הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 241
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/07/2016
חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015
מוזמנים
¶
ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך - אייל רק
יועץ השר, משרד החינוך - עמית פרסיקו
כלכלן, מנהל תחום, משרד הכלכלה - גיא קפלן
עוזר ראשי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה - ניר חיים ויינר
רפרנטית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איילת הוכמן
יו"ר, ארגוני סטודנטים - גלעד ארדיטי
הלשכה המשפטית, מל"ג - חן אבישר
נציגת התאחדות הסטודנטים - ליאת הלבץ
פעיל, המשמר החברתי - עומר שכטר
הנציגות בוועדת החינוך בכנסת - ד״ר שלי אלקיים
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
שלום לכולם, אני חברת הכנסת מירב בן ארי, אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 18 ביולי 2016, י"ב בתמוז תשע"ו. אנחנו מתחילים עם הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015, של חברות וחברי הכנסת: שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה וחבר הכנסת יואב קיש. קודם כול, חברת הכנסת שולי מועלם, רוצה להתייחס לחוק? בבקשה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
כן. בעצם יש כבר היום את חוק זכויות הסטודנט, שבעצם לא מכיר ולא מתייחס לארגון כארגון יציג, וזאת המטרה של התיקון הזה. בפועל, זה כבר פועל ככה היום, אבל המטרה היא לקבע את זה, לעגן את זה בחקיקה, שארגון העל של הסטודנטים יוכר כארגון יציג שמייצג אותם גם מול המוסדות, גם בפורומים בין-לאומיים, גם במערכת הפנימית של משרד החינוך.
הצעת החוק הזאת היא בתמיכת משרד החינוך, בתמיכת המל"ג. ברור לגמרי שלסטודנטים יש זכות ייצוג. נעשית עבודה טובה מאוד. אני אקח את זה בהשאלה לנושא אחר שאנחנו עובדים עליו באופן אינטנסיבי למדי, לנושא של מניעת הטרדות מיניות באקדמיה – היא עבודה אינטנסיבית ביותר עם התאחדות הסטודנטים, גם בתוך המוסדות, גם בפיקוח שלהם על זה שבכל המוסדות יש מי שממונה על הנושא הזה. כיוון שבחוק היום הם לא מעוגנים, המטרה של התיקון הזה היא לעגן את מה שקיים היום ונעשה בצורה טובה כבר בחוק.
גלעד ארדיטי
¶
המדינה מכירה בו, המדינה עובדת מולו. ובעצם העבודה הארוכה מאוד שהייתה פה עם משרד המשפטים ועם משרד החינוך ועם מל"ג ות"ת באה בעצם להצליח לייצר איזשהו רצף, איזשהו הגיון שמקבע בסופו של דבר את הדבר הזה, ככה שהיום זה התאחדות הסטודנטים, אבל בסופו של דבר זה ארגון יציג.
אם מחר בבוקר יהיה גוף אחר שייצג את רוב הסטודנטים בישראל הוא יהיה הארגון היציג בישראל. ואני חושב עוד פעם – ועבדנו על זה באמת הרבה כדי לתת איזשהו שיווי משקל הגיוני בתוך כל הדברים האלה – שנעבור את השלב הזה שהארגון הזה הוא לא לגמרי ברור.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
רק רציתי לשאול את גלעד, הניסוח בסעיף (2) בתיקון, לגבי "גובה דמי הרווחה ייקבע בתיאום עם אגודת הסטודנטים במוסד". "בתיאום עם" – זה הנוסח המקובל או שזה קצת חלש יחסית?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
זהו, עוד יותר חלש. חשבתי, אם אתם לא חושבים אפילו על "בהסכמת". הייתי חושב אפילו על "בהסכמת" או "באישור".
גלעד ארדיטי
¶
אסביר למה אני חושב שזה מספיק. זה מספיק כי זה בעצם מנגנון על מנגנון. אחד הדברים שראינו לאורך השנים זה שבעצם ועדת מלץ אמרה: אמור להיות איזון בין אגודת הסטודנטים המקומית לבין המוסד. האיזון הזה הולך להישאר. רק בעצם מלמעלה מגיע גם ות"ת יחד עם הארגון היציג ושם איזושהי מטריה של הגיון בתוך הדבר הזה.
גלעד ארדיטי
¶
יש היום 65 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל שמוכרים על-ידי המל"ג, פלוס יש לנו כמה וכמה אגודות במכללות הטכנולוגיות, ובעצם לרוב המוסדות האלה יש מוסדות של - - -
גלעד ארדיטי
¶
רסיסי מוסדות, בוא נגיד, שהם לא תמיד מצליחים להתאגד לסטודנטים, אבל לרוב המוחלט של המוסדות יש ייצוג של יושבי-הראש שלהם, והייצוג שלהם הוא במפתח לכמות הסטודנטים שהם מייצגים. הייצוג של פריפריה, מרכז וכו' וכו' וכו', הוא ייצוג בדיוק כמו שהוא קורה של המוסדות עצמם.
היו"ר מירב בן ארי
¶
ארדיטי, קודם כול, זה חוק שמצד אחד הוא חוק חשוב; מצד שני הוא חוק טכני שפשוט מגדיר את המצב הקיים בחקיקה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
שנייה. ואני גם מעדכנת, חברת הכנסת מועלם, שזה לא חוזר לוועדת שרים, אלא זה ממשיך את הדרך שלו כמו כל חוק רגיל.
יעל טור כספא
¶
בעצם ההצעה הזו נמצאת כבר בדיונים בין המשרדים, אני חושבת כשנה וחצי. הנושא הזה נבחן לעומק. אנחנו חושבים שיש בו באמת איזון שהוא מאוד חשוב – מצד אחד, באמת יש מעמד היום גם לנציגי סטודנטים במל"ג וגם בחקיקה אחרת וכדומה. ואנחנו חושבים שבעצם צריך, א', להבטיח מנגנון אמיתי שמכיר בגוף כזה כגוף יציג, מבטיח שהוא באמת מייצג מעל מחצית מהסטודנטים בישראל.
מצד שני הוא גם מבטיח פיקוח על אותו גוף, את המטרות שלו, את השימוש בכספים; ומצד שלישי הוא גם מעגן את הנושא של שכר לימוד, ומתוך זה כמה תשלומים מועברים לאותו ארגון סטודנטים.
אנחנו חושבים שהאיזונים שנקבעו בעצם בנוסח הזה שעבר באמת המון התייעצויות – משרד המשפטים, משרד החינוך - -
יעל טור כספא
¶
- - אנחנו, ההתאחדות, הוא בעצם ניסוח שמאזן בין כל הדברים שהיו חשובים לכולנו להבטיח. ואנחנו חושבים שהנוסח כפי שהוא הוסכם הוא נוסח טוב.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לשאול, רק שנייה, מירב. אם נאמר יש אוניברסיטה גדולה ומכללה קטנה, אז יש לכל אחד מהם נציג אחד?
גלעד ארדיטי
¶
כן. אבל כל אחד מהם מיוצג בצורה אחרת. לצורך העניין, ל"בן-גוריון" יש 20,000 סטודנטים - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
קודם כול אני מברך. כמי שהיה ראש מועצה ביזרעאל ומכללת עמק יזרעאל עברה בזמני, אני אומר שיש פה בעיה מסוימת – בות"ת למשל היה תמיד רוב לאוניברסיטאות הגדולות, והם דיכאו לא פעם את ההתפתחות של המכללות, כי נוצרה פה תחרות מסוימת. עכשיו כשדנים בין מרכז לפריפריה, בין מרכזי ההשכלה לבין המכללות האזוריות, וההבדלים ידועים, יכולה להיות פה בעיה, שכאילו מובן מאליו שיש רוב קבוע למוסדות להשכלה גבוהה בערים הגדולות ובמקומות שיכולה להיות סתירה. את זה שמירב תשמע.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
דקה, אני מסיים. בסופו של דבר זה גוף יציג, והוא מטפל בשאלות של סטודנטים. וכתוב פה, אני פעם ראשונה רואה את זה, שכל מי שמייצג כך וכך – בקיצור, אין פה מגבלה, כל אחד יכול להיות.
