ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/07/2016

חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 241

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 12:30
סדר-היום
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015
נכחו
חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין
חברי הכנסת
דב חנין

שולי מועלם-רפאלי
מוזמנים
ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך - אייל רק

יועץ השר, משרד החינוך - עמית פרסיקו

כלכלן, מנהל תחום, משרד הכלכלה - גיא קפלן

עוזר ראשי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה - ניר חיים ויינר

רפרנטית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איילת הוכמן

יו"ר, ארגוני סטודנטים - גלעד ארדיטי

הלשכה המשפטית, מל"ג - חן אבישר

נציגת התאחדות הסטודנטים - ליאת הלבץ

פעיל, המשמר החברתי - עומר שכטר

הנציגות בוועדת החינוך בכנסת - ד״ר שלי אלקיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
רונית יצחק

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015
היו"ר מירב בן ארי
שלום לכולם, אני חברת הכנסת מירב בן ארי, אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 18 ביולי 2016, י"ב בתמוז תשע"ו. אנחנו מתחילים עם הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015, של חברות וחברי הכנסת: שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה וחבר הכנסת יואב קיש. קודם כול, חברת הכנסת שולי מועלם, רוצה להתייחס לחוק? בבקשה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן. בעצם יש כבר היום את חוק זכויות הסטודנט, שבעצם לא מכיר ולא מתייחס לארגון כארגון יציג, וזאת המטרה של התיקון הזה. בפועל, זה כבר פועל ככה היום, אבל המטרה היא לקבע את זה, לעגן את זה בחקיקה, שארגון העל של הסטודנטים יוכר כארגון יציג שמייצג אותם גם מול המוסדות, גם בפורומים בין-לאומיים, גם במערכת הפנימית של משרד החינוך.

הצעת החוק הזאת היא בתמיכת משרד החינוך, בתמיכת המל"ג. ברור לגמרי שלסטודנטים יש זכות ייצוג. נעשית עבודה טובה מאוד. אני אקח את זה בהשאלה לנושא אחר שאנחנו עובדים עליו באופן אינטנסיבי למדי, לנושא של מניעת הטרדות מיניות באקדמיה – היא עבודה אינטנסיבית ביותר עם התאחדות הסטודנטים, גם בתוך המוסדות, גם בפיקוח שלהם על זה שבכל המוסדות יש מי שממונה על הנושא הזה. כיוון שבחוק היום הם לא מעוגנים, המטרה של התיקון הזה היא לעגן את מה שקיים היום ונעשה בצורה טובה כבר בחוק.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה, חברת הכנסת מועלם. ארדיטי, אתה רוצה להתייחס?
גלעד ארדיטי
אני חושב שחברת הכנסת נגעה בדברים. אני חושב שבסופו של דבר קיים הלכה למעשה ארגון יציג.
היו"ר מירב בן ארי
בפועל.
גלעד ארדיטי
המדינה מכירה בו, המדינה עובדת מולו. ובעצם העבודה הארוכה מאוד שהייתה פה עם משרד המשפטים ועם משרד החינוך ועם מל"ג ות"ת באה בעצם להצליח לייצר איזשהו רצף, איזשהו הגיון שמקבע בסופו של דבר את הדבר הזה, ככה שהיום זה התאחדות הסטודנטים, אבל בסופו של דבר זה ארגון יציג.

אם מחר בבוקר יהיה גוף אחר שייצג את רוב הסטודנטים בישראל הוא יהיה הארגון היציג בישראל. ואני חושב עוד פעם – ועבדנו על זה באמת הרבה כדי לתת איזשהו שיווי משקל הגיוני בתוך כל הדברים האלה – שנעבור את השלב הזה שהארגון הזה הוא לא לגמרי ברור.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מי הדובר?
גלעד ארדיטי
יושב-ראש התאחדות הסטודנטים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
איתן, בכל זאת, מה, גלעד, אתה לא מכיר את גלעד?
היו"ר מירב בן ארי
חבר הכנסת ג'בארין, אתה רוצה להתייחס?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
רק רציתי לשאול את גלעד, הניסוח בסעיף (2) בתיקון, לגבי "גובה דמי הרווחה ייקבע בתיאום עם אגודת הסטודנטים במוסד". "בתיאום עם" – זה הנוסח המקובל או שזה קצת חלש יחסית?
יעל טור כספא
בהתייעצות, לא בתיאום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בהתייעצות בדרך כלל.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא, בהתייעצות זה לא יותר - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה עוד יותר חלש. הייתי משאירה "בתיאום עם".
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זהו, עוד יותר חלש. חשבתי, אם אתם לא חושבים אפילו על "בהסכמת". הייתי חושב אפילו על "בהסכמת" או "באישור".
גלעד ארדיטי
אסביר למה אני חושב שזה מספיק. זה מספיק כי זה בעצם מנגנון על מנגנון. אחד הדברים שראינו לאורך השנים זה שבעצם ועדת מלץ אמרה: אמור להיות איזון בין אגודת הסטודנטים המקומית לבין המוסד. האיזון הזה הולך להישאר. רק בעצם מלמעלה מגיע גם ות"ת יחד עם הארגון היציג ושם איזושהי מטריה של הגיון בתוך הדבר הזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כמה יושבים בארגון הזה?
גלעד ארדיטי
איזה מהארגונים? בהתאחדות?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בארגון הזה שאתה מדבר עליו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בארגון הסטודנטים היציג?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה ההרכב שלו ואיך הוא מתחלק בין פריפריה לבין מכללות אזוריות?
גלעד ארדיטי
הוא מייצג בעצם את כל המוסדות - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תפרט טיפה.
גלעד ארדיטי
הוא מייצג את כל 60 המוסדות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כמה אנשים יושבים שם?
היו"ר מירב בן ארי
שנייה, אבל תן לו לדבר.
גלעד ארדיטי
יש היום 65 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל שמוכרים על-ידי המל"ג, פלוס יש לנו כמה וכמה אגודות במכללות הטכנולוגיות, ובעצם לרוב המוסדות האלה יש מוסדות של - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
יש ייצוג.
גלעד ארדיטי
רסיסי מוסדות, בוא נגיד, שהם לא תמיד מצליחים להתאגד לסטודנטים, אבל לרוב המוחלט של המוסדות יש ייצוג של יושבי-הראש שלהם, והייצוג שלהם הוא במפתח לכמות הסטודנטים שהם מייצגים. הייצוג של פריפריה, מרכז וכו' וכו' וכו', הוא ייצוג בדיוק כמו שהוא קורה של המוסדות עצמם.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לא הבנתי.
היו"ר מירב בן ארי
שנייה.
גלעד ארדיטי
"בן-גוריון" היא פריפריה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
"בן-גוריון" היא פריפריה - - -
גלעד ארדיטי
לפי המפה - - -
היו"ר מירב בן ארי
ארדיטי, קודם כול, זה חוק שמצד אחד הוא חוק חשוב; מצד שני הוא חוק טכני שפשוט מגדיר את המצב הקיים בחקיקה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן. בואו לא נרצה עכשיו לתקן על החוק הזה את כל התיקונים.
היו"ר מירב בן ארי
בדיוק. חברת הכנסת מועלם, אל תדאגי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תקשיבי, אני רוצה לשאול שאלה.
היו"ר מירב בן ארי
שנייה. ואני גם מעדכנת, חברת הכנסת מועלם, שזה לא חוזר לוועדת שרים, אלא זה ממשיך את הדרך שלו כמו כל חוק רגיל.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
יפה.
היו"ר מירב בן ארי
אני מבקשת, כשאנחנו מתקדמים - - -
איילת הוכמן
- - -
היו"ר מירב בן ארי
שנייה, גברתי, לא להפריע לי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
הפסיקו את גלעד באמצע.
היו"ר מירב בן ארי
נכון. תאמין לי שהוא היה צריך את ההפסקה הזאת ממילא.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
השאלה לא של איתן. בכלל השאלה המקורית.
היו"ר מירב בן ארי
זה בסדר.
גלעד ארדיטי
נקודת איזון טובה בהתייעצות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אתם חושבים ככה, לא "בהסכמת" או "באישור".
גלעד ארדיטי
כן, כי יש כבר בהסכמת האגודה המקומית, וזה נותן בעצם עוד רובד, והוא לא מוגזם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אוקיי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הולכים לקרוא את זה סעיף סעיף?
היו"ר מירב בן ארי
ודאי. מל"ג, אתם רוצים להתייחס במשהו? בבקשה.
יעל טור כספא
בעצם ההצעה הזו נמצאת כבר בדיונים בין המשרדים, אני חושבת כשנה וחצי. הנושא הזה נבחן לעומק. אנחנו חושבים שיש בו באמת איזון שהוא מאוד חשוב – מצד אחד, באמת יש מעמד היום גם לנציגי סטודנטים במל"ג וגם בחקיקה אחרת וכדומה. ואנחנו חושבים שבעצם צריך, א', להבטיח מנגנון אמיתי שמכיר בגוף כזה כגוף יציג, מבטיח שהוא באמת מייצג מעל מחצית מהסטודנטים בישראל.

