הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ב בתמוז התשע"ו (28 ביולי 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 28/07/2016
א. סיור במרכז היזמות של "תגלית"; ב. ישיבה להצגת פעילות תגלית ומפגש עם חניכיה
פרוטוקול
סדר היום
סיור וישיבה ב'תגלית'
מוזמנים
¶
אלה סבן - מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה
פרידה ברעם - מנהלת יחידה לחוויות בסוכנות, הסוכנות היהודית
דניאל גרינברג - עוזר יו"ר הסוכנות, הסוכנות היהודית
גידי מרק - מנכ"ל 'תגלית'
נועה באוער - סמנכ"לית שיווק בינלאומי, 'תגלית'
שרון אבן חיים - חבר הוועד, 'תגלית'
אנטון רצון - בוגר 'תגלית'
גלית קריפצ'ר - בוגרת 'תגלית'
אמנון נויבך - הבורסה לניירות ערך
ציפי גלעדי - ראש תחום פרלמנטרי בוועדה
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
דניאל גרינברג
¶
בוקר טוב, תודה רבה שבאתם למרכז היזמות של 'תגלית'. אתם עומדים פה בבניין של מתחם הבורסה לניירות ערך, ששותף לנו בהקמה של מרכז היזמות. מרכז היזמות, שבעצם לא קיים כזה בארץ, הראשון שמאגד יוזמות, פיתוחים, חידושים, כשכל הרעיון איך אנחנו ב'תגלית' מגישים את זה לחבר'ה שלנו שמגיעים לארץ, חבר'ה צעירים בני 18 עד 26 ברחבי העולם.
לפני כמה שנים התחלנו לחשוב איך אנחנו משלבים את נושא ישראל העכשווית והמודרנית בתכנית החינוכית שלנו. התחלנו כל מיני תכניות, כמו לדוגמה שיתוף פעולה עם חברות היי טק למיניהן, הבאנו קבוצות אליהן על מנת שיוכלו להעביר הדרכה על התכניות שלהם ועל הפעילות שלהם. כמה מוצלח שזה היה הגענו למסקנה שמבחינה לוגיסטית זה לא היה מספיק טוב, כי איך להביא 1,200 קבוצות בשנה לכל אחת מהחברות האלה, זה היה בלתי אפשרי. שינסנו מותניים ואיחדנו מוחות מה בעצם אפשר לעשות והקמנו את מרכז היזמות הזה. מרכז היזמות הזה משלב גם את העולם החדש והעולם הישן, העולם הישן של העיר תל אביב והעיר העברית הראשונה, ציונית, היסטורית, ולקחנו את כל נושא החדשנות והיזמות שפרח כאן בעיר תל אביב, בכלל באזור גוש דן, על מנת להגיש את זה לחבר'ה שלנו.
אנחנו מפנים אתכם בפנים לאולם התערוכה. באולם התערוכה אנחנו מציגים המצאות, פיתוחים וחידושים בעולם המדע, החקלאות, הרפואה. אני אתן לכם את הזמן הקצר שלכם להסתובב ולהתרשם. כרגע יש לנו קבוצה דוברת רוסית, שהיא אחת מתוך כ-150 קבוצות שעד עכשיו כבר השתלבו במרכז. אנחנו צפויים להגיע לבסביבות 300 קבוצות, שזה מסתכם בכמעט 12,000 איש, רק בעונת הקיץ. אנחנו נשאיר את המרכז הזה פתוח עד עונת החורף על מנת לראות איך זה מתקדם, כי קיבלנו המון המון ביקושים וההצלחה היא אפילו מעל למסחררת.
לאחר מכן אנחנו ניכנס דרך דלתות בפנים לאולם השני, שזה אולם ההרצאות, זה נותן את האפשרות לחבר'ה הצעירים לפגוש ישראלים, ישראלים שהם יוזמים, ישראלים שהם חדשניים ומקדמים. כל הרעיון זה להפגיש אותם עם אנשים כי בלי הישראלים אין את הסטרט אפ ניישן של ישראל וזה חשוב לנו לתת להם את המפגש הזה. אתם תבואו לשם, תראו את הסרט הקצר שיש לנו על המקום, לאחר מכן נרד למטה לטובת הישיבה.
הצטרפו אלינו עכשיו שני חבר'ה שהגיעו מ'תגלית', שאותם אנחנו נציג יותר לעומק מעט מאוחר יותר בישיבה למטה. כרגע אנחנו מתכוננים לקראת הקרנת סרט של מרכז היזמות, סרט שכל אחת ואחת מהקבוצות שלנו רואות. הסרט עצמו מוקרן בחמש שפות מרכזיות, ביניהן רוסית, צרפתית, ספרדית ואנגלית. אני לא אכביר במילים, אנחנו נתחיל.
אמנון נויבך
¶
שלום לכם, ברוכים הבאים לביתנו ואני מוכרח להגיד לכם שהמיזם המשותף שלנו עם 'תגלית' מבחינתנו זה תורם לנו. זאת אומרת גם אם הם חושבים שזה תורם להם זה תורם לנו. אני חושב זו תרומה הדדית מצוינת לקשר בינינו כמשהו ששייך לעתיד, בין יהדות התפוצות, שבעיניי לפחות זה דבר מאוד חשוב, זה מחזק את הקשרים. אנחנו רואים בחבר'ה מ'תגלית' פרטנרים לא רגילים, אני חושב שפה נעשה מיזם שמבחינתנו הוא פשוט מדהים, כשהתחלנו אותו בהתחלה לא הערכנו כמה זה יתרום לנו ויכולים להגיד לך החבר'ה שאני חושב שהעבודה שאנחנו עושים ביחד - - -
אמנון נויבך
¶
ולמרות שלנו יש דימוי של מוסד הכי קר ומנוכר שמטפל רק בכסף, אני חושב שפה עשינו מאמץ גדול ליצור משהו יותר חי, יותר רענן, שמשדר משהו אחר. אגב, זה לא רק לחבר'ה הצעירים שבאים מכל העולם, זה גם פה בארץ, באים המון קבוצות. אנחנו מתכוננים להמשיך בזה, אני חושב שאנחנו הולכים לעבוד עוד שנתיים ביחד, לפחות, אני מקווה.
