הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016), שעה 13:30

סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר איציק ברוורמן

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב

מאיר יחיאלי - מנהל מרחב פתח תקווה והשפלה, משרד העלייה והקליטה

אילנה פיירמן - יועצת קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

רינה הררי - סגנית מנהל מרחב, משרד העלייה והקליטה

דלילה כהן - מפקחת כוללת חמ"ד במחוז ת"א, משרד החינוך

ירושלמית מאושר - מנהלת מרכז אולפנים פתח תקווה, אריאל, האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

רונית זכאי - מפקחת כוללת מחוז ת"א, משרד החינוך

כפיר רייך - מפקח מחוזי בתחום ההתנדבות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איציק ברוורמן - ראש עיריית פתח תקווה

אריאל בוסו - ממלא מקום ראש העיר, עיריית פתח תקווה

יעקב ממן - מנכ"ל עיריית פתח תקווה

אמיר סולמי - עוזר ראש העיר, עיריית פתח תקווה

ראיסה לייכטמנוב - מנהלת אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה

דניאל מהרט - המח' לקליטת יוצאי אתיופיה, אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה

ישראל בירו - רכז הקהילה האתיופית, אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה

חנה הבטם טגבה - אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה

שלומי מהרט - תעסוקה והכשרות מקצועיות, עיריית פתח תקווה

יוספה קין - מנהלת שירותי חינוך ורווחה, עיריית פתח תקווה

סיגלית הלל יאראק - מנהלת אגף חינוך יסודי, עיריית פתח תקווה

מאירה קרשבסקי - מ"מ מנהלת אגף גני ילדים, עיריית פתח תקווה

שרה פרידמן - מנהלת אגף מנהלה בחינוך, פתח תקווה

פנטאו איזנטו - הממונה על המועצה הדתית בפתח תקווה

ענת גולדל - אגף לשירותים חברתיים ובריאות, עיריית פתח תקווה

גיא עפארי - מנהל האגף לשירותים חברתיים, עיריית פתח תקווה

שלומי דסלי - מנהל מחלקה לקשרי קהילה ומועדוניות, עיריית פתח תקווה

גיא אליהו - מנהל אגף הנוער והצעירים, עיריית פתח תקווה

זהבית דסאו - מנהלת מרכז נוער תקומה, אגף נוער וצעירים, עיריית פתח תקווה

זאב יעקב - מנהל האגף לחינוך תורני, עיריית פתח תקווה

איתמר שיף - מנהל מחלקת מבנים, האגף התורני, פתח תקווה

רון כץ - חבר מועצה, עיריית פתח תקווה

מעין אוליאל - מנהלת מחלקה לביקור סדיר, פתח תקווה

חני בראל - סגנית מנהלת אגף עו"ס, פתח תקווה

ישעיהו תמנו - מנהל מח' זהות יהודית וקליטת יוצאי אתיופיה, פתח תקווה

אליו עדיאל - רב הקהילה האתיופית, פתח תקווה

שלומי ערה - מנהל תכנית 'עיר ללא אלימות'

שמעון אשר - גזבר, עמותה

דניאל פקדו - יו"ר עמותת פידל

אלפה בזה - מזכיר הוועד של הקהילה החדשה

סלמון מספן - יושב ראש הקהילה האתיופית

קבדה סולימין - יו"ר הוועד של הקהילה החדשה

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר איציק ברוורמן

שלום לכולם. צהריים טובים. אנחנו מברכים את ראש העיר וצוות העירייה שמארחים אותנו היום. אנחנו מקיימים דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעיריית פתח תקווה. היום ה-17 ביולי. מהכנסת איתי יחד חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה, חבר הכנסת רוברט אילטוב, מנהלת הוועדה, הגב' דנה שושני גורדון וגם אנשי הצוות בכנסת ורשם פרוטוקול נמצאים פה, גם נציגי הקהילה וגם את רב הקהילה אני רואה ונציגי העירייה. גם דובר הוועדה יגאל אמיתי נמצא.

אני מבקש, כל מי שמדבר צריך להציג את עצמו לפרוטוקול. זה חשוב מאוד, יש פרוטוקול. אני מברך שוב את כבוד ראש העיר - - -

לראש העיר יש גם יום הולדת היום.

אז אנחנו אומרים מזל טוב.

תודה לכל המברכים.

אנחנו נתחיל, ראש העיר. אני קודם כל נותן לראש העיר לפתוח ולאחר מכן הוא יציג את הצוות שיציגו את פעילות העירייה בקליטת העלייה בעיר פתח תקווה. חשוב מאוד, אנחנו רוצים לשמוע איך העירייה משלבת את העולים החדשים לתוך החברה הישראלית בכל התחומים, אם זה חינוך, אם זה רווחה, אם זה תעסוקה, אם זה דיור, בכל התחומים. אנחנו רוצים לשמוע מראש העיר ולאחר מכן הצוות ואז אנחנו ניכנס לדיון, גם התייחסות של חברי הכנסת וגם נציגי העולים. אדוני ראש העיר, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. ראשית אני כמובן מקדם פה בברכה את ועדת הקליטה של הכנסת, חברי הכנסת שהגיעו ואת כל שאר הנציגים. לכבוד הוא לנו שבחרתם להגיע אלינו. אנחנו גם נשמח להציג לכם את פעולתנו לגבי הקליטה.

פתח תקווה זו עיר ברוכה, עיר מעל 250,000 תושבים שבה יש עולים, תלוי מה ההגדרה של העולים, אבל למעלה מ-20% מהאוכלוסייה של פתח תקווה היא עולים, נאמר של ה-20-25 השנים האחרונות ואנחנו התברכנו באמת באוכלוסייה מצוינת כאשר המסה העיקרית של העולים, כמו בכל מדינת ישראל, יוצאי ברית המועצות לשעבר, שמהווים פה נתח מאוד נכבד של האוכלוסייה ולאחר מכן יוצאי יהדות אתיופיה שהגיעו אלינו. יש לנו פה קהילה מאוד גדולה, שתי קהילות שתורמות לנו בעיר הזאת באמת בצורה יוצאת מן הכלל ונדמה לי שאנחנו גם יכולים להתפאר ולהתגאות במה שאנחנו עושים למען קהילות העולים פה בפתח תקווה.

אני רק רוצה להגיד, אני אשאיר כמובן אחר כך לאנשי המקצוע לפרוש ולהציג בפניכם את הנתונים, אני לא אכנס לזה, אבל אני רוצה לומר שאל"ף, ההשקעה שלנו ותשומת הלב היא מאוד גדולה. אנחנו רק הקמנו לפני כשנתיים ועדת היגוי כוללת לגבי יוצאי אתיופיה על מנת באמת לראות את הטיפול המרבי, לתת להם, כשאנחנו מנסים לאגם את המשאבים וגם תוך ייצוג של כל הגורמים העירוניים מבני העדה, שייקחו בזה חלק, על מנת לשמוע ישירות מהם לגבי הצרכים ולאן לכוון את המאמצים שלנו ואת ההשקעות.

אנחנו גם הגענו למסקנה ואנחנו עושים את זה, לפחות בתקופתי, שמצד אחד אנחנו מנסים ליצור פה חברה שהיא חברה הומוגנית, חברה אחידה, עם ישראל מאוחד ואחד, כולנו יחד, אבל הגענו למסקנה וזאת גם השקפת עולם שלי, שאי אפשר ליצור את מה שאולי דיברו לפני מספר עשרות שנים את הישראלי החדש, אי אפשר לקחת פה באופן מלאכותי, לערבב פה את כולם וליצור דגם של ישראלי חדש, אלא צריך ליצור את האחדות הזאת בעם ישראל. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בפתח תקווה, תוך שמירה על הייחודיות של כל קהילה וקהילה. יורשה לי לצטט, וזו לא אמירה שלי, אבל לקחתי אותה בחיבוק ובשמחה, אנחנו בעד איחוד, אבל לא ויתור על הייחודיות. יש אחידות, אבל לא ויתור על הייחודיות, ולכן אנחנו גם מרבים בפעילות למען הקהילות השונות. יש לנו פה אירועים שאנחנו עושים לקהילות מתוך אמונה שחשוב שגם הילדים וגם הנכדים, אלה שייוולדו פה ויהיו דור שני ודור שלישי, שיידעו מאין הקהילה באה, מנין ההורים שלהם הגיעו, מה המסורת שלהם ורק ככה, תוך שמירה מצד אחד של הייחודיות של כל קהילה אנחנו נוכל ליצור גם אחידות בעם, אי אפשר אחרת. זה קו שאנחנו מנסים לעשות.

פה יש לנו מכל המבחר, מכל תפוצות העולם מתרכזים ובאים הנה, קהילות שחלקן יותר ותיקות, חלקן יותר חדשות ואנחנו משקיעים בזה. יש לנו כמובן את הקליטה ואת החינוך ואת הרווחה ואת כל הגופים העירוניים שעוסקים ומפתחים. רק הבוקר הייתי בסיור בקייטנות שלנו ושמחתי לראות שבאמת, ואני רוצה להגיד, למרות כל מה שמנסים להגיד ומנסים לספר, לראות למשל איך נקלטו ילדי הקהילה האתיופית בקייטנות, היום חגגתי יחד איתם, ללא קשר לזה, זה סיור שנקבע זה מכבר בקייטנות, לראות את הילדים שמעורבים יחד בקייטנות זה תענוג גדול.

אני אתן, כדי לחסוך בדיבורים, לאנשי המקצוע להציג את הנתונים ונתחיל ברעיה, מנהלת אגף הקליטה. בבקשה.

כן. חשוב לי לציין גם את נציגי משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך וגם אני מקווה שממשרד הרווחה גם יהיו.

צהריים טובים, שמי רעיה לייכטמנוב, אני מנהלת את אגף הקליטה במשך כמה שנים. יש בפתח תקווה נכון להיום 49,790 עולים חדשים מכל המדינות, זה 20% מכלל התושבים, זה עיר קולטת עלייה. מעשר השנים האחרונות בעיר פתח תקווה באו 8,442 עולים חדשים יחד עם תושבים חוזרים. מתוך 49,790 8,000 הם מבני הקהילה יוצאי אתיופיה. אבל באגף הקליטה אצלנו אנחנו לא עשינו הבדל בין הקהילה האתיופית וקהילות אחרות בעיר.

בעיר פתח תקווה, העיר הראשונה בארץ שהחליפו עובדי מוקדי קליטה בעובדי עירייה. עכשיו יש מחלקה בתוך אגף הקליטה, עם משרד הקליטה שמשלם 3.5 משרות והעירייה משלמת 4 משרות לעובדי העירייה של מחלקת קליטה יוצאי אתיופיה, בתוך אגף הקליטה.

במשך שנתיים משרד הקליטה לא העביר כסף לפעילות בקייטנות לקהילת יוצאי אתיופיה. עיריית פתח תקווה במשך שנתיים עושה לבד הנחות לקהילת יוצאי אתיופיה ושבדרך כלל הם משלמים 270 שקל לחודש לקייטנה. הרוב עושה העירייה.

אנחנו באגף הקליטה עובדים מגיל 3 עד גיל 120. בגיל 3 בתוך אגף הקליטה 450 ילדים במשך שנה מקבלים ידע בחוגים שונים. באגף הקליטה יש צהרון, 160 ילדים שפועל במשך שנה ו-75% עולים חדשים, עולים מרוסיה, עולים מאתיופיה. יש גם ישראלים בתוך הצהרון.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המון אגפים בעירייה, הרלוונטיים, זה חינוך, תרבות, רווחה, 'עיר ללא אלימות', אנחנו עושים - - - וחממה, מרכז צעירים ועושים פעילות משותפת. לפני שאנחנו מוכנים לבנות פעילות לשנה אנחנו עושים סקר לתושבים, מה הכי חשוב היום לתושב לקבל. העיר פתח תקווה היא עיר נותנת שירות, שירות לתושב. זה מה שכתוב בעיר פתח תקווה, באגף הקליטה אנחנו עושים שירות לעולים חדשים.

אנחנו עובדים לפי נהלים של משרד הקליטה ועיריית פתח תקווה. יש נהלים של עיריית פתח תקווה ונהלים של משרד הקליטה ואנחנו עובדים על פי שני הנהלים.

רוב התושבים בעיר פתח תקווה זה מגיל 35 עד 65. זה לא סוד, זה לא חשוב כמה שנים בן אדם בארץ, 25 או 30, אנחנו מפתחים קורסים בשפות עברית, אנגלית. יש עכשיו אנשים אחרי גיל 35 עד גיל 67, עד הפנסיה, תיאטרון. פתח תקווה היא אולי העיר היחידה בארץ שיש תיאטרון במתנ"ס ואנחנו עובדים בשכונות שבהן גרים התושבים שלנו, יחד בשיתוף פעולה עם המתנ"סים. ויש תיאטרון קהילתי, ובאותו תיאטרון יש ילדי אתיופיה, רוסיה, אמהות, סבים, על אותה במה. כל שנה אנחנו עושים פעילות ובסוף השנה יש הצגה ואחר כך אנחנו מציגים את ההצגה במתנ"סים אחרים בעיר שרואים שבאותה במה באותו זמן אפשר לדבר בשפה משותפת, זה עברית, אבל לא חשוב צבע העור ואיזה תרבות יש לנו. זה, אני חושבת, הכי חשוב. את זה מתחילים בחינוך הפורמלי, בזמן הלימודים, ואנחנו ממשיכים את זה בחינוך הבלתי פורמלי במשך היום.

יש המון פעילות לבני נוער. מה שחשוב לבני הנוער של הקהילה האתיופית ואנחנו משפרים עוד, אבל אני חושבת שנט וורקינג, פרויקט שיש היום אצלנו יחד עם חממה, זה לאנשים צעירים, הרוב רוסים, שפותחים עסקים בארץ ובפתח תקווה. נט וורקינג, זה מאוד עוזר, עם הרצאות ועם הסדנאות שהם עושים.

בעיר פתח תקווה יש חמישה מקבצי דיור מחוז מרכז, ביחד זה שישה. במשך השנה אגף הקליטה עושה פעילות שם כל חודש, לפעמים כל שבוע. זה חגי ישראל, זה גם חוגים שם, שהאנשים בגיל הזהב גם לא מרגישים שהם בנפרד. 5% ממקבץ דיור, אני חושבת שזה מספיק ל - - - משרד הקליטה יגיד כמה יש תור לקבל את הדיור.

אני רוצה להגיד רק תודה רבה להנהלת עיריית פתח תקווה, לראש העיר ולמנכ"ל העיר. היום אנחנו מרגישים מאוד, מה שקשור לעולים זה הדגש הראשון. אם אנחנו שולחים מכתבים ופונים, אני ראיתי שאני לא צריכה לחכות יום יומיים ואני מקבלת תשובה ופתרון לבעיות באותו רגע, ותודה רבה באמת, בהזדמנות הזאת שאני לא כל כך הרבה זמן פה בעירייה, אני בשטח ובאגף שלי.

ויש לנו גם בעיות. אלה בעיות שאולי בגלל ההחלפה בממשלה, אבל מאוד קשה לעבוד היום עם משרד הקליטה. רק היום אנחנו מקבלים הסכמים לשנת 2016, רק היום. לפני שבוע אנחנו קיבלנו אחרי שחצי שנה כבר עברנו. עד הזמן שאנחנו לא מקבלים את ההסכמים, אנחנו לא יודעים מה משרד הקליטה אישר ומה לא. אותו סיפור היה עם מוקד הקליטה שלנו. בוועדת ההיגוי אנחנו אומרים סכום אחד, פותחים פרויקטים, מתחילים ב-1 בינואר לעבוד ובסוף אפריל אנחנו מקבלים הסכם שהסכום הוא בדיוק פחות ב-50%. אני חושבת שוועדת הקליטה בכנסת צריכה - - - אני מבינה שהיה שר אחד ועכשיו שר שני, אבל אנחנו פה בשטח, אנחנו עובדים, וזה מאוד קשה.

ומספיק כבר לעשות הפרדה בין הקהילה האתיופית לבין כלל העולים בעיר. אנחנו מקבלים המון הסכמים ואם אנחנו כחברה וקהילה מקבלים הסכם לשנה שלמה ולמוקד הקליטה אנחנו מקבלים לחצי שנה ובגלל זה אנחנו לא יכולים לשים פעילות קיץ לבני הנוער, בטח שאחר כך אנחנו הולכים בעירייה לשלם את הכול, אבל זה א'-ב' שצריך ממשרד הקליטה תקציב שלם ולא צריך לעשות הפרדה בכלל. זה צריך להיות תקציב אחד לכל האגף. אנחנו רק חותמים הסכמים ותיק שלם של - - - אני מבקשת, אם אפשר, בבקשה.

תודה.

יש עוד מצגת קצרה, דקה.

אני רוצה להגיד מראש לדוברים, כיוון שיש הרבה שהולכים לדבר אז כל מי שמדבר יעשה בתמצית. זה מאוד חשוב.

(סרטון).

תודה. מנכ"ל העירייה רוצה להתייחס.

ראשית אני מברך את העירייה שהיא בחרה לעשות את הישיבה בחדר ישיבות של העירייה ולא הזמינה אותנו לאחד החדרים בוועדות הכנסת.

נזמין אתכם, זה רק היום ההתחלה.

אני אגע בשלוש נקודות. כאחד שמיישם את מדיניות ראש העיר והנהלת העיר אני די מסתובב בעיר ודי רואה היכן חיים העולים החדשים. אני מדבר באופן כללי על כל העולים החדשים, אם זה יוצאי חבר העמים, אם זה עולי אתיופיה או עולים כאלה ואחרים.

יש לנו בעיה קשה בפתח תקווה שאני חושב שהוועדה צריכה לקחת לתשומת הלב. לדעתי זה לא רק בפתח תקווה, אלא בכלל. כל הנושא של טיפול בפרט באותו דור צעיר שהיום נמצא בשכונות של העיר ואיך הוועדה חושבת על דרכים ליצור את האינטגרציה עם התושבים הוותיקים. יש פה בעיה מאוד קשה, אלימות מאוד קשה, די בסופי שבוע ולכן אנחנו עושים הרבה פעולות, משקיעים המון כסף בעירייה, העירייה משקיעה דרך הפרויקטים של 'עיר ללא אלימות' וזה לא כסף של מדינה, זה כסף של העירייה, נטו כסף של העירייה, אם זה מדריכי רחוב ואם זה שהייה של - - - אפילו קיבלנו אישור מהרבנים להפעיל את המדריכים האלה בשבת כי יש פה עניין של פיקוח נפש, עד כדי כך. ולכן אני חושב שהוועדה צריכה לתת את הדעת איך מקצרים הליכים, איך מתקצבים רשויות בפרויקטים כאלה ולא שאנחנו מגישים תכנית ולוקח שנה עד שאנחנו מקבלים את האישור שלה, אבל אנחנו לא עוצרים, כי המדיניות של ראש העיר היא לקדם תקציבים למטרה הזאת כדי לא לעצור את הפרויקטים. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי, כאחד שבונה את התקציב, שאני בגירעונות בגלל שהובטח ככה ולא קיבלנו ככה.

זה בנושא הזה שצריך לקחת לתשומת הלב וצריך באמת את הוועדה, איך אנחנו מטפלים בבני הנוער, אם זה מהקהילה האתיופית ואם זה מחבר העמים, או שבאמת יש לנו בעיה. אני חושב שכמה שיותר תקצוב להדרכות, כמה שיותר תקצוב לאנשים שפועלים בשטח, פותרים את הבעיה הזאת. כי בסך הכול יש לנו את מסגרות הלימוד והמסגרות הן טובות, הן מצוינות, מקבלים מערכת חינוך פורמלית ולא פורמלית מצוינת, הבעיה מה קורה אחר כך.

