הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 11:15

צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

מורן קבלו - ע' יועמ"ש, משרד הביטחון

ארז צידון - מנהל ביטחון, משרד הביטחון

רחל בציה - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

יפעת כהן אזולאי - קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לבטחון פנים

בני מיקניק - ראש תחום מעברים יבשתיים, המשרד לבטחון פנים

מאיר פוקס - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אפרת חקאק

אסף פרידמן

יפעת קדם

צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

בוקר טוב, אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה. הנושא: צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בהמשך לישיבה קודמת שהייתה שבה אישרה הוועדה מתן סמכויות עיכוב ומעצר לעובדי רשות המעברים היבשתיים, העובדים עברו הכשרה, נבדקו וקיבלו את ההסמכה. ב-10 באוגוסט ההסמכה פוקעת, לכן אנחנו מתכנסים כאן כדי לבקש את אישור הוועדה לאשר באופן קבוע את המשך מתן הסמכויות.

זה המקום היחיד שבו יש הפרטה בנושאים האלה?

זו לא הפרטה.

יש עוד מקומות שבהם יש אזרוח, או שזה המקום היחיד שבו אנחנו נותנים סמכויות לאזרח, לא לאיש צבא או משטרה?

חשוב להבהיר שמדובר באזרחים עובדי מדינה. זה אמנם לא שוטרים או חיילים, אבל זה עובדי מדינה.

הייעוד העיקרי של המעברים זה ביטחון, אבל גם לתת שירות לכל מי שמשתמש, אם זה אזרחים ישראלים, פלסטינים.

יש לזה בטח עוד יעוד, אם זה סחורות מוברחות, דברים כאלה.

גם סחורות. מה שצריך לעבור, שיעבור. יש סמכויות מלאות בנושא ביטחון לעובדים של משרד הביטחון ולעובדים של חברות האבטחה. אנחנו פועלים על פי החלטת ממשלה לגופים מנחים. השב"כ והמשטרה נותנים לנו סמכויות מלאות בנושא ביטחון, אם זה עיכוב, חיפוש. הנושא שפה מדובר עליו הוא נושא פלילי, הוא לא ביטחוני ישיר. הסמכויות ניתנות רק לאנשים שהמשטרה הכלילה אותם במערכת רעות, שזאת מערכת משטרתית. פה אנחנו מסייעים למדינה. מי שהמדינה מחפשת אותו, עבר במעבר וראינו שזה האדם שדרוש, הסמכות שלנו היא לעכב אותו עד שהמשטרה מגיעה.

זה המקרה היחיד? אתה אומר שהמשטרה יכולה להחיל עליכם את הנושא הביטחוני בלי חוק.

יש החלטת ממשלה. פועלים על פי חוק.

חוק והחלטת ממשלה אלה שני דברים נפרדים. האם מדובר בהחלטת ממשלה שאומרת שמותר לכם להתעסק בנושא הביטחוני, או שאתם השליחים, אתם היד הארוכה של הצבא והמשטרה?

החלטת הממשלה קובעת שיש גוף מנחה, שזה השב"כ והמשטרה, ויש גוף מונחה, גוף מבצע, שזה אנחנו, רשות שדות התעופה, הנמלים ונתב"ג. יש את הגופים שעושים את הפעולה בפועל, אבל יש גוף שמנחה אותם, אומר להם מה עושים, איך עושים.

יש הרבה דוגמאות. האם במקרים האחרים הנושא הפלילי קיים או לא קיים? מתוך המכלול כולו, ויש הרבה, איך אנחנו תמיד רק איתכם נתקלים ועם כל האחרים אנחנו מסודרים? אם יש סידור, למה לא עושים לכם גם, ואם אין סידור, מה קורה איתם?

אנחנו מדברים כאן על רשות המעברים. הוועדה אישרה בזמנו לעוד גופים שגם להם יש סמכויות לפי סעיף 39 לחוק המעצרים. ב-2010 אישרו לרשות האוכלוסין וההגירה, לביקורת הגבולות סמכויות עיכוב ומעצר. יש עוד גופים שיש להם סמכויות עיכוב ומעצר שאנחנו מדברים עליהם עכשיו, כמו רשות העתיקות לגבי שוד עתיקות וכאלה דברים.

שם הסמכות קבועה, או שזו הוראת שעה?

הוועדה אישרה. השר מסמיך כל שנתיים אחרי שבודקים אותם.