אמנון נויבך
¶
אנחנו מעוניינים להמשיך. אז כל מה שאני יכול להגיד לכם, ואני אומר את זה מהמקום שלי, כיושב ראש הבורסה, שצריך להיות אחראי שיהיה פה מסחר תקין והכול, אני חושב שהתרומה לנו ולתדמית ומה שזה עושה לקהילה, אנחנו מאוד רואים את זה בהערכה גדולה, אנחנו רוצים להמשיך את זה. כך שאני אומר, אם תהיה לנו פה תרומה קטנה שכתוצאה מהביקורים האלה כמה ילדים יהודים מהגולה יעלו לישראל ויהיו שותפים פה לעשייה, אני חושב שבזה עשינו תרומה מאוד גדולה, כי אני חושב, וזה הרעיון היפה של 'תגלית', שהתחברנו אליו, כי פה בעצם לא מוכרים להם את העבר אלא את העתיד. הרבה פעמים באים לישראל, הולכים למסעדה, הולכים לירושלים, הולכים לכל המקומות שהם חשובים לשורשים שלנו ולמסורת, אבל פה אני חושב שאנחנו משדרים משהו על העתיד, על הטכנולוגיה לעתיד שמדינת ישראל יכולה לשדר לאנשים צעירים, שיש לנו גם שורשים מאוד ארוכים, אבל גם עתיד, אני מקווה מבטיח להרבה שנים.
זה מה שאנחנו רוצים לעשות פה ביחד ואני מאוד מודה לחבר'ה מ'תגלית', ואני מזמין את חברי הכנסת לבוא ולבקר פה, אני חושב שזה אחד הדברים היותר יפים. אגב, בגלל זה זה לא מופיע בעיתון, כי זה מאוד חיובי, מאוד פוזיטיבי, אי אפשר לכתוב על זה שום דבר צהוב. אז לכן אתם כמעט לא תראו את זה בעיתון, למרות שאנחנו עושים, אין פה שום דבר ג'וסי, פה לא מרביצים לאף אחד, פה לא מכים, לא מלכלכים, פה מנסים לעשות עבודה ציונית על אמת. אני חושב שפה, ואני אומר את זה למרות שאני יליד הארץ ואני לא באתי מהגולה וההורים שלי פה הגיעו בגיל מאוד צעיר, אבי בן 15, אמי בת 18, הוא ברח מגרמניה, היא עלתה כעולה בלתי לגלית עוד לפני המלחמה, אבל אני חושב שהקשר הזה מייצר ציונות אמיתית. אז כל מה שיש לי להגיד זה תודה רבה לכם מ'תגלית', ואנחנו ממשיכים בפרויקט ומזמינים אתכם להיפגש עם הצעירים האלה, בעיניי זה מדהים.
דניאל גרינברג
¶
אני רק אגיד מילה אחת וניתן לך את הבמה. אני אציג בפניכם את השניים שהתחלנו בהצגה שלהם כשנכנסנו ואז ניתן את הבמה לחבר הכנסת ד"ר נגוסה. הצטרפו אלינו שני חבר'ה ישראלים שהיו איתנו בתגליות בעבר. האחד, קוראים לו אנטון רצון, חייל אצלנו, שהיה ב'תגלית' של דוברי צרפתית ו'תגלית' של אמריקאים. וגם גלית קריפצ'ר, שהייתה בתכנית אקסל, שהיא תכנית מצוינות שלנו, של חבר'ה שבאים מאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית על מנת להתמחות בארץ במשך עשרה שבועות בעונת הקיץ בחברות היי טק, בחברות פיננסים ודומיהן. לאחר מכן הם חוזרים בחזרה לארצות הברית. השנה יש אחד שחוזר למקסיקו ולקנדה וכך נוצרת רשת עסקית מאוד מאוד גדולה של חבר'ה צעירים יהודים שהיו בתכנית הזאת כאן בארץ. בסופו של דבר הרשת הזאת בישראל היא בעצם המכנה המשותף המרכזי שלהם בהתמחויות שלהם בארץ.
חבר הכנסת נגוסה, הבמה שלך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה רבה. אנחנו היום מקיימים דיון וסיור ב'תגלית'. אנחנו מאוד שמחים על הסיור ואני רוצה להתחיל את הדיון, את החלק של הדיון. איתי נמצא חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חברי הכנסת האחרים בהמשך יצטרפו. אנחנו גם עם הצוות, מנהלת הוועדה, דנה גורדון שושני, וציפי גלעדי מהוועדה, ישמבל העוזר שלי ורשם הפרוטוקול, יוסי. נציגי המשרדים שהצטרפו אלינו הם גב' אלה סבן, סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים במשרד הקליטה ונציגת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פרידה ברעם, מנהלת היחידה לחוויות. אנחנו מברכים גם אותם שהצטרפו אלינו, גם אחרים שהצטרפו אלינו.
קודם כל, אדוני המנכ"ל, תודה רבה שקיבלתם אותנו, אני חושב שזה מאוד מרשים, מה שראינו בסיור, זה מדהים וחשוב לנו לקדם את הנושא הזה גם מהכנסת, אז אנחנו נקבל בנוסף למה שראינו מהמנכ"ל ואז אנחנו ניכנס להתייחסות גם של נציגי המשרדים שהצטרפו אלינו. בבקשה, אדוני המנכ"ל.
גידי מרק
¶
תודה רבה. אני רוצה לברך את חברי הכנסת, עובדי הוועדה וכל האורחים שלנו. זה כבוד גדול בשבילנו לקבל את ההזדמנות להציג את פרויקט 'תגלית'. פרויקט 'תגלית' קם לפני 16 שנה לאור הירידה המתמשכת ביחס של הצעירים בעולם היהודי למדינת ישראל ולזהות היהודית שלהם ולאור ההידרדרות הזאת הוחלט להקים מיזם בשותפות של יהדות התפוצות וממשלת ישראל. הראשון שתמך בכך היה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ואחר כך אהוד ברק, וכל ראשי הממשלה מאז ועד היום וכל שרי האוצר תמכו בפרויקט ללא יוצא מן הכלל. זאת הפעם הראשונה שממשלת ישראל נכנסה לשותפות מלאה בפרויקט שמעודד חינוך יהודי בתפוצות בצורה ישירה ונכון להיום אנחנו הפרויקט החינוכי הגדול ביותר בעולם היהודי, אנחנו גם הפרויקט החינוכי הגדול ביותר בעולם. יש היום לא מעט מדינות שמחקות את 'תגלית' ומפתחות מודלים שמביאים את הצעירים שלהן לארצות האם, כמו ממשלת אירלנד שהתחילה לאחרונה במיזם מאוד מאוד דומה, שהוא תכנית של ממשלת אירלנד עם תורמים איריים שחיים בארצות הברית, במטרה לשלוח צעירים אירים לאירלנד. ממשלת יוון גם כן מקימה את זה, בעוד חודשיים-שלושה אני נוסע למקדוניה בהזמנת הממשלה שם כדי להקים משהו דומה. ויש עוד מספר לא מבוטל של מדינות שגם מקימות מיזמים דומים וגם מתייעצות איתנו. מהבחינה הזאת אנחנו הפכנו למודל לחיקוי, מודל מבורך.