אתה יכול לפרט יותר כשאתה אומר בעניין העיכובים של התקציבים, אתה יכול לפרט לנו את משרדי הממשלה הרלוונטיים שצריכים להעביר לכם את התקציבים?

אם זה משרד הקליטה מצד אחד ואם זה פרויקטים שרצים ממשרד החינוך. לכל משרד יש איזה נגיעה מסוימת, אם זה המשרד לשירותים חברתיים. הבעיה היא כל נושא הגדרת התקנים. יש תקנים שהם עדיין נמצאים עשר שנים אחורה, איך לוקחים את המצב הקיים ולשים בתוך המצב הקיים, לדעת מה צריך באמת. זאת אומרת הניתוח הזה הוא ניתוח בעייתי מאוד מבחינתנו. אם ראש העיר לקח עכשיו החלטה לשים שני רכזים לקהילה האתיופית, לדוגמה, והכנסנו בערך עשרה מדריכי רחוב שעובדים נון סטופ בלילה, שזה התפקיד שלהם, להסתובב, להתחכך, להבין את הצרכים.

אני כרגע נניח מתייחס לקהילה האתיופית, יש כרגע איבוד שליטה, לדעתי, של ההנהגה הבוגרת בקהילה האתיופית כלפי בני הנוער, כי רובם נמצאים במסגרות של פנימיות וכשהם מגיעים לסופי שבוע אז יש התפרקות מסוימת כי שם מחזיקים אותם קצר. בשיחה שאני וראש העיר מנהלים עם ראשי הקהילה אנחנו ביחד, גם הם מודעים לבעיה הזאת, אנחנו גם מודעים לבעיה, צריך למצוא את הפתרון איך יוצרים באמת אינטגרציה רצינית עם הקהילה הוותיקה יותר בעיר. כי אם לא, אותם ילדים, אם לא הנחיה של ראש העיר ממש להעסיק את כל המדריכים האלה, הם פשוט יידרדרו לפשע. אנחנו לא רוצים לראות את זה פה.

זו אחת הבעיות שצריך לקחת לתשומת הלב. אותו דבר מדובר על חבר'ה מחבר העמים. אין זה סוד שפה למטה יושבים שותים, הייתי יורד בעשר בלילה, או אני או ראש העיר, בסוף הבנו והתחלנו לעזור עם רעיה וכל הפתרון ש - - - יש פתרונות, אבל הפתרונות מצריכים משאבים והמשאבים האלה, לצערי, נופלים על העירייה וצריך לפתור את הבעיה הזאת וצריך להכין תכנית עבור כל עיר. אני חושב שהוועדה צריכה לבדוק כל עיר בצורה מדויקת ולהשתמש בניסיון שיש לנו. אבל הבעיה שאנחנו מגיעים למשרדי הממשלה, הם עובדים לפי הספר, אוקיי, כמה תושבים יש לך? מקלידים במחשב, מגיע לך תקן וחצי, חצי תקן. זה לא עובד, חברים. זה לא עובד. אני אומר לכם מניסיון, זה לא עובד. זה מתאים למשהו גלובלי, אבל לא לפתרון בעיה כזאת או אחרת. לכן צריך לקחת את זה לתשומת הלב.

אני רוצה לקבל באופן ברור, כשאתה מדבר על שילובם של יוצאי אתיופיה בגלל הבעיות, אני רוצה שתבהיר לנו, כי הממשלה, ועדת השרים בראשות ראש הממשלה, לפני כעשרה חודשים קיבלה החלטה לתקציב נוסף כדי להתמודד עם המצב שאתה מתאר בתחום החינוך, בתחום הרווחה, בתחום הבריאות.

תכנית דרך חדשה.

כן, התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה. אז בכוונה אני מגדיר את התחומים האלה, כי המשרדים האלה, החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון פנים, צבא, כלכלה, כולם קיבלו תקציבים. התכניות אושרו עם תקציבים. האם יש ביטוי בשטח, האם אתם קיבלתם את התקציבים האלה כדי להפעיל את התכניות האלה.

אולי קודם ניתן לספה, שהיא נציגת מינהל החינוך שתציג את זה ואחר כך לנציגי הרווחה, שייתנו תמונה מלאה על ה - - -

בסדר, אנחנו נגיע, אבל הוא המנכ"ל, לכן אני שואל אותו, כי המנכ"ל מתכלל את העניין פה בעירייה. לכן אני רוצה לדעת אם הוא יודע על זה.

אנחנו יודעים על זה, אבל אני רוצה יותר לרדת לרזולוציה. גיא עפארי, הוא מנהל אגף שירותי הרווחה בעיריית פתח תקווה.

אז קודם כל נעים מאוד לכולם. לגבי 'הדרך החדשה', יש בעצם שתי החלטות ממשלה שנוגעות לנו בעיר, אחת זה לקידום יוצאי העלייה של אוקראינה, בלגיה וצרפת, ופתח תקווה הוכרה לגבי נושא אוקראינה, שזה הפרויקט הקטן, נקרא לזה, והוא מתבטא בתקן ובתקציב פעולה שהתחלנו להפעיל אותו השנה. זה לגבי החלטת הממשלה של תגבור יוצאי אוקראינה בעיר. לגבי 'הדרך החדשה', אז קודם כל העיר חתמה על ההסכם מול מדינת ישראל. אני רק רוצה להזכיר שב'דרך החדשה' יש שני דברים, אחד זה תכנית ארבע שנתית ושל 2016 המדינה הגדירה שזו שנה שבה עושים מיפוי וגיוס כוח אדם וכרגע אנחנו באמצע התהליך הזה.

אני אגיד עכשיו מהשטח, ותסלחו לי, אחת ההערות שלנו, שבניגוד לתכניות ממשלתיות אחרות, כמו 360, לא נקבע תקן למתכלל עירוני ולכן כל משרד פועל בדרך אחרת, לכל משרד ממשלתי יש את ההתנהלות שלו ולכן מה שנכון לגבינו, לגבי האגף לשירותים חברתיים, לא בהכרח נכון לגבי האגפים האחרים. במקרה ספציפי בפתח תקווה יש לנו ועדת היגוי שתתכלל את הנושא, אבל המדינה לא שמה רכז עירוני וחבל שכך, כי כל משרד פועל במנותק, אין חיבור בין משרדי הממשלה השונים.

אבל לגבי השאלה שלך התשובה היא כן, יצאנו לדרך, התחלנו. אנחנו היינו שמחים לרוץ יותר מהר, אם ייתנו לנו.

אתם בשלב של התארגנות.

אנחנו בשלב של מיפוי וגיוס כוח אדם ואני אומר שאנחנו מסוגלים לרוץ יותר מהר אם ייתנו לנו.

כספים הגיעו?

הגיעו אישורי תקציב לגיוס כוח אדם, כן. אני עכשיו מדבר רק על האגף לשירותים חברתיים. הגיעו ואני חושב שגם 'עיר ללא אלימות'.

אצלנו נתנו אישור עקרוני לדבר הזה.

ביטחון פנים?

אצלנו קיבלנו אישור עקרוני להשתמש בכספים של 'דרך חדשה', זה לא יותר מדי כסף. עיקר הבעיה, כמו שגיא הציג אותה, שכל גוף, גם הרשות למלחמה בסמים קיבלה נתח מסוים, הרווחה, החינוך - - -

החינוך לא.

עדיין לא, אז אמורים.

תיכף נגיע לחינוך.

קיבלו את זה בכמה וקטורים והנושא המשותף לא קיים, אבל אנחנו בפתח תקווה מנסים לתכלל אותו. יש בעיה שאנחנו יותר רוצים לתת מאשר מקבלים. אנחנו לא מצליחים להקים פה קבוצות הורים בהקשר של - - - שזה עלה, והקמת קבוצות. אנחנו ארגנו עכשיו תקנים לתעסוקה לבני נוער בגן החי, רצינו ש-20 בני נוער יעבדו, הצלחנו לארגן רק 5 בני נוער שהתחילו לעבוד בשבוע שעבר. יש בעיה של שיתוף פעולה ויותר לקבל ממה שאנחנו רוצים ויכולים לתת להם היום. אנחנו עובדים על זה עם הצוות ואני מקווה שנתקדם יותר.

אז גם אצלכם הכסף עוד לא הגיע וגם אצלכם זה בהתארגנות?

זה עוד לא בחשבון, אבל יש לנו אישור - - -

אני רוצה להבין.

הבעיה של הכסף של משרד הקליטה, לפי מה שאני מבין, שהוא מגיע בסוף השנה. הוא מגיע בסוף השנה והם צריכים להוציא ישר נגיד מיליון ₪, בחודש לבזבז את זה. זו הבעיה.

אני לא מדבר על כסף של משרד הקליטה, אני מדבר על תכנית של הממשלה, תקציב נוסף לארבע שנים, תכנית לארבע שנים, 2016 זה חלק מארבע השנים.

לחצי שנה קיבלנו ל-2016, הצגנו את התכניות שאנחנו רוצים לעשות.

קיבלתם את הכסף?

הכסף עוד לא עבר, אבל יש לנו אישור להוציא את התכניות לפועל.

אתם הוצאתם תכנית? אתם עושים את העבודה?

אנחנו התחלנו לעשות, באמצע חודש אוגוסט 80 נערים, לצורך העניין, מעבר למה שאמרתי על עבודה בגן החי, יילכו ויעברו קורס שחייה אצלנו בבריכה במינץ, בשיתוף עם אגף הנוער ואגף הספורט. אז אנחנו התחלנו להוציא חלק מהתכניות, גם תכניות לימודים - - -

רגע, זה לא מה שאני מדבר על התכנית. העניין של התמודדות אלימות משטרתית. כדי להתמודד אלימות משטרתית. התכנית ספציפית מדברת על זה, כולל מצלמות.

אל"ף אתה קצת מבלבל, סליחה, בין התכניות, אבל גם בתחום הזה אנחנו הכנסנו מדריך רחוב אל מול החבורה של 12 בני נוער, בטח שמעתם על האירוע שהיה לנו פה לפני שלושה שבועות בגינת פנחסי. אז יש מדריך שמלווה את הקבוצה הזאת לאורך כל החופש בשיתוף עם מנהל בית הספר שלהם והוא כתובת בשבילם 24 שעות ביממה, שזה דרך התכנית. היה קשה מאוד לגייס את הבחור הזה, אבל בסוף הצלחנו. הוא עושה איתם גם פעילות פיזית מוסדרת בימים ושעות קבועים והוא גם זמין להם טלפונית כל יום והוא בקשר ישיר איתם כדי שתהיה לנו שליטה עליהם ונצמצם את הפעילות. יש לנו עוד כמה מדריכים בשכונות שבהם יש את האוכלוסייה שפעילה, מעבר לתכנית הרווחה הרחבה שאנחנו עושים פה בעיר באותם מקומות שהנערים נמצאים.

מעבר לתקציב, אני רוצה לחזור לנקודה הזו, אני חושב שזה לא קשור רק לפתח תקווה, זה קשור לכל העיריות. בתקופה האחרונה אני מקבל - - - את תקציב המדינה אנחנו מעבירים בדצמבר, פקידי האוצר מתחילים להעביר אותו במרץ אפריל, איכשהו במשרד הקליטה זה מגיע בסוף אוקטובר נובמבר, ואז אגפי קליטה לא יודעים מה לעשות, איך לתפקד כשהם לא מקבלים את הכסף, לאורך השנה הם יקבלו, לא יקבלו? מה יהיה? וגם הם מקבלים אותו פתאום בבת אחת אז הם מוציאים תוך חודש. התקציב הוא עכשיו דו שנתי, אבל אם זה חד שנתי אז יש בעיה. אני חושב שאנחנו בכלל צריכים לעשות יחד עם משרד הקליטה ועם משרד האוצר, צריכים להעביר את הכסף או התחייבויות לפני כדי שהכסף יעבור כי אגפי קליטה, מה שאני שומע, מתקשים לעמוד בצורה כזו. זו נקודה חשובה.

בקשר למצלמות, צריך להבין, המדינה תקצבה את עיריית פתח תקווה במיליון וחצי שקל, אבל הפרויקט עצמו הוא 20 מיליון. אני כבר תקצבתי עד היום כמעט 4 מיליון שקל. רק להבין - - -

זה פיילוט, לא אצלכם.

לא, זה לא פיילוט. למצלמות בעיר אין פיילוטים, זה התקצוב שלהם, מיליון וחצי שקל, זהו. אין פיילוטים. עיר כזו גדולה לא משחקים בפיילוטים. אתה מתחיל להציב מצלמות בנקודות הבעיה. אם אתה לוקח עיר כמו פתח תקווה, אז אמנם זו עיר איתנה, אבל בסך הכול אומרים לך 'אוקיי, סבבה, צאו בפרויקט של מצלמות' ונותנים מתוך 20 או 25 מיליון שקל, כמה שזה עולה הדבר הזה, כל הפרויקט לכל העיר, ונותנים מיליון וחצי, אז העיר לוקחת משאבים שאמורים ללכת לדברים אחרים והם הולכים לדברים האלה. אני חושב שבטחון התושבים - - - ואין זה סוד שעיריית פתח תקווה, מלפני שנתיים, כשהיה סקר שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או לפני שלוש שנים, שהיה20% מהתושבים מרגישים בטוח בעיר, לעומת 80% שלא, הסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה ש-80% מהעיר בטוחים, 80% מעל גיל 20 מרגישים בטוח בעיר פתח תקווה, שזה שינוי מדהים, אבל זה הרבה השקעה של העיר עצמה. העיר עצמה משקיעה המון כסף.

אחת הבעיות שיש לנו, שהמדינה מתחילה בפרויקט ובאיזה שהוא שלב היא מפסיקה לתקצב אותו ואז אתה לא יכול לעצור, אתה לא יכול לפטר אנשים, אתה לא יכול לעצור תהליכים, לכן היום אנחנו מאוד מאוד זהירים בכל פרויקט שהמדינה נותנת לנו. אני בתור מנכ"ל בודק את ההמשכיות של הפרויקט הזה. זה דבר נחמד שחבר הכנסת אמר שזה פרויקט לארבע שנים, זה כבר נותן איזה שהוא אור מסוים, אבל כל הפרויקטים שיצאו, יוצא, נגמר, אתה לא יכול לדבר עם אף אחד ואז הכול נופל על העירייה. והקוריוז, כשאתה רוצה להעלות מסים, נניח, אז המדינה מתנגדת מהצד השני לעשות את זה. בסדר, זו הפוליטיקה, אנחנו מבינים את הפוליטיקה ואני לא איש פוליטי, אז אני יכול להגיד איך אני רואה את זה מנקודת המבט המקצועית שלי בנושא של פרויקטים.

באמת הקטע של ארבע השנים, צריך לדאוג שזה לא יהיה ארבע שנים, כי הבעיה הזו לא תיפתר בארבע שנים, הבעיה הזו תיפתר בטווח של לפחות עשר שנים, אם רוצים ליצור את השילוב הזה, ולכן זה חשוב.

גם את ארבע השנים הם לא מבצעים. אני רואה שאת 2016 אנחנו הולכים לאבד. אם עד עכשיו הכספים לא הגיעו, הפרויקטים לא יצאו לדרך, אז זה אומר ש-2016 זה היסטוריה.

מבחינת עיריית פתח תקווה, יש הנחיה חד משמעית של ראש העיר, זו הנחיה שלו שהוא העביר אליי, לקדם את התכניות ולתקצב את זה מתקציבי העירייה, כי אנחנו בסך הכול רואים את הבעייתיות שקיימת. אבל אני חושב שבתור ועדה אחת ההמלצות זה לעשות את קיצורי הדרך האלה. בסך הכול התכניות ידועות, הכול ידוע, אפשר לחשב, יודעים כמה תושבים יש לנו, היא נתנה ניתוח, יודעים כמה בני נוער, יש לנו חתך לפי גילאים. אני הראיתי לך מקודם, יש לנו חתך לפי גילאים, אנחנו יודעים בדיוק, תכניות אנחנו יודעים, אנחנו גם יודעים כמה הם יעלו. אז אם הכול ידוע, בשביל מה אנחנו צריכים לחכות?

הרי מה קורה? אנחנו מאשרים מאשרים מאשרים תקציבים של העירייה על סמך כספים שאמורים להיכנס. בסוף השנה, כשאני בא לפתור, גם יושבים מנהלי האגפים שלי ואנחנו יושבים לבדוק ואנחנו רואים שהמדינה אישרה רק חלק, אבל היא הבטיחה חלק יותר גבוה ואז אנחנו סופגים את הכול. השאלה פה, אין מנגנון שיודע בוודאות לבוא ולהגיד לנו 'חבר'ה, זה הכסף, זה מה שאתם מקבלים, זה הפרויקט'. הם לא יודעים להגיד לנו את זה וזו אחת הבעיות שקיימות בכל הדבר הזה.

דרך אגב, כמה עולים הגיעו ב-2015?

יש פה רישום, אני מניח שהוא מדויק. ב-2015, אני מעריך שהנתונים הללו הם טעות - - -

779 נפש, 529 משפחות.

לפי הטבלה פה, אני לא יודע אם היא נכונה או לא, לפי הנתון של משרד העלייה והקליטה - - -

תסתכל על זה, אחר כך אולי נחזור לזה. קודם נשמע את נציגת מינהל החינוך. חשוב לי שגם תתייחסי לתכנית הממשלתית.

אני מנהלת אגף שירותי חינוך ורווחה חינוכית, מנהלת שח"ר רשותית. במבני האגף נמצאים כל הגילאים, כמובן יש פה מנהלות אגפים, אבל בחינוך יש יסודי, על יסודי, גני ילדים, מנהלה, אבל האגף שנותן חינוך ורווחה חינוכית נותן מענה מהגן עד העל יסודי בכל מיני נושאים. כמובן שהוא נוגע בתכניות של עולים, הרבה וכל הזמן.

אני הצגתי פה מספרים וגם בנגיעה של תכניות. כאן זה מבט כולל, תלמידים במערכת החינוך בפתח תקווה. יש לנו 40,531, שזה גני ילדים, על יסודי ויסודי וכלל החינוך בעיר, שזה כולל גם החינוך החרדי, גם החינוך התורני ומוכר שאינו רשמי, סך הכול 56,375 תלמידים במערכת החינוך בפתח תקווה היום. הראיתי את זה כדי לעבור עכשיו לעולים.

אני מתייחסת יותר לעולים שהם המסות, שזה חבר העמים והעולים יוצאי אתיופיה. אנחנו התייחסנו לעולים משנת 2000, אלה הנתונים, ככה עבדנו. יש לנו בגני הילדים 178 עולים משנת 2000, שזה 15 שנה קודם, הלכנו 15 שנה אחורה, עולים מלפני 15 יש לנו גם 227. אם אתם רואים, עשינו באדום את ה-178 והוספנו את אלה שאחורה יותר. בחינוך המיוחד יש לנו 35 יוצאי אתיופיה, ביסודי יש לנו ממלכתי, ממלכתי דתי ומוכש"ר, מוכר שאינו רשמי, 567. זה 15 שנה קודם, אבל לפני זה יש לנו עוד 297 תלמידים שהחינוך היסודי צריך לתת להם ונותן להם מענה. בעל יסודי לומדים בעיר 416. מחוץ לעיר, וזה שוב נושא, לומדים 109 תלמידים ממלכתי דתי שמוסעים, אנחנו נדבר אחר כך על ההסעות, גם מחוץ לעיר.