מצד שני, יש מראש רוב למרכזים הגדולים ולערים הגדולות. יש ירושלים, תל-אביב, חיפה, במידה מסוימת גם באר-שבע, הם מראש מהווים את הרוב במוסד הזה.
איילת הוכמן
¶
אפשר גם אחר כך, אחרי הנוסח, אם תרצי. רק רציתי להגיד קודם כול שהחלטת ועדת שרים, למיטב ידיעתי, היא שזה כן יחזור לוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה.
עמית פרסיקו
¶
אני פשוט אגיד. דיברנו עם ועדת שרים לחקיקה, עם גיל ברינגר, הם אמרו שככל שאין התנגדות בכל המשרדים שקיבלו את זכות ההסכמה, מיושרים על הנוסח, מיותר להביא את זה חזרה לוועדת שרים לחקיקה. ולכן, מבחינתנו מאחר שכולם מיושרים אפשר להביא את זה לקריאה.
מירב ישראלי
¶
"1. בחוק זכויות הסטודנט" – אחרי ההגדרה ל"אגודת סטודנטים" – יש פה הרבה ענייני ניסוח, אני לא מתעכבת עליהם. "תתווספנה ההגדרות הבאות: "ארגון סטודנטים ארצי יציג" – תאגיד שלא למטרות רווח" – למעשה זה צריך להיות "עמותה או חברה לתועלת הציבור בלבד", זה הוסכם.
מירב ישראלי
¶
כן, זה בדיוק בהמשך, אז שתהיה התאמה בנוסח.
"אשר למעלה ממחצית אגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד"" – שזה בחוק זכויות הסטודנט, זה למעשה המוסדות להשכלה גבוהה.
מירב ישראלי
¶
לא מוסדות על-תיכוניים שהם לא אקדמיים, בעצם. "הן חברות או בעלות מניות בו, לפי העניין, ובלבד שאגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים הלומדים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", והעומד בהוראות פרק ד'1 בחוק", זה התיקון שנעשה כאן. בחוק זה ארגון יציג. אני רק אומרת שכפי שנאמר על-ידי יעל, הסיפה אומר שלא מספיק שמעל מחצית מהאגודות, אלא גם מחצית מהסטודנטים בארץ צריכים להיות חברים בזה. אז פשוט נבהיר את זה בצורה ברורה בהגדרה.
גלעד ארדיטי
¶
לא בהכרח. זה בדיוק מצטרף למה שאמרת. כל האוניברסיטאות לבד לא יכולות להגיד: אנחנו לא סופרים את המכללות, כי המכללות מבחינת כמות הסטודנטים הם יותר.
גלעד ארדיטי
¶
אתה יוצר פה איזון בין כמות המוסדות לבין כמות הסטודנטים, ואז אתה יוצר איזשהו איזון בין האוניברסיטאות למכללות.
מירב ישראלי
¶
יפה. תמשיכי. נבהיר בנוסח למען הסר כל ספק שמדובר בשני תנאים מצטברים – גם רוב אגודות, גם רוב סטודנטים. זה חשוב לצורך הייצוג.
מירב ישראלי
¶
"תשלומים נלווים לשכר הלימוד – כל תשלומי הסטודנטים שאינם בגין הוראה אקדמית ושהם בנוסף לשכר הלימוד ודמי הרישום, לרבות דמי רווחה ודמי אבטחה", לא צריך עוד פעם "במוסדות", אבל נראה איך לעשות את זה. זה רק הגדרה.
עכשיו נראה מה ההוראה האופרטיבית ביחס לזה, שזה הוספת סעיף 10א – "תשלומים נלווים לשכר הלימוד – המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים בהתייעצות עם הארגון היציג, ולאחר התייעצות עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, בדבר גביית תשלומים נלווים משכר הלימוד במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם." כאן מדובר, כפי שאתם רואים, רק על המוסדות המתוקצבים, לא על מוסדות פרטיים.
מירב ישראלי
¶
בעצם מדובר – הייתה לי איזו שיחה קודם – זה משהו שלא קשור רק לארגון היציג, זה נושא יותר רחב.
מירב ישראלי
¶
נכון. אלו תשלומים שגובים מהסטודנטים בכלל המוסדות המתוקצבים, גם בכאלה שאולי האגודות שלהם לא חברות בארגון היציג. לכן יש גם התייעצות עם כלל המוסדות המתוקצבים ולא רק עם הארגון היציג. זאת בעצם הוראה הרבה יותר רחבה, ולגבי תשלומים גם שלא נוגעים לארגון היציג בהכרח או לאגודות הסטודנטים.
ניר חיים ויינר
¶
בעצם רואים את ההבדל בין הארגון וכל הנושא הזה שעוסק רק באותם מוסדות שכפופים למל"ג. אבל דווקא בסעיפים שעוסקים בגבייה הסייג הזה שרק המוסדות שכפופים למל"ג לא מופיע. כלומר, אם כתוב "עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם", זה הרבה יותר מעבר למוסדות שהם רק אקדמאים.
מירב ישראלי
¶
אבל בהגדרה – לכן אמרתי את זה – תסתכל בהגדרה של תשלומים נלווים, אמרתי שצריך לנסח את זה אחרת, זה בדיוק מה שאמרתי.
ניר חיים ויינר
¶
אני פשוט אומר שאם נשאר פה עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, זה כולל גם מכללות טכנולוגיות.
ניר חיים ויינר
¶
אני רואה את ההגדרה של תשלומים נלווים. אבל פה כתוב שזה יהיה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם.
ניר חיים ויינר
¶
כן. גם כאן וגם – אני כבר אחסוך את ההערה שלי לגבי סעיף 21ז – כמו שעכשיו, גם לגבי 0.1% משכר לימוד.
ניר חיים ויינר
¶
אין בעיה, פשוט לאורך כל הצעת החוק מתמודדים המוסדות שמפורטים בסעיפים (1) עד (4), ואיכשהו בגבייה פתאום נעלם (1) עד (4). אנחנו רק רוצים לוודא.
מירב ישראלי
¶
צריך שתהיה התאמה בין ההגדרה להערות האופרטיביות, וזה נכון. אני רוצה לראות אם יש פה איזה הערות נוספות. לא.
פרק ד'1 – בחוק העיקרי אחרי פרק ד' – "אגודת הסטודנטים במוסד, יבוא פרק ד'1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג". שוב, הניסוח הוא לא ניסוח של חקיקה, אנחנו ננסח את זה.
"סעיף 21א – הכרה כארגון יציג – עמותה או חברה לתועלת הציבור המעוניינת להיות מוכרת כארגון יציג, (בסעיף זה- "התאגיד המבקש הכרה") תהיה רשאית להגיש בקשה להכרה כארגון יציג, ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות בה לפי העניין, במהלך חודש ינואר אחת לשנה; לא יוכר אלא ארגון ארצי יציג אחד בזמן נתון. ארגון יציג יכלול בכל זמן נתון אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד לימודים נתון. האמור יעוגן בתקנון הארגון היציג."
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, יש לי שאלה, יש פה: "ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות", זה לא ובעלות המניות בה?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
מירב, אם יש אגודת סטודנטים באיזה מקום, אז היא צריכה לקבל החלטה שהיא רוצה להיכנס?
יעל טור כספא
¶
חידדנו את זה, שהרי יש שני תנאים מצטברים – מעל מחצית אגודות ומעל מחצית הסטודנטים. אז צריך גם נתונים אודות מספר הסטודנטים החברים באגודות.
