לך את זה גם בפורום הזה וגם באופן אישי. אני תמיד אומר את זה. כל מי שצריך ויכול לקדם את הנושא הזה צריך לעמוד מאחוריו. אני אומר לך את זה ואני עומד מאחוריך. כל מה שתצטרך אני פה אבל, עכשיו לפרקטיקה של משרד הדתות.

בשנה הנוכחית לא היה שר. מאז שהתחלתי לטפל בזה יש שר שפגשתי בתוך שנה שלש פעמים וזה היה השר הנוכחי אבל גם לא היה שר שנפגשתי אתו וכל כך איכזב, אפילו פרוטוקול שהבטיח לי שתוך שלושה שבועות ויושבים פה, כבוד הרב, באמת, ואפשר להגיד הרבה דברים אבל הרב הדנה בנושא הזה, יחד עם עמי, שהם עושים ואם קודם אמרתי משהו בלהט הדברים אז חלילה לא משהו שהוא אישי אבל אני יודע שאתם עושים את העבודה ולא בכדי שהמשרד נשען על הכתפיים הדלות שלהם, להביא אותם כנציגים לענות במקומו. לא מכובד וזה לא יפה אבל הם עושים את העבודה כמה שאפשר.

אני, בפגישה שהייתה עם שר הדתות לפני חודשיים בערך הוא הבטיח ש"אנחנו - - - את זה". אני עשיתי את הבדיקה מול האוצר וגם מול משרד ראש הממשלה. משרד האוצר וראש הממשלה אמרו את אותו הדבר כמו שהנציגה הודיה ענתה ואנחנו נחכה.

הבעיה המרכזית היא לא כסף, היא לא משרד ראש הממשלה, והיא לא האוצר. זה משרד הדתות, נקודה. כל שר שעומד בנושא הזה ואם כבר אנחנו מדברים, השר הקודם, סגן השר, שאני יודע שהיה אסור להכניס אותי ללשכה משך שנה ומראש. אבל כך דברים לא אמורים להתנהל. הנושא הוא לא תקציבי והבעיה היא בשורש. הקייסים האלה לא צריכים עוד 2,500 שקל ממשרד הדתות, זה לא מה שיעשיר אותם ולא בזה יפרנסו את הילדים שלהם. הציבור מחזיק אותם כי יש להם קהל גדול ורב מאד. הקהל הזה הוא לא רק מספרים של בני אדם, הוא קהל עם שורשים, עם מורשת וזה המאבק. לא חצי התקן למשרד מלאה, זה לא הסיפור. הסיפור האמתי הוא לזמן ישיבה דחופה במעמד של שרים, אם אפשר אפילו להגיע למשרד האוצר, לשר הדתות ולפתור את הסוגיה הזו. אפשר. אז הם יגידו: אנחנו לא רוצים שיחתנו לא יחתנו. בסדר, עם כל הכבוד, אני גם לא שואל אותם עם מי להתחתן ואיך להתחתן אבל יש פה כללים ותקנים שצריך לעשות אותם.

הנושא הזה שיש עוד שלושה עשר קייסים חדשים. מה זה חדשים? הם בני ארבעים פלוס, עם ששה או שבעה ילדים.

לסיכום דבריי במילה אחת, אשתדל שזה יהיה מילה אחת, לגבי הקייסים שלא יושבים לכאורה במועצה הדתית במשרד, כי מנהיג רוחני אולי מנהיג רוחני כן יכול לשבת אבל רועה צאן, האנשים האלה הם רועה רוחני. רועה רוחני כמו שמוגדר רועה צאן, רועה צאן הולך אחרי הצאן במדבר, איפה שהצאן משוטט והוא שומר עליו. אלה הם שומרים. כמו שרועה צאן שומר על הצאן שלו כך הם שומרים על הקהל שלהם בכל עיר ובכל בית שהם נמצאים בו. ולכן זה הסיפור, תודה רבה.

תודה, הרב צרנט, בבקשה בקיצור.