פה אני רוצה לעצור רגע. זו דוגמה קלאסית להבטחת מדינה שהיא לא עמדה בה. כשהיה סיפור ליצור אינטגרציה החליטו לשלוח את הילדים האלה לתיכונים מחוץ לעיר. מדינת ישראל התחייבה לשלם לנו, להפוך אותם לזכאי הסעות, דהיינו 50% השתתפות העירייה, 50% השתתפות משרד החינוך. לצערי המדינה לא עמדה במילה שלה והיום עיריית פתח תקווה מזה ארבע שנים או שלוש שנים נאלצת לשלם את מלוא הסכום על ההסעה, מהסיבה המאוד פשוטה, 'יש לכם פתרונות בתוך העיר'. זו התשובה שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך, לצערי, וזו תשובה הכי הזויה שיכולה להיות, כי הבעיות נוצרו בגלל שריכזו אותם במקומות ואז זה יצר את הנושא שאז התפוצץ כל הסיפור הזה ואז אנחנו מסיעים אותם מחוץ לעיר. והיום מדינת ישראל, בגלל איזה סעיף שקיים במשרד החינוך ושהוא סעיף כוללני, על כל הילדים, ש'יש לך פתרון בתוך העיר, לשים אותם בתיכונים', ואם אנחנו נעשה את זה נחזור אחורה חמש שנים.

למה? כי אתה תצטרך עוד פעם לרכז אותם?

ברור, כי הם גרים בשכונות ואם אני הולך לפי המיפוי של השכונה אני חייב לרכז אותם. אנחנו מסיעים את הילדים מרחבי כל העיר, זאת אומרת אני לא יוצר את ה - - -

מעבר ל-3 קילומטרים?

כן. מדינת ישראל יצאה בהחלטה - - -

יש כאן עוד נקודה שצריך לזכור, הילדים רוצים ללמוד במערכות הדתיות. אין לנו במערכות הדתיות התיכוניות אפשרות טכנית, אין מקום. הייתה התחייבות מפורשת של שר החינוך שאנחנו נעשה את הפיזור הזה על מנת לאפשר להם חינוך כדרכם, כבקשתם, והמדינה תעזור בנושא הזה. שנה אחת, נדמה לי, זה החזיק מעמד, השר הלך ועכשיו, סליחה, דבר אל העצים ואל האבנים. זה המצב.

מדובר על 400,000 שקל בשנה, זה לא מעט כסף.

זה לא רק ההסעות, אנחנו גם משלמים שכר לימוד.

נכון. זה מעבר לזה.

ומה התגובה של משרד החינוך עכשיו?

תפתור לך את הבעיות בתוך העיר. הוא מחזיר אותי אחורה.

אז עסקתי בתלמידים של ממלכתי דתי שבדרך כלל מוסעים מחוץ לעיר, חלקם, סך הכול יש לנו בעל יסודי 525 תלמידים, משנת 2000. אם אני הולכת אחורה, זה עוד 303 תלמידים, סך הכול יש לנו 1,573 תלמידים משנת 2000 והעולים מלפני, סך הכול תלמידים עולים 2,400.

אני אתייחס גם ליוצאי חבר העמים. שוב, לפי משרד החינוך עולה ממוצא אתיופי נחשב 15 שנה אחורה, בחבר העמים עשר שנים אחורה. התייחסתי ליוצאי חבר העמים, בגני הילדים יש לנו 260 משנת 2005, לפני זה, עשר שנים אחורה, עוד 2,108, בחינוך המיוחד 7, ביסודי 308 מ-2005 ועשר שנים אחורה עוד 3,396. בעל יסודי 100 תלמידים מחבר העמים ועשר שנים אחורה, מ-2005, יש לנו עוד 2,002 תלמידים. סך הכול 603 תלמידים משנת 2005 ובשנים הקודמות 8,109.

עכשיו אני אגע במה שהמנכ"ל נגע עכשיו. ההיסעים. הילדים מוסעים בתוך העיר ומחוץ לעיר. יש לנו, שוב, הערכה של 5 מיליון ₪ שהעירייה מוציאה.

שזה מעבר לכללים שנקבעו, על 2-3 הקילומטרים. אנחנו מסיעים מתוך הכרה בצורך לעזור לילדים מהקהילה בהתבסס על הבטחה. אנחנו עושים את זה מעבר למה שאנחנו מחויבים מתוך רצון לעזור לקהילה, מתוך הבנה שצריך לעזור לקליטה בהתבסס על הבטחות והתחייבויות לסייע ולתת לנו כספים שאנחנו לא מקבלים. היום אנחנו נמצאים במצב שזה מעיק על התקציב ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו פותרים את זה, כי אחרת נצטרך לקצץ את זה. אנחנו מאוד לא רוצים לעשות את זה, אבל אם המדינה התחייבה, המדינה הכריחה אותנו לעשות את השינויים האלה ועל סמך ההתחייבות שלהם פעלנו. אם המדינה לא עומדת מאחורי ההתחייבות ייתכן שגם אנחנו ניאלץ לקחת צעד אחורה, פשוט מחוסר ברירה.

תיכף נשמע את נציג משרד החינוך בעניין הזה.

אני נגעתי גם באחוז הנשירה, גם של תלמידים יוצאי אתיופיה וגם תלמידים מחבר העמים. בסך הכול יש לנו, משנת 2000 16 מיוצאי אתיופיה, 2 ילדי עולים ו-14 ילידי אתיופיה בעצמם. עשיתי הבחנה בין ילדי עולים ובין ילדי אתיופיה. בחבר העמים יש לנו 7, 2 ילדי עולים ועוד 5 ילידי חבר העמים.

יש טיפול מאוד רציני בנושא של הנשירה וחיזוק לאורך כל הדרך כדי שילדים לא ינשרו. אני תיכף אדבר על כמה תכניות שאנחנו עושים כדי להחזיק את הילדים במערכת, ולא להחזיק כבייביסיטר אלא להחזיק ולהגיע איתם להישגים.

שיעורי הצלחה בבגרויות, תלמידים יוצאי אתיופיה. התייחסנו כאן לבתי ספר שיש בהם ריבוי אוכלוסייה אתיופית. חשוב לציין שכמובן בית הספר, כל התלמידים שלומדים בבתי הספר, אם זה ישיבת אמי"ת אלירז, ישיבת כפר גנים, תיכון ברנר, תיכון אולפנית ישורון ואולפנת רעות, מקבלים גם תגבור בתכנית הפרויקט הלאומי. ההצלחות טובות, יש לנו שיעורים ממש ספציפית לילדים שמתקשים במקצועות מסוימים. אנחנו רואים שאחוזי ההצלחה בישיבת אמי"ת אלירז 57%, בישיבת כפר גנים 60%, כפר הנוער אמי"ת 66%, ברנר 100%, ישורון 94% ואולפנת רעות 60%. בחינוך המיוחד תלמיד אחד ניגש והוא הצליח בבגרות.

אני רק אוסיף פה, גם עשינו איזה שהיא הבדלה. אם שמתם לב, גם יש תלמידים שלא רק עושים בגרות מלאה, אלא גם בגרות איכותית. זאת אומרת שיש תלמידים שעושים 4-5 יחידות במתמטיקה ואנגלית. אם אנחנו מסתכלים פה, יש הרבה תלמידים יוצאי אתיופיה, יש גם שיוצאים עם בגרות איכותית, לא רק עם בגרות מלאה.

כאן אני אגע ממש בקצה המזלג. הפרויקט הלאומי זו תכנית שנותנת מענה ל-96 תלמידים ממוצא אתיופי ביסודי ו-470 בעל יסודי. אנחנו כבר לשנה הבאה הגדלנו את התקציב כי 'הדרך החדשה' מחייבת לא רק תלמידים ממוצא אתיופי אלא תלמידים שצריכים תגבור לימודי והעשרה. מקבלים גם כאן ארוחת צהריים. אנחנו הגדלנו את התקציב ואנחנו ניתן מענה רחב יותר, גם ליסודי וגם לעל יסודי.

אתם יודעים כמה אתם תקבלו מהתכנית 'הדרך החדשה'?

בחינוך, מה שאני יודעת היום, שלא קיבלנו בחינוך.

לא יודעת כמה נקבל, אבל אני אגיד, הגדלנו את התקציב במובן שאם אני צריכה להתחיל, אנחנו עכשיו סיימנו שנה, אם אני צריכה לתכנן את השנה הבאה בפרויקט הלאומי, כשאני עובדת מול הפרויקט הלאומי הם אומרים לי 'השנה את תצטרכי להרחיב', כי נצטרך להכניס גם אוכלוסייה שאינם אתיופים. שוב, זה כמו שתיאר המנכ"ל, אנחנו בונים את זה על סמך כסף שנקבל.

הבנתי.

מיל"ת, זה 300 תלמידי יסודי, הם עובדים גם עם תלמידים שאינם אתיופים, יש לנו מועדונית פה ל-40 תלמידים א' עד ו' שהם רק תלמידים אתיופים. בזמן הקיץ יש להם קייטנה, העשרה, עם כריך, אחרי שמסיימים כיתה ו' צריך להגיד להם 'אל תבואו', ממש לחסום אותם, כי טוב להם, הם באים, יש להם עזרה בשיעורי בית, זו דוגמה לטיפול.

יש לנו נשים מהלב והנשמה, הרכב קולי. אנחנו לא רק עובדים על נושא ההישגים הלימודיים, גם קצת לנשמה. יש לנו פה קונסרבטוריון מצוין. לקחנו תלמידות שעשו להם בחינה בקונסרבטוריון ויש להם הרכב קולי.

אני חושב שהתמונה ברורה.

רק לסיים. אנחנו נסיים בטעם עוד יותר טוב, יש לנו פרויקט ייחודי לפתח תקווה שנקרא 'המצוינים'. כמו שיש כיתת מחוננים, לנו יש מצוינים, שעובדת, כמה שנים, סיגלית?

תשע שנים וזה לא רק ליוצאי אתיופיה, בשנים האחרונות הכנסנו גם תלמידים שהם לא יוצאי העדה ובשנת הלימודים הבאה בשתי שכבות נוספות יהיו תלמידים יוצאי אתיופיה וכאלה שלא יוצאי אתיופיה. תשע שנים, 300,000 שקל לשנה, עברו בתכנית הזאת למעלה מ-250 תלמידים.

תודה. אני חושב שנקצר את זה. אני רוצה התייחסות של משרדי הממשלה לנושא הזה. נציגה או נציג משרד החינוך קודם כל. אני זוכר, אני גם הייתי מעורב, לא מטעם המדינה, בזמנו, סיגלית, את זוכרת?

בטח.

שכשניר עציון נסגר היה שר החינוך גדעון סער והייתה התחייבות, אני לא יודע אם בכתב, אבל לפחות בעל פה אני זוכר שהייתה התחייבות של להסיע אותם ומשרד החינוך יתמוך. היינו במשרד החינוך. אמרתם ששנה החזיק ואחר כך זה ירד. מה הסיבה לשינוי הזה?

אין לנו תשובה לעניין הזה, אנחנו שמענו את זה פעם ראשונה, אנחנו נעביר את זה להנהלת המחוז.

הם יודעים מזה, התשובה שאנחנו מקבלים מאוד פשוטה.

ממי אתם מקבלים תשובות?

מהמחוז. גם מירושלים.

אתן מהמחוז, אז תנו לנו הסבר.

אני לא יודעת, אני צריכה לבדוק את זה. לגבי ההסעות, זה משהו שאנחנו לא מטפלות בו ואנחנו יכולות לבדוק את זה.

מה התשובה הרשמית שאתם מקבלים?

אנחנו מקבלים תשובה רשמית, אני אקל עלייך, אנחנו גם הגענו עד לירושלים, למי שאחראי שם על ההסעות בירושלים. התשובה היא מאוד פשוטה, בתי הספר האלה, 'יש לכם פתרונות בתוך העיר', זו התשובה, 'מאחר שיש לכם פתרונות בתוך העיר אתם לא יכולים לקבל את ההסעות החוצה', אבל הרעיון הוא שהפתרונות בתוך העיר הם הפתרונות שיצרו את הבעיה הקשה, שחבר הכנסת היה מעורב בזמנו. ההמלצה אז, אני זוכר, אני הייתי מעורב גם אז, כי השר גדעון סער, כשהוא בא ביחד עם מנהלת המחוז לפתור את הבעיה, הם אמרו 'אוקיי, כדי לפתור את הבעיה צריך להוציא את הילדים האלה מחוץ לעיר' ובפרוטוקולים רואים שמשרד החינוך כן אמר להשתתף בעלויות של ההסעות, על פי הקריטריונים, 50%. אנחנו לא רוצים לקבל מתנות. התשובה היום, מה שקרה, שכחו.

מה הם עושים? כל שנה הם בודקים את הדוחות שאנחנו מגישים להם ואז הם אומרים 'למה אתה מסיע?' פתאום 'למה אתה מסיע', אף אחד לא זוכר את הבעיה האמיתית שהייתה, למה אתה מסיע? אז מה נעשה עכשיו? שלא לדבר על הגעת תלמידי חוץ שאנחנו משלמים ושכר לימוד, כי אותם עולים לא יכולים לעמוד בתשלומי ההורים. לקחנו על עצמנו כל כך הרבה התחייבויות בקטע הזה ופתאום באיזה שהוא שלב אנחנו מוצאים את עצמנו לבד. זה יוצר בדיוק, מה שאני מנסה להסביר לוועדה, הבעיה שלי היא לא חס וחלילה משרד החינוך, יכול להיות שמישהו שכח שם ואני מקווה מאוד שיתקנו את זה, אבל הבעיה היא שכל פרויקט שהמדינה עושה תמיד השאלה הראשונה שאנחנו שואלים, האם זה פרויקט חד פעמי, שאחר כך העירייה תספוג אותו לאורך שנים, או שזה פרויקט רב שנתי.

וזו אחת הבעיות שיש לנו בתור עיר, וזו אחת הבעיות שכשאני מגיע לראש העיר ואנחנו עושים את כל העבודה, כמה זמן אנחנו נקבל כסף, מה התכנית. הרי גם אנחנו עובדים לפי תקציב, אנחנו בונים תקציב. איך אנחנו מסדרים את התקציב. ברוך ה' אנחנו רשות איתנה, האם הפרויקטים האלה יגרמו לנפילה של העיר? אנחנו לא רוצים ליפול, כי אנחנו רשות איתנה במדינת ישראל. האם המדינה היא שגורמת לנו בפרויקטים האלה להפיל אותנו בפרויקטים שהם מתחילים ואחר כך הם חוזרים בהם מהתקציבים? יש פה המון שאלות.

בסך הכול מי שנפגע זה אזרחי העיר בפרויקטים שבאמת, אני אומר, הפרויקטים שאני שומע עליהם כל הזמן הם פרויקטים מצוינים, אלה פרויקטים מחוללים, אלה פרויקטים שיוצרים את מה שהמדינה, מי שהוגה את הרעיון של הפרויקטים בממשלת ישראל או בכנסת עושה עבודה יפה מאוד, אבל ביישום שלהם אנחנו הזרוע הביצועית של המדינה, אז אי אפשר להגיד לזרוע הביצועית 'תבצעי את העבודה ושכחנו לתקצב אתכם, או שכחנו להעלות כספים'. זו אחת הבעיות הקשות שצריך לפתור.

אנחנו נעביר את המסר.

אנחנו רוצים בכתב מפורט לוועדה, מה הסיבה שמשרד החינוך לא ממלא את התחייבותו. זו שאלה אחת שאני רוצה לקבל תשובה עליה. הדבר השני, אני רוצה לדעת האם אתם תכננתם או הקצבתם על מסגרת של התכנית 'הדרך החדשה', כי עוד חודש נשאר לנו להתחיל את הלימודים, והאם העברתם את הכסף, אתם מתכוונים להעביר את זה? כמה לעיריית פתח תקווה הקצבתם מתוך 192 מיליון שקל? להזכיר לכם שאני יודע ממה הכסף הזה, כמה אתם הקצבתם לעיריית פתח תקווה.

אנחנו לא הגענו עם נתונים כספיים.

אני הזכרתי לכם.

אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין הזה. קודם כל רק ביום חמישי נערכה ישיבה עם הרפרנטים המחוזיים סביב הנושא של 'הדרך החדשה'. הרפרנטית של המחוז שלנו הייתה ביום חמישי בפגישה הזו. אנחנו הגענו לכאן בלי נתונים כי רק ביום חמישי הייתה הישיבה. בכל מקרה כל הנושא של ההקצאות, של תכנון הפעילות עם כל המענים שאתם רואים פה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם אגף החינוך בפתח תקווה. אני, כמי שממונה על הנושא, שותפה בהקצאות בוועדות ובכל התכניות שיוספה הציגה פה. לגבי מה שהיה עד כה אנחנו שותפים גם באיך נקצה את המשאבים בהמשך.

לגבי נתונים ומספרים, כרגע אין לנו את הנתונים והמספרים. לגבי הנושא של התקציבים וההסעות, זה משהו שאני כראש צוות עיר פעם ראשונה שומעת על הסוגיה הזאת. נכון שבעבר העליתם את זה, אנחנו נביא את הכול לשולחנה של מנהלת המחוז ותקבלו על הכול תשובות.

אין לכם נתונים. מה אפשר לעשות אם אין לכם. אז אני הולך למשרד העלייה והקליטה. אני רוצה שתתייחס למה שהם התייחסו, על העיכוב של העברת התקציבים. אתם חותמים על הסכם, אבל אתם לא מעבירים את הכספים ואז העירייה צריכה להתמודד עם המשאבים שלה.

דבר ראשון, אני רוצה להתייחס מבחינת העבודה של המשרד. אנחנו כשלטון מרכזי נמצאים בשטח ויש לי הכבוד לעבוד בפתח תקווה, הלשכה שלנו נמצאת דקה הליכה מכאן, עם הצוות שנמצא איתי כאן. צורת העבודה שלנו היא קודם כל עבודה פרטנית עם העולים בשטח, זה משרד שנמצא בשטח, ודבר שני, אנחנו בשיתוף פעולה צמוד עם הרשות המקומית בכל דרך שהיא. כך שגם אם זה ריקושטים וגם עם דברים נוספים, אנחנו שומעים אותם ומקבלים את זה יום יום.

להתייחסות הראשונה בנושא של התקציב. ההגדרה היא מבחינת משרד האוצר והנציגה היא חשבת המשרד. הרשות, כמו כל הרשויות בארץ, מקבלת תקציב של תמיכה. ברגע שזה תקציב של תמיכה אנחנו מתנהלים מול הרשות בדרך הזאת, שכשמגישים הגשה לפעילויות, רק אחרי שדנים בתקציב קובעים את גובה התקציב שניתן בסוף לרשות. מקובל או לא מקובל, ככה זה מתנהל מבחינת הדרישה של חשבת המשרד ומשרד האוצר. לכן זו עובדה מבחינתנו, מבחינת ההתנהלות.

לפני שאנחנו הולכים לאוצר ממשרד הקליטה, הדוברת הראשונה אמרה שיש פה הפרדה בעניין התקציבים, ההפרדה היא שליוצאי אתיופיה חותמים לחצי שנה תקציב, למה ההפרדה קיימת?

אני אתייחס בנושא של 'הדרך החדשה', או שאני אמשיך את הנושא?

לא, משרד הקליטה לא נכנס ל'הדרך החדשה', אז אל תיכנס לשם. תתמקד רק בתקציב של משרד הקליטה, כי אני מכיר את התכנית.