עומר שכטר
¶
רק שאלה. פה אנחנו מדברים על חודש ינואר מבחינת האגודות, ובעמוד הבא ב-21ד אנחנו מדברים על חודש מאי. אנחנו רוצים שתהיה ההתאמה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
גברתי יושבת-הראש, תודה. שאלתי, מדוע לא לאמץ לכאן את מה שקיים בנושא ארגוני עובדים? הרי, למשל, ההסתדרות הכללית של העובדים לא צריכה בכל שנה לבקש מחדש הכרה כארגון יציג.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
יש ארגון יציג, הוא נשאר ארגון יציג עד אשר מתעוררת שאלה. אולי תתעורר שאלה, אולי מישהו יבוא בטענה שהיא לא ארגון יציג, אז אפשר לפנות. אבל אני חושב שהפרוצדורה הזו שבה בכל שנה צריך מחדש לפנות ולבקש הכרה היא מיותרת לגמרי. אפשר לחשוב שהתאחדות הסטודנטים - - -
מירב ישראלי
¶
- - פעם אחת. לא צריך כל פעם לעשות את כל הפרוצדורה, לבין העברת נתונים כל שנה כדי שתבדקו שאכן היציגות היא - - -
יעל טור כספא
¶
להבדיל ממקומות עבודה במוסדות להשכלה גבוהה. בעצם, כל שנה יש מחזור שלם של סטודנטים - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
תנו לי רגע שאסביר את זה, כי כבר שאלתי את זה לפני, ודב חנין עוד יותר חיזק את זה. אפשר להעביר את הנתונים, אפשר ומחויב, נחייב בחקיקה להעביר את הנתונים כל שנה. אבל התהליך הזה של הרישום, יכול להיות שאפשר להגדיר אותו לכמה שנים. תשמעו, עושים את זה כבר בבתי-ספר, אתן לך דוגמה, שגם שם משתנה מספר הילדים.
יעל טור כספא
¶
אבל זה נורא טכני. הם מגישים נתונים והמנכ"ל בודק האם זה מעל מחצית, ואומר: כן, אני מכיר. לא, אני לא מכיר.
מירב ישראלי
¶
כן, אבל אם זה התעכב אצלו אז בעצם יכול להיות מצב שהם כבר לא ארגון יציג. את מבינה שהארגון – חבל.
מירב ישראלי
¶
בעיקרון מה שצריך להיות זה שבעצם הארגון יוכר, הוא יעביר נתונים כל שנה. אם אתם רואים שיש - - -
מירב ישראלי
¶
נבדוק שהפער אכן בין הגשת הנתונים להכרעה או הבדיקה שלכם תהיה כמה חודשים, נגיד מאיזה תאריך, ואפשר לקבוע באמת איזה זמן כזה של כמה שנים שלא תהיה הכרה לנצח, אלא באמת הכרה מתחדשת.
יעל טור כספא
¶
לא אכפת לי לבחון את זה. אם אני זוכרת נכון, אני לא יודעת, לא כל נציגי משרד המשפטים פה, אני חושבת שהיו על זה המון דיונים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
שנייה ושלישית יעברו בסוף המושב הזה, חברים, אז אנחנו צריכים להתכנס בשבוע הזה לנוסח מוסכם עם כל הבירורים, כל התיקונים.
אייל רק
¶
היינו גם שותפים לדיונים, והמטרה הייתה שעד שהתאחדות הסטודנטים והאגודות משתנות כל שנה, אז לעבור את ההליך הפורמלי הזה מול מנכ"ל מל"ג ות"ת, שזה ממש ברמה הכי פורמלית והפשוטה, אין עיכוב.
אייל רק
¶
נשקול את זה. אני רק אומר שזה היה השיקול גם קודם לכן, ודובר יחד עם התאחדות הסטודנטים שזה ההליך המתאים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
על זה לא נעכב את החוק, אדוני. לא נעכב. כן נרצה לשמוע חוות דעת. ארדיטי, רצית להוסיף משהו?
יעל טור כספא
¶
אני חושבת גם שאמרנו: אם נקבל מידע, ונגיד הם כבר לא הארגון, אז מה? אז צריך לבטל הכרה? זה היה נראה לנו משהו שהוא לא סביר. זאת אומרת, אמרנו שאנחנו מקבלים כל שנה. כל שנה זה משתנה, כל שנה נבחרות אגודות סטודנטים מחדש, הן מייצגות מספר אחר של סטודנטים. לא רצינו להתחיל בתהליך של ביטול הכרה. מה זה אומר? איך מבטלים? שימוע?
מירב ישראלי
¶
אגיד לך מה העניין, העניין הוא שאם תחליטו שהוא כבר לא הארגון היציג, ואף אחד אחר עוד לא ביקש הכרה, אז ייווצר מצב שבו אין ארגון יציג.
מירב ישראלי
¶
אז אני אומרת, אנחנו צריכים למצוא איזשהו מנגנון שתהיה יציבות ביציגות של הארגון, גם כרגע זה לא - - -
יעל טור כספא
¶
זה בסדר. אני רק לא רוצה שיהיה תהליך שאנחנו צריכים להתחיל לבטל הכרה. עכשיו אני נזכרת בדיונים – לא רצינו תהליך שצריך לבטל הכרה.
שלי אלקיים
¶
אני מייצגת את איגוד היועצים החינוכיים, במינוי של מדור החינוך של נציגות הדורות הבאים לשעבר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הבנתי, בסדר. אז אני מבקשת מגברתי הנכבדה, א', המינויים האלה פג תוקפם, אבל לא משנה. בכל מקרה, אם יש לך הערות לגופו של עניין, תעירי כשאבקש ממך ולא כל פעם, כי זה מפריע. אני רוצה להמשיך.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הבנתי שהנושא הזה של אם זה יהיה שנה או שלוש שנים זה לא כל כך משנה לא להתאחדות, לא למשרד החינוך, לא למשרד המשפטים ולא למל"ג.
יעל טור כספא
¶
אני אומרת שחשבנו שכל שנה זה התהליך היותר נכון. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאנחנו צריכים לבטל הכרה. אם הם מגישים לנו מסמכים – אני מוכנה לבדוק את זה עד הישיבה הבאה, אבל כרגע כל שנה זה מה שהוסכם עליו.
איילת הוכמן
¶
פשוט העניין הוא שאם מה שאנחנו מציעים זה שזה יהיה שלוש שנים ואז כל שנה נקבל נתונים, אז השאלה מה הם יעשו עם הנתונים אחרי שנה.
מירב ישראלי
¶
קודם כול, יש לך יציבות, כי נגיד שעכשיו הם מקבלים נתונים והארגון הזה לא יציג יותר. הוא לא מחצית ולא מחצית או אחד מהם, כי זה מצטבר. אז הם צריכים לבטל לו את ההכרה, נכון? עכשיו אין ארגון יציג. אף אחד לא הגיש בקשה אחרת, אין ארגון יציג. אז מה קורה?
יעל טור כספא
¶
אחד משניים, הם מגישים נתונים רק כשהם צריכים לקבל הכרה. אם הם צריכים כל שנה הם מגישים ואנחנו מכירים כל שנה – אתם רוצים, תקבעו שפעם בשלוש שנים מגישים נתונים ומכירים. אבל אני לא רוצה שייווצר מצב שהם מגישים נתונים ואנחנו צריכים לבדוק, ואז אני צריכה בתהליך, ואנחנו לא רוצים לבטל.
מירב ישראלי
¶
בסדר, אין לי בעיה. רק מה שאני אומרת, כרגע יהיו שתי נפקויות להכרה בארגון יציג – אחד, זה ההתייעצות לעניין דמי רווחה ואבטחה; והדבר השני, הם חברים במל"ג. יש להם שניים.