הוועדה אישרה ונתנה את הסמכות לשר?

כן.

למה אצלכם זה לא?

זה אותו דבר. כרגע אנחנו מבקשים את אישור הוועדה, כדי שהשר ייתן את ההסמכה.

אני אזכיר את ההיסטוריה איך זה קרה. בדרך כלל השר לביטחון פנים מגיע לוועדה עם בקשה להסמיך את העובדים המנויים בצו, לתת להם את סמכויות העיכוב. הוועדה אישרה בכל הגופים האחרים סמכות לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. הסמכות היא לגוף, כאשר השר כל שנה, שנתיים מוציא צו לעניין העונשים הספציפיים שהוא מסמיך בעקבות ההסמכה של הוועדה. מה שקרה ברשות המעברים - -

היו לי שאלות, אבל לא קיבלתי תשובות.

נכון.

גם עכשיו יהיו לי שאלות.

אולי יהיו להם תשובות. הם באו עם הבקשה לפני שנה. חברי הוועדה היו מוטרדים מכמה בעיות. בגלל שהאזרוח של המעברים היה רק בהתחלה, הוועדה רצתה לראות איך הדבר יפעל בשטח.

באירופה, כאשר נכנסיםx אנשים לתקופה מסוימת, ברגע שהתקופה פגה הם יוצאים בחזרה. יש שליטה מלאה של המדינה מי נכנס ומי יוצא. פה אני לא מדבר איתכם על עובדים זרים, שזה סיפור נפרד, אני מדבר איתכם על אלה שעוברים במעברים. האם יש שליטה? נניח מישהו נכנס בגין איחוד משפחות או חתונה. יש כאלה שנכנסים לעבודה. האם אתם יודעים כמה נכנסו וכמה יצאו בתוך שנה על-מנת לדעת כמה עודף נשאר בפנים? להערכתי, העודף הזה גדול מאוד. אני מניח שזאת הייתה השאלה ששאלתי אתכם בפעם הקודמת.

התשובה לא השתנתה. מה שאתה מתאר מכונה סגירת מעגל. יודעים מי נכנס, לא יודעים מתי הוא יוצא. אם הוא בא למחרת, אני מניח שהוא יצא. אם אתה רוצה לדעת מי נמצא בארץ, אין אינדיקציה לדעת.

איך יכול להיות דבר כזה?

זאת סוגיית שעלתה לפתחו של שר הביטחון הקודם. צריך להפנות את השאלה אליו. אנחנו גוף שמבצע, אנחנו לא גוף שקובע מדיניות במקרים האלה.

מי צריך לפקח? נניח שנכנס אדם עם אישור לשבועיים. מי צריך להשגיח שהוא יצא, לפקח על זה? הגבולות הם הפקר? אם הם הפקר, שיתנו לכולם להיכנס, למה צריך לעמוד שם?

חלק מהבעיה זה שהגדר לא סגורה, יש כניסה של שוהים בלתי חוקיים. אנחנו מטפלים במי שיש לו אישור. הבעיה היא לא אצלנו. אנחנו גוף מבצע. השאלה נכונה, צריך להפנות אותה למעלה.

היו בעיות אחרות שחברי הכנסת הצביעו עליהן בשנה הקודמת. הראשונה, שזו בעיה שחבר הכנסת סעדי הצביע עליה, הייתה לגבי הדיפרנציאציה בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים במעברים, מבחינת הפרקטיקה של שעות ההמתנה. מה שהטריד את חבר הכנסת מקלב בזמנו הייתה השאלה: מה קורה כאשר אתם רואים בגבול עבירה של סחר בסמים, עבירה של הברחות, האם גם שם אתם מוסמכים לעצור או לעכב את הבן אדם עד הגעת המשטרה, או שאתם מתעסקים אך ורק במי שמופיע במערכת רעות. השאלה שנלווית לשאלה הזאת היא מי קובע מי נמצא במערכת רעות - האם עברייני ביטחון גם נמצאים בתוך הרשימה, האם עברייני מסים נכנסים לתוך הרשימה. פה, אני מניחה, יש לכם קצת ניסיון מהשנה שעברה כדי להגיד לנו את מי אתם מעכבים בגבול.