שלום לכולם. 'ישר כח' לד"ר הרב נגוסה שבוועדה. יש נקודה אחת שאני רוצה לחדד אותה. הנקודה האחת היא שזה לא כל אלה שיושבים פה, זה לא רק נושא רוחני, זה נושא שקשור לכל הבחינות והתייעצויות שנוגעות לחיים. זאת אומרת, כל מי שנמצא, שלא רק מלמדים אותם את התורה ולדעת איך לקיים את המצוות אלא איך להתייחס לחיים שלהם באופן אמתי. אין דמות שיכולה לשמש להם כדוגמא, מי שיכול לשמש להם זה מישהו שאפשר לסמוך עליו. אם אותו לומד לא יכול להתפנות בגלל עול פרנסה אז אנחנו מאבדים את הילדים שלנו ויש הרבה ילדים. אני יכול להגיד בחיפה, שיש פעמים שכואב לי לראות אותם שהם נמצאים עם ערבים. מאיפה זה נבע? בגלל שאין שורש שטופל כמו שצריך. לכן התקן שמדבר על משהו רוחני ועל הנהגה, זה כולל את כל החיים עם טיפול וטיפוח, בטחון עצמי והשתלבותם בחברה הישראלית. לכן צריך לתת תקן לרבנים ולאפשר להם להיות פועלים למען הכלל.

תודה רבה. קייס סמאי, מילה, בבקשה. הזמן שלנו רץ.

תודה, כבוד היושב ראש. רק כמה מלים שרציתי להדגיש. יש פה מערכת מאד משותפת של עבודה בין הקייסים לרבנים, למעט המשפט הקשה שאני שמעתי, כאילו שחלק מהקייסים עושים כת. זו אמירה אומללה ולא צריך לומר את זה.

אבל - - -

רבותי, יש לנו משהו משותף וצריכים לטפל בזה ביחד, כפי שהרב בוגלה אמר, שבקהילה כמו שהוא אמר, גם הוא וגם אני לא יכול לעזוב שבת למקום אחר כי הקהילה זקוקה לנו. יש בכל מקום את הדברים האלה. את זה אנחנו צריכים לחזק. הנה כבוד הקייסים המכובדים, כמו קייס הקייסים, שהגיע היום, אחרי שעשה הרבה פעילות. הוא עייף ובכל זאת היה לו חשוב להגיע כדי לתמוך. כמו קייס הקייסים, יש עוד אחרים שהגיעו לכאן.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להודות לך על הועדה הזו החשובה וכפי שהבנו וראינו, הדור הצעיר שהוא צמא להמשיך את המורשת אבותיו, הם נמצאים כמו דוויט בסוף שאם רואים, גם כל הצעירים, כמו ששמעון אמר, כל אלה הם דור המשך, הם דור שמעורה ויודע לשלב בין המנטליות הישראלית לבין המורשת של יהדות אתיופיה. לנצל את הכוח הזה, את הנוער הזה, כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את הנוער שהוא משוטט והופך להיות רובו כמו שהרב יפת אמר, זה לא שכר, זה לא כסף ואפשר ללכת לפרנס את המשפחה בלי בעיה בעבודות אחרות, גם באופן אישי וגם באופן אחר. זה לא הכסף אלא המעמד וההכרה בחשיבות של העבודה הזו, של השירות של המנהיגים הרוחניים, הן הקייסים והן הרבנים. תודה. קח לתשומת לבך. אנחנו נעמוד על המשמר מעכשיו. כמו ששמענו: הביאו את המסמך, לא הביאו את המסמך, אנחנו נעמוד על המשמר זה. תודה רבה.

תודה רבה. ניתן לרב יוסף הדנה, גם לסנאי או אחד מהם, משרד הדתות, לסכם לנו. אני רוצה גם התחייבות עם לוח זמנים. נציגת ראש הממשלה אמרה: ברגע שתגיע אלינו הפנייה ממשרד הדתות אנחנו נשב עם אגף התקציבים לסדר את העניין. עד עכשיו לא קיבלנו. לכן השאלה, מתי משרד הדתות מעביר את הבקשה?

אדוני היושב ראש. קודם כל אני שמח שנציגת משרד ראש הממשלה אומרת חד משמעית שאם יקבלו את הפנייה הם יאשרו.

לא. ידונו.

בפנייה של משרד הדתות מול אגף התקציבים - - -

תתמכו. יתמכו בפנייה.

זה גם חשוב. זה גם חשוב. אנחנו, בעזרת השם, מיד נבדוק את הנושא ובעזרת השם אני מאד מקווה שבקרוב, ממש בקרוב, שהמכתב הזה, יכול להיות שהוא נמצא שם ואם לא זה יגיע. יגיע. מתי שתקבעו תאריך לפגישה אנחנו נביא את התשובה כי החומר כבר מזמן מוכן והמסמך קיים בלשכות. אני מקווה בשבוע הקרוב.