מירב ישראלי
¶
מה שאומר שתמיד יהיה נציג סטודנטים במל"ג. כאן מה קורה? אם אתם רואים שאין ארגון יציג, אין ארגון יציג, אז אין לכם עם מי להתייעץ בעניין רווחה ואין חבר במל"ג. אז איך אתם יכולים - - -
יעל טור כספא
¶
מירב, הדבר היחיד שצריך זה להגיד שכל עוד לא הוכר ארגון אחר הם נחשבים כארגון היציג. אבל כעקרון, המל"ג כל שנה צריך להכיר בהם.
מירב ישראלי
¶
לא. אלו שני דברים שונים. התאחדות סטודנטים תהיה תמיד, גם אם יהיו חברים בה שני מוסדות. כרגע אתה כתוב בחוק המל"ג "התאחדות הסטודנטים בישראל" גם אם אתה חבר, שני מוסדות חברים בכלל, אתה חבר במל"ג. יש נציג לסטודנטים במל"ג. עכשיו לא יהיה ארגון יציג. אין. לא הכירו. לא מחצית-מחצית. אין נציג לסטודנטים במל"ג. זה לא מצב סביר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
גלעד, מירב, אני רוצה שנתקדם. אני רוצה להשאיר את זה ככה לשנה, וכרגע שני ארגונים מסכימים, חבל לבזבז על זה את הזמן.
מירב ישראלי
¶
נכון. הסכמנו כבר להשאיר את השנה. עכשיו, מה קורה אם אין ארגון יציג. אתם צריכים לחשוב על זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני מאמצת את דברי יושבת-ראש הוועדה שנביא את זה לשנייה ושלישית, את הנקודות האלה, וכרגע נשאיר כמו שזה.
מירב ישראלי
¶
זה המשך של אותו עניין: "הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה כי מעל מחצית מאגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", חברות בתאגיד מבקש ההכרה או בעלות מניה בתאגיד, לפי העניין, וכי אגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים" – בארץ, בעצם – "יכיר בו כארגון יציג, ורשאי המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה להתייעץ לצורך מתן ההכרה עם רשות התאגידים במשרד המשפטים". כאן לי היו הערות משפטיות, ואני מבינה שיש לזה פתרון, נכון?
מירב ישראלי
¶
כי בעיקרון יש בעיה עם "רשאי להתייעץ", ויש בעיה עם זה שזה עם רשות מינהלית ולא עם גורם כלשהו. אז מה הוחלט בסוף?
איילת הוכמן
¶
תהיה חובת התייעצות. זאת אומרת שיוסף: הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, לאחר שהתייעץ עם רשם העמותות או רשם ההקדשות לפי העניין, כי מעל מחצית – ואז לא צריך את הסוף של הרשאי להתייעץ.
מירב ישראלי
¶
"סעיף 21ב – אישור תקנון הארגון היציג – רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, יהיה רשאי להתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה בכל הנוגע לאישור תקנון או שינוי בתקנון של הארגון היציג." שוב, יש פה את אותה בעיה.
איילת הוכמן
¶
אז כאן פשוט במקום "חובת ההתייעצות" אנחנו מציעים שעותק מהבקשה לאישור או שינוי התקנון של הארגון היציג יומצא, במקביל להגשתה, לרשם העמותות או לרשם ההקדשות, לפי העניין, למועצה להשכלה גבוהה. היינו, כשמגישים בקשה לשינוי התקנון יגישו עותק גם למועצה להשכלה גבוהה כדי לא לחייב אותה להגיב או להתייעץ, כי יכול להיות שזה משהו שהיא לא רוצה לתת דעתה.
איילת הוכמן
¶
אבל אם היא רוצה, אז זה מאפשר את ההידברות בין שני הגורמים, גם מהצד שלהם וגם מהצד של רשם התאגידים.
מירב ישראלי
¶
בסדר. אז גם את זה אנחנו מתקנים בהתאם.
"סעיף 21ג – שם הארגון היציג – לאחר ההכרה בתאגיד כארגון יציג, יפעל התאגיד תוך זמן סביר לשינוי שמו באופן ששמו יכלול את המילים "ארגון הסטודנטים הארצי היציג", ועם הסרת ההכרה, יפעל התאגיד לשינוי שמו לשם שיביא לידי ביטוי את העובדה שאינו מהווה ארגון יציג." על זה אין הערות.
"21ד – באסיפה הכללית של הארגון היציג יהיו נציגים של כל אגודות הסטודנטים של המוסדות כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה ואשר יהיו החברות או בעלות מניות בו, לפי העניין. הארגון יקבל לחברות או יקצה מניה, לפי העניין, לכל אגודת סטודנטים שתבקש להתקבל כחברה או להיות בעלת מניה, לפי העניין, לפי הליך שוויוני שייקבע בתקנון הארגון."
קודם כול, כשאנחנו מחייבים דמי חבר, ואנחנו מחייבים את היציגות, אז הארגון היציג חייב לקבל כל אגודה שמבקשת להתקבל, זה הנתון. עכשיו השאלה מה זה ההליך השוויוני הזה. אני לא לגמרי הבנתי למה הכוונה.
יעל טור כספא
¶
מירב, תשובה לעניין הזה. בעצם ההליך השוויוני לא אמור להתייחס להאם הם מתקבלים או לא מתקבלים – כולם מתקבלים, אלא לייצוג שלהם שהוא שוויוני לכל מספר הסטודנטים פה.
מירב ישראלי
¶
למעשה, צריך להיות: באסיפה כללית של הארגון יהיו נציגים – של חברות לפי העניין. הארגון יקבל או יקצה מניה לפי העניין.
מירב ישראלי
¶
אז בעצם את ההליך שוויוני אנחנו צריכים להעלות למעלה, לדעתי. את ההקצאה. נכון? ההקצאה. אבל לפי מה שגלעד הסביר - - -
מירב ישראלי
¶
בסדר. אז נקריא את פסקה (1): "מספר החברים או המניות, או זכויות ההצבעה, לפי העניין, שיוקצו לכל אחת מן האגודות בארגון היציג ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים הלומדים במוסד בו פועלת אותה האגודה לבין מספר הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות שאגודות הסטודנטים הפועלות בהם חברות בארגון היציג." אז אני רק שואלת האם זה מתיישב עם מה שגלעד אמר, שבעצם זה לא הקצאת המניות, אלא זכויות ההצבעה.
מירב ישראלי
¶
אין בעיה. מה שאני אומרת, מספר חברים עם זכויות הצבעה לפי העניין שיוקצו – אז מספר חברים ומניות – מה ארגון הסטודנטים היציג היום? ההסתדרות?
מירב ישראלי
¶
הבנתי. אז בעצם יכול להיות מקרה שבו הקצאת מניות תהיה רלוונטית? אם זה יהיה ארגון יציג של החברה לתועלת הציבור.
היו"ר מירב בן ארי
¶
פשוט צריך להגדיר שכל מוסד כזה מקבל נציג אחד וזכויות הצבעה לפי מספר הסטודנטים. משפט פשוט ונהיר לכולם. כי נהיה פה ממש - - -
מירב ישראלי
¶
יכול להיות שבאמת תעשו – גוף אחר יעשה מבנה אחר שיהיה לפי מניות או לפי חברה, אבל עדיין זכויות ההצבעה יהיו.
איילת הוכמן
¶
אם אפשר פשוט את הנוסח שאתם רוצים. זה רק עניין ניסוחי כמו שאני מבינה את זה, אבל אני מבינה שהיו דיבורים על הנוסח עם המחלקה הכלכלית-פיסקלית אצלנו. אתם רק צריכים לראות שזה עולה בקנה אחד עם מה שבדרך כלל קורה עם עמותות, עם חברה לתועלת הציבור.
מירב ישראלי
¶
בסדר. אז בינתיים אנחנו מורידים את החברים או המניות, אבל הרעיון הוא שבאמת מה שחשוב פה אלו זכויות ההצבעה.
מירב ישראלי
¶
עכשיו בעיקרון רק היחס המספרי. ההליך השוויוני שדיברתם עליו קודם מתייחס רק ליחס המספרי, אין פה דבר נוסף.