כשאנחנו מדברים על הנושא של בין כל סוגי התקציבים, בהסכמים שעובדים, אם ניקח את הרשות בפתח תקווה, אנחנו מדברים גם על החלטת ממשלה 246, גם קליטה בקהילה, גם נושא של שירות הרווחה, גם תכניות. אנחנו מתייחסים לנושא של תקציב לקהילת יוצאי אתיופיה. ההחלטה מבחינת המשרד, מבחינת המעבר ל'דרך החדשה', שאנחנו עובדים חצי שנה, היות שמעבירים את השרביט, מה שנקרא, למשרדים הבאים. לכן הוחלט מבחינת המשרד לסיים עד סוף יוני 2016 את חלקנו. אנחנו מבחינת החלוקה יותר חייבים להתייחס לקהילת יוצאי אתיופיה, כי זה המנדט של המשרד, עד 15 שנים בארץ. זו הדרישה ולכן גם יצאה 'הדרך החדשה'.

היות שהמצב שנוצר הוא שעדיין אין העברת שרביט בצורה מסודרת, אז משרד הקליטה החליט, אנחנו החלטנו, להמשיך את הנושא של לסייע לרשות לעוד חצי שנה ולכן נוצר פער ונוצר מצב שפעמיים אנחנו דנים ומסייעים לרשות גם מיולי עד דצמבר 2016.

האם זה הפרדת התקציב רק השנה?

לא, כבר שנתיים. 'הדרך החדשה' לא שמענו עוד.

זה בסדר, משרד האוצר עוד לא שמע על התכנית וייקח קצת זמן, זה יגיע אליו והוא ישמע.

משרד האוצר, כל המשרדים שותפים. אני יושב שם, אני יושב בוועדת השרים, אני יודע את התכנית לפרטי פרטים.

אבל הם שכחו להודיע להם.

קודם כל אני אגיד, נכון, לפי המדיניות החדשה 15 שנים ליוצאי אתיופיה, עשר שנים לעולים אחרים. לכן בתכנית כל מה שמשרד הקליטה היה מטפל מעבר ל-15 שנים היה עובר למשרדים שונים. אז אני שאלתי האם מדובר על השנה, אז אומרים שזו שנתיים. אם זו רק השנה הזו אני יכול להבין מה שאתה אומר, אני יכול לקבל, בגלל שזה תקופת מעבר, אבל זה שנתיים, גם השנה הקודמת הייתה.

כבודו צריך להכיר, כבר אצלנו תקופות מעבר זה מצבים מאוד קבועים.

אני רוצה לשנות את המקום הזה, אני לא רוצה להמשיך במצב הזה. זו הבעיה שלנו.

נדמה לי שמי שחשוב פה כרגע זה האוצר.

הבנתי.

אתה יכול לתת לו עינוי של אינקוויזיציה, זה לא יעזור, האוצר פה מכריע.

כמו בהרבה דברים אחרים גם כן.

אנחנו קבענו כבר דיון, אז האוצר יבוא והוא יסביר לנו.

אם כבר נתת לי את ההזדמנות, כבוד היושב ראש, אני רוצה להתייחס לנושא כשמדברים על פתח תקווה. זה המקום המרכזי שבו השער לפתח תקווה זה השער שהעולים מגיעים לכאן, האולפן המרכזי נמצא כאן. כשאנחנו מתייחסים לזה שזה השער, אנחנו רוצים לעודד עלייה. חלק מהדברים שאנחנו רוצים להצליח ולעודד עלייה אז אנחנו מצפים ועדיין מבקשים מהרשות לטפל במבנה של מתנ"ס רמת ורבר, התנאים של הלימוד. אני חושב שהשיקול שמדובר עליו, שזה נגרר, אני חושב שצריך גם בנושא הזה לשים את הדעת, כי מגיעים לפה, פתח תקווה זה מרכז העניינים והמשפחות גם מגיעות לפה ואנחנו יכולים לומר להיום, לסוף יולי, או לתחילת יולי, שמבחינת פתח תקווה משנת 89' עד היום כבר עברו את ה-50,000 עולים שהגיעו לכאן.

אני ראיתי קודם את דניאל שהרים את היד שלו.

שמי דניאל, אני מנהל מחלקת הקליטה, בעבר קראו לזה מוקד קליטה, אנחנו עברנו מכרז לפני שנה. אני רוצה להגיד קודם כל שפתח תקווה היא בין הערים הראשונות והבודדות שלקחו את הפרויקט הזה שנקרא מוקד קליטה ודאגו להכניס את זה פנימה לתוך הרשות. אנחנו היום נותנים שירות הרבה יותר טוב ויותר רחב בתוך אגף הקליטה.

קודם כל לגבי מה שהעלינו פה. התקציב של מוקד הקליטה היום זה חצי שנתי, זה אומר שכל חצי שנה מתכנסת ועדה והוועדה הזאת אמורה לאשר את התקציב. אפשר להגיד שמשנה שעברה לשנה הזאת התקציב למעשה ירד בחצי.

הוא לא ירד בחצי. אי אפשר לחזור על זה. אי אפשר להשתמש במונח הזה. תדייק בנתונים.

רגע, אני אתן לך אחר כך, אבל תן לו לסיים.

אין כפל תשלום, לא יכולים שאתם תקבלו תקנים ממשרד הפנים, שישלם את התקנים שלכם, וגם משרד הקליטה ישלם.

רגע, אתה דיברת ואף אחד לא הפריע לך. הוא יסיים ואחר כך אתה יכול להגיב.

למעשה יש לנו שירותים רבים שאנחנו נותנים. קודם כל ראש העיר הזכיר את המיוחדות ואת הייחודיות של כל עדה, אנחנו עושים פה את חג הסיגד, את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה ועוד ועוד נושאים שאנחנו נותנים פתרונות. יש לנו בשלושה אזורים שונים קבלת קהל. כשאני מדבר על קבלת קהל זה עולים שמגיעים עם צווי עיקול, זה יכול להיות צו עיקול, זה יכול להיות תרגום מסמכים וכלה בהרבה מצבים שהמזכירות שלנו נותנות מענה.

לגבי התקציב עצמו, קודם כל, כל חצי שנה אנחנו צריכים להיפגש עם הוועדה המקומית ואז הארצית, אישור התקציב מגיע אחרי שלושה חודשים, זאת אומרת בסוף נשאר לנו רק שלושה חודשים להכין תכנית של שלושה חודשים. אז אם אנחנו מדברים לצורך הדוגמה בתעסוקה, עד היום, אני כבר כמעט שנה ובשנים קודמות גם, לא הייתה תכנית אחת שהיא באמת תכנית ארוכה של שנה בתחום התעסוקה. זאת אומרת למשל אם הייתה לנו תכנית של בודקי תוכנת QA לצורך הדוגמה, שזו תכנית שנתית, לא יכולים לעשות אותה, בסוף אנחנו נאלצים לעשות תכניות שהן תכניות קצרות מועד בתקציב שהוא מאוד קטן. אלה מגבלות שלנו שאנחנו מתמודדים איתן. אם הוועדה הזאת בסופו של דבר תעשה את התקציב הזה תקציב שנתי, כמו שקורה בכל האגפים האחרים במשרד הקליטה, אני חושב שאנחנו הצלחנו להשיג את התוצאה.

תודה. מה אתה אומר?

ההתייחסות להפעלת מוקד, התקציב להפעלת מוקד ליוצאי אתיופיה, גם אם זה חצאי שנה ל-2016, מבחינתנו ניתן להגיש לגם לנושא של כוח אדם וגם לפעילות. ברגע שבמצב הנוכחי פה בפתח תקווה, וזה הצד שלקחה על עצמה הרשות, התקנים האלה מתוקצבים על ידי משרד הפנים, לכן החלק שהוא תקציב של כוח אדם לא נמצא פה בתוך הפעילות. לכן הפעילות לא ירדה בחצי, ללקוח מה שנקרא, כשיורדים לשטח. אם יש פה נקודה שהרשות לא מתוקצבת על ידי משרד הפנים, אז כן מגישים במשרד הקליטה שנתקצב בכוח אדם.

משרד הקליטה מרוויחה פעמיים מעיריית פתח תקווה, מרוויחה פעמיים. בשנה שעברה ב-2015, היה לחצי שנה 400,000 תקציב, עכשיו התקציב 200,000. מרוויחים פעמיים, לא משלמים משכורת ולא נותנים לפעילות.

הבנתי. אני חושב שהדיון הזה צריך להתקיים בנוכחות של נציג משרד הפנים וגם משרד האוצר, לדעתי. לכן שני המשרדים האלה לא קיימים כרגע, הם לא נמצאים, אנחנו לא יכולים לקבל תגובה שלהם. לכן אני דוחה את הנושא הזה לדיון של הוועדה שלנו שאנחנו נקיים על היערכות משרדי הממשלה, ולהזמין את שני המשרדים שיהיו ואז אנחנו נברר באותו יום.

לעניות דעתי משרד הפנים לא מתקצב תקנים לעיריות.

לא, עצם זה שאתה כעירייה קלטת אותו כעובד עירייה אתה הפסדת.

האוצר יגיד שהוא מעביר את זה דרך - - -

לא, אני חייב לדייק. אני כבר 20 שנה, מתוכם הייתי גם 12 שנה ראש רשות, אני לא מכיר תקן שמשרד הפנים מתקצב עבור העירייה בכסף.

לא לזה הוא מתכוון. ברגע שקלטת אותו למערכת הוא על תקן.

אדוני המנכ"ל, אני אגיד לך - - -

לא, כי זה מקומם אותי שאומרים - - -

אל תתקומם, אני אגיד לך למה. לא משנה עכשיו אם אנחנו נמשיך, לא נמצא את הפתרון כי אני יודע איפה נמצא את הפתרון ואני אזמין אותך לדיון.

אין לי בעיה, אני אגיע.

ואתה תבוא לכנסת לדיון. גב', בבקשה, בקיצור.

שמי ד"ר ירושלמית מאושר ממשרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים. אני מנהלת אזורית של האולפנים לעברית. פתח תקווה זו עיר שהיא תחת אחריותי. אני מצטערת קצת לקלקל כאן את כל העניינים, אצלנו באולפן יש כ-500 תלמידים במהלך השנה, התלמידים שלנו לומדים לפי תכנית מסודרת של משרד החינוך, יש צוות מורים מצוין, אבל לצערי המבנה והתנאים הם מתחת לכל ביקורת. היה אצלנו אמיר, עוזר ראש העיר, משרד הקליטה והנציגים יודעים בדיוק על מה אני מדברת, גם רעיה יודעת על מה אני מדברת, האולפן נמצא בתוך מתחם מתנ"ס רמת ורבר, הוא כמובלעת בתוך המתנ"ס, אין לו שירותי אב בית, המזגנים בקושי פועלים, הוא נראה כמו חצר אחורית של כל מקום. אני אפילו מתביישת להזמין אתכם לסיור שם.

אני מסכים איתך, אבל למה אף אחד ממשרדי הממשלה הנכבדים לא נותנים גרוש אחד שחוק למטרה הזו. למה הכול נופל עלינו?

משרד החינוך מממן צוות הוראה מיומן.

מצוין, שגם יממן את המקום.

משרד הקליטה ומשרד החינוך מעביר תקציב להפעלת האולפן.

ומי צריך לממן את המקום?

הרשות.

למה?

היא קולטת עלייה.

סליחה, קליטת עלייה, שהמדינה תעזור לנו. שלחו לנו כל כך הרבה עולים, אנחנו שמים מיליונים, איפה המדינה? מה זה ההתייפייפות הזאת?

אדוני ראש העיר, ישנו - - -

כל פעם מטילים על הרשויות יותר ויותר הוצאות. מה, מאיפה? מאיזה תקציב?

אדוני ראש העיר, ישנו מכתב של מנכ"ל משרד הקליטה, מה-7 בפברואר 2016, שהאולפן יעבור להפעלתו של המתנ"ס בתוך רמת ורבר, זאת אומרת שאת שירותי אב הבית וההפעלה המתואמת ושיתוף הפעולה שנעשה עם מנהל המתנ"ס, למה זה לא מתבצע? למה קיימת התעלמות?

אני רוצה להגיב. אני טיפלתי בנושא הזה בצורה מאוד מדויקת. צר לי שהמנכ"ל לא מכיר את פתח תקווה, צר לי שהמנכ"ל לא יודע מה קורה שם, אם הוא היה בא רואה ולומד ורואה איך אפשר להכניס למתנ"ס שהוא גירעוני עוד משהו, להכניס אותו עוד יותר לגירעון? צר לי שאתם לוקחים החלטות בלי להכיר את העיר ובלי להכיר את הצרכים. צר לי על הדבר הזה, באמת צר לי.

אדוני המנכ"ל - - -

לתת מדריך - - - זה רק מראה שבאמת חבל - - -

אמרו פה נציגים של משרד הקליטה ושל הסוכנות ואני מדברת על לפני שנתיים, שהם באים לבקר והם - - -

היה הסכם, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, משרד החינוך, אני מקווה ש - - -

האגף לחינוך מבוגרים.

האם אתם ישבתם ויש הסכם עם הרשות המקומית, עם עיריית פתח תקווה, שהם יספקו את המקום ואתם תספקו את כוח האדם? יש הסכם כזה?

כל שנה יש הסכם התקשרו בין הסוכנות ומשרד הקליטה לבין הרשות המקומית.

אז אם יש הסכם - - -

אין הסכם. ההסכם הוא רק שהם מביאים את ההדרכה ואת הפעילות.

לא, הם מעבירים כסף.

למה? אבל מי צריך - - - השיפוץ שם זה מיליונים. מי צריך לממן את זה? הרשות?

אני אומר פה, ההסכם, אני מקווה שזה לא הסכם בעל פה, ההסכם צריך להיות כתוב, נכון?

הסכם להפעלת אולפן.

ההסכם להפעלת האולפן, האם זה בכתב או בעל פה?

כתוב.

בכתב, בסדר גמור, אז אנחנו נוכיח את זה - - -

אדוני היושב ראש, אני מנהלת אולפנים בערים מסביב לפתח תקווה והדברים שם עובדים. יש תקלות, אבל פה עשר שנים אני נמצאת בפתח תקווה, לא הושקעה אגורה. לא ייתכן שחדרים לא נעולים, מזגנים לא עובדים, אין שירותי אב בית. אני מנהלת מוסד חינוכי של 500 תלמידים בשנה, אנשים מבוגרים - - -

כל מוסד חינוכי משרד החינוך משתתף. איפה משרדי הממשלה פה? במה? במדריכים. בואו תעזרו לנו בתחזוקה. לי אין כסף עבור זה. אני עושה פה - - - לי אין כסף.

אז למה אתה לא עונה להם?

אני לא עונה? מה אני עושה כל הזמן?

יש התעלמות מוחלטת מהמכתב של משרד הקליטה.

כי כשאני אומר את זה אז יש התעלמות מהצד השני, כי זורקים על הרשות יותר ויותר משימות.

אדוני ראש העיר, אין התעלמות, האולפן ממשיך לעבוד ותלמידים באים ולומדים ומסיימים ומגיעים להישגים יפים ויש צוות הוראה מיומן ומוכשר של האגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך.

תודה. חבר הכנסת רוברט אילטוב.

צריך לעשות קצת סדר. בזמנו הייתי גם ממונה על הקליטה, גם יושב ראש ועדת הקליטה בעיריית נתניה. אולפנים ממומנים גם על ידי הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית מעבירה תקציבים. לפחות במה שקשור לעיר נתניה אני זוכר שזה היה תקציב נוסף, אז תבדקו את הדבר הזה. זה לא משרד הקליטה.

- - - הגורם המפעיל של משרד הקליטה זה הסוכנות היהודית.

כן, מי שמשלם את אחזקת האולפנים. התקציב למורים עובר דרך משרד החינוך, אם אני לא טועה, אבל הבעיה היא לא פה, הבעיה הרבה יותר מורכבת ואנחנו דנו על הבעיה הזאת כשהייתה ראש עיריית נתניה בוועדה והנושא של עיר קולטת עלייה, או עיר עולים, זה הנושא הבעייתי. כאשר יש ערים שקולטות המון עולים ולא מקבלות את התקצוב מאותן ההכנסות שהמדינה משלמת על מוסדות המדינה ויש ערים שמקבלות את התקצוב כי קוראים להם עיר עלייה או עיר קולטת עלייה, והם בעצם לא קולטים את העולים. זה מיליוני שקלים בסך הכול. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שאנחנו חייבים לטפל בו לא פחות מאשר נושאים שמול המשרדים, מכיוון שיש שם כחצי מיליארד שקל לחלוקה לעולים שלא מגיעים לעולים, אלא מגיעים לערים. לפעמים הם במצב כלכלי לא פשוט ולכן לא משנים את מדיניות הממשלה בסוגיה הזאת, אבל לא ייתכן שעיר שקולטת עלייה לא מקבלת את הכסף וערים שקולטות עלייה - - -

אתם בתוך הרשימה?

אני לא בטוח, אנחנו לא.

אתם גם לא בתוך הרשימה, להערכתי.

למרות שיש לנו כאלה כמויות אנחנו לא.

אני אומר להערכתי.

יותר מ-20% זה עיר קולטת עלייה. אנחנו 20%.

הסוגיה הזאת יכולה לעזור. אני חושב שגם אתם לא נמצאים באותה רשימה, למרות שיש לכם הרבה עולים ולפעמים כמות העולים באותן ערים יותר גדולה מאשר כמות האוכלוסייה בערים שמקבלות את התקציבים ולא מעט תקציבים. פה צריך לעשות סדר. הכסף הזה יכול למצוא את הפתרון להרבה מאוד בעיות שיש פה ושאנחנו מעלים אותן. אנחנו כמובן מעלים את הסוגיה הזאת בדיון בקבינט העלייה.

תודה. אני חושב שהעניין - - -

אני רוצה לתת תשובות. אני יצאתי ודיברתי עם מנהלת המחוז שלנו. דיברתי איתה ברגע זה, היא קראה למנהלת מחלקת ההיסעים. לגבי ההתחייבויות, מה שאומרת מנהלת מחלקת ההיסעים זה שבהתאם להבטחות משולמות הבקשות ואם יש בקשות שלא שולמו או לא קיבלתם בחזרה, היא מבקשת שתיתנו שוב ותבקשו - - -

זה בדיחה. את יודעת מה? אני עד סוף השבוע אגיש.

אני מבקש לתת לה לסיים, בבקשה.

אתם יכולים להרוג את השליח.

לא, חס וחלילה.

היא מביאה לנו את הבשורה ואתם מתנפלים עליה. מה אתם רוצים?

לגבי הנושא של הקצאות העיר, התקציב של 'הדרך החדשה'. אכן יש תקציב מאוד רחב, כרגע הוקמה במחוז ועדה שבוחנת את הצרכים השונים ברשויות השונות במחוז תל אביב ובקרוב מאוד כל רשות תקבל בהתאם לצרכים שלה את ההקצאה של המחוז. זו התשובה.

אוקיי, בסדר גמור. ואני מציע, אדוני המנכ"ל, תגישו את הבקשה, לפי ההוצאות שהוצאתם, שאתם תקבלו בחזרה.

מיום שהתחלנו. נעשה את זה רטרואקטיבית ובוא נראה מה יהיה. דרך אגב, עשיתי הרבה ימי הולדת, לא השנה.

בבקשה.