הפרויקט קם לאחר שהגיעו לישראל, מתוך בערך 120,000-100,000 צעירים בכל מחזור שנולדים מחוץ למדינת ישראל בעולם היהודי, מדי שנה הגיעו בגיל של אחרי תיכון, 18 עד 26, רק 2,000 מתוך למעלה מ-100,000. אנחנו השנה נביא כ-45,000. הצלחנו להגדיל את מספר הצעירים שמבקרים במדינת ישראל ב-2,200% שזה הגידול הגדול ביותר בכל דבר שהעם היהודי נגע בו ב-16 השנים האחרונות. אנחנו מביאים משתתפים מ-67 מדינות והפעילה הגדולה ביותר ממנה אנחנו מביאים מתנדבים היא ארצות הברית, שבה באמת גרים היום כ-70%-75% מיהודי התפוצות. שם היה גם האחוז של ההגעה הנמוך ביותר בעולם למדינת ישראל, זה עמד בזמנו על 11%-12%, היום אנחנו מתקרבים לחצי מכל קבוצת גיל שמגיעה לישראל.
אנחנו מביאים מארצות הברית בערך 70%, אנחנו מביאים 10% מארצות דוברות רוסית, שזה המקבץ השני בגודלו אצלנו, אנחנו מביאים בערך 2,500 משתתפים בצרפת. לאור מה שקורה בקהילה שם אנחנו הגדלנו את המספרים מצרפת בצורה דרמטית. לפני שלוש שנים הגיעו 100 ומאז אנחנו עולים והשנה אנחנו נביא כ-2,500 משתתפים מצרפת. אנחנו מביאים קרוב ל-2,000 מארגנטינה וכ-1,000 מברזיל. בסך הכול, כפי שאמרתי, מ-67 מדינות, כולל, הבאנו קבוצה של 20 איש מסורינם, מתוך 180 היהודים שגרים שם.
אז אנחנו משתדלים לראות כל יהודי באשר הוא ולא יכול להיות מבחינתנו יהודי שאין בו זיקה לישראל בדנ"א שלו. מה שקורה היום זה שרוב המשתתפים שמגיעים אלינו, ההורים שלהם לא היו בארץ, כי הם באו אחרי דור שלא היה נהוג לבוא לארץ ולאט לאט אנחנו רואים שהקשר של צעירי התפוצות לישראל הולך ומתחזק. אנחנו רואים את זה היום, למשל בקמפוסים, כאשר מדברים על BDS ועל כל מיני התקפות וביקורות על מדינת ישראל, שלבוגרי 'תגלית' יש מקום מאוד מאוד מרכזי בהגנה על מדינת ישראל בחזית שנפתחה עלינו.
במקביל ל'תגלית' הקמנו לפני חמש שנים פרויקט-על שנקרא אקסל, שהוא פרויקט ההתמחות והמנהיגות העסקית הצעירה היוקרתית ביותר בעולם היהודי היום. אנחנו מקבלים לפרויקט הזה בערך 50 מתוך 2,000 פונים. יש לנו בוגרת אחת, שמבחינתנו היא לא בוגרת, כי היא עוד לא יודעת שהיא אף פעם לא תעזוב אותנו, כי אנחנו עושים את זה לא לקהילת בוגרים, אלא לקהילה עסקית שהיא חיה ונושמת והחבר'ה האלה, שהגיעו עד היום כבר ל-220, לכל אחד כזה יש גם חבר ישראלי שהוא גם חבר בפרויקט הזה. יש לנו בסך הכול 400 והשנה הם התחילו להקים קהילה עסקית בניו יורק שתעודד צעירים להתעניין בעשיית עסקים עם ישראל. המטרה שלנו להגיע למספר אלפים בתוך שנים ספורות.
על כל אוטובוס של 'תגלית' של 42 איש מצטרפים שמונה ישראלים, רובם המכריע חיילים. אתם רואים כאן, יש לנו נציג אחד שלהם, ובמהרה אנחנו למדנו שהפרויקט הזה, לא רק שהוא מחזק בצורה דרסטית את הזיקה לישראל ומוריד בצורה דרסטית, של 46%, את נישואי התערובת, הוא גם מחזק מאוד את הזיקה של הישראלים למדינת ישראל. כמה שזה נשמע מוזר, המחקר שלנו מראה שיש ירידה משמעותית ברצון של צעירים לבחון ירידה מהארץ אחרי הצבא ועלייה גדולה ברצון שלהם לשרת בקבע וגאווה גדולה במדינת ישראל. וזה לא פלא, יש לנו כאן נציג, הוא עוד לא אמר מה שהוא רוצה לומר, אני עוד לא יודע מה הוא הולך להגיד, אבל אני כבר יכול להגיד לכם ששמעתי כ-60,000-70,000 ישראלים שהשתתפו עד היום בפרויקט שהם אומרים שלמרות שהם גרו כאן 18-20 שנה הם לא ידעו מה זה באמת מדינת ישראל עד שהם הצליחו לראות, למשל את הכותל, פעם ראשונה בחיים שלהם, דרך עיניים של מישהו שלא גר כאן.
אז זה 'תגלית', אז מעבר לזה שאנחנו קמנו מתוך עשייה ציונית, בלי ששמנו לב אנחנו מתקרבים ל-5 מיליארד שקל תרומה למשק. הרוב המכריע של הכסף שאנחנו ברובו מביאים מחו"ל מושקע כאן במשק. אנחנו היום ארגון התיירות הנכנסת הגדול ביותר בישראל ואנחנו מעריכים שאנחנו רק בהתחלה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אני כן רוצה להתייחס. אז קודם כל כיף לפגוש אתכם, אני מכיר גם את גידי ונועה, מכירים טוב, אני חושב שאין ספק שזה באמת אחד הפרויקטים הטובים והחשובים במדינת ישראל. אותי מאוד מעניין, כמו שאמרתי, המשכיות ודווקא עבודה. היו לנו השבוע בכנסת כמה דיונים על הסברה, אז דווקא כל הנציגים שלכם, כל הבוגרים שלכם, הם השגרירים הטובים ביותר. צריך לדעת ולראות איך אנחנו יודעים לשלב את משרד החוץ, משרד התפוצות, משרד רוה"מ בהעברת מסרים, איך אנחנו יכולים להשתמש, הרי בסוף להפעיל, אני יודע את זה מהעולם הפוליטי, להפעיל ארגון של מתנדבים, בסוף זה ארגון של מתנדבים, צריך אקטיביות, צריך לתת איזה שהיא עשייה. דווקא להעביר דרכם מסרים ולהפוך אותם לשגרירים ממש אחד אחד. זה רעיון שאנחנו צריכים לנסות להוציא אותו אל הפועל.
כמו שאמרתי, מבחינת תקצוב של המדינה, אתם מתוקצבים, השאלה מאיזה משרד, זה בא ממשרד ראש הממשלה?
