הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 244

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 13:00

1. החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ חמד עמאר

2. החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ יוסף ג'בארין

3. החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ אילן גילאון

4. כוונת משרד החינוך להפלות בתקצוב הסטודנטים הערבים במכללות החינוך, של חה"כ זוהיר בהלול

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

זוהיר בהלול

אילן גילאון

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

מיקי לוי

אייל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל הכשרה ופיתוח מקצועי, משרד החינוך

ד"ר כמאל חואלד - מפקח במינהל אגף א', הכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

עדי קורסיה - מנהל אגף תקציב ומינהל, משרד החינוך

שנית פנחסי-הראל - עורכת דין, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

עמוס שביט - מנהל מינהל דוברות הסברה וקש"ח, משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

אריאל חנוכה - אגף תקצוב, ות"ת

עאטף מועדי - מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

זיאד מג'דאלה - יו"ר המחלקה לתכנון ותיאום, הסתדרות המורים

אברהם פסל - יו"ר מחלקת כוח אדם ורכש, ארגון המורים העל-יסודיים

פז כהן - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופיר יקיר - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאלה שני - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

רם שפע - סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

שדא עאמר - עורך דין, האגודה לזכויות האזרח

הזאר חוסין - מנהלת תחום חינוך, יוזמות קרן אברהם

עדי שטיין - מקדמת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

גל זרביב - דוברת, יוזמות קרן אברהם

אסתר הלפרין - מנכ"לית מכון מרחבים

כאמל אגברייה - ראש תחום שילוב מורים ערבים, מכון מרחבים

רונית רובננקו - מנהלת תכניות חינוכיות, מכון מרחבים

חיכמת מואסי - מורה, מכון מרחבים

יובל בן ארי - פעיל חברתי

דינה רווה
–

פעילה חברתית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

1.החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ חמד עמאר

2.החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ יוסף ג'בארין

3.החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים, של חה"כ אילן גילאון

4.כוונת משרד החינוך להפלות בתקצוב הסטודנטים הערבים במכללות החינוך, של חה"כ זוהיר בהלול

רבותי שלום, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 19 ביולי 2016, י"ג בתמוז תשע"ו. הנושא על סדר היום כוונת משרד החינוך להפלות בתקצוב הסטודנטים הערבים במכללות החינוך, של חבר הכנסת זוהיר בהלול; החלטת משרד החינוך להפחית בתקצוב סטודנטים ערבים של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, של חבר הכנסת אילן גילאון ושל חבר הכנסת חמד עאמר. נמצאים איתנו חברי הכנסת.

זה עוד פעם – ואני אומר את זה בצער – כוונות של משרדי ממשלה לעשות שינויים כאלה ואחרים. קודם כל יוצאים החוצה כדי שיחטפו כותרות, מבלי לקיום דיון מעמיק בסוגיה הזו. רק לפני שבועיים, ביום ראשון, לא האחרון, שלפניו, בלמנו בקרב מאסף תכנית הממשלה להעביר את בתי הספר הטכנולוגיים והמקצועיים ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. ושוב, יכול להיות שזה רעיון מבורך, כי הרציונל של כל מה שחינוך – חינוך, אלא שזה בין רגע במהלך חופשי שנתית, ב-1 בספטמבר, ועדת החינוך וחברי הכנסת לא יודעים מה מתחולל. וכשאנחנו מצליחים במהלך הבלימה הזה, אומרים לנו תקעתם לנו עבודה של שלוש שנים במשרד החינוך. אמרתי להם בוקר טוב אליהו, תבואו למשרד החינוך, תאמרו שעשיתם עבודה, תניחו את דעתנו שאכן אותם ילדים, שכבר נפגעו ממערכת החינוך, הולכים לקבל טיפול מיטבי.

ולמה אני מביא את זה? זה עוד פעם כוונת משרד החינוך, ואנחנו רוצים לשמוע מה קורה בדיוק בסיפור הזה. ההיפך הוא הנכון. בדיונים שמתקיימים בו חדשות לבקרים, אנחנו מדברים על הצרכים של מערכת החינוך במגזר הערבי, שרק חסרים וחסרים וחסרים. אני לא מאמין. אתם רואים, אני מדבר בהסתייגות. אני רוצה להאמין שאחרי שחברי הכנסת יציגו את עמדתם ואת ההצעה לסדר שהם הגישו לדיון, יבוא משרד החינוך ויגיד לא הובנו נכון וההיפך הוא הנכון, וכדאי שאם לא כן תעשו שיעורי בית עד שיגיע זמן רשות הדיבור של משרד החינוך; ולא נותר לי אלא להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת זוהיר בהלול.

כן, אז אם הפירמידה שדיברת עליה היא הפוכה, אז אולי משרד החינוך צריך לאשר או להכחיש. אם הוא מכחיש אז אנחנו לא נקיים דיון.

לא, כדי לא לפספס את החוויה הזו שתציגו את עמדתכם, לא נחרוג מהנוהל שלנו, בבקשה.

אוקיי, אז התוודענו - - -

אין עשן ללא אש.

אדוני יושב הראש – כרעם ביום בהיר – כפי שאומרת האמרה הידועה – התוודענו לאחת מהתכניות המסוכנות ביותר של משרד החינוך, להפלות בין סטודנטים להוראה, בין הערבים לבין היהודים וגם כמובן האפליה באופן אוטומטי שזורה בהפחתת המימון שהמשרד מקציב גם למכללות להוראה בציבור הערבי.

שיטת התקצוב החדשה מדברת על תקצוב של מחצית לסטודנט ערבי להוראה לעומת סטודנט יהודי. זה משתלב בצורה מאגית לאותן תוצאות שקיבלנו בזמנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוצאות שדיברו על כך שמשרד החינוך והתרבות מפלה בין גולגולות. דיברת שם, בכנס הגדול שהיה למעלה, על גולגולת - - -

מס גולגולת.

אז גולגולתו של תלמיד ערבי היא כמחצית מהתלמיד היהודי. ואני שואל האם משרד החינוך חשב באותו רגע כשהבליחה במוחו ההברקה הזו של התקצוב הדיפרנציאלי - - -

הכל בהסתייגות כמובן.

הכל לכאורה כמובן, האם הוא חשב על הפגיעה בזכות התעסוקה של אדם בישראל. האם משרד החינוך חשב על הזכות לשוויון שניתנת לכלל האוכלוסייה והאם כבודו של האדם גם כן נלקח בחשבון. ואני מדבר על סוגיות חוקתיות, קונסטיטוציוניות ולאו דווקא מבחינת החוק, אלא החוקה כאן במדינת ישראל.

מי הנציג של משרד החינוך?

נמצא פה מר אייל רם, שהוא מנהל מינהל עובדי ההוראה.

אני שואל אותך מר אייל, האם תוכל לסבר את האוזן לגבי הרשימה של המכללות עליהן תחול התכנית? שאלה מספר שתיים: מתי תיכנס התכנית לתוקף ולכמה שנים היא תקפה. שלוש, על בסיס - - -

רגע, רגע, הוא לא יכול - - -

תן לו. תמשיך.

מה הוא לא יכול?

אייל, תרשום את השאלות. סליחה, תנו לי לעשות סדר. אם המצגת שלך עונה על זה, תשלים אחרי המצגת את כל השאלות שחברי הכנסת שואלים. בבקשה.

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאיש משרד החינוך, בגולגולתו יש מנת משכל גבוהה במיוחד.

בקיא, בקיא.

אז אינני בטוח שהוא לא עומד בקצב של מה שאני עכשיו שואל. שאלה מספר שלוש - - -

במיוחד איך שאתה מציג את זה, כזה חינני ונעים לאוזן.

אייל עשה שיעורי בית.

על בסיס אלה קריטריונים נבחרו המכללות עליהן הוחלה התכנית. שאלה מספר אברע: האם התכנית הוחלה על כל המכללות באזור הצפון, או שיש מכללות שהוחרגו. כלומר השאלה היא על בסיס לאומי אולי, על בסיס אתני ההחלטה הזו יצאה לאוויר העולם.

מה הוא התקציב המדויק לסטודנט ערבי במכללה למורים באזור הצפון, לעומת עמיתו היהודי. והשאלה האחרונה: איך ייחשב משרד החינוך את התקציב הכולל למכללה. האם ביקש רשימת סטודנטים בכל המכללות? האם עשה פילוח של הסטודנטים על בסיס שייכות אתנית לאומית? אלו הן השאלות הנגזרות מההחלטה הזו, שהתוודענו אליה באמצעות התקשורת ואולי אתה תאשר או תכחיש את העניין. תודה רבה, אדוני.

תודה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

כן, האמת היא שאני מתייחס לסוגיה הזאת של התקצוב במכללות ההוראה, אולי כסוגיה שמשקפת את הריחוק ואת הניתוק שקיים בין משרד החינוך - - -

יש לי רק שאלה לחברי הכנסת. אם בסוף משרד החינוך יציג את העמדה ומה שהיה וזה לא כמו שזה - - -

ולא כצעקתה.