שלום. במסגרת תפקידי אני מפעיל כמה תכניות, יוצר, יוזם, למען קהילת יוצאי אתיופיה, ביניהם, ובתמצית, ברי מצווה ובנות מצווה עירוניים, כולל ההכנה והתהליך וסיום בטקסים, הן ברמה עירונית והן בירושלים, בכותל, וכ-500 משתתפים בסיור מורשת לילדים והורים. אני מדגיש ילדים והורים, אף אחד לא יוצא בלי ילד, או הסבא יוצא עם הילד, המטרה היא לחזק את הקשר בין הורים וילדים ולחבר אותם למקום. כמו כן מתבצעות סדנאות להורים ולבני נוער, גם סביב מועדי ישראל במהלך כל השנה והדגש גם על הנושא של חג הסיגד לכלל האוכלוסייה. המטרה לחשוף את התרבות של קהילת יוצאי אתיופיה.

כל זה היא רק תמצית של דוגמה של פעולות מוצלחות שנעשות בתוך המחלקה וכל זה בתקציב של עיריית פתח תקווה. זו האג'נדה של ראש העיר והמנכ"ל לשלב ולקדם את קהילת יוצאי אתיופיה. אם יש דרך חדשה, תכניות כאלה שכאשר אני תקוע בתקציב ודבר כזה יכול לסייע ולעזור זה באמת יכול לעזור. תודה רבה.

תודה. סלמון מספין, בבקשה.

תודה. אני ראש הקהילה של עולים חדשים. גם ככה לא תבינו אותי, גם ככה אני לא - - -

יושב ראש העולים החדשים.

הוא יתרגם.

אם זה נוח לך, תדבר באמהרית. אבל העברית שלך עברית טובה, אז תמשיך בעברית.

אני אגיד באמהרית.

איך שנוח לך, בסדר.

(מדבר באמהרית).

אני רשמתי את כל השאלות, שלא לשכוח. קודם כל הוא מברך את כל המשתתפים, זו הזדמנות טובה, תודה, הוא אומר. דבר שני, לגבי זקני הקהילה, זקני העולים, יש תכנית פעמיים בשבוע, אבל התכנית הזו לא כוללת את כולם. למשל אנשים שנמצאים באזורים אחרים, לא כולם נכללים. הדבר השלישי, בנוגע לפעילות לצעירים, אין מספיק פעילות לצעירים, אם זה ספורט, אם זה כל מיני פעולות ברמה כדי שהנוער יהיה עסוק אחר הצהריים. אין מספיק תכניות לצעירים. הדבר הרביעי, שמעתי שפה דובר על קייטנה שילדים משלמים 270 שקל, האם הדבר הזה כולל את כולם, או רק חלק? דבר חמישי, לגבי העולים החדשים, אין בית כנסת בשבילם, הם מבקשים הרבה זמן ועדיין אין פתרון של בתי כנסת לעולים החדשים.

אנחנו מקימים עכשיו.

מוקד קליטה. כשיש אורחים שבאים מוקד הקליטה לא מזמין את כל האנשים או כל האנשים לא שותפים בעניין הזה. דבר השביעי, יש הורים שרוצים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר שהם רוצים ולא תמיד מקבלים את האפשרות הזו כדי לקבוע לאן הילדים שלהם יילכו.

זה נכון גם לילדים ותיקים. זה נכון לכולם.

שאלה מספר שמונה, יש לנו רב, רב הקהילה, לרב הקהילה לא נותנים זכות לערוך חופה, לחתן, לכן חשוב לנו שיהיה לו גם את הזכות הזו.

אני ביקשתי שיאשרו לי את האפשרות לתת חופות.

תשע, הם מאוד מברכים ומודים למנכ"ל העירייה, שהוא הגיע לראות למטה ואנחנו מאוד מודים לו והוא עוזר לנו הרבה.

וראש העיר.

הוא אמר המנכ"ל.

את ה-250,000 הוא אישר, לא אני.

רשמתם את השאלות? מי מתייחס לשאלות האלה ותתייחסו בקיצור.

מה שקשור לקייטנות. לפני חודש היה נוהל של אגף הקליטה בעיריית פתח תקווה, לכל המתנ"סים, היו הודעות בכל יחידה ויחידה, מי שרוצה לשלוח מהקהילה של יוצאי אתיופיה ילדים לקייטנה ולקבל הנחות, בבקשה. כדוגמה היום יש רוב מתנ"סים, במתנ"ס ביוספטל, איפה שיש קהילה חדשה, 48 ילדים נרשמו וקיבלו. אם ההורים לא רואים ואנחנו לא עשינו עד 15 שנה בארץ, מעל 15 שנה בארץ, מי שמגיע מגיע. רק ביקשנו נתונים, שברוך ה' מספיק לעשות מהקהילה מסכנים, מסכנים, מסכנים. אנחנו ראינו בוועדות בכל המתנ"סים, משכורת לאבא ולאמא יותר מ-20,000 שקל לחודש ושני ילדים. בטח שהם לא קיבלו, אבל הרוב קיבלו הנחות. מה שקשור לקייטנות.

לפעילות לקשישים, בשנה אנחנו פתחנו לשני מקומות פעילות לקשישים. זה ספורט, מוזיקה, יצירות, במתנ"ס יוספטל, גם בשכונת שעריה, בתקומה, עם מדריכים מקצועיים ששם עובדים. 100 אנשים שעכשיו לומדים באולפן באגף הקליטה, זה לא קשור למשרד הקליטה, זה רק עיריית פתח תקווה. 100 אנשים מקהילת יוצאי אתיופיה. הרוב, 90%, זה עולים חדשים. וכולם יודעים מי זה מוקד קליטה, מי זה אגף הקליטה. ב-25 כולם מוזמנים למסיבת סיום, 100 אנשים מקבלים תעודות.

אני רוצה להתייחס. קודם כל לגבי מוקד הקליטה. אנחנו נותנים מענה לכלל העולים, לא משנה, דרך אגב, באיזה שנה הוא עולה. קודם כל בנושא של קבלת קהל, אמרתי, אנחנו נותנים מענה וקבלת קהל בשלוש שכונות עיקריות, במרכז העיר, זה היום המרכז שיש בו הכי הרבה עולים וכל הזמן העולים החדשים שמגיעים מגיעים למרכז העיר ואנחנו מנסים לתת פתרונות. לא תמיד יש לנו את הפתרונות ואת התקציבים. גם אין שם הגדרה של שכונה, אין גבולות, זאת אומרת מרכז העיר צפונה, מרכז העיר דרומה, זה ממש מתפרש על שטח מאוד גדול. אנחנו בהבנה שצריכים לתת שם מענה.

לגבי קשישים, יש לנו שני מרכזים, יש מרכז ביוספטל. הוא צודק שיש רק יומיים, אבל זה מגבלות התקציב. יש לנו פעמיים בשבוע ביוספטל, אנחנו נותנים שם ספורט ואמנות והרצאות. כנסת ישראל, יש שם מרכז שפועל המון שנים וגם שם יש פעמיים בשבוע, יום ראשון ושלישי, ובתקומה, זה גם פרויקט נוסף שלקחנו על עצמנו, כי היה להם יום אחד בשבוע והוספנו עוד יום. בתקומה זה פעמיים בשבוע.

עוד דברים, אנחנו פועלים בתחום התעסוקה. יש פה את שלומי שהוא רכז התעסוקה, שתיכף אולי יגיד מה התעסוקה וההכשרות המקצועיות. יש לנו נושאים נוספים שאנחנו מטפלים בהם, דובר על שיתוף הפעולה, הוא העלה את הנושא של האם אנחנו נותנים ביטוי לכולם. אז כן, יש לנו קבוצות פוקוס או פעילים שאנחנו - - - היה הוועד החדש שהצטרף, אנחנו גם בירכנו על הוועד החדש שהצטרף, אנחנו נשמח שהוא יהיה חלק מקבוצת האנשים שבאים וחושבים על איזה תכניות, איזה צרכים צריכים.

בנושא של כיתות אולפן. ירושלמית, יש כיתות אולפן היום, אבל ראינו שהקהילה האתיופית לא מגיעה לשם. זה גם עניין של צורך שנתנו מענה, זה עולה 600 ₪ להירשם בכיתת אולפן ואז ראינו שהעולים ממש מצביעים ברגליים ולא מגיעים. אנחנו יצרנו מענה עירוני שלמעשה עם תשלום סמלי של 50 ₪, פרויקט שקוראים לו עברית לכל עולה. כל עולה שרוצה ללמוד עברית מגיע ומקבל מענה. אנחנו עשינו פיילוט והפיילוט הזה היום, בעקבות הפיילוט הזה, אנחנו נמצאים היום ב-68 תלמידים שמסיימים היום את התכנית ואנחנו רוצים להרחיב את זה עם שותפים נוספים, עם החבר'ה של 'הדרך החדשה', 'עיר ללא אלימות', צוות מקצועי רחב שנמצא, צוות היגוי עירוני שביחד אנחנו רוצים לעשות תכנית אחת גדולה שתיתן מענה גם לכיתות עברית וגם להשלמת השכלה, כי אנחנו ראינו שיש בעיה של 12 שנות לימוד. רוב העולים, רוב הקהילה למעשה, עובדים בעבודות קבלן ואנחנו רוצים לתת להם 12 שנות לימוד וזו תכנית שאנחנו מנסים כרגע לתפור.

600 שקל זה העירייה קובעת, לא אנחנו, לא משרד החינוך.

אנחנו צריכים לסיים, אין לנו זמן.

בנושא בית הכנסת. בהנחיית ראש העיר אנחנו בונים עכשיו מרכז רוחני לקהילה האתיופית, סדר גודל של עלות של כמעט 5 מיליון שקל. אני הייתי איתם בסיור שם, הם רוצים גם באזור ההוא. זה בשלב מאוחר יותר. כרגע אנחנו בונים מרכז אחד, אני לא מכיר הרבה מקומות בארץ שבונים בסכום כזה מרכז רוחני כזה גדול. השלב הבא, צריך בינתיים להשתמש - - - אנחנו נעזור להם בשלב מאוחר יותר כי הם רוצים גם באזור של יוספטל.

חשוב לי להגיד משפט אחד בעניין החינוך. אני סיגלית, מנהלת אגף חינוך יסודי, אבל אני חושבת שאני יכולה לדבר כאן בשם כלל מנהלי אגפי החינוך. אנחנו במינהל החינוך כל המעשים שלנו, כל הפרויקטים שלנו, התכניות, גם של ישעיהו, גם תכניות נוספות אחרות שאני הצגתי בפניך במפגש שהיה לנו לפני מספר שבועות בכנסת, הן נובעות מתפיסת עולם, תפיסת עולם שמדברת על להכיר את מורשת העדה ולתת מענה לצרכים האינדיבידואליים, גם של הפרטים וגם של התלמידים על פי שכבות הלימוד. חשוב לי מאוד להגיד שפתח תקווה היא פורצת דרך בתחומים האלה, בכל מה שקשור ליוצאי אתיופיה, גם בתחום של מצוינות ומחוננות, ודיברתי על זה גם היום במסגרת המפגש פה. אני שומעת שהמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מתכוונת לגבש שני שיעורים לכל שכבת גיל בנושא של תרבות יוצאי אתיופיה, פתח תקווה גם בעניין הזה הקדימה, לנו יש חמישה שיעורים לתלמידי כיתות היסודי, שבועיים לפני חג הסיגד, 20,000 תלמידים ברחבי העיר ילמדו על תרבות יוצאי אתיופיה, על העושר התרבותי, על הזהות היהודית, על ביתא ישראל וכו'. חשוב לי מאוד להגיד שהדברים באים מתוך מחשבה ולא כפועל יוצא לתת מענים למצוקות שעולות מתוך השדה.

לא נעים לי לא לתת לאנשים, אבל תקצרו בבקשה.

שמי זהבית דסאו, אני מנהלת מרכז נוער בתקומה, מטעם אגף הנוער והצעירים. אני רוצה להתייחס לשאלה שהוא העלה מקודם לגבי העניין של הצעירים, שיהיה להם מענה. באגף הנוער פועלים 12 מרכזי נוער שפזורים בכל רחבי העיר. יש מוקדים מסוימים, נגיד בשכונות הדרום, שכן יש שם את המענה. אני נמצאת בשכונת תקומה ואפשר לראות קודם כל את העניין של האינטגרציה, זה נורא חשוב, אם מתחילים את זה בבתי ספר, בתוך מרכזי הנוער, שזה פועל אחר הצהריים, מארבע עד תשע, ועכשיו בקיץ מארבע עד 12 בלילה, כדי לתת להם מענה, כדי שלא יסתובבו בחוץ ולמנוע את הוונדליזם והשוטטות, ובתוך מרכזי הנוער, לפני שאנחנו פותחים.

על תכניות הקיץ אנחנו עובדים מחודש אפריל-מאי בשיתוף עם הנערים, לשאול אותם ולדעת באמת מה הצרכים שלהם ואיך הם יכולים להוביל. אנחנו לא משתלבים, אנחנו מובילים, הנערים. בכל הטקסים, זה גם יוצאי אתיופיה וגם מקהילות אחרות. אפשר לראות באמת את הנוכחות ואת ההובלה שלהם, לראות בני נוער, במיוחד מקרב העדה, שמתגייסים לתפקידים מאוד טובים ולראות שזה נערים שהסיכויים - - - כי הסביבה קצת השפיעה, הסיכויים היו חלשים, וכשהם מגיעים לתוך מרכזי הנוער אפשר לראות באמת את העבודה. אני באתי לספר שברגע שהנערים לוקחים אחריות על החיים שלהם, אחריות אישית, יש מענה. בתוך מרכזי הנוער אנחנו נותנים את המענים.

הוא לא אומר שאין בכלל, הוא אומר שאין מספיק. את אומרת שיש מספיק?

יש מספיק, שוב פעם, הנערים צריכים להיחשף ול - - - הם גם צריכים להגיע. יש, אבל אנחנו רוצים ש - - -

האם אתם יוזמים לקהילה? אתם מגיעים?

ברור, אנחנו עושים כנסים, מגיעים, ויש גם את 'עיר ללא אלימות' שיש מדריכי רחוב שמגיעים. אנחנו בערבים הולכים ומסתובבים ומגייסים וכמובן בבתי הספר, בחטיבות, עושים את הגיוסים כדי שיבואו להיות בתוך המרכזים.

יש בפתח תקווה 16 קבוצות כדורגל של גילאי חטיבות ביניים ותיכון, מתוכם זה חמש קבוצות יוצאי הקהילה. זו פעילות חינם אין כסף בשני הגילאים. דרך אגב, הקבוצות של יוצאי הקהילה זכו במקום ראשון. סוף החוג בשבוע שעבר. יש עוד חוג כדורגל שפועל בשכונת יוספטל. אנחנו אישרנו מדריך למרכז העיר לאותם חבר'ה שדיבר עליהם דניאל, כדי שהוא גם יגשר וייקח אותם לכיוון מרכזי הנוער. יש לנו שלושה מקומות שפועל בהם פרויקט מלך, שלוקח ילדים קצת יותר קטנים ושם אנחנו נותנים להם לעשות שיעורי בית והעשרה בחשבון ואנגלית מעבר למה שילדים מקבלים. גם של שימור השפה האמהרית.

לא דיברו פה על משטרה וקהילה, אני רוצה רק להגיד לכם שבזכות האירוע שהיה פה מפקד התחנה, הוא קרא לכל ההורים והילדים שהיו באירוע של הפציעה של השוטרת. הוא התחייב בפניהם שאם הם יעשו עבודה טובה ולא נשמע מהם לא יהיו להם תיקים פליליים. אנחנו רוצים לעשות כנס איתו ועם ראש העיר ב-15 בחודש מול כל הקהילה כדי להפנות את התפיסה החדשה שאנחנו רוצים לעשות את הפרסום הזה, כי היום יש מתח מאוד מאוד גדול והכיוון הוא לאחד ולהתחבר ואנחנו רוצים לעשות כנס גדול עם הקהילה בהקשר הזה.

שמי שלומי מהרט, אני רכז תעסוקה והכשרות מקצועיות בעיריית פתח תקווה. אני בתפקיד משנת 2009. התעסקנו בנושא של תעסוקה, אבל דבר אחד מציק לי, כבר כמה שנים, הנושא של השכלה. הנושא הזה, מאז שנת 2009 אני מתמודד כל שנה ושנה ו - - - משרד הקליטה, אין לזה מענה. היום כל צעיר שרוצה לרכוש השכלה מסוימת במקצוע מסוים, הדבר הבסיסי זה 12 שנות לימוד, לזה אין מענה. הנושא של קורסים מקצועיים, לא ניתן לקיים - - - היום זו תכנית - - - מינואר עד מרץ לא ניתן לעשות כלום, נשארו לנו שלושה חודשים בפועל להפעלת קורס ולא ניתן לעשות כל קורס מסוים. ולכן החוגים שלנו מאוד בעייתיים, שלושה חודשים מפעילים כל מיני קורסים קצרים. כל קורס הוא קורס, אבל אנחנו רוצים בנושא של הכשרה מקצועית ייחודית, בנושא של טכנאי מיזוג אוויר, בודקי תוכנה, מזכירות רפואית, התכניות האלה לא יכולות לצאת לפועל מאחר שהחוזים הם לשלושה חודשים.

השלמת 12 שנות לימוד, תפנה לאגף לחינוך המבוגרים במשרד החינוך ותקבל מענה.

אני מכיר את הסיפור הזה, גב' ירושלמית, אני מכיר את הנושא הזה מזה כמה שנים ולא יצא מזה כלום.

אין לנו מספיק זמן. אני רוצה לשמוע את הרב, משפט אחד.

- - - הנושא של הקהילה. יחד עם כולם הובילו במהלך ארוך טווח, היה שותף איתנו כבוד ראש העיר, עד שזה הגיע גם לוועדה אצלך בכנסת. אני זוכר שהיו גם חבר הכנסת שנמצא לצדו של ראש העיר בהתבטאות מאוד חריפה על מה שנעשה במועצה הדתית. מאז יצאו הוראות מסוימות - - - אני רוצה רק להגיד שהנושא הזה הובל לא כאדם יחיד, זה היה בהובלה גם של הצוות המקצועי שמשכלל את כל הצוות המקצועי בקהילה אתיופית. המכתבים נשלחו אליכם יחד עם סיועו של ראש העיר, שגם יצא איתנו להפגנה.

בתכל'ס התוצאה של זה הייתה לא רק - - - הופעלו כאן על פי סלקציות נקודתיות, מה שהיה מותר לי לחתן נאסר עליי לחתן, וכל מיני דברים, שאפילו בתוך המועצה הדתית אנחנו לא יכולים לעשות דברים מינימליים. לכן אני אומר, גם אם הם אומרים שנכון והכול בסדר, האמון של הקהילה מול המועצה הדתית במשבר עמוק מאוד, במיוחד כשאנחנו יודעים, הוכחנו בבירור מלא שהדברים היו באמת, לא סתם יצאנו להפגנה, לא סתם נעשו דברים.

לכן הבקשה שלי, אתם ביקשתם שיבואו לוועדה בכנסת, הם לא הופיעו, היום ברוך ה' הופיע ראש המועצה הדתית כאן איתנו. אני רק רוצה להגיד לך שבד בבד, בתמיכתו של ראש העיר, אני עובד עירוני גם כן, אני עוסק בזהות יוצאי אתיופיה ואנחנו מפעילים על הרבה תכניות יחד עם הרבה גורמים, הנושא הזה נמצא במתכוון מאחורי הקלעים. כל עוד לא נדע בממשות, עם אפשרות של לעקור מבפנים, קשה להאמין שהצגנו סתירות מלאות ונכונות. לכן אני מבקש בנושא הזה - - -

חבר הכנסת ואחר כך תתייחס.

