הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 67
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ו (26 ביולי 2016), שעה 14:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/07/2016
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה- 2015 (מ/931), הקראה, דיון והצבעות
מוזמנים
¶
כרמית יוליס - ראש אשכול נדל"ן, משרד המשפטים
אסתי ורהפטיג-בס - משפטנית, משרד המשפטים
רותם ארנרייך - עו"ד, משרד המשפטים
יאיר גרדין - מתמחה, משרד המשפטים
יהודה זמרת - יועץ משפטי, משרד הפנים
סיון להבי - סגן מנהל המינהל, משרד הפנים
עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד השיכון
ערן ניצן - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
מעיין נשר - רכזת שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר
דנה גרוסמן - מחלקה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר
פנינה קפלן - ממונה תכנון, המשרד להגנת הסביבה
עירית בשן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה
עפרה כרמון אבן - מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה
בישארה פראן - נציבות שירות המדינה
ערן פייטלסון - יועץ, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי
פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי
שרית דנה - פורום ה-15
ישי איצקוביץ' - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ
מרק מוסיפר - ראש התארגנות אזרחית, פורום הדיור הציבורי
רמי שדה - סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת קדמת היובל
ד"ר יעל פדן - ראש תחום עירוניות וצדק חברתי, עמותת במקום
שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום
חומי נובנשטרן - סמנכ"לית, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
הילה שואף קולביץ - מנהלת, המכון לרפורמות מבניות
מאור מילגרום - חוקר המכון לרפורמות מבניות
אייל אוכמן - יו"ר, איגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית
אסף שאול - חבר הנהלה, איגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית
ד"ר מאיר גולדמן - מנכ"ל, חברת יעוץ אסטרטגית (פרטית) - להתחדשות עירונית
ד"ר עדינה עבאדי - מורה בכירה, האגודה לזכויות האזרח
אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרויקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב
בקי קשת - עו"ד, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם
עטרת חן הורוביץ - רבנים למען זכויות אדם
רות תם - אדריכלית, חברה למתנסים- מנהל קהילתי גנים
דורית לוי - פעילת שכונות
מלי פולישוק-בלוך - נציגת שר האוצר בוועדת התכנון והבנייה, תל-אביב
בן עמי מכלוף - משקיף
מיכאל בן הרוש - משקיף
יצחק שפריר - כלכלן, חבר ועד
דינה רווה - המשמר החברתי
אפרת מעיין ברזל - משקיפה
רם חלפון - פעיל חברתי
יוסי חמני - נציג גבעתיים
רועי נחמיאס - נציג מתנגדי פינוי ובינוי, גבעתיים
דניאלה לוטן - נציגת מתנגדי פינוי ובינוי
אורה קרמן - אזרחית ותיקה, גבעתיים
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר אלי כהן
¶
חברים, אנחנו היום כאמור דנים בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הקראה בחלק מהסעיפים והצבעות.
אני רוצה היום להציג את סדרי הדיון. חבר הכנסת גואטה, אני רוצה שכולם יידעו את סדרי הדיון. אחד, היום תהיה, קודם כל, התייחסות של חברי הכנסת בלבד. שמענו את כל נציגי הציבור, שמענו את כל הגופים השונים. לכן, היום לפי הכללים נוכל לשמוע את חברי הכנסת, וחברי הכנסת יוכלו לתת את הסתייגויותיהם לחוק.
שניים, אנחנו לצורך העניין נשמע את ההתייחסות של המחלקה המשפטית, של תומר רוזנר ושל גלעד כשתומר יסביר את השינויים וגלעד יקרא את מה שצריך לקרוא.
לאחר מכן אנחנו נעבור להסתייגויות חברי הכנסת. אנחנו קיבלנו אותן בכתב, ולצורך העניין כל חבר כנסת יוכל להציג אותן עד רבע שעה. אם צריך, גם לטובת חברי הכנסת, אנחנו נחדש את הישיבה ב-18:00, ככל שהדבר יידרש.
לאחר שיהיו הסתייגויות חברי הכנסת, אני אבקש משניים: מערן ניצן ממשרד האוצר, ומעינת גנון ממשרד הבינוי השיכון, אלא אם כן תגידו מישהו אחר שאתם תחליטו, היום בערב אם צריך להידיין עם חברי הכנסת על הערות כאלה ואחרות שיש להם כיוון שהשאיפה שלי היא להביא נוסח כמה שיותר מוסכם.
יש שלושה נושאים שאני אומר בפתח הדברים שאני מחפש לשמוע ולראות איך מגיעים בהם להסכמה: אחד, נושא הארנונה. אני יודע שעו"ד זמרת, ואין לי ספק לגבי כנותו של השר אריה דרעי לגבי סוגיות חברתיות ולאפשר מכיוון שאנחנו רואים בהתחדשות עירונית גם פרויקט חברתי. זמרת, דיברנו לפני ואני מבקש שתציע נוסח. אני יודע שגם חבר הכנסת גואטה עובד על הנושא הזה.
הדבר השני, ארצה לשמוע התייחסות של משרד האוצר לעניין הסוגיה של מקורות התקציב – כן קרן, לא קרן. כאמור, הנוסח הכחול הגיע בלי מקורות תקציב.
הדבר השלישי, איפה משרד הבינוי?
היו"ר אלי כהן
¶
נצטרך לשמוע את משרד הבינוי כשהם יגיעו לגבי הנושא של תנאים וכשירות לעניין מינוי מנהל הרשות.
חבר הכנסת גואטה, עד מתי יש לך זמן?
היו"ר אלי כהן
¶
אתן לחבר הכנסת יונה לדבר.
עינת, את יצאת לשנייה ואני אמרתי שנשמע היום את הסתייגויותיהם של חברי הכנסת. ביקשתי גם ממשרד הבינוי שאני מניח שזו את, וגם ממשרד האוצר שאני מניח שזה ערן ניצן או אם אני אמנה מעיין נשר מטעמו, להידיין עם חברי הכנסת על ההסתייגויות שלהם הערב. הערב לתפוס איתם, לדבר ולהידיין איתם. אגב, אני בעניין חברי הכנסת לא מפריד בין קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה להביא לנוסח מוסכם. החוק הזה כלל לא מעט תיקונים.
באופן עקרוני אמרנו שקודם כל תומר יציג ואחר כך גלעד יקריא, אבל ביקשו חבר הכנסת יונה וחבר הכנסת גואטה לדבר בגלל שהם לחוצים בזמן לדבר. לכן, אתן להם.
חבר הכנסת יונה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אתה ציינת את שלוש הסוגיות המרכזיות שדורשות איזשהו דיון אינטנסיבי, חשוב, מבני. אבל אני רוצה להביע ברשותך איזה מחאה כי אנחנו קיבלנו את הנוסח של החוק, במיוחד בסוגיה הזו של נושא הארנונה שהנה עכשיו אנחנו מתבקשים או מישהו פה מתבקש, בין אם זה משרד הפנים או משרד האוצר, לתת מענה לסוגיה הזו. אבל מה שקצת מציק, ואני מתאר לעצמי שאני לא מדבר רק בשם עצמי, שהנה אנחנו יושבים ושוקדים על המלאכה של ניסוח וניסוח מחודש של החוקים הללו, ואנחנו מגיעים לישיבה, והנה הדברים שעל פניו סוכמו נשמטים בדיון הזה והנושא של הארנונה הוא דוגמה מרכזית. אני רוצה להביע את החשש שמא הוא אינדיקציה לכך שאנחנו הולכים למצב שבו נעקר את החוק הזה מתכניו במובן זה שהמגננה או ההגנות שאנחנו רוצים להבטיח לדיירים ילכו ויתפוגגו, ובסופו של דבר מה שנוציא מתחת ידינו זה חוק שיותר עוסק בזכויותיהם של היזמים ופחות בזכויות של הדיירים.
אני באמת רוצה להעריך את הדיונים שאתה מנהל כאן שנעשים בפתיחות ואתה מאפשר לכולנו להביע את עמדותינו ואת ההסתייגויות שלנו. אבל, הנה ראה פלא. כל פעם אנחנו מגיעים לאיזשהם פחות או יותר סיכומים טנטטיביים, מקבלים את הצעת החוק במתכונת המעודכנת שלה, והנה הרוח הטובה שאתה משרה על הדיונים מתפוגגת. לא הרוח עצמה, אלא היא לא מקבלת ביטוי בניסוחים המעודכנים של הצעת החוק.
לסיום, אני מביע חשש מאוד מאוד גדול שבסופו של דבר מה שייצא מתחת ידינו זה איזשהו חוק שהוא מעקר מתוכו את התכנים שבאים להגן על הדיירים, ומקדם בעיקר את היזמים ואת הכדאיות שלהם להיכנס לתוך הפרויקטים הללו.
תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אלי כהן
¶
תודה, חבר הכנסת יונה. הערתך היא בהחלט חשובה.
חשוב לי לציין, ואני חושב שמי שקורא את הנוסח הזה ביחס לנוסח המקורי, רואה את כמות השינויים המהותית שנעשתה בו. צריך לזכור שלצורך העניין ככל שהפרויקטים האלה ייצאו אל הפועל מי שייהנו מהם בעיקר, וזה המטרה שלנו, זה למעשה אותם דיירים. באמת מפאת קוצר הזמן לא ארחיב את כל השינויים שנכללים בחוק שהם כבר מוסכמים כמו הנושא של הדיור הציבורי שגם אתה היית שותף לזה, וגם חברת הכנסת לוי אבקסיס, נושא של מינהלות עירונית שלצורך העניין גם הוא נכנס, תוספת של נציגים מהממשלה שגם הוא נכנס, תוספת של קרקעות משלימות שגם הוא נכנס.
היו"ר אלי כהן
¶
תיכף יציג עו"ד זמרת את הסוגיה של הארנונה, נציג משרד הפנים. אני כבר ביקשתי ממני להציע נוסח שנחיה איתו.
צריך לזכור שאנחנו רוצים לתת הנחה, אבל הנחה למי שכן זכאי. אני גם יודע שחבר הכנסת גואטה פועל בנושא מול משרד הפנים. אין לי צל של ספק שגם שר הפנים אריה דרעי וגם חבר הכנסת גואטה - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
יש לנו כבר תשובה לזה פחות או יותר. התבקשתי היום על ידך לסיים, ואני אגיד לך פחות או יותר איפה אנחנו עומדים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
בגדול, עם כל הכבוד, ולשר הפנים באמת חשובות השכבות החלשות, אבל אי-אפשר שכחלון יקירי יקים ועדה ויבקש שאנחנו נשמור על - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לא, אבל אתה לא יכול לקחת את הכסף משם. דיברנו על נושא הארנונה, שיפוי של הארנונה. על זה ביקשת ממני אתמול, אלי. דיברנו על הנושא הזה בכמה ישיבות שלא יקרה מצב שאותם דיירים בדיור הציבורי או גם לא בדיור הציבורי, אבל שהם שייכות לשכבות החלשות - - -
היו"ר אלי כהן
¶
עו"ד זמרת, חבר הכנסת גואטה מדבר עכשיו על סוגיית הארנונה. על מנת גם לסייע לחבר הכנסת גואטה להיות תמציתי אני רוצה להגיד שאני אסכים לכל נוסח – אני לא יודע אם זה קרן, לא קרן, משרד האוצר אין לו עניין בנושא הזה – על מנת שוב לתת נוסח שנוכל לתת את האפשרות לתת הנחה בארנונה לאוכלוסיות מוחלשות. זו הרוח של הדברים שצריכה להיות.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אנחנו רוצים שלא יהיה מצב שדייר בדיור הציבורי או בשכבות החלשות שמעבירים אותו לבניין אחר ששילם עד עכשיו ארנונה בסכום מסוים, יעלו לו את הארנונה משתי סיבות: פעם אחת – בגלל התוספת של ה-20%. הרי נותנים להם דירה גדולה ב-20%.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לא משנה, תוספת שטח. תודה על התיקון. שלא יצטרכו להוסיף אגורה שחוקה על הגדלת השטח.