לא, אפילו לא הייתה צעקה.

תיכף, אז אני אתייחס. אני מכיר, דיברתי עם משרד החינוך.

שיציג מהתחלה. מה, אין לנו מה לעשות?

אם יש להם נתונים אחרים, אנחנו מוכנים לוותר על הזכות לדבר.

לא, לא, נשמע אתכם. אני לא מוותר על הזכות הזאת שלכם.

למרות שאם אתם יכולים, אפשר לתת לו אחרי שאני אדבר ואז.

ג'בארין, בבקשה.

מה שהתחלתי לומר, שזו אולי דוגמא – המרחק והריחוק שקיימים בין משרד החינוך לבין אנשי החינוך וההנהגה בציבור הערבי. כי אנחנו מדברים על קושי שהוא אמיתי. קושי של אלפי מורים ערבים בעצם, שכיום אין להם מקומות עבודה. ואז עולה השאלה איך מתמודדים עם הקושי הזה. ואני במקום משרד החינוך, הייתי מקיים דיאלוג מקצועי עם הנהגת הציבור הערבי, עם אנשי חינוך בחברה הערבית, עם האקדמאים, ומנסה לקדם פתרונות לנושא הזה.

מהפרספקטיבה שלי אני חשבתי על פתרונות יצירתיים שהם מוכרים למערכת. למשל, העובדה שבמערכת החינוך הערבית חסרות – רק בתקצוב הדיפרנציאלי, ביסודי ובחטיבת הביניים – אנחנו מדברים על כך שהיום חסרות יותר מ-50,000 שעות. זה רק התקצוב הדיפרנציאלי. שלא לדבר על החטיבה העליונה. בחטיבה העליונה גם שם אנחנו מדברים על פער מאד משמעותי בשעות ההוראה ופער מאד משמעותי בתקצוב, שיכול להגיע עד 150% ואלה נתונים שמוכרים למשרד החינוך.

קיים גם מחסור משמעותי במספר הכיתות במערכת החינוך הערבית, ולכן אני טוען שאם משרד החינוך היה פשוט מעניק למערכת החינוך הערבית את אותן זכויות, את מה שמגיע לה בתחומים הללו של בניית כיתות, של בניית בתי ספר חדשים, של שעות לימוד גם ביסודי, גם בחטיבות הביניים אבל גם בחטיבה העליונה, היינו פותרים לדעתי את העיקר של הבעיה, לפחות בשנה-שנתיים הקרובות ואלפי מורים היו מוצאים מקומות עבודה. לפי הנתונים שיש לי, רק התקצוב הדיפרנציאלי היה אמור להכניס עוד כ-5,000-6,000 מורים.

במקום לעשות את החשיבה האסטרטגית הזאת, בא המשרד – ולדעתי בצעד מאד יהיר – אני לא מייחס כוונה זדונית או רשעות למשרד החינוך בהחלטה הזאת, אבל אני מייחס לו כאן את היהירות בקבלת ההחלטה, שהתוצאה שלה - - -

יותר רשע מכך?

אני מסביר. שהתוצאה שלה היא פסולה וגם יש לה מימדים גזעניים מאד מאד צועקים. ולכן הפנייה שלנו כאן, שאנחנו מכירים בבעיה, אבל אנחנו דוחים על הסף את הפתרון שמוצע ואנחנו מבקשים ממשרד החינוך לחכות עם כל החלטה בנושא. בינתיים להמשיך את התקצוב כרגיל ולבוא במשא ומתן עם הנהגת הציבור הערבי, אולי בסיוע ועדת החינוך, כדי להגיע לנוסחה הראויה – איך פשוט פותרים את הבעיה של היצע המורים הערבים.

תודה. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

טוב, לא נחזור על דברים שכבר נאמרו פה, אדוני. אני חושב שכאן, כמו שפתחת ואמרת ואני בעיקר חושב שזו אי הבנה שלי, של הבנת הנשמע. בדרך כלל יש לי לקות בנושא הזה, שלא כמו חברי זוהיר, שלמד בכיתת מחוננים. אני הייתי - - -

ואני יכול להעיד שלמרות הלקות הזאת הוא לא מפספס אף פעם כלום.

או שנפלה כאן שגגה במשרד החינוך. אני לא טוען לא לגזענות ולא לזה. עכשיו, לתומי לא הבנתי, לא ידעתי אף פעם שיש מקצוע כזה שנקרא מורה ערבי. אני יודע שיש מקצוע שנקרא מורה לערבית או מורה למתמטיקה. מורה ערבי, אינני מבין מה זה. אני יודע שבמדינת ישראל יש מערכת חינוך שבתוכה אנחנו מאזנים ומשלבים על פי הצרכים, על פי גודלי הכיתות, על פי מה שכאן מקודם אמרת מבחינת חוסר שעות. יש לי גם בעיה מיושנת, אני חושב שלמדינה יש גם תפקיד לתת עבודה לאנשים, דרך אגב, בין היתר. אני יודע שהמדינה לא מסכימה לדבר.

ולכן, היות ואני חושב שנפלה שגגה בשמיעה שלי ולא היה כדבר הזה ואתם תיכף תוכיחו את זה, אין לי מושג איך זה עובד, אבל נדמה לי שללכת לקפיטציה, אם על זה מדובר ולהוריד את העניין של הקצבה למורה ערבי, שאני לא יודע מה זה המקצוע הזה, הוא יהפוך אותו, אתה יודע מה, גם במוסדות המעורבים, לבלתי כדאי. כי אם אני אצטרך להעסיק את מיקי בתור מנהל מוסד, לקחת אותו בוועדת קבלה או את ג'בארין, אז אני אעדיף אותו, כי עבורו ישלמו לי כפול. ואם הדבר איננו נכון - - -

ג'בארין דוקטור ואני לא.

דוקטור.

אני לא רואה סטודנט מהדרום שייסע ללמוד בצפון או הפוך. זה לא משנה.

אני לא יודע מה זה המקצוע מורה ערבי. לא יודע מה זה. מורה ערבי יכול ללמד באשדוד אם אין מקום בחורפיש ויכול ללמד במקום אחר וגם להיפך זה יכול להיות. ככה נראה לי, אבל יכול להיות שאני - - -

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני יושב הראש, אני הצטרפתי לדיון המהיר בנשיאות, כי ראיתי חשיבות לנושא הזה, כי כולנו יודעים על עודף המורים במגזר הערבי. אנחנו יודעים.

והוועדה קיימה דיון כאן כמה פעמים על זה.

כן. אנחנו יודעים על מחסור במורים במגזר היהודי.

בדרום גם כן. במגזר הערבי בדרום יש מחסור.

גם אצל הבדואים יש מחסור ויש מחסור גדול, והרבה מהצפון לומדים ומלמדים בדרום. אבל בין זה לבין אי שוויון בהקצאת תקציב, זה מרחק גדול. לא יכול להיות מצב שסטודנט יהודי יקבל 25,000 שקלים – אם הכתבה נכונה - אנחנו נשמע דברים אחרים ואני אשמח מאד לשמוע דברים – לעומת סטודנט ערבי שיקבל פחות מזה בהרבה.

אנחנו לא יכולים להחליט לאותו סטודנט ערבי שאנחנו לא רוצים שילמד הוראה. הסטודנט הערבי יודע, לפני שהוא ניגש, בעצם הסטודנטית, כי רוב הניגשים למקצוע הזה הן בנות. נשים ניגשות יותר ללימודי הוראה. אנחנו לא יכולים להחליט להן. אנחנו לא יכולים לתקצב אותן בפחות כסף. אני כמכללה אעדיף לקבל יהודי, שאני אקבל עליו 25,000 שקלים לעומת ערבי שאני אקבל עליו חצי מהכסף, כי אני ארוויח כמכללה.

וכאן אני ראיתי את המצגת שלכם וכבר קראתי אותה. התקצוב פר סטודנט נשאר ללא שינוי. חישוב מספר המכסות על פי צרכי המערכת. המערכת תחליט לאותו סטודנט אם ללמוד הוראה או לא ללמוד הוראה. אני חושב שזה לא מקובל, זה לא יכול לעבור כאן במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית, שלא תגביל את אותו סטודנט שרוצה ללמוד הוראה, עם כל העודף במורים במגזר הערבי, ובעצם יותר מורות במגזר הערבי.

וחוץ מזה, קראתי כאן את הנתונים של שילוב מורים ערבים במגזר היהודי וזה - - -

200 ומשהו.

588 מורים שולבו משנת 2013 לעומת 2016. זה מבורך, אבל שהמגמה תימשך, כי באמת יש מחסור מורים במגזר היהודי וצריך גם לעודד את הסטודנטים ללכת וללמוד הוראה וגם לתת את האפשרות של סטודנטים מורים מהמגזר הערבי, שילמדו במגזר היהודי.