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אין ספק שגם אני, ב'תגלית', עכשיו בסרט הזה אני פתאום אמרתי 'וואו, אנחנו באמת עם נבחר', ראיתי את כל המדענים היהודים וכל הפיתוחים, אז אני כן בעד שזה ישפיע על ישראלים. כמו שאמרת, המחקר שהישראלים מצטרפים ורואים את זה. אנחנו לא יודעים להעריך את המדינה שלנו, אנחנו גרים כאן, אז אולי באמת בעזרתכם, ואנחנו נסייע כמה שאנחנו יכולים, לחשוף את זה גם לישראלים. עוד פעם, אני יכול רק לברך ולחזק אתכם.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זה מאוד חשוב שאני נוסע הרבה לחו"ל, נפגש עם הקהילות בארצות הברית בעיקר, ואחת הדאגות שאומרים שהנוער מתנתק, הנוער מתנתק מישראל, בגלל שיש השפעה של רשתות חברתיות וכל זה. אני חושב שפרויקט כזה כמו 'תגלית' נותן את המענה לדברים האלה, מכיוון שזה מחזק את הדור הצעיר בעיקר למדינת ישראל ושתהיה גם הרגשה של הקהילות בחו"ל שישראל היא הבית שלהם. לכן זה פרויקט שצריך לחזק אותו ולהרחיב אותו על מנת לחזק את הפעולה הציונית וחיזוק העם היהודי, מדינת ישראל. זה מאוד חשוב לנו.
אנחנו נשמע אולי, האם יש מישהו רוצה להגיב לפני שאני פונה למשרדים? אולי פה מישהו מהבוגרים או - - -
נועה באוער
¶
אני נועה, אני סמנכ"לית לשיווק של 'תגלית', רציתי רק להציג לכם מצגת ממש קצרה, כי אנחנו מדברים על 45,000 איש בשנה ותמיד תוהים איך אנחנו מביאים אותם ומה אנחנו עושים, זה מתקשר להרבה דברים, גם שיואל אמר וגם שאתה אמרת, על חיבור לישראל, על המסרים ועל הדברים שעוברים.
אז באמת כמו שגידי אמר, הבאנו מעל חצי מיליון משתתפים ועברו 16 שנה וגם הדור הזה התחלף והשתנה וזה לא אותם אנשים שאנחנו מביאים לישראל, אז ממש כמה נתונים מאוד קצרים. באמת היום החבר'ה הצעירים האלה חיים ברשתות החברתיות, אם בפייסבוק, אינסטגרם או סנאפצ'ט, הם רגילים לאינפורמציה מאוד מאוד קצרה, ה-attention span שלהם לחומרים פרסומיים או נתונים זה פחות מעשר שניות, וכמו שסמנכ"ל החינוך שלנו אומר לפעמים, הם מגיעים לארץ עם מעט מאוד מידע והרבה סימני קריאה ואנחנו רוצים להחזיר אותם הביתה עם סימני שאלה ובנוגע ל'תגלית' ולאסטרטגיה השיווקית שלנו, אז באמת הרבה מאוד מהם יעדיפו, הדור הזה, להוציא את הכסף שלו על חוויות ולאו דווקא על דברים פיזיים, מוחשיים, בניגוד לדורות אחרים שרצו לקנות בית ודאגו לעתיד ושיהיה להם כסף בבנק, הדור הזה באמת רוצה לטוס ולהסתובב. אני יכולה להגיד לכם שלפני עשר שנים מי שבא ל'תגלית', לא היה לו דרכון, הוא הלך להוציא דרכון בשביל לבוא לארץ והיום חבר'ה מסתובבים בכל העולם וזו בעצם התחרות שלנו, לדאוג שהם יגיעו לישראל בטווח הגילאים הזה ויחוו את החוויה.
כמעט 100% מהאנשים של הדור הזה שומעים מחברים, מקשיבים לחברים והכלי הכי חזק שלנו זה פה לאוזן ואנחנו דואגים שאלה שיוצאים מפה חוזרים הביתה ואומרים לחברים שלהם להגיע הביתה.
הסיטואציה דומה למה שציינת, אנחנו רואים גם בקמפוסים וגם בקרב הצעירים האחרים, שיש איזה שהיא אפתיות לגבי ישראל. כמו שגידי אמר, זה לא דור שאמר 'אני יהודי, אני חייב להגיע לישראל', אלא טיול החינם הזה הוא באמת מה שמניע אותו ומה ששומעים מהחברים וזה מייצר צורך שלנו להגיע למקומות יותר רחוקים, לתת יותר אינפורמציה על ישראל, יותר וראייטי, להראות להם חדשנות ולהראות להם דברים יותר מעניינים.
יש גם את הדור האפתי ויש גם את הדור שהוא לא אפתי, אלא מתנגד. הם הרבה יותר ליברלים, הם שומעים על BDS, הם שומעים על כיבוש ואנחנו, בשיטות השיווקיות שלנו רוצים לרכך אותם. יש שוני מאוד גדול בין צעיר יהודי לפני שהוא מגיע ל'תגלית' ואחרי שהוא מגיע ל'תגלית' ואנחנו צריכים לדעת איך להביא אותו לכאן. אנחנו יודעים שהמוצר שלנו בעצם משרת את המטרה.
האסטרטגיה היא פשוטה. כמו שאמרתי, הם כולם ברשתות החברתיות, אנחנו עושים המון המון שידור חברתי. אין הרבה ארגונים שיש להם 45,000 איש כל שנה שיכולים לשתף בכל הרשתות החברתיות את ישראל וזה משהו שמאוד עוזר לנו לגיוס. אנחנו עושים המון אדבוקסי ומשתמשים באנשים האלה גם בשטח. זה מה שקוראים צבא קטן שחוזר הביתה ובמקום רק להגיד לאחות או לשכנה, הוא גם יכול לגייס ולהביא אנשים ממעגלים טיפה יותר רחוקים.
תראו קצת משתתפים. אנחנו נותנים לכולם צמיד של 'תגלית' כשהם מסתובבים פה בארץ, הם משתפים אותו בגאווה מאוד מאוד גדולה. למעשה הפה לאוזן, אנחנו משתמשים בו בכל רובד של אוכלוסייה, מהאוכלוסייה היהודית ככללה, מההורים והמשפחה שיודעים שמישהו מהמשפחה שלהם חווה חוויה מאוד טובה, לבוגרים, למשתתפים, לאדבוקטס שרוצים נורא ומתאהבים בישראל ורוצים לעשות הכול בשביל לעזור, וכמובן גם מגייסים בשטח שמסתובבים ומדברים עם אנשים ומספרים להם על ההזדמנות הזו.