דבר שני, סיווג. יש הרי אפשרות שראש הרשות יבוא מחר ויגיד: רבותי, זה נהיה עכשיו מתחם יוקרתי ואני מעלה את הארנונה, ומרגע זה הזקנה הזאת תצטרך לשלם.
היו"ר אלי כהן
¶
אני רוצה שנהיה ברורים על מנת שנוכל להתקדם בניסוח. עו"ד זמרת, יש כאן שתי התייחסויות בעניין הארנונה: אחד – אומר חבר הכנסת גואטה שכתוצאה מפרויקט של התחדשות עירונית לא יהיה סיווג שונה באותה שכונה, סיווג חדש.
יהודה זמרת
¶
הפרויקט לא עושה. אבל אם הסביבה בשלב מסוים הפכה להיות בתים נמוכים, אני חייב להביא את הסיווג כי היום זה כבר אזור אחר. אני לא אשאיר את ה - - -
היו"ר אלי כהן
¶
לא, לא. אנחנו רוצים להבטיח X שנים שלא יהיה סיווג, שלא יהיה שינוי סיווג לתקופת זמן מסוימת.
יהודה זמרת
¶
לא. קודם כל, בפרויקט עצמו יש דיירים חדשים, ישנים. אם הפרויקט הזה הוא היום פרויקט שהוא הצליח, ואנחנו רוצים שהוא יצליח, הסיווג ישתנה.
היו"ר אלי כהן
¶
עו"ד זמרת, אם אנחנו עושים פינוי-בינוי באזור יוקרתי, הוא היה לפני כן אזור יקר, הוא יישאר אזור יקר. ואם אנחנו עושים שינוי באזור שהוא חלש יותר, אנחנו רוצים פרק זמן שלא יהיה שינוי כי אנחנו רוצים אינטגרציה חברתית. במסגרת הדיונים שלנו אנחנו רוצים שהתושבים החלשים שהיו יישארו, ולכן אנחנו רוצים פרק זמן מינימלי שבו שינוי הסיווג לא יהיה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני הבנתי מהייעוץ המשפטי של משרד הפנים בשיחה ארוכה שעשינו בבוקר, ומזה שבדקתי את הנושא לבקשתך, שלשר הפנים בסופו של יום אין שום אפשרות לחייב את הרשות לפטור אותם מזה. הוא יכול בתקנה - - -
יהודה זמרת
¶
יש לו סמכות לקבוע תקנות. יש הבדל בין רשות לבין חובה. אני מגיע בסמכות שברשות. הרשות בוחנת את הצרכים שלה, את היכולות שלה, את התקציב שלה. היא קובעת לעצמה והיא אחראית לעצמה. ואם היא נתנה הנחה היא צריכה למצוא מוצא תקציבי לזה. ברגע שהמדינה באה ובחקיקה רוצה לחייב רשויות מקומית לתת הנחה שבחובה, קודם כל, זה תמיד לא מגיע מספיק מדויק כי זה כללי. לא מתאים לכל רשות, לא מתאים לכל נתונים, לא מתאים לכל פרויקט שאנחנו נמצאים בו. לכן, אמרנו סמכות שברשות - כן. סמכות שבחובה - - -
היו"ר אלי כהן
¶
עו"ד זמרת, אני מבקש שתמצא נוסח שיתייחס לשתי הסוגיות שמקובלות על כלל חברי הוועדה, ואני מבקש מחברי הכנסת - - -
יהודה זמרת
¶
- - - לשנות את החוק, אני חושב שזה לא נכון. אני בא ואומר, אני חושב שאם נעמיד רשות מקומית - - -
היו"ר אלי כהן
¶
עו"ד זמרת, רוח הדברים היא ברורה. אני מבקש שתמצא נוסח. תתייעץ עם חבר הכנסת גואטה. חבר הכנסת גואטה הביא נוסח שמקובל על כולנו שהתייחס לשני דברים: אחד - -
היו"ר אלי כהן
¶
כן. אני אומר חמש שנים לא מעלים את הסיווג של השכונה – זה אחד. זה אנחנו מבקשים שיהיה מוחלט.
שרית דנה, סליחה. בפעם הבאה את יוצאת.
היו"ר אלי כהן
¶
בסדר. פשוט קשה לנו לנהל את הדיון ככה.
הדבר השני, יתייחס לנושא הזה. חבר הכנסת גואטה, תנסו להביא נוסח מוסכם. עו"ד זמרת, יש לך ניסיון רב ועשיר, ואני בטוח שתמצא פתרון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
כאילו מה? שר הפנים דואג לעיריית תל-אביב שאין לה בעיות של מסים, של תקציב, במקום לדאוג לאוכלוסייה המסכנה הזו שעכשיו תיאלץ לצאת החוצה במקום להיות חלק מהפרויקטים האלו? אני מנסה להבין. כי אלו אומרים אפשר להכניס בחוק - - -, להכניס בחוק.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אף אחד לא משלם את זה כי זה לא - - - . מה שהיה הוא שיהיה. אתה מקפיא את המצב.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אבל תקשיבו למה שאנחנו מציעים, אולי עוד אופציה. דקה, אתה סתם מתווכח. זה דווקא בעניין הזה.
היו"ר אלי כהן
¶
אנחנו נגיע ונשמע. אני מבטיח לך, אצלי בישיבה כמה זמן שצריך. נחזור לעניין הזה, לא מיצינו אותו. הבנו את הבעיה.
היו"ר אלי כהן
¶
יוליה, יוליה, פעם ראשונה. חברת הכנסת יוליה, זה מפריע.
תומר, תן בבקשה סקירה. אחר כך גלעד יציג.
תומר רוזנר
¶
צהריים טובים, אדוני. אני אתן סקירה ממש ממש קצרה על התהליך שעברנו מאז הדיונים הקודמים. בעקבות הדיונים הקודמים וההצעות והסיכומים שהיו בוועדה אנחנו באנו בדברים, בעיקר בראשות יושב-ראש הוועדה והצוות שמלווה אותו, אל מול נציגי משרדי הממשלה השונים בכל הנוגע להצעת החוק. מונח בפניכם הנוסח שבו מפורטים השינויים שהוסכמו, שיושב-ראש הוועדה בעצם מציע לכלול כרגע בהצעת החוק בעקבות אותם דיונים מול הממשלה. הסימונים של עקוב אחר שינויים הם אותם שינויים מהנוסח הסופי הקודם שהיה בפניכם.
היו"ר אלי כהן
¶
חבר הכנסת גואטה, אני באמת מציע שתצאו החוצה ותסגרו ניסוח. תביאו לנו ניסוח, אנחנו נקבל אותו. צאו ותסגרו גם עם חברת הכנסת מלינובסקי.
תומר רוזנר
¶
השינויים שמופיעים בפניכם בצורת עקוב אחר שינויים הם אותם שינויים לעומת הנוסח הקודם שבו יש התייחסות להבדלים בין הנוסח הקודם לנוסח הזה. לדוגמה, נושא הארנונה כרגע מופיע בצורה מחוקה כיוון שזה בעצם היתה עמדת הממשלה נכון למועד ההוא. גם נושא מימון של הקרן מופיע כרגע מחוק. כלומר, הוועדה סיכמה שהיא מבקשת שזה יהיה בנוסח, הממשלה לא הסכימה. לכן, זה מופיע כרגע כמחוק. הוועדה כמובן היא זו שתקבל, בסופו של דבר, את ההחלטה מה יובא למליאת הכנסת לקראת ההצבעות.
אני אציע שגלעד יעבור בצורה מסודרת על אותם שינויים בקצרה. הם מופיעים בפניכם בכתב. איפה שצריך להקריא, הוא גם יקריא את השינויים עצמם.
תומר רוזנר
¶
למען הסר ספק, הנוסח שאנחנו מדברים עליו הוא הנוסח שמוחתם עליו התאריך ה-21.7, נוסח להצבעות.
גלעד קרן
¶
בעמ' 3 סעיף 4 – תפקידי הרשות. בפסקה (8) אנחנו כותבים בעקבות הערות חברי הכנסת: "וכן קידום מחקר ופיתוח הידע בתחומי ההתחדשות העירונית.".
בעמ' 4 בפסקה (9) אנחנו מוסיפים שקידום הפעולות שתעשה הרשות יהיו בשים לב, בין היתר, להוראות הדין לעניין שימור אתרים – מה שהיה קודם - ואנחנו מוסיפים: ומבני דת.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אז תבקש על הארנונה. תאמין לי, זה יהיה דרך ארץ קדמה לתורה. בוא נתחשב במסכנים, ותאמין לי - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אורלי, אל תבלבלי את המוח. עשינו כבר עשר ישיבות, לא באת אפילו לאחת מהן. תבואי לישיבות.
גלעד קרן
¶
עמ' 5 פסקה (4) לסמכויות הרשות – אנחנו מוסיפים שלעניין פעולות הסברה, שזה יהיה לרבות הנגשת מידע.
באותו עמוד סעיף (5א) ו-6 הופיעו בנוסח הקודם כשני נוסחים חלופיים. בסופו של דבר, פסקה (5א) נמחקת, ואנחנו מקבלים את הנוסח בסעיף (6) בשינוי קל. אני אקריא את הנוסח: "(6) לסייע לרשויות המקומיות ולעודדן בקידום תהליכים של התחדשות עירונית בתחומן, ובכלל זה, בתחום פיתוח תשתיות ולקדם עריכת הסכמי פיתוח להתחדשות עירונית עם רשויות מקומיות".
היו"ר אלי כהן
¶
רגע, ניתן לו לסיים להקריא. אני בטוח שיש לך הרבה הערות, נשמע אחרי זה את כל ההערות. הוא פשוט מסיים את שלב ההקראה.
גלעד, בבקשה.
גלעד קרן
¶
בעמ' 6, כפי שאתם רואים, יש פה נוסח חסר לעניין תנאי כשירות של מנהל הרשות. כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, נציגי הממשלה יציגו בהמשך את הצעתם לסעיף הזה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא הסתייגויות. בעמ' 6 סעיף 5 – זה מין סעיף פתוח שאני לא מבינה מה המטרה שלו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אתה יודע שהנוסח צריך להגיע לפני ההצבעות בכלל ב-24 שעות, אם אינני טועה.