תודה רבה. רבותי, מיד אתן את רשות הדיבור לאייל רם ממשרד החינוך. הוועדה קיימה כאן דיונים בשנה האחרונה על המחסור ועל המצוקה של המורים, מחסור במורים במגזר הערבי בדרום ועל מצוקתם של אותם מורים מהצפון, שנאלצים לנסוע יום יום, מדי שבוע עוזבים משפחות. נדרשנו לסוגית רישום הילדים שלהם בגנים, איפה הם נרשמים. חלקם עשו שינוי בתעודת הזהות, חלקם לא עשו שינוי בתעודת הזהות. בעיה גדולה מאד.

לכאורה, על פניו יש פה - ואיל, גם אני אומר הכל בהסתייגות, כי אני לא נחשפתי לזה אלא רק עם ההצעה לדיון מהיר, לא הסתפקתי להיכנס לזה - אבל אין ספק שזה חלק מהרצון להתמודדות עם הבעיה. אנחנו נראה את המצגת, תסביר לנו את הרציונאל בכלל. אני באמת מקווה שזה לא יהיה בהגדרה תקציב לסטודנט יהודי, תקציב לסטודנט ערבי. זה לא יכול להיות, גם אם זה כולו כוונה טובה. לא יכול להיות.

לכן תציג את הרציונאל, את המצגת שלך ולאחר מכן תנסה להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת. בבקשה, תציג את עצמך.

טוב, שלום לכולם. קוראים לי אייל רם, סמנכ"ל עובדי הוראה. אני אנסה להציג את הדברים כפי שהם בצורה מאד מאד ברורה. הדבר האחרון שיש פה ניסיון זה לעשות איזו שהיא אפליה, גזענות ולפעמים הכותרות בעיתון מנסות לראות את זה מאיזו שהיא זווית אחת, שהקשר שלה בין זה לבין המציאות הוא די שונה.

אבל הם הצליחו לייצר כותרת.

בסדר.

ואתם נפלתם להם.

קודם כל להסביר. התקצוב פר סטודנט, סדר גודל של 28,000 שקלים בשנה, הוא תקצוב שהיה, הווה וממשיך בעתיד, אותו תקצוב פר סטודנט, אותו תקצוב בדיוק. וגם אותו שכר לימוד עבור סטודנט. סטודנט לא מרגיש את זה כסטודנט ועבור הסטודנט, מכסת הסטודנט עצמה זה אותו תקצוב לגמרי.

השינוי שאנחנו עושים הוא בחישוב מספר המכסות המתוקצבות במדינה, ואנחנו עושים את זה גורף בכלל המערכת, מה שהיה פעם - - -

תסביר 'מכסות'.

אני אסביר בדיוק. פעם היו נותנים מכסות בעצם לכל סטודנט באשר הוא והיום אנחנו מייצרים דיפרנציאציה, ככה שלדוגמא במתמטיקה – כמות המכסות שמקבלים עבור סטודנט למתמטיקה היא באחוז גבוה יותר, כמעט פי שניים לדוגמא, מסטודנט שלומד תושב"ע. לא בגלל שתושב"ע חשוב פחות ממתמטיקה, לא בגלל שאנחנו אוהבים תושב"ע פחות ממתמטיקה - - -

אז התוספת היא לפי מקצועות לימוד?

רגע, רגע, אני עוד לא הבנתי. יש לכם שאלות? תחכו, תנו לו.

אני מנסה להסביר לאט לאט.

אייל, אני פה לנהל את הדיון, אז תתמודד. תציג את עצמך ואם חבר כנסת לא הבין - - -

ולכן אנחנו עושים דיפרנציאציה בין המקצועות לבין צרכי מערכת שקיימים בתוך המערכת. ואני אראה לכם למה אין לנו ברירה אלא לעשות איזה שהוא שינוי בין צפון ודרום, אחרת יש בעיה לטפל בכלל בכל נושא המכסות בכלל.

המודל הזה חל בהדרגה. אנחנו מדברים כרגע על תשע"ז, שינוי מינימאלי של אחוזים בודדים שאפשר על כף יד אחת - - -

אייל, כשאתה מדבר על מכסות, תן את הרציונל ומה הכוונה.

מכסה זה אומר שאנחנו לא עוצרים סטודנטים בכניסה. יכולים לבוא - - -

העיקרון של המכסות זה על פי מקצועות? מתמטיקה, ביולוגיה, ככה?

העיקרון של המכסות – אני אראה אותו בדיוק – הוא על פי מקצועות פלוס תיקון שנעשה – ערבית צפון וערבית דרום, שאני אראה אותו ואסביר למה גם, והוא נעשה על פי מקצועות כדי לעודד יותר מכסות ויותר מורים באנגלית או במתמטיקה, שחסר לנו, לעומת תושב"ע או חינוך מיוחד גם. לדוגמא, כן חשוב לי להגיד, כי זה לא איזה שהוא משהו שיש איזו שהיא פגיעה בצד אחד, אלא ניסיון לסדר את עולם המכסות.

מכסה זה אומר שזה סטודנט מתוקצב. לדוגמא - - -

מרגי, איכפת לך שמורה ילמד תושב"ע?

מה זה תושב"ע?

תורה שבעל פה.

רגע, אייל, אתה מבין אתה עושה? כשאתה מדבר על מקצוע התושב"ע אתה לא מייחס את זה לא לערבי, לא ליהודי, לא כלום.

נכון.

לכן התהייה שלהם. הוא אתגר אותי בשאלה.

אז בשביל זה אני אומר שהמודל התקצובי הזה הוא על כלל המקצועות. הוא מודל חדש שחל בהדרגה, באחוזים בודדים בתור התחלה, בשביל לבחון אותו, לראות אותו ולעשות שינויים גם - - -

לא אחת כאן בדיונים אנחנו קוראים לרגולטור, לריבון, למשרד החינוך, לשים את הידיים על ההגה ולמל"ג לשים את הידיים על ההגה. לא יתכן שיש מקצועות שהם נכחדים, אף אחד לא הולך אליהם ויש מחסור במערכת ואנחנו אחר כך באים לפה ומרימים גבה ומרימים ידיים ושואלים למה.

אין שום טענה אם זה לפי מקצועות. הבעיה שלנו היא אחרת.

רגע, הוא עוד לא הגיע למה שאתה רוצה.

אם זה תקצוב לפי מקצועות אין לנו שום בעיה. אנחנו יכולים עכשיו לצאת.

בדיוק, אז שיציגו לנו איזה - - -

הוא מציג.

אם לא ניתן לו לדבר, לא נבין. בבקשה.

בבקשה אייל.

הסטת תקצוב המכסות מהמגזר הערבי בצפון ומהמגזר הבדואי בדרום, נובעת לאור שני הדברים האלה. יש בערך 2,500 מורים היום מהמגזר הערבי בצפון ובמרכז, שמשובצים בדרום.

2,500?

2,500 וזה שאנחנו משלמים להם ממש שכר דירה, הם נוסעים בחגים, הם מחכים להעברה שלהם לצפון ועוזבים את בית הספר בעצם בספטמבר, באוקטובר - - -

אתם לא יודעים כמה לחצים לחזור הביתה.

כן, כי יש מחסור בדרום.

כן, אני אומר יש מחסור ורק בשנה האחרונה, שנת תשע"ו, שובצו 750 מורים חדשים במגזר הבדואי בדרום, מתוכם עדיין 250. זאת אומרת זה לא רק היסטורי, זה עדיין קיים.

העודף של המורים במגזר הערבי בצפון גדול וגדל. הנה לכם מספרים.

תציג לנו את הנתונים.

נתוני היקפי הגשת מועמדות במגזר הערבי: כידוע לכם במגזר הערבי, לאור הלחצים, לאור זה שיש עודף מורים גדול, יש שיטת ניקוד שעל פיה משתבצים במגזר הערבי. זה נכון רק לגבי המגזר הערבי.

היה פה דיון בוועדה.

איך אתה יודע שיש עודף של מורים ערבים ולא עודף של מורים בכלל? מאיפה אתה יודע?

רגע. תן לי עוד כמה - - -

כל הדיון הזה זה בגלל השאלה הזאת.

תנו לו. אילן, יש לו מצגת ארוכה, תנו לו.

העודף הוא כל כך גדול, שבגלל הלחצים הפוליטיים בתוך המגזר הערבי יש שיטת ניקוד. אתם יכולים לראות את העלייה בחמש השנים האחרונות מ-13,000 ל-18,000. זה רק מי שמבקש בקשה. יש עוד הרבה מורים שהתייאשו כבר והם לא מגישים בקשה. לכן אנחנו מדברים - - -

ות"ת נמצאים איתנו תוך כדי דיון? שם ליד השולחן בבקשה.

בפועל אנחנו נמצאים במצב של עשרות אלפי מורים שהוכשרו בחברה הערבית, נטולי עבודה, שילמו - - -

בעיקר מורות. 90% מורות.

90% מורות. נטולי עבודה - - -

אבל למה עשרות אלפים?