אולי כבוד הרב ינקוב במועד ואז זה יעזור לך כי אז תגיד: אני התחייבתי לתאריך הזה, בואו תעבירו לי את זה. אני יודע שהכנת את זה מזמן ותקעו את זה במשרד הדתות. אולי היום אתה יכול לחזור ולהגיד: אני התחייבתי בוועדת עליה וקליטה, שתוך חודש או תוך שבועיים, החומר מגיע למשרד ראש הממשלה. האם אתה יכול? זה מאד חשוב, זה גם יעזור לך עם זה.

אני בלי נדר בעזרת השם אני מתחייב בעוד שלושה שבועות מקסימום.

זה הרבה כי יש את הדיונים על התקציב. כל יום שעובר זה חשוב.

רגע, רגע, רגע.

רק רגע, קודם כל הכל מוכן, אני חושב שזה לא ייקח זמן אבל בואו נאמר כך. עד חמישה שבועות, אני אומר עד, תהיה תשובה בעזרת השם, שהמסמך יהיה בלשכת ראש הממשלה או אצל הגופים שצריכים - - -

משרד ראש הממשלה, זו הכתובת.

משרד ראש הממשלה, עד שלושה שבועות המסמך יהיה שם.

30 לחודש?

הוא אמר "עד". זה אומר יכול להיות גם בשבוע הבא. מקסימום זה שלושה שבועות. זה יכול להיות גם מחר.

דבר שני, אני חושב שלגבי הקייסים, עשיתי ממש שמיניות כדי שחמישה עשר הקייסים ייקלטו במועצות הדתיות. אם רוצים לשבת במועצות הדתיות, לשבת במועצות הדתיות ולעבוד, אני בלי נדר בעזרת השם, אני אגיע לכל המועצות הדתיות איפה שהקייסים והקייסים בעזרת השם אני אזמין את כולם שיהיה להם מקום עם יום מסוים קבוע, באופן קבוע שיגיעו ויישבו לעבוד. בעזרת השם אני מוכן לעשות את זה. שהקייסים יגיעו ויישבו באופן קבוע ביחד עם ראש המועצה הדתית והרב המקומי, שיעבדו בתיאום מלא בעזרת השם.

הייתה טענה שהתנאים במועצות הדתיות הם לא טובים כי אין להם אפילו חדר ושולחן וכיסא. כך הם אומרים. האם משרד התות או המועצות הדתיות יכולות לעשות את התנאים כמו שיש לעובדים אחרים או לרבנים אחרים?

אני יכול להגיד. אני מכיר את המועצות הדתיות כי הייתי שם. יש מועצות דתיות שאין להן מקום. בבוקר מישהו יושב במועצה, אחר הצהרים מישהו אחר באותו מקום. הם עושים החלפות כי אין להם מקום. זה אני בעצמי יודע. יש מועצות שיש להן. לא משנה מה המצב, יסתדרו הרבנים. כמו שהרבנים עושים גם שהקייסים יסתדרו. אני אגיע למקום, אראה את המקום ונעשה את זה.

פה נאמר שהרבנות הראשית לא תומכת ונאמרו דברים מאד קשים. אני רוצה לומר לכם. אם יש לנו ידידים באמת חזקים, ידידים טובים הם ברבנות הראשית לישראל, שתומכת בקהילה לכל אורך הדרך. בעזרת השם, אם רוצים, אני לא יודע מה צריך לעשות שם אבל נותנים הכול. אם צריך פגישה עם הרבנים שרוצים לשמוע, אני מוכן לסדר את זה. בעזרת השם.

סליחה, יש לי שאלה פה. השאלה שלי זו. אם מסדרים להם את המקום לשבת, האם הם יכולים לקבל קהל? האם יש להם כלים? אני ב-95' מסרו לי מקום בקרית מלאכי אבל לא היה לי מה לעשות, לא היו לי שום כלים אם אנשים מגיעים. לא יכול לתת להם. האם הם באמת יוכלו לקבל קהל? רבנים, אתם יודעים בדיוק. אני מכיר, יש לנו רב באשקלון, אם הקהילה לא דופקת על הדלת שלו, רבותי לסגור אותם ולשבת לחכות, האם נותנים להם לקבל את הקהל? למלא טופס, להריץ אותם, ללמד, להשתתף, האם יש הכול? עם איזה תנאים מקבלים את המשרד?

תודה.

כשאני אומר, רק כדי להבין, כשאני אומר שיקבלו חדר אז כותבים על הדלת מתי תהיה קבלת קהל, זה יהיה מתואם עם ראש המועצה. זה לא רק לשבת במועצה, יכול להיות גם מחוץ למועצה איך לעבוד - - -

בסדר, תודה. תסדרו את זה. בואו, בואו.

יש כמה טענות שאני רוצה לחזור עליהן.

הרב סיכם את זה.

מדובר על תנאי השכר, אם מקבלים או לא מקבלים את כל מה שנשאר. גם הקייס שאמר שהוא לא מקבל משכורת. מבדיקה הכי זריזה שלי בתקינה הוא מקבל משכורת. הוא דיבר - - -

הקייס שאמר שהוא לא מקבל אחת עשרה שנה? רגע, כבוד הקייס (אומר דברים באמהרית).

הרב יוסף, בבקשה.

אני מכיר את הנושא. למה הוא לא מקבל. עשינו מכרז. מי שהתחיל ללמוד לקייס בחוץ לארץ וסיים בארץ, יגיש מועמדות. פרסמנו את זה ברדיו באמהרית, בעיתונות. עשינו מכרז. הגישו חמישה עשר קייסים. היינו צריכים למנות שלושה עשר. הגישו חמישה עשר קייסים אז לא רצינו להשאיר את השניים אלא עשינו את ההכנה, את הלימודים ואת הקורס לחמישה עשר קייסים. אחר כך בסוף, גם השניים, שני קייסים, כדי לא להפלות אותם ולהשאיר אותם אז קיבלנו חמישה עשר קייסים. הייתה פעילות - - -

תודה.

שניה.

סליחה, סליחה גדי. בשלש יש לי ישיבת סיעה. אני כבר חרגתי מן הזמן. הייתי צריך לסיים בשתיים וחצי. חצי שעה המשכנו את זה.

אתה צודק אבל זה הדבר הכי חשוב.

הוא העלה פתרון כרגע לנושא הזה.

הוא לא היה ברשימה, הוא לא הגיש מועמדות.

הבנתי.

אבל זה על פי החלטת ממשלה. החלטת הממשלה הייתה על חמישה עשר קייסים.

לא, לא. תקרא את החלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה היה כתוב חצאי משרה. זה לשאלה למה היו חצאי משרות. זה בהתאם להחלטת הממשלה.

נכון אבל אלה חצאי משרה.

גדי, אני מכיר את ההחלטה. בואו לא ניכנס לזה. הרב יוסף, שאלה אחת עלתה ואני מחויב לשאול את משרד הדתות מהי עמדתו. הקייס שאמר שאנחנו קייסים צעירים ולא קיבלנו הכרה. אם מדובר בתקנים חדשים, האם זה נוגע גם לנו. הוא שאל שאלה. מהי עמדתו של משרד דתות בעניין?

קודם כל זה לא בא לדיון. כשיגיע לדיון אז - - -

לא נכון, זה היה בדיון פעמיים עם השר. אני הייתי - - -

גדי, אני מנהל את הדיון. מה קרה לך?

אני מתנצל אדוני.

אני מבקש. אני מסכם. יש לך מה להוסיף?

הבהרה לפרוטוקול בהתייחס לדברים של הרב הדנה. הבקשה צריכה להגיע למשרד. זו בקשה שמיועדת למשרד האוצר. ראש הממשלה יתמוך בבקשה הזאת.

או.קיי, בסדר גמור. אני קודם כל מאד מודה לכם, לכל המשתתפים, כבוד הקייסים, הרבנים, נציגי הארגונים, נציגי הקהילה, פעילים חברתיים, נציגים של משרדי הממשלה. קיימנו דיון חשוב מאד. ואני רוצה להגיד לכם שזה דיון התחלתי. אנחנו מתחילים. לא סיימנו. היום התקדמנו הרבה, כפי שאני מבין, גם ממשרד הדתות וגם ממשרד ראש הממשלה.

הועדה קוראת לשר הדתות, השר דוד אזולאי, לקחת את האחריות ולהוביל את הנושא הזה. להגיש את הבקשה להשלים לחמישה עשר קייסים משרה מלאה ותקנים חדשים לרבנים. הועדה קוראת לקיים את זה בדחיפות. אנחנו רוצים לקבל תשובה. אני לא רוצה לצאת נגד הרב יוסף, אני הייתי אומר שבועיים אבל אני הולך בדרכך ואז, תוך שלושה שבועות אנחנו רוצים לקבל בכתב, האם הנושא טופל או לא.

ואם לא יטופל?

בסדר, אנחנו פה. בעזרת השם נמשיך את זה.

אדוני היושב ראש, המכתב צריך להגיע לאוצר.

בסדר. אנחנו מאד מברכים את משרד ראש הממשלה שמוכן לתמוך ולקדם את הנושא הזה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:01.