קצת להראות לכם איך הדברים נראים, אנחנו הרבה מאוד משתמשים בחומרים של המשתתפים עצמם, בתמונות מאוד מאוד אותנטיות, תמיד להראות את החוויה מהזוויות של המשתתפים בעצמם. אנחנו עושים אירועים בשטח, אנחנו מזמינים יהודים שעוד לא היו ב'תגלית' ושחברים יביאו חברים שעוד לא חוו את הדבר הזה. אנחנו עושים בתוך הקמפוסים בארצות הברית טורים, אנחנו עוברים מקמפוס לקמפוס, אנחנו מדברים על 'תגלית', אנחנו מדברים על ישראל, אנחנו משתפים אותם. כמו שאתם רואים, במשקפיים האלה, בדומה למה שראיתם למעלה, יש בעצם סרט על ישראל שהוא בתלת ממד ונותנים לאנשים לחוות משהו שהוא יותר engagement ואנחנו רוצים to get them excited על 'תגלית' ושבאמת יגיעו.
אנחנו עושים גם בתוך הקמפוסים הרבה פעמים שילוט חוצות, גם לתת גיבוי לקמפוסים שהם קצת נגד ישראל, להראות שאנחנו פה ואנחנו נוכחים, וגם לאלה שעומדים בשולחנות ומגייסים לטובת 'תגלית'. יש לנו תכניות חדשות. מעבר למה שגידי ציין, של אקסל ותכניות אחרות, יש לנו עשרות תכניות נישה, כלומר אם מישהו לא רוצה לבוא לארץ ספציפית ל'תגלית' הוא יכול לבוא מתוך תחום עניין מסוים, אנחנו השקנו עכשיו תכנית שקוראים לה 'תגלית' אקדמית. למעשה עשינו שיתוף פעולה עםIDC רייכמן בהרצליה, גם עם אוניברסיטת תל אביב וגם עם בן גוריון. עשינו תכניות על ביולוגיה ימית ועל קאונטר טרוריזם, שהיה פשוט מאלף, וגם על המצב הגיאופוליטי בישראל ואנשים מאוד מתעניינים בזה, הם באים ומקבלים קרדיטים באוניברסיטאות שבהם הם לומדים ולמעשה גם לומדים הרבה יותר, אין מקום ללמוד יותר על המצב הגיאופוליטי מאשר בארץ וללמוד על כיפת ברזל כשאתה מסתובב בשדרות. אין לזה תחליף.
נועה באוער
¶
לא, זה 14 יום וכל הקורס הוא בתוך הדבר הזה, כולל ה'תגלית' עצמו. שבעה ימים, היום אנחנו יודעים, בניגוד לפעם, חבר'ה שעובדים, הרי אנחנו מדברים מגילאי 18 עד 26, אז בעצם בגיל 22, כשאתה יוצא מהקולג' ואתה מתחיל לעבוד יש לך הרבה פחות ימי חופש, בטח פחות ממה שהיה פעם, אם פעם היה 20, היום הממוצע הוא 15 וקשה להם לקחת 10 ימים, את כל החופשה השנתית שלהם, אז בנינו תכנית מיוחדת של שבעה ימים שיכולה לאפשר להם בכל זאת להגיע לארץ ולא לפספס את ההזדמנות של 'תגלית'.
יש לנו גם שווקים, גידי קצת דיבר, אנחנו באמת עובדים בכל העולם ואנחנו דואגים שהמותג הזה ידבר באותה שפה עם התאמה תרבותית לכל מדינה באשר היא. אנחנו עכשיו בצרפת עובדים מאוד חזק וחשוב לנו מאוד לחזק את הקהילה הזאת. חמ"ע זה גם אזור שאנחנו עכשיו שמים בפוקוס מאוד מאוד גדול, אנחנו מאמינים שיש שם הזדמנות מאוד טובה לגדול, יש שם המון יהודים שהיום מה שנקרא זה קוּל להיות יהודי, מה שלא היה הרבה שנים בחמ"ע וברוסיה בכלל, אנשים מחפשים שם הזדמנויות לצאת, לראות, ללמוד ולראות דברים אחרים. כל הארגונים ברוסיה אומרים 'אנחנו לא מוצאים אותם, אנחנו לא מוצאים את הצעירים, אנחנו לא מצליחים להגיע אליהם', ובאמת אחת הטקטיקות שלנו שם זה ללכת לכיוונים - - - זה למשל יריד חינוכי, הוא לא יהודי, אבל אנחנו יודעים שיהודים מרוסיה מחפשים לימוד גבוה ובאמת הגענו לשם ומצאנו הזדמנות לדבר עם המון - - - אני יכולה לספר להם, כשאמרנו להם 'קוראים לזה 'תגלית', זה טיול לישראל ואם אתה יהודי זה חינם', אז מישהי באה אלינו ואמרה 'זה נשמע מקסים, אבל אני לא יהודייה, רק אמא שלי יהודייה', אז אמרנו לה 'לא, את יהודייה' וממש ראיתי שם אנשים שמתקשרים לאמא ואומרים 'נכון פעם אמרת לי שסבתא היא יהודייה?'. זה היה השיח, שזה מאוד מאוד שונה וזה היה מאוד מאוד מרגש.
לסיום אני רק רוצה להראות לכם, מעבר לחבר'ה שתשמעו פה עוד מעט, כל הזמן אנחנו לוקחים testimony מהמשתתפים, אז סרטון ממש קצר של בחורה שהייתה בישראל.
(הקרנת סרטון).
דניאל גרינברג
¶
ברשותך, אני רק אציג עוד נקודה, לפני שהוא ידבר. מה שלא התייחסנו אליו עד עכשיו. מעבר לזה שאמרנו שישראלים משתתפים ב'תגלית', מה המטרה שלהם, הרי אנחנו מביאים חבר'ה מרחבי העולם, למי ששמע מקודם, עד כה הבאנו מ-67 מדינות ב-16 השנים האחרונות. כמו שהמנכ"ל ציין, הקהילה הקטנה ביותר מסורינם, הקהילה הגדולה ביותר בצפון אמריקה, כשהנקודה המרכזית, שאני מופתע שלא אמרת, כי זה המשפט שלך, חשוב שהחבר'ה שבאים מחו"ל יכירו את הישראלים, כי בלי הישראלים החוויה היא לא אותו דבר. הישראלים אתה החווה של להבין מה המקבילים שלהם בארץ חווים, אם זה בצבא, אם זה בחיים כאזרחים, כסטודנטים, וזו נקודה מרכזית. בגלל זה גם הקמנו את מחלקת המפגשים שרצה כבר 12-13 שנה, שמביאה את הישראלים. לרוב מדובר בכישראלי אחד על כל שמונה משתתפים, לחוויה של 5 עד 10 ימים, ליהנות איתם, לחוות איתם.
זה משפיע עליהם על כל צורה אפשרית. אני מדבר עליהם, זה הישראלים. זה משפיע עליהם בכל צורה אפשרית, אם בהמשך השירות הצבאי, אם בחיים ברחבי הארץ, לצערנו גם בתקופת המלחמות ובקונפליקטים היותר חמים. אנטון, נתתי לך הקדמה.