רבותי, אני לא מצליח להבין. אני לא יודע מה לגבי האורחים פה. אני לא מצליח. חברי הכנסת, אפשר? ג'מאל זחאלקה, יוסף, אתה בתוך העניין. אני מבין אותך וזה קורה בהרבה דיונים, אתה בתוך העניין. מחובר. יש פה אנשים שבאו, אני – כמנהל הדיון – לא מצליח להיכנס, לצלול לתוך הסוגיות והפרטים בגלל ההפסקות האלה. תנו לו להציג. תרשמו לכם שאלות ולאחר מכן נשאל את השאלות הנכונות.

בבקשה.

אני אומר עשרות אלפים, כי 18,000 זה מי שהגיש. יש עוד הרבה שהתייאשו בדרך וכבר לא מגישים. פשוט יודעים שאין להם סיכוי. שילמו 4 שנים שכר לימוד, הלכו ללמוד 4 שנים ובעצם הם חסרי עבודה ואתם יכולים לראות את הגדילה.

בקשות עבודה של חדשים זה 12,249. העברות, הגדלות משרה של מורים קיימים שמקבלים רסיסים. אתם יכולים לראות לדוגמא - - -

בפועל לפי הדברים שלך יש היום מורים שלמדו הוראה עם הסמכה והם מובטלים.

עשרות אלפים.

עשרות אלפים, רבותי.

כמה מורים חסרים בצפון במגזר היהודי?

במגזר היהודי אני אראה לכם לפי זה, בסדר?

שאלה במקום והוא יציג אותה. גם שאלו אותה קודם, דב.

אני מתנצל, יש לי דיון על סל התרופות.

אני הבטחתי לך בתחילת הדיון שאני אייצג אותך נאמנה.

תודה.

אנחנו הרצנו עכשיו מערכת חדשה שנותנת לנו צפי מורים בכל הארץ. מה שאתם יכולים לראות פה זה באיזה מקצועות בעיקר עודף המורים במגזר הערבי קיים לנו. נגיד שהכל ממשיך אותו דבר - - -

אם אתה יכול לייעץ לאלה שעורכים את המצגות, שירוק לא נראה טוב במצגת.

אוקיי. עודף המורים – אני מראה את שני השקפים האלה בשביל להראות שהמגזר הערבי והמגזר היהודי מתנהגים שונה מאד מבחינת המקצועות. זה לא שזה אותו דבר. הם מתנהגים מאד מאד שונה ועדיין בחברה שלנו, למרות הניסיונות שלנו ועוד רגע נדבר גם על שילוב מורים, עדיין רוב המערכת שלנו פועל בצורה מאד מגזרית. לכן זה שונה קצת מההשכלה הגבוהה בכלל – הנושא של הכשרת מורים – כי היא פועלת בצורה מגזרית.

אתם יכולים לראות את צפי עודף המורים במגזר הערבי. הגודל מסמן בעצם את הכמות. הכי הרבה עודף מורים יש במתמטיקה, באנגלית. תסתכלו על הרביעי – זה בחינוך גופני. אם תראו על צפי חוסר מורים במגזר היהודי, אתם יכולים לראות שזה כמעט הפוך – אנגלית, מתמטיקה, חינוך גופני. כלומר, בעצם ההכשרות והפנייה פועלת הפוך. לכן אנחנו מנסים לשלב - - -

זה דווקא טוב.

יש לך מורים קיימים, למה הם לא יכולים לעבוד?

זה משלים אחד את השני.

אבל הוא הולך לענות בדיוק על זה.

דב, כי משרד החינוך לא מאמין בחילופי מורים משני הצדדים. הוא לא מאמין בשיתופי פעולה.

אז הגיע הזמן שיאמין.

תנו לו לדבר, הוא מראה לכם שילוב, דב.

אבל - - -

דב, רבותי, בואו, אני חוזר להנהגה שלי. אין קריאות ביניים.

וגם - - -

ענת, את לא מסייעת בידי.

סליחה.

סליחה. אז תאפשרו לו להציג את המצגת. מספיק. תאמין לי דב שגם עוד אחרים יכלו להבחין והבחינו והתאפקו. וגם אני, כשיש לי את כל הפריבילגיה להתערב בדיון, התעוררו אצלי מספר שאלות ואני מתאפק לסוף המצגת.

מרגי, הוא מסעיר את מוחנו, זה בסדר.

אז תתאפקו. אתם די חזקים. בבקשה.

הבעיה שאני צריך ללמד כשהמורה הוא מרגי. אז אם הייתי המורה אז הייתי מייעץ את הטכניקות. לכן נשאלת כמובן השאלה אז למה לא לשלב מורים ערבים בבתי ספר יהודים. בבקשה. אני מנסה לבנות את התזה סביב הדבר הזה, ולכן באמת יש החלטת ממשלה כזאת, כפי שכולכם מכירים ויש לנו ניסיונות גדולים. נמצאים פה גם עמותת מרחבים, הם יספרו על הדבר הזה.

אני יכול לספר לכם שביום שנכנסתי לתפקידי לפני שנתיים, זו ועדת היגוי שנמצאת על שולחני. ניסיונות מאד אמיצים. כסף רב – יש לכם שם את הסכומים – שמשרד החינוך משקיע בזה, נותן שליש משרה תוספת אפילו רק לעודד מנהלי בתי ספר לקלוט מורים ערבים בבתי ספר יהודים, ואתם יכולים לראות גם שיש עלייה, שכבר הגענו לכמעט 600 ושמורים לאנגלית, מתמטיקה ומדעים נמצאים כבר ב-240 ואנחנו עושים שם המון המון המון מאמצים.

ולצערי, אני היום יכול להגיד, גם אם נצליח פי ארבעה, נגיע ל-1,000. גם אם זו תהיה התכנית של מנהל – אנחנו לא - - -

אנחנו אוכלים את פירות אי העשייה של המל"ג והות"ת בסוגיה הזו.

צריך להסתכל גם למציאות בעיניים.

או במקרה הזה לא המל"ג ות"ת, משרד החינוך והמכון להכשרת עובדי הוראה.

לחשוב שבכל בית ספר ממלכתי דתי היום יהיה מחנך בכיתה ג' ערבי - - -

מל"ג ות"ת זה העתיד של המכללות.

בזה אנחנו עוד רחוקים משם בשביל להבין. זה לא מוריד מהכוח שלנו, מהעוצמה שלנו וכבר לשנה הקרובה אני מקווה שעוד 60 ישובצו ואנחנו מפעילים על זה המון המון אנרגיה.

אני רוצה להראות לכם את אחוז ההשתלבות וההתמדה של בוגרי המכללות. מה שאתם רואים בציר למטה זה סכום של אחוז ההשתלבות מהמוסד. זאת אומרת כמה בוגרי המוסד, אם מסתכלים לאורך 30 שנה – כמה בוגרי המוסד האלה השתלבו והטור השמאלי הוא כמה מהם התמידו בתוך מערכת החינוך. אתם יכולים לראות שיש לנו מקומות כמו ויצ"ו, שזו מכללה לאומנות, שמעט מאד משתלבים בה. לכן גם באומנות אנחנו מורידים את התקצוב למכסות בחצי. הם ממש לא יכולים להמשיך לחיות ככה ולכן הם נמצאים היום גם במעבר לות"ת, שילוב עם אחת מהמכללות האזוריות או האוניברסיטאות. אין טעם במכללה כזאת, כפי שהיא ככה פועלת במדינה.

אתם יכולים לראות את המכללות הערביות שנמצאות. לאורך 30 שנה אם בודקים אותם, הן גם סביב ה-40%-50% השתלבות. המכללות היהודיות באחוזים הרבה יותר גבוהים.

רגע, רגע, מה ציר ה-X ומה ציר ה-Y פה?

אמרתי. ציר ה-X הוא בעצם אחוז ההשתלבות של בוגרי המוסד האלה לאורך כל השנים.

הבנתי.

אז אנחנו יכולים לראות את בוגרי המכללות הערביות. ציר ה-Y זה ההתמדה בתוך המערכת. לכן מבחינת ציר ה-Y הוא פחות מעניין כרגע לפה, כי ברגע שכבר נתפסים, נתפסים. מה שאתם יכולים לראות זה מכלת קיי, שנמצאת בדרום, מכיוון ששם יש מחסור, אז באמת בוגריה משתלבים במעל 85%. לכן המטרה שלנו זה בעצם להסיט מכסות אליהם.

מה שאתם יכולים לראות בשקף הזה - - -

למה 15% לא?

15% לא? אתה יודע, בן אדם גמר ללמוד, החליט לעבוד במשהו אחר. מה שאתם יכולים לראות פה זה את השינוי בפועל שבנינו לקראת השנה הקרובה. מה השינוי הזה מראה – למעלה זה מכללות במגזר הערבי – א', ב', ג', לא רציתי פה להיכנס לשמות הספציפיים של כל מכללה ומכללה. ובעצם אתם יכולים לראות שאנחנו מדברים על הסטה של 1.7 מיליון שקלים, שזה בעצם הקטנת המכסות. שוב פעם אני מזכיר, זה כמה סטודנטים מתוקצבים - - -

לשלושתן ביחד?