גלעד קרן
¶
בעמ' 7 אנחנו מוסיפים לעניין סמכויות הממונה על פניות הדיירים סעיף קטן (ג1) שזה הגבלת זמן להחלטת הממונה. אקריא את נוסח הסעיף: "(ג1) החלטת הממונה תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת הפנייה אליו, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את המועד האמור בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים נוספים במצטבר.".
באותו עמ' בסעיף 16 לעניין הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול רשויות מקומיות, אנחנו מוסיפים שההכרזה תהיה בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
בנוסף, אנחנו מוסיפים שהוועדה המייעצת רשאית להורות על תנאים לעניין הסכמת רשות מקומית כאמור.
בעמ' 8, בהמשך להחלטה שקיבלנו בוועדה שהכרזות חדשות, מה שנקרא, אחרי שיתקבל החוק הזה, יוגבלו לכל היותר ב-12 שנים של צו הכרזה. זאת אומרת, צו הכרזה יוכל להיות מוארך לתקופה שהיא עד 12 שנים.
היו"ר אלי כהן
¶
היום, לצורך העניין, יש אפשרות לעשות שלוש תקופות: שש, שש ושש, וזה נשאר על כנו. לגבי הכרזה של מתחמים חדשים – אנחנו חושבים ש-18 שנה זה נשמע זמן בלתי סביר. לכן, כאן זה מוגבל ל-12 שנה.
גלעד קרן
¶
בעמ' 9 בהרכב הוועדה המייעצת אנחנו מוסיפים בפסקה (10) את נציג שר הרווחה והשירותים החברתיים.
היו"ר אלי כהן
¶
יש עוד הערה גם של חבר הכנסת אשר, ההערות האלה ייכנסו. יש גם הערה של חברת הכנסת זנדברג, ההערות האלה ייכנסו. תציגו את ההערות, אנחנו נכניס אותן.
גלעד קרן
¶
בעמ' 10 הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי – גם כאן כמו במסלול רשויות מקומיות ההכרזה תהיה בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר. זה מסומן לכם באדום.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
ומה הסמכות? זה מאוד אמורפי מה זה הסכמה, ואם יש גורם כזה או אחר שיכול - - -
היו"ר אלי כהן
¶
חברים, אנחנו ניתן כמובן זמן לשאלות. גלעד, תמשיך בבקשה. הוא יסיים את ההקראה ולכל חבר כנסת יהיה לפחות רבע שעה לתת את כל הסתייגויותיו, כמובן מה שקיבלנו בכתב, וגם שאלות.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני, שאלה אליך. יש שני דברים שונים: אחד, הסתייגויות. אבל ההסתייגויות עולות על בסיס לכאורה ההבנה של האנשים מה שהם קראו. לפני ההסתייגות יש שאלות הבהרה במהלך ההקראה.
גלעד קרן
¶
בעמ' 11, פטור ממכרז להקצאת קרקע נוספת – יש פה שינוי קל של הנוסח שבא להבהיר שהפטור ממכרז הוא רשות ולא חובה. אני אקריא את הנוסח: "בלי לגרוע מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ג-1992, רשות מקרקעי ישראל..." – וזה השינוי – "...רשאית להתקשר, ללא מכרז...".
תומר רוזנר
¶
נכון, קרקע של המדינה. אנחנו מדברים על מצב שבו יש לנו פרויקט שצריך להשלים אותו בקרקע משלימה למבני ציבור. צריך לתת אפשרות לרשות מנהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל לצורך העניין לתת את הקרקע הזו לאותו מי שמחזיק בפרויקט שעושים אותו כדי שלא יהיו שני גורמים שונים שעושים את אותו מתחם. כדי לעשות את זה, אם לא היינו כותבים מה שכתוב פה, רשות מקרקעי ישראל לא יכולה היתה לתת לאותו מחזיק בקרקע את הקרקע, אלא היא היתה צריכה לעשות מכרז ולתת אותו למרבה במחיר נגיד. אז כדי שאפשר יהיה לעשות אחידות, אנחנו נותנים סמכות לרשות מקרקעי ישראל לתת את הקרקע הזו למי שכבר מחזיק בפרויקט עצמו ללא מכרז.
היו"ר אלי כהן
¶
חברת הכנסת לוי, הפוך. המטרה של היעדר מכרז זה דווקא לעזור לדיירים במובן שתתארי שהדיירים רוצים יזם אחד ויזם אחר זוכה במכרז. זה מתכונת לכך שזה לא ייצא. לכן, אנחנו נותנים את הגמישות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לא הבנתי את השאלה שלי שהיא מאוד פשוטה. אז אולי פה יש לנו גם העדפה, בסופו של דבר, לעשות פרויקטים באזורים מסוימים שהיום זה לא כלכלי ליזמים כאשר זה לבד. הרי זה הרעיון - להפוך את זה לכדאי. לדוגמה, בפריפריה היזמים לא ייכנסו ככה כי זה לא כל כך כלכלי. לכן, אני רוצה לדעת אם אנחנו יכולים לקבוע פה שזה תמורת זה. זאת אומרת, שאם הוא מקבל את זה הוא יהיה חייב לעשות פרויקט שהוא טיפה פחות כלכלית בפריפריה.
היו"ר אלי כהן
¶
אסביר למרות שלא נפתח את זה לדיון ארוך. קודם כל, אני רוצה לציין שבשבוע שעבר הייתי בפרויקט שהושק בקרית גת. אחד המרכיבים שקובעים את הכדאיות זה תקן שמאי. כלומר, אם אתה לצורך העניין עושה פרויקט בנווה שרת בתל-אביב שהוא יחסית אזור יקר, אז היחס שם על כל דירה שאתה הורס הוא פי 2. בקרית גת היחס הוא פי 8. כלומר, יש את השמאי המחוזי שהוא צריך לקבוע מה זכויות הבנייה שאתה תקבל על מנת שזה יהיה כדאי.
היו"ר אלי כהן
¶
נכון. הקרקע המשלימה נועדה דווקא לאזורים החלשים כי בתל-אביב מספיק על כל דירה עוד דירה, וזה כדאי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, יש לי באמת שאלת הבהרה. אני קורא ואני מבין את ההיגיון. יכול להיות שהחשש שאני מעלה הוא חשש שהוא לא מתקיים ואולי יעזרו לי היועצים המשפטיים כדי לברר את זה. נניח וכתוב: הענקת הזכויות היא לחוכרי המקרקעין עליהם בנויים מבנים וכו'. השאלה היא האם בניסוח הזה קיימת זיקה חד חד-ערכית בין פרויקט של התחדשות עירונית מסוימת לבין המתן של הקרקע הנוספת - - -
היו"ר אלי כהן
¶
עינת, את רוצה לענות, בבקשה? שואל חבר הכנסת יונה האם יש יחס חד-ערכי בין הפרויקט הספציפי לקרקע המשלימה.
עינת גנון
¶
לא, זה לא בהכרח. הכול תלוי בכמה כדאיות כלכלית חסרה לנו לפי קביעת השמאי, ואז אנחנו נראה אם חסרות לנו.
גלעד קרן
¶
אקריא את נוסח הסעיף: "על אף האמור בהוראות לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות, התקשרות של רשות מקומית בחוזה להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), אינה טעונה מכרז אם החליטה על כך מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, באישור שר הפנים ובהתקיים התנאים שקבע שר הפנים לעניין זה בתקנות.".
אנחנו מציעים לקבוע כי "תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ב) יותקנו עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)".
באותו עמוד, סעיף ההנחה בארנונה שעליו דיברנו כרגע מופיע כסעיף מחוק, אבל אני מבין שיהיה נוסח חדש בעניין הזה.
בעמ' 12, סעיף 16ד לעניין זכויות דייר דירה ציבורית במתחם פינוי ובינוי, אנחנו הוספנו בנוסח בהתאם להחלטה שהתקבלה בוועדה שזה יחול גם על מתחמים של תמ"א 38 בסעיף קטן (א). אני אקריא: "נחתמה עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתוכנית החיזוק, והמתחם או הבניין, לפי העניין כוללים דירות ציבוריות, יחולו ההוראות הבאות:".
בעמ' 13 באותו נושא, בסעיף קטן (ב) אנחנו מציעים לקבוע שחברה לדיור ציבורי תודיע לדיירי הדיור הציבורי על זכויותיהם לפי הסעיף הזה. זאת אומרת, לעניין זכותם לרכוש את הדירה במחיר הישן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא. הבהרה פה. זאת אומרת, לרכוש גם את הדירה החדשה אחרי הביצוע וברגע שהוא מתגורר לפי הזכויות שהיו לו ולפי המחיר של השמאי של המחיר הישן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
מצוין. אני הרי ביקשתי את זה. ענתה לנו אז גונן שזה יהיה בפנים, אז אני מודה לכם. אני שמחה.
גלעד קרן
¶
יש לי תוספת: "חברה לדיור ציבורי תודיע למי שהיה שוכר בדירה ציבורית כאמור בסעיף זה, בכתב, על זכויותיו לפי הוראות סעיף 8(ב) האמור, תוך 30 ימים ממועד חתימת העסקה או מתן היתר הבנייה, לפי העניין.".
גלעד קרן
¶
בעמ' 14 סעיף 20א שעוסק בדיווח לוועדה – אנחנו מוחקים את הפירוט של מה יכלול הדיווח, זה השינוי פה.
היו"ר אלי כהן
¶
חברת הכנסת, לוי, לא. זה מוציא אותנו מריכוז. יש עוד שאלות לכולם ואנחנו פשוט ניתן לכולם לשאול את השאלות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
האם לפי מה שכתוב זה ברור שהוא יכול לקנות את הדירה החדשה לפי המחיר הישן? ברור לחלוטין. ראית שזה יהיה מהיר?
גלעד קרן
¶
בעמ' 16 בסעיף קטן (ב) – זה תיקון שהוא משולב בעמ' 16 ו-17. נציג רשות מקרקעי ישראל הופיע עד היום כממלא מקום בוועדת המשנה של הוועדה המחוזית. כרגע אנחנו מציעים שהוא יהיה חבר בוועדה עצמה – פסקה (4א).
גלעד קרן
¶
בעמ' 19 לעניין הנחה לאגרות בנייה, אנחנו מציעים פה שהנחה על אגרת בנייה תחול רק ברשות מקומית שנתנה את הסכמתה לכך.
גלעד קרן
¶
באותו עמוד הוצע בהצעה הממשלתית למחוק את סעיפים קטנים (ד) ו-(ו) לעניין הפעלת הקרן, מבנה הקרן ודיווח. אנחנו מציעים שלא למחוק את הסעיפים האלה ולהשאיר את מבנה והנהלת הקרן כפי ש - - -
גלעד קרן
¶
תיקון אחרון בעמ' 22, אנחנו מוסיפים פה תיקון של בתי משפט לעניינים מינהליים. זה כבר הוקרא בוועדה, אבל למען הסר ספק אקרא זאת שוב. " סעיף 27א1 בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בפרט 10 לתוספת הראשונה, בסופו יבוא – "(ג) החלטה של רשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016 למעט החלטה של הממשלה או של שר" ".