אנטון רצון
¶
קוראים לי אנטון, אני לוחם בקבע ב-669, עשיתי שתי תגליות בעבר, גם של צרפתים וגם של אמריקאים, אמא שלי צרפתייה, אז אנחנו מדברים מהבית צרפתית, אז זה עזר לי לצאת לשתיים.
אנטון רצון
¶
הרווחתי מאוד. החוויה האישית שלי מ'תגלית', כאחד שיצא כחייל, זה שהחוויה הזאת היא הרבה יותר עמוקה מכל מה שאני חוויתי בעבר. הקשר הזה שנוצר לי עם האנשים שם הוא קשר שבשום טיול, בשום טיול ששמעתי מחברים שלי, ואני כבר בקבע אז החברים שלי כבר טיילו, זה קשר כל כך עמוק וכל כך מיוחד שאין דברים כאלה בעולם. כשאתה מטייל עם מישהו, כשאתה שם שתי חבורות של אנשים באותו אוטובוס, באותו טיול, במשך 10 ימים, נוצר שם משהו אחר. כשהם מסיירים בארץ ואתה מסייר בארץ ואתה מסייר בכל מיני מקומות שהם אולי שמעו עליהם במילה או שתיים בטלוויזיה, על הפיגוע בשרונה, שני משפטים ב-CNN או פיגוע הדריסה שהיה, וכשאתה מגיע למקום ומסביר להם ש'פה אני יושב ושותה קפה עם המשפחה שלי' ופיגוע הדריסה זה היה בכלל אח של חבר שלי מהצוות ואני פיניתי אותו, זה מחבר אותם הרבה יותר למצב, כמו שנועה אמרה, הגיאופוליטי שיש בארץ. הם חוזרים לאמריקה והם מבינים, זה נותן להם תפיסה אחרת על המצב פה בארץ.
הקשרים האלה שנוצרים בין החיילים והאמריקאים הם נשמרים, אני לפחות עשיתי את זה בשנה שעברה ועד עכשיו אני מקבל מהם הודעות 'שבת שלום', 'מה שלומך?' ואם יש איזה פיגוע או משהו כזה שהם שמעו עליו, אז הם ישר רצים אליי לשאול אותי מה קרה, איך זה קרה, וקצת יותר להבין, כי מה שהם שומעים בחו"ל, אחרי הטיול פה הם מבינים שיש פה משהו חסר, שמה שהם רואים בחדשות הוא קצר ולא לא ענייני, אבל הוא לא מסמל את הכול.
אנטון רצון
¶
אז למשל אני קיבלתי, לא יודע אם עשרות, אבל המון הודעות שבאים ושואלים אותי 'תגיד, אני שמעתי את זה בפוקס ניוז, זה באמת מה שקרה?', אני אומר 'תקשיבו, זה שונה והרבה יותר מורכב ממה שהם הציגו את זה'. כל פעם שאני מקבל הודעה כזאת מארצות הברית או מצרפת, מהחבר'ה האלה, זה מרגש אותי בצורה פנומנלית באמת.
אני יודע גם שמבחינתם, כשהם חוזרים לאמריקה הם חוזרים כשגרירים. הם ממש מרגישים שגרירים של ישראל. הם מרגישים כמו שדניאלה, בסרטון, היא אמרה שהיא חוזרת לארץ ומתחילה לספר את זה לאנשים. ככה הם מרגישים, ככה הם אמרו לי, בשיחת הסיכום שלי היה עם הצרפתים הם אמרו לי שהם חוזרים והם מרגישים עכשיו שכל בן אדם שישאל אותם שאלה והוא יגיד להם משהו אנטי ישראלי, אז הוא ישר יכול להגיד לו 'תקשיב, אני הייתי שם ואני ראיתי את זה במו עיניי וזה לא ככה, זה אחרת'.
כמו שגידי גם אמר, כישראלי, זה מחזק המון את ה - - - הדברים היומיומיים, שלי נראים מאוד רגילים, כמו לעשות אימונים ולסכן את החיים שלי ולצאת לפעילויות ולחצות קו וכל הדברים האלה, שמבחינתי אני ידעתי מראש שאני אהיה בקרבי ואני ידעתי שאני אהיה בקבע ואני ידעתי שאני אהיה ביחידה מיוחדת, בלי זה זה היה נראה מאוד רגיל, החברים שלי עושים את זה ואני גם רוצה להיות כזה, ואיכשהו כשהצבא הפך להיות קצת משהו חברתי אפילו, אז באים פתאום האמריקאים ומסתכלים והם מסתכלים עליך כבן אדם שבסוף אנחנו באותו גיל וזה נותן לך איזה בוסט לאגו קצת, כשהם מסתכלים עליך - - - אבל צריך לאזן את זה, צריך לדעת איך לקחת את זה, אבל הם פשוט מסתכלים עליך באור כל כך אדיר שאתה מסתכל ואתה אומר 'בואנה, זה באמת לא כזה רגיל מה שקורה לי ביום יום'. הם מבחינתם ללכת לישון בארבע בבוקר זה רק אם הם יצאו לאיזה מסיבה וחזרו הביתה מאוחר ואני יכול לסיים את העבודה שלי רק בארבע בבוקר ולקום בשמונה למחרת כשהם כאילו לא מבינים איך אפשר לישון כל כך קצת ו - - - הקיצר, מהבחינה הזאת זה מחזק מאוד את הקשר ואת הזהות שלך כישראלי. אותי כל פעם, כל 'תגלית' מחדש נפל לי האסימון כמה משמעותי וכמה זה עוצמתי הדבר הזה שאני עושה.
אנטון רצון
¶
לגמרי, אני מוכן. אני מאוד שמח שיצאתי ל'תגלית', אני חושב שזה הדבר הכי חיובי שאני נתקלתי בו בחיים שלי ושמעתי עליו. וזהו בגדול, תודה רבה, חבר'ה.
גידי מרק
¶
רק ברשותך, היושב ראש, רציתי להודיע שחבר הוועד שלנו, שרון אבן חיים, הצטרף אלינו, ברוך הבא. אמנם גלית היא אחת ומיוחדת, אבל אם אתה מכפיל ב-50,000, שכל אחד יש לו 1,000 חברים בפייסבוק, זה 50 מיליון איש ששומעים דברים טובים על ישראל כל שנה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אז עכשיו גם שרון, ברוכים הבאים. נשמע ממשרד הקליטה על שיתוף הפעולה. אנחנו רוצים לשמוע, זה פרויקט כל כך חשוב, על שיתוף הפעולה.
אלה סבן
¶
אני דווקא רוצה לשאול קצת יותר שאלות, כי שיתוף הפעולה בינינו כרגע לא קיים. הייתי מאוד רוצה כן לשתף פעולה, אז שאלה ראשונה, האם יש לכם מעקב אחרי זה עם החבר'ה שמגיעים, האם אתם שומרים על קשר איתם, ואם כן, היינו מאוד שמחים לקבל את המיילים, טלפונים, בשביל שנוכל לעשות איזה שהוא שיתוף פעולה בעניין הזה, עם מינהל הסטודנטים, חבר'ה צעירים שאולי רוצים לבוא ללמוד בארץ.