לשלושתן ביחד. לעומת זאת, הפרש מכסות במכללות בצפון, המכללות הממלכתיות בצפון, שלומדים שם גם סטודנטים ערבים, מדובר על עוד סכום שאתם יכולים לראות – 2 מיליון שקלים בערך. זה בסך הכל יוצא 3.9 מיליון שקלים, שח', אתם מבינים זו מכללה בדרום, אז אתם כבר מבינים שזה מכללת קיי, אז לא איכפת לי רגע להגיד שזה בעצם תוספת המכסות שהועברה אליהם. כלומר, המטרה היא ליצור בעצם איזון בתוך החברה הערבית.

חדי העין יבואו ויגידו יש פה עוד איזה 380,000 שקלים שלכאורה נלקחו, אז תעברו לשקף הבא ותיראו שבשנה הקרובה נכנסים עוד 33 מיליון שקלים רק להכשרת מורים. אני לא מדבר על בכלל מורים, תכנית אתגרים. רק 33 מיליון לטובת טיוב והכשרה.

לדוגמא, לא הוספתי את זה שבמזרח ירושלים יש לנו חוסר בגננות, ולכן אנחנו פתחנו במזרח ירושלים תכניות להכשרת גננות. היבטים של שיפור השפה, של חיזוק עבודה מעשית, של הבניית תרבות קליטה במגזר הערבי. של מכינות קדם אקדמאיות בדרום, של העלאת אחוז המתקבלים, של ניוד סטודנטים, של שדרוג ההכשרה לרמה של תואר שני שפחות קיימת. לכל הדברים האלה בעצם – עוד 33 מיליון שקלים שהולכים להיכנס להכשרת המורים במגזר הערבי.

כן חשוב לי להגיד, כי כבר שאלו אותי, שינויים וזה. אנחנו היינו מאד קשובים בשבוע הזה. זה משהו שמאד העסיק אותנו כי מטרתנו זה לשפר כמובן. תבינו שכשיושבת כיתה במכללה ערבית, כשאחוז אלה שהולכים ללמד בה בשנה הקרובה הוא אחוז מאד מאד קטן, ההכשרה יוצאת מאד מאד רדודה, כי בעצם יושבים אנשים שלא הולכים לעבוד במקצוע. זה לא רציני.

והסוגיה הזו נאמרה על ידי חברי כנסת מתוך המגזר פה, בשולחן הזה.

וחברי כנסת נפגשו איתי לאורך השנה וביקשו את הדברים האלה. רגע, רק משפט אחרון. ולכן אנחנו גם בוחנים את הדבר הזה עוד פעם. אנחנו בוחנים אותו וישבנו גם עם הות"ת לפני זה, אבל השבוע אנחנו יושבים עם הות"ת שוב ועם משרד המשפטים ונשמח לשמוע גם רעיונות ועצות. המטרה שלנו פה היא לשפר, לא לגזור איזה שהוא גזר דין, רק אני מקווה שנסגור את ה- - -

רגע, אני בכל זאת רוצה להתעכב על הדף לפני אחרון במצגת, עם הא', ב', ג' ו-ד', ה', ו', ז' ו-ח'. ח' – הבנתי שזה מכללת קיי דרום, בסדר? דרום על כל שלוחותיה, כל עוד הם חיים באופן עצמאי, אם אתה מבין למה אני מתכוון לגבי מכללות החינוך.

אני בא ושואל – כשאתה אומר לי א', ב', ג' ועד ז', שיש בזה הקטנה – אתה לא יכול לשייך אותם אזורית, במאפיינים?

הם אזורית לגמרי. אני אגיד בדיוק. קודם כל אנחנו מדברים רק על הצפון. אנחנו מדברים על מכללות ערביות בצפון, שלושתן כיום בצפון ואנחנו מדברים על צפון וחיפה – ב-ד', ה', ו', ז'. לדוגמא מכללה כמו דוד ילין, שיושבת בירושלים ונותנת מענה בעיקר למזרח העיר. היא לא בתוך הסיפור. אנחנו מדברים על חיפה והצפון.

רבותי, לפני שאני אתן לחברי הכנסת ולאורחים לדבר - - -

אני אומר שהסטודנטים הערביים שלומדים בדוד ילין, הם לא בשיטת התקצוב החדשה, מכיוון שיש מחסור במזרח ירושלים. לשאלה של מורים בצפון – יהודים וערבים – אני לא יודע אם יש פה חיבור לאינטרנט, אבל אם כן אז אני אוכל להראות. ליש הבדל מאד מאד גדול. אני יכול להגיד שזה לא העודף הכי גדול של מורים בצפון, שהוא דווקא ביהודים. סליחה. סליחה. זה לא החוסר הגדול של מורים יהודים דווקא בצפון, אלא החוסר המאד גדול הוא דווקא במרכז, בניגוד למה שהרבה פעמים חושבים של פריפריה וכו'. הרבה פעמים דווקא אנשים בפריפריה, ההוראה מהווה עבורם מקצוע יותר מבוקש או יותר נגיש.

שזה גם סימפטום שצריך לטפל בו . צריך לטפל בו, אני אומר את זה ביושר.

אבל יש לנו חוסר מסוים, לא גדול, של מורים יהודים בצפון. יש עודף אדיר של מורים ערבים בצפון.

אני אומר לך, אני מדבר עם סטודנטים להוראה שהם בתחילת דרכם, אם זה אחרי השחרור או אחרי לימודים וחשבו ללמוד מקצועות אחרים, ואחר כך הם בסיפור הזה. אני אומר לכם – מצד אחד אופק חדש עשה טוב למורים, מצד שני בקטע הזה, יש הרבה אנשים שהיו על הגדר מבחינת מקצועות אקדמאים אחרים, שקיבלו את ההחלטה ללכת לחינוך וזה יוצר את העיוותים. ואם אני לא הייתי רואה – ואני מודה לחברי הכנסת המציעים – את העבודה הזו של משרד החינוך והאגף להוראה בקטע הזה, הייתי אומר שהם חדלי מעש בקטע הזה.

אני מקווה בתהליך הזה של הכנסתם לות"ת מל"ג, שאכן הסוגיה הזו של ניווט – לדבר על מכסות. כשיש עודף או מחסור, הרגולטור חייב לדבר על מכסות ולווסט את זה. זו עוולה שהמדינה אפשרה אותה לאותם אנשים שהלכו ולמדו והשקיעו מזמנם, מכספים. אסור שמקצוע ההוראה יהיה ברירת מחדל בגלל הנוחות, בגלל הקלות או בגלל נגישות כזו או אחרת.

נכון, יש מגזרים מסוימים שמקצוע ההוראה, גם מבחינת המסורת, היה מועדף. התפקיד של הות"ת-מל"ג - וזה צופה פני עתיד – לאתגר אותם. לתמרץ אותם. לתמרץ גם את המכללות וגם את הסטודנטים ללמוד את אותם מקצועות אחרים שלא בתחום ההוראה, שגם המשק זקוק להם וגם יתנו להם מבחינת השכלה, פרנסה בכבוד ומימוש עצמי גבוה בסוגיה הזאת.

אדוני יושב הראש, רק עוד שתי נקודות קטנטנות. קודם כל חשוב להכיר – ואני מעריך שכולם פה בחדר מכירים – אבל זה גם חשוב להגיד – שיצא קול קורא של הות"ת להקמה של מכללה כללית נוספת באזור ערבי. אני חושב שאני לא טועה.

בצפון.

בסדר. עברת את המשוכה.

אוקיי.

אני הייתי נופל והייתי אומר מכללה ערבית נוספת.

לא, השאלה אם נפלתי אצל אריאל.

מסגרת אקדמית ביישוב ערבי.

אוקיי, בסדר, אז זו הכוונה, שזה חלק מהסטת - - -

לא שמענו אותך. כשתדבר תחזור על זה. לא עכשיו.

אני אומר – הות"ת - - -

מי הדובר?

אריאל חנוכה, מרכז בתחום תקצוב במכללות במועצה להשכלה גבוהה. במסגרת כל הנקודות שעלו פה ועודף ההכשרה במגזר לעובדי הוראה, המל"ג-ות"ת יצא בקול קורא להקמת מסגרת אקדמית ביישוב ערבי, למקצועות שאינם מקצועות ההוראה בהכרח. כלומר, יכול להיות - - -

זה צופה פני עתיד. תודה אריאל.

לא, זה פני עתיד, הווה וזה חלק מהמהלך.

אבל עדיין אין החלטה.

מה? רגע, אבל היא הוגשה.

היה מכרז?

יצא מכרז.

דובר מועצת שפרעם אומר שהם רוצים להקים בשפרעם.

והקול הקורא נסגר לדעתי.

נסגר?

אוקיי, תודה.

רגע, והדבר האחרון, אני רוצה להזכיר שאנחנו מתקצבים כרגע במודל החדש סטודנטים בדואים במכללת קיי, יותר מאשר מתוקצבים סטודנטים יהודים. אני רק רוצה להזכיר - - -

אם היה חשש, אז הנה.

שזה לא - - -

זה הדבר החשוב, שזה לא על רקע שייכות לאומית – זה לא סטודנט ערבי ויהודי - - -

לא. מי שהוציא את הכותרת הוציא אותה בצורה - - -

בדיוק. בשביל זה אני ביקשתי - - -

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי ולאחר מכן אורח. אני אתן לחברי הכנסת לסירוגין.

הנתון הזה של כמעט 400 - 386 או משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק – מורים ערבים משולבים בבתי ספר במגזר היהודי בצפון, זה שאפו ענק. המגמה הזו חייבת - - -

זה רק בצפון או כללי?

כללי. זה לא בדרום.

אבל זו התכנית של המרכז, של שי פירון.

רגע, ברוך השם שהיא צוברת עור וגידים, שזה שאפו ענק - - -

מי אמר שאין רציפות שלטונית במדינת ישראל?

יש כן. הנה, הוכחה.

והמגמה הזו חייבת להימשך, כי גם היכולת בלימוד הערבית של תלמידים יהודים, שאת זה חייב לאיזה שהם תנאים עתידיים לחיים משותפים, חייבת חייבת להימשך. מתמטיקה ואנגלית על אחת כמה וכמה.

אנחנו צריכים לשים על השולחן – חברי חברי הכנסת מהרשימה – שיש מקצועות שאי אפשר לשלב אותם. מה לעשות? אי אפשר לשלב לא אזרחות ולא לשון ולא את המקצועות האלה, אבל את המקצועות שכן אפשר לשלב.

מה, מה, מה?

אפשר, אבל זה לא אטרקטיבי.

כמה מורים אפשר - - -

בואו נעשה תחרות בעברית בכנסת.

דב, אתה הבנת והוא הבין. אתה הבנת אותו והוא הבין אותך.

אז אתה הולך להיות מורה ללשון?

לא, אבל אני אומר - - -

תודה רבה חברי הכנסת.

זחאלקה, אני מבטיח לך, יש חוסר במורים ללשון. כל אחד יתקבל בברכה.

גם לאזרחות. מי שרוצה, אדרבא.

והמגמה הזו חייבת להימשך. עכשיו אני פונה אליכם כמובילי דעה במגזר וכאנשי ציבור. תפסיקו לשלוח אותם ללמוד להיות מורים. זה כמו שאנחנו אומרים לילדים - - -

מה אתה - - -

רגע, דב, אני לא מפריע לך. נו, באמת.

תן לו, דב.

גם לילדים שלנו אנחנו אומרים תפסיקו ללכת ללמוד להיות עורכי דין. השוק מפוצץ. אין עבודה. יש 20,000 עורכי דין בלי עבודה, אולי כבר יותר. תפסיקו ללמוד להיות עורכי דין. לא צריך את זה.

והם לא מפסיקים.

תודה, תודה, תעזבו. מיקי, תסכם בבקשה.

הם הולכים להיות מורים אחר כך. ולכן אני מצפה מכם בעניין הזה כמובילי דעת קהל, תשלחו אותם ללמוד מקצועות טכנולוגיים.

מה זה תשלחו? מה הם הבעלים שלהם?

אני מייעץ. אני מייעץ. צריך לייעץ ולהוביל את זה.

תאמין לי, מה שהוא אומר אני אומר את זה בכל מקום.

הדיון בשידור וקריאתך נשמעה בשידור.

מה קרה לכם? לי אתם לא נותנים לדבר? אני אפריע לכם.

תסכם.

אני מסכם, תנו לי שני משפטים רצוף. כמו ראש מועצת שפרעם, תקים מכללה טכנולוגית למדעי המחשב, תאמין לי, כולם ימצאו עבודה. זה מקצוע - - -

איפה ראש מועצת שפרעם?

לא במועצת שפרעם.

אה, סליחה, אני מתנצל. אני חייב להגיד אייל, ששוכנעתי בניקיון הכפיים בשקיפות, גם מהמצגת וגם מהנתונים. אני חושב שלא הייתה כאן מגמה להסתיר וזו תפיסת העולם שלי ותודה רבה לך.

תודה. רם שפע, בבקשה.

אהלן. טוב, צהריים טובים.

מה שמותר לחברי הכנסת אסור לך. תקצר, בדקה.

אני אעשה את זה קצר. אני סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים וגם סטודנט לחינוך, אז אני שמח להיות פה. אני פשוט אתחבר לסוף. אני אקצר. אני חושב שסוף סוף משרד החינוך מחליט לקחת אחריות על הבעיות הכי כואבות, הכי עמוקות ומייצר תהליך עומק רציני, שכולל גם הסתכלות מגזרית וגם הסתכלות על מקצועות. לצערי, כמו שקורה לנו הרבה במדינה, תוך כל מיני קשרים דמגוגיים אצלנו להגיע לפה, אבל אני כן מסכים מאד עם מה שחלקכם אמרתם.

צריך לעשות בחינה מאד מעמיקה, אייל, ולראות שזה עושה את הנכונות ומצליח להסיט את זה לכיוונים שכולם רוצים, כי בסופו של דבר - - -

תודה.

זהו. בהצלחה.

ענת ברקו, בבקשה.

אני רוצה להודות לאייל באמת על המצגת הבהירה. אדוני יושב הראש, מה שמטריד אותי שמדובר ב-90% נשים. ואם אנחנו לא נאפשר להן באיזה שהוא מקום תעסוקה מהסוג הזה, בסך הכל במגזר הערבי אני חושבת שאין כל כך הרבה אפשרויות לנשים.

אז תארי לך שהוא היה מוביל - - -

וגם, כשאנחנו מובילים אותן - - -

שאלה, ענת, על חשבוני. תארי לך שמשרד החינוך היה, והוא ער למה שאת אומרת והיה עושה אפליה בין גברים לנשים בצפון ומצמצם - --

אני בעד נשים, מה. אני לא מתנצלת על זה.

ומבטל את האפשרות של מורה ממין זכר להתמודד על המשרה או ללמוד.

אז אני לא מבטלת שום אפשרות. עדיין הנשים מופלות לרעה. אבל בוא נגיד שכשאנחנו מדברים על נשים, והיינו בדיון אצלך, אדוני יושב הראש, וראינו את המצוקה של נשים שמגיעות מהצפון לדרום, בכלל בכל המערך המשפחתי והן לא עוברות לגור בדרום. הן חוזרות הביתה לסופי שבוע. יש קושי עם הילדים, יש קושי עם המגורים, יש קושי עם המשפחה.

לכן אני מברכת על זה שכמובן מדובר על פי מקצועות והחלוקה צריכה להיות על פי מקצועות. צריך באמת לעודד שבמקצועות שאין שום בעיה – מדעים, מתמטיקה, אנגלית, ערבית, כל המקצועות הללו, שיש את הפערים בצפון, בכל זאת כמה שיותר מורים מהמגזר הערבי ילמדו בבתי ספר יהודים. אני חושבת שזה גם ישיג הרבה מעבר לקטע של ידע, אלא באמת חיים משותפים.

נכון, חברתית, נכון.

זה מה שצף כל הזמן בדיונים, כפי שאמרתי. עדי שטיין, בבקשה, תציגי את עצמך.

שלום לכולם. שמי עדי שטיין, אני מקרן אברהם. כפי שכבר נאמר, אבטלה של מורות - --

תקשיבי, תשבי זקוף. לא בריא לגב.

אני פשוט לא מגיעה.

לא, לא, הוא שומע אותך טוב. איכות השמיעה שלו יותר טובה משלי. בבקשה.

נכון, האמת שיש לי גם קול רם. אבטלה של מורים ומורות ערביים היא באמת בעיה חמורה. אנחנו שמחים על כך שמשרד החינוך מנסה למצוא לה פתרון ואנחנו מבקשים בקרן אברהם לשים דגש מאד מרכזי על שילוב, על מוביליות, על יכולת של מורים ומורות ערביות ללמד גם במערכת החינוך העברית-יהודית.

דיברת על זה קצת, אבל לנו בקרן אברהם יש ניסיון רב בנושא הזה. הקרן מפעילה מזה כעשרות תכנית בשם יא-סאלם, שבעצם מורים ערבים מלמדים בבתי ספר יהודים. התכנית לוותה במחקר מקיף ומעמיק לאורך השנים. יש לה הרבה הצלחות, כמובן גם בלימודי השפה הערבית, אבל גם בכל התחום של הכרת האחר, סובלנות, חיים משותפים ויש לזה ערך רב ותועלות רבות גם בהיבט הזה.

רציתי רק לומר עוד דבר לחבר הכנסת מיקי לוי, שדיבר על להכווין את הסטודנטים, את הצעירים הערבים - - -

בדיוק זו השאלה שלי. יש לכם איזו שהיא תכנית הסבה, בכל התכניות שלכם?

לא. מה שאני רוצה להציג זה שאנחנו זיהינו תופעה שהיא מקבילה ורלבנטית, שהרבה פעמים אקדמאים ערבים מהמקצועות המדעיים, מוכוונים או נדחקים אל תחום ההוראה מכל מיני סיבות של תעסוקה וקבלה לעבודה, כך שזה בעצם תופס את המקום של סטודנטים להוראה שהוכשרו לכך.

ברור, של עובד הוראה.

זאת אומרת גם אם הצעירים הערבים מוכוונים ללמוד תחומים אחרים, הרבה פעמים הם נדחקים למדעים חזרה.

ולסיכום, קרן אברהם.

לסיכום, אני רוצה שנייה לתת להאזר - - -

את לא יכולה לתת לה. את יכולה לסכם ואני אחליט.

אבל רק לתת דוגמא ל - - -

אבל למה את מתווכחת איתי? תסכמי ואני אחליט.

סבבה. אז מה שרציתי להגיד, או למה רציתי לתת להאזר חוסין, שהיא מנהלת את תחום חינוך לחיים משותפים בקרן, כי רציתי שהיא תיתן כמה דוגמאות על כמה השילוב של מורים ערבים במערכת החינוך היהודית הוא משמעותי ואיכותי ומוצלח.

מוצלח. תגידי מוצלח מאד.

בבקשה.

שלום לכולם. תודה על ההזדמנות. אז בהמשך לדבריה של עדי - - -

תציגי את עצמך. למרות שהיא הציגה אותך, תציגי את עצמך.

אני הזאר מסרי חוסין, ואני מנהלת את תחום החינוך ביוזמות קרן אברהם, שבין שלל הפעילויות שאנחנו עושים עם משרד החינוך, התכנית יא-סאלם, שמשלבת בעצם מורים ערבים להוראת השפה והתרבות הערבית במערכת החינוך העברית, וכפי שהופיע גם במצגת של אייל, כלמעלה מ-200 מורים ערבים מלמדים בבתי ספר עבריים, כמחציתם הם מורים במסגרת התכנית שלנו, שמלמדים ערבית.

נשאלה פה שאלה אם יש גם בדרום, אז התכנית שלנו גם מופעלת בדרום. גם שם מורים ערבים מלמדים ערבית מדוברת. אנחנו עדים ולמדים מהניסיון שלנו במשך העשור, להצלחה מאד מאד שווה ומשתלמת לשלב מורה ערבי בבית ספר יהודי בשני המישורים - גם התעסוקתי וגם כרף שמקדם חינוך לחיים משותפים וחיים משותפים במיוחד.

תודה, לקצר. אנחנו במגבלת זמן.

רק עוד משפט אחד. אנחנו גם רואים שמורים שבעצם מתחילים בראשית דרכם כמורים לשפה הערבית, אחרי שנה ושנתיים בזכות ההכשרה הנוספת שיש להם, הם גם הופכים להיות יועצים חינוכיים בבתי הספר, מורים למדעים, מלווים - - - שנתיים - - -

מצוין.

והם חלק בלתי נפרד מבית הספר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים. חברי הכנסת, לקצר, הגענו לישורת האחרונה.

תודה. קצר, קצר אדוני יושב הראש.

לא יישארו חברי כנסת לדבר אחרי זה.

בסדר. תחילה, בקשר למה שאמר אייל, אני מודה לו על ההבהרה, משום שבאמת זה יצא מאד רע, כי זה יצא כאילו שמשרד החינוך מפלה בין סטודנט לסטודנט על רקע שייכות לאומית ואתנית. אז העניין שזה על רקע מקצועי מבורך, וגם מבורך העניין שזה על רקע שהמכסות מהצפון אולי מועברות לדרום בגלל ששם יש מחסור או שם צריכים את זה יותר.

בקשר לאבטלה בקרב מורים ומורות ערבים - - -

אבל זה - - -

לא להפריע. אין לי זמן, יוסף. בבקשה, מסעוד.

לא, אנחנו עדיין לא יודעים אם זה לפי מכללות או לפי מקצוע.

הוא הבהיר שזה מקצוע.

מה קורה עם סטודנטים ערבים במכללה יהודית?

הוא אמר, הוא אמר במפורש. זה לא חל עליהם.

אתה לא היית. הוא לא היה.

הוא הבהיר זאת. מסעוד, בבקשה.

אז אני רק אומר בסוף שזו לא פעם ראשונה - - -

אז הברכה מוקדמת לדעתי.

אדוני יושב הראש, היו פה כמה פעמים דיונים על העסקת מורות ערביות, על האבטלה, על הצורך בפתירת הבעיה. היה גם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2014 על העניין, אני זוכר. גם שם דובר על עניין קליטת המורות הערביות במערכת החינוך היהודית, לפעול ולעשות רבות בעניין ההכוון המקצועי לסטודנטים או לתלמידים הערבים ביסודי או בחטיבה, כדי שבסוף יבחרו במקצוע ויבחרו בתחום שיכולים בסוף למצוא עבודה ולהשתלב בה. תודה.

דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. אני אשתדל להיות מאד קצרים, במבקרים, אדוני יושב הראש, אבל יש פה הרבה הרבה בעיות. נקודה ראשונה – תעסוקת נשים היא בעיה מאד גדולה בציבור הערבי. וכמו שאדוני אמר, ובצדק, זה כמו בפריפריה ופריפריה של פריפריה. ולכן נשים הולכות להוראה גם מכיוון שאין אופקים אחרים לתעסוקת נשים ולתעסוקה בכלל, וזה נושא שצריך לטפל בו, אבל הוא לא המנדט של הוועדה הזאת. אבל גם במערכת החינוך יש הרבה הרבה מה לעשות, כדי לאפשר למורות להיקלט.

בואו נתחיל בזה שאנחנו מדברים על קליטה בבתי ספר יהודיים שיש בהם מחסור במורים. המספרים שאתם אמרתם זו התקדמות, אבל זה עדיין מספרים מזעריים, זה כלום. 600 מורים במדינת ישראל זה כלום. ופה צריך לא פי ארבעה, אלא פי ארבעים. אנחנו מדברים על מורות ומורים לערבית. אנחנו מדברים על מורות ומורים לאנגלית ולמתמטיקה, שיש מחסור עצום. שר החינוך אומר שהוא רוצה לתת לזה עדיפות, ללימודי מתמטיקה ואנגלית. חסרים המון מורים.

אנחנו מדברים על הפחתת גודל הכיתות. אומר שר החינוך שהוא לא רוצה כיתות של יותר מ-32 תלמידים. זה אומר הרבה מאד מורים שצריכים להיכנס למערכת ויש לנו מורים קיימים. מורים טובים. בואו נשתמש בהם. אנחנו צריכים לא להשתחרר מההבחנה הנוקשה הזו שבין מגזר ערבי למגזר עברי במערכת החינוך. יש מורים בישראל, הם יכולים ללמד, אם הם יודעים ללמד, אם הם מתאימים, אם הם מקצועיים, הם יכולים ללמד וצריכים ללמד.

מעבר לזה, בתוך מערכת החינוך הערבית יש מחסור מאד גדול. אני לא מקבל את הניתוח שלכם על עודף גדול במורות בציבור הערבי. לא מקבל את הניתוח. כי אדוני יושב הראש - - -

כי יש מחסור - - -

לא להפריע. אני בחמש הדקות האחרונות, לא להפריע. יש לי עוד דיון בשתיים.

אני מסתכל על הנתונים, נתוני התקציב למשל של תלמיד ערבי חלש בחינוך היסודי, המתוקצב ב-25% פחות מתלמיד יהודי חלש.

בסדר, אנחנו במורים עכשיו, לא בתלמידים.

אם אני מדבר על חטיבות הביניים, הפער הוא 50%. בית ספר תיכון, חטיבה עליונה – הפער הוא 68%. זאת אומרת מערכת החינוך הערבית מתוקצבת בהרבה פחות. יש פער, יש מחסור מאד גדול. כיתות יותר גדולות. אנחנו מדברים על סדר גודל של 100,000 שעות הוראה שצריך להוסיף אותן. אנחנו מדברים על סדר גודל, לפי מחקרים של מרכז טאוב - - -

ובעדאן, לענייננו.

לענייננו, ממש באופן ישיר לענייננו, מרכז טאוב אומר שצריך סדר גודל של 5,000 משרות הוראה בציבור הערבי. אני יכול להעביר לך את הנתונים.

אין לך עדיין כיתות. קודם כל שהמדינה תבנה כיתות.

אל תיכנס לי לזה.

רגע, רגע, אדוני יושב הראש, אנחנו מדברים על כיתות גדולות, אנחנו מדברים על צורך בהוספת מורים. יש מורים. יש מורות. למה לא לפתוח את המערכת הזאת ולאפשר למורים ולמורות האלה ללמד.