היום, כשעשינו בדיקה ביטחונית, תפסנו מישהו עם סמים. בישיבה הקודמת היה ביצים, בשר, דברים כאלה. לנו אין סמכות לעצור ולעכב, אנחנו פועלים מול רשויות. ביצים ובשר זה הפיצו"ח, סחורות למיניהם זה משרד החקלאות, סמים זה משטרה. אם אנחנו רואים, אז אנחנו מודיעים לגוף הרלוונטי. אם הוא לא מגיע בפרק זמן סביר, אז אני משחרר.

מה זה פרק זמן סביר?

עד חצי שעה. בקטע הזה אין לי סמכות לעכב.

זה לא מעשה חלם?

חלם. הדיון הוא על רעות.

אתם באתם עם העניין של רעות, אבל אנחנו צריכים להסתכל בראייה קצת יותר כוללת. אם אנחנו רואים שיש כאן מעשה חלם, צריך להתריע על זה. כולם בסוף הם לטובת מדינת ישראל. זה מעשה חלם שאין כדוגמתו. איך מפצחים את הפיצוח, אין אנחנו משנים את הדבר הזה?

אם לעובדי המדינה היו סמכויות מרגע שהם זיהו את העבירה לעכב ל-3 שעות - -

מה קורה בשדות התעופה או במקומות האחרים שאתם אומרים שיש משהו דומה?

אני אגיד לך מה השוני. בשדה התעופה יושב נציג מטעם רשות המסים ומטעם הפיצו"ח באופן קבוע. אצלנו בגלל שמדובר על כמות מעברים גדולה יש רק בכמה מעברים בודדים את הנציגות שלהם. זה יותר במעברי סחורות, זה פחות במעברים של האנשים. הם עובדים עם צוותים ניידים שמגיעים לפי קריאה. אין כמעט מצב שאנחנו משחררים מישהו שעשה עבירה, כי הגוף הרלוונטי מגיע ומטפל בו. זה מה שקורה בפועל.

אצלכם אין אף שוטר או חייל?

אנחנו לא מפעילים את כל המעברים. יש מעברים בירושלים שיש בהם משטרה, יש מעברים שהצבא נמצא בהם. הבעיה העיקרית זה שאין נציגים של הגופים האלה.

איך מטפלים בדבר הזה?

אין לי פתרון קסם, זה מאוד בעייתי. חבר הכנסת מקלב חשש בשנה שעברה שעובדי רשות המעברים יהפכו לזרוע הארוכה של רשות המסים, של משרד החקלאות, זאת מבלי שיש להם את ההכשרות.

הפוך.

יש את חוק המעברים שנמצא די הרבה זמן במשרד המשפטים. הוא מסדיר את כל הסמכויות של רשות המעברים היבשתיים. הוא כולל בתוכו את גביית האגרות במעברים. יש התנגדות מקיר לקיר של הרבה גורמים במשרד המשפטים, בעיקר של משרד המשפטים עצמו. היינו מאוד רוצים לקדם אותו.

מי הגוף שמטפל במשרד המשפטים בנושא הזה?

דינה זילבר. יש התנגדות של הרבה גופים. היחיד שלא מתנגד והוא כן איתנו בעניין זה מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

החוק הזה יסדיר את כל הסמכויות.

זה תזכיר חוק מאוד גדול. הוא בהחלט יכול לסייע בעניין.

אני מבין ממך שהוא לא כל כך מתקדם.

הוא די תקוע במשרד המשפטים.

זה נושא שיש בו שאלות עקרוניות, כמו השאלה של איך מסדירים מעבר שהוא בעצם מעבר שאזרחי המדינה עוברים בו ביום יום. אני אזכיר שיש סמכות כללית לכל בן אדם פרטי לעכב אדם אחר אם מדובר בביצוע עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש.

הברחת סמים נחשבת לגניבה? זה נקרא פשע?

זה מאוד יכול להיות פשע, תלוי בכמויות.

תלוי אם זה סמים לשימוש אישי. זה נכנס להרבה הגדרות.

אתם לא נוגעים בזה, אתם רק מודיעים. אם יבוא מישהו - -

אין כמעט מצב שלא מגיעים. נדירים המקרים ששחררנו מישהו שהבריח ביצים, בשר או סמים. זה לא קרה.

הסמכות שהם מבקשים לקבל פה היא סמכות עיכוב עד שהמשטרה מגיעה. אם הבן אדם מתנגד לעיכוב, אפשר לעצור את הבן אדם.

לכמה זמן הם יכולים לעכב?

עד 3 שעות.

זה רק לגבי כאלה שעולים במערכת רעות. הם מוכרזים של משטרת ישראל.