תומר רוזנר
¶
אני רק אעיר שלא בטוח שזה יהיה בפרט 10 שעניינו, לדעתי, תכנון ובנייה. יתכן ונצטרך לעשות לזה פרט נפרד, אבל זה עניין טכני מבחינת המיקום של הסמכות הזו. הרעיון הוא שההחלטות של הרשות – התקיפה המשפטית שלהן תהיה בבתי המשפט המחוזיים כשבתן כבתי משפט לעניינים מינהליים ולא בכל מקרה יצטרכו לרוץ לבג"צ, למעט החלטות של השר או של הממשלה שלגביהן תמשיך להיות הסמכות בידי בג"צ.
היו"ר אלי כהן
¶
תודה רבה. לפני שנעבור להתייחסות לחברי כנסת, יש לנו חובת תשובות משלושה משרדים: סוגיית הארנונה, מנהל ותקציב. אני רוצה, בבקשה, שנתחיל בסוגיית המנהל. חברים, היא מקריאה עכשיו את בקשת משרד הבינוי והשיכון לאופן מינוי מנהל הרשות. כמובן שחברי הכנסת מוזמנים לשמוע את הצעת משרד הבינוי. כמובן אם יהיו לכם הסתייגויות בנושא, תוכלו להגיש אותן.
עינת, בבקשה.
עינת גנון
¶
ראשית, לעניין סעיף 5(ה) – זה הנוסח שהממשלה כולה מסכימה עליו: "כשיר להתמנות למנהל הרשות מי שהוא בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי הולם.".
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
מישהו רוצה למנוע ממך להיות? מישהו חפץ בתפקיד שהיה אמור להיות שלך? אבל יש לה גם ניסיון. למה ניסיון לא שם?
היו"ר אלי כהן
¶
חברת הכנסת לוי, אני זוכר את השבחים שרק לפני שבוע הרעפת על משרד הבינוי, אז תני להם לסיים.
עינת גנון
¶
יש לי עוד תוספת. התוספת הבאה מבוקשת על-ידי שר הבינוי והשיכון: "לעניין מנהל הרשות הראשון שימונה לאחר יום פרסומו של חוק זה, על אף האמור בחוק שירות המדינה, מינויו יהיה פטור בפטור מלא ממכרז.".
היו"ר אלי כהן
¶
מלינובסקי, זה לא הצגה כאן. בפעם הבאה את עוזבת את האולם, חברת הכנסת מלינובסקי. את חברת כנסת, את לא בתיאטרון, גברתי.
כרמית יוליס
¶
אני רק רוצה להבהיר שהנוסח לעניין הפטור ממכרז הוא לא על דעת הממשלה. משרד המשפטים מתנגד אליו. זה הובע פה בשם שר השיכון, זה לא עמדת הממשלה. אנחנו כמובן לא מסכימים.
בישארה פראן
¶
בשארה, נציבות שירות המדינה. גם עמדת הנציבות היתה לכל הדרך להתיישר עם המנגנון המינהלי הקיים, לא לקבוע את הפטור הספציפי הזה בחוק.
היו"ר אלי כהן
¶
בדיוק. חברים, אני מבקש מהיועץ המשפטי שהנוסח שהוקרא כאן היום, למען הסר ספק, יופץ בכתב עוד היום לחברי הוועדה על מנת שחברי הוועדה יוכלו להשיג עליו או לאשר אותו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל מה זה משנה אם הממשלה התנגדה? הרי אם אנחנו נאשר, האם יש לנו יכולת לשנות את עמדת הממשלה?
היו"ר אלי כהן
¶
חבר הכנסת ילין, הגיע הזמן שנדבר לעניין. מי שמינה בפטור ממכרז את כל בעלי התפקידים בדיור זה היה יושב-ראש המפלגה שלך, אז טול קורה מבין עיניך. אומרים: קודם כל, הגמל לא רואה את הדבשת.
היו"ר אלי כהן
¶
לא נדבקתי. אני אומר לך בצורה מפורשת ולצורך העניין. לא אמרתי שהוא, אמרתי יושב-ראש הסיעה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אלי, אני רוצה לבדוק נושא חדש בנוגע למכרז. אני רוצה נושא חדש בנוגע לפטור מהמכרז.
היו"ר אלי כהן
¶
אנחנו נסיים את סבב ההתייחסויות של הממשלה. אנחנו לא רק דנים עליו.
אני מבקש שהנוסח הזה יופץ לחברי הוועדה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
רגע, רגע. אתה חייב. אלי, ברגע שבוקש נושא חדש חייבים באותו רגע על-פי התקנון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לא, אתה חייב להתייחס באותו רגע. היועץ המשפטי, מה? בוא לא נכשיל את תהליך החקיקה.
תומר רוזנר
¶
על-פי תקנון הכנסת אפשר להעביר נושא חדש לוועדת הכנסת סמוך לפני ההצבעות, ואין צורך להפסיק את הדיון. אנחנו יודעים שוועדת הכספים נוהגת אחרת, אבל - - - שלא לפי התקנון.
יהודה זמרת
¶
בנוסח שהופץ הנושא של הארנונה נמחק בעקבות ישיבה שקיימנו. כרגע הועלתה הבקשה להחזיר אותו. אני השתתפתי פה בדיון, אני צריך לצאת החוצה ולקיים כמה שיחות ואז אוכל לחזור עם - - -
יהודה זמרת
¶
מאחר ואני גם צריך להיות נוכח פה בדיון כי יש עוד סוגיות שקשורות למשרד הפנים, לא לפני 18:00 אנחנו נוכל.
היו"ר אלי כהן
¶
אז אני מבקש שתקריא את הנוסח ב-18:00.
התייחסות שלישית ואחרונה של נציג הממשלה תהיה של משרד האוצר. לאחר מכן נפתח את ההתייחסות לחברי הכנסת.
ערן ניצן, התייחסות לעניין הקרן, בבקשה.
ערן ניצן
¶
תודה, היושב-ראש. הרי מדובר בהצעת חוק שהממשלה מבקשת לקדם, שר האוצר למעשה מבקש לקדם, כי אנחנו מכירים, ובתחילת הדיונים שוחחנו על זה ארוכות, בחשיבות המאוד גדולה של התחדשות עירונית. אגב, אנחנו עושים את זה כבר היום, זה גם בהחלטת המינהל, וגם בסיוע לרשויות המקומיות, ונמשיך לעשות גם עם סגן שר השיכון, שר השיכון עצמו ושר האוצר, כדי לעודד את ההתחדשות העירונית.
מה שאנחנו רואים פה, השינוי שאנחנו מבקשים להציע, לא נובע מהרצון של האוצר לא לתקצב את הרשות אלא מטכניקה תקציבית.
מאוד מאוד חשוב לי להסביר שתי נקודות לגבי הדבר הזה: האחד הוא שבסוף הצעת תקציב צריכה לכלול את דרך העבודה הממשלתית, את תקצוב מוסדותיה והגופים שלה. היא עושה את זה בגופים מאוד חשובים, חלקם יכולים להיות חשובים כמעט כמו הרשות להתחדשות עירונית, מגופי ביטחון וגופים נוספים, בחוק התקציב השנתי. זה מגיע כמובן לכנסת ולוועדות השונות ושם הכנסת מבקרת ורואה את האופן שבו הממשלה מתקצבת את הגופים שלה, לא פחות חשוב מזה.
העובדה שכרגע הוועדה מבקשת להעלות 2% מהמינהל, בואו נעמיד אותה בפרופורציה. הכנסות המינהל מסתכמות ב-6 עד 7 מיליארד שקל בשנה. להערכתנו, הן צפויות לפחות מאוד בשנים הקרובות בגלל שאנחנו ממשיכים ומעמיקים את שיטת מחיר למשתכן. אם תיקחו 2% מהאירוע הזה, כשמנכים את ההוצאות הרלוונטיות אנחנו מגיעים לכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה – זו המשמעות. לכן, גם מהטעם הזה וגם מהטעם שהרבה פעמים המועצה תורמת לרשות ולהתחדשות עירונית בהעברת קרקעות ועלולות לצוץ סוגיות כמו האם העברנו את ה-20 דונם בראשון לטובת התחדשות עירונית, האם זה נחשב ה-400 מיליון שקלים הללו שמוערכים או לא נחשב במסגרת הקרן הזאת?
אנחנו רוצים להציע את הדבר הבא. אנחנו, ואני, משרד האוצר, מבטיח שיש לנו כוונה לתקצב את הרשות הזו במשאבים רבים במסגרת חוק התקציב.
ערן ניצן
¶
אנחנו לא מכניסים לא בגלל שהקרן הזו איננה חשובה. אנחנו לא מכניסים ולא מקשיחים את התקציב בהוראות חוק פרטניות, אלא במסגרת חוק יסודות התקציב.
ההצעה המקורית של הממשלה שהקרן הזו תתוקצב בסעיף - - -
ערן ניצן
¶
חד-משמעית, ואני אענה גם לחבר הכנסת יונה. במידה והצעת החוק הזו תעבור במושב הזה, אנחנו כבר בחוק התקציב הקרוב במשרד הבינוי תהיה תוכנית שנקראת הרשות להתחדשות עירונית בישראל, ושם כולנו ניפגש אגב דיוני התקציב. אגב, אני מבטיח לך שבהרבה מאוד בעיות שיהיו בתקציב, זו תהיה הבעיה האחרונה.
היו"ר אלי כהן
¶
מר ערן ניצן, אני מבקש בקטע הזה לא להתייחס.
חברים, אנחנו נפתח עכשיו את הדיון לכל שאלות, הערות והסתייגויות של חברי הכנסת. למען הסר ספק, גם מי שלא יהיה בישיבה שתהיה אחר-הצהריים אני רוצה להגיד את סדרי הדיון, חברת הכנסת לוי. אנחנו עכשיו ניתן לכל חבר כנסת 15 דקות, ואם הוא יצטרך הארכה הוא יקבל הארכה. בזמן הזה הוא יוכל לשאול שאלות, לקבל הערות לצורך העניין.
לא נקיים מחר דיון. חברת הכנסת לוי, הדיון הבא יהיה ביום שני הקרוב מהשעה 12:00 עד השעה 15:00. היום אחר הצהריים כן. הדיון מחר בבוקר לא יתקיים, וכי למה? מכיוון שאנחנו ניתן לכל חברי הכנסת שרוצים שהות נוספת להגיש הסתייגויות. הסתייגויות אפשר יהיה להגיש עד מחר. עד מחר יוכל כל חבר כנסת להגיש את הסתייגויותיו, כאשר לצורך העניין עד היום תהיה התייחסות. אני מבקש, גם הנוסח שהקריאה עינת גנון, רק צריך לכתוב אותו ולשלוח אותו, וגם עו"ד זמרת יציג התייחסות לשתי הסוגיות: גם לנושא של אי-שינוי סיווג כשבקשתנו שחמש שנים לא יהיה שינוי סיווג, פלוס מתן הנחות. ביום שני אנחנו כאמור נקריא את ההסתייגויות ונצביע.
היו"ר אלי כהן
¶
נכון. ביום שני מ-12:00 עד 15:00 נצביע על ההסתייגויות. אני חוזר שוב על בקשתי, אני מבקש מחר, ביום חמישי, אפשר גם הערב, גם מעינת גנון ממשרד הבינוי, שכל חבר כנסת שהגיש הסתייגויות, אני מבקש שמשרד הבינוי יוביל את זה יחד עם משרד האוצר. תדברו עם כל חבר כנסת על הערה שלו וזאת מתוך מטרה ברורה להוריד למינימום את כמות ההסתייגויות מכיוון שבחוק הזה נעשו לא מעט שינויים.
אנחנו עכשיו נפתח את הדיון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
יכול להיות שאנחנו נוכל להגיע לסיכומים. כלומר, המסתייגים מול הוועדה. אם, למשל, יכניסו את העניין של הקרן והעניין של הארנונה, אני חושבת שאנחנו נוכל להוריד חלק ניכר.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, אני חברת כנסת. את בקואליציה, אני מדברת על האופוזיציה. מה את רוצה ממני?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
זה שהמשחקים הפוליטיים מנסים לקצץ לי גם את הכנפיים, גם את הידיים, גם את הרגליים, וגם לסתום לי את הפה - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
יש דברים שעסקתי בהם קודם, ויש דברים שאעסוק בהם אחר כך למורת רוחם או לטוב ליבם של אחרים – זה אותי לא מעניין. זה לא רלוונטי, זה לא מעניין אותי בכלל, וזה לא צריך לעניין פה אף אחד. כחברת כנסת יש לי זכות דיבור בכל ועדה גם אם אינני חברה או גם הדיחו אותי מהוועדה. אני גם יכולה להגיש הסתייגויות וגם יכולה לבטל את ההסתייגויות. תתמודדו עם זה.
היו"ר אלי כהן
¶
אני רוצה להבהיר. חברת הכנסת לוי, זכות דיבור תהיה לך ותוכלי לתת את הערותייך. הערותייך ישקלו, סימן קריאה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לכן, אני אומרת שבאמת יש מקום. יוסי, הצעתי שאם הנושא של הקרן והארנונה ייכנסו לגוף חוק אנחנו נשקול הסרת ההסתייגויות.
היו"ר אלי כהן
¶
יהיה לך זמן. בגלל שיש היום את ועידת מרצ ניתן עשר דקות לחברת הכנסת זנדברג, ולאחר מכן עשר דקות לחבר הכנסת גואטה.
היו"ר אלי כהן
¶
לא, היום אפשר לנמק. אני נשאר כאן עד הערב לכל הנימוקים.
עשר דקות, גברתי, שלך. אגב, חברים, אני רוצה לציין שנדון במה שנשלח בכתב. זה לא מחליף.
עשר דקות, עד 00:37.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, המסמך הזה זה תוצאות של הוועדה שישבתי פה בטרם נכנסת. איזה הזויה?
היו"ר אלי כהן
¶
לא, לא, חברים. ידברו לפחות עד השעה 16:00. חברת הכנסת זנדברג עשר דקות, חבר הכנסת גואטה עשר דקות, וחבר הכנסת ילין עשר דקות.
בבקשה, חברת הכנסת זנדברג.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני רוצה להגיד שבאמת הגשתי הסתייגויות בכתב בשם כל סיעת מרצ, ומה שאני אומרת ידגיש דברים מרכזים ועקרוניים שלדעתי זה השלב הקריטי שבהם זה יכול להיכנס. זה כמובן לא מחליף את ההסתייגויות בכתב שהגשתי אותן עם החתימות, והכול.
כיוון שאנחנו בישורת האחרונה של תהליך מאוד ארוך שעברנו פה כמה חברים בוועדה יחד איתך, אדוני היושב-ראש, ועם הרבה חברים כאן ממשרדי הממשלה ומהארגונים האזרחיים ומהציבור ומהתושבים, אני רוצה להגיד במילה כללית של באמת תודה לכולם על המאמץ הגדול. אני חושבת שהתכנסנו כאן והמון המון דברים נחשפו במהלך התהליך הזה. בין היתר, נחשף למה חשוב שתהיה רשות, אבל שתהיה רשות של מה בדיוק יהיו התפקידים שלה ושהיא תקדם בדיוק התחדשות עירונית ולא את כל תחליפיה המכובסים כמו שראינו עד עכשיו. אנחנו התחלנו את התהליך הזה עם ידיעה שפינוי-בינוי הידוע בשמו התחדשות עירונית זה win-win-win. כולם מרוויחים, ולא הבינו למה יש מתנגדים ואיך זה קרה. אנחנו היום סיימנו את התהליך הזה, ואני מסתכלת רק כאן על נציגים של קריית משה ברחובות, של מתחום ההסתדרות גבעתיים שהיינו שם השבוע, חברי הכנסת: יונה, יעל כהן פארן, ילין ואני, בחיפה מתחמים שבעצם האירו זרקור על המון תהליכים בעייתיים בתהליך הזה שאנחנו כאן, בין היתר, מנסים לתקן, ומכאן החשיבות.
אני רוצה להתייחס עכשיו לכמה נקודות מאוד מאוד ספציפיות: דבר ראשון, כל הנושא של התייחסות של לקיחה בחשבון של מצב הדיירים, התושבים, במתחם. אנחנו קראנו לזה סקר צרכים חברתי. אנחנו חושבים שהרבה מהבעיות שמתגלעות במהלך הדרך ותופעות הדייר הסרבן, כפי שהן מכונות, ואת הארכות התוקף של ההכרזה שהלכו והתמשכו וכו', אפשר לפתור אם אנחנו נבין מראש וניגש לתהליך הזה לאחר שהבנו את הצרכים קודם כל. לכן, אני מבקשת להוסיף בסעיף 4(א) סעיף קטן (13) סעיף קטן חדש שמעניק - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כן. שבתפקידי הרשות מעניק לרשות גם את התפקיד לערוך סקר צרכים חברתי בטרם נגישות או אישור לתוכנית.
דבר שני, הוא הרציונל, הקביעה או הרעיון שמתחם פינוי-בינוי או היכולת להוציא אותו לפועל או שלא להוציא אותו לפועל, משמעותו לא רק בכדאיות הכלכלית אלא יש לנו עוד גורמים נוספים.
כשאני אומרת את זה, הכלי או המכשיר שלנו - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
סליחה, אני רוצה לתקן. הכדאיות הכלכלית זה עוד נוספים. קודם כל, אמרנו שהמטרה היא לדאוג לדיירי הדיור הציבורי והשכבות החלשות. זה העיקר, זה במטרה צריך להיות.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא רק שזה לא סותר, מה שאתה אומר זה המטרה המוצהרת. אבל בכל מיני מקומות בתוך החוק - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני יודעת שאתה מחזק. אני רק אומרת איך אנחנו יכולים לדאוג למה שאתה אומר - לתקוע בו מסמרים שנמצאים בתוך החוק. לדוגמה, הנושא של קרקע משלימה שנמצא בסעיף 4(ב) סעיף קטן (2) שזה יכולת הרשות להקצות קרקע נוספת או קרקע משלימה. כרגע מופיע כאן: "לשם הבאה לכדאיות כלכליות". חבר הכנסת גואטה, אנחנו רוצים על מנת שיהיה תוקף וביטוי לכך שלא רק הכדאיות הכלכליות עומדת לנגד עינינו אלא גם המשמעות החברתית והתכנונית העירונית של הפרויקט, אנחנו מבקשים שאותה קרקע משלימה תוכל שתוקצה גם משיקולים חברתיים ו/או תכנוניים, על מנת, למשל, לדאוג למוסדות ציבור, על מנת להביא להפחתת הגובה, לבנייה מרקמית יותר, או לצרכים חברתיים כאלה ואחרים שבאים לידי ביטוי בשכונה. זה נושא מאוד מאוד חשוב כי כאן קם ונופל הרעיון. זאת אומרת, המטרה המוצהרת היא חברתית, אבל באותיות הקטנות בעצם אנחנו דואגים לכדאיות הכלכלית, חבר הכנסת גואטה.
נושא נוסף בשני סעיפים אחר כך, סעיף 4, זה הנושא של אותן דרכים שכאן נכנסו דרך המינהלות העירוניות לביצוע אותן פעולות הסברה וארגון והתארגנות של הדיירים. אחד הדברים שגילינו בתהליך הזה זה המסה האדירה, האדירה, שאי-אפשר להתעלם ממנה של החתמה פוגענית ונצלנית, של החתמת חוזים בשפה שלא ידוע ולא מובנת ולא מוכרת לדיירים, של החתמה כפולה ומכירת חתימות מקבלן אחד למשנהו, של החתמה כאשר אין בכלל יזם ואין בכלל פרויקט ואין בכלל תוכנית, ושום דבר מהסוג הזה.
אנחנו הגענו למסקנה. שוב, אחד הדברים החשובים שלמדנו בתהליך הזה בסיוע משרד הרווחה שלנו, של מדינת ישראל, לא איזה ארגון חוץ ממשלתי כזה או אחר, עד כמה חשוב שהעבודה הסוציאלית הקהילתית תהיה מעורבת בתהליך. לכן, אני חושבת שההוספה של עובד סוציאלי קהילתי בלשון החוק בסעיף 4 היא לא פחות מחיונית וקריטית.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מדברת על נושא של עובד סוציאלי קהילתי, וחבר הכנסת גואטה. זה נושא מאוד מאוד חשוב שיכול באמת להקים ולהפיל פרויקטים מהסוג הזה אם הם מלווים בעבודה סוציאלית קהילתית כאמור.
לא אחזור על נושא כשירות מנהל הרשות. בכל הכבוד, אני חושבת שהוויכוח שנחשף כאן בפנינו הוא לא פחות מבדיחה, אני מצטערת בפני כל הנוגעים בדבר. אני חושבת שגם הם יודעים את זה, ולכן אני מרשה לעצמי להגיד את זה.
על הפער בין הנוסח שנכתב בהתחלה לבין מה שהגענו אליו היום שזה דבר שלא מקובל על הנציבות, לא מקובל על משרד המשפטים, וגם לא סביר לאוזן הסבירה, אין טעם להכביר מילים. אני חושבת שאנחנו בהחלט צריכים לשמוע דברים יותר קונקרטיים בנושא, ואחרת פשוט לא לתת לכל התהליך הזה להתקדם.
כנ"ל הנושא של הנחה בארנונה שגם נדון כאן, ולא אחזור עליו. כנ"ל הנושא של הקרן. אני חושבת שאם אנחנו, חברי הוועדה, שקצת בוגרים עם התהליכים של הוותמ"ל ושל תהליכים תכנוניים קודמים שעברו כאן בוועדות בכנסת, אנחנו למדנו שהבטחות על הקרח, ושאומרים לנו כמה הדבר חשוב, ובוודאי ובוודאי שאנחנו נדאג לזה רק בדיוני התקציב הקרובים שעוד רגע יבואו. ואז מסתבר או שאין כסף ובעצם התבלבלנו או שלא הבנתם אותנו נכון, או בכלל שינינו את דעתנו. ראינו את זה יותר מדי פעמים מכדי להאמין. כמו שאומרים זה:
Fool me once, shame on you. Fool me twice, shame on me.