בקצרה, בנושא של רישום נישואים, אין דבר כזה, אמרנו שלא תהיה אצלנו אפליה במדינת ישראל ויש לנו ב-2 באוגוסט דיון בוועדה, שיזמנו יחד עם היושב ראש, אז אנחנו נזמן את כל הגופים הרלוונטיים כולל משרד הדתות, אפילו אולי שר הדתות. אני כן דיברתי איתו על הנושא ואנחנו חייבים לטפל בזה. ואני עוד פעם אמרתי, לא מעניין אותי שום דבר, אנחנו נבקש לפטר. אף אחד לא יעשה לנו במדינת ישראל דברים כאלה.

בנושא של הקבורה, לא צריך לספר לי שלא היה שום דבר, אני הגעתי, ראיתי שתי חלקות נפרדות. אנשים שהם יהודים על פי ההלכה נקברים בנפרד. שמעתי תגובות, רשמיות ולא רשמיות, בגלל כיתובים בשפה הרוסית על מצבה, אז אני יכול להגיד ולברר, בעקבות הלחצים בסוף שבוע שעבר עשיתי סיור שם, התחילו לקבור אנשים שהם גם לא יוצאי ברית המועצות לשעבר. אז פתאום זאת לא חלקה נפרדת, זו חלקה לכולם. אנחנו גם נבדוק את שאר בתי העלמין. אז בדבר הזה כן נעשו שינויים. בדבר השני של יוצאי העדה, אנחנו נבדוק את זה בוועדה וייתנו לנו תשובות ולא יקרו דברים כאלה. במדינת ישראל לא יקרו, לא תהיה אפליה.

תודה. ממלא מקום ראש העיר, בבקשה.

קודם כל אני מודה מאוד לרב אליוֹ. הוא ציין שהכול מתנהל כשורה, הוא רק העלה משהו סמוי, רלוונטי. פה יש לי רשימות מסודרות. ברוך ה' כל יוצאי אתיופיה שבאים להירשם לנישואים נרשמים כראוי, על פי כל הכללים, כפי שנרשמים כל תושבי מדינת ישראל. יש לי פה רשימות ארוכות של החודשים האחרונים, של זוגות שנרשמו וכאלה שקיבלו תעודות רווקות והכול ברוך ה' בסדר. מי שיש לו בעיה, או נתקל בבעיה, ואמרתי לא פעם, אני מבקש לפנות אליי, כי אני מאוד רגיש לנושא, אני רוצה לפתור אם יש בעיות. ברוך ה', אני עוקב אחרי זה, ובחודשים האחרונים או בשנה האחרונה הדברים מסתדרים בצורה הראויה ביותר והמכובדת ביותר, כפי שצריך להיות כלפי כל אנוש ואנוש, ודאי וודאי כל אחד מתוך עמנו.

אגב, לגבי העניין של הרישוי, זה לא ענייננו. ועוד משפט אחד לגבי הקבורה, המועצה הדתית בפתח תקווה אינה קשורה כלל, זה החברה קדישא, זה גוף בפני עצמו. אין לנו שום קשר לזה.

בעניין זה יש - - -

לא, לכן אני לא יכול להתייחס לזה.

המועצה הדתית המקומית לא קשורה, פורום חברות קדישא אמרו 'זה לא אנחנו, זה המועצה הדתית'.

לא, יש מקומות שהחברה קדישא קשורה למועצות הדתיות. בפתח תקווה קיימת עמותה שנים רבות של חברה קדישא שאין לה כל קשר וזיקה ל - - -

והיא רשאית לקבל החלטות כאלה בלי אישור של - - -

את זה אתה צריך לשאול את ראשי בתי העלמין בארץ, כי לנו אין שום קשר לזה.

אם אפשר להגיב בקצרה לדברים שנאמרו על ידי ממלא המקום.

רגע, כבוד הרב. אני חושב שהדברים ברורים. יש לנו דיון בעוד כשבועיים, אתה גם מוזמן. שם נדבר בכנסת. לדעתי עכשיו חרגנו מהזמן שלנו. אני מחייב אותך רק במשפט.

שאלה לסלומון, ששאל לגבי ה - - - יוצאי אתיופיה, הוצאנו טיול לצפון ולדרום ולירושלים - - - כולם. הוא עכשיו נבחר כיושב ראש, אני מאחל לו בהצלחה - - -

כולל את כולם? זו השאלה.

אתה יכול לבדוק את זה בתקציב, כל הרשימה. זה אחת. שתיים, קודם דיבר היושב ראש ועדת הקליטה, מר אברהם נגוסה, יש לנו בפתח תקווה שני רבנים, הרב יאיר יאבו, היום עושים סיור בבית הכנסת שלו והוא לא הוזמן לוועדה הזאת, אני לא יודע איך עושים סיור של בן אדם שהוא לא נמצא שם.

הוא לא פה?

הוא לא פה, הוא לא הוזמן. אתם הולכים לעשות סיור עכשיו בבית הכנסת ואני חושב - - -

ביקשו שנסייר.

אני חושב להבא להזמין את שני הרבנים, יש רב העיר ויש רב ה - - -

אוקיי, אז אם הוא לא נמצא, אז נקצר את הסיור, מה רע בזה?

הרב דיבר, אבל למה נאסר עליי לפתוח תיק בפתח תקווה? רציתי לשאול - - -

תקצר, אם הוא דיבר אל תחזור על זה.

מה שכן, עוד נקודה, לשאול את מוקד הקליטה. היה מוקד קליטה במרכז ביוספטל, העניין של מוקד הקליטה, זה היה קודם כל לעזור לקהילה שהם קרובים לאותו מקום, גם במילוי טפסים, בכל דבר. עכשיו לקחו את המקום והביאו למרכז. אז כל מבוגר שלא מבין את השפה - - -

ביוספטל נשארו שני עובדים בתוך אגף הקליטה, שמונה שעות כל יום שעוזרים לתושבים למלא את הטפסים. אין מנהל שם, אבל כל עולה מצא את מה שהוא צריך.

המקום נמצא בשיפוץ. גם המתנ"ס וגם המוקד נמצאים בשיפוץ לכן - - -

דניאל, חבר הכנסת שאל, כשאמרת שלא נותנים לפתוח תיק, למה אתה מתכוון?

אני ועוד חברים הובלנו את העניין של פתיחת תיק נישואין מאז - - -

למה לא נותנים לפתוח תיק?

כי אני מהגיורים של הרב חיים דרוקמן, בגלל זה לי אסור. אני עוד חודש מתחתן ופתחתי תיק בבאר יעקב, לא פה. כאן יכולים לדחות אותי במשך, יכולים להגיד לי 'בסדר', לרמות אותי, לתת לי תעודת רווקות, לרמות אותי 'פתחנו לך', כשתאריך החתונה מתקרב אז יכולים להגיד לי, 'אנחנו מבינים בדברים האלה' ומכל מיני סיבות ולדחות אותי. למה הדברים האלה? הרי ראש העיר בעצמו יודע - - - יש פה קהילה, יש סוג ב' ויש סוג א'. כי ראש העיר יכול היה למנוע גם את זה, לעצור את התקציב של המועצה ולפתור את הבעיה של הקהילה.

זה לא תפקיד של ראש עיר לפתור את הסכסוכים בתוך הקהילה שלכם. זה לא התפקיד שלו.

לא, זה לא בתוך הקהילה.

אני יודע בוודאות, אם אני אבוא אליך ואשאל אותך, במשך עשר שנים של עולים חדשים שפתחו תיק נישואין במועצה דתית, לא תמצא אחד.

תגיד לי בחודשים האחרונים אחד שהיה במועצה ולא נרשם.

בחודש האחרון כן, אבל - - -

רגע, הנושא הזה, בדיון בוועדת עלייה וקליטה דנו, חלקכם הייתם שם, נציגי משרד הדתות היו שם. אני חושב שמאז אם יש מקרים אז תציגו לנו את המקרים. בואו לא נחזור לנושא הזה, אם יש מקרים תציגו לנו, מאז הדיון. בסדר? בואו נסיים את העניין, כי אנחנו צריכים להגיע לסיור. דניאל, משפט אחד, בבקשה.

כמה מילים. קודם כל אני מברך את הוועדה הזו שבאה מירושלים על מנת לפתור את הבעיות ולשמוע ולהשמיע.

יש פה שני אנשים מנתניה.

בכל זאת ירושלים רחוקה.

יש פה קהילה ותיקה וחדשה. אני הייתי יושב ראש של הקהילה הוותיקה. באמת אני מצדיע למנכ"ל ולראש העיר - - - פשוט אחת מהבעיות, אנחנו מלוכדים, אנחנו ביחד. עלו פה מספר טענות שכאילו כל הקהילה לא מקבלת. אני אישית כמה פעמים אני מתקשר - - - בואו נעשה פעילות, בואו נעשה ביחד, איך אנחנו מונעים את כל הדברים האלה. אין לפעמים מענה בצד שלנו, מצד הקהילה.

עיריית פתח תקווה באמת נותנת את הכול, המנכ"ל ציין שמתוכנן להקים מורשת, פעם ראשונה ראש העיר מקים כזה משהו מפואר לכל הקהילה, אני מקווה בימים הקרובים - - - אם כולנו נהיה ביחד אפשר לגייס, גם לגייס כסף במפעל הפיס. באמת הדרך היא נכונה מאוד פשוט שכולנו נהיה ביחד, נשים את הביקורת בצד, איך אנחנו בונים, איך אנחנו עובדים ביחד ובזה להמשיך.

תודה, דניאל. אני רוצה לסכם את הדיון.

מילה אחת, רק לחזק משהו. אני עובדת סוציאלית קהילתית, מרכזת תחום של קהילת יוצאי אתיופיה באגף הרווחה, המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית, גיא עפארי הוא המנהל שלי ואני מרכזת כאן צוות מקצועי עירוני על תחום הקהילה שראש העיר דיבר עליו, אני רק רוצה תיקון קטן. הצוות הוא כבר חמש שנים, בקדנציה שלך זה שנתיים. אמרו כאן דברים מאוד יפים, אני חושבת שעיריית פתח תקווה זה מודל שיכול להיות מודל הצלחה להרבה ערים שבמהלך חמש שנים אנחנו מנסים לעשות במאמץ רב עבודה משותפת של כלל הגורמים העירוניים שעוסקים כאן ונותנים שירות לקהילה. זה לא פשוט, יש עוד דרך ארוכה, אבל אנחנו נמצאים על המפה ואני חושבת שכל פעם אנחנו מתקדמים יותר ויותר.

אני חושבת שמה שחשוב, וגיא אמר, שבממשלה יהיה מישהו שמתכלל את העניין, כי עלו פה הרבה דברים מאוד מאוד טובים, אם לא יהיה לנו את ההנחיה מלמעלה קשה יהיה לנו לעשות למטה.

תודה. נסכם את הדיון ולאחר מכן אנחנו יוצאים לסיור. אני חושב שהסיור שלנו גם נראה לי מצטמצם. אני מסכם את הדיון, כי פשוט לא יאומן שאנשים רוצים לדבר, קשה לי להגיד להם לא, כי אני אומר לכם שאני כחבר כנסת זו פעם ראשונה שאני פה בפתח תקווה, אבל כפעיל חברתי, לפני שאני הפכתי להיות חבר כנסת הייתי הרבה בפתח תקווה, גם בחדר הזה, ואני רוצה להגיד לך, אדוני ראש העיר, שאתה שינית את המצב בפתח תקווה כי היו, כולנו יודעים, מצבים קשים מאוד בפתח תקווה, בעיקר כלפי קליטת עולי אתיופיה. היום אני שומע שבאמת יש שיתוף פעולה והצלחה ושינויים טובים ולכן יישר כוח למנהיגותך.

גם החזיק שעתיים, כל הדיון.

בגלל זה הארכנו את הדיון. הוועדה מברכת את ראש העיר והצוות של העירייה על העבודה הנפלאה שאתם עושים בשילוב עולים חדשים. יש בעיה אחת, והוועדה קוראת לטפל בבעיה הזו, זה בעניין האולפנים לעולים חדשים. שמענו פה, יש בעיה בעניין אולפנים, אנחנו רוצים, אנחנו גם נעקוב אחרי, לפתור את הבעיה בין העירייה לבין אגף החינוך למבוגרים במשרד החינוך. המטרה, כדי שהעולים יקבלו את האולפן שצריך. זה אנחנו מבקשים ופונים. נושאים אחרים, אנחנו נשלח את הסיכום בכתב לעירייה וגם לכל המשתתפים.

תודה לכל המשתתפים, תודה לנציגי משרדי הממשלה וגם לארגונים ולנציגי הקהילה. הישיבה נעולה.

(בסיור)

אני לא יודע אם המנכ"ל בפגישה או בסיור. מה דובר? אני הבנתי מהמנכ"ל כשהוא היה כאן בסיור. לגבי המועדון, יש לו כוונה לסייע כבר בקרוב. אני לא יודע על מה, אני לא יודע מה היה בסיור, אני לא יודע מה בדיוק סיכמתם או לא סיכמתם. אני יכול להגיד בעל פה, וזה משהו שאני יכול להגיד לחבר הכנסת אברהם נגוסה, זה אני, לא מנכ"ל, לא ראש עיר, אני בהיכרות שלי את הדברים האלה, חלק גדול מהבעייתיות של לסייע בהקשרים האלה זה גם בגלל האופי של הפעילות, שהפעילות עצמה היא פעילות - - - אתם הייתם בסיור שהיה עם המנכ"ל?

כן.

אז אולי תעדכנו מה עם המנכ"ל הבנתם? כי הוא אמר לי שהוא היה כאן בסיור.

בסיור, מה שקבענו, שאם אנחנו נוסיף פה מבנה ואנחנו בודקים כרגע אפשרות לחבר את המבנה, אם אפשר לפרוץ את הקיר הזה ואז לחבר את המבנה, ואם לא, אז אנחנו נשים פה מבנה יביל, של חברת - - - כבר יש לנו אפילו הצעת מחיר, ולהוסיף קונטיינר של קירור ומחסן לציוד. זה בשלב הראשוני, עושים את זה מהר עכשיו. במקביל עושים תכנון לבנייה מסודרת יותר, של איזה שהוא מתנ"ס, כמו שיש בקרית גת, יש באשקלון, שמישהו שתכנן דבר כזה, היינו רוצים לפגוש את המתכנן שם. מישהו שעשה פרויקט כזה אז הוא הרבה יותר מנוסה עם הקהילה ויכול לעזור לנו פה לתת פתרון, לא לטווח הקצר, כמו שעושים עכשיו, אלא משהו הרבה יותר גדול.

רק לסגור את זה ולבנות שם ולחבר את - - -

אם אפשר. אם לא אפשר, אז אנחנו נשים פה מבנה נוסף, של 120 מטר, קונטיינר נוסף וממ"ד, איזה שהוא ממ"ד יביל או לבנות, כדי להוציא היתר לכל הסיפור, ומחסן. ובמקביל לרוץ עם תכנית יותר איטית, שלוקחת שלוש-ארבע שנים, אבל בשביל באמת לבנות פה איזה שהוא מתנ"ס או משהו מסודר.

- - - עדכן אותי שבאמת הוא היה בסיור ובאמת זה הסיכום. מבחינתו זה אכן משהו שהוא מקדם, הצבה של איזה שהוא מבנה והכול, אני אמרתי שחלק גדול מהבעיות שהיו ושבכלל גורמות לעיכוב הזה והכול זה מכיוון שהאופי של הפעילות שנעשתה במקומות האלה וגם עניין, כמו שהם אמרו, היתרים, הנדסה, יש בעייתיות. אלה דברים, אני מדבר בהיבט חוקי ובהיבט של, לצורך העניין אפילו עריכת אירוע כאן, מבחינת החוק - - -

אני רוצה לתרגם אותו. אם זה יהיה מועדון של נוער, בנים, בנות, מבוגרים בלבד, אבל פה יש הרבה - - - יש אבלים, אז הם באים לפה, צריכים לבשל להם, לנקות להם, יש סתימת ביוב, בורות כאלה וכו' וכו'. צריך רישיונות. זה לא מבנה מועדון רגיל, שרק ילדים באים, עושים פעילות והולכים, אז צריך להשאיר את המקום נקי ומסודר. ברגע שיש לך אוכל, למישהו יש בת מצווה, בר מצווה, באים לפה, מביאים בשר, מנקים וכו', אז הוא מקבל אופי אחר. צריך הרבה רישיונות בנושאים האלה, שיהיה באישור משרד הבריאות, המטבח, היגיינה, זה לא פשוט.

המנכ"ל מבחינתו, לא אני, אני לא מדבר בשם המנכ"ל ולא בשם ראש העיר. המנכ"ל אמר לי לעדכן שהוא היה כאן, מבחינתו הוא פועל בעניין הזה של הצבת - - - אבל אני - - -

עוד אחד כזה מונע אותם מלעשות את הדברים, מונע אותם - - -

אתה התחלת להגיד?

אני אומר בעיקרון, יש גם במקומות אחרים, זה לא רק בפתח תקווה, יש כאן ברחוב הזה את המבנה הזה, את אופן הפעילות הזאת, אלא גם בערים אחרות. יש בכל מקום, אבל זה לא מונע מלתת להם ולבנות להם בית נורמלי ושהקהילה תשתמש בו. אפשר לשנות גם את אופן הפעילות בסגנון שישרת גם את הקהילה טוב וגם את האגף, שכולם יהיו מרוצים.

אמר מנכ"ל העירייה, אם אתה שמת לב, הוא התייחס להקמת מרכז מורשת ליהדות אתיופיה ברחוב כנסת ישראל בשכונת שעריה. זה נושא שדורש תקצוב של מיליונים.

לא, הוא דיבר על בית הכנסת.

לא, זה מרכז מורשת, בגלל שמן הסתם ברור שהמטרה והפעילות היא למעשה משמשת גם עבור מקום תפילה. מה שאנחנו באים להגיד, גם בהקשר של הפעולות שאנחנו עושים למען הקהילה, למען יוצאי אתיופיה, באשר הם, לא משנה מאיזה שכונה, זה לא משהו שניתן בבת אחת לבוא ולהצליח לתקצב את הכול, את כל הדברים. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו עוד בודקים איך להתגבר על בעיות בירוקרטיות בהיבט של התפעול של המקומות מהסוג הזה. זאת אומרת גם אז כשאמרנו אמרנו שאנחנו למעשה למדים ממקום אחר, שבו אנחנו פועלים ועושים, ותוך כדי תנועה רואים גם איך מתגברים על הדברים האלה. כי הרי אם יש, כמו שצוין כאן, אירועים, מזון, כל מיני דברים כאלה, אנחנו צריכים לדעת איך מתגברים על זה. אתם מוזמנים להביא לנו את הכלים שבעיר אחרת על פי חוק מצליחים להתגבר על זה. בשמחה. עוד פעם, אני שם את הדברים שלי - - -

לפי מה שהוא אומר אני יכול להוסיף, הוא אמר שפה מתנהלות פעילויות אחרות. בסדר, קודם אנחנו רוצים להצליח, שכן יבנו לנו לפי מה שהוסיפו שם, את המבנה הזה, יסגרו לנו אותו וטיפה ירחיבו לנו, שם נעשה את הפעילות שהוא מתכוון ואת הפעילות שעכשיו ציינת בשעריה, לגבי בית הכנסת, זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. אם תסגרו את המבנה החדש פה אנחנו נשתמש, זה בדיוק התכנון. אז אתה לא יכול להגדיר שרק ספציפית במקום הזה אתם עושים פעילויות כאלה וכאלה. קודם תן שייפתח ואנחנו נתכנן פה את הפעילות האחרת.

מבחינת מנכ"ל העירייה, העדכון שלו היה, הוא היה אמור להיות כאן, כי הסיור היה אמור - - -

בכל זאת יש, כמו שהוא אמר, סיכום לסגור את המבנה הזה. אם אפשר אז לחבר אותו, אם לא אז לסגור את זה כמבנה השני. זו התכנית. מתי להערכתכם זה יהיה?

המנכ"ל נתן לנו הוראה עד החגים. נספיק בעזרת ה', אפשר יהיה להספיק עד החגים, ברגע שיהיה תקציב שמתאים לבנייה. לגבי הנושא של היתר וכל הדברים האלה, זה כנראה ייקח במקביל, זה כנראה לא ייצא - - - הנושא של מטבח, הוא אפילו לא בתכנון, מטבח דורש התערבות של משרד הבריאות.

בואו נדבר על סגירת המבנה וה - - -

מבנה וקונטיינר לקירור ומחסן לציוד.

כן, זה עד החג?

זה המנכ"ל נתן לנו כיוון עד החגים, אני מקווה שהתקציב יספיק. יכול להיות שבחודשיים הקרובים אנחנו נספיק, אם באמת יהיה תקציב לזה. מה שכן, יש פה שתי בעיות, אחת, המבנה הזה נמוך מהביוב העירוני, בגלל זה יש פה משאבות ביוב. אין פה זרימה רגילה של ביוב, יש פה משאבות ביוב, ומטבח אין כאן. יש פה מטבח קטן, בתוך הממ"ד, כמו שעושים בכל מועדון, 3 מטרים ומשהו, אבל הכמויות של הבשר שמבשלים וששוטפים, זה תכננו לעשות להם - - -

לא, זה לא בפנים. זה בחוץ.

התכוונו מאחורה לעשות כיורים, לחבר לביוב - - - זה בעייתי. בשנה שעברה היו לנו המון תלונות על יתושים, זה גם מפגע בריאותי. כמו שרואים עכשיו את הביוב, כי בעצם המערכת רצה לפני שהעירייה מספיקה לסדר את כל הדברים, זאת אומרת הפעילות רצה והיא לא מתאימה כרגע לתשתיות שיש כאן, לא למשאבות שהרבה פעמים נסתמות לנו ואז גם הביוב תקוע, צריך לפתוח את המשאבות, הן לא יכולות לאכול עורות ועצמות, וגם הכמות. תראה את המקררים שיש כאן, זו כמות של בשר ל-500 אנשים.

זה לא רק לבשר, זה מים.

אני אומר בכלל. לכן צריכים לרוץ פה במקביל שני דברים.

בזמן הפעילות הרבה אנשים מגיעים אז צריך לקרר מים.

אני יודע, ברור לי. יש לנו מטרה, להיות במקביל עם הפעילות שלהם, אבל הדבר הראשוני שהמנכ"ל נתן זה הפתרון הזמני שאנחנו מקווים שנספיק אותו. הפתרון הגדול יותר, הארוך יותר, זה מרכז כזה שיכול להכיל פעילות כזאת, זה תכנון שיכול לקחת גם שלוש-ארבע שנים עם תקציב מתאים. כי זה מדובר במטבח, מטבח זה משרד הבריאות, זה בור שומנים, צריך לראות איפה בכלל זזים באזור כאן, אנחנו ממש פה בגבול. זה שני דברים שרצים במקביל.

אז אתה, כאחראי בעניין המבנים בעירייה, אתה אופטימי שזה עד החגים זה יהיה סגור?

או מבנה חדש או שיהיה סגור.

זה חשוב.

ובמקביל כמובן צריך ממ"ד, כי זה בעייתי לאשר מבנה כזה בלי ממ"ד.

סליחה, זה תלוי בתב"ר שאנחנו נקבל. הגשנו בקשה לתב"ר, שנוכל לפעול מתוכו.

יש בעיה של התקציב? חשבתי שיש להם - - -

המנכ"ל הבטיח לנו סכום מסוים, הוא צריך לעבור מועצה. אם המועצה תאשר נוכל לפעול משם ולבצע את כל מה ש - - -

אם אתה אומר עד החגים - - - הכול מסודר, גם מבחינת האישורים, גם מבחינת ה - - -

יש לנו פגישה בשבוע הבא, במחלקה האסטרטגית, שעושים תכנון של כל האזור פה, שמשלבים גם את המועדון בתוכו. אחרי שבוע הבא אמור להיות לנו כיוון איפה המועדון יכול להתפרש ואז מתכנן יכול לצאת לאפשרות של העמדה, איפה לשים את הקונטיינר, איפה המחסן, החדר המתאים ביותר. בשבוע הבא נקבל תשובות סופיות מהמחלקה האסטרטגית ומשם נלך לכיוון היתר והעמדה.

לפעמים כשאפשר - - -

זה העניין. הוא אמר שהם יסגרו את זה מסביב, אם אפשר, בודקים את זה, לחבר את זה, אז זה יהיה אחד. אם אי אפשר, לסגור את זה ויהיו להם שניים.

לא, הוא מתכוון מבנה חדש כזה.

לא כזה, זה קרוון, זה יחיד. אם אפשר לפרוץ את הקיר, נקבל הוראות מהמהנדס, אז אנחנו פשוט נפרוץ את הקיר ונביא מבנה שסוגר אותו לשלוש קווים ואז יהיה בעצם אולם אחד גדול. נתאים את זה, זה לא יהיה מבנה קונבנציונלי, זו חברה של - - -

אתה חושב שנלך על זה.

אם זה יהיה ניתן, כן, נעשה את כל ההתאמות. אמרתי, עוד פעם, גם ממ"ד תהיה לנו בעיה, או ממ"ד יביל, או לראות איך בונים את הממ"ד במקביל, אי אפשר להכניס כל כך הרבה אנשים בלי ממ"ד. אישור כיבוי אש, כל הדברים האלה, זה צריך לרוץ ביחד.

את הצרכים, אני לא צריך להסביר לכם, אתם מבינים את זה. גם אתם יכולים לראות, בערים אחרות מצאו פתרון.

ביקשתי, אם יש מתכנן שעבד עם הקהילה, מישהו מהקהילה - - -

בקרית גת.

אני צריך את הפרטים של אותו מתכנן, אם אתם מכירים אותו. את השם שלו.

אני ראיתי. ראיתי מאושר.

אני אין לי קשר, אני אומר באופן אישי, מבחינתי אני אשמח - - -

מה הבעיה? יש עיריית קרית גת, ללכת ולראות את זה. זה בכניסה לעיר, שמאלה, ברמזור אתה - - -

ששם הם הקימו מה?

מרכז התכנסות, מרכז לקהילה, עם ממש - - -

עם פעילות לאבלים והכול?

הכול, הכול. זו קהילה שיש לה מסורת, תרבות, אי אפשר למחוק את זה בבת אחת.

לא, אין מטרה כזאת, יש מטרה ל - - -

מתחת לבניין, זה מפריע לשכנים, זה יוצר מתח בין התושבים. אבל פה זה לא מפריע. אני גם הייתי מעורב בהתחלה בהתחלה, עם ראש העיר הקודם, ישראל היה בהתחלה, זה הביא את זה לאישור למועצה, באישור המועצה - - - ולכן פשוט עכשיו זה לא מספיק.

אנחנו שותפים לזה שזה חשוב לקהילה, אין לנו ספק. לגבי הדרך, מה אפשר, איך אפשר, באיזו דרך, אנחנו מוגבלים בהתאם לגורמים מקצועיים הנדסיים כאלה ואחרים בהקשר של מה אפשר ואיך אפשר. אז אנחנו אומרים, אמר מנכ"ל העירייה וגם אתה, הדרך כרגע להתקדם בהתאם למיצוי עם המנכ"ל על בחינת האפשרות להציב מבנה. אפשר לפתוח, לא לפתוח, אם יש בקרית גת, אתה אומר, או באשקלון, מקום שבנו והכול, אז אין ספק ששווה שנשמע ונראה מה הם עשו, איך הם עשו, באיזה היתרים. אז אנחנו גם נפנה וננסה להבין ונפעל להתקדם.

למה כשהיה תקציב לבנות את הבניין שעומד שם, כשלוש שנים, שסתם עומד ככה.

איזה בניין?

שעומד פה על יד. למה התחילו, למה השאירו את זה ככה? איפה התקציב? התקציב שבאותו זמן יצא, איפה התקציב? רק שלוש קירות לסגור וזהו?

כל המקום הזה הוקם לא בתקופת ראש העיר איציק ברוורמן. המקום והתקציב, לפי מיטב ידיעתי. אנחנו מדברים על איציק אוחיון, לפני זה. אני לא יודע, אני לא בקי - - -

- - - הוא עשה את ה - - - אתם זוכרים, עשה צ'יק צ'ק, הוא הלך והכול נעצר. לא היה תקציב.

בסדר, הוא לא יכול להביא לך תקציב להעמיד שלושה עמודים ואז להפסיק אותו באמצע. מה שבטוח זה שכן הוא הביא לך תקציב, כן לבנות עוד מבנה ואז בסוף - - -

- - - אנחנו צריכים להתקדם. מה שיש עד החגים, פועלים לסגור את המקום. בעניין המטבח וכל זה, זה גדול, זה ייקח זמן, הם אומרים.

במקביל, שני הדברים במקביל.

כן, אפשר לעבוד במקביל, אבל מה שדחוף עכשיו זה להשלים את זה ואם אפשר לחבר אותו, זה ממש משמעותי. אנחנו אומרים, עד החגים.

יש פה את הקבוצה שלא נמצאת פה, זו הקבוצה של מרכז העיר. יש קהילה, מיוספטל, יש להם אותו דבר - - -

הם לא באים פה להשתמש?

הם באים. הם מגיעים לפה, אבל הם מתקשים, כי לפעמים יש אירוע פה והם גם רוצים, הם גם צריכים את המענה הזה. אליי הם פנו לא פעם ולא פעמיים.

בואו קודם כל נשלים את זה, קודם כל נסכם את זה. בינתיים הם משתמשים ביחד.

באותו יום אם יש שני אירועים, אי אפשר לעשות - - -

את המבנה הזה אני מכיר, עוד בתקופה של - - -

קודם אמרתי, אתה היית בחוץ.

כן. המקום הזה כפוף לאגף התורני, אליך. זה חבל, אותו מצב, אותו סיפור, וגם בעמישב אותו סיפור.

אתה פספסת קצת, מה דיברנו, מה אמרנו, מה עדכנו.

אני מדבר אליו, ספציפית על זה. אותם דיונים, אותם דברים.

בואו לא נלך אחורה, עכשיו מה שהתקדמנו, הם עובדים על זה, נסיים את החלק הזה, לא המטבח, אלא את החלק הזה עד החגים. זה הסיכום שלנו.

וכרגע הכי חשוב לנו גם - - - שיש לנו מקום - - -

כן, קונטיינר ומחסן.

איפה לשים זה המתכנן קובע. מתכנן יגיד לנו איפה מותר, אנחנו לא יכולים לשים איפה שאנחנו רוצים, במיוחד כשאנחנו מתכננים במקביל גם בנייה גדולה יותר, אז ודאי שאנחנו צריכים שהכול יהיה כמו שצריך, שגם בבנייה הגדולה לא יהיו לנו עיכובים.

כן, אבל אם אפשר להשתמש בו, שנקבל ונשתמש בו, יש גם מקום.

אבל אני אומר עוד פעם, איפה לשים אותו זה המתכנן יקבע, בשבוע הבא אנחנו מקבלים מפה ובתיאום עם האסטרטגיה בעירייה נדע איזה אזור אנחנו יכולים להשתמש. בשבוע הבא, ב-26. אחרי זה המתכנן יידע בדיוק איפה אפשר לשים את המבנים ואז בהתאם לזה הוא יתכנן, עם ראייה לעתיד. אם רוצים לבנות משהו יותר גדול, שאחד לא יפריע לשני. המטרה היא ללכת בשני הדברים במקביל בלי להפריע לחלק הגדול. אז יכול להיות מצב שהקרוון יהיה כאן והקונטיינר יהיה עוד 20 מטר, כי זה הכי מתאים לתכנית הגדולה יותר של בנייה. השיקול צריך להיות ששני הדברים ירוצו. אם נשים את הקונטיינר ומחר ניתקע בבנייה אז תהיה לנו בעיה, עוד פנים נזיז אותו? אנחנו עושים את הדברים במקביל.

טוב.

(המשך הסיור)

אתה רב הקהילה? הרב יאיר?

כן.

מה שלומך?

ברוך ה'.

אנחנו חשבנו שנראה אותך בפגישה.

אני לא ידעתי.

לא ידעת?

לא, לא הודיעו לי.

התכוונו להעניש אותך, כי לא הגעת לפגישה.

אנחנו לא הזמנו אף אחד מבחוץ עד שבסופו של דבר הבנו שכן - - - ואז אמרנו ככה בחטף. אבל לא משהו שתוכנן.

אז זה בית הכנסת, זה מה שכרגע מיועד, אבל זה לא אמור להיות בית כנסת.

יש פה בית כנסת עם נוכחות גדולה מאוד של יוצאי קהילת אתיופיה. אני רק מהצד, אולי לתת את רשות הדיבור לרב שיגיד. אני באופן אישי - - -

אולי אני אקדים במשהו לפני זה. אני יזמתי את זה, כשאמרו שד"ר אברהם נגוסה מגיע לעיר אז שאלו 'אתם רוצים שיראו מקומות?' אז היה לי מאוד חשוב שיבואו לראות את המקום הזה ואת המועדון. אז לכל מי שלא ידע עד עכשיו, אני יזמתי את זה וקודם כל אנחנו מודים לך שבאת לראות את המקום הזה. בית הכנסת בשביל הקהילה ברדיוס הזה, רק מהקהילה החדשה יש לנו משהו כמו 180 משפחות באזור הזה רק. זה בית הכנסת שיש בטבריה והאזור הזה. אני מדבר רק על הקהילה החדשה, כי אלה הרשימות שיש לי כרגע. זה המקום בשביל הקהילה החדשה פה באזור ולתושבים פה. המקום כמרכז רוחני כזה שאנחנו משתמשים בו. זה בית הכנסת. חשוב לי שתראו. הווילון שאתם רואים זה עזרת הנשים, אבל בשבתות בבוקר זה מלא באנשים.

אלה הכיסאות של - - -

זו עזרת הנשים, אבל אין עזרת נשים, אבל כרגע משתמשים בו לפי זה. זה המקום שיש לנו.

אני התחלתי להגיד. במסגרת הפעילות שלי, אני מנהל מחלקת זהות יהודית וגם קליטת יוצאי אתיופיה, גם שני הדברים משתלבים, גם תחום החינוך הבלתי פורמלי בעיקר וגם הזהות היהודית ויוצא לי המון לעבוד עם הרב ועם - - - פה באמת מגיעה נוכחות גדולה מאוד של יוצאי קהילת אתיופיה שגרים, כמו שציין הבחור, ברדיוס פה לא רחוק מפה.

כמו שהוא תיאר לכם עכשיו, יש פעילות לילדים ולהורים, אז האנשים והילדים מגיעים אז אין לך אפשרות לזוז. אין לך את האופציה אפילו לעשות את הפעילות כמו שצריך. זאת אומרת אם מדובר בבית כנסת, כשמדובר בבית כנסת אז צריכה להיות הפרדה מלאה והאמת שבזכות ראש העיר הולך להיבנות מרכז רוחני גדול, לזכותו ייאמר, העיר עושה, אני הייתי אומר דווקא קליטת יוצאי אתיופיה בתחום הזה של זהות יהודית ולחיזוק, זאת אומרת בעל כורחם או מרצונם, לא משנה, הניתוק הזה, לעשות גשר של זהות יהודית.משהו שיכול לגשר בין כלל עם ישראל לקהילת יוצאי אתיופיה זה שמחזקים את הזהות היהודית.

בית הכנסת זה אחד המרכזים הגורמים לכך. לכן אני אומר לכבוד חבר הכנסת, יש משרדי דתות והעיר עושה, באמת העיר עושה, אני לא יכול להגיד שהעיר לא עושה, העיר עושה, אבל משרד הדתות, למשל אם הוא מקצה דבר כזה, שיהיה לפחות משהו להרחיב, משהו לבנות, שירותים נורמליים. תראו איזה כיסאות, עם איזה כיסאות יושבים, אין להם אפשרות לעשות משהו ובאמת הקהילה מתביישת. סליחה שאני אומר את זה, הקהילה מתייבשת. עדות אחרות, קהילות אחרות, לא יושבות על דבר כזה, לא נמצאות במבנה מסוג כזה, לכן הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב שלך לנושא הזה ותשים דגש אולי במשרדי הממשלה אם ניתן לעזור להם. כי העיר עושה, העיר עושה.

בואו נשמע את הרב.

אני אומר, רוב הדברים כבר אמרו. באמת המקום הזה, מה שלא אמרו, אני עושה כבר עשר שנים גיור, שלומדים פעמיים בשבוע - - -

שיעור יהדות?

שיעור יהדות, שאלה שלא עברו ואלה שיש בעיות וכל מיני דברים למיניהם. לפעמים אני עושה הפרדה, אין לי מקום, כי באים עם הילדים וצריך להפריד את המקום הזה, גם שירותים. שירותים שאין לי.

איפה השירותים?

השירותים פה, גם לנשים ולגברים.

עזרת נשים, זה לא מספיק?

לא, בחוץ יושבים.

אז איפה הנשים? בחוץ?

אז רוב הזמן הנשים, בגלל שקשה להן לבוא ולראות עם הבנים פה, הן לא מגיעות.

מגיעים בחגים ובשבת? זה בוודאי - - -

הרוב לא באים. מתביישות ולא באות.

וגם כן יש לו נזילה פה.

מה יש מאחורי הבניין הזה?

יש - - -

חצר? יש אפשרות לבנות את העניין הזה?

פה צריך תכנון ו - - -

סליחה, הרב, אני עצרתי אותך.

אנחנו הצענו בזמנו להזמין קרוון חדש או לבנות. סוכם שאנחנו נזמין קרוון חדש, אחרי זה הכול נעצר.

למה נעצר? יש לנו אנשים ממש אחראים לזה, אגף לחינוך תורני ואגף המבנה.

לא, הוא מטעם אותו אגף, הם מהאגף שהמבנה הזה הוא משויך אליהם והאחריות למבנה היא למעשה תחת האגף הזה.

אז אתם רואים מה קורה. איך אפשר לשנות את המצב? זה ממש מצב לא קל, מצב קשה. אז איך אנחנו יכולים לשנות? איך אתם יכולים לשנות את המצב?

יש אפשרות שמשרד השיכון ייתן תקציב לבנייה - - - וביבנה? העירייה תיתן את האדמה, תכין את התכניות, משרד הקליטה או משרד השיכון יבנה מבנה כמו שם?

לא, השאלה אם אתם פניתם. משרד הדתות לא יביא סתם. אני מוכן לעזור, אבל אתם צריכים להיות היוזמים, אתם צריכים לבוא ולהגיד 'יש לנו קהילה כזו, אין מענה למבנה של בית כנסת', אז אני בא לשר הדתות, אומר, 'בבקשה, כבוד השר, תעזור'. זה העניין, אני חושב שאתם כעירייה - - -

אני מאמין שהעוזרים של כבודו ראו את המצב והם ידאגו ש - - -

לא, אני בעצמי. אני אדבר עם השר.

- - - שאתם תעדכנו את - - - ביחד עם המנכ"ל, תכינו פנייה של מנכ"ל העירייה אליו - - -

לא, לשר הדתות.

בסדר.

עם העתק אליי.

על מנת לקבל תקציב לטובת הדבר הזה ואז הוא יוכל לנסות ולסייע. זה משהו שברמת העיקרון אני לא רואה איתו בעיה. אני אומר בשם המנכ"ל. מבחינתנו כל סיוע, כל תקציב שיושג לטובת העניין יקל, כי העירייה, מבחינת רוחב היריעה הנדרש כדי להצליח ולסייע לקהילה האתיופית שלמעשה נמצאת במקומות שונים ברחבי העיר, זה לא רק הקהילה האתיופית, דרך אגב זה בכל התחומים, אתה לא יכול להצליח לטפל בכול במקביל. זאת אומרת אם לצורך העניין אמרנו מרכז המורשת שאנחנו מקימים כרגע, שמתוקצב במספר מיליונים, לפי מיטב זיכרוני, ואם זה עכשיו הרצון לסייע בעניין זמני ובתכנון עתידי, גם שם, גם המועדון ביבנה, הדברים האלה הם דברים שככל שניתן להצליח לסייע ולהשיג תקציבים, סיוע לטובת הדבר, זה יעזור, יקל ויזרז את הטיפול.

כי הרצון קיים, אצל ראש העיר, אצל המנכ"ל, אצל הנהלת העיר, חברי הנהלת העיר השונים, כל אחד בערוץ השונה, לא משנה מי קרוב יותר לעמישב וליוספטל ומי קרוב יותר שם. כולם רוצים. כסף.

בוא נפריד. אנחנו מדברים פה על בית כנסת.

אבל לקהילות אחרות יש עמותות, הן מגישות בקשה להקצאה. הקהילה האתיופית - - -

אמיר, כרגע אנחנו פה, בבית הכנסת הזה. אני רוצה להתמקד בבית הכנסת. אני רוצה לשאול, בבית הכנסת הזה, בואו נתמקד, אנחנו רואים את הצורך, אתם בוודאי מסכימים על הצורך הזה. מה שאני רוצה, שאתם, העירייה, אתם תכינו את זה, באישור של המנכ"ל, להגיש את הפנייה למשרד הדתות.

לא השיכון?

אני לא יודע, בגלל שזה בית כנסת אני אוטומטית אומר משרד הדתות, אבל אתם יודעים. אם זה שיכון או משרד הדתות, תפנו ותעשו העתק אלינו ואז תהיה לי האפשרות ללכת, אם זה שר השיכון או אם זה שר הדתות, לדחוף את העניין הזה. אבל אם אין פנייה מהעירייה אז איך אפשר?

המקום הזה הוקם לפני 17 שנה, בזמנו כשהיה איציק אוחיון שהיה ראש העיר וגלבוע היה ממלא מקום ראש העיר ומשאש, שהם נתנו את המקום הזה. המקום הזה, אתם רואים, סיורים נעשו כל הזמן. טוב שהגיע יושב ראש ועדת העלייה, חבר הכנסת אברהם נגוסה, המקום הזה מתנהל בראשות הרב יאיר, שהוא פה נותן שירות לקהילה, וחבל לראות את המצב הזה כל הזמן, גם זה וגם גינת, בוסו, וכל הגורמים, מלא פעמים נעשו סיורים פה במקום הזה. אז אני חושב, הגיע הזמן שיהיה מקום, פה יש ספר תורה, ספר הקודש, זה לא מועדון, פה לומדים שיעור תורה, פה מתפללים. רק תצא ותראה איזה בתי כנסת מפוארים יש - - -

אני מתנצל, אבל לא הבנתי את השורה התחתונה של דבריך. לא הבנתי מה השורה התחתונה ומה זה - - -

אני רוצה להגיד, אני תושב, אני בתוך המערכת, בתוך העירייה, אני כן מתבייש, לך תסתובב, תצא, איזה בתי כנסת מפוארים, מעבר לזה יש לך 400-500 בתי כנסת, וזה דבר, כל הזמן, כמה פעמים עשיתי סיור.

הוגשה בקשה להקצאה?

היו הקצאות, נכתבו מכתב, יש לי קלסר כזה, אני יכול להוציא את זה. אבל מה שאני רוצה להגיד, טוב שנעשה הסיור הזה, טוב שעוזר ראש העיר ואמיר נמצא וכל הצוות, אולי כל הגורמים הללו, באמת יקדמו, יחד עם חבר הכנסת אברהם נגוסה, נמצא פתרון לבית הכנסת הזה. יש פה קהילה מצומת סירקין עד צפת, בסוף. יש פה קהילה ענקית, גם ותיקים, גם עולים חדשים, ביחד מתפללים במקום הזה וצריך למצוא פתרון.

זה מה שאני אומר, לאלה שיזמו, אלה, הוועד הנבחר, סלומון ואלפה, כל החברים האלה, תמשיכו ככה בשיתוף פעולה למען הקהילה, לקידום הקהילה. אפשר לזמן הנה חבר כנסת, אפשר להעביר אותו, לדון בכל נושא ולמצוא פתרון. זה מה שאני אומר, זו הבעיה הקשה ביותר.

מבחינת המנכ"ל, כרגע ספציפית אין על הפרק - - - אנחנו נעשה, אין שום בעיה, תייצרו איזה שהיא פנייה כדי לנסות להשיג תקצוב לדבר. ככל שזה יתאפשר, זה יוכל לסייע, יוכל להקל על מנת לקדם.

אמרת לנו, אופן הפעילויות שנעשו שם במועדון לא מאפשרות לנו לבנות את המקום. אבל במקום הזה הפעילויות הם אחרת. ישעיהו אמר פרויקט בר מצווה, שיעורי תורה, גיורים, הכול.

זה בית כנסת.

לא, אני אומר ששם אי אפשר לבנות כי אופי הפעילויות שאתם עושים שם לא מתאימים לנו, אבל פה, דווקא כמו שאר האנשים, כל בתי הכנסת שעושים, את כל הפעילויות עושים כאן. במצב כזה דווקא לבוא לקראתנו, להרחיב את הדברים, לתת לעזרת נשים. אמהות באות בשבת בבוקר, עד שעה 11:00 - - -

אלפה, בוא נשמע את נציג אגף הקליטה, אולי הוא יכול להביא לנו את הבשורה.

דבר קטן שאני רוצה להוסיף על מה שאמרו. במקום הזה אנחנו עושים, כל מיני אנשים שאין להם כסף, שמתחתנים פה, שכמה פעמים עשו פה חופה וקידושים.

מי שלא יכול לשכור אולם, אז אתם עושים פה?

אז אנחנו עושים פה, בחוץ, אנחנו עושים את החופה וקידושים. כמה פעמים עשינו את זה, המקום הזה עושה הרבה למען העדה. אם תעזרו בדבר הזה, זה דבר מבורך.

ישראל אמר כמה דברים. אם אנחנו נלך על המתווה הזה של לכתוב מכתב.

מנהל מוקד קליטה. אני לא משחרר אותך מהאחריות.

מנהל מוקד הקליטה, מחלקת הקליטה. אני הייתי פה, הוזמנתי לפה בחנוכה, הוזמנתי לפה בחנוכה ואני אומר לכם, התמונה שאני ראיתי פה עם עזרת הנשים עד עכשיו מלווה אותי. הייתי בהרבה בתי כנסת, לא האמנתי ששורה אחת של נשים יושבות והווילון בעצם חותך ועושה סוג של עזרת נשים, והכול צפוף, הילדים רצים בין הווילונות ואני ראיתי - - - עד עכשיו אני זוכר את התמונה הזאת. זה לא יכול להיות, זה לא מצב תקני של בית כנסת.

אני חייב לעצור אותך. לא ידוע לי שהעירייה, תפקידה לבנות בתי כנסת. העירייה, כחלק מהשירותים שלה, לבנות בתי כנסת, אני לא מדבר איתך על הקצאה, יש לדבר הזה דרך מסוימת שהקהילה האתיופית היא קצת מחוץ ליתר הקהילות בדרך פעולה, בהקשר של עמותה, בהקשר של גיוס כספים לטובת הנושא והכול. ראוי ונכון שוועדת הקליטה, גם אתה כחבר הכנסת, ככל שלמעשה יש את האפשרות לסייע לקהילה בערים השונות, בפתח תקווה בפרט, על מנת לגייס תקציבים כדי לסייע לעירייה לתת את המענה המעבר הזה, שהקהילה האתיופית זקוקה לו והיא צריכה אותו.

אני תימני, אני מהדור של פעם, והתימנים בעבר, היו שטחים, קנו זה זה, הקימו פה בית כנסת, פה בית כנסת, אבל הם הקימו את בתי הכנסת, רובם, רובם ככולם, הם הקימו את בתי הכנסת. היום זה לא אותו מצב, היום הקהילה לא נמצאת באותה סיטואציה, אבל הסיטואציה הזו שבה העירייה אמורה להצליח להשקיע בקהילה האתיופית בכל הרבדים השונים, אם המדינה וחברי הכנסת לא יצליחו, למטרות השונות, לבוא ולהביא, 'חבר'ה, בואו, הצלחנו לגייס פה לטובת העניין', זה אי אפשר. זה לא אפשרי. בהיכרות של התקציב בכלל.

רק תן לי להשלים.

סליחה, קטעתי אותך, אני מתנצל.

היית בלהט המענה. עוד פעם, ברור לי בסופו של דבר שבסוף זו התנהלות של הקהילה, קודם כל מבחינת עמותה תקינה ובקשה להקצאת קרקע אם צריך, זה נושא של הקהילה. הקהילה צריכה ליזום פה איזה שהוא מהלך, יש פה מהלך שהקהילה צריכה לעשות, אני מאמין שהקהילה תעשה את זה, אבל מצד שני אני חושב שלפחות בשלב המיידי לנסות איכשהו למצוא איזה שהוא פתרון. או להרחיב את זה, או לא יודע, באיזה שהיא דרך, עד שיהיו אישורים וכאלה, לאפשר טיפה, או להגדיל את זה, כדי שעזרת הנשים, לצורך הדוגמה, תהיה יותר - - - מה האופציה שלנו?

אנחנו קראנו לזה מועדון תורני עירוני ואז יש פה פעילות של העירייה, עם מדריך שלנו, ואז - - -

אני לא צריך, אני יודע את זה, אבל ראש העיר הרים את הכפפה ולפני שנתיים וחצי בא והציב לעצמנו יעד וכן בקו הזה בא ולוקח ומרים ומקים את מרכז מורשת יהדות אתיופיה, כרגע בשעריה. אין לו את האפשרות לבוא ולסייע בכל החזית הזאת במקביל.

אמיר, בוא נעשה ככה, אמרת פעילות, בתי הכנסת, וכל הדברים, אבל הקהילה הזאת, אין לה - - -

אתה לא צריך להסביר לי, אני יודע את זה. צריך לעזור לנו לעזור, צריך לעזור לעירייה לסייע לקהילה.

זו הבעיה. הדבר השני, העירייה זו זרוע הביצוע של הממשלה ולכן הכתובת היא העירייה. אם זה מה שמעליהם אתם צריכים לפנות מעליהם. זה מה שאני אומר.

בסדר, את זה סיכמנו.

זה צריך להיות והכתובת זה העירייה, לדעתי. קודם אמר מהאגף, קודם זה היה מועדון תורני ולכן האחריות זו העירייה. נשמע מה אתה מציע ו - - -

המדינה פתרה את הבעיה הזאת כשהיא בנתה שני מועדונים ובתי כנסת, משרד השיכון - - - ומה שבאמת נדרש זה כרגע כאן לבנות באותה מתכונת. שהמדינה תביא את התקציב, נגיד ל-160 מטר, לשדרג את זה ליותר, לקומה נוספת, לפעילות ילדים או לסדר את זה גם בפעילות משולבת, אז זה יהיה דבר טוב. כי העירייה עצמה לא מרימה בבסיס, היא לא בונה - - -

העירייה היא נציגת המדינה.

לא, אבל העירייה לא בונה בתי כנסת.

אמיר לא היה, אתה היית אז בזמנו.

זה לא בית כנסת, מועדון תורני. כדי שיתקבל תקציב.

בסדר, זה בית כנסת, זה כאילו תורני.

ספקטור, מנכ"ל העירייה, הוא היה בסיור, אתה מוביל את זה, הוחלט להקים מבנה חדש. יש הסכם, יש פרוטוקול.

לבית הכנסת הזה?

מה היה התכנון לפני שנתיים? הוא נעצר.

כן, כמה פעמים נעצר.

לא, הגענו כמעט לוועדה.

תסלח לי, המבנה הזה שייך לאגף התורני ותקוע ולא זז שום דבר.

יש תכנית, היא כמעט נכנסה לוועדה ואם באמת תהיה עזרה ממשרד השיכון, כמו אור ירוק 'תרוצו עם זה', אז הוועדה תרים את הכפפה ותאשר אותה. אבל זה לא הגיע לוועדה כי בעירייה נשאלה השאלה, הלגיטימית, מי יממן את הבנייה וזה נעצר. היוזמה שלנו הייתה לשלב מבנה שייתן את שני הפתרונות, אבל מאחר שלא נתנו פתרון תקציבי, לא נמצא פתרון תקציבי, זה נעצר. אז אם בפנייה הזאת עכשיו באמת יהיה איזה שהוא פתרון תקציבי אז בשילוב ידיים העירייה כנראה - - -

אני לא אומר שיש לי פתרון תקציבי. אני לא אומר, אבל אני אומר שאתם, העירייה עשתה את זה.

לא, משרד השיכון. העירייה נתנה את האדמה ואת התכניות, משרד השיכון בנה שני מבנים ו - - -

אני רק אמרתי, אני חוזר ואומר. אתם צריכים להגיש את ההצעה, את התכנית, אם זה למשרד השיכון, אם זה למשרד הדתות, תגישו את זה ותעשו לי העתק כדי שאני אוכל לדחוף את העניין, לדבר עם השרים. אני לא מבטיח תקציבים, אין לי תקציב.

ואם משהו בסיכום של הדברים לא עולה בקנה אחד עם המנכ"ל או עם מי שמדברים איתו, לא עולה בקנה אחד, יש בעיה בלהוציא את המכתב, יש איזה משהו שאנחנו לא מודעים לו, אז בסדר גמור, אז - - - ונעדכן אותו מה הבעיה, איפה, למה, כמה.

הנקודה פה שצריך להבין, כמו שזאב יעקב אמר מקודם, זה מועדון תורני. שימו לב איפה המלכוד. המלכוד הוא, ברגע שאתה קורא לו מועדון תורני, אני מנהל של מועדון תורני, זה מה יש, אבל ברגע שאתה מנתק את זה, מפריד מהדבר הזה שנקרא מועדון תורני ואתה קורא לזה בית כנסת, כמו שחבר הכנסת אברהם נגוסה אמר, שגם העמותות וצריכות לקום עמותות - - - מישהו הזכיר, לא משנה מי - - -

אלה דברים אחרות לפעול. המדובר במקום עירוני - - -

כן, ברגע שקהילה - - -

אין כסף. כשיהיו לנו מיליונרים בעתיד, כן, אבל כרגע אין לנו מיליונרים.

ברגע שאין לך את בית הכנסת על שם הקהילה, אפילו שהמבנה הנוכחי, ברגע שאין לך בית כנסת על שם הקהילה אתה במלכוד ואתה לא יכול להתקדם עם זה, גם אם זה משרד הדתות, גם אם זה משרד השיכון.

אז אני חושב שדנו בעניין הזה ונסכם, אתם מגישים את הפנייה למשרד הדתות או משרד השיכון והעתק אלינו ואנחנו נעבוד בשטח. אבל מי שהוא בעל הבית, אני שוב אומר, זו העירייה, העירייה צריכה להוביל את זה.

רק שאלה להבנה. מה זה אומר שלמבנה אין אישורים? אז מה כן יש לו?

זה היה גן ילדים משנת 89' ולפני 10-12 שנים בערך הקהילה ביקשה להשתמש ואז הגן עבר למקום אחר והם קיבלו את השימוש ומאז אנחנו עוזרים להם במה שאפשר, קצת תיקונים, קצת זה. בגדול זה קיבל תמונה של בית כנסת, למרות שיש בו פעילות, יש פה מדריך מהאגף. בגלל זה אני אומר עוד פעם, הכפפה, משרד השיכון צריך להרים את זה, שיקרא לזה איך שהוא רוצה, אחר כך העירייה כבר יכולה לעשות דברים נוספים, אבל העירייה לא יכולה לבנות את זה בפועל כבית כנסת. אם היא תבנה את זה כמועדון זה לא יהיה בית כנסת.

אולי קודם כל תנו אותו כמועדון?

לא. אז אין למועדון הסדרה. עוד פעם, אי אפשר לעשות הסדרה, זה לא יעבור בתכניות, אי אפשר לעשות שינויים, אי אפשר להגיש לוועדה תכנון לעזרת נשים כשזה מועדון. אז זה אף פעם לא ישרת בית כנסת, זה צריך להתחיל כבית כנסת, אפשר קומה שנייה מועדון, אפשר לעשות אחרי זה שילוב של פעילויות.

אנחנו נבדוק באשקלון ובקרית גת מה הוא אמר על כך שהיה והשתנה.

בקרית גת זה - - - תפריד את זה. גם בסעיפים התקציביים זה משרד הדתות ומשרד השיכון. אם אתה תבלבל את שני הדברים אז לא תצא - - - בזה צריכים מאוד הפרדה, זה בית כנסת והמועדונים זה - - -

משרד השיכון נתן את המבנה והם נתנו את התשתית.

אמיר, מקדש מעט באשדוד, בית כנסת של סבא שלי ובנו אותו ומשרד הדתות וכל הגופים שותפים בזה, פשוט לתפארת מדינת ישראל. באזור ח', זה בית כנסת של 350 מקומות לגברים, שירותים, איזה שבעה, למטה, 250 מקומות למעלה לנשים ו - - -

יש לי שאלה אליך, אם מדובר בצורך, אני מתנצל, אני חייב להגיד, אני מסתכל בכובע העירייה לעומת כובע המדינה, אם מה שאתה מתאר, מה שאתם מתארים, אלה דברים שהם שטנצים, הם קבועים בכל הערים, למה אין למעשה משהו מסודר שבו בית כנסת, מרכז מורשת, לא משנה מה, מודל? אני לא מבין למה כל פעם כל עירייה צריכה לבוא ו'רגע, אני אשאל' - - -

אנחנו חוזרים - - -

אני לא מבין, למה זה לא בא לי כקול קורא מהמדינה - - -

האם אתם פניתם?

על מה?

על זה, למשרד השיכון או משרד הדתות. פניתם? עשיתם תכנית ותקציב ופניתם?

בזמנו כשפנו קיבלו שני מבנים. פנייה שנעשתה אז, קיבלנו שני מבנים והעירייה נתנה תשתית. היום יש צורך חדש - - -

תפנו.

כן, צריך לבקש את השלישי באותו מודל, שהעירייה נותנת תשתית והמדינה נותנת את הקרווילות או את ה - - -

לא, בית הכנסת שלך הוא בסדר.

בית הכנסת שלנו זה משהו מאז. אותו דבר גם ביבנה, אותו דבר גם - - -

אז צריך לפנות. כן.

בית הכנסת שקיים עכשיו, בדיוק אותו דבר, גם שם. אותה תכנית, אין הבדל. רק שם נבנה ופה לא נבנה.

בסדר גמור. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.