הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

עודד פורר

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - ליאורה הירשהורן

מנהל אגף א' בשוק ההון, משרד האוצר - יואב צבר

מנהל מחלקת ביקורת, משרד האוצר - יצחק מלכה

רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר - איציק דניאל

יועץ השר, משרד האוצר - נדב שמש

מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר - טדי שוראקי

משפטנית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

מנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד הכלכלה - נעמי רייש

מנכ"לית איגוד בתי השקעות, קופות גמל וקרנות פנסיה - יוליה מרוז

מנכ"ל הלמן אלדובי בית השקעות, איגוד בתי השקעות, קופות גמל וקרנות פנסיה - רמי דרור

מנכ"ל הלמן אלדובי גמל, איגוד בתי השקעות, קופות גמל וקרנות פנסיה - איתי ברדה

מנהל בכיר, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

עו"ד, חברת גמא - אמיר ונג

יועץ משפטי, איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי - עודד אופק

פעילה, המשמר החברתי - שרה קרמר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

אור שושני

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015. אנחנו אחרי דיונים שקיימנו בנושא של החוק, והיום נעשה הצבעות ונסיים, ואני אברך רק בסוף, אחרי שהכול יעבור. ברוך, בבקשה.

בוקר טוב. אני אקריא רק את השינויים שעשינו. השינוי הראשון הוא שינוי בהגדרות, שלפיו אנחנו נותנים קיצור לחוק הפיקוח על קופות גמל: "חוק הפיקוח על קופות גמל – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005". זה רק שינוי טכני, כי אנחנו נעשה שימוש בחוק בהמשך.

באותו עמוד אני עובר להגדרה של "מתן אשראי". אני מזכיר שאנחנו מגדירים מה זה מתן אשראי, ואומרים שזו דרך עיסוק, למעט פעולות שקבע השר, לרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה – וכאן אנחנו משנים את פסקה (3), בהמשך כמובן לדיונים שנערכו כאן, באופן הבא:

"(3) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן שירות דרך עיסוק או משכירו שהוא אחד מאלה:

(א) מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ב) מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקם במכירת נכסים ובמתן שירותים שאינם פיננסיים למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;

(ג) מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי ולעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת."

למעשה אנחנו קובעים פה שמתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס ייחשב גם כמתן אשראי, וגוף שזו דרך עיסוקו יפוקח לפי החוק הזה, כשאנחנו ממעטים שלושה דברים: 1. מתן אשראי בסכומים נמוכים – אנחנו חושבים שמי שעיסוקו רק בסכומים נמוכים מ-30,000 שקלים לא יידרש לרישיון. 2. אם זה מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות נכס, כאשר בדרך כלל אנחנו מדברים על אשראי שניתן בין קמעונאי לסיטונאי. 3. סמכות לשר לקבוע אילו סוגים של מתן אשראי, לרבות לעניין התקופות ושיעור הריבית, ניתן יהיה להחריג לעניין הגדרה של "מתן אשראי".

אני עובר לסעיף 2. פה אנחנו מתקנים את הסעיף של המינוי של המפקח על נותני שירותים פיננסיים. קורא: "2(א) שר האוצר ימנה את הממונה כהגדתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, או עובד משרד האוצר, למפקח על נותני שירותים פיננסיים". פה אנחנו קובעים ששר האוצר ימנה או את הממונה על שוק ההון או עובד אחר ממשרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.

התיקון הבא הוא בסעיף 22(ב). מדובר בתוספת לבקשת יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כהן. קורא: "22(ב) חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות סעיפים 37 ו-38 והתוספת, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין". זאת החובה שיש לבעל רישיון כאשר יש שינוי שמחייב אותו לשנות את ההון הנדרש ממנו. כאן אנחנו רוצים שיהיה דיווח יזום שלו למפקח, כדי לחדד שהכוונה היא לבעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד. אנחנו נבהיר את זה בנוסח.

אני עובר לסעיף 42, אחריות להטעיה בפרסומת. זה תיקון לבקשת חבר הכנסת ילין. קורא: "42(ג)(1) יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה "פרסומת סמויה" – פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח כי האמור בה אינו פרסומת". היה חשוב לחבר הכנסת ילין שאנחנו נשתמש במונח "פרסומת סמויה" וזה השינוי שעשינו.