מצד שני הוא גם מבטיח פיקוח על אותו גוף, את המטרות שלו, את השימוש בכספים; ומצד שלישי הוא גם מעגן את הנושא של שכר לימוד, ומתוך זה כמה תשלומים מועברים לאותו ארגון סטודנטים.

אנחנו חושבים שהאיזונים שנקבעו בעצם בנוסח הזה שעבר באמת המון התייעצויות – משרד המשפטים, משרד החינוך - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
האוצר.
יעל טור כספא
- - אנחנו, ההתאחדות, הוא בעצם ניסוח שמאזן בין כל הדברים שהיו חשובים לכולנו להבטיח. ואנחנו חושבים שהנוסח כפי שהוא הוסכם הוא נוסח טוב.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני רוצה לשאול, רק שנייה, מירב. אם נאמר יש אוניברסיטה גדולה ומכללה קטנה, אז יש לכל אחד מהם נציג אחד?
גלעד ארדיטי
כן. אבל כל אחד מהם מיוצג בצורה אחרת. לצורך העניין, ל"בן-גוריון" יש 20,000 סטודנטים - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ל"ספיר" 5,000.
גלעד ארדיטי
ול"ספיר" 5,000. אז "ספיר" ייוצג לפי חמישה מנדטים ו"בן-גוריון" ייצוג לפי 20 מנדטים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ואת זכות ההצבעה של אותו נציג לפי מפתח אחר.
גלעד ארדיטי
בדיוק. לפי מפתח הסטודנטים שלו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ברור.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר גמור. הערות נוספות לפני שאנחנו מתחילים את ההקראה?
שלי אלקיים
כמה ארגונים יש? כמה ארגוני סטודנטים מיוצגים בתוך מל"ג?
היו"ר מירב בן ארי
רגע, שנייה, גברתי, לא קיבלת זכות דיבור. חבר הכנסת ברושי, בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
קודם כול אני מברך. כמי שהיה ראש מועצה ביזרעאל ומכללת עמק יזרעאל עברה בזמני, אני אומר שיש פה בעיה מסוימת – בות"ת למשל היה תמיד רוב לאוניברסיטאות הגדולות, והם דיכאו לא פעם את ההתפתחות של המכללות, כי נוצרה פה תחרות מסוימת. עכשיו כשדנים בין מרכז לפריפריה, בין מרכזי ההשכלה לבין המכללות האזוריות, וההבדלים ידועים, יכולה להיות פה בעיה, שכאילו מובן מאליו שיש רוב קבוע למוסדות להשכלה גבוהה בערים הגדולות ובמקומות שיכולה להיות סתירה. את זה שמירב תשמע.
היו"ר מירב בן ארי
כן.
גלעד ארדיטי
אדוני, אתה מדבר על משהו יותר רחב מזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
דקה, אני מסיים. בסופו של דבר זה גוף יציג, והוא מטפל בשאלות של סטודנטים. וכתוב פה, אני פעם ראשונה רואה את זה, שכל מי שמייצג כך וכך – בקיצור, אין פה מגבלה, כל אחד יכול להיות.

מצד שני, יש מראש רוב למרכזים הגדולים ולערים הגדולות. יש ירושלים, תל-אביב, חיפה, במידה מסוימת גם באר-שבע, הם מראש מהווים את הרוב במוסד הזה.
היו"ר מירב בן ארי
זוהי הדמוקרטיה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אבל זאת המציאות במדינת ישראל.
גלעד ארדיטי
א', אני מדבר כשכן שלך, אני גר בכפר החורש, אז אי-אפשר להאשים אותי באהבת מרכז.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לא, לא מאשים את אף אחד.
גלעד ארדיטי
אתה בסוף מדבר על משהו אחר.
היו"ר מירב בן ארי
ארדיטי, סליחה. אנחנו מתחילים בהקראה. הערות לגופו של עניין. גברתי, בבקשה.
איילת הוכמן
אפשר גם אחר כך, אחרי הנוסח, אם תרצי. רק רציתי להגיד קודם כול שהחלטת ועדת שרים, למיטב ידיעתי, היא שזה כן יחזור לוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה.
היו"ר מירב בן ארי
היועץ של שר החינוך, שהוא בעצם ראש המל"ג, יושב לצדך, תסתכלי מצד ימין שלך.
עמית פרסיקו
אני פשוט אגיד. דיברנו עם ועדת שרים לחקיקה, עם גיל ברינגר, הם אמרו שככל שאין התנגדות בכל המשרדים שקיבלו את זכות ההסכמה, מיושרים על הנוסח, מיותר להביא את זה חזרה לוועדת שרים לחקיקה. ולכן, מבחינתנו מאחר שכולם מיושרים אפשר להביא את זה לקריאה.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר? הוא אמר את זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ומבחינת מל"ג ות"ת אני מבינה שאפשר להתקדם עם זה גם לשנייה ושלישית.
היו"ר מירב בן ארי
אפשר, אפשר. דיברה נציגת המל"ג.
יעל טור כספא
הנוסח כפי שהוא מובא בפניכם מקובל עלינו.
היו"ר מירב בן ארי
אמרה, שנה וחצי של התייעצויות. בואו נתקדם.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מצוין, בואו נביא את זה לסוף.
איילת הוכמן
רק מבחינת הערות לנוסח, יש לנו כמה הערות, הן מקובלות עלינו, אבל נשמח - - -
היו"ר מירב בן ארי
אפילו עוד לא התחלנו. בבקשה, גברתי תתחיל עם ההקראה.
מירב ישראלי
אני לא מקריאה את נוסח הטרומית, אלא את הנוסח המתואם.
היו"ר מירב בן ארי
החדש עם ההערות, הלבן.
מירב ישראלי
היו לי הערות, ואני אעלה את השאלות ששאלתי את המשרדים תוך כדי, ושישיבו לנו לפרוטוקול.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר גמור.
מירב ישראלי
"1. בחוק זכויות הסטודנט" – אחרי ההגדרה ל"אגודת סטודנטים" – יש פה הרבה ענייני ניסוח, אני לא מתעכבת עליהם. "תתווספנה ההגדרות הבאות: "ארגון סטודנטים ארצי יציג" – תאגיד שלא למטרות רווח" – למעשה זה צריך להיות "עמותה או חברה לתועלת הציבור בלבד", זה הוסכם.
היו"ר מירב בן ארי
עמותה או חל"צ את מתכוונת?
מירב ישראלי
כן, זה בדיוק בהמשך, אז שתהיה התאמה בנוסח.

"אשר למעלה ממחצית אגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד"" – שזה בחוק זכויות הסטודנט, זה למעשה המוסדות להשכלה גבוהה.
היו"ר מירב בן ארי
שהן כפופות למל"ג.
מירב ישראלי
נכון, בדיוק.
היו"ר מירב בן ארי
הרי לא כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אלא רק אלה.
יעל טור כספא
לא, זה כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ שכפופים למל"ג.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שכפופים למל"ג.
מירב ישראלי
לא מוסדות על-תיכוניים שהם לא אקדמיים, בעצם. "הן חברות או בעלות מניות בו, לפי העניין, ובלבד שאגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים הלומדים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", והעומד בהוראות פרק ד'1 בחוק", זה התיקון שנעשה כאן. בחוק זה ארגון יציג. אני רק אומרת שכפי שנאמר על-ידי יעל, הסיפה אומר שלא מספיק שמעל מחצית מהאגודות, אלא גם מחצית מהסטודנטים בארץ צריכים להיות חברים בזה. אז פשוט נבהיר את זה בצורה ברורה בהגדרה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מחצית מהסטודנטים בארץ?
מירב ישראלי
בארץ, כן.
היו"ר מירב בן ארי
מחצית מהסטודנטים בארץ - - -
מירב ישראלי
צריכים להיות, אחרת הוא לא יכול להיות יציג.
גלעד ארדיטי
לא בהכרח. זה בדיוק מצטרף למה שאמרת. כל האוניברסיטאות לבד לא יכולות להגיד: אנחנו לא סופרים את המכללות, כי המכללות מבחינת כמות הסטודנטים הם יותר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה האיזון שאנחנו כל הזמן מדברים עליו.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר גמור.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לא הבנתי. עוד פעם.
גלעד ארדיטי
אתה יוצר פה איזון בין כמות המוסדות לבין כמות הסטודנטים, ואז אתה יוצר איזשהו איזון בין האוניברסיטאות למכללות.
מירב ישראלי
יפה. תמשיכי. נבהיר בנוסח למען הסר כל ספק שמדובר בשני תנאים מצטברים – גם רוב אגודות, גם רוב סטודנטים. זה חשוב לצורך הייצוג.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן, ברור.
מירב ישראלי
"תשלומים נלווים לשכר הלימוד – כל תשלומי הסטודנטים שאינם בגין הוראה אקדמית ושהם בנוסף לשכר הלימוד ודמי הרישום, לרבות דמי רווחה ודמי אבטחה", לא צריך עוד פעם "במוסדות", אבל נראה איך לעשות את זה. זה רק הגדרה.

עכשיו נראה מה ההוראה האופרטיבית ביחס לזה, שזה הוספת סעיף 10א – "תשלומים נלווים לשכר הלימוד – המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים בהתייעצות עם הארגון היציג, ולאחר התייעצות עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, בדבר גביית תשלומים נלווים משכר הלימוד במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם." כאן מדובר, כפי שאתם רואים, רק על המוסדות המתוקצבים, לא על מוסדות פרטיים.
היו"ר מירב בן ארי
כי הם כפופים למל"ג.
מירב ישראלי
בעצם מדובר – הייתה לי איזו שיחה קודם – זה משהו שלא קשור רק לארגון היציג, זה נושא יותר רחב.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה עניין עקרוני יותר.
מירב ישראלי
נכון. אלו תשלומים שגובים מהסטודנטים בכלל המוסדות המתוקצבים, גם בכאלה שאולי האגודות שלהם לא חברות בארגון היציג. לכן יש גם התייעצות עם כלל המוסדות המתוקצבים ולא רק עם הארגון היציג. זאת בעצם הוראה הרבה יותר רחבה, ולגבי תשלומים גם שלא נוגעים לארגון היציג בהכרח או לאגודות הסטודנטים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה מה שגלעד הסביר.
היו"ר מירב בן ארי
כן, אדוני.
ניר חיים ויינר
בעצם רואים את ההבדל בין הארגון וכל הנושא הזה שעוסק רק באותם מוסדות שכפופים למל"ג. אבל דווקא בסעיפים שעוסקים בגבייה הסייג הזה שרק המוסדות שכפופים למל"ג לא מופיע. כלומר, אם כתוב "עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם", זה הרבה יותר מעבר למוסדות שהם רק אקדמאים.
מירב ישראלי
אבל בהגדרה – לכן אמרתי את זה – תסתכל בהגדרה של תשלומים נלווים, אמרתי שצריך לנסח את זה אחרת, זה בדיוק מה שאמרתי.
ניר חיים ויינר
אני פשוט אומר שאם נשאר פה עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, זה כולל גם מכללות טכנולוגיות.
מירב ישראלי
שוב, מכללות שהן אקדמיות או רק של מל"ג?
היו"ר מירב בן ארי
לא. הטכנולוגי לא כפוף למל"ג, אלא כפוף למועצה שם.
מירב ישראלי
לכן תחזור רגע להגדרה של תשלומים נלווים.
ניר חיים ויינר
אני רואה את ההגדרה של תשלומים נלווים. אבל פה כתוב שזה יהיה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם.
מירב ישראלי
אבל כשנכנסים ל-(1) עד (4) בזכויות הסטודנט.
ניר חיים ויינר
אין בעיה, אני רק רוצה שזה גם כן יובהר.
יעל טור כספא
זה עניין ניסוחי.
מירב ישראלי
זה מה שאמרתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אבל היועצת המשפטית אמרה מראש שצריך לנסח את זה.
היו"ר מירב בן ארי
ניר, ההערה במקום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
היא הערה חשובה.
מירב ישראלי
בעצם, מה שאתה אומר, צריך לוודא שזה רק על המוסדות להשכלה גבוהה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן.
ניר חיים ויינר
כן. גם כאן וגם – אני כבר אחסוך את ההערה שלי לגבי סעיף 21ז – כמו שעכשיו, גם לגבי 0.1% משכר לימוד.
חן אבישר
אחרי המילה "במוסדות" צריך להגיד "(1) עד (4), שהמדינה משתתפת בתקציבם".
מירב ישראלי
שוב, כל הנושא של ארגון יציג חל - - -
ניר חיים ויינר
אין בעיה, פשוט לאורך כל הצעת החוק מתמודדים המוסדות שמפורטים בסעיפים (1) עד (4), ואיכשהו בגבייה פתאום נעלם (1) עד (4). אנחנו רק רוצים לוודא.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שכחו את זה, אז לחזק את זה. צודק.
מירב ישראלי
בסדר. זה פשוט עניין של ניסוח.
היו"ר מירב בן ארי
ננסח את זה אחרת.
מירב ישראלי
בסדר. אני רושמת לי לכל האורך.
חן אבישר
זה לא נעלם, זה פשוט מופיע בהגדרה.
מירב ישראלי
אני יודעת.
היו"ר מירב בן ארי
זה בסדר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
הוא רוצה שיהיה ברור.
מירב ישראלי
צריך שתהיה התאמה בין ההגדרה להערות האופרטיביות, וזה נכון. אני רוצה לראות אם יש פה איזה הערות נוספות. לא.

פרק ד'1 – בחוק העיקרי אחרי פרק ד' – "אגודת הסטודנטים במוסד, יבוא פרק ד'1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג". שוב, הניסוח הוא לא ניסוח של חקיקה, אנחנו ננסח את זה.

"סעיף 21א – הכרה כארגון יציג – עמותה או חברה לתועלת הציבור המעוניינת להיות מוכרת כארגון יציג, (בסעיף זה- "התאגיד המבקש הכרה") תהיה רשאית להגיש בקשה להכרה כארגון יציג, ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות בה לפי העניין, במהלך חודש ינואר אחת לשנה; לא יוכר אלא ארגון ארצי יציג אחד בזמן נתון. ארגון יציג יכלול בכל זמן נתון אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד לימודים נתון. האמור יעוגן בתקנון הארגון היציג."
היו"ר מירב בן ארי
רגע, יש לי שאלה, יש פה: "ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות", זה לא ובעלות המניות בה?
מירב ישראלי
לא. כי חברות זה בעמותה ובעלות מניות זה בחברה לתועלת הציבור.
היו"ר מירב בן ארי
אה, בחל"צ.
מירב ישראלי
לכן זה לפי העניין.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר גמור. הערות לסעיף הזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מירב, אם יש אגודת סטודנטים באיזה מקום, אז היא צריכה לקבל החלטה שהיא רוצה להיכנס?
מירב ישראלי
כן, נכון.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ואז היא צריכה לעשות עוד מבנה ארגוני?
מירב ישראלי
האגודה עצמה?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כן.
מירב ישראלי
היא פשוט הופכת או לחברה בעמותה או בעלת מניה בחברה לתועלת הציבור.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ההחלטה היא בידי אותה אגודת סטודנטים שמתחלפת כל שנה?
מירב ישראלי
כן.
היו"ר מירב בן ארי
כן.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז כל שנה צריך להחליט מחדש?
גלעד ארדיטי
לכן כל שנה מחדש צריך להגיש בקשה למל"ג.
היו"ר מירב בן ארי
להגיש את הבקשה מחדש. למה צריך כל שנה? למה אי-אפשר פעם בשנתיים?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בדיוק. זה נראה לי תמוה.
גלעד ארדיטי
זה תהליך טבעי.
היו"ר מירב בן ארי
אוקיי. לא קריטי לי. מה רצית לומר?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הם לא יעמדו בזה.
היו"ר מירב בן ארי
אפשר לעמוד בזה. עומדים בזה כבר היום.
יעל טור כספא
חידדנו את זה, שהרי יש שני תנאים מצטברים – מעל מחצית אגודות ומעל מחצית הסטודנטים. אז צריך גם נתונים אודות מספר הסטודנטים החברים באגודות.
היו"ר מירב בן ארי
כל שנה.
עומר שכטר
רק שאלה. פה אנחנו מדברים על חודש ינואר מבחינת האגודות, ובעמוד הבא ב-21ד אנחנו מדברים על חודש מאי. אנחנו רוצים שתהיה ההתאמה.
היו"ר מירב בן ארי
תרשום לך את זה, כשנגיע לשם תעירו את זה. כן, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
גברתי יושבת-הראש, תודה. שאלתי, מדוע לא לאמץ לכאן את מה שקיים בנושא ארגוני עובדים? הרי, למשל, ההסתדרות הכללית של העובדים לא צריכה בכל שנה לבקש מחדש הכרה כארגון יציג.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
נכון.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
יש ארגון יציג, הוא נשאר ארגון יציג עד אשר מתעוררת שאלה. אולי תתעורר שאלה, אולי מישהו יבוא בטענה שהיא לא ארגון יציג, אז אפשר לפנות. אבל אני חושב שהפרוצדורה הזו שבה בכל שנה צריך מחדש לפנות ולבקש הכרה היא מיותרת לגמרי. אפשר לחשוב שהתאחדות הסטודנטים - - -
שלי אלקיים
להפך.
היו"ר מירב בן ארי
ששש, סליחה, יש פה שאלה, היא שאלה ראויה. תסבירו למה כל שנה הם צריכים להעביר.
מירב ישראלי
נראה לי שאולי צריך להפריד בין הליך ההכרה, שהוא יכול להיות - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
חד-פעמי.
מירב ישראלי
- - פעם אחת. לא צריך כל פעם לעשות את כל הפרוצדורה, לבין העברת נתונים כל שנה כדי שתבדקו שאכן היציגות היא - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
היציגות נשמרת באופן היחסי שלה. מעולה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
זה פתרון מצוין.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה משהו אחר.
יעל טור כספא
להבדיל ממקומות עבודה במוסדות להשכלה גבוהה. בעצם, כל שנה יש מחזור שלם של סטודנטים - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה משהו אחר.
היו"ר מירב בן ארי
אין בעיה. היא דיברה על העברת הנתונים. כל שנה יעבירו את הנתונים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
של המפתחות.
היו"ר מירב בן ארי
תנו לי רגע שאסביר את זה, כי כבר שאלתי את זה לפני, ודב חנין עוד יותר חיזק את זה. אפשר להעביר את הנתונים, אפשר ומחויב, נחייב בחקיקה להעביר את הנתונים כל שנה. אבל התהליך הזה של הרישום, יכול להיות שאפשר להגדיר אותו לכמה שנים. תשמעו, עושים את זה כבר בבתי-ספר, אתן לך דוגמה, שגם שם משתנה מספר הילדים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
עד שלא מבקשים להפסיק.
היו"ר מירב בן ארי
פעם בחמש שנים צריך להגיש את האישור. זה אישור אחר. אני רק אומרת שאולי אפשר - - -
יעל טור כספא
אבל זה נורא טכני. הם מגישים נתונים והמנכ"ל בודק האם זה מעל מחצית, ואומר: כן, אני מכיר. לא, אני לא מכיר.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אלו שני דברים שונים.
מירב ישראלי
כן, אבל אם זה התעכב אצלו אז בעצם יכול להיות מצב שהם כבר לא ארגון יציג. את מבינה שהארגון – חבל.
היו"ר מירב בן ארי
מה עושים בזמן עד שהם מעבירים?
מירב ישראלי
בעיקרון מה שצריך להיות זה שבעצם הארגון יוכר, הוא יעביר נתונים כל שנה. אם אתם רואים שיש - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שמשהו השתנה.
מירב ישראלי
נבדוק שהפער אכן בין הגשת הנתונים להכרעה או הבדיקה שלכם תהיה כמה חודשים, נגיד מאיזה תאריך, ואפשר לקבוע באמת איזה זמן כזה של כמה שנים שלא תהיה הכרה לנצח, אלא באמת הכרה מתחדשת.
היו"ר מירב בן ארי
את חושבת שהיא צריכה להתייעץ?
יעל טור כספא
לא אכפת לי לבחון את זה. אם אני זוכרת נכון, אני לא יודעת, לא כל נציגי משרד המשפטים פה, אני חושבת שהיו על זה המון דיונים.
היו"ר מירב בן ארי
איילת ממשרד המשפטים.
יעל טור כספא
אולי נבדוק את זה מול משרד המשפטים.
היו"ר מירב בן ארי
רגע, אני רוצה לשמוע את הדעה שלה.
איילת הוכמן
חלי לפחות אומרת שלא זכור לה דבר כזה.
יעל טור כספא
זה היה לפני חלי, זה היה כשיעקב פרידברג טיפל בזה.
איילת הוכמן
נבדוק. מי שטיפל בזה - - -
היו"ר מירב בן ארי
אני רוצה שתבדקו את העניין הזה. גם ככה לקראת שנייה ושלישית אנחנו נעשה - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שנייה ושלישית יעברו בסוף המושב הזה, חברים, אז אנחנו צריכים להתכנס בשבוע הזה לנוסח מוסכם עם כל הבירורים, כל התיקונים.
היו"ר מירב בן ארי
לתיקונים, תדברו ביניכם.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כי זאת השאיפה. חבל לגרור את הזמן הזה לעוד שנה אקדמית.
יעל טור כספא
מה אתם מציעים? שזה יהיה - - -
מירב ישראלי
תחליטו כמה שנים הגיוני.
היו"ר מירב בן ארי
אני חושבת שזה צריך להיות פעם בשלוש שנים.
שלי אלקיים
למה?
אייל רק
העניין הוא שזה לא דומה.
שלי אלקיים
ממש לא.
אייל רק
היינו גם שותפים לדיונים, והמטרה הייתה שעד שהתאחדות הסטודנטים והאגודות משתנות כל שנה, אז לעבור את ההליך הפורמלי הזה מול מנכ"ל מל"ג ות"ת, שזה ממש ברמה הכי פורמלית והפשוטה, אין עיכוב.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה משתנה כל שנה?
אייל רק
לא מדובר באיזו בקשה שצריך להציג.
מירב ישראלי
אז תשקלו את זה.
אייל רק
נשקול את זה. אני רק אומר שזה היה השיקול גם קודם לכן, ודובר יחד עם התאחדות הסטודנטים שזה ההליך המתאים.
היו"ר מירב בן ארי
על זה לא נעכב את החוק, אדוני. לא נעכב. כן נרצה לשמוע חוות דעת. ארדיטי, רצית להוסיף משהו?
גלעד ארדיטי
אני חושב שנעמוד ככה או ככה.
היו"ר מירב בן ארי
נכון. גם אנחנו. בואו נמשיך.
יעל טור כספא
אני חושבת גם שאמרנו: אם נקבל מידע, ונגיד הם כבר לא הארגון, אז מה? אז צריך לבטל הכרה? זה היה נראה לנו משהו שהוא לא סביר. זאת אומרת, אמרנו שאנחנו מקבלים כל שנה. כל שנה זה משתנה, כל שנה נבחרות אגודות סטודנטים מחדש, הן מייצגות מספר אחר של סטודנטים. לא רצינו להתחיל בתהליך של ביטול הכרה. מה זה אומר? איך מבטלים? שימוע?
היו"ר מירב בן ארי
אין תהליך של ביטול.
יעל טור כספא
זה היה נראה לנו הרבה יותר טכני לקבל נתונים, להגיד כן או לא, וזהו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נתונים, ולאשר אותם.
יעל טור כספא
אפשר להגיד שהמנכ"ל חייב לקבל החלטה רק לתאריך מסוים או משהו כזה.
גלעד ארדיטי
אני חושב שזה יכול להישאר פעם בשנה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה לא נכון.
מירב ישראלי
אגיד לך מה העניין, העניין הוא שאם תחליטו שהוא כבר לא הארגון היציג, ואף אחד אחר עוד לא ביקש הכרה, אז ייווצר מצב שבו אין ארגון יציג.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ארגון רפאים.
גלעד ארדיטי
אפשר לכתוב הוראה שבהיעדר החלטה - - -
מירב ישראלי
אז אני אומרת, אנחנו צריכים למצוא איזשהו מנגנון שתהיה יציבות ביציגות של הארגון, גם כרגע זה לא - - -
יעל טור כספא
זה בסדר. אני רק לא רוצה שיהיה תהליך שאנחנו צריכים להתחיל לבטל הכרה. עכשיו אני נזכרת בדיונים – לא רצינו תהליך שצריך לבטל הכרה.
שלי אלקיים
למה לא?
יעל טור כספא
אנחנו חושבים שהמצב משתנה כל שנה, בגלל שהאגודות מתמנות - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מי גברתי?
שלי אלקיים
גברתי ד"ר שלי אלקיים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מצוין.
שלי אלקיים
מומחית של ועדת החינוך משנת 2002, נציגות של איגוד היועצים החינוכיים.
היו"ר מירב בן ארי
זאת הגדרה חדשה, מומחית מטעם ועדת החינוך?
שלי אלקיים
ונציבות הדורות הבאים.
יהודית גידלי
נציבות הדורות הבאים לא קיימת עשר שנים.
שלי אלקיים
לשעבר. מינוי משותף מ-2002.
היו"ר מירב בן ארי
מאיזה משרד את, גברתי?
שלי אלקיים
אני מייצגת את איגוד היועצים החינוכיים, במינוי של מדור החינוך של נציגות הדורות הבאים לשעבר.
היו"ר מירב בן ארי
הבנתי, בסדר. אז אני מבקשת מגברתי הנכבדה, א', המינויים האלה פג תוקפם, אבל לא משנה. בכל מקרה, אם יש לך הערות לגופו של עניין, תעירי כשאבקש ממך ולא כל פעם, כי זה מפריע. אני רוצה להמשיך.
מירב ישראלי
איך אנחנו פותרים את זה?
היו"ר מירב בן ארי
הבנתי שהנושא הזה של אם זה יהיה שנה או שלוש שנים זה לא כל כך משנה לא להתאחדות, לא למשרד החינוך, לא למשרד המשפטים ולא למל"ג.
קריאה
רק לסטודנטים.
יעל טור כספא
אני אומרת שחשבנו שכל שנה זה התהליך היותר נכון. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאנחנו צריכים לבטל הכרה. אם הם מגישים לנו מסמכים – אני מוכנה לבדוק את זה עד הישיבה הבאה, אבל כרגע כל שנה זה מה שהוסכם עליו.
מירב ישראלי
אין לי בעיה.
איילת הוכמן
אפשר לחדד?
מירב ישראלי
כן.
איילת הוכמן
פשוט העניין הוא שאם מה שאנחנו מציעים זה שזה יהיה שלוש שנים ואז כל שנה נקבל נתונים, אז השאלה מה הם יעשו עם הנתונים אחרי שנה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
הם יצטרכו לאשר אותם.
קריאות
- - -
מירב ישראלי
קודם כול, יש לך יציבות, כי נגיד שעכשיו הם מקבלים נתונים והארגון הזה לא יציג יותר. הוא לא מחצית ולא מחצית או אחד מהם, כי זה מצטבר. אז הם צריכים לבטל לו את ההכרה, נכון? עכשיו אין ארגון יציג. אף אחד לא הגיש בקשה אחרת, אין ארגון יציג. אז מה קורה?
איילת הוכמן
אבל אז גם צריך לקבוע תנאים לגבי הביטול.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
וזה בדיוק מה שהיא אמרה, שהיא לא רצתה להיכנס לזה.
איילת הוכמן
נכון. בגלל זה קבענו את זה כשנה.
יעל טור כספא
אחד משניים, הם מגישים נתונים רק כשהם צריכים לקבל הכרה. אם הם צריכים כל שנה הם מגישים ואנחנו מכירים כל שנה – אתם רוצים, תקבעו שפעם בשלוש שנים מגישים נתונים ומכירים. אבל אני לא רוצה שייווצר מצב שהם מגישים נתונים ואנחנו צריכים לבדוק, ואז אני צריכה בתהליך, ואנחנו לא רוצים לבטל.
מירב ישראלי
לא. אז זה מצב לא טוב.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון. ומבחינת הסטודנטים יש לכם בעיה עם כל שנה?
יעל טור כספא
אחד מהשניים זה צריך להיות.
גלעד ארדיטי
אין לנו בעיה כל שנה. ואני חושב שאפשר לשים הוראת מעבר שבמידה ולא - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז בואי נשאיר את זה כל שנה.
מירב ישראלי
בסדר, אין לי בעיה. רק מה שאני אומרת, כרגע יהיו שתי נפקויות להכרה בארגון יציג – אחד, זה ההתייעצות לעניין דמי רווחה ואבטחה; והדבר השני, הם חברים במל"ג. יש להם שניים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נציג.
אייל רק
אבל זה קיים כבר היום.
מירב ישראלי
כן, אבל היום הם בשמם.
אייל רק
זה אותו דבר, לא השתנה כלום, זה נקרא התאחדות הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
לא, זה משנה.
קריאות
לא.
מירב ישראלי
לא. היום זה התאחדות וארגון.
גלעד ארדיטי
נכון, זה משתנה.
מירב ישראלי
מה שאומר שתמיד יהיה נציג סטודנטים במל"ג. כאן מה קורה? אם אתם רואים שאין ארגון יציג, אין ארגון יציג, אז אין לכם עם מי להתייעץ בעניין רווחה ואין חבר במל"ג. אז איך אתם יכולים - - -
יעל טור כספא
מירב, הדבר היחיד שצריך זה להגיד שכל עוד לא הוכר ארגון אחר הם נחשבים כארגון היציג. אבל כעקרון, המל"ג כל שנה צריך להכיר בהם.
מירב ישראלי
אז אני אומרת, אז צריך לחשוב איך - - -
יעל טור כספא
צריך איזושהי הוראת מעבר מה קורה עד להכרה בארגון אחר.
מירב ישראלי
ואם לא יהיה גם ארגון אחר שיגיש, אז אנחנו נמצאים במצב שאין ארגון יציג.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שזה לא הגיוני.
אייל רק
אין נציג גם במועצה, אין שום סיבה גם שיהיו מהותית.
גלעד ארדיטי
בסדר, אבל את לוקחת מקרה שהוא - - -
מירב ישראלי
אבל אז אתה יוצר מצב שלא היה בעבר, שאין התאחדות סטודנטים.
אייל רק
זה השינוי פה.
גלעד ארדיטי
אבל גם בעבר, לאנלוגיה שלך, אם אין התאחדות סטודנטים אז גם כן נתקעת באותו דבר.
אייל רק
שהיא מתפרקת.
מירב ישראלי
לא. אלו שני דברים שונים. התאחדות סטודנטים תהיה תמיד, גם אם יהיו חברים בה שני מוסדות. כרגע אתה כתוב בחוק המל"ג "התאחדות הסטודנטים בישראל" גם אם אתה חבר, שני מוסדות חברים בכלל, אתה חבר במל"ג. יש נציג לסטודנטים במל"ג. עכשיו לא יהיה ארגון יציג. אין. לא הכירו. לא מחצית-מחצית. אין נציג לסטודנטים במל"ג. זה לא מצב סביר.
גלעד ארדיטי
אבל היא אמרה שכל עוד לא יוכר אחר זה יישאר הארגון היציג.
קריאות
- - -
גלעד ארדיטי
ואז אם יהיו לו שני חברים אז הוא יישאר באותה סיטואציה שאמרת.
היו"ר מירב בן ארי
גלעד, מירב, אני רוצה שנתקדם. אני רוצה להשאיר את זה ככה לשנה, וכרגע שני ארגונים מסכימים, חבל לבזבז על זה את הזמן.
מירב ישראלי
השנה אין לנו בעיה. הבעיה היא מה קורה אם אין.
היו"ר מירב בן ארי
אם יש להם הסתייגות שיביאו את זה לקריאה שנייה ושלישית.
יעל טור כספא
מירב, לא אכפת לי שתחשבי על איזושהי הוראת מעבר מה קורה בתווך, ונחשוב על זה.
מירב ישראלי
זאת לא רק הוראת מעבר, זה מה קורה אם בכלל אין לך ארגון יציג.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
הנקודה שלא רצית להיכנס אליה, של לא להכיר.
היו"ר מירב בן ארי
של ביטול.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
של ביטול.
מירב ישראלי
את תצטרכי לבטל.
אייל רק
גם כשיבוטל, מה יקרה?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון. ומה יקרה כשיבוטל?
גלעד ארדיטי
לכן זאת אותה תוצאה. בגלל זה אתם נכנסים לאיזה - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
פינה, חבל על הזמן.
גלעד ארדיטי
לתת-תת-תת נושא.
מירב ישראלי
אני אומרת שהשנה זאת לא הבעיה.
אייל רק
לכן השנה אפשר להשאיר את זה, ולדאוג להוראה מה קורה אם אין ארגון יציג.
מירב ישראלי
נכון. הסכמנו כבר להשאיר את השנה. עכשיו, מה קורה אם אין ארגון יציג. אתם צריכים לחשוב על זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אני מאמצת את דברי יושבת-ראש הוועדה שנביא את זה לשנייה ושלישית, את הנקודות האלה, וכרגע נשאיר כמו שזה.
מירב ישראלי
בואו נמשיך.
מירב ישראלי
זה המשך של אותו עניין: "הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה כי מעל מחצית מאגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", חברות בתאגיד מבקש ההכרה או בעלות מניה בתאגיד, לפי העניין, וכי אגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים" – בארץ, בעצם – "יכיר בו כארגון יציג, ורשאי המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה להתייעץ לצורך מתן ההכרה עם רשות התאגידים במשרד המשפטים". כאן לי היו הערות משפטיות, ואני מבינה שיש לזה פתרון, נכון?
איילת הוכמן
כן.
מירב ישראלי
כי בעיקרון יש בעיה עם "רשאי להתייעץ", ויש בעיה עם זה שזה עם רשות מינהלית ולא עם גורם כלשהו. אז מה הוחלט בסוף?
איילת הוכמן
תהיה חובת התייעצות. זאת אומרת שיוסף: הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, לאחר שהתייעץ עם רשם העמותות או רשם ההקדשות לפי העניין, כי מעל מחצית – ואז לא צריך את הסוף של הרשאי להתייעץ.
מירב ישראלי
בסדר גמור. מצוין.
היו"ר מירב בן ארי
כל הרשאי להתייעץ עם רשות התאגידים יורד.
מירב ישראלי
כן, זה יורד. נכון.
איילת הוכמן
זה בעצם הופך להיות חובת התייעצות, כי זה לא משהו שמכביד.
מירב ישראלי
זה רק פעם בשנה.
איילת הוכמן
וזה עם רשם העמותות או ההקדשות לפי העניין.
מירב ישראלי
"סעיף 21ב – אישור תקנון הארגון היציג – רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, יהיה רשאי להתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה בכל הנוגע לאישור תקנון או שינוי בתקנון של הארגון היציג." שוב, יש פה את אותה בעיה.
איילת הוכמן
אז כאן פשוט במקום "חובת ההתייעצות" אנחנו מציעים שעותק מהבקשה לאישור או שינוי התקנון של הארגון היציג יומצא, במקביל להגשתה, לרשם העמותות או לרשם ההקדשות, לפי העניין, למועצה להשכלה גבוהה. היינו, כשמגישים בקשה לשינוי התקנון יגישו עותק גם למועצה להשכלה גבוהה כדי לא לחייב אותה להגיב או להתייעץ, כי יכול להיות שזה משהו שהיא לא רוצה לתת דעתה.
מירב ישראלי
טכני.
איילת הוכמן
אבל אם היא רוצה, אז זה מאפשר את ההידברות בין שני הגורמים, גם מהצד שלהם וגם מהצד של רשם התאגידים.
מירב ישראלי
בסדר. אז גם את זה אנחנו מתקנים בהתאם.

"סעיף 21ג – שם הארגון היציג – לאחר ההכרה בתאגיד כארגון יציג, יפעל התאגיד תוך זמן סביר לשינוי שמו באופן ששמו יכלול את המילים "ארגון הסטודנטים הארצי היציג", ועם הסרת ההכרה, יפעל התאגיד לשינוי שמו לשם שיביא לידי ביטוי את העובדה שאינו מהווה ארגון יציג." על זה אין הערות.

"21ד – באסיפה הכללית של הארגון היציג יהיו נציגים של כל אגודות הסטודנטים של המוסדות כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה ואשר יהיו החברות או בעלות מניות בו, לפי העניין. הארגון יקבל לחברות או יקצה מניה, לפי העניין, לכל אגודת סטודנטים שתבקש להתקבל כחברה או להיות בעלת מניה, לפי העניין, לפי הליך שוויוני שייקבע בתקנון הארגון."

קודם כול, כשאנחנו מחייבים דמי חבר, ואנחנו מחייבים את היציגות, אז הארגון היציג חייב לקבל כל אגודה שמבקשת להתקבל, זה הנתון. עכשיו השאלה מה זה ההליך השוויוני הזה. אני לא לגמרי הבנתי למה הכוונה.
היו"ר מירב בן ארי
אז אולי תסביר. וגם מי קובע את תקנון הארגון? התייחסנו לזה?
גלעד ארדיטי
האסיפה הכללית שלו.
מירב ישראלי
כן, בעיקרון, התקנון זה כמו בעמותה ובחברה לתועלת הציבור.
היו"ר מירב בן ארי
זה לפי חוק העמותות?
מירב ישראלי
נכון. ויש פה גם הוראה שהארגון קובע, יש פה בהמשך אני חושבת.
היו"ר מירב בן ארי
אז זה לפי חוק העמותות.
מירב ישראלי
התקנונים הם לפי חוקי התאגידים הרלוונטיים.
יעל טור כספא
מירב, תשובה לעניין הזה. בעצם ההליך השוויוני לא אמור להתייחס להאם הם מתקבלים או לא מתקבלים – כולם מתקבלים, אלא לייצוג שלהם שהוא שוויוני לכל מספר הסטודנטים פה.
מירב ישראלי
אז זה לא מנוסח טוב.
יעל טור כספא
צריך לנסח את זה אחרת, אבל זאת הכוונה.
היו"ר מירב בן ארי
כן. אני מאמינה שזה מה שאמרת מבחינת המניות האלה של המנדטים.
מירב ישראלי
שהוקצו לכל אחד. שישקף את היחס.
היו"ר מירב בן ארי
צריך לנסח את זה אחרת.
מירב ישראלי
למעשה, צריך להיות: באסיפה כללית של הארגון יהיו נציגים – של חברות לפי העניין. הארגון יקבל או יקצה מניה לפי העניין.
היו"ר מירב בן ארי
אז זאת לא מניה בעצם.
מירב ישראלי
כן, זאת חברה לתועלת הציבור.
איילת הוכמן
באופן שוויוני, ולא לפי העניין.
מירב ישראלי
ובעמותה?
יעל טור כספא
חברות.
גלעד ארדיטי
עמותה זה חברות.
היו"ר מירב בן ארי
אה, אוקיי.
מירב ישראלי
אז בעצם את ההליך שוויוני אנחנו צריכים להעלות למעלה, לדעתי. את ההקצאה. נכון? ההקצאה. אבל לפי מה שגלעד הסביר - - -
גלעד ארדיטי
אבל סעיף 1 מתחת בעצם נותן את זה. את יכולה להוריד בעצם את המשפט האחרון.
מירב ישראלי
ההליך השוויוני.
גלעד ארדיטי
כן. כי סעיף 1 מתחת מגדיר את זה שהאסיפה הכללית תינתן בצורה שוויונית.
ליאת הלבץ
ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים.
יעל טור כספא
נראה לי שאפשר באמת להוריד את ההליך שוויוני.
מירב ישראלי
אז נוריד את ההליך שוויוני. כי זה כאילו מתייחס להליך הקבלה, ואז זה יוצר בעיות.
קריאות
כן.
גלעד ארדיטי
כן. תהליך הקבלה הוא ודאי של כולם.
מירב ישראלי
בסדר. אז נקריא את פסקה (1): "מספר החברים או המניות, או זכויות ההצבעה, לפי העניין, שיוקצו לכל אחת מן האגודות בארגון היציג ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים הלומדים במוסד בו פועלת אותה האגודה לבין מספר הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות שאגודות הסטודנטים הפועלות בהם חברות בארגון היציג." אז אני רק שואלת האם זה מתיישב עם מה שגלעד אמר, שבעצם זה לא הקצאת המניות, אלא זכויות ההצבעה.
גלעד ארדיטי
כי אנחנו עמותה ואין לנו מניות.
מירב ישראלי
אבל זה לא קשור.
יעל טור כספא
כרגע אין. אבל זה יכול להיות גוף שהוא חל"צ, אז עוד יהיו לו מניות.
גלעד ארדיטי
כן, בסדר, ואז הוא יצטרך להקצות את המניות.
מירב ישראלי
אין בעיה. מה שאני אומרת, מספר חברים עם זכויות הצבעה לפי העניין שיוקצו – אז מספר חברים ומניות – מה ארגון הסטודנטים היציג היום? ההסתדרות?
גלעד ארדיטי
עמותה. אנחנו היום בזכויות הצבעה.
מירב ישראלי
הבנתי. אז בעצם יכול להיות מקרה שבו הקצאת מניות תהיה רלוונטית? אם זה יהיה ארגון יציג של החברה לתועלת הציבור.
יעל טור כספא
אם זה חל"צ.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אם זה יהיה חל"צ.
מירב ישראלי
היום אתה אומר שבעצם אתם נותנים חבר אחד, ואז מקצים את זכויות ההצבעה.
גלעד ארדיטי
בדיוק.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון.
מירב ישראלי
אז השאלה אם זה מאפשר את הדבר הזה.
היו"ר מירב בן ארי
דרך אגב, אתה יודע, זה לא כתוב כאן. אם היה כתוב - - -
גלעד ארדיטי
אז יכול להיות שצריך לעשות רק "זכויות ההצבעה".
היו"ר מירב בן ארי
פשוט צריך להגדיר שכל מוסד כזה מקבל נציג אחד וזכויות הצבעה לפי מספר הסטודנטים. משפט פשוט ונהיר לכולם. כי נהיה פה ממש - - -
גלעד ארדיטי
פשוט צריך להוריד "מספר החברים". זה צריך להיות פשוט רק זכויות ההצבעה.
מירב ישראלי
זה בדיוק מה שאני שואלת, האם זה מקובל עליו?
היו"ר מירב בן ארי
זה מקובל עליך שזה יהיה ככה בצורה ברורה שכל מוסד - - -
יעל טור כספא
זכויות ההצבעה?
היו"ר מירב בן ארי
כן. עם זכויות הצבעה.
יעל טור כספא
זאת הכוונה, לדעתי.
גלעד ארדיטי
זאת הייתה הכוונה כאן.
היו"ר מירב בן ארי
זה הדבר הכי חשוב פה, והוא מה זה בא הפוך כאן.
גלעד ארדיטי
הכוונה היא שבסוף זכויות ההצבעה יהיו באופן יחסי.
מירב ישראלי
נגזרות.
גלעד ארדיטי
בדיוק.
היו"ר מירב בן ארי
למספר הסטודנטים.
מירב ישראלי
יכול להיות שבאמת תעשו – גוף אחר יעשה מבנה אחר שיהיה לפי מניות או לפי חברה, אבל עדיין זכויות ההצבעה יהיו.
גלעד ארדיטי
יישארו בצורה הזאת.
היו"ר מירב בן ארי
כן, בסדר.
מירב ישראלי
אז כרגע תבדקו את זה.
איילת הוכמן
אם אפשר פשוט את הנוסח שאתם רוצים. זה רק עניין ניסוחי כמו שאני מבינה את זה, אבל אני מבינה שהיו דיבורים על הנוסח עם המחלקה הכלכלית-פיסקלית אצלנו. אתם רק צריכים לראות שזה עולה בקנה אחד עם מה שבדרך כלל קורה עם עמותות, עם חברה לתועלת הציבור.
מירב ישראלי
בסדר. אז בינתיים אנחנו מורידים את החברים או המניות, אבל הרעיון הוא שבאמת מה שחשוב פה אלו זכויות ההצבעה.
היו"ר מירב בן ארי
כן.
מירב ישראלי
עכשיו בעיקרון רק היחס המספרי. ההליך השוויוני שדיברתם עליו קודם מתייחס רק ליחס המספרי, אין פה דבר נוסף.
יעל טור כספא
למיטב זכרוני זאת הייתה הכוונה.
איילת הוכמן
אז בסעיף הקודם מה נשאר בעצם? זכויות ההצבעה לפי העניין?
גלעד ארדיטי
הכול חוץ מהמשפט האחרון.
יעל טור כספא
הכול חוץ ממספר חברים ומניות.
מירב ישראלי
חוץ ממספר חברים ומניות או.
איילת הוכמן
אז זה יהיה "זכויות ההצבעה שיוקצו לכל אחת"?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שזה יהיה כמו היום.
איילת הוכמן
אבל לא בטוח אם זה עמותה, אם זה חל"צ.
ליאת הלבץ
מה זה משנה?
גלעד ארדיטי
זכויות ההצבעה.
קריאה
זה לא משנה.
יעל טור כספא
פשוט לא התייחסו לזה. יהיה לכל אחד נציג.
איילת הוכמן
אני אבדוק את זה אצלנו, אני רק רוצה לוודא שזה לא מעבר - - -
היו"ר מירב בן ארי
מה זה משנה לך אם זאת עמותה או חל"צ לגבי זכות הצבעה? בעיקרון, זכויות הצבעה זה דבר שיש גם בעמותות וגם בחברות לתועלת הציבור.
איילת הוכמן
נכון. אני רק רוצה לראות ששום דבר לא נופל בין הכיסאות.
מירב ישראלי
האם יש זכויות נוספות שהן לא זכות הצבעה, נגיד, באסיפה כללית, שאנחנו צריכים להקנות. זאת אומרת, נגיד, זכויות כתוצאה מחברות או כתוצאה מבעלות על מניה שהן לא זכות הצבעה.
איילת הוכמן
אני אבדוק את זה.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר.
מירב ישראלי
אני משאירה את זה פתוח לתשובה של משרד המשפטים, אבל אנחנו יודעים מה הכוונה, כדי שנוכל לנסח את זה. אז חברים ומניות עוד ייבדק אם יש צורך בזה.

"מספר הסטודנטים לצורך קביעת ההרכב או זכויות ההצבעה כאמור בס"ק (1) ייקבע בהתאם לנתונים שבידי הארגון היציג ביום 15 במאי בכל שנת לימודים."
גלעד ארדיטי
אסביר, כי שאלו כבר למה מאי ולא ינואר. זה סך הכול מטעמים פרקטיים, בגלל שזה משליך על סעיף 1 שלפניו. עד שמוסדות יודעים להגיד בדיוק כמה סטודנטים - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מספר הסטודנטים.
היו"ר מירב בן ארי
כן, זה בכלל לקראת סוף השנה.
גלעד ארדיטי
בדיוק. את מספר הסטודנטים והכול, לוקח זמן עד שזה מתייצב, וזאת הייתה הסיבה היחידה.
היו"ר מירב בן ארי
זה הגיוני מאוד.
עומר שכטר
אז למה לא להתאים? למה בסעיף הקודם ינואר?
גלעד ארדיטי
כי הסעיף הקודם הוא סעיף של הכרה, והכרה אתה רוצה לעשות אותה כשזה איכשהו קשור לשנת הלימודים. זאת הייתה המחשבה של האיזון.
היו"ר מירב בן ארי
זה בסדר גמור. ברוב המוסדות האקדמיים מתחיל סמסטר ב', מאי זה חודש מצוין, בגלל זה גם הבחירות בדרך כלל במאי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כל שנה נבחרות אגודות סטודנטים?
גלעד ארדיטי
כן.
היו"ר מירב בן ארי
תלוי. כן. כל שנה. יכול להיבחר אותו יו"ר, אבל יש בחירות. במאי זה מצוין.
מירב ישראלי
יש שאלה עקרונית שהועלתה פה קודם על-ידי מר ברושי, וזה הנושא - - -
היו"ר מירב בן ארי
מר ברושי?
מירב ישראלי
חבר הכנסת איתן ברושי, שהיציגות בעצם נקבעת על סמך מספר בלבד. זאת אומרת, ברגע שיש את הרוב המספרי זה מספיק. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש לנו כל מיני סוגים של מוסדות וכל מיני סוגים של סטודנטים, והשאלה, האם יש דרך להבטיח את היציגות גם של מיעוטים, בעצם. זה עולה לכל אורך ההצעה.
היו"ר מירב בן ארי
כן, אבל אני יכולה להגיד לך בתור אחת שהתמודדה גם ליושבת-ראש אגודת הסטודנטים וגם הייתי יו"ר האגודה, בסופו של דבר כשאתה נבחר ליו"ר אגודה אתה אמור לייצג את כל הקמפוס של הסטודנטים. אצלנו לא היו חרדים, אבל היו ערבים והיו דתיים והיו חילוניים. זה התפקיד שלך. אתה אמור לייצג את כולם.
מירב ישראלי
זה בוודאי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ברור.
היו"ר מירב בן ארי
לבוא בתוך – הוא נבחר, הוא הנציג, הוא הולך לארגון.
מירב ישראלי
הכוונה אחרת.
היו"ר מירב בן ארי
את לא יכולה לעשות את זה.
מירב ישראלי
הכוונה אחרת. הכוונה היא - - -
היו"ר מירב בן ארי
שבתוך הארגון היציג.
מירב ישראלי
בתוך הארגון היציג חברות - - -
היו"ר מירב בן ארי
כן, אבל אם לא בחרו אותו בבחירות? הרי מי הולך? כל היו"רים הולכים להיות בארגון הזה, נכון? גלעד.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן.
מירב ישראלי
אבל, שוב, השאלה היא איזה מוסדות להשכלה גבוהה חברים בארגון היציג. זאת השאלה.
גלעד ארדיטי
כל מי שבהשכלה הגבוהה.
היו"ר מירב בן ארי
כל מי שהמל"ג מתקצב.
מירב ישראלי
לא כולם רוצים. יש אנשים שלא רוצים להיות חברים בארגון.
היו"ר מירב בן ארי
כל מי שהמל"ג מתקצב.
גלעד ארדיטי
זכותם לא להיות.
מירב ישראלי
נכון, אבל אתה גובה את ה-0.1% מכלל הסטודנטים, גם אם האגודה שלו לא חברה.
גלעד ארדיטי
רגע, את קופצת לסעיף – אבל זה בגלל שיש שירות, יש פה הרי free riders קלסי, אני עכשיו לצורך העניין - - -
היו"ר מירב בן ארי
נכון.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
גם תשיג הישג לכולם, אז כולם צריכים להשתתף בזה.
גלעד ארדיטי
כולם מקבלים כסף למעונות, לא רק אני.
קריאות
- - -
מירב ישראלי
שוב, מה שאני אומרת זה ככה, בעיקרון אתה מקבל יציגות, אתה עכשיו מייצג את כלל הסטודנטים. יכול להיות שיש לך ראש לסטודנטים, אבל הם, נגיד, אין כאלה שהם מתוקצבים, לא מתוקצבים.
היו"ר מירב בן ארי
הם לא מתוקצבים.
מירב ישראלי
יש סוגים שונים של מוסדות.
היו"ר מירב בן ארי
אני יודעת, הייתי בבין-תחומי שלא היו מתוקצבים, ועד היום לא מתוקצב על-ידי המל"ג.
גלעד ארדיטי
כולם מיוצגים.
מירב ישראלי
שוב, אני אומרת, אתה מדבר על מצב קיים. אני מדברת על מצב תיאורטי.
גלעד ארדיטי
לא, גם בעתיד. אז זה לא יהיה הארגון היציג. ברור שיכולים להיות אנשים בשוליים.
מירב ישראלי
שוב, בעיקרון כרגע היציגות מספרית בלבד. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש סטודנטים מסוגים שונים שיש להם אולי אינטרסים שונים, ויכול להיות שיהיה מצב שהארגון היציג לא יכיל את כל האינטרסים האלה.
היו"ר מירב בן ארי
אבל זה קורה, דרך אגב, בעוד הרבה ארגונים. זה קורה. אין ספק יש גם היום, עד היום, אני למדתי במכללה כזאת שלא מתוקצבת על-ידי המל"ג. בדברים מסוימים שהיה את המעונות, אז לצורך העניין זה כבר היה. היו דברים מסוימים שלא קיבלנו כסטודנטים בגלל שמראש אנחנו לא מתוקצבים על-ידי המל"ג. ואני אומרת לך שאני מסכימה אתך, כי אנחנו כסטודנטים לא קיבלנו מלגות מסוימות.
גלעד ארדיטי
אבל הנקודה יותר עמוקה, זה לא קשור - - -
היו"ר מירב בן ארי
אבל זה החלק של ה-You win some, you lose some, וזה שהחלטת שאתה לא רוצה להיות כפוף למל"ג יש לזה השלכות לטוב ולרע.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לרווח ולהפסד.
יעל טור כספא
כל אגודה יכולה להצטרף.
היו"ר מירב בן ארי
נכון.
יעל טור כספא
ברגע שזה רוב זה רוב. זאת אומרת, את לא יכולה לחייב את כולם 100% להיות בפנים.
מירב ישראלי
זה בוודאי, אני לא יכולה לחייב.
חן אבישר
אם היא רוצה להיות בפנים אז יהיה לה נציג.
מירב ישראלי
יכול להיווצר פה מצב שבו האינטרסים שהארגון היציג מייצג זה אגודות מסוימות שהן מסוג מסוים בהשכלה הגבוהה. האם נתתם את דעתכם על מצב שנגיד יהיו רק אוניברסיטאות ולא מכללות. יהