הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת משנה של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016), שעה 9:30

דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2016

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר

יהודה גליק

סילביה ברלדסקי ברוך - סגנית מנהלת מח' ארגונים אירופיים, משרד החוץ

דניאל מארקס - משפטנית, משרד המשפטים

סיגלית זהר - ממונה סחר בבני אדם, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

מישל נגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה -בינלאומי, משרד המשפטים

לי-שי הרצוג - ע' דובר, משרד המשפטים

מיכל ילי טל בר - מתמחה, משרד המשפטים

רחל זוארץ-לוי - פרקליטה, פרקליטות המדינה

לילך שלום - פרקליטה, פרקליטות המדינה

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

איילת דהאן - ע' ראשית למתאמת, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד משפטים

בוסנה מהרט דסה - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

קרן גנות - ראש ענף טיפול ושיקום שב"ס, המשרד לבטחון פנים

רעות רז - ע' משנה למנכ"ל בט"פ, המשרד לבטחון פנים

מיכל יוספוב - ממונה ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

הניה גולשטיין - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול

נוגה שילוח - מנהלת מרפאה ניידת, משרד הבריאות

אורית להב - מפקחת ארצית נוצ"צ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

בת שבע אפרים - יועצת מעמד האישה, המשרד לשוויון חברתי

הדס צוקרט - ראש צוות מרכז קורבנות סחר ועבדות, מסילה, עיריית תל אביב-יפו

עופרה שילה - מנהלת דירת חירום, עיריית חיפה

Marc Norberg - deputy political counselor, שגרירות ארה"ב

Elona Hoxha - מתאמת הלאומית למאבק בסחר בבני אדם, סגנית שר הפנים האלבני

Artur Kala - מנהל יחידת החילוט, משרד המשפטים האלבני

Alketa Gaxha - מתאמת פרויקט סחר בבני אדם, ארגון IOM

Alma Jani - ארגון ההגירה העולמי,ארגון IOM, מנהלת משרד

Bardhyl Canaj - ambassador, Republic of Albania

Eltjon Verlenl - dcm, Republic of Albania

Jon Hanssen-Bauer - ambassador, Republic of Albania

Elnor Gasanov - second secr., Royal Norwegian Embassy

יסמין קונפינו - מנהלת המסגרות, מעגן-מקלט לקורבנות סחר

אורי עייק - מ''מ מנהלת מרפאת לוינסקי, מרפאת לוינסקי

ענבל וילמובסקי - עמיתת מחקר, אישה לאישה - מרכז פמינסטי חיפה

גלית עינב - אמנית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נירה לאמעי

אריאלה אהרון

סמדר לביא, חבר המתרגמים

דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2016

בוקר טוב לכולנו. אני שמחה מאוד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר ובזנות, היום יום רביעי ה-27.7.2016. אנחנו התכנסנו פה היום כדי לדון בדוח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני אדם ואני מאוד מאוד שמחה שזאת השנה החמישית ברציפות בדירוג הראשון, tier 1, דבר שמהווה הכרה של ממשלת ארצות הברית בעשייה המתמשכת העקבית וההצלחה של ישראל במיגור הסחר בבני אדם וקביעה חד משמעית שמדינת ישראל עומדת בסטנדרטים הנדרשים במאבק בתופעה הקשה הזאת של סחר בבני אדם, סחר בנשים.

זאת הזדמנות נכונה, ראויה ואין יותר טוב ממנה לפתוח את הבוקר הזה בתודה, לומר תודה לכל העוסקים במלאכה. המלאכה הזאת לא הסתיימה, היא חוזרת ועולה ואנחנו שומעים על פרשיות נוספות, על ניסיונות, על שיטות חדשות שכבר דנו בהן כאן בוועדה. אבל אני רוצה לפתוח בתודה לעוסקים ועוסקות במלאכה כל הזמן, משום שכשלא עומדים על המשמר חוזרים אחורה, זאת התמודדות שצריך להמשיך ולהתמודד איתה. אז את היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, את המשטרה, את חברינו במשטרה, במשרד לביטחון פנים, רשות ההגירה, משרד הפנים, את הארגונים בשטח שעושים עבודה, 24/7, רק בשבוע שעבר ביקרנו שני ארגונים יקרים שעובדים בשטח ונותנים מענה לנשים עצמן, בית שפתוח 24 שעות כל יום שמקבל כל אחת שנפגעת בלי לבדוק מאיפה ואיך היא הגיעה ומה מספר הפעמים שאולי היא ניסתה, הבית תמיד פתוח בשבילה. במדינת ישראל יש מקום גם למי שנשכח על ידי החברה ומצאה את עצמה במקומות קשים ואפלים. יש אפשרות להיחלץ, יש מקום שאפשר לקבל בו סיוע.

אני שמחה ומברכת על ההשתתפות שלכם, חברינו השגרירים. נמצאים איתנו שגריר אלבניה, שגריר נורבגיה, נציגות משגרירות ארצות הברית. תודה רבה רבה שאתם איתנו כאן ואני אשמח מאוד אם תרצו גם אתם בהמשך הדיון להשתתף, להעיר, ללמד אותנו מה נעשה במדינות שלכם ומידע נוסף שתרצו לשתף אותנו כאן במהלך הישיבה עצמה.

אם תסתכלו על השולחן לפניכם וגם מאחוריי וגם בפינות החדר אתם תיחשפו לעבודה מאוד מעניינת ומרגשת שמספרת את הסיפור שלשמו התכנסנו כאן הבוקר בדרך אמנותית. לפני כמה זמן נחשפתי לעבודה היצירתית של האמנית גלית עינב, על הדרך שהיא פגשה את התופעה הקשה הזאת של סחר בבני אדם ונשים בזנות, על ההיכרות שלה והביטוי היצירתי שלה עם התופעה הקשה הזאת. אז אני רוצה להודות לה על התערוכה המיוחדת שנעשתה למען הישיבה הזאת כאן ובהמשך אנחנו כמובן ניחשף ונשמע על הדרך היצירתית ועל הכוח של האמנות לצעוק את הצעקה.

העובדה שישראל מדורגת כבר חמש-שש שנים בדירוג הראשון יכולה אולי לשים אותנו באיזה שהוא מקום של אנחת רווחה ותחושה של נינוחות והנה אנחנו באמת מתמודדים ונכנסנו לאיזה שהוא קו נכון וראוי, אבל אסור לנו לרגע לעצור במקום. אנחנו לא יכולים להוריד הילוך, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על המקום של היחד הזה שנוצר כאן בוועדה. העדכונים השוטפים ההתמודדויות שמשתנות, המידע שמגיע בזמן אמת, אנחנו חייבים להמשיך ולפקח. סחר בבני אדם, סחר בנשים, זו רעה חולה שצריכה לעבור מהעולם ואסור רגע אחד לעמוד שלא על המשמר.

בשנות ה-90 נחשפנו לגדילה משמעותית בתופעת הסחר בנשים ואני שמחה מאוד שאנחנו נמצאים היום במקום טוב יותר, אבל אסור לנו לשכוח שההתמודדות נעשתה בעזרת עבודה ממושכת, מדויקת, של גורמים בממשלה וגם במדינה. ההצלחה הרבה של היחידה לתיאום במאבק מוכיחה לנו שבעבודה מאומצת ומתואמת כן אפשר לתקן ואת זה אני אומרת כאן בפתח הישיבה נוכח בעיות קשות לא פחות שעלו בדיונים הקודמים, שלפעמים כשנוגעים בסוגיות הללו נראה ש'אז מה כבר אפשר לעשות?', 'זו דרכו של עולם', התשובות שאני מקבלת, אז אנחנו באנו ורוצים לחזור ולומר, זנות היא לא בחירה, זנות היא תולדה של מציאות חברתית קשה, נשים וגברים שבוחרים בזנות זאת לא בחירה, זה אילוצים. 75% מהנשים שמועסקות בזנות היו מבקשות להפסיק ולהיחלץ, כך על פי הדוח האחרון שהוציאו המשרד לבטחון פנים ומשרד הרווחה, נתונים לא פשוטים שאנחנו ניקח אותם במהלך השנה ונראה איך אנחנו מתמודדים איתם.

אז אם במהלך השנה שמענו על שמועות שונות לגבי עתיד היחידה לתיאום במאבק בסחר בבני אדם, אז אני רוצה גם כאן לבוא ולומר, אי אפשר לעצור את העבודה של היחידה לתיאום במאבק. העובדה שמדינת ישראל שנה חמישית לא אומרת שאנחנו יכולים לפרק את מה שעשינו ואני שמחה מאוד ששרת המשפטים חזרה בה מההחלטה לבטל את היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם והיחידה, וגם כמובן ברכות לדינה, באופן רשמי בירכנו, אבל זאת ישיבה ראשונה של הדוח שאת נמצאת איתנו כאן, אז הרבה מאוד הצלחה בתפקיד המאוד חשוב שאת ממלאת.

אז שוב תודה רבה לכל המשתתפות והמשתתפים ואנחנו עכשיו נפנה למשרד המשפטים, למחלקה ליחסים בינלאומיים, עורכת הדין דניאל מארקס במחלקה ליחסים בינלאומיים, בואי תני לנו נתונים, מידע וגם דגשים. בבקשה.

כפי שציינת, התפרסם השנה דוח שמדרג את מדינת ישראל בשנה החמישית בדירוג הראשון, דבר שמהווה הכרה של ממשלת ארצות הברית בעשייה הנמשכת של ישראל במאבק בסחר בבני אדם. מדי שנה, החל משנת 2001, מגישה מחלקת המדינה האמריקאית לקונגרס דוח על מאבק נגד סחר בבני אדם ומדינות לגביהן יש מידע על מספר משמעותי של קורבנות סחר בבני אדם. במסגרת זו בוחנת ארצות הברית אם המדינות נוקטות בצעדים מינימליים כפי שהם מוגדרים בחוק האמריקאי כדי להיאבק בצורות חמורות של סחר בבני אדם.

ארצות הברית אומדת את מידת המאבק של המדינות לפי ארבעה דירוגים, בהתאם למאמצים שמדינות עושות כדי להילחם בתופעת הסחר. בדירוג הראשון, בו אנו נמצאים, מופיעות מדינות אשר עומדות בסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעה. בדירוג השני נמנות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים, אך עושות מאמץ משמעותי לעמוד בהם. בדירוג השני, עם הערה, נמנות מדינות אשר מופיעות אשר מופיעות ברשימת מעקב, בדירוג השלישי נמנות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים ואינן עושות מאמצים משמעותיים לעמוד בהם.

הדוח לגבי מדינת ישראל קובע כי אנחנו עומדים באופן מלא בסטנדרטים המינימליים למיגור הסחר בבני אדם. הממשלה ממשיכה להפגין מאמצים חזקים לזיהוי ולהענקת שירותי הגנה לקורבנות כל סוגי הסחר, היא ממשיכה בהפעלת מקלטים ומתקנים אחרים שמספקים לקורבנות מגוון רחב של שירותים שיקומיים וסיוע מיידי וארוך טווח. הממשלה ממשיכה לנקוט בפעולות אכיפה נגד סחר למטרות ניצול מיני וסחר למטרות עבודה, על אף שחלה ירידה קלה במספר ההעמדות לדין וההרשעות ביחס לשנה קודמת. ב-2015 קיבלו 14 סוחרים עונשים אשר כללו תקופות מאסר שמשכן הולם את חומרת העבירה, למרות שהממשלה המשיכה לזהות ולהעניק טיפול מסוים לקורבנות סחר בבני אדם מקרב אוכלוסיות מהגרים אפריקאים בלתי סדירים המוחזקים במעצר, קורבנות סחר שלא זוהו ככאלה נותרו חשופים, כך נקבע בדוח, להחזקה במשמורת לתקופות זמן ממושכות בשל ביצוע עבירות הגירה. הדוח קובע שהממשלה המשיכה ליישם צעדים מניעתיים חזקים למאבק בסחר בבני אדם.

מדי שנה אנשי מחלקת המדינה האמריקאית פונים באמצעות השגרירות המקומית לממשלות, השגרירות פונה אלינו ואנחנו פונים לעשרות גופים ממשלתיים לתשומות שלהם ועל יסודם אנחנו מכינים, עד עכשיו אנחנו, החל משנה הבאה יחידת התיאום, את הדוחות בשיתוף פעולה מלא ובסיוע משמעותי ביותר של כל משרדי הממשלה שלהם אני גם רוצה לחזור ולהודות בהזדמנות זו.

הדוח כולל ציונים רבים לחיוב, מספר ציונים לשלילה, אני אתן - - -

תתחילי עם השלילה.

להתחיל עם השלילה?

כן, אנחנו רוצים תמיד להשתפר ותמיד להיות יותר טובים ותמיד ללמוד.

שני דברים עיקריים בשלילה. הראשון, שהוא באמת חוזר על עצמו גם בשנים הקודמות, זה בתחום ההעמדה לדין, אם כי השנה הדוח ציין שבתי המשפט השיתו עונשים שחומרתם מספקת על חלק מהסוחרים, אך סוחרים רבים קיבלו עונשי מאסר על תנאי או עונשים ללא ריצוי מאסר בפועל וגם עונשים כלכליים, שלשיטתו של הדוח הענישה הזו לא חמורה דיה ואינה תואמת את העונשים הקבועים בעבירות החמורות. כך גם בתחום ההגירה. הדוח מציין שקורבנות בלתי מזוהים מבין אוכלוסיות המהגרים האפריקאים נותרו בכל זאת חשופים לסיכון כי הושמו במעצר, דבר שמונע מהם מלממש במלואם את השירותים הממשלתיים להם הם זכאים כקורבנות סחר.

מה זאת אומרת? מה ההאשמה נגד רשות ההגירה?

שבכל זאת המנגנון לא מונע לחלוטין את השמתם של קורבנות סחר במאסר. זה מבוסס בעיקר על דיווחים של ארגונים בלתי ממשלתיים שהביעו חשש שעשויות להיות טעויות במנגנון הקיים. על פי חוק מי שהוכר כקורבן סחר לא מוחזק במעצר, אבל הדוח מביע חשש בתחום הזה, שזה עוד מצריך עבודה נוספת.

דינה, אני תיכף אתן לך, אבל יש לנו את רשות ההגירה? מיכל, את רוצה להתייחס?

כן. בוקר טוב לכולם. אני נציגת המשרד בנושא של סחר בבני אדם. אנחנו קראנו את הדוח, אנחנו נבדוק את עצמנו עוד פעם בנושא הזה. בגדול למעשה אנחנו לא קובעים אם זה ראשית ראיה לסחר, מי שעושה את זה זו המשטרה, אבל אם אנחנו מזהים מקרים אנחנו מעבירים את זה למשטרה ובמידה שהמשטרה קובעת שאכן מדובר בסחר הבן אדם לא נשאר במשמורת, אם יש במקום במקלט הוא עובר למקלט, ואם לא, אז אנחנו משחררים אותו.

תסבירי לנו, בבקשה, לטובת כולנו. וזאת ההזדמנות גם לומר בוקר טוב למשלחת הגדולה שהגיעה מאלבניה, תודה שאתם כאן איתנו. ממשלת אלבניה נמצאת בדירוג שתיים ומדינת אלבניה, השגריר, המשלחת, גם ממשרד המשפטים ועוד, באו ללמוד ולראות איך מדינת ישראל מתמודדת עם הסוגיה הקשה והמורכבת הזאת. כשאנחנו נסיים פה את הישיבה הם יישבו עם נציגי משרד החוץ שלנו וימשיכו בלימוד ובתהליכי הקניית הידע. אז ברוכים הבאים ואנחנו מאוד שמחים על ההשתתפות שלכם כאן בישיבה הבוקר.

נמשיך. ספרי לנו מה קורה לאיש, אישה, לרוב נשים, כי אלה גם הרבה מהתלונות שאנחנו מקבלים כאן בוועדה, מגיעה לשדה התעופה בן גוריון, יורדת מהטיסה שלה ואז פוגשת פקיד הגירה, מה קורה?

אל"ף, היא פוגשת את בקר הגבול. כדי לסבר את האוזן בקר הגבול אמור לתת החלטה אם אותו תייר או תיירת שמגיעים לארץ, אם יש להם אישור כניסה, תוך 40 שניות. אם הוא מזהה משהו שנראה לו חשוד במטרת ההגעה שלה, או שהיא לא יכולה לתת תוך כדי התשאול הקצר תשובות שמספקות אותו, אנחנו מעבירים, אנחנו קוראים לזה קו שני, ולמעשה בקו השני הם מתושאלים באופן קצת יותר מעמיק. תוך כדי התשאול, אם אנחנו מבינים שהיא באה לכאן למטרות של סחר או זנות אנחנו מעבירים את המידע למשטרה כי למעשה מי שיכול לפסוק למעשה אם מדובר בקורבן או מדובר בסחר זו המשטרה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם המשטרה ו - - -

תספרי לנו מה קורה, היא מגיעה, היא נמצאת בשדה ואז מזהים שיש איזה משהו שמחשיד, קוראים למשטרה בשדה?

יש משטרה בשדה, כן.

ואז לאן היא מועברת? מה המעצר הזה שמדברים עליו?

עד שלא ניתן החלטה לגביה - - - בוא נגיד ככה, רובן לא מוכנות לשתף פעולה, הן לא משתפות פעולה, הן לא מוכנות אפילו לתת את המקור, מי המקור שפה בארץ - - -

הן חוששות, הן פוחדות, הן מבוהלות.

הן לא מוכנות. ברגע שהן לא מוכנות ואין לנו שום בסיס שאנחנו יכולים להעביר למשטרה אז אנחנו מסרבים את הכניסה שלהן לארץ. אם הן מוכנות לשתף פעולה ונותנות מידע לגבי המקור, המידע הזה מועבר למשטרה. ברגע שהוא מועבר למשטרה והמשטרה מבקשת שהיא תישאר פה בארץ ויש פה ראשית ראיה שמדובר אכן בקורבן היא תעבור למקלט.

אוקיי, זה אחת, אבל מה קורה לאותה אישה שלא מוכנה לדווח? היא נמצאת בשדה התעופה, אתם מעלים אותה על טיסה חזרה? מה קורה?

לא, אם היא לא משתפת פעולה, לרוב הן מבקשות לחזור חזרה.

ואז הן עולות לטיסה הבאה - - -

הן עולות לטיסה הבאה ל - - -

למקום שממנו הן הגיעו.

לארץ המוצא.

את יכולה לתת לנו מספרים? כמה נשים - - -

אין לי כרגע מספרים, אבל אם הוועדה תרצה אנחנו - - -

אנחנו מבקשים לקבל בשבועיים הקרובים נתונים, כמה נשים וגברים, אבל אני מניחה שזה יותר נשים, הגיעו למדינת ישראל בשנה החולפת וסורבו להיכנס בשל חשד.

אין בעיה. העברנו את זה גם לוועדה לפני בערך חצי שנה.

יש לנו נתונים, אריאלה?

אנחנו העברנו את זה לוועדה לפני חצי שנה כשהיה דיון גדול, אם את זוכרת - - -

אוקיי, אנחנו נבדוק את זה אצלנו.

אין בעיה, אני אעדכן את הנתונים ואני אעביר את זה.

תודה. כמה נשים מועברות למשטרה? את זה את יודעת? כמה מקרים?

בודדים. ממש בודדים.

אם ניקח איקס של נשים שמגיעות, כמה, חצי, שליש?

אין לי בדיוק, אבל עד כמה שידוע לי זה בודדות, כי הן ממש לא רוצות לשתף פעולה.

אנחנו נפנה אחרי זה גם למשטרה לשמוע. שאלה אלייך, נציגת הפרקליטות, לגבי ההערה הראשונה בדוח. את רוצה לחזור על ההערה הראשונה, דניאל?

ההערה הייתה שחלק מהעונשים שמושתים לא מספיק חמורים, הם לא משקפים את דרגת החומרה הראויה למעשים. זאת ההערה ששמענו אותה בשנים עברו.

הפרקליטות, עורכת הדין רחל לוי זוארץ מפרקליטות המדינה, בוקר טוב.

שלום, בוקר טוב. אכן ישנה הערה ביחס לרמת הענישה המוטלת על נאשמים שמורשעים בעבירות מהסוג הזה, אבל חשוב לזכור שאנחנו עם דפוסים שונים, עם מאפיינים מאוד מאוד שונים של התופעה, מהתופעה המוקדמת אותה הכרנו, הדפוסים יותר מרוככים.

אז בואי תעשי לנו קצת סדר, גם לטובת מי ששומע אותך פעם ראשונה, למה את משווה?

אני רציתי להתחיל ולומר שבשנים המוקדמות, כשהכרנו את תופעת הסחר המאפיינים היו מאפיינים עם אלימות, היה עיכוב דרכון, היה שעבוד חובות, היו מגוון רחב של אלמנטים מאוד מאוד קשים שהופעלו כלפי אותן נשים. רוב הנשים שהיו מגיעות לא היו יודעות למה הן מגיעות, סכום האתנן שהן קיבלו בתמורה למעשה המיני נלקח מהן, הגבילו אותן מבחינת אפשרות יציאה מהמקומות שבהם הן שהו ולכן באמת העונשים שהוטלו היו עונשים משמעותיים וארוכים והשוני הוא שלמעשה את התופעה הזאת, בפנים האלה של הסחר הנוקשה, צמצמנו באופן משמעותי ועל כך כן דיברנו בעבר גם סביב השולחן הזה. המאפיינים העדכניים הם מרוככים יותר, במובן שהנשים יודעות שהן מגיעות לעסוק בזנות, הן מקבלות מחצית מסכום האתנן שמשולם עבור האקט המיני, הדרכון נשאר בידיהן במרבית המקרים, לא מופעלת אלימות או איומים ולכן יש משמעות גם לעונש שמוטל על המעשה.

אנחנו כמובן כן פועלים במרץ, גם באמצעות המשטרה, לאתר את אותם מקרים ולהעמיד לדין בהגשת כתבי האישום וזה כן מופיע ומפורט בדוח, אבל הענישה היא בהתאם לדפוסים המרוככים יותר שמאופיינת התקופה הנוכחית. אני גם אציין ששמענו על זה ממש לאחרונה, שבחודש האחרון הוגש כתב אישום במחוז חיפה נגד צעירה בת 25 ובן זוגה שהפעילה מעין רשת של נשים לאורך תקופה ארוכה - - -

7 שנים, מתקופת התיכון שלה.

כן, במקרה הזה רוב האישומים מייחסים לה גרימה לעזיבת המדינה, שזו למעשה עבירה שאנחנו מייחסים היום במרבית המקרים כי הנשים, שוב, כמו שהסברתי ואמרתי, יודעות למה הן מגיעות וכו', כן עדיין כתב האישום מונה התייחסות לניסיון בסחר וסחר סביב שלוש נשים שהגיעו באמצעות מתווכת. זאת אומרת היו מקרים בודדים של עסקה באדם. כך שאנחנו ודאי מחפשים לאתר את המקרים המתאימים שיש את הקפיצה מבחינת המדרגה בין העבירות, אבל חשוב לזכור שהעבירות שבדרך כלל מיוחסות הן שונות באופיין וגם העונש שקבוע בצדן הוא שונה, כי עבירת סחר בבני אדם, אם אני לא טועה זה 16 שנות מאסר, לעומת גרימה לעזיבת המדינה, שאנחנו מדברים על 7 שנות מאסר.

אז כמובן כבר בחינת סעיף העבירה, העונש שעומד בצדו הוא שונה והמאפיינים הם שונים, הדפוס הוא שונה ומכאן גם נגזרת הענישה המקלה יותר מהעונשים שדיווחנו עליהם בשנים עברו של עונשים של מספר שנים משמעותי עד כדי דו ספרתי, של שנות מאסר שהוטלו על הנאשמים. לשמחתנו התופעה, כפי שהיא הייתה בפניה הקודמות, צומצמה באופן דרמטי ועל כך אנחנו מברכים. אנחנו כמובן ממשיכים להיאבק במאפיינים החדשים של התופעה שגם בהם יש בהחלט ביזוי וניצול וחשש להגיע להסלמה ולהחמרה גדולה היותר.

כן אני אציין דוגמה נוספת, יש תיק שקבוע לערעור בבית המשפט העליון בחודש ספטמבר, של נאשם שניצל קטינה, ממש ניצל וסחר בה לביצוע עבירות מין בה ולפרסום דברי תועבה. במקרה הזה בית המשפט הטיל עונש של 14 שנות מאסר ועל העונש הזה המדינה הגישה ערעור בגלל הקיצוניות החמורה של המקרה הזה. כך שאנחנו גם מאתרים את המקרים שהם בדרגת חומרה שונה וגם אותם כמובן מביאים לפתחו של בית המשפט.

את כל הדברים האלה אתם תענו להערה? אנחנו צריכים להגיב על ההערה הזאת, כי יש פה פער בין ההערה שקיבלנו לבין המציאות בשטח שמשתנה.

אנחנו עושים את זה בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה בינלאומית והדברים - - -

אז בואי נעבור עכשיו לדברים הטובים.

אז אני אתחיל באיפה שהיינו, גם היו ציונים לחיוב בתחום העמדה לדין, מספר החקירות, מספר ההרשעות. בקשר לחקירות, לדוגמה, בשנת 2015 פתחה משטרת ישראל 234 תיקי חקירה בגין מקרים בהם מתקיים פוטנציאל לסחר למטרות ניצול מיני, לרבות 23 תיקים במקרים שנגעו לסחר מיני בילדים והם פתחו 158 תיקי חקירה במקרים בהם התקיים חשד לעבודה בכפייה. אלה נתונים שצוינו בדוח ונתונים מרשימים גם כן בקשר להיקף ההרשעות.

בתחום ההסגרות, היה שיתוף פעולה משמעותי בין ממשלת ישראל בתיאום עם האינטרפול עם רשויות ברוסיה במסגרת הוצאת בקשת הסגרה נגד חשודים שהיו מעורבים בעבירות סחר. ומשרדי הממשלה, בייחוד יחידת התיאום, פעלה נמרצות להמשיך את ההכשרה של גורמי אכיפת החוק, הכשרות רחבות היקף, סמינרים, סדנאות לפקידי ממשל, למשרדים השונים.

בתחום ההגנה על קורבנות סחר, המקלטים צוינו לחיוב, הם ממשיכים לפעול ולהעניק את שלל התכניות והסיוע לקורבנות ששוהים בהם. הממשלה המשיכה לממן את מקלט מעגן, מקלט בו שוהים 35 נשים ומקלט אטלס, שיש שם 35 מיטות לגברים. יש גם דירות מעבר לקורבנות סחר עם 18 מיטות שצוינו לחיוב, למרכז יום, או גם מרכז נוער.

הסיוע המשפטי החינמי שניתן לקורבנות סחר, בו אנחנו גאים במיוחד, המשיך לספק סיוע משפטי ללא תשלום לקורבנות סחר. בשנת 2015 קיבל האגף לסיוע משפטי 132 בקשות לסיוע משפטי מקורבנות, לרבות 82 בקשות של מהגרים מאפריקה או מבקשי מקלט שהיו קורבנות סחר בסיני ומשמונה קורבנות שהיו אנשים בעלי מוגבלויות.

בתחום המניעה, הממשלה המשיכה לנקוט בצעדים למניעת הסחר ולהעלאת המודעות בקרב פקידי הממשל והציבור בכללותו. היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, שכידוע היא היחידה הלאומית למאבק בסחר בבני אדם שהמשיכה לפעול והוזכרה גם כמובן העבודה החשובה של הוועדה הנכבדת. בתקופת הדיווח התכנסה הוועדה הזו באופן תדיר, צוין בדוח, ופעלה בתיאום עם משרדי ממשלה שונים לשם בחינת סוגיות הקשורות לסחר בבני אדם למטרות ניצול מיני או מדיניות הטיפול בתופעה.

אני אציין דגש אחד נוסף, שהוא הקו החם לעובדים, שהממשלה בשיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית המשיכה גם השנה להפעיל קו חם שפועל 24 שעות ביממה שמטרתו לסייע לעובדים הזרים שנמצאים בישראל מכוח הסכמים דו צדדיים.

זה הדוח. שוב, כמילת סיום חשוב לי מאוד להדגיש שזו השנה החמישית שבה העשייה המרובה של המדינה בכללותה, על כל גופיה, מוכרת ואנחנו אסירי תודה על ההכרה הזאת בתחום.

תודה לך, דניאל מארקס, משרד המשפטים, המחלקה ליחסים בינלאומיים. נעבור אלייך, הגב' דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים, היחידה למאבק בסחר בבני אדם, בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. אני אצטרף לחלק החיובי ואנצל גם את ההזדמנות באמת להודות לכולם, לכל השותפים שלנו, תודה רבה לדניאל ולהילה, שלא יכלה להגיע היום, אבל שכבר במשך שנים מכינות את הדוח ומגישות אותו ופועלות במשך כל השנה כדי לתאם את העבודה של כולם. תודה רבה לכל נציגי הממשלה שעובדים מאוד קשה במשך כל השנה, לארגונים הלא ממשלתיים ששיתוף הפעולה איתם מאוד מאוד חשוב לנו ואנחנו רואים בהם גורם ושותף מלא לכל דבר ועניין. הם ראשונים תמיד לגלות את כל התופעות, להציף את הדפוסים החדשים, תודה לכם.

תודה רבה לכנסת, לוועדה, ליושבת ראש הוועדה הנכבדה. תקופת הדוח מתייחסת לשנת 2015 אז כשנגיש את הדוח הבא אנחנו כמובן נדווח על פעילות הוועדה הזו שהוקמה בפברואר השנה, אבל אני חייבת כבר לציין שבהחלט הוועדה מתכנסת באופן שוטף ואוזניכם תמיד כרויות לכל בקשה שמגיעה לקביעת דיונים דחופים, ממש מהרגע להרגע, ואני בטוחה שזה ימשיך גם במושב הבא.

תודה רבה כמובן לאנשי השגרירות, למחלקת המדינה האמריקאית. גם אני מצטרפת לתודות על ההכרה של העשייה המשמעותית של המדינה, של ישראל, בתחום של המאבק בסחר. אנחנו כמובן נעזרים מאוד בדוח השנתי ככלי עבודה, ככלי למידה מאוד מאוד משמעותי עבורנו, עבור הפעילות שלנו. אנחנו ככל שנה מתכנסים לישיבה קרובה עם כל הנציגים הרלוונטיים כדי לדון בהפקת הלקחים והדגשים מהדוח הספציפי ולאחריה אנחנו גם נגיש את תשובותינו להערות השונות ולדגשים השונים. זו ישיבה שכבר נקבעה. בנוסף אנחנו מתחילים בהתנעת תהליך לעדכון התכניות הלאומיות שלנו בתחום המאבק בסחר בבני אדם, תכניות שלא עודכנו מאז שנת 2007 ולצורך כך אנחנו גם הקמנו פורום חדש של יועמ"שים מכל משרדי הממשלה.

מה עומד על הפרק בעדכון? כלומר למה את חותרת בעדכון?

אנחנו רוצים להגיש לממשלה לאישור תכנית לאומית חדשה למעשה שהיא תבנה תכנית של ארבע-חמש שנים קדימה, כי כמובן, כפי שגם רחלי אמרה, המצב השתנה, יש דפוסים חדשים, יש תופעות שכבר כמעט ומוגרו, אבל מהצד השני יש תופעות חדשות שעליהן הדוח גם מצביע, למשל הנושא של בעלי מוגבלויות שמובאים לישראל כדי לעסוק בקבצנות כפויה. זו תופעה שמאוד מאוד מטרידה אותנו. התופעה של הקהילה האריתריאית שהם קורבנות מחנות העינויים, לפחות בחלקם, שמאוד פגיעה ואולי מנוצלת כאן לזנות בתוך ישראל ותופעות שונות נוספות. אז ביחד כמובן עם כל הגורמים וגם עם הוועדה הנכבדה אנחנו מכינים איזה שהיא הצעה ואנחנו נבקש אינפוטים מכולם ונביא את הדברים בראייה קדימה.

אנחנו נשמח שתדווחו לנו כאן בוועדה על התכניות שלכם. מתי להערכתך תוכלי לדווח לנו כאן בוועדה?

אנחנו מתכנסים לישיבה ראשונה עם פורום הייעוץ המשפטי של המשרדים במהלך חודש אוגוסט. אני מניחה שלקראת סוף השנה אנחנו נספיק גם לקיים מפגשים כאלה עם הארגונים והנציגים המקצועיים של המשרדים, אז אני מניחה שלקראת סוף השנה אנחנו - - -

אז אנחנו נתכנס כאן בראשית דצמבר כדי לשמוע את ההיערכות שלכם על עבודת המטה שלכם עם ההיערכות לארבע-חמש השנים הקרובות.

בסדר גמור. אני רוצה רק להוסיף ולהצטרף לברכות למשלחת האלבנית שאנחנו מארחים כאן היום וגם אתמול אירחנו, לבקשתם לבוא וללמוד מישראל על ה-good practices שלנו בתחום פיצויים לקורבנות סחר בבני אדם, איתור ומניעה ואנחנו ממשיכים איתם גם היום ומאוד מודים גם למשרד החוץ על הסיוע בעניין ולכל השותפים האחרים שהגיעו ונטלו חלק והרצו וכמובן על האירוח כאן בוועדה.

תודה. תודה רבה, דינה, תודה על השותפות ועל העבודה המשותפת. משרד החוץ, סילביה ברלדסקי ברוך, סגנית מנהלת מחלקת ארגונים אירופאים, בבקשה.

לא התבקשתי לדבר.

אז אנחנו כן מבקשים שתדברי, את נציגת משרד החוץ. למשרד החוץ אין מה לומר בנושא?

אנחנו בעצם היינו מעורבים בזווית של השיגור של דינה לכנס בנושא מאבק בסחר בבני אדם, שארגון אבש"א, ארגון הביטחון ושיתוף פעולה באירופה, יזם וארגן ואנחנו רואים עכשיו את הפירות הנפלאים של הדבר הזה כי שם נוצרו המגעים, בין היתר, עם האלבנים ועם עוד מדינות רבות אחרות ובעקבות המפגש הזה גם הגיעה המשלחת האלבנית, גם בהמשך, בספטמבר, תגיע משלחת מקדונית בנושא של סחר באיברים, כך שלנו נראה ששיתופי הפעולה והפעילות בכל התחומים, זה תחום מקצועי, שהוא לא תחום ספציפי של משרד החוץ, אבל ההשתתפות של הנציגים שלנו בכנסים בינלאומיים שכאלה בעצם יכולה להוליד פעולות גם ברמה הבינלאומית וגם ברמה הבילטראלית, כמו שאנחנו רואים עכשיו עם אלבניה ובעתיד עם מדינות נוספות. מבחינתי זו אינדיקציה לחוזקות שלנו, גם בתחום המאבק בסחר בבני אדם, שאני לומדת עליהם יחד עם כולם. כמובן שגם אנחנו מאוד מברכים על הפעילות הזו ועל השתתפות המשלחת האלבנית ספציפית בפעילות.

תודה. תודה רבה, משרד החוץ. מעגן, מקלט לקורבנות סחר בבני אדם, עורכת דין יסמין קונפינו, מנהלת המסגרות מעגן ואטלס.

שלום רב. אני מאוד שמחה ומתרגשת להיות במעמד הזה שבאמת שוב מכירים בנו, ואני לא אחזור על דברי כולם. אני רק רוצה לומר שבמהלך 12 שנות הפעילות של מקלט מעגן ו-7 שנות הפעילות של מקלט אטלס טיפלנו בכ-750 קורבנות, נשים, גברים וילדים, חלקם נולדו במסגרת המקלט.

במהלך 2015?

במהלך 12 שנות הפעילות של המקלט מאז שהוא נוסד, המקלט הראשון, בשנת 2004. במהלך השנים האלה אנחנו בהחלט היינו עדים לשינוי בתופעות של הקורבנות, אם זה התחיל מתופעה מאוד קשה של קורבנות סחר לזנות, מ-2007 אנחנו רואות גם נשים קורבנות עבדות מקרב מהגרות העבודה ומ-2010 האוכלוסייה הדומיננטית של המקלט הפכה להיות אוכלוסיית הנשים האפריקאיות שעברו במחנות העינויים ובעצם הוחזקו בתנאי עבדות לצורך ניצול מיני.

בואי תעשי לנו סדר. 750 במהלך העשור האחרון, אבל מה קורה בשנת 2012, 13', 14', 15', שזה הדוח, תנסי לחלק לנו את ה-750 בגדול.

אני רק אדבר על כך שמדי שנה שוהות במקלטים כ-40 נשים, הן מחולקות לשלוש קבוצות דומיננטיות, נשים קורבנות סחר לזנות, שלצערי כרגע אנחנו רואים שיש קצת עלייה במספר של הנשים האלה, אבל עלייה לא משמעותית.

מאיפה הן מגיעות לסחר בזנות?

הנשים מגיעות בעיקר מרוסיה, מאוקראינה ועכשיו יש לנו גם ממולדובה.

איך הן מגיעות?

איך הן מגיעות? זה כבר חבריי יוכלו לציין. בעיקרון מדובר בנשים שחלקן יודעות שישראל עדיין יכולה לשמש כמדינת יעד לצורך התופעות האלה ולכן הן מגיעות באמצעות אתרים, אתרי אינטרנט, הן יודעות למה הן מגיעות, כלומר לעסוק בזנות לתקופה של שלושה חודשים, בהיותן תיירות.

אשרת תיירות, הן מנצלות את אשרת התיירות ובאות לכאן.

בהחלט.

זה משהו עצמאי? כלומר הן מזהות באינטרנט או שיש פה את המפעיל?

שוב, חלק מהפרשות נחקרות וכל פרשה לגופה, אז אני לא רוצה להצביע על איזה שהיא מגמה.

דפוס, אם את יכולה לזהות.

אני מעדיפה שלא, אני גם מעדיפה להשאיר את זה לרשויות האכיפה והמשטרה, שהם חוקרים את הנשים, אנחנו משתדלים כמה שפחות להתערב וכמה שיותר להתעסק בפן הטיפולי של השיקום ובעצם לסייע לנשים האלה לעמוד על הרגליים בצורה עצמאית בעבודה נורמטיבית ולא בעיסוק בזנות, שזו עבודה בפני עצמה, כיוון שמדובר לצערי בנשים שזנות, החוויה של הזנות, היא לא החוויה הראשונה שלהן במדינת ישראל אלא במדינות אחרות בעולם. הן עוברות ממדינה למדינה וכאשר הן מגיעות לישראל, לשמחתנו, הודות למידע מודיעיני ולמשטרה הן באמת מגיעות למקלט. אלה שמוכנות לשתף פעולה ומוכנות לעבור איזה שהוא תהליך שיקום ולאחר מכן, לאחר כשנה הן אמורות לחזור למדינת המוצא עם כלים וצורת הסתכלות קצת שונה על העניין, על התופעה.

מה משך השהות הממוצע במקלט?

משך השהות הוא כשנה, על פי החלטת ועדת היגוי, כאשר במקרים חריגים אנחנו גם מאריכים את השהות במידת הצורך.

בלי להיכנס לנושא של מה שאת לא רוצה לדבר עליו, אבל הבחירה של אותן נשים בישראל נובעת ממה? מה הן יודעות על ישראל, למה הן בוחרות לבוא לישראל?

ישראל מוצגת ברשתות, למיטב ידיעתנו, איך שהסוחרים או הסרסורים מציגים את זה, כמדינה או כעיר, הרבה פעמים זה עיר מסוימת, שהיא לחוף ים והם מתארים את זה בצורה מאוד יפה ומקושטת, אומרים להן שהן יוכלו לבחור את מספר הלקוחות וכמו שחברתי קודם ציינה, מבחינת האתנן ושכעבור שלושה חודשים הן יוכלו לחזור למדינה שלהן ושלא יהיה שום קושי. בסך הכול הציור הוא מאוד כביכול מושך. מרגע שהן מגיעות לכאן התופעות משתנות מאישה לאישה וממקרה למקרה, אבל היו גם מקרים של ניסיון לאונס ושל בדיקת הסחורה, אני בכוונה אגיד את זה ככה בצורה הזו, ניסיונות של כפייה, קבלת לקוחות בניגוד לרצונן, גם כשהן חולות וגם כשהן לא מעוניינות להמשיך בנושא הזה, יש הרבה מניפולציות רגשיות שנעשות עליהן.

ואנחנו שמים לב שבשנים האחרונות מדובר בנשים שהן יותר משכילות, שחלקן מגיעות מערים, כולל ערי בירה, במדינות השונות, עדיין כשחוקרים יותר לעומק מגלים שמדובר בסיפור עמוק של ניצול, או במסגרת המשפחה, או בשנות הילדות הראשונות, נשים שבאמת עברו כל מיני טראומות שהביאו אותן למקום שאליו הן הגיעו עכשיו.

תודה. ופה המקום גם לברך אתכם על העבודה הנהדרת, החשובה. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא.

תודה רבה.

גלית. באמת אולי נשמע אותך, גלית, את הסיפור שלך. נעצור פה רגע ונראה את העבודה המיוחדת שלך. ספרי לנו את הסיפור.

שלום לכולם. שמי גלית עינב, אני בוגרת שנקר, אמנם התחלתי בגיל מבוגר, אבל סיימתי לפני שלוש שנים ועבודת הגמר שלי עסקה נגד סחר בנשים ובכלל בבני אדם, כל אחד קיבל סיכום של הסיפור. הסיפור, אני אספר ממש בקצרה, הוא התחיל כשיום אחד אני מחנה את המכונית שלי, חוסמת אותי מכונית ומתחילה להוריד מצעים, בגדים, סדינים, הכול, ושוב מחזירה. ואז אני מתחילה לעקוב. אני מגיעה ממחקר באתנומוזיקולוגיה ומוזיקולוגים, אני יודעת ששם חוקרים, אז אני רוצה לראות מה התופעה הזאת ואז אני מגלה, זה היה לפני כמה שנים, שיש דירה בתוך בניין ושם מתנהל סחר בנשים, ישנן נשים וישנם לקוחות. ואני מגיעה כל יום לראות, אני מגיעה בבוקר מוקדם, אני רואה אותה תופעה. אני מגיעה בערב, אני רואה את האנשים ששומרים, על כל המדרכה עוברים לכאן ולכאן ואז אני מחליטה לעשות את עבודת הגמר שלי באמת על סחר בנשים, מה קורה, מה הרגשות, מה קורה שם.

מאוד קשה להעביר לאמנות ועיצוב, אני מגיעה דווקא מעיצוב תכשיטים, להעביר את זה בצורה אחרת, לא דרך כתב ולא בצורה דידקטית, אלא לפנות לרגש של האנשים ולהבין ולהבין שכמו שיש תכשיט שהוא one of a kind piece, שזה משהו יקר יותר, ככה אותה אישה יקרה לי מאוד. באחד השיעורים התבקשנו להביא אוספים, אני הבאתי את הגפרורים הישנים שלי והחלטתי שאני עושה איתם משהו. בלילה אני מתחילה ללפף את הגפרורים ואז בעצם נוצרות לי ארבע נשים קטנות של גפרורים, כשהגפרורים פירושם להשתמש ולזרוק, סיימת, אתה זורק.

המיצב הראשון שלי מופיע שם. אלה ה-300 ומשהו גפרורים ראשוניים שבאמת עשיתי אותם. כל גפרור נעשה בצורה עיצובית וסמלית, כלומר אם יש לי פנינים, אני משתמשת בפנינה כאישה, הפנינים הן פנינים מלאכותיות, הן מחוררות, משתמשים בהן, אני משתמשת בקשירות, אני משתמשת בגפרור עצמו של להבעיר, להשתמש ולזרוק וכל הקשירות שלי נעשות דרך חוטי ברזל, חוטים של כסף טהור, חוטי טקסטיל והכול מלופף. בעצם אני מעצבת את התחושה האישית שלי, מה שאני חשה כלפי אותה אישה או כלפי הבן אדם עצמו שנסחר וקשור.

הפרויקט המשיך וניסיתי לראות מה אני ממשיכה ובודקת, מה זה להשתמש ולזרוק הזה ואז אני מגיעה לפקקים. אני מגיעה לפקק ומשטחת אותו, מוציאה אותו מהפקק עצמו, שגם הוא גומר את השימוש שלו כשפותחים, ואני הופכת אותו לדמות נשית. אם תוכלו לראות את זה אחרי זה, זה שם, כאשר לכל תליון יש שרשרת של דסקית, כמו חיילים, והנשים עצמן בצורה מופשטת, אבסטרקטית.

משם, מהדברים האלה ישנם ספרי סקיצות שללא מילים מספרים את הסיפור. דרך החבישות והקשירות וחוסר המילים, ותוכלו לראות את זה בגלויות שהן גלויות שלא נשלחו, שמנו אותן מסביב. כל גלויה מתארת מצב וקושי וכאב, חבישה וקשירות. מבחינה אסתטית זה אמור להיות משהו אסתטי ושקט ונעים, אבל כשמסתכלים זה הופך להיות משהו מאוד קשה. כל יום אני מעלה בפייסבוק גפרור אחד, שיש לו שלוש זוויות צילום, זווית אחת אני כותבת בעברית וזווית אחת באנגלית, הפייסבוק שלי הוא public, שאתם יכולים להיכנס. מהדברים ההם, החדשים, הצבתי במיצב שמאחורי עליזה.

פה יש לנו סיכות ביטחון, כל סיכת ביטחון מתארת אישה. היא מתארת את הניגוד שבין הביטחון לבין המצב של האישה ובעצם הן הופכות להיות אנונימיות. בתוך המצב האנונימי הזה שקיים במיצב בעצם כל אחת מקבלת את האישיות שלה, את הכאב שלה, את הרגישות שלה.

הפרויקט הוא פרויקט עצום, אני הבאתי ממש רק כמה נגיעות מתוכו והסיום של הפרויקט הוא בנוסף לשרשראות האלה, שוב, זה לא ממש שרשראות, אלא יותר פריטים שניתן לענוד אותם ולדעת שזה נגד סחר בנשים. יש את הדברים האסתטיים האלה, השרשראות האסתטיות, שהם באמת עבודה סיזיפית נשית, שגם פה יש את אותה עבודה, של קשירות וליפופים ופנינים. בשרשראות האלה אני מציגה את הפן השני, את הפן של עבודה נשית, עבודה סיזיפית אמנם, אבל נשית ויפה ואסתטית, מול העבדות הנשית שמתוארת על ידי כל הגפרורים.

זה בצורה מאוד מאוד מהירה, פחות או יותר, על הפרויקט. ניתן לקרוא את זה בדפים, יש את זה גם בעברית וגם באנגלית ותודה רבה.

תודה רבה, גלית. תודה על הצעקה במיצג האמנותי הזה.

אני היום בגפרור מספר 613. כל יום זה עולה בפייסבוק תחת גלית עינב באנגלית, אתם מוזמנים לראות.

תודה. הזכרתי בראשית דבריי ונמצא איתנו היום שגריר נורבגיה, מר ג'ון הנסן באואר. קודם כל תודה. נורבגיה נמצאת גם בדירוג מספר אחד ואני שמחה מאוד שאתה נמצא כאן איתנו, בבקשה אדוני.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה רבה. הדיון הזה מאוד מעניין, המצב בנורבגיה מאוד דומה. זו סיטואציה מאוד מאתגרת ומורכבת. בשל הגבולות הפתוחים באירופה אנחנו גם ניצבים מול מכשולים נוספים, אנשים רבים מגיעים מכל חלקי אירופה ונסחרים לתוך נורבגיה לצרכי עבודה ורבים מהם לצרכי זנות. בנורבגיה, ב-2009, ניסו לאסור צריכת זנות ככלי להיאבק בסחר בבני אדם.

מתי זה היה?

ב-2009. זה היה על סדר היום בנורבגיה, היה ויכוח, היו שחשבו ל - - - זנות בחוק ולהעביר זאת לשליטת המדינה. הממשלה הנוכחית עשתה הערכה מחדש של המצב ב-2014 ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות. הטיעון המרכזי לחקיקה הזו ב-2009 הוא, כמו שאמרתי, לאסור סחר באנשים, אבל יש עוד מטרות. רצינו לשנות את הגישה בחברה נגד צריכת זנות, רצינו להקטין את היקף שוק המין ורצינו להקטין את מספר הגברים והנשים שמנוצלים לזנות. כך שלהפחית את שוק הזנות, הייתה המחשבה מאחורי זה. הממשלה הנוכחית רוצה לשנות את החוק הזה, אך אחרי ההערכה הם שינו את דעתם ואני חושב שזה יהיה מאוד קשה לשנות את דעתם בחזרה כרגע. המדינה היחידה שאני יודע שעשתה את זה היא שבדיה. אני חושב שאולי גם איסלנד, אבל אני לא יודע על עוד מדינות שעשו את הצעד הזה.

צרפת.

(תרגום חופשי מאנגלית): צרפת? אוקיי. המחקר, הוא לא אומר הרבה על האפקט שזה יעשה על הסחר בבני אדם. הסחר בבני אדם בנורבגיה כנראה יותר התעצם מאשר פחת, אבל הסחר בנשים לצורך זנות פחת לאורך השנים. הם מצאו ששוק הזנות התכווץ במשהו כמו בין 20% ל-25%, קשה לאמוד את זה, אבל אני חושב שישנה הקטנה של הסחר בזנות. הביקורת נגד זה היא שלהפוך את זה ללא חוקי ישים את הנשים האלה במקום יותר פגיע. יש דוחות שמראים שהנשים מרגישות שהביטחון שהיה להן לפני כבר לא קיים. זה דחף את הזנות מחוץ לרחובות, למקומות הדיסקרטיים והמופרדים, שבהם נשים מרגישות יותר חשופות לאלימות, לדוגמה. אז זה מאוד קשה לדעת. הוויכוח הזה ימשיך בנורבגיה, אבל ההיגיון שלי אומר שישאירו את החוק כפי שהוא, כרגע ובשנים שיבואו, ואני חושב שצריך להתמקד הרבה יותר בלהגן על הנשים האלה, קורבנות הסחר, ובמניעה מאשר לעבוד על החקיקה עצמה.

אתם ראיתם שמעט מצרכני המין נרדפים. זה עבד במקומות אחרים ואם יאכפו את החוק זה יכול להוריד את מספר צרכני שירותי זנות. זה תלוי מאוד בסדר העדיפויות של המשטרה. אנחנו צריכים לחפש כלי למעקב אחרי הדברים ובדרכים להילחם בסחר בצריכת מין יותר מאשר בחקיקה. כך אני חושב.

תודה רבה, על ששיתפת אותנו, אדוני השגריר.

בוקר טוב, חבר הכנסת יהודה גליק, תודה רבה שהצטרפת אלינו, תודה שאתה איתנו.

מצטער על האיחור, הזעיקו אותי, מאוד רציתי לבוא.

אנחנו עכשיו ניתן את רשות הדיבור לשגריר אלבניה. נמצאת פה - - -

סגנית השר.

נמצא פה שגריר אלבניה, אבל מי שתדבר עכשיו היא גב' אלונה גייברג, סגנית שר הפנים. המשלחת האלבנית באה ללמוד מהידע שלנו כאן והיא אורחת שלנו, כדי להתמודד עם התופעה. בבקשה, גברתי.

(תרגום חופשי מאנגלית). תודה, גברתי היושבת ראש, המשתתפים, מתאמת המאבק נגד סחר בבני אדם בישראל, דינה, ותודה רבה על קבלת הפנים היפה של המשלחת שלנו בישראל, אנחנו מאוד נהנים. אנחנו כאן כבר יומיים ואנחנו מחכים לפגישות העבודה כדי ללמוד יותר מישראל על המאמצים שעושים פה כדי להילחם בסחר בבני אדם ובזנות.

אלבניה היא בדירוג השני, מ-2014 אנחנו בדירוג השני, כך שזו השנה השנייה שאנחנו בקטגוריה הזו וממשלת אלבניה התקדמה מאוד, והדוחות מציינים את זה, בשנתיים האחרונות. כמובן שיש לנו אתגרים רבים, אני רק אזכיר כמה בקיצור ואת התוצאות שהושגו עד כה. קודם כל בתחום הזנות, יש לנו מספר נמוך של תביעות, הקורבנות של פשעי סחר בבני אדם, גם אם היה לנו תיקון של החקיקה שלנו, יש מספר נמוך של - - - העוסקים בסחר יכולים להיכנס לכלא ל-15 שנים.

עשינו עבודה רבה נגד ניצול של ילדים, יש לנו עלייה במספר המקלטים של ארגוני החברה האזרחית שמציעים את שירותיהם לקורבנות סחר בבני אדם וגם יש לנו עלייה במרכזי הגנה באחריות המדינה. נוצר שיתוף פעולה בין המרכזים שבאחריות המדינה ושל החברה האזרחית. אנחנו גם עובדים בצורה צמודה עם מספר השותפים הוותיקים שלנו המשרד הפנים, אבל גם בשיתוף פעולה עם גופים אחרים ברמת המדינה באלבניה, כולל ארגוני החברה האזרחית שהזכרתי.

נוצר גם כוח משימה בין התביעה למשטרה במטרה לבחון את הפערים בין המקרים שמועברים מהמשטרה לתביעה לבין מספר ההרשעות בבתי המשפט. יש אמנם עלייה בהשוואה ל-2013, ב-2013 היו 2 תיקים, וכעת אנחנו מדברים על כמעט 15 תיקים ואני חושבת שגם מספר ההרשעות עלו.

בנוסף יש לנו עלייה בעבודה על קמפיין המודעות, בשנתיים האחרונות - - - אוקטובר זה חודש שהוקדש לפעילות נגד סחר בבני אדם, כך שיש הרבה פעילויות ברמת המדינה נעשות, כולל - - - יש לנו 12 ועדות שעובדות, במיוחד על מניעה - - -

אנחנו גם משקיעים מאמצים רבים במשטרת הגבולות, אפילו שאלבניה אינה מהווה יעד למהגרים, עם ההגירה שברובה עוברת דרך יוון לסרביה, מקדוניה וארצות אחרות, עדיין יש לנו מהגרים לא חוקיים שיכולים להוות פוטנציאל לסחר בבני אדם, ולכן העלינו את המאמצים שלנו. יש לנו אפילו תכניות מגירה לעניין של הגירה שכוללות גם עדכון האינדיקטורים ומיפוי של סוחרי בני אדם פוטנציאליים.

יש עוד עבודה לעשות עם ילדי רחוב, במיוחד בתקופת הקיץ, יש הרבה ילדים שעוברים מאלבניה לקוסובו, מונטנגרו, לכן חיזקנו את שיתוף הפעולה הבינלאומי. יש לנו מזכרי הבנות עם הארצות הללו ואנחנו מנסים ליצור כאלה הבנות עם ארצות אחרות. תודה רבה.

תודה. וכמו שאמרתי, ישיבה מקצועית מיד בסיום הוועדה תהיה כאן גם עם משרד המשפטים, משרד החוץ וכמובן המשלחת האלבנית שבאה ללמוד מהעבודה כאן בישראל.

ועכשיו יש לי את הכבוד לעבור אליכם, להודות למחלקת המדינה האמריקאית בכלים ובאופנים שאנחנו כאן מתמודדים הרבה בזכות העבודה המשותפת והכללים המאוד ברורים והמחייבים שהוצבו בפנינו. אני שמחה מאוד שמרק נורברג, שהוא deputy political counselor מהשגרירות האמריקאית, נמצא איתנו כאן. תודה, אדוני.

(תרגום חופשי מאנגלית) תודה רבה על ההזמנה לישיבה זו ותודה מיוחדת על העבודה הטובה שאתם עושים במאבק בסחר בבני אדם ובזנות. אני מאוד שמח לראות פה הרבה מהשותפים שלנו שאנחנו עובדים איתם במשך השנים במאבק בסחר בבני אדם בישראל ובמקומות אחרים. אנחנו לא יכולים לעשות את עבודתנו והדוחות שלנו בשגרירות בלי העבודה שאתם עושים, בממשל בישראל, בארגוני ה-NGO והחברה האזרחית שמעבירים אלינו את המידע ומסייעים לנו לעשות את ההקשרים כך שנוכל לייצר את הדוחות ועל כך אני רוצה להודות ולהביע את הערכתנו.

סחר בבני אדם היא בעיה שקיימת ברחבי העולם, היא קיימת בכל מקום. אני מאוד מסכים שישראל עושה מאמצים אדירים והדוח אכן משקף את העבודה הטובה שנעשית, אבל אנחנו צריכים לעשות יותר, בישראל, בארצות הברית ובכל מקום. הדוחות מכילים כמה המלצות שיש לנו בהסתמך על הניסיון שלנו, שאנחנו יכולים לשתף איתכם. אני לא אחזור על זה, יש לכם את זה בכתב. אני מעריך מאוד שהוועדה דנה בפעולות שאתם עושים ובמאמצים שעוד תוכלו לעשות.

אני רוצה רק לגעת בנושא אחד בסחר בבני אדם, שלא שמעתי עליו הרבה היום. שמעתי הרבה על איך שאתם רוצים להגן על הנשים, זה אכן מאוד חשוב. קיים סחר בנשים ובזנות, אלה אוכלוסיות מאוד פגיעות, אבל נושא שיש לנו בעיה גדולה איתו בארצות הברית זה סחר לצרכי עבודה, בעיקר מדובר באוכלוסיית המהגרים שלנו. אלה אנשים שנכנסים לארצות הברית, בדרך כלל אינם דוברים אנגלית, אומרים להם שהם באים לעבוד, לוקחים להם את הדרכונים, הם מוחזקים בתנאים מאוד קשים, מכריחים אותם לעבוד שעות רבות בשכר נמוך או ללא שכר בכלל, ומכיוון שהם אינם מכירים את המערכת האמריקאית ואינם דוברים את השפה הם אינם יודעים לאן לפנות לעזרה. זה משהו שאנחנו נאבקים בו, נאבקים בו קשות, בארצות הברית. אנשים אלה מועסקים בבתים, בבתי חרושת בחקלאות ובעוד מקומות, ואני אעריך אם תעשו עבודה גם בתחום הזה. אני יודע שגם אתם מתמודדים עם אותן בעיות.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, אני אשמח לראות את המסקנות שלכם, דינה, אני אשמח לראות את הדוחות שיהיו לכם ואת הניתוח של הממצאים. עבדנו קשה על הדוח של שנת 2016 בנושא סחר בבני אדם ואני מחכה לעבוד בשיתוף פעולה איתכם. תודה שוב.

(תרגום חופשי מאנגלית): אז כמו שאמרתי, הדיון הבא שלנו שיעסוק בדוח יהיה בדצמבר ואתם מוזמנים להשתתף בישיבת הוועדה. תודה.

אנחנו עכשיו נעבור לנציגת המשטרה, בוסנה מהרט מהמשרד לבטחון פנים. בבקשה.

שלום לכולם. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לעמדת הממשלה המפורטת שהוצגה כאן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה משפט בינלאומי במשרד המשפטים. אני רק יכולה להגיד שאצלנו במשרד המשנה למנכ"ל, מר אליעזר רוזנבאום, מרכז את הנושא, מנחה את המשטרה ומקיים שולחנות עגולים עם משרדי ממשלה, כשבחלק מהישיבות גם מוזמנים ארגוני סיוע. המשטרה, רפ"ק רובי קיים, שהוא הקצין הייעודי שמתאם את כל הנושא הזה עם יחידות השטח, הגורמים שפועלים בשטח, מוריד את הפניות שמגיעות אליו ועוקב ומעדכן, פנוי וזמין. כל מי שיושב סביב השולחן הזה ומתעסק בנושא יודע את זה. אמנם לדיון הספציפי הזה לא התאפשר לו להיות נוכח עד השלב הזה, הוא הגיע לראשית הדיון ונאלץ לצאת בגלל סיבות אישיות. אם יש שאלות ספציפיות אני אשמח כמובן לענות.

תודה רבה. פה המקום להודות על העבודה המשותפת בשני הסיורים שקיימנו בשבועיים האחרונים, גם בדרום תל אביב, באזור שמיועד לפינוי. הוועדה סיירה שם יחד עם נציגי המשטרה ונציגי הארגונים מתוך תקווה משותפת, שגם כשיהיה פינוי ותבוא המשטרה לעשות את עבודתה נאמנה, אנחנו כאן נוכל לסייע לאותן נשים, גברים, ילדים שמפונים בצורה טיפולית הוליסטית, באמת מתוך מקום לשתף פעולה.

אני חייבת לומר שלייזר עצמו היה בסיור, הנציג הבכיר של המשרד, נציגי המשטרה, מפקד התחנה, הגיעו גם לסיור הראשון וגם לסיור השני, כל זה במהלך השבועיים האחרונים, ואני רוצה לבוא ולחזור ולהודות גם למשרד לבטחון פנים וגם לנציגי המשטרה וגם לנציגי עיריית תל אביב, נמצאת פה נציגת עיריית תל אביב, ואני רוצה להעביר לך את רשות הדיבור, בבקשה. הדס צוקרט, ראש צוות מרכז קורבנות סחר ועבדות בעיריית תל אביב, בבקשה.

שלום. קודם כל בוקר טוב ותודה רבה על הזמנה ועל רשות הדיבור. אני עומדת בראש מרכז היום שגם מצוין בדוח, אבל ממש ממש בקצרה, אז רציתי טיפה לדייק וטיפה להרחיב, על מנת שכולם יידעו במה מדובר. מה שקרה זה שבשנת 2013 משרד הרווחה פנה לעיריית תל אביב וביקש לפתוח מרכז יום שיקומי לקורבנות סחר ועבדות אפריקאים. ב-2012 נכנסו הרבה מבקשי מקלט לארץ, חלקם זוהו כקורבנות סחר, לא היו מקומות במקלטים והם נשארו במתקני הכליאה, ואז בעקבות איזה הליך משפטי שחררו אותם והחליטו להקים מסגרת שתטפל בהם עד ש-, ובאמת נפתחו שערינו לקראת סוף 2013, כשבמהלך שלוש השנים האחרונות שאנחנו עובדים אנחנו גם קצת השתנינו והתאמנו את עצמנו לשטח ובעצם אפשר להגיד היום שאנחנו מטפלים, קצת אני מחדדת את מה שכתוב בדוח, אבל אנחנו מטפלים בכל הקורבנות ממוצא אפריקאי, קורבנות סיני, שמכל מיני סיבות לא נמצאים כרגע במקלטים, אם זה כי הם ממתינים למקומות במקלטים, אם זה כי הם סיימו כבר את שנת השיקום שלהם, אבל הם אינם ברי הרחקה למדינות מוצאם ועדיין צריכים סיוע ושיקום, ואם זה כי מסיבות אישיות או משפחתיות כאלה ואחרות הם בחרו לא להיכנס למקלטים. זאת אומרת זה לא רק למי שבחר שלא להיכנס, אלא לכל מי שמכל סיבה שהיא לא נמצא כרגע במקלטים.

אנחנו מטפלים במספר רב מאוד של גברים ונשים, ב-2015 טיפלנו בכ-140 גברים ונשים. נכון להיום מטופלים בין 150 ל-160, המספרים כל הזמן מתעדכנים, והשירותים שאנחנו מספקים הם שירותים פסיכו סוציאליים די רחבים, טיפול פרטני, ניהול תיק, עזרה בתחום הרפואה, סנגור, תיווך, ליווי לכל מיני שירותים שונים בקהילה, שירותי בריאות, שירותי בריאות הנפש וכן הלאה. בעצם מבחינת הזכויות החוקיות שלהם, הקורבנות שנמצאים מחוץ למקלטים, הם לא זכאים לאותן זכויות שיש להם בתוך המקלטים, אלא הם כמו שאר מבקשי המקלט שאינם ברי הרחקה, אבל אנחנו כן מנסים להנגיש להם את השירותים הקיימים ולפתח עוד שירותים מתאימים ובעצם לטפל באוכלוסייה הזו שהיא אוכלוסיית קצה מאוד מאוד פגיעה בתוך הקהילה הזרה בישראל.

תודה רבה. משרד הרווחה, אורית להב, בבקשה.

אני נציגת משרד הרווחה. חשוב לי לציין שהמסגרות שדובר פה מדברות על רצף, גם בקהילה על ידי מרכז יום ואחר כך המקלטים ודירות המעבר בהמשך, מפוקחות על ידי משרד הרווחה, מתוקצבות על ידי משרד הרווחה ואנחנו שוקדים כל הזמן גם על השימור וגם על הפיתוח שלהם. זה הזמן גם להגיד להם תודה רבה על העבודה המאוד קשה ויומיומית שהם עושים, כמובן בשיתוף פעולה עם המשרדים השונים שנוכחים פה. מצאנו לנכון השנה להרחיב בחלקיות תקן את מרכז היום כדי לתת מענה טוב יותר. יש יציבות מאוד יפה במרכזים השונים, מה שמראה על עבודה יציבה וטובה ואנחנו נמשיך לעשות מה שצריך.

יופי, תודה רבה. משרד הבריאות, נוגה שילוח.

שמי נוגה שילוח ואני מנהלת מרפאה ניידת לנשים בזנות של משרד הבריאות.

אולי רק על המרפאה, יש לנו פה אורחים שאולי לא מכירים את זה וזו הזדמנות גם לדבר על המרפאה הנפלאה ועל הצוותים שלכם שלמעשה יוצאים החוצה, אז רק דקה על המרפאה.

במרפאה הניידת יש לנו רכב שיש בו צוות רפואי, של רופאה, אחות, ואנחנו יוצאות לזירות הזנות ובודקות את הנשים בשטח. כך אנחנו יכולות לראות את המצב בפועל, גם מנשים שלא נתפסו על ידי המשטרה או לא פנו לקבל סיוע. אני רוצה לספר שלפני חודש בדקנו בדירה אחת שבע נשים, כולן תיירות. ההתרשמות שלי מהשיחות איתן, זה תואם את מה שנאמר פה, שהן באות מרצון, לא מופעל עליהן לחץ, הן יודעות לאן הן מגיעות. בעיניי זה מאוד מעציב, כי התחושה וההתרשמות שלי מזה שאין עליהן לחץ שלא קשה לגייס נשים להגיע לעסוק בזנות ובסופו של דבר התחושה שלי הייתה חוסר אונים בסופו של דבר מזה שהצלחנו ליצור קשר עם נשים, אבל לא יהיה המשך לעבודה הזאת כי עוד חודש או חודשיים הן חוזרות לארץ המוצא שלהן.

ובגדול היה חשוב לי להגיד שעם כל העבודה החשובה שנעשית פה או בכל ארץ אחרת והבדיקות שעושים, העבודה צריכה לעבור לארץ המקור או איזה סוג של קשר לארץ המקור. אנחנו רואות שהנשים מגיעות ברובן מאוקראינה, זה אומר שאני יכולה להגיד באיזה אזור בעולם יש מלחמה או יש מצוקה לפי המקום שממנו מגיעות הנשים שאנחנו בודקות בשטח. יצרנו קשר עם הנשים, הן נתנו בנו אמון מסוים, אבל הן לא רוצות שום דבר מאיתנו, הן לא רוצות שנכניס אותן למקלט כי הן רוצות לחזור, אחרי חודש-חודשיים הן מקבלות בחזרה את הכסף של כרטיס הטיסה, אז כל דבר שיעצור אותן מעיסוק בזנות פוגע בהן בסופו של דבר. זאת אומרת אם אנחנו רוצות לעזור להן, העזרה היחידה שלנו היא לעזור להן להמשיך לגמור את השלושה חודשים ולחזור לארץ המוצא, אבל אם הייתה לנו איזה דרך ליצור קשר עם ארץ המקור, לדאוג לזה, לתת להן אפילו כרטיס, להגיד להן 'פה אתן תוכלו בסופו של דבר לקבל עזרה'.

חשוב לי להגיד שהנשים, רובן היו בסביבות גיל 30, אבל הן דיווחו על התחלת זנות בגילאים מאוד צעירים, אחת דיברה על גיל 15. אני לא יודעת איך היא נסחרה בגיל 15, אבל מגיל 15 היא כבר עוברת מארץ לארץ. הן עוברות מדובאי לאיטליה לישראל, חלקן חוזרות. אז אנחנו עושות מה שאנחנו יכולות, אפילו חיסונים נתנו להן, אפילו חיסון גרדסיל לסרטן צוואר הרחם, דברים שהם באמת מעל ומעבר, אבל בסופו של דבר אם רוצים לעצור את התופעה איפשהו העבודה צריכה להיות מעבר למה שאנחנו עושים פה, ברמה שהיא יותר בינלאומית.

תודה. מרפאת לוינסקי, משפט. רק על המרפאה, לטובת האורחים שלנו

מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות, מרפאה לאיתור וטיפול במחלות מין, היא יושבת בתחנה המרכזית בתל אביב, היא מובילה גם מרפאות ניידות, כמו שנוגה סיפרה, באזור המרכז.

הדבר היחידי שאני רוצה להוסיף זה תופעה של נשים אריתריאיות בזנות שאנחנו צופים בה יותר ויותר בזמן האחרון. הן אמנם לא נסחרו לישראל, אבל חלקן הן קורבנות סחר. כמובן שלא היה להן שום סטטוס אזרחי, אין להן שום דרך להתפרנס והן לכודות בזנות. אז אולי זה לא סחר לישראל, אבל זה כן תופעה מאוד דומה וגם אין לנו כלים לטפל בהן.

דינה, משפט לסיום.

אני רציתי להצטרף להערה המאוד חשובה של מרק מהשגרירות, שבאמת אני חושבת שכל הנושא של סחר בבני אדם למטרות עבודה ועבודות כפייה הוא נושא מאוד מאוד חשוב שאנחנו צריכים למקד בו מאמצים גם במסגרת התכנית הלאומית שדיברתי עליה. וגם אני קוראת לוועדה, כפי שיושבת הראש גם הצהירה בדיונים הראשונים, שהיא תהיה מוכנה לדון גם בנושאים האלה, על אף שהיא מוגדרת כוועדה של סחר בנשים וזנות, עד עכשיו היו הרבה מאוד דיונים שהתמקדו בזנות ואנחנו מאוד מבקשים גם שבהמשך נמקד דיונים בנושא של גברים ונשים שנסחרים למטרות עבדות ועבודת כפייה, כי זה נושא שלא מטופל על ידי אף אחד אחר בכנסת וחשוב לנו מאוד שהנושאים האלה יידונו גם בפורום הזה.

אנחנו רשמנו את הדברים. היועצת המשפטית של הוועדה אומרת שצריך תיקון של המנדט, אבל כמו שאת מכירה אותנו, אנחנו נמצא את הדרך להעלות את הדברים הללו.

חבר הכנסת יהודה גליק, היית רוצה לומר משהו? באת ללמוד.

אני עדיין בשלבי הלמידה, אני רק מודה לגברתי יושבת הראש, חברת הכנסת עליזה לביא, שסיפרה לי ומעודדת אותי לבוא וללמוד. אני עדיין מתקשה בכלל, עשרות שנים אחרי שמרטין לותר קינג כבר לא פה, לחבר בין המילים סחר ובני אדם, קשה לי להאמין, אני שמח שמדינת ישראל, שאמורה להיות חזון של אור לגויים, לומדת פה מכל העמים, כי שיתוף הפעולה הוא בני אדם עם בני אדם עם בני אדם ואני שמח להמשיך ללמוד ולהיות שותף. בעזרת ה', אני מברך את כל מי שעוסק במלאכה החשובה והקדושה הזאת של להחזיר לבני אדם את צלם האלוהים שלהם.

תודה, חבר הכנסת גליק. אני רוצה לשתף אתכם, לפני ממש כמה ימים סיירנו בשטח ובסיום הסיור הלכנו לבקר באחת העמותות, יוזמה פרטית של אישה, שהחליטה להחזיר את הכבוד לנשים שהחליטו לשקם עצמן ולצאת מהזנות וביקרנו ב'הופכות את היוצרות', שזה מרכז תעסוקה שעוסק באופנה ומקנה כלים וידע לנשים שיוצאות מהזנות, חלקן עדיין בתהליך הטיפול, חלקן נמצאות גם וגם, חלקן שיקמו את עצמן והיה מאוד מרגש באמת לראות את היוזמה הזאת, את ההתגייסות, גם של מפעלי אופנה של מעצבים בשטח בתל אביב שהם מזמינים את הנשים הללו, או לעבוד אצלם או לשלם עבור עבודתן בשלבים הראשונים הבסיסיים של עבודת האופנה. בסיום השיחה פגשתי את אחת הנשים המשוקמות, היום היא מורה במקום התעסוקתי הזה, והיא ביקשה ממני דבר אחד, היא אמרה לי 'אם תצליחו לעשות איזה שהוא חוק נגד אותם סרסורים', שיודעים לזהות את החולשה של הנשים, שיודעים בדיוק מי בבית שלה רע, למי אין יכולת כלכלית, במי מתעמרים ומי עברה התעללות מינית. הם יודעים לזהות את זה, הם מאולפים לעשות את זה וזה משהו שהוא משהו בינלאומי.

אני מצטרפת פה לקריאות של שיתופי פעולה בינלאומיים, כי באמת מגיעות לפה נשים מחוץ לישראל, נעשית עבודה, הן חוזרות חזרה למדינות היעד ומי יודע מה יהיה בהמשך דרכן. וגם פה, בישראל, זה לא סוד, מיגרנו את הסחר בנשים, אבל יש לנו פה עלייה במספר מקרי הזנות במדינת ישראל, זנות מקומית, ולכן כשהייתי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הקודמת הגדלתי את המנדט של הוועדה הזאת, גם במאבק בסחר נשים, אבל במאבק שלנו בזנות. אדוני השגריר, לנו אין חוק נגד זנות במדינת ישראל, עדיין, אנחנו עובדים קשה מאוד, בהרבה עזרה של שרת המשפטים ומנכ"לית משרד המשפטים, כדי לקדם פה במדינת ישראל את חוק ההפללה, הפללת הלקוח, למגר את הזנות שהיא קשה מאוד ומספר המקרים הולך וגדל כי במדינת ישראל לצערי הרב אין חוק וגם כאן אנחנו פועלות קשה מאוד כדי להתמודד עם התופעה הזאת.

וכמו שאמרתי, 75% מהנשים רוצות לצאת ולהיחלץ מהזנות וחובה של מדינה לאפשר ולתת את המענה תמיד. 95% מהמקרים, ואנחנו יודעים את זה גם בתיאוריה וגם בשטח, הן לרוב נשים שעברו התעללות מינית בשלבים של הילדות וכל העדויות ששמענו, גם כאן בכנסת וגם בשטח, תמיד זה מתחיל בפגיעה מינית, אם זה בשלבים המוקדמים, אם זה על ידי קרובים, אם זה בנסיבות מסוימות והנשים הללו הן קורבן של החברה והחברה חייבת להחזיר להן את כבודן ואת הטוב להמשך חייהן.

אני רוצה לחזור ולהודות למשתתפים, לשגרירים ולנציגי המשלחת ולשגרירות ארצות הברית ולמחלקת המדינה בארצות הברית ולנציגים של משרדי הממשלה, ליחידה, לארגוני השטח, אתם עושים את העבודה יום יום, שעה שעה, זו הזדמנות לומר לכם ובאמצעותכם תודה רבה לצוותים הנהדרים, לאנשי הטיפול, לאנשי הרווחה, הבריאות, לעובדים הסוציאליים, פסיכולוגים, לכל האנשים המתנדבים והמתנדבות, לכל מי שנמצא בשטח.

אני מברכת את העוסקים בדוח, על הדירוג שנה חמישית מקום אחד בדירוג, אבל כמו שאמרנו, לא נשקוט ולא ננוח ונמשיך. אני שמחה על האפשרות שלנו ללמד מדינות אחרות, גם את המשלחת מאלבניה ומשלחות נוספות שתגענה לישראל, אנחנו ניתן תשובות לגבי שתי הנקודות שהוזכרו בדוח, תשובות מנומקות, מלומדות, ונראה איך אנחנו לוקחים את ההערות הללו ומתמודדים ומקדמים אותן.

אני מברכת על שיתוף הפעולה של המשרדים ושל הארגונים יחד עם הוועדה כאן בכנסת. תודה לך, מנהלת הוועדה, אריאלה, על העבודה המאומצת, תודה רבה לצוות שלי, לך, על היכולת שלך באמת לבוא ולצעוק את הצעקה, אנחנו במילים ובמעשים ואת במקום היצירתי.

בהמשך הוועדה מבקשת לקבל נתונים מעודכנים ממשרד הפנים, מרשות ההגירה, כמה נשים וגברים הגיעו בשנה החולפת וסורבו להיכנס, כמה אושרו להיכנס, להיכן הופנו והאם יש שינויים מספריים ביחס לשנה הקודמת. בפנייה שלנו אליכם אנחנו מבקשים לשמוע דיווח בראשית דצמבר על היערכות היחידה ליצירת תכנית לאומית חדשה למאבק בסחר ועל המצב הטיפולי עם גורמי הממשלה.

תודה רבה לכולם, המשך יום טוב ותודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.