היו"ר מירב בן ארי
¶
מה זה משנה לך אם זאת עמותה או חל"צ לגבי זכות הצבעה? בעיקרון, זכויות הצבעה זה דבר שיש גם בעמותות וגם בחברות לתועלת הציבור.
מירב ישראלי
¶
האם יש זכויות נוספות שהן לא זכות הצבעה, נגיד, באסיפה כללית, שאנחנו צריכים להקנות. זאת אומרת, נגיד, זכויות כתוצאה מחברות או כתוצאה מבעלות על מניה שהן לא זכות הצבעה.
מירב ישראלי
¶
אני משאירה את זה פתוח לתשובה של משרד המשפטים, אבל אנחנו יודעים מה הכוונה, כדי שנוכל לנסח את זה. אז חברים ומניות עוד ייבדק אם יש צורך בזה.
"מספר הסטודנטים לצורך קביעת ההרכב או זכויות ההצבעה כאמור בס"ק (1) ייקבע בהתאם לנתונים שבידי הארגון היציג ביום 15 במאי בכל שנת לימודים."
גלעד ארדיטי
¶
אסביר, כי שאלו כבר למה מאי ולא ינואר. זה סך הכול מטעמים פרקטיים, בגלל שזה משליך על סעיף 1 שלפניו. עד שמוסדות יודעים להגיד בדיוק כמה סטודנטים - - -
גלעד ארדיטי
¶
כי הסעיף הקודם הוא סעיף של הכרה, והכרה אתה רוצה לעשות אותה כשזה איכשהו קשור לשנת הלימודים. זאת הייתה המחשבה של האיזון.
היו"ר מירב בן ארי
¶
זה בסדר גמור. ברוב המוסדות האקדמיים מתחיל סמסטר ב', מאי זה חודש מצוין, בגלל זה גם הבחירות בדרך כלל במאי.
מירב ישראלי
¶
חבר הכנסת איתן ברושי, שהיציגות בעצם נקבעת על סמך מספר בלבד. זאת אומרת, ברגע שיש את הרוב המספרי זה מספיק. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש לנו כל מיני סוגים של מוסדות וכל מיני סוגים של סטודנטים, והשאלה, האם יש דרך להבטיח את היציגות גם של מיעוטים, בעצם. זה עולה לכל אורך ההצעה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
כן, אבל אני יכולה להגיד לך בתור אחת שהתמודדה גם ליושבת-ראש אגודת הסטודנטים וגם הייתי יו"ר האגודה, בסופו של דבר כשאתה נבחר ליו"ר אגודה אתה אמור לייצג את כל הקמפוס של הסטודנטים. אצלנו לא היו חרדים, אבל היו ערבים והיו דתיים והיו חילוניים. זה התפקיד שלך. אתה אמור לייצג את כולם.
היו"ר מירב בן ארי
¶
כן, אבל אם לא בחרו אותו בבחירות? הרי מי הולך? כל היו"רים הולכים להיות בארגון הזה, נכון? גלעד.
גלעד ארדיטי
¶
רגע, את קופצת לסעיף – אבל זה בגלל שיש שירות, יש פה הרי free riders קלסי, אני עכשיו לצורך העניין - - -
מירב ישראלי
¶
שוב, מה שאני אומרת זה ככה, בעיקרון אתה מקבל יציגות, אתה עכשיו מייצג את כלל הסטודנטים. יכול להיות שיש לך ראש לסטודנטים, אבל הם, נגיד, אין כאלה שהם מתוקצבים, לא מתוקצבים.
מירב ישראלי
¶
שוב, בעיקרון כרגע היציגות מספרית בלבד. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש סטודנטים מסוגים שונים שיש להם אולי אינטרסים שונים, ויכול להיות שיהיה מצב שהארגון היציג לא יכיל את כל האינטרסים האלה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אבל זה קורה, דרך אגב, בעוד הרבה ארגונים. זה קורה. אין ספק יש גם היום, עד היום, אני למדתי במכללה כזאת שלא מתוקצבת על-ידי המל"ג. בדברים מסוימים שהיה את המעונות, אז לצורך העניין זה כבר היה. היו דברים מסוימים שלא קיבלנו כסטודנטים בגלל שמראש אנחנו לא מתוקצבים על-ידי המל"ג. ואני אומרת לך שאני מסכימה אתך, כי אנחנו כסטודנטים לא קיבלנו מלגות מסוימות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אבל זה החלק של ה-You win some, you lose some, וזה שהחלטת שאתה לא רוצה להיות כפוף למל"ג יש לזה השלכות לטוב ולרע.
מירב ישראלי
¶
יכול להיווצר פה מצב שבו האינטרסים שהארגון היציג מייצג זה אגודות מסוימות שהן מסוג מסוים בהשכלה הגבוהה. האם נתתם את דעתכם על מצב שנגיד יהיו רק אוניברסיטאות ולא מכללות. יהיו רק זה ולא זה.
מירב ישראלי
¶
אז יכול להיווצר מצב תיאורטי שבו חלק מהסטודנטים מסוג מסוים לא יהיו מיוצגים בארגון היציג, זה מה שאני מעלה פה.
מירב ישראלי
¶
צריך להיות ערים לדבר הזה, שברגע שאנחנו קובעים יציגות שהיא מספרית בלבד ואין התייחסות לסוגי סטודנטים וסוגי מוסדות שונים, יכול להיות מצב שחלק מהאינטרסים של חלק מהסטודנטים לא יבואו לידי ביטוי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
נכון, בדיוק. יש כוחות שוק. אני חייבת להודות שכשלמדתי בבית-ספר לסיעוד, בתי-ספר לסיעוד לא היו בתוך המיליה הזה של התאחדות הסטודנטים. ואני הנעתי את המהלך הזה לפני המון שנים, בידוע שאני די קשישה כבר, ופעם ראשונה ב-85' בתי-הספר לסיעוד נכנסו לאיזשהו שיח על זכויות סטודנטים. זה 85', זה לא 1960.
מירב ישראלי
¶
"יו"ר הארגון היציג ייבחר על-ידי האסיפה הכללית, בהתאם להליך שייקבע בתקנון הארגון". כאן הייתה לי שאלה, האם ההבטחה של הדמוקרטיות בעצם של הבחירה, ההתייחסות של זה רק ליו"ר הארגון, האם זה מספיק או שיש גופים נוספים שאנחנו רוצים שהבחירה שלהם תהיה דמוקרטית. להבטיח שהיא תהיה על-ידי האסיפה הכללית. איך זה היום, דרך אגב, בהסתדרות? יש סגן, נכון?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אז צריך להוסיף גם את הסגן. אם זאת המציאות גם היום, לדעתי זה דבר חיובי.
מירב ישראלי
¶
ושאר הדברים בעצם לפי דיני התאגידים, כל העניין של ועדת ביקורת, של הדברים האלה, זה בעצם לפי דיני התאגידים.
מירב ישראלי
¶
"אי תלות מפלגתית – הארגון היציג יהיה בלתי מפלגתי; מוסדותיו, פעיליו, ונציגיו, לא יקבלו תמיכה מגורמים מפלגתיים בכל דרך ולא יהיו תלויים בהם." פה גם השאלה האם על האנשים הפעילים בארגון יש גם מגבלות או שהם יכולים להיות פעילים פוליטית.
מירב ישראלי
¶
לא. אבל הם מייצגים את כלל הסטודנטים. השאלה אם הם יכולים גם לפעול פעילות פוליטית במקביל.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לדעתי, אם אנחנו אומרים להם שלא, אנחנו מעקרים רצון אמיתי של מעורבות של סטודנטים בהווייה הציבורית.
איילת הוכמן
¶
לגבי ההגבלה שלהם. אני לא בטוחה שבהכרח צריך להגביל את הפרטים, אבל אולי אפשר להסביר יותר בנוסח שעניין חוסר התלות המפלגתית זה לא רק לעניין התקצוב, אלא שממש הארגון הוא לא מפלגתי. כי כרגע נוסח רוב הסעיף הזה, המשקל שלו הוא על העניין של התמיכה. אז אולי להבהיר בנוסח שלא צריכה להיות שום פעילות פוליטית.
מירב ישראלי
¶
"סעיף 21ו – מטרות הארגון היציג – תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים ייקבעו בתקנונו, והם יכללו, בין היתר, את אלו: (1) לייצג את ציבור הסטודנטים בישראל כלפי מוסדות המדינה, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות וכל אדם וגוף אחר במדינת ישראל וכן מול גורמים בינלאומיים רלבנטיים ולפעול לקידומם ולרווחתם של הסטודנטים; (2) לפעול לקידום, שילוב והגברת מעורבותם של סטודנטים בישראל בעניינים הנוגעים לאקדמיה, למדע, לחברה, לתרבות, לכלכלה ולתחום הציבורי במדינת ישראל; (3) לפעול לפיתוח וקידום תיאום בין הסטודנטים בישראל;"
ל-(4) לי יש הערה. "(4) הארגון יוכל לבצע פעילויות נוספות לאלה המפורטות בס"ק (1) –(3), ובתנאי שתפקידיו העיקריים יהיו לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים". בדוגמאות אחרות בחקיקה, כשאנחנו בעצם מחייבים תשלום חובה לארגון יציג, אז כל פעילותו בעצם צריכה להיות מכוונת למטרות - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
זהו, אני חייבת להגיד לך את זה, כי אנחנו עושים את זה עכשיו בוועדת העבודה והרווחה עם חוק שירות לאומי-אזרחי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אין בעיה, אנחנו בדיוק עוסקים בזה. אז זה לא תפקידו העיקרי. כל עיסוקו הוא לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
¶
בגלל זה אמרנו שמבחינתנו כדאי להשאיר את זה, כי בסוף גם התקצוב היום שמיועד לארגון היציג הוא ביחס – הרי עד היום אין כסף לארגון היציג, הכול מגיע מנושאים עסקיים. ברגע שאתם אומרים את זה, אז נשאלת השאלה האם התאחדות הסטודנטים שמחזיקה 30% מהחברה הציבורית "איסתא" צריכה למכור את זה? כי היום הכסף משמש לרווחתם של הסטודנטים בישראל, וכאילו מגבילים אותנו לאיזשהו משהו - - -
גלעד ארדיטי
¶
אבל הארגון מחזיק במניות בחברה ציבורית, שבסוף הכסף מגיע לרווחת הסטודנטים, אבל זה מאוד עקיף. אתם כאילו לוקחים את זה למקום שהוא קצת מסוכן.
יעל טור כספא
¶
אם את אומרת שכל הפעילות זה רק לרווחת סטודנטים, "איסתא" זה לא בכל הפעילות שהיא לרווחת הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
¶
בגלל זה אמרנו "עיקר", כי "איסתא" כ"איסתא" לא עובדת לרווחת הסטודנטים. בעקיפין היא יוצרת את רווחת הסטודנטים. בגלל זה ביקשנו שזה יהיה בעיקרם, כי ברגע שאתם מקבעים את זה אז אתם עושים משהו שהוא גם לא הגיוני יחסית לפרופורציה של תקציב ההתאחדות.
מירב ישראלי
¶
זה קצת בעייתי באמת בהקשר הכולל כשאנחנו נותנים לארגונים יציגים, ואנחנו מחייבים תשלום לארגון יציג, שזה תשלום חובה, זה פתח. השאלה האם צריך להיות איזה גורם לפחות שייבחן את הפעילות הנוספת הזאת או משהו, כי זה יכול להיות פתח לדברים שאנחנו לא רוצים.
גלעד ארדיטי
¶
אין בעיה. אז אני אומר שאפשר שהמנהל הכללי של המל"ג, לצורך העניין, יקבל דיווח על פעילויות נוספות.
גלעד ארדיטי
¶
הוא בסופו של דבר זה שמכיר ביציגות. אם עכשיו ההתאחדות, לצורך העניין, לא פועלת למען הסטודנטים, אז שיבטל את היציגות, יגיד שזה לא יציג. אי-אפשר לסגור את הפתח הזה.
מירב ישראלי
¶
אז קודם כול צריך אולי בסעיף 21א(2) לתת למנכ"ל. הרי מי בוחן באמת שהפעילות של הארגון תקינה?
איילת הוכמן
¶
רשות התאגידים בודקת רק את ההתנהלות התאגידית התקינה. מבחינה מקצועית אם הארגון הוא יציג או אם הוא - - -
מירב ישראלי
¶
אנחנו קצת מערבבים פה בין הסמכות של רשות התאגידים לבדוק את התאגיד. נגיד שהיא תבדוק את התאגיד, היא תראה שההתנהלות שלו תקינה, היא יכולה לפעול בדברים, אבל היא לא יכולה להגיד למנכ"ל: תיקח מהם את היציגות. אתה מבין? אנחנו מדברים פה על שני מישורים. יש מישור של יציגות ויש מישור של התנהלות תאגידית.
מירב ישראלי
¶
אם אנחנו דורשים מהם התנהלות מסוימת כארגון יציג, מישהו צריך לבדוק את זה, וגם להגיד שאם הם לא מתנהלים ככה אז מה עושים.
איילת הוכמן
¶
אפשר גם כאן אולי להכניס שוב את העניין של הפוליטיקה, שזה לא יוכל להיות פתח לפעילויות פוליטיות?
איילת הוכמן
¶
בגלל שאם כתוב פה: יוכל לבצע פעילויות נוספות ובתנאי שהתפקידים העיקריים, אז שלא יהיה פה פתח לזה - - -
מירב ישראלי
¶
אבל עדיין השאלה היא – נשאר לנו החלל של מה קורה אם הוא נגיד עכשיו פתאום מתחיל לפעול פעילות פוליטית, או פתאום הוא עושה משהו שכל המשאבים שלו מופנים לפעילות עסקית ובכלל לא לטובת הסטודנטים – אז מי בוחן את זה ובעצם מבטל לו את היציגות?
מירב ישראלי
¶
אז ככה, יש את הביקורת התאגידית שזה רשם ההקדשות או רשם העמותות בודק, זה דבר אחד. זאת התנהלות ברמה התאגידית. יש את הנושא של היציגות והתנאים שלה שיש לנו פה חור כרגע, שאנחנו צריכים לבדוק. וזאת עוד שאלה שלי בהמשך – בהצעה המקורית היה רצון של מבקר המדינה אם יהיה גוף מבוקר לפי מבקר המדינה, והורידו את זה, ושמו רק שהם יצטרכו למנות - -
מירב ישראלי
¶
את הדוחות הכספיים שלהם. באמת שאלתי למה הורד מבקר המדינה מהנוסח המקורי, והאם הפרסום של הדוחות הכספיים הוא מספיק, כי יש התנהלויות שהן לא כספיות שצריך לבדוק. לא תמיד הבעיות הן ברמה הכלכלית.
יעל טור כספא
¶
אז בעצם הנושא של מבקר המדינה זאת הייתה בזמנו הצעה שלנו, זה לא היה באיזה נוסח מקורי. באמת חשבנו שצריך איזשהו פיקוח. אבל יחד עם זאת, אחרי שהתייעצנו עם משרד המשפטים, בבדיקה של משרד המשפטים שנעשתה מול רשות התאגידים, בעצם העמדה של משרד המשפטים ורשות התאגידים הייתה, שההצעה של פרסום הדוחות הכספיים באתר והפיקוח שעושה רשות התאגידים הוא פיקוח מספק לעניין ההתנהלות של הארגון. ולכן, בעצם זאת ההצעה.
יעל טור כספא
¶
אני מציעה שמשרד המשפטים ורשות התאגידים יענו על זה, כי בעצם ההצעה שכתובה פה זאת הצעה שלהם שהשתכנענו שהיא בסדר, אבל הם צריכים להסביר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אז אני מציעה שזה יהיה שוב, גם זה לקראת קריאה שנייה ושלישית לראות אם החור הזה מתמלא או איך אנחנו יוצאים עם איזה - - -
מירב ישראלי
¶
מי מבקר את כל ההתנהלות של הארגון שלא קשורה לנושא של ניהול הספרים? אם תגידו לי שרשות התאגידים בודקת - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
היא צודקת. אנחנו צריכים לסגור את העניין הזה של הביקורת. מעבר לביקורת הטכנית שמוגשת מוצע פה גם בסעיף (3): הארגון יפרסם את הדוחות, איזושהי ביקורת שהיא ביקורת על הפעילות עצמה.
מירב ישראלי
¶
אם אני לא קובעת, לא עבירה פלילית, לא עיצום כספי ולא שום דבר אחר, אין סנקציה. לכן אנחנו צריכים לקבוע - - -
איילת הוכמן
¶
אבל השאלה היא פיקוח על מה? האם פיקוח על זה שהוא פועל רק למטרות? על המהות, נכון? זאת המהות.
איילת הוכמן
¶
לגבי מה שעושה רשם התאגידים, הבדיקה היא האם התאגיד פועל במסגרת התקנון. אם בתקנון קבוע משהו, הוא צריך לפעול לאותן מטרות, אז הפיקוח הוא שהוא פועל לפי התקנון. אני חושבת שבזמנו זה הספיק.
יעל טור כספא
¶
אז הוא צריך לפנות אלינו ולבקש את הביטול. אנחנו לא יכולים לעשות את הביקורת שהם עושים. זאת הבעיה שלנו מלכתחילה. אנחנו לא נבדוק אם הם עושים פעילות פוליטית או שהם - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
זה ברור. הרי רשם העמותות עושה ביקורת בארגונים היציגים של משפחות שכולות, בסדר? כל פעם אני אקח לדברים אחרים שאני מכירה. גם היום כשארגון אלמנות ויתומי צה"ל לפני עשר שנים לא פעל לפי התקנון, אז רשם העמותות לא נתן לו אישור ניהול תקין, והלך לקראת זה שעשו רעש גדול עד שעשינו את כל השינוי. בעצם זה גם פה. כי הם בודקים מה המטרות של הארגון, האם הן מתקיימות, מעבר לקטע הכלכלי של בדיקת רואה-החשבון היסודית הזאת שלהם פעם בחמש שנים.
מירב ישראלי
¶
אני מציעה, ותשקלו אם זה אפשרי: מצא רשם העמותות או רשם ההקדשות כי הארגון, או לא משנה איך שנגדיר אותו, אינו פועל בהתאם להוראות התקנון – אז מה, יעל? יעביר - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
כל מה שאת שומעת כאן, בדיוק כמו שהם רושמים, גם את רושמת ובודקת. ואני כבר אומרת לכם, החוק הזה יעבור במושב הזה, אז קחו בחשבון שאין לנו זמן, כי אני רוצה כבר ביום רביעי להביא אותו לקריאה ראשונה. אז תעשו את הדברים, וזה לא כזה מסובך.
מירב ישראלי
¶
אני מציעה הוראה שתבחנו רק את שנייה ושלישית, בסדר? שמצא רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, כי הארגון לא פועל לפי תקנונו, יעביר, יפנה למנכ"ל המל"ג – ותחליטו מה צריך להיות שם. בסדר? ואז גם מנכ"ל המל"ג ישקול את כך וכך. כי חייבת להיות איזו ביקורת על הדבר הזה.
מירב ישראלי
¶
הגענו ל"תשלומים לארגון היציג ובקרה על השימוש בהם – (1) המוסדות ייגבו מהסטודנטים תשלום בגובה 0.1% משכר הלימוד שנקבע על-ידי המועצה להשכלה גבוהה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם. התשלום יוגדר כתשלום לארגון היציג" – בעיקרון עד כמה שידוע לי, עד היום לא המל"ג קבעה את גובה שכר הלימוד, תקנו אותי אם אני טועה.
יעל טור כספא
¶
הכול פה נכתב קודם כול בהסכמה של כל הגופים, והכול פה מבחינתנו הוא מקשה אחת ואיזונים שצריכים להתקבל. עד היום בעצם נושא שכר הלימוד לא מוזכר בחקיקה, אבל יש את המל"ג שאחראית על כל נושא - - -
יעל טור כספא
¶
קודם כול, ות"ת אחראית על כל נושא התקצוב, ובעצם חלק מההנחיות שלנו והתנאים לתקצוב זה שמוסד בעצם יפעל בהתאם להנחיות שלנו גם בעניין שכר לימוד. אומנם היו ועדות ציבוריות. הוועדה הציבורית האחרונה הייתה לפני כ-20 שנה, ומאז, כמובן שאנחנו מטפלים בנושא שכר הלימוד באופן שוטף. הרי זה לא ש-20 שנה הייתה ועדה והכול נפלא. באופן יומיומי יש שאלות ויש פרשנות ויש עדכונים של שכר הלימוד, והכול נעשה על ידינו, על-ידי המל"ג ות"ת מאז.
מירב ישראלי
¶
לי נראה שאפרופו חקיקה לגבי ארגון יציג, לקבוע בפעם הראשונה בחקיקה לצורך קביעה של ה-0.1%, אני לא מדברת פה עכשיו על איך ייקבע שכר לימוד ומה ההשלכות של זה, אני גם לא מבינה את משרד האוצר, אני לא יודעת אם הוא נמצא פה, אבל זה נראה - - -
מירב ישראלי
¶
זה נראה לי קצת מוזר, אבל בסדר. בעיקרון, לי נראה שיש פה שני עניינים – אחד, זה שזה תקדים לעניינים אחרים לגמרי שלא קשורים בכלל לעניין של הארגון היציג, ולצורך ה-0.1% פתאום אנחנו נותנים סמכות למל"ג שלא הייתה עליו חקיקה קודם. זה דבר אחד.
ודבר שני, אני לא בטוחה שה-0.1% משכר הלימוד שיכול להשתנות, לרדת ולעלות. אנחנו עכשיו אומנם נמצאים בעשר שנים של יציבות יחסית, אבל יכולים להיות עניינים שאו שזה יקפוץ ברמה גבוהה או שזה ירד מאוד.
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, תקשיבו. אני מבקשת, גם ככה אני באיחור כי יש לי פגישה עכשיו, מחכה לי כאן מנכ"ל עירייה, מעכשיו הערות אך ורק עם הצעות לתיקונים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
- - גם את המשפטים. לכן, אך ורק לגופו של עניין, כי אני רוצה לסיים עם זה. לגופו של עניין, יש לך הצעה למה שהיא אמרה?
מירב ישראלי
¶
אז לגופו של עניין, נראה לי שמה שנכון לעשות פה זה לקבוע סכום פיקס מתעדכן. כי בעצם אנחנו תולים את האחוז הזה באיזה משהו לא ידוע שיכול מאוד להיות שיעלה מאוד או ירד מאוד, ואז נהיה בבעיה לאיזשהו כיוון.
יעל טור כספא
¶
הנושא של שכר הלימוד הוא נושא פה בהסכמה, אף משרד לא מתנגד אליו, זה היה מבחינתנו תנאי לאיזון, כך אנחנו יכולים לוודא מה הסכום שמועבר. מבחינתנו זהו משהו שמוסכם עם האוצר, עם החינוך, עם המשפטים. יכול להיות שצריך ניסוח אחר, זה בסדר. אבל אם יש הסכמה עם כל הגופים, אני לא רואה שום סיבה לא ללכת על זה. מבחינתנו זה קריטי לעניין הזה, זה מוסכם עם כל הגופים, ואני לא רואה סיבה לא להכניס את זה.