רק לגביהם יש סמכות לעכב עד 3 שעות. אם הוא לא נמצא במערכת רעות, אין לך סמכות לעכב אותו עד 3 שעות.

האם העבירות הביטחוניות נכנסו למערכת רעות? דיברנו בזמנו על הממשק מול גורמים כמו השב"כ.

מי שאמור להכניס את זה הוא השב"כ. אם זה ביטחוני, יש לנו את הסמכות לעכב עד 3 שעות.

הבקשה שמבוקשת פה היא לגבי אירועים פליליים.

בעניינים ביטחוניים יש לנו כבר את הסמכות.

ברור שאם אתם רואים אירוע ביטחוני, על המקום יש לכם את הסמכות.

גם אם הוא דרוש. אם אני מקיש את שמו של האדם במערכת והוא עולה כדרוש ביטחונית, יש לי סמכות לעכב אותו עד 3 שעות.

מכוח מה?

חוק הסדרת הביטחון.

שם קיבלתם הסמכה מפורשת?

כן.

רק ל-3 שעות?

זה מספיק בדרך כלל.

אם אתה רואה שהוא סוחב עליו חגורת נפץ - -

אנחנו לא נשחרר אף מחבל. לכל עובד של חברות האבטחה יש סמכות בנושא ביטחוני. אנחנו מעסיקים עובדים של חברות אבטחה שיש להם סמכות לעכב על רקע ביטחוני למשך 3 שעות.

כל עוד זה נופל בהגדרה של פעילות חבלנית עוינת.

רק ל-3 שעות?

זה מספיק. מגיע מי שצריך לטפל בזה. 3 שעות זה הרבה.

לגבי מה ששאלת בעניין ההכללה. כמו שאמרנו בדיון הקודם, יש את פקודת הקבע של משטרת ישראל, פקודה מס' 140312, שעניינה דרושים לחקירה או לעדות מבוקשים. היא מסדירה את כל הנושא של איך מכלילים, מתי מכלילים, מה צריך לעשות לפני שמכלילים. זה משהו מאורגן ומסודר. הבקשה כאן היא רק לגבי כאלה שכבר הוכללו במערכת אבל לא מאותרים במדינה. ברגע שהם עוברים במעברים הם ישר קופצים. אתה צודק, אדוני היושב-ראש, שיש בעיה עם עבירות אחרות. כאן מדובר על כך שהוא דרוש לחקירה, או שהוצא נגדו צו מעצר כללי. את זה אנחנו מבקשים.

אנחנו רוצים לפתור את זה באופן כללי. חשבנו בשנה שעברה שהשנה הזאת תספיק, שהפעם תבואו עם פתרון יותר כולל מאשר רק מערכת רעות. זאת הייתה המטרה. נתנו הוראת שעה כדי שתבואו לכאן עם תשובות.

אנחנו הבנו שהוראת השעה הייתה כדי לבחון את הנושא הזה שהיה חדש, כדי לראות כמה כאלה עוברים במעברים, איך זה מוכיח את עצמו. מהממצאים שיש זה אכן הוכיח את עצמו.

תני לנו קצת מספרים.

מפברואר, שזה המועד שהם עברו את ההכשרה וקיבלו את ההסמכה, ועד סוף יוני עברו כ-100 שנבדקו במערכת רעות ולגביהם התקבלה אינדיקציה שהם דרושי חקירה של המשטרה.

כמה הגיעו באותה תקופה שראיתם לגביהם שיש עבירות פליליות והם לא הופיעו ברעות?

בין 50 ל-70 אירועים.

כמעט דומה לאלה שמופיעים במערכת רעות.

גם הם טופלו. זה לא שהם שוחררו.

לפעמים העניין של חצי שעה במערכת רעות מספיק, לפעמים לא. אם לא, אתה צריך לשחרר אותו.

אני התנגדתי לצו הזה בשנה שעברה. אני גם העליתי כמה הסתייגויות. גם חברי מקלב, כפי שאמרה בצדק היועצת המשפטית של הוועדה, העלה כמה נושאים. אני באופן עקרוני נגד הענקת סמכויות, אפילו אם זה עיכוב לכמה שעות, לאנשים שהם לא שוטרים. אני קורא את המכתב של כבוד השר לביטחון פנים. אני רואה בסעיף 7 כי הוא שוכנע שמתן הארכת הסמכויות חיונית לעובדי הרשות למילוי תפקידם. בסעיף 8 הוא מבקש מהוועדה להאריך את תוקף אישור הרשות כגוף שלעובדיו יוענקו סמכויות עיכוב ומעצר בהיקף המפורט בצווי הענקת הסמכויות המצ"ב. מה שצורף זה צו הענקת הסמכויות הישן.