גידי מרק
¶
היה לנו שיתוף פעולה די נרחב עם משרד הקליטה במשך שנים, לצערי הוא הצטמק בשנים האחרונות. אנחנו מקיימים ירידים למשתתפים שלנו, שמראים אפשרויות של פעילויות בהמשך, לא משנה מאיפה הם באים. במשך שנים משרד הקליטה, מינהל הסטודנטים, היה, כבר לא משתתפים, לצערי. אני שוב מזמין אתכם להשתתף, זה יחשוף אתכם לפני אלפי צעירים יהודים.
גידי מרק
¶
לא, אנחנו פתוחים, מתי שתרצו אנחנו נשמח לחשוף את מה שאתם עושים לפני המשתתפים בארגון שלנו. מעבר לזה, הצוות החינוכי וכל 1,200 הקבוצות שלנו, לגבי אלה שרוצים להישאר בארץ ולקבל אינפורמציה, אני יודע שהרבה מאוד מקבלים והם כן פונים אליכם. אני מניח שחלק מרכזי מהעולים החדשים הצעירים לישראל הם בוגרי 'תגלית'. אני יודע שהמרכיב הגדול ביותר של חיילים בודדים בישראל הם בוגרי 'תגלית', גם באוניברסיטאות, כפי שאתם רואים. אפילו על החוף בתל אביב, כל מי שעדיין יש לו שיער על הראש ומדבר אנגלית הם בוגרי 'תגלית' שנשארו בארץ, יש לנו עשרות אלפים שנשארים אחרי הסיור בארץ.
גידי מרק
¶
מתחת לגיל שלי. רואים את זה בכל מקום. האנשים האלה, גם אם הם לא עולים, הם באים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, 40% מהמשתתפים שלנו באים לפעם שנייה בתוך חמש שנים. מעבר לזה אנחנו מחברים אותם, מכיוון שאנחנו רוצים להיות הכי טובים בעולם במה שאנחנו עושים, וזה יצירת חיבור בין צעירים יהודים לישראל ולישראלים, כמו שראיתם, לישראלים, אנחנו משתדלים לא להתעסק בפעילויות של אחרי, אבל כן לחבר אותם בצורה מאוד אינטנסיבית לפעילויות שמיועדות לצעירים יהודים ברחבי העולם, וחלק גדול מהפעילויות שקשורות לצעירים יהודים בעולם מובלות על ידי בוגרי 'תגלית' כיום.
להגיד לכם שאנחנו עושים הכול? קשה לי, אבל מהבחינה של העברה או יצירת בסיס של צעירים יהודים פעילים בתפוצות אנחנו הגורם מספר אחת בעולם.
שרון אבן חיים
¶
רק להוסיף משהו לאלה. כמישהו שחי בארצות הברית המון שנים, שגדל בארץ, אני יכול להגיד לך שהדבר המיוחד ב'תגלית' והוא בעצם שונה מכל הארגונים, ואני מעורב בהרבה ארגונים יהודיים וישראליים בארצות הברית, זה שאין ל'תגלית' איזה אגו מסוים שזה 'אנחנו', זה כל היופי ב'תגלית', זה שהם לוקחים את מה שהם עושים פה והם מפיצים את זה לכל העולם היהודי והישראלי האמריקאי, כדי שהם יתחברו למה שהם רוצים. כמו שנאמר פה, אנשים מסוימים רוצים להתעסק באיכות סביבה ופוליטיקה, לא משנה מה, ואני חושב שזה חיבור נהדר, שהיה וכדאי לחזק אותו.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני רואה שאתם עוסקים גם בעידוד עלייה וגם בתושבים חוזרים וגם כמה מהם מהתכנית של 'תגלית' גם מחליטים להישאר בארץ, עושים עלייה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בכלל חברי כנסת, רק כשיש בעיות באים אלינו, לא בחגיגה. אז בסדר, תעשו ואם צריך אנחנו פה. זה מאוד חשוב.
אנחנו נשמע גם על הקשר ורמת שיתוף הפעולה עם הסוכנות היהודית. זה צריך להיות טבעי, אל תפתיעו אותנו גם עם איש קשר, אנחנו רוצים לשמוע.
פרידה ברעם
¶
אני אתחיל אולי להגיד שאת הקריירה המקצועית שלי התחלתי כשליחה בצפון אמריקה ואת השנה הראשונה הייתי ב-UF בגרינספילד פלורידה ב-2003 ובמסגרת התפקיד שלי כשליחה כמובן שגייסתי והדרכתי וליוויתי שני אוטובוסים של 'תגלית' דאז. אני חושבת שבסיס השותפות, קודם כל תשתית השליחים של הסוכנות היהודית, בוודאי בקמפוסים, פועלת מאוד באדיקות עם 'תגלית'. מעבר לשיתוף פעולה אמיתי שקיים גם מבחינה משאבית, אז אין ספק ש'תגלית' הייתה ניצן ראשון ובאמת סטרט אפ בעולם החוויות באופן כללי והיא הובילה להקמה של תכניות מקבילות ומשלימות לחוויה כמו שאנחנו מכירים, מסע ועוד ועוד. זה רק מבורך, שיתוף הפעולה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
יופי. זה טבעי. זה חשוב מאוד שגם משרד הקליטה, כשאנחנו מדברים על שיתוף הפעולה, אנחנו מדברים על שיתוף פעולה בעיקר גם בכיוון התקציב וכל הדברים האלה, כדי להרחיב ולחזק את התכניות במסגרת התכנית שלהם, של עידוד עלייה ותושבים חוזרים. יש תקציב למשרד הקליטה.
אלה סבן
¶
אני אשמח לשמוע שאין חסם כי בעבר היה איזה שהוא חסם בתכנית ויכול להיות שמשם נבעה גם ההתרחקות שלנו. החשש היה שאנחנו באמת נעשה פעילות לעידוד עלייה וקצת היה איזה שהוא חשש וחסם בתוך התכנית, שזה לא בדיוק הכיוון שהם רצו ליצור רושם בתוך 'תגלית'. אז שוב, צריך לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה עדינה באמת, שזה לא יהיה אגרסיבי מדי ואני מסכימה עם זה, מצד שני שגם תהיה איזה שהיא קבלה מצדם, כן לתת לנו לעשות איזה שהיא פעילות, רגישה, עדינה, במסגרת שהיא נכונה לשני הצדדים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? משם או מפה? לפני שאני אבקש מהמנכ"ל מילת סיכום, לפני שאני מסכם את הדיון? יש מי שרוצה? אנחנו שמענו מהניסיון שלכם, זה מאוד מרגש, תמשיכו, זה דבר מאוד מאוד חשוב.