אז אני לא חושבת שאנחנו כוועדה צריכים לקבל עוד פעם את השיימינג הזה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
הגברת זנדברג, כיוון שאנחנו מטפלים פה בשכבות חלשות שלא מבינות מה שאמרת, אולי תתרגמי.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
דבר נוסף, לגבי הוועדה המייעצת. אני רוצה להזכיר שזה איזשהוfallback מאותה מליאת רשות שהיתה אמורה ככה יותר לפקח על הדברים. התכנסנו לוועדה מייעצת שהיא קצת חלשה. אבל על מנת לחזק אותה אנחנו ביקשנו בנוסף לנציג שר הרווחה שאני רואה שכבר התווסף, ואני רוצה לברך על זה, ביקשנו גם נציג של ארגונים חברתיים, נציג ציבור שימונה מטעם הארגונים החברתיים. בתיאום עם היושב-ראש בשיחה מוקדמת אנחנו סיכמנו שזה יהיה באותו ניסוח שבזמנו הוספנו במועצה הארצית. אבל שזה יהיה נציג ציבור, לא מטעם הממשלה, שימונה, אפשר בהסכמה, אני לא יודעת. היתה פה בקשה שר הרווחה ושר הפנים, איך שאתם - - -
היו"ר אלי כהן
¶
שר הפנים כי כאן אנחנו רוצים יותר נציג שקשור יותר לעירוניות, לרשויות המקומיות. זאת הסתייגות.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לרשות המקומית שהולכת להשתתף בכל הסיפור הזה. תמר, אגב, בקטע של האנשים שמלווים – לא דיברנו על השמאי שילווה ועל עורך הדין שילווה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
מקובל, סוכם. שר הפנים בהתייעצות עם חברת הכנסת זנדברג. זה מה שמציע חבר הכנסת גואטה, ואני מקבלת את ההסכמה שלו.
היו"ר אלי כהן
¶
- - - בהסכמה, אני לא פוסל את זה.
גברתי, משפט אחרון. כמובן שכל ההסתייגויות שיש בכתב יעלו, אלא אם כן תורידו אותן לפני הישיבה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני מצטרפת לנושא של הנחה בארנונה, אנחנו לא צריכים לחזור עליו כרגע. אני מצטרפת אליו לגמרי.
דיברתי על נושא הקרן.
אדוני היושב-ראש, אני סיימתי. רק לנושא של נציג רשות מקרקעי ישראל אני רגע רוצה איזה התייעצות קצרה, ונחזור אליכם לגבי מה שאנחנו רוצים. מעבר לזה, סיימתי. תודה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אעשה את זה פחות. אני יודע שיש פה לחץ, אשתדל לתמצת ולא לחזור אחרי הדברים של תמר כי באמת יש פה רצון עז לעזור לציבור הזה מכל סיעות הבית. ואכן, באמת ישבנו - מרצ והמחנה הציוני וישראל כולנו, וש"ס, וכל מה שאתם רוצים – באמת בדאגה לנושא הזה. אני אפילו התבטאתי בצורה שאם זקנה אחת במדינת ישראל תזיל דמעה בגלל החוק הזה שלא עשינו אותו כמו שצריך, אז אני לא אהיה שותף לו.
אדוני היועץ המשפטי, דובר שיהיה כתוב במטרות במפורש: דאגה לדיירי הדיור הציבורי והשכבות המוחלשות - במטרה. דובר על זה לפני כבר המון ישיבות וזה נעלם. בסדר, יקירי? לא מוזכר פה בכלל דאגה לשכבות.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אמרנו שהדאגה תהיה באמת לדיירי הדיור הציבורי ולשכבות המוחלשות. זה מה שדיברנו אז. אני לא עומד על המילה, אבל שבאמת שנראה את זה כמטרה. כי ברגע שנראה גם מול עינינו שזו המטרה שאין לי ספק שכולם רוצים בה, אז זה מה שיהיה באמת.
הסיפור הזה של 2% של הקרן – אגיד לכם את האמת, לא הבנתי כלום עד הרגע הזה, יש קרן, אין קרן.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
כן, יש קרן. רק שהיא חלולה וריקה. לפי דעתי, זה דבר שהוא באמת אל"ף-בי"ת לכל החוק הזה. ישבנו ודיברנו עם כל החברים כי בלי הקרן הזאת - - -
אגב, כששאלתי
¶
מה הסיבה שהחליטו 2%? אמרו: וואלה, לא יודעים. הלכתי לעוד מישהו שחשבתי שהוא יודע והוא אמר לי: סתם זרקו מספר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
כן, מה כמה? אבל לא יכול להיות ש-2% האלה, אם הם יהיו 2, או 4, או 6, או 8, לא ייבנו באיזה תוכנית. איך הגענו למספר הזה? אם לא נעשה תוכנית ממה מורכבים 2% האלה, בסוף ייווצר מצב שאולי פתאום יהיה חסר כסף באמצע, ואז יגידו: וואלה, חשבנו שזה יספיק אבל זה לא מספיק. חייבים לבנות איזושהי תוכנית. לפי דעתי, בלי 2% של הקרן, או כמה אחוזים שלא יהיו שם, אי-אפשר להתקדם לשום מקום.
היו"ר אלי כהן
¶
מעיין נשר, זה לא רציני שנציג משרד האוצר לא נמצא בדיונים. תהיו כאן כי ההערות של חבר הכנסת גואטה נגעו לסוגיית הקרן ואתם צריכים לדבר אתו על זה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני חושב שבאמת אין התחדשות עירונית בלי קרן, זה לא שייך. אני לא יודע מאיפה יביאו את כל הכסף הזה. על מי סומכים בדיוק? לכן, לדעתי, זה באמת דבר מהותי. דיברנו על זה בין כל החברים. לא אחזור על מה שתמר אמרה כי דיברנו עם כולם. מה שאני אומר הוא על דעת כל החברים פה. אני אשתדל להשאיר להם גם כמה סעיפים לדבר עליהם.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לגבי הנושא של הליווי – דיברנו במפורש. מעבר לעובד הסוציאלי הקהילתי דיברנו על זה שחייב שיהיה מישהו שילווה את הדיירים. זה לא רק שאנחנו דואגים לדיירים, אנחנו דואגים גם ליזמים. כי ברגע שלא יהיה מישהו שילווה את הדיירים האלה הם לא ירצו לעשות עסקאות. הם לא יבינו אותם והם לא יבינו אותם, ולא ירצו בכלל להיכנס לסיפור הזה. לכן, חייב להיות פה מישהו שילווה אותם, עורך-דין שהוא יעשה את החוזה מטעם המדינה כך שהם ירגישו שיש להם גב. אם לא, זה יגרום לנו להמון בעיות שיעלו יותר כסף מהמלווה הזה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
הסתייגות אני אעביר לך בכתב כמו שביקש היושב-ראש עד מחר בבוקר. הוא ביקש עד מחר בבוקר.
תומר רוזנר
¶
זה כבר היה. לא, אני אסביר. ההסתייגויות הוגשו עד אתמול בשעה 17:00 אחר הצהריים. אמר היושב-ראש, לגבי אותם דברים נוספים, רק לגבי אותם דברים נוספים - -
היו"ר אלי כהן
¶
חבר הכנסת גואטה, אין בעיה. אתה יכול עכשיו להגיד את כל ההסתייגויות נוספות שיש לך. הסתייגויות לגבי סעיפים נוספים, אנחנו נשמע. שוב, הדיון ממשיך.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני אמשיך להגיד את הדברים שרציתי להגיד. שוב, דיברנו על נושא היזם – שלא יהיה בן-אדם עם איזשהו עבר פלילי או בעייתי, בטח ובטח בנושא מכירת דירות. אני לא ראיתי שיש לנושא הזה שום סעיף. אני לא רוצה להזכיר שמות כדי שלא נקבל מחר תביעות דיבה על איזה מישהי שמכרה 100 דירות ל-200 אנשים, 300 דירות ל-50 אנשים, והיו בטוחים שזו החברה הכי מוצלחת שיש פה במזרח התיכון, ופתאום אנשים נשארו בלי כלום. אז בטח ובטח אנחנו לא רוצים שהדיירים האלה יגיעו למצב הזה.
בהתייעצות עם תומר היועץ המשפטי ביקשנו שיוכנס כבר פה בחוק הזה הנושא של דייר סרבן והוא אמר שזה אפשרי.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
כן. שלא ייקרא דייר סרבן בשל אי-יכולתו לעמוד בתשלומים עתידיים – דיברנו על הנושא הזה עם תומר. זה כמעט עלה לנו בארוחת צהריים. בגלל שהוא לא רצה, הרווחנו את זה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
כן, בהחלט. אני מצטרף לכל מה שאומר ילין, חוץ מההצבעה בסוף. פה הנושא באמת חשוב. שוב פעם, לגבי נושא הארנונה - נשב עוד פעם עם זמרת ונצא ונחזור. אבל דבר ברור שהנושא הזה צריך להיות עמוד שדרה של כל הסיפור הזה שלא יחייבו אותם גם באותו סוג של תשלומים שהם לא יוכלו לעמוד בהם.
אמר לי מישהו
¶
אני לא מבין מה אתה רוצה. היה להם בית ישן ונותנים להם עכשיו בית פאר והדר. האם אתה עכשיו מתעסק עם 100 - 200 שקל? אמרתי לו: מה שאתה אומר זה ממש מטופש לחלוטין. קודם כל, הוא לא רוצה את הבית הזה בכלל, הוא לא מעוניין בו בכלל. אל תחדש לי ואל תעשה לי ואל תבנה לי, ולא רוצה בכלל שום דבר.
חמש שנים לפני שאימא שלי נפטרה ביקשתי ממנה לקחת שני ארונות מטבח קטנים עם חלודה שהיו זוועת עולמים שהיו לה בבית כי רציתי להחליף לה אותם. זה היה בקריית שמונה. אמרתי לה שאעשה לה בדיוק אותה דבר, אבל מעץ חדש. אבל היא אמרה לי: אל תיגע לי במטבח. אני לא רוצה ולא מוכנה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
כן, כן. בסוף בסוף בסוף שלחתי אותה לאחותי לשבועיים חופש, והחלפנו לה שני ארונות. מאז ועד שהיא נפטרה היא לא סלחה לי על זה. היא אף פעם לא מצאה את הכלים שלה. כל הסירים נעלמו לה. אני רק מאוד מקווה שהיא לא נפטרה מהצער על זה. אתם לא מבינים, כל היום היא רק חיפשה את הדברים. היא טענה ששינינו לה הכול, ואני נשבע לכם שלא שינינו לה כלום. עשינו רק את אותו ארון מעץ.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
הזקנים האלה באמת עוברים טראומה. בנוסף לזה, זה שנתונים להם בית חדש או משופר ששווה יותר כסף זה עוד לא אומר שמוסיפים להם כסף בקצבת הזקנה שלהם. אל תגידו: אז שימכור את הבית. חוצפה, מה זה? בנושא הזה ברור שאסור להוסיף להם שקל אחד בהוצאות. תודה רבה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
סליחה, הדיון הזה הוא באמת בנפשי. אני פשוט צריך ללכת להצביע בוועדת כספים. נהייתי הספיידרמן של תנועת ש"ס, ואני צריך לרוץ בין כל הוועדות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אלי, החוק לא יכול להיכנס לביצוע ללא הקרן. האוצר אמר שישימו קרן? אז שהחוק לא יוכל להיכנס לתוקף כל עוד לא תקום הקרן.