הרישא זהה.

אני מבקש לראות מה הצו.

הצו עצמו הוא בלי שמות.

בסיפא הוא מבקש שתוקפו של צו זה יעמוד עד 10 באוגוסט. לא ראיתי מה הוא מבקש עכשיו. כל עוד אין פנייה מסודרת וחתומה על ידי השר, אי אפשר - -

אנחנו מבקשים אישור קבוע.

איפה? לא ראיתי אישור קבוע.

מותר לנו לעשות גם אם אין בקשה של השר, אנחנו גוף מחוקק.

הגוף שמבקש זה השר, לא אנחנו. אנחנו רק מאשרים.

אנחנו יכולים לחוקק אם אנחנו רוצים.

הם שלחו לנו נוסח מתוקן רק הבוקר. התוכן הוא אותו תוכן.

אני לא יודע אם השמות שמופיעים פה הם שמות קבועים, אם מחר הם יעבדו, אם מחר מישהו יתחלף. צריך כל הזמן להכשיר את האנשים האלה. עובדה שלקח כמה חודשים להכשיר אותם. אי אפשר לתת אישור קבוע, זה צריך להיות מוגבל בזמן. יכול להיות שמחר יפסיקו את זה, יכול להיות שמחר יציבו שוטרים, חיילים ולא יהיה צריך את הצו הזה. אני מתנגד לעניין של צו קבוע.

לא מדובר על צו קבוע.

אני מניח שהפעם נעשה את מה שעשינו בפעם הקודמת, בתקווה שלפעם הבאה יהיה כאן שינוי. לא רק דבר כזה הזוי ששולחים לנו משהו ישן עם תאריך ישן, שזה לא מכובד, אלא שתהיה בדיקה מאוד יסודית. המטרה שלי שזה לא יהיה חלם. כמו שיש לכם בנושא הביטחוני סמכות של 3 שעות וב-3 שעות זה בהחלט סביר שמי שצריך להגיע יגיע ויטפל, כך גם אם מבריחים סמים או דבר כזה. אני לא רוצה שנסתמך על חצי שעה. אם כבר יש את האנשים, שיהיה אותו דבר.

אני כן רוצה שתיערך איזו שהיא עבודה בנושא של פיקוח על הנכנסים והיוצאים. אם אין פיקוח, בשביל מה צריך רישום של כניסה? אנחנו עושים צחוק מעצמנו. אולי הרוב הגדול נשאר ולא יוצא. לא שמעתי מדינה שככה פועלת. אז נכון שיש כאלה שמתגנבים, שזה משהו אחר. צה"ל צריך לעשות כך שלא יהיו שב"חים, כך לא יהיו כאלה שקופצים וחותכים את הגדר. זה סיפור אחר. פה זו הדלת הראשית. איפה נשמע דבר כזה? אני לא יודע איך נגרום למערכת לטפל בזה, אלא אם כן אני מטריח אתכם. יכול להיות שזה יזיז את החוק הזה. אולי החוק יבוא לפה לדיון. משהו צריך להיעשות. זה לא ככה. אני לא רוצה להטריח אתכם בכוונה כל שנה. מצד שני, זו מחאתנו, או ניסיון שלנו להניע את המערכת שתטפל בדברים האלה שהם לטובת כולם, אחרת זה סתם חלם.

יש לכם סמכות עיכוב ליהודי מתנחל שעשה עבירה?

במערכת רעות אין הבדל.

מדובר באזרחים ישראלים, לא מדובר בפלסטינים.

לפלסטינים יש מערכת שנקראת אבן מתגלגלת.

זה חל על אבן מתגלגלת?

אבן מתגלגלת זה סמכויות אחרות.

כל מה שאתם מדברים זה על אזרחים ישראלים?

ישראלים וזרים.

אז כל מה שאמרת לא קשור.

בהחלט קשור. העניין של היציאה והכניסה לא קשור. למה לא אמרתם שזה לא רלוונטי?

זה נאמר בדיון הקודם.

ברור שהבעיה שהיושב-ראש הצביע עליה לא קשורה למערכת של רעות, לסמכות הזאת.