מירב ישראלי
¶
לא. מה שבעבר היה בוועדות שהיה בהן נציג הסטודנטים ונציגות של כולם ונקבע בהסכמה מסוימת, ושהיה נקבע כל חמש שנים, כבר עשר שנים אין את הדבר הזה.
מירב ישראלי
¶
20 שנה, בסדר. אין בעיה. אבל מעולם לא נקבע קודם שיש גוף אחד בלבד שקובע את זה בלי בקרה ובלי ביקורת של - - -
יעל טור כספא
¶
אפשר לחשוב על עם מי צריך להתייעץ. ברור. אבל העניין הזה הוסכם בין כולם, הוא מוסכם עם התאחדות הסטודנטים, הוא מוסכם עם משרד האוצר - - -
עמית פרסיקו
¶
אנחנו מודעים לתקדימיות של הדבר הזה, אנחנו מביאים אותו להחלטתכם, והממשלה כולה מיושרת מאחורי זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
כשרוצים לשנות שכר לימוד זאת החלטה רק של המל"ג או שיש איזו רגולציה יותר כללית?
יעל טור כספא
¶
נכון להיום, חלפו 20 שנה, כל נושא שכר הלימוד מוסדר על-ידינו מאז. אם זאת כל שאלה – כמה גובים דמי רווחה, איך גובים, איך מפרשים, כמה גובים עבור בחינה.
מירב ישראלי
¶
היום זה 10,000 שקל? נכון? למה אף אחד לא קם? כי אתם לא נגעתם בזה. לא נגעתם בגובה. הגובה נשאר פחות או יותר אחיד.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
בואו נתקדם. אם אחרי הקריאה הראשונה משרד האוצר או משרד אחר יתעורר, נדון על זה שוב לקראת שנייה ושלישית, ואולי נוסיף איזה תומכות לזה שהמל"ג נכנס פה.
מירב ישראלי
¶
"(2) הארגון היציג ישתמש בתשלומים שיתקבלו אצלו מכוח ס"ק (1) למטרת רווחתם וקידומם של הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרת מוסד ויפרסם אחת לשנה באתר האינטרנט שלו דוח על השימוש בתשלומים כאמור." כאן יש את העניין של הביקורת.
"(3) הארגון יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה באתר האינטרנט שלו. (4) הארגון היציג יהיה רשאי לגבש תנאים להעברת תשלום לאגודות החברות בו." לגבי זה ביקשתי הסבר, כי זה לא כל כך ברור מה הדבר הזה אומר. זאת אומרת, מצד אחד - - -
גלעד ארדיטי
¶
זו הייתה הצעה של משרד המשפטים שאני מודה שאנחנו לא ביקשנו אותה. אני לא יודע למה הם הכניסו אותה.
איילת הוכמן
¶
בעצם, אם מעבירים תשלום לאגודות החברות, אז יכול להיות שיש לאיזושהי אגודה חברה, למשל, התנהלות תאגידית לא תקינה או משהו שצריך לבחון ואולי לא להעביר תשלום במקרים מסוימים. אפשר לקבוע – אני לא יודעת אם דיברנו על זה, יעל – אפשר לקבוע קריטריונים למתן תמיכות בתקנות. לקבוע ששר החינוך בהתייעצות עם המל"ג יקבע בתקנות תנאים להעברת תשלום, ששם למשל ייבחן האם יש התנהלות תאגידית תקינה של אותן האגודות שמעבירים להם פה תשלום.
איילת הוכמן
¶
אני יכולה לבדוק. מה שחשוב לנו פה זה שאם יש אגודה שההתנהלות התאגידית שלה לא תקינה, לצורך העניין רשם התאגידים חושב שיש התנהלות לא תקינה, - - - הכספים, אז זה יכול להוות בעיה.
גלעד ארדיטי
¶
רשות התאגידים כבר נתנה הוראה לא להעביר כספים, ואנחנו לא מעבירים כספים. כבר לפני כמה שנים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
חבל על הזמן. אנחנו כאן תמימי דעים שהסעיף הזה מיותר. אנא ממך, אנחנו מורידים את זה. אם יש לכם בעיה, תחזרי אלינו לקראת הקריאה השנייה ושלישית.
מירב ישראלי
¶
התחילה צריכה להיות מסודרת קצת אחרת. כרגע כתוב שהתחילה היא חודשיים מיום הפרסום וה"בקשה להכרה ראשונה תוגש בתוך חודשיים", "ארגון שהוכר לפי חוק זה, יפעל לשינוי מטרותיו ותקנונו ככל שנדרש, בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרה." זה לא יכול לעבוד.
גלעד ארדיטי
¶
אני יכול להוסיף עוד משהו? שגם במה שדיברנו עם ות"ת, שלפחות נושא ה-0.1% הזה או מה שזה לא ייקבע, לא משנה, זה צריך להתחיל רק החל מתשע"ח, כי המוסדות לא יכולים להיות ערוכים.
מירב ישראלי
¶
אנחנו צריכים לסדר את כל הדבר הזה אחרת. קודם כול צריך לתת זמן להגשת הכרה, ולמנכ"ל לבצע את הליך ההכרה.
מירב ישראלי
¶
תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2017. אתם רוצים לקבוע את המועדים או שפשוט עד 2017 הכול יקרה? לא צריך בקשה ראשונה, ושל זה ושל זה.
מירב ישראלי
¶
התיקון האחרון. "תיקון עקיף לחוק המועצה להשכלה גבוהה. הרכב המועצה – במקום "יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בישראל" – יבוא "יושב-ראש ארגון הסטודנטים הארצי היציג." במקום "וחבר אחד יהיה יושב-ראש ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל" – יבוא "נציג נוסף מטעם ארגון הסטודנטים הארצי היציג שיבחר על-ידי המוסד העליון שלו."
קודם כול, מה קרה לארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל?
מירב ישראלי
¶
אני רק מבררת מה קורה. אז בעצם יש לנו שני נציגים לארגון הסטודנטים הארצי היציג, כאשר הנציג השני – מה זה המוסד העליון?
מירב ישראלי
¶
כן. אז זה ניסוחים. זה שוב מעורר את השאלה מה יקרה אם לא יהיה ארגון יציג, כי היום אין מצב שאין נציג סטודנטים. אנחנו צריכים לעשות לשנייה ושלישית מצב שאם לא יהיה - - -
מירב ישראלי
¶
כרגע אם אתה מכניס את זה, אם אין ארגון יציג אין נציגות סטודנטים במל"ג. אנחנו לא רוצים מצב כזה, אז אנחנו צריכים לקבוע שלא הוכר ארגון יציג, יהיו חברים בזה שני נציגים של ארגון הסטודנטים הגדול ביותר שמייצג את מספר הסטודנטים הגדול ביותר. בסדר?
מירב ישראלי
¶
המנכ"ל יצטרך לבדוק את זה. יש לנו את זה בהרבה חקיקה, שזה ארגון העובדים המייצג. יש לנו את זה בהרבה מאוד חוקים.
יעל טור כספא
¶
זה אומר: חדלה ההתאחדות או חדל הארגון מלהתקיים או שאוחדו לגוף אחד, יהיה אחד מחברי המועצה יושב-ראש הגוף הנותר או יושב-ראש הגוף המאוחד, לפי העניין, וחבר אחד יהיה נציג נוסף מטעמו."
היו"ר מירב בן ארי
¶
ברור. נעשה הצבעה. כל הסיפור בשביל הצבעה. אז לעשות את כל התיאומים, כי אנחנו מסיימים עם החוק הזה במושב הזה.
אנחנו מצביעים על טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, עם התיקונים שנדונו כאן בוועדה – מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, אושרה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
ההצעה עברה ברוב קולות. אני מאוד מודה לכולכם על השיח ועל ההערות החשובות. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:45.