היו"ר אלי כהן
¶
אני רק רוצה להבהיר את הסוגיה שנאמרה על-ידי האוצר, וכמובן נשמע את חבר הכנסת ילין. אני רק רוצה להבהיר, בעניין הנושא של הקרן אנחנו כמובן נשמע הסתייגויות. אך יחד עם זאת, ויתקן אותי היועץ המשפטי, חוקים לרוב לא כוללים סעיפים תקציביים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יש ארבעה סעיפים שהם מהותיים. קיבלתם את כל ההסתייגויות. הנושא הראשון זה הקרן, השני זה ארנונה, שטח נוסף ומנהל.
קרן – אני הבנתי שאי-אפשר בשום חוק לשים תקציב, הבנתי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
נדיר. אני מבין שאנחנו לא רוצים להיות נדירים, אוקי. לכן, אני מציע שהנוסח שייכתב ש- - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
סליחה, חיים. אני חייבת ללכת. אני מצטרפת להסתייגויות שלך וגם של המחנה הציוני בשם כל סיעת מרצ כאשר יוצגו.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
הנוסח שאני מבקש שיהיה כתוב בקרן זה שהחוק הזה יופעל מהרגע שייכנסו כספים מהותיים לקרן אשר יכולים לבצע ארבע משימות: המשימה הראשונה היא פרויקטור מטעם התושבים הוותיקים. הנושא השני זה עובד סוציאלי קהילתי. הנושא השלישי זה פערי אחזקת המבנים. הנושא הרביעי שהקרן תממן זה פערי ארנונה שתיכף אסביר. לכן, אני חושב שאם הנוסח הזה מקובל, אנחנו רק נחכה לוועדת כספים שיגידו כמה כסף עובר לקרן ומאותו רגע שהסכום הזה הוא מהותי להפעיל את המנגנון יופעל ה- - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אמרתי שהחוק יופעל מהרגע שייכנסו כספים לקרן אשר יממנו בכל המתחמים במדינת ישראל שהחוק מדבר עליהם, עובדת סוציאלית קהילתית, פרויקטור מטעם התושבים, - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
ליד אליהו קראתם פריפריה חברתית וכל מיני דברים, ואני מרגיש שאני נמצא במרכז הארץ כשאני נמצא מול עזה. אני כבר לא יודע את הטייטלים שאתם אומרים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אחזקת המבנים, וארבע זה פערי ארנונה.
אכנס עכשיו לארנונה. ארנונה זה סוגיה מאוד בעייתית כי איך שלא מסובבים את זה אחזקתו של המתחם הזה תהיה יותר יקרה מהמתחם הישן. למה? כי יש שם שצ"פים ויש שם שטח ירוק ויש המון הוצאות לעירייה שהיא תצטרך לגבות את הכסף הזה. אם היא תצטרך לגבות את הכסף הזה אז כמעט באופן אוטומטי הם יעלו ארנונה. מי שבא חדש לשם והוא קונה את ביתו אז הוא יודע שהוא קונה בית עם עלות ארנונה. הבעיה היא עם הוותיקים שגרים שם, ואז נוצר פער. אי-אפשר - ואיפה יהודה? הלך - ולפי מה שאני מכיר את החוק כראש מועצה לשעבר, אתה לא יכול להפלות בין אוכלוסיות מבחינת החקיקה כי ישר ייקחו אותך לבג"צ ויגידו: לא יכול להיות שבאותו בניין אחד משלם 1,000 שקל והשני משלם 2,000 שקל.
לכן, באתי ושמתי את הקרן לשם. זאת אומרת, שהקרן תממן לתקופה, כמו שדיברנו בחוק, לתקופה של חמש שנים את הפער הזה לכל התושבים הוותיקים. ואז הארנונה תהיה אחידה לכולם, אף אחד לא ייקח לבג"צ.
תראו, אני רוצה שזה יצליח. שלא תבינו שאני שם הסתייגויות פה של נקודות ופסיקים בשביל להפיל את החוק כי יש תחושה לפעמים שתפקיד האופוזיציה זה לא להעביר חוק. לא, אני חושב שזה חוק טוב. אבל הוא צריך להיות שלם והוא צריך להגן על האוכלוסיות החלשות שגרות שם הרבה מאוד שנים – זה לגבי ארנונה.
יש עוד משהו לגבי ארנונה שצריך לשים אותו. אחד, מעבירים את האוכלוסייה ליחידות דיור אחרות. לא יתכן שבמעבר הזה האוכלוסייה תשלם ארנונה יותר גבוהה. זאת אומרת, מישהו צריך לממן. אני לא נכנס לזה כי אני חושב שמי שצריך לשלם את זה זה הקבלן. הקבלן צריך את הדלתא הזה. אבל אני לא רוצה שאם הקבלן יממן את זה, הוא יפיל את זה אחרי על עלות בדירה עצמה. לכן, אני טוען שאם הפער הזה קיים, אם הוא קיים, אם עד היום הדייר שילם 1,000 שקל ועכשיו הוא ישלם 1,200, הפער הזה גם יבוא מהקרן – זה ההתייחסות של הארנונה.
שטח נוסף זה אחד הדברים הכי חשובים. בהסתייגות ששמתי בפעם הקודמת אמרתי שהשטח הנוסף הוא לא רק לכלכליות, אלא הוא גם לשטחים ציבורים ומבני ציבור שאולי הם חסרים במתחם. זה בתנאי שהקרקע הנוספת נמצאת קרוב.
מה קורה אם היא נמצאת רחוק? אתן עכשיו דוגמה מאותו מתחם שאני ראיתי ביום ראשון, אם אני לא טועה, בגבעתיים. בונים שם בניינים של בין 30 קומות ל-45 קומות. אני עשיתי חשבון גס מזה שיש לי קצת ניסיון בוועדות המחוזיות ובארצית, שנדרש שם סדר גודל של 100 דונם על פרויקט של 100 דונם של גנים, מעונות יום, בתי-ספר ושצ"פים לפחות בהרחבת הכבישים כי מי שרוצה לבוא ולעשות - - -
אסור לעשות את הדבר הזה פה, ואני אומר את זה כממלא מקום לפעמים של היושב-ראש. זה לא הפגנה פה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, לא צריך להראות כלום. אני מסביר, בשביל זה אני פה.
לכן, צריך עוד 100 דונם. אין את ה-100 דונם, זה אחד. הדבר השני, נגיד עכשיו שההתנגדויות הן כאלה שבשביל שהפרויקט הזה ייצא לפועל, במקום 30 קומות יהיו שם מקסימום 22 קומות, בסדר? מה יקרה? יגידו הקבלנים: זה לא כלכלי עכשיו. מורידים עכשיו את המבנים מ-45 קומות ל-25.
פה יש אפשרות לתת קרקע נוספת. מה יקרה? קודם כל, בקרקע הנוספת אתם מורידים מהעומס של אותו אזור שעכשיו צריך עוד 100 דונם שזה סדר גודל של 5,000 משפחות. זה 7,500 רכבים אם אנחנו עושים רכב וחצי לכל משפחה כמו שנדרש, זה 7,000 חניות, זה 300 כיתות לימוד. אין סיכוי בכלל שהדבר הזה ייכנס, אלא אם אנחנו משנים את כל התפיסה. התפיסה קיימת - וזה קיים בניו-יורק, בבואנוס-איירס, ובהרבה מאוד ערים גדולות - שיש דברים שנעשים על קומות, בית-ספר על קומות. מותר לעשות את זה, זה בסדר. זה תפיסה. בקומה השנייה בריכת שחייה, בקומה השלישית מגרש כדורגל. הילדים בכלל לא יוצאים החוצה מהמבנה הזה במשך כל היום. כך גדלתי והתחנכתי, אין שום בעיה. אבל זו תרבות אחרת שלא קיימת במדינת ישראל. זה שינוי תפיסתי.
אם הולכים על הכיוון הזה, בבקשה. אבל צריך להסביר אותו. הקרקע הנוספת היא הכרחית גם לדברים האלה שאמרתי. אני מאוד מקווה שתוסיפו את זה שזה לא רק עניין כלכלי. זה בא מתפיסה של תכנון, ושצ"פים ומבני ציבור. זה מה שחסר לי שם.
לבסוף, אני מסכם לגבי המנהל. עשיתם צחוק מעבודה. באתם לפה ונתתם לי הרצאה מדהימה. הבאתם לפה את כל הגיבורים שבאו ואמרו: אנחנו פועלים לפי התו"ל הידוע. סמוך עלינו, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. קיבלתי הרצאה מה זה מלומדת, עד שהפוליטיקאים נכנסים פנימה. אני לא מקנא בכם, ואני באמת אומר לכם. אני מדמיין שבא איזה שר ואומר: אני רוצה ככה. ואתם כל היום וכל הלילה מתרוצצים כמו עכברים מורעלים בשביל לנסות להביא לו את הפתרון. אני לא מקנא בכם, פשוט לא מקנא בכם. לכן, אני חושב שאני לא בא להאשים אתכם. אתם לא אשמים. מי שאשם זה הממשלה, הממלכה, שמטילה עליכם משימות שהן לא צודקות, לא הגיוניות, ותאמינו לי, הן לא ערכיות שזה הכי מפריע לי אחרי שקיבלתי את ההרצאה פה: חיים, אתה לא מבין איך עובדים, איך אנחנו בוחרים.
כבוד היושב-ראש, ההערה שלך לגבי שר האוצר לשעבר היא כל כך לא במקום, וכל כך לא מתאימה לך. אני לא מבקש ממך שתחזור בך, אבל אי-אפשר כל הזמן להגיד שהקודם עשה כך והקודם ככה. אתם נמצאים היום במקום. כשאני לקחתי את ראש הרשות לא התבכיינתי על מה שהיה לפני זה. הסתכלתי קדימה והובלתי קדימה את הרשות מבלי להסתכל אחורה. אני מקווה שאתם תסתכלו קדימה, ולא אחורה ותאשימו את האחרים במצב שנוצר. עובדה שאני לא - - -
היו"ר אלי כהן
¶
לא, אתה, לצורך העניין, אמרתי בצורה ברורה שהתעלמת ממה שהיה. אבל לעצם העניין, אני חושב שכן לשר צריכה להיות דומיננטיות בבחירת האנשים שעובדים איתו. זו דעתי האישית, ואנחנו כמובן נשמע עוד הסתייגויות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
ידידי, אני רוצה להסביר לך משהו. המנהל הזה לא יעבוד עם השר. 80% מהעבודה של המנהל תהיה בקשר עם השלטון המקומי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, אני מסביר לך את הדברים. בסוף, בסוף, אם לא יהיה בן-אדם שיש לו תואר שני, שיש לו לפחות ותק של חמש שנים בתכנון ובבנייה כמו שנדרש מכל מהנדס בסיסי שנכנס לוועדה הכי מצ'וקמקת שיש במדינת ישראל, לא יכול להיות שאתה לא תשים בן-אדם. זה לא בן-אדם של השר, זה בן-אדם שצריך להצליח בפרויקט, ופוליטיקאים בגלל הפוליטיקה לא מצליחים. כשיש כבר שר שמצליח זה בגלל שהוא שלוש קדנציות באותו משרד, עם כל הטענות שבאים אליו. אנחנו צריכים להתמקצע. אנחנו באמת צריכים לנהל פחות פוליטיקה. מה שהביאו לי פה היום זה פוליטיקה נטו, ולא ניהול.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני אנסה להיות מאוד זריזה כי אני לא רוצה לעכב את יעל.