דב, תודה. תשאיר משהו לזחאלקה.

אני משאיר משהו לזחאלקה. אני רוצה לומר, אדוני יושב הראש, לסיכום הדברים.

עד שהוא בא אלי לוועדה פעם ב-. הוא אוהב את הוועדות האלה.

המצב שאתם יוצרים היום הוא מצב בלתי אפשרי. כי למעשה, כשאנחנו רואים את התמונה הכוללת, אתם אומרים לצעירות ערביות אל תלמדו הוראה, אבל מה אתה כן מציע להן לעשות? מה המדינה כן מציעה להן לעשות?

רפואה. עבודה סוציאלית.

לזה אין תשובה.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. מאחר שחבר הכנסת זחאלקה מתחשב, הוא יעשה את זה בדקה.

כבוד יושב הראש, מערכת החינוך בנויה בשביל התלמידים ואני מסתכל על העולם בעיניו של התלמיד ומהאינטרס של התלמיד וצריך לנצל את המצב ואת המשבר שישנו לטובת התלמיד. וזה אומר מספר מהלכים שישנו את איכות ההוראה וגם המורים ירוויחו מזה וזה גם יצמצם את עניין האבטלה שישנה.

האחד, קודם כל אנחנו צריכים להעלות את רמת המורים וצריך שיהיו מבחני כניסה.

כל הכבוד.

לא יכול להיות שלמפעלי נייר בחדרה צריך בחינה פסיכוטכנית ולהיות מורה אין שום בחינה. הצלחה בלימודים זה לא אומר. לכן העלאת הרמה, אם יש לי עודף כל כך גדול, אז יש לי את הפריבילגיה לעשות ברירה טבעית ולקחת את הכי טובים לתלמידים שלנו. זה אחד.

שניים, להעלות את רמת המכללות. אני חושב שהכניסה למל"ג לא צריכה להיות כניסה טכנית, אלא כניסה להעלות את הרמה האקדמית וזה דרוש. את אמרת דבר חמור ביותר. אמרת שרמת ההוראה היא נמוכה.

מי זה אתה?

הוא.

מי זה הוא?

משרד החינוך, סליחה, מר - - -

אייל רם. בסדר, עזרתי לך.

סליחה. אני הסתכלתי עליו בעיניים ואמרתי לו אתה אמרת. מספיק. גם קשר עין הוא יחס כבוד לבני אדם.

קשר עין באהבה.

לא, גם בתוכחה, דרך אגב ולא רק אהבה. אז צריך לנצל את זה כדי להעלות את רמת המורים ואני שוב חוזר על אמרה שאמרתי כמה פעמים בכנסת – מורה טוב תחת עץ רענן או לא רענן, טוב יותר, מוצלח יותר ממורה נכשל בבית ספר הכי משוכלל. 60%-70% מההצלחה בלימודים זה קשור במורה. ויש לנצל את זה ולעשות שינויים בכיוון הזה.

דבר שני, צריך לעשות את המהלך השני, החשוב והאסטרטגי ואנחנו דורשים את זה כבר שנים. זה עניין פנסיה מוקדמת. יש לנו אלפי מורים שאומרים אנחנו שחוקים, אנחנו לא יכולים ללמד. אנחנו דרוסים, תוציאו אותנו מהמערכת, ואין שומע. במדינות שונות, בצרפת, ששם יש את מערכת החינוך הכי טובה בעולם - - -

הם לא רוצים לצאת. דווקא במגזר הם לא רוצים לצאת.

אייל, תודה. לא להפריע לי, אייל.

לא, יש בקשות רבות. אם אתה נותן להם פנסיה מוקדמת, מסודרת, הם ייצאו וייכנס כוח רענן. צריך להגדיל ולעשות שוויון.

לסיכום.

רק דבר אחד שנשים את הדבר, מאיפה באים המספרים האלה של 12,249 בקשות לימוד, יותר מ-10,000 נשים. אם יהיה שוויון במספר תלמידים לכיתה ויהיה שוויון במספר שעות פר תלמיד לתלמיד, אני אומר לכם – תהיה קליטה של 5,000 מורים לפחות. אם תהיה קליטה בבתי ספר, נדמה לי שמתמטיקה עדיין יהודים וערבים אותה מתמטיקה, אותה ביולוגיה, אותה כימייה. לפחות במקצועות המדעיים יש היום פרויקט של הכנסת מורים יהודים לבתי ספר ערבים וזה פרויקט מוצלח, בכדי שיהיו שעות דיבור מה שנקרא. אז אפשר לעשות אותו מהלך בקלי קלות, בהחלטה, איך אומרים, תמונת ראי. זה יפתור את הבעיה הזאת.

לצמצם את מספר המורים לא צריך להיות פעולה טכנית, אלא לצמצם על ידי העלאת הרמה של הקליטה והקבלה למכללות.

ג'מאל, תודה. גברת הלפרין, את מסוגלת לומר את דברייך בדקה, דקה בחצי?

ולהקים מכללה בשפרעם גם.

טכנולוגית, לא למורים.

להקים מכללה טכנולוגית בשפרעם, שתהווה אלטרנטיבה למכללות למורים. תלמד מקצועות - - -

תיזום דיון במושב הבא. בבקשה, גברת הלפרין בדקה וחצי.

אסתר הלפרין, מנכ"לית מכון מרחבים. בשלוש השנים האחרונות, יחד עם משרד החינוך ומינהל עובדי הוראה, אנחנו מקיימים מיזם משותף בנושא של שילוב מורים ערבים לאנגלית, מתמטיקה ומדעים, בבתי ספר יהודים. בגלל זה העלייה הגדולה, יחסית באחוזים, שאנחנו רואים בנתונים כתוצאה מהעבודה המשותפת הזאת.

אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. יש פער גדול בין המקום שצריך בבתי ספר יהודים, האזור הגיאוגרפי שהוא אזור המרכז, לבין אזור הצפון.

גברת הלפרין, זה לא היה מובן ממה שאמרו הדוברים הקודמים?

אני רוצה - - -

תאמרי דברים ייחודיים למרחבים.

נוסעים לנגב, אז ייסעו גם למרכז.

בבקשה, אין לי זמן. אני חייב - - -

לא, לא. זהו. אנחנו חווים, זה הייחודיות.

תודה, תודה.

רגע, תן לי בבקשה לדבר.

אני חייב לסיים בשתיים.

טוב.

בבקשה, תאמרי את המשפט הכי חשוב לך.

אני אומרת שאנחנו חווים יום יום את התסכול של מורים בלתי מועסקים, אלפים של מורים שמתקשרים ומחפשים עבודה ואין לנו מענה, כי הם רוצים בצפון.

תעשו להם הסבה.

תודה גברתי, תודה. אני מודה לחברי הכנסת המציעים ולחברי הכנסת שהשתתפו בדיון. אני מודה למשרד החינוך על הסקירה המפורטת.

מכון אברהם, אני רוצה - - -

רגע, רגע. לא, לא. אתה מפריע לי באמצע. אני אגיד לך אחר כך אם אני נותן לך או לא ולמה כן ולמה לא. חכה. אני באמצע הדיבור, אל תפריע לי. להסתדרות המורים יש הרבה במות לבוא לפה לדבר והיא לא מדברת. אני מתנצל שזה נופל עליך, סליחה.

אני מתנצל מראש בפני אלה שלא הספיקו לדבר, מה לעשות, זה דיון רביעי ויש לי עוד דיון ועוד יום ארוך לפנינו והיה לפנינו עוד יום לא פחות ארוך ואחרינו יום לא פחות ארוך.

רבותי, אני שמח. הוועדה שמחה לשמוע שאכן הכותרת שיצאה לעומת המציאות היא רחוקה ואין כאן כוונה לאפליית מגזר זה או אחר. אני חושב שהוועדה עמדה מקרוב על התכנית של משרד החינוך לשילוב מורים ערבים במסגרת מערכת החינוך הישראלית, היהודית.

אנחנו קוראים להמשיך את מהלך התמרוץ והתקצוב העודף, כפי שהוצג נכון, ראינו את ה-5 מיליון שקלים מופעים על המסך. להמשיך את הפרויקט הזה, אפילו להגדיל אותו. אני חושב שצריך לעשות הכל, ולא נתנו לות"ת/מל"ג הזדמנות לדבר.

הות"ת-מל"ג צופה פני עתיד - אנחנו קוראים לכם ליצור מסלולים אטרקטיביים לאוכלוסייה הערבית ובמיוחד בצפון, איפה שיש את העודף במורים ולעשות הכל כפי שאמרנו.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לנסות להשקיע מאמצים לשלב את אותם מורים מובטלים, כמובן לפי שיטה – ואני שמח שיש שיטת ניקוד ותהליך קבלה מאד מבוקר, שחברי הכנסת מהמגזר מודים ומברכים עליהם, כי קודם הייתה התנהגות שלא ממין העניין, שוב.

הישיבה נעולה, אני מודה לכולם. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:03.