דניאל גרינברג
¶
רק לציין בהקשר שלנו, אנחנו ממשיכים לגייס כל שנה עוד ועוד ישראלים שיבואו. משלל השפות שהכי מאפיינות אזורים ספציפיים, כמו פלמית בבלגיה והשפות המרכזיות, שהן רוסית, צרפתית וספרדית, ונמשיך להביא ישראלים.
נועה באוער
¶
כן, אנחנו נפגשנו בשבוע שעבר. בוגרי שליחות יש פעילות לא רעה, לא בהמונים פלמית, אבל בטוח ש - - -
דניאל גרינברג
¶
נציין שיש לנו בסופו של דבר קבוצות שמגיעות מהונגריה ומצ'כיה, למשל, שזה לא שפות שכיחות.
דניאל גרינברג
¶
זה עדיין תהליך שאנחנו עושים, גם עם הבוגרים הישראליים שלנו וגם, כמו שנועה אמרה, התחלנו איזה שהוא תהליך מול הסוכנות בישיבה ראשונית ונראה איך אפשר לפתח את זה משם.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אדוני המנכ"ל, מה אתה נותן לנו שיעורי בית, לחברי הכנסת, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות? אנחנו נשמח.
גידי מרק
¶
אל"ף, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, לוועדה, שבאמת נעניתם להזמנה שלנו וזיכיתם אותנו בכבוד לארח אתכם כאן. בשבילנו זו רק התחלת הדרך, כי יש עוד הרבה מה לעשות כדי לחבר את ישראל לעולם היהודי ואת העולם היהודי לישראל, בעיקר את הדור הצעיר, בצורה חיובית. אני יכול לומר שמהבחינה הזאת 'תגלית' היא אחת מאבני היסוד של החוסן הלאומי של מדינת ישראל ושל העם היהודי, זאת תעודת ביטוח שכל אחד ואחד מאיתנו צריך לרכוש כדי שלילדים שלנו יהיה עם מי להתחתן ויהיה לו עם מי להיות בקהילה יהודית בעולם גלובלי. לשמחתנו הרבה אנחנו כבר 16 שנה קיימים ולהפתעתי הרבה אנחנו בקונצנזוס. אנחנו נעבוד קשה כדי שלא אחד, לא משמאל, לא מימין, לא דתי ולא חילוני, שלא יגיד ש'תגלית' היא דבר מרכזי בחיוניותו להמשך הקיום של העם היהודי ואנחנו, כפי שאמרתי, בהתחלת הדרך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני מברך גם על היוזמה שפניתם אלינו שנגיע לפה וגם על ההחלטה להגיע לפה, זה חשוב מאוד, ואני מאוד מברך את מנהלת הוועדה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
ואת אריק קפלן, שעשיתם את התיאום וגם את הארגון המוצלח שאנחנו קיימנו, גם הסיור וגם הדיון. אני שוב אומר לכם, כמו שאמרתי בהתחלה, כמי שנפגש ומסתובב עם הרבה קהילות יהודיות וגם מקיים דיונים בוועדת העלייה והקליטה והתפוצות, גם בנושא אנטישמיות וגם בנושא BDS, גם בנושא עידוד עלייה, אנחנו רואים את החשיבות של 'תגלית' כמענה למה שאנחנו שומעים, שבואו נחזק את הקשר של התפוצות למדינת ישראל ובוא ניתן את העתיד ואת התקווה לדור הצעיר שנמצאים בגולה, שמדינת ישראל היא הבית שלו. זה אני חושב ש'תגלית' הוא מענה.
היה לי ניסיון, כשחזרתי באחת הנסיעות שלי והיו במטוס הרבה צעירים, במסגרת 'תגלית', נראה לי. אני מתבלבל בין מסע ו'תגלית', אבל זה היה אחת מהקבוצות מהתכניות שהיו, כמעט רוב המטוס היה קבוצה גדולה של הצעירים ואני מרגיש את ההתרגשות שלהם. זו פעם ראשונה של רובם לישראל, הם שמעו על ישראל, סיפרו להם, אבל כשהמטוס התחיל לרדת, אז כולם אמרו here is the land, here is the land, כולם. ההתרגשות שלהם, זה מאוד חשוב.
אני חושב שזה מאוד חשוב לנו לחזק את הדבר הזה. האנשים שהיום, לצערי הרב, נמצאים בעולם שיש השפעה, שהיום בן אדם יושב בבית שלו, פותח אינטרנט, הרשתות החברתיות, הוא מושפע מזה ויש לנו הרבה אויבים, לתת על מדינת ישראל תמונה אחרת, שקרים, השמצות, אבל את הדברים האלה, שבן אדם מגיע לפה והוא רואה בעצמו והוא חי פה כחלק מהחברה הישראלית, זה אחרת לגמרי. כשהם חוזרים לשם יש לנו שגרירים, כמו שאמרת, במיליונים. לכן חשוב לנו לחזק את הפרויקט הזה ולהרחיב את זה.
מה שתלוי בנו, כחברי כנסת, בוועדה, שאנחנו שמים את העניין של בנוסף לעידוד העלייה ובנוסף למלחמה בחסמים בירוקרטיים בתהליך הקליטה ובתהליך השילוב של עולים חדשים פה, בתחום החינוך, תעסוקה, דיור וכל זה, אנחנו גם משקיעים ועושים הרבה דיונים בנושא התפוצות. לכן אנחנו לרשותכם במה שצריך לעשות.
אז אני אומר, הוועדה קוראת למשרד הקליטה, חשוב מאוד שייכתב בפרוטוקול, לחדש את שיתוף הפעולה בהקדם האפשרי. בנוסף לכל הגורמים גם, לסוכנות, להרחיב ולחזק את הקשר שקיים בנושא.
תודה רבה לך, אדוני המנכ"ל והצוות וגם הבוגרים, תודה רבה לכם, אנחנו מאוד נהנינו, גם בעניין הפרויקט החינוכי של הסטרט אפ, זו היזמות והחדשנות, אני מאוד מאוד התרשמתי מהסיור, זה מאוד חשוב לנו. אני הצעתי לך גם לעניין גם מדינות, להביא שגרירים, להביא נספחים לפה, בעיקר מאפריקה ומאסיה, להביא אותם ולהראות להם את הדברים האלה כי הם רוצים את הטכנולוגיה ואת היזמות ואת הסטרט אפ. זה חשוב מאוד, לדעתי. אנחנו מוכנים, זה לא במסגרת הוועדה, אני גם כיושב ראש השדולה ליחסי אפריקה-ישראל אני חושב שהיום מדינות אפריקה פתוחות לישראל. זה מאוד מאוד חשוב. עברנו את העידן של הקומוניזם, העידן של דיקטטור באפריקה, יש היום שינוי גדול בדור הצעיר לטכנולוגיה וישראל היא המתאימה ביותר.
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.