קודם כל, שתי הערות לתשומת ליבם של הייעוץ המשפטי, ואולי למשרד הפנים. אם אתה זוכר, כתוב שם: בהסכמת רשות מקומית. פעמיים בחוק יש את הדבר הזה: בהסכמת רשות מקומית. אני מבקשת הבהרה מה זה הסכמה, ואם אין הסכמה מה עושים כי זה לא מופיע בשום סעיף בחוק.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אוקי, אז אני רוצה שזה יהיה מאוד ברור לכל היושבים בוועדה. מה שלא בהסכמת רשות מקומית לא ניתן לעשות. משרד הפנים ומשרד השיכון מסכימים עם זה? אלי, זה סוגיה קריטית פה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם אין הסכמה אין פרויקט. ואין איזשהו גוף שלישי ערעור ששם אפשר להגיע לבוררות - יש בוררות? בואו נקיים מוסד בוררות בנושא הזה. מה זה אין הסכמה אין? סליחה, השלטון המקומי. אני איתכם, אני הייתי שם. אבל מצד שני, אני מכירה את ראשי הערים. אלי, לא ראיתי את הנושא הזה של הסכמה. אני מציעה לחשוב, ולא הגשתי על זה ערעור, שיהיה איזשהו גוף בוררות. צד שלישי, בורר , שאם אין הסכמה שאפשר להגיע להסכמות. תחשבו על הנושא הזה, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד הבינוי. לדעתי, זה קריטי כי אחרת החוק הזה לא שווה שום דבר כי אף פעם לא תהיה הסכמה.
נושא הארנונה – אני מציעה דבר פשוט. דובר פה שאי-אפשר לעשות איפה ואיפה. כן אפשר, זה נקרא העדפה מתקנת. הצעתי, משרד הפנים, שאנשים שהם דור א' שהיו גרים בפרויקט בישן, וקיבלו דירות חדשות, שעליהם לא יחול שינוי אזור ארנונה עד שזה בבעלותם. אם הם מכרו את זה או העבירו לילדים או קנו דירה - - -
סליחה, אלי. זה מאוד קריטי פה. אנשים שהיו גרים שם - למשל, זה קריטי לדיור ציבורי כי זה ענין חשוב – אם הדירה היתה בבעלותם לפני תחילת פרויקט והם קיבלו דירה חדשה באותו פרויקט, אפשר להחריג אותם מכללי הארנונה ולהגיד שאם העירייה עושה שינוי באזור מאזור ב' לאזור א', יהיה שינוי. אפשר להחריג אותם מעלית ארנונה וזו תהיה העדפה מתקנת.
כנ"ל בדיור ציבורי. אם זה היה דיור ציבורי וזה היה אזור ב' בארנונה והעירייה רוצה לשנות, וסביר להניח שתרצו לשנות. מאוד חשוב לי לשמוע אתכם. אתם צוחקים, אולי אני אומרת דברים מצחיקים. תגידו לי מה מצחיק פה. אם העירייה רוצה לשנות, וזה צודק שיש שם שצ"פ ותחזוקה וכו' וכו', שעל אותם אנשים זה לא יחול. לדעתי, זה יעמוד במבחן בית-משפט כהעדפה מתקנת וכצדק חברתי כזה או אחר. משרד הפנים, פה אולי נתתי לכם קצת איך לצאת מהפלונטר הזה. תחשבו.
עכשיו להסתייגויות. תיקון סעיף 2 – הגדרת התחדשות מיזם עירוני. בנוסף לסעיף הזה יבוא שתאפשר הממשלה לעניין זה, למעט תוכנית חיזוק תמ"א 38, כי לא כל התחדשות זה התחדשות עירונית, לא כל התחדשות זה תמ"א 38, ולא תמיד תמ"א 38 זה התחדשות עירונית. יש פרויקטים בודדים ותמ"א 38 נועדה בכלל למשהו אחר, חיזוק מבנים, רעידת אדמה וממ"דים. אז שלא יהיה פה בלבול.
אותו דבר בהמשך, תיקון סעיף 2 – מחיקה הגדרה תוכנית חיזוק תמ"א 3, מחיקת הגדרה מהסעיף הזה. תמ"א 38 זה לא התחדשות עירונית.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יש, כן. אני ממשיכה בפרק ב' סעיף 4(א) להצעת החוק אוסיף 4(א)(13), יש עכשיו עד (12), שבמתחמים להתחדשות עירונית יהיו סלילת שבילים המיועדים לרוכבי אופניים במתחם פינוי-בינוי. אם כבר עושים שכונות יפות והתחדשות עירונית עדיף כבר לחשוב מראש על דברים כאלו – זו דעתי.
אגב, ההסתייגויות שלי הן סיעתיות, הן לא מטעמי האישי.
לגבי סעיף 5 – הגדרת התפקיד מי יהיה מנהל הרשות להתחדשות עירונית. כשיר להתמנות למנהל רשות מי שהוא בעל תואר אקדמי, ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום מהתחומים הרלוונטיים: בנייה, תכנון, הנדסה ניהול, וכן יעמוד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו בהתאם להוראות חוק שירות המדינה מינימום. מה שאני מקריאה זה מינימום, אפשר מפה רק להתקדם.
זה ברור שאין מצב כזה כי במצב כזה אפשר למנות את הבת שלי בת הארבע למנהל הרשות, ואני לא חושבת שזה סביר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מה שביקשתי בהסכמה – תחשבו על גוף בוררות כזה או אחר כי מה שמופיע כרגע הוא לא סביר.
אני מתקדמת להסתייגות ארבע כשיש בסך הכול שמונה. אני מבקשת שבנציגי הוועדה יהיה נציג משרד הקליטה. זה קריטי בשבילנו כי במיוחד בשכונות החלשות יש המון אנשים שהם עולים חדשים והם לא מבינים דבר וחצי דבר בתחום הזה. מאוד חשוב שנציג המשרד שהוא משרד האם שלהם יהיה שם. זה בלי שום קשר מי השר או היום או מחר.
אני ממשיכה.
היו"ר אלי כהן
¶
לא, סליחה. ב-16:15 זה מסתיים והיא צריכה לדבר. הוקצו עשר דקות על מנת שכולם ידברו.
ההסתייגויות רשומות. נכון, תומר?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הסתייגות מס' 5: מנהל הרשות יעקוב במידה וישנו גידול של 10%, וזה קריטי. אני לא מבינה למה אתם לא מדברים על זה. יש גידול באוכלוסייה, מי ידאג למבני ציבור? לא רק בתי-כנסת. אם יהיה 10% בגידול האוכלוסייה, משרד הבינוי צריך לדאוג גם כן למבני ציבור, תשתיות כשתשתיות זה צינורות וכל מה שקשור בזה, במימון משרד הבינוי והשיכון.
טפסים אחידים – דיברתי על זה עם משרד המשפטים. הרשות תפרסם את כל הטפסים לפי סעיפים אחידים בכל תחומי הפינוי-בינוי ברחבי הארץ ותספק אותם גם בשפות שונות. סליחה, משרד המשפטים אמר שיש טפסים ואני מבקשת שתספקו אותם בשפות: רוסית, אמהרית וצרפתית.
סליחה, כמעט סיימתי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, זה לא הוגן כי אתה אמרת לכל אחד עשר דקות, רבע שעה. אז יעל לא תוכל לדבר עשר דקות רבע שעה. לכן, אולי עדיף שיוליה תדבר ואת תדברי ב-18:00.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סעיף מס' 20 - אני מבקשת להוסיף סעיף 20(ב): החלטת ממשלה מס' כך וכך, סעיף כך, תחול בחוק הזה כמחייב את היזמים. יזם כהגדרתו בחוק זה - גם הזרים כי רוצים להביא לפה חברות זרות שכנראה ישתתפו גם כן בפרויקטים להתחדשות עירונית - ויסיים בהצלחה את קורס משרד הבינוי והשיכון המוקם מתוקף החלטת הממשלה.
יש החלטת ממשלה שיש קורס ליזמים שהם רשאים לעבוד בפינוי-בינוי. אני מבקשת שזה יהיה חובה על מנת שיוכלו להגיש טפסים לקבלת מכרז פינוי-בינוי. לא כל אחד שהוא קבלן כזה או אחר יכול לעשות את הדבר הזה. נתקלנו בזה שקבלנים בכלל לא יודעים מה זה פינוי-בינוי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, התחלתי ב-16:08. אני סופרת.
סעיף 22(6) – נושא היטל השבחה. מתחמי פינוי-בינוי יזכו ל-25% הנחה בהיטל השבחה. באזורים בהם ישנה כדאיות כלכלית נמוכה יזכו הפרויקטים בפטור מלא מהיטל השבחה לפי החלטת שר האוצר ושר הבינוי והשיכון, כי אחרת זה לא הולך בכלל.
עכשיו הסעיף שלפני אחרון, עמ' 20 סעיף 23(ב): "בסעיף קטן (ג) במקום "שתאשר הממשלה או ועדת שרים מטעמה" יבוא "שיאשר השר." – לא מקובל עלינו. זה החלטה ממשלתית או ועדת שרים לדיור. לא יכול להיות ששר אחד יאשר דברים כאלו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה צריך להיאמר. סעיף 158כו(ג) – אני מוסיפה פה משהו שהוא לא קיים. היום יש מה שנקרא מכון בקרה. אני מבקשת שמתחמי פינוי-בינוי יזכו ל-50% הנחה בתשלום אגרה בקבלת היתרים ממכון בקרה.
תודה רבה. אני רק - - -
היו"ר אלי כהן
¶
תודה רבה.
חברים, אנחנו מסיימים את הישיבה ואני מזכיר את סדרי הדיון עכשיו. אנחנו ניפגש היום בשעה 18:00, כשכמובן ידברו: חבר הכנסת יונה, חברת הכנסת יעל כהן פארן, וחברי כנסת נוספים ככל שיהיו.
היו"ר אלי כהן
¶
כן. מחר לא תתקיים ישיבה. ביום שני כאמור ב-12:00 תתקיים ישיבה שבה נצביע על ההסתייגויות, וכאמור עד אז נציגי הממשלה ידונו עם חברי הכנסת.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:15.