ב-42(ג)(4) יש שינוי שהקראנו אבל זה לא נקלט בפרוטוקול של הדיון, ולכן התבקשנו להקריא שוב: "השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת".

אני עובר לתיקון הבא. כפי שסוכם בוועדה ולבקשת הגופים לתת להם זמן להיערך, אנחנו דוחים את התחילה ל-1 ביוני 2017. קורא: "114(א) תחילתו של חוק זה, למעט סימן א' לפרק י"ז, ביום ז' בסיון התשע"ז (1 ביוני 2017), ( להלן – יום התחילה).".

זהו, אלה השינויים.

ברוך, תוכל להרחיב על סעיף 2(א) בפרק ב'? אני מבין שהכוונה בסופו של דבר היא לאחד, אז למה שהדברים לא יהיו ברורים ופשוטים?

לעניין 2(א) אנחנו סבורים שיש פה למעשה קריאת כיוון לשר האוצר למנות את הממונה על השוק ההון למפקח על נותני שירותים פיננסיים, או עובד של משרד האוצר. הממונה על שוק ההון זה אגף שכבר צבר ניסיון ומוניטין גם בהקשר של פיקוח יציבותי על הגופים המוסדיים, גם בהקשר של פיקוח על הגנת הצרכן - - -

אם הכוונה היא שיהיה כפל רגולטורי, למה לא להבהיר זאת?

לכן אנחנו נותנים את האפשרות לשר האוצר או למנות את הממונה או למנות עובד אחר. אני מזכיר, לדוגמה, שבהקשר של הנש"מים אנחנו דחינו את התחילה בשנתיים, כדי לתת לרשות המסים לנקות את השוק. כך שקיימת אפשרות שבסוף התקופה שר האוצר יחליט שיש לעשות איזושהי חלוקה בין נותני האשראי לבין הנש"מים ולעשות חלוקה בין המפקחים, כך שלעניין נותני שירותי מטבע יהיה רגולטור אחר מאשר הממונה על שוק ההון.

כאן אני מציע שתיקחו לעצמכם שלוש דקות לחשוב אם אתם רוצים לעשות איזה שינוי בנוסח שימנע כפל רגולטורי כזה או אחר.

אולי נשמע קודם את ההערות?

אנחנו נפתח את הדיון להתייחסויות. לפני כן, אני רוצה להודות לכל הגופים שלקחו חלק בדיוני הוועדה. אני חושב שהייתה כאן הטמעה של לא מעט מההערות. בין היתר ניתן זמן ארוך יותר להיכנס ולהסתגל. אני מבהיר שהמטרה של הצעת החוק הזאת היא לא פיקוח מתוך כוונה למנוע מחברות להתפתח, אלא המטרה של הצעת החוק היא ליצור פיקוח שייתן את הלגיטימציה לגופים חוץ-בנקאיים לפעול בשוק האשראי, לגדול ולתת אשראי. לא בכדי סך האשראי שמנוהל היום על ידי הגופים המוסדיים עולה על זה שמנוהל על ידי הבנקים, ולפי חוקי העבודה והחיסכון בארץ, הפער רק ילך ויגדל והכספים שמנוהלים על ידי הגופים המוסדיים ילכו ויתעצמו. בנוסף, כולנו רואים לפעמים שיש תחומים שבהם יש מחסור באשראי, מצוקת אשראי, ולשמחתנו השוק מתפתח יותר מהר מקצב הגידול של האשראי, ולכן הדבר הזה אמור לתת דחיפה ולפתח את השוק וגם את המשק.

יש הערות לגופי הממשלה? משרד המשפטים? לא. משרד הכלכלה? לא. אדוני, בבקשה.

אני עורך דין עודד אופק, מטעם איגוד החברות הממוסדות למתן אשראי. ראשית, אנחנו מודים לחברי הוועדה וליושב-ראש הוועדה ולמשרדים השונים שהיו מעורבים בזה. אנחנו מלכתחילה חיבקנו את החוק ואמרנו שאנחנו מעודדים אותו, ואני חושב שהדברים שהיו"ר אמר הם מאוד חשובים מבחינת קידום התחרות והרציונלים שעומדים בבסיס החקיקה הזאת.

לצד האמור, אני רוצה ללמוד היקש מחקיקה שעברה, למשל, בשנת 2011, של האכיפה המינהלית, כאשר לצד הדברים האלה אמר יו"ר הוועדה דאז להיות זהירים ביישום החקיקה. כי בסופו של דבר לרגולטור שימונה יהיה כוח אדיר בידיים, כוח שלא היה עד כה. צריך לזכור שבסופו של דבר המטרה היא לעודד את התחרות, ולכן יש לפעול ברגישות מול הגופים, למרות המטרה שעומדת לפני הרגולטור הזה, שהיא להגן על טובת הלקוחות. יש לשמור על הגופים השונים ולסייע להם להחיל את החקיקה הזו, להתכונן אליה, להיערך אליה, למרות שאדוני קיבל את הערתנו להאריך מעט את מועד התחילה ליוני.

תודה רבה, וגם תודה על תרומתך בהערות החשובות שהיו. יוליה, בבקשה.

אנחנו דיברנו אתמול עם משרד האוצר לגבי סעיף 13, שמונה את כל הגופים שכבר נמצאים תחת פיקוח ולכן הוראות הפיקוח של החוק הנוכחי לא חלות עליהם. אנחנו מבקשים להוסיף לרשימה קרן שייעודה הוא מתן אשראי, שמוחזקת על ידי תאגיד החזקה מוסדית כפי שמוגדר היום בחוק הפיקוח. לגבי בתי השקעות כגופים חוץ-בנקאיים, מכיוון שלהכניס את הגופים האלה לתחום מתן אשראי צרכני ולהגדיל את ההיצע נמצא חזק על סדר היום גם של הממשלה, אנחנו רואים שנכון לאפשר לקרן כזאת להיות בתוך הרשימה ולהיות מוחרגת מהוראות החוק הנוכחי. כי סוג כזה של קרנות השקעה הולך להיות כלי מאוד בסיסי בידי בתי השקעות כדי להתחיל לתת אשראי צרכני. ברוך, זאת הבקשה. אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף - - -

אבל מה הנימוק? הרי סעיפים 1 עד 16 מופיעים לעניין ההחרגות, והסעיפים שמוחרגים שם הם סעיפים שחל עליהם פיקוח במקום אחר. ברוך, אתה יכול להתייחס?

אנחנו מדברים על קרן השקעות שתהיה בשליטה של תאגיד החזקה מוסדית - - -

על תאגיד החזקה מוסדית חל פיקוח היום? יוליה, הרי בחוק אחר אתם מתנגדים לפיקוח על תאגיד החזקה מוסדית. אז אם תגידו שאתם מסכימים לפיקוח על תאגיד החזקה מוסדית, אני אגיד לך שאני שוקל את זה בחיוב.

אדוני, בדיון השני אנחנו חוזרים ואומרים שאין לנו שום התנגדות עקרונית לפיקוח על תאגיד החזקה מוסדית; הוויכוח שלנו שם, שהוא ויכוח פרטני ונוקב, הוא על התחולה של אותו פיקוח, כלומר, איזה הוראות פיקוח צריכות להיות מוחלות ואיזה לא.

אבל כל עוד אין פיקוח על תאגיד החזקה מוסדית, אי אפשר לפטור. נכון לחקיקה הקיימת, היום אין פיקוח על תאגיד החזקה מוסדית. אני יכול להגיד לך שעשינו הקלות ואנחנו שוקלים לעשות הקלות נוספות, מכיוון שהיום המדיניות של הממשלה ושל שר האוצר היא לא להכביד בנטל רגולטורי, אבל בסוף היום את צריכה להבדיל בין קרן השקעות לבין קרן שעוסקת בהלוואות. המטרה של החוק הזה היא להסדיר את כל נותני האשראי שאינם בנקאיים, וכל עוד באף חוק אחר לא קיים פיקוח על תאגיד החזקה, אין לנו יכולת לפטור. עם זאת, השר כן יכול לתת פטורים במקרים כאלה ואחרים. ברוך, אתה יכול לתת את ההתייחסות המקצועית שלך?

כרגע יש חריג, למשל, לגוף שנשלט על ידי חברת ביטוח, כי על חברות הביטוח יש פיקוח. אבל לגבי קרן שתוקם על ידי תאגיד החזקה, מכיוון שאין פיקוח על תאגיד ההחזקה, אנחנו לא רואים שוני בין קרן כזאת לבין תאגיד אחר שנותן אשראי. ואם אנחנו מדברים על הגנות צרכניות ללקוח, אז על פניו אין סיבה שלצרכנים או ללקוחות של אותה קרן לא תהיה הגנה צרכנית לפי החוק שלנו. לכן בשלב הזה אנחנו חושבים שעל פניו, לפני שבדקנו את זה, אולי כן חשוב שיהיה פיקוח על הקרן הזאת. אם תוקם קרן כזאת לאחר שהחוק יחוקק, יש לנו סעיף שמאפשר לשר לפטור סוגים של גופים באותו סעיף של פטור, ויכול להיות שככל שזה יהיה נכון, הוא יפטור את הגופים האלה. אבל בשלב הזה אנחנו חושבים שלא נכון יהיה להחריג אותו בחקיקה ראשית.