יחד אתכם יש גם את אנשי המינהל האזרחי?

פלסטינים עוברים במעברים להולכי רגל. מערכות רעות מוצבות במעברים של רכבים. הפלסטינים, למעט מקרים חריגים, לא עוברים במעברים של הרכבים כי אין אישור כניסה לרכבים פלסטינים להיכנס לארץ, לכן זה לא רלוונטי. יש מערכת נפרדת שמנוהלת על ידי המינהל האזרחי לגבי הפלסטינים.

אם אני נוסע מעפרה או בית אל, אז לפני ירושלים יש לי את המחסום.

הוא לא מעבר מאוזרח. אם אתה נוסע על כביש 5, על חוצה שומרון, זה מעבר מאוזרח. גם מעבר הבקעה הוא מעבר שלנו.

מערכת רעות היא מערכת של מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. המערכת אמורה לבצע סגירת מעגל של כל מי שנכנס ויוצא מאיו"ש לתחומי הקו הירוק. היא מסוכרנת למערכת שנקראת מערכת רותם, שזו המערכת הבנילאומית. היא בעצם נותנת אינדיקציה לגבי כל מי שיוצא מתחומי מדינת ישראל. שתי המערכות האלו גם יחד נותנות אינדיקציה איפה נמצא כל אזרח במדינת ישראל, כולל זרים, כולל פלסטינים - האם הוא נמצא בתחומי הקו הירוק, האם הוא נמצא באיו"ש, האם הוא נמצא בחו"ל. המטרה הייתה להפוך את מערכת רעות שיהיה בה כל מסד הנתונים הפלסטיני, להוציא את אבן מתגלגלת. משרד הביטחון מסרב היום להעביר את הנתונים של הפלסטינים לתוך מערכת רעות. כתוצאה מזה מערכת רעות לא עובדת באופן המלא שלה, היא עובדת באופן החלקי שלה. מעבר לזה, כל המעברים הם לא מעברים, הם נקודות בדיקה. דרך אגב, החלטת ממשלה ב'43 אומרת שמי שינחה בנושא מעבר אנשים בגבולות זה מינהל האוכלוסין, משרד הפנים. מכיוון שלא מדובר במעבר גבול אלא בנקודת בדיקה, אז אף אחד לא מנחה על הפעולה הזאת. זה לא שנעשו פעולות. אתה מבקש מאיתנו לבצע פעולות. אנחנו היינו בדיונים בנושא הזה, ביקשנו לקבל את מסד הנתונים כדי שאפשר יהיה לפתח את מערכת רעות. אני לא בטוח שהפורום הזה זה הפורום שיצליח להניע את המהלך הזה. הממשלה צריכה להחליט אם לחוקק את חוק המעברים שייתן את הסמכות לעובדי המעברים לבצע פעולות אכיפה לגבי הפיצו"ח, רשות המסים וכו', ואם אנחנו רוצים לעשות סגירת מעגל.

הצו מוגבל בזמן. תמיד הצווים מוגבלים בזמן. אנחנו רוצים אישור קבוע. הוועדה מאשרת את הנוסח של הצו, את היקף הסמכויות, היא לא מאשרת את העובדים. אחרי שיש אישור עקרוני להיקף הסמכויות, בודקים את העובדים באופן פרסונאלי.

צריך להבין שמדובר פה בחקירה שדרושה לחברי מעצר שהם עבריינים במדינת ישראל. אנחנו מנסים מזה זמן רב לשים עליהם את היד. יש לנו פה הזדמנות פז. זה לא כרגע משנה מוצאו, מינו, גילו, כלום.

אני אתן לכם אורכה לשנה.

אולי שהוועדה תאשר שנה וחצי, כדי שהארכה הבאה לא תהיה ביולי אלא בינואר 2018 או דצמבר 2017.

חבר הכנסת סעדי לא מתנגד לזה שיעצרו אנשים שהם דרושי חקירה, הוא מתנגד לרעיון שאין במעבר שוטרים או חיילים אלא עובדי מדינה שהם לא תחת הפיקוח של המשטרה או של צה"ל. היושב-ראש מתנגד לעמדה הזאת. זו מחלוקת עקרונית-מהותית.

אני מסכים לשנה וחצי כדי שזה לא ייפול בסוף מושב. מי בעד לתת אורכה של שנה וחצי?

עד סוף דצמבר 2017.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים – אין

צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.