בעניין זה, אחרי סעיף 16 מופיע 13(ב): "השר רשאי בתקנות, באישור ועדת הכספים, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 12..." – אגב, אולי הם יסכימו להוריד כאן את ועדת הכספים ורק השר יאשר. ברוך, מה אתה אומר?

לא, לא, לא.

אני צוחק, אנחנו לא באמת הולכים לעשות שינוי בזה.

(ממשיך לקרוא את 13(ב)): "... בהתייעצות עם שר המשפטים, לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים".

יוליה, אם יש לך עוד שאלה, בשמחה. אבל אני רק אומר שאם וכאשר יהיה פיקוח על תאגיד החזקה מוסדית, אני באופן אישי אשקול תיקון של החקיקה, מכיוון שאני נגד כפל רגולטורי. אני מזכיר לך את הדיונים שלנו בישיבות הקודמות, ותאמיני לי, חלק מהדברים עלו בתיקון התסקיר שפורסם וחלק עוד יעלו. אני לא חובב כפל רגולטורי.

אני חושב שהפתרון הזה יותר טוב מאשר פיקוח על החזקה מוסדית.

אני ממש מסכים. אומר כאן חבר הכנסת פורר, ויכול להיות שזה יהיה קו שיוביל אותו, שיש לפקח על הגוף ולא על ההחזקות. אני בהחלט מצדיק כאן את הגישה של חבר הכנסת פורר. יוליה, יש לך עוד שאלה?

רמי, אתה רוצה לדבר על הקרן עצמה?

לא, אני מבין את המטרה של החוק ואני מבין את הכוונה. אני חושב שיש בסעיף 13 שורה של גופים שבאמת נכנסו תחת - - -

רמי, תציג את השם המלא והתפקיד לפרוטוקול.

אני רמי דרור, מנכ"ל "הלמן אלדובי" בית השקעות. קודם כול, אנחנו בהחלט מברכים את היו"ר ואת הוועדה על הקידום של החוק הזה, שהוא חשוב מאוד ונועד להגן ולהסדיר את הנושא של מתן אשראי, וכמי שעומד בראש בית השקעות ומכיר את רמות הממשל התאגידי שקיימות בבתי השקעות ומנגד רואה את הזירות השונות של האופציות הבינאריות וכל אותם גופים לא מפוקחים, אני חושב שאין ספק שצריך שיהיה פה תהליך של הסדרה.

עם זאת, בית השקעות הוא גוף שעובד בכללי ממשל תאגידי מחמירים ביותר, שחלים עליו מעצם זה שהוא מחזיק בתאגידים מוסדיים מפוקחים, ולכן כל הדנ"א של ארגון כזה מוטמע ומובנה וחייב להתנהל כמו בית מרקחת וכך הוא אכן מתנהל. יותר מזה, עוד השנה, אני מניח, תקום כבר רשות הפיקוח על שוק ההון, שתסדיר את כל תהליך הפיקוח על בתי השקעות.

אני מכיר את הלך הרוח הציבורי, אני חי את הלך הרוח הציבורי ואני מכיר את עמדת איגוד בתי ההשקעות, שתומך בהקמת רשות הפיקוח, כאשר כל הדיונים כרגע הם על התחולה של חלק מהסעיפים ולא על עצם קיום הפיקוח או הרשות עצמה. עם זאת, אנחנו מבקשים שלא תיווצר פה הפליה בין חברות ביטוח לבין בתי השקעות בנושא של אפשרות של מתן אשראי והקמת קרנות השקעה בתחום האשראי. ולכן אנחנו הצענו להוסיף לסעיף 13, בסייגים לחובת הרישוי, סעיף טכני קטן שאומר שקרן בשליטת תאגיד החזקה מוסדית כפי שזה מוגדר בהצעת החוק, יוחרג גם הוא, כדי לעודד את התחרות ולהקל מעט על הרגולציה, כאשר ממילא מדובר בגופים שהם או כבר מפוקחים כרגע או שיהיו מפוקחים בקרוב מאוד, ובכל מקרה אלה גופים שפועלים בצורה מוסדרת ולא בצורה פרטיזנית. לא על זה נועד החוק להגן, לא על בתי השקעות, כי על בתי השקעות יש כללי ממשל תאגידי מחמירים ויש בדנ"א שלהם, מעצם החזקתם בגופים מוסדיים מפוקחים, פעילות מסודרת ומוסדרת.

רמי, תודה. אני רוצה להבהיר שאנחנו כבר עשינו מספר תיקונים בנוסף לתיקון הזה, למשל, תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות, שלצורך העניין המטרה שלו דווקא... בפיקוח על הבנקים ניסו לחסום את הגופים החוץ-מוסדיים, וזה אחד התיקונים שעשינו שדווקא כן נותן אפשרות לצמוח. כלומר, המדיניות שלנו היא כן לתת לכם כלים לפעול בתחום האשראי. מה שאמר חבר הכנסת פורר, ויוליה מכירה את זה טוב מדיונים אחרים, זה שיש אפשרות לפקח על חברת האחזקות, ואז הכול מפוקח, או לפקח על כל דבר. יש גישות לכאן ולכאן, כשהגישה שפחות מכבידה היא לפקח על מה שצריך לפקח. כי אם מפקחים על כל בית האחזקות המשמעות היא שיכולים לפקח על פעילויות שהן לא בהכרח פעילויות הליבה. למשל, יכולה להיות לך קופת גמל, יכולה להיות לך קרן למתן הלוואות או אשראי, ואנחנו רוצים שתפעלו בתחום האשראי. החוק הזה נועד לקדם פעילויות של גופים חוץ-בנקאיים בתחום האשראי ויכול להיות שגם תחומים אחרים. זאת הסוגיה שיש וזאת סוגיה ארוכה מאוד ומוקדשים לה לא מעט דיונים במסגרת הפיקוח על שוק ההון, כולל ניסוחים שמשתנים מישיבה לישיבה. וצריך לזכור שעדיין יש כאן את סעיף (ב), שמתיר לשר, באישור ועדת הכספים, לעשות התאמות לנוכח שינויים כאלה ואחרים.

יש הערות נוספות?

אני עורך דין עידו מלין, ממשרד זילברברג, מלין. משרדנו מייצג גם מספר נש"מים וגם נותני אשראי קיימים היום, עוד לפני הרישיון. הם לא נותנים סכומים כל כך גבוהים.

קודם כול, אנחנו מברכים על הצעת החוק, אנחנו חושבים שבחלק מהדברים זה באמת יפתח את השוק לתחרות, ולא רק לשחקנים הגדולים אלא גם לשחקנים הקטנים. וברגע שיהיה למישהו שלט על הדלת שהוא מוסדר על ידי משרד האוצר, אני חושב שזה ייתן לציבור אפשרות להאמין באותו מקום ולקחת אשראי ממנו.

עם זאת, משיחות שאנחנו מקיימים כבר כמה חודשים בעקבות הצעת החוק, עולה שהנש"מים, גם הקטנים וגם הבינוניים, לא מכירים את השינויים שהולכים להיות. והחשש שלהם, הפחד שקיים, הוא לא תמיד פחד מוצדק, ואני חושב שאחרי אישור החוק צריך, גם על ידי משרד האוצר וגם על ידי הוועדה, להגביר את המודעות. כי לא יודעים על מה מדובר, הם חושבים שצריך להפקיד ערבויות בסכומים מאוד גבוהים, הם חושבים שיהיו עליהם דברים מאוד גדולים לבצע בעקבות החוק – וחבל, כי כך זה בעצם מתפספס, ומה שיקרה בסופו של דבר זה שיישארו אותם ארבעה-חמישה גופים גדולים.

דבר שני, נושא שעלה בוועדה ולא ראיתי התייחסות סופית אליו, הוא שהבנקים היום מצרים את רגליהם של הנש"מים, ולכן צריכה לצאת קריאה די מוחלטת מטעם הוועדה לבנקים, לתת למי שיקבל רישיון מעמד שווה כמו כל לקוח אחר, כולל מבחינת מתן אשראי, כי הם צריכים להעמיד ערבות. ואם לא ייתנו לו להעמיד ערבות, כי הרי הם לא מחויבים לתת אשראי, לא יהיה לאותו נש"מ איך להעמיד ערבות מלבד להפקיד פיקדון, דבר שיוצר משחק לא שווה לעומת השחקנים הגדולים, שאין להם שום בעיה להעמיד ערבויות. ולכן צריכה לצאת קריאה מהוועדה, ממשרד האוצר, למפקחת על הבנקים, לתת הנחיה חד-משמעית שאותם גופים שיוסדרו – שעברו אישור, שעברו פיקוח, שעברו הכול – יקבלו מעמד אשראי הוגן בתוך הבנקים עצמם.

ולעניין השירותים שלהם והעמלות שהם מקבלים, הודיע לי השבוע נש"מ שהודיעו לו שמעלים לו את העמלות ו-"אם אתה רוצה, תלך". עכשיו, הוא כבר עבר שני בנקים, לאיפה הוא ילך? ומדובר במישהו עם היקפים מאוד גבוהים, מישהו שהכול אצלו מדווח ומוסדר, ובכל זאת הבנק לא רוצה להתעסק איתו. אז צריך לתת התייחסות גם לנושא הזה, כדי שבסופו של יום אכן יהיו פה עשרות שחקנים, גם קטנים ובינוניים ולא רק גדולים.

תודה רבה ושיהיה בהצלחה עם החוק הזה.

תודה רבה לך. אחרון הדוברים, ונג, בבקשה.

אני רוצה לברך את אדוני היושב-ראש, את משרד האוצר, את צוות הוועדה, את היועצת המשפטית. זה לא סוד שלא כל ההערות שלנו התקבלו, אבל הדיון כאן בהחלט צריך להיות מודל לצורת דיון מסודרת, מעמיקה, ממצה, בחקיקה חשובה ומורכבת כזאת, ואנחנו מודים על כך לוועדה ולעומד בראשה.

תודה רבה. האם יש הסכמה לעניין סעיף 2(א)?

כן, אדוני. אנחנו לא נקבע בחוק שזה יהיה הממונה על שוק ההון, מהטעמים שהזכרתי, אבל אנחנו נייצר איזושהי ברירת מחדל שבסעיף 2(א) יהיה כתוב שהממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים. כלומר, ברירת המחדל תהיה הממונה על שוק ההון, אבל שר האוצר יהיה רשאי למנות עובד אחר במקומו.

תודה רבה, ברוך.

אפשר עוד שאלה קטנה? סעיף 16, ברשימת ההחרגות מדבר על יחיד שעיסוקו במתן אשראי - - -

מגיע תסקיר חוק בנושא הזה. פשוט יש עוד חוק לגבי פעילות אינטרנט, P-to-P וכל הדברים האלה. למעשה הנושא של מתן אשראי מתחלק לשלושה: לחוק הזה, כלומר, החוץ-בנקאי, לפעילות אינטרנט ולגמ"חים.

אז אפרופו החוק שמגיע וההסדרה של P-to-P, שאני מבינה שלשם זה מתייחס; פה, בהקשר הזה, זה יכול להיות יחיד או קרן, ברוך?

כשיגיע החוק ההוא נתייחס לזה.

כרגע התכלית של הסעיף הזה היא אותם יחידים, למשל פנסיונר שיושב כל היום על פלטפורמות של P-to-P ורק נותן הלוואות, וזו דרך עיסוקו והוא עושה רק את הדבר הזה. אנחנו לא חושבים שנכון לתת לאותו פנסיונר רישוי, ולכן כרגע הכוונה היא ליחיד, ולא הייתי מרחיב את זה בשלב הזה לקרן.

אוקיי, תודה. אני מעמיד את כל החוק להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור החוק, בכפוף לתיקונים שהוקראו לפרוטוקול – פה אחד

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, אושר בכפוף לשינויים שהוקראו לפרוטוקול.

אין נמנעים ואין מתנגדים. החוק אושר בוועדה. אני רוצה להודות לכל המשתתפים בישיבה, אני רוצה להודות לנדב שמש ממשרד האוצר על הירתמותו, אני רוצה להודות לגברת אריאלה מלכה על כל פעילותה, ולשניים שעשו וטרחו במיוחד – היועצת המשפטית של הוועדה, ורד קירו, ולך ברוך. עשית עבודה מצוינת.

גם עורך דין אייל בן-ישעיה, שעובד איתי על זה.

וגם לאייל כמובן. תודה רבה, חברים, עשיתם עבודה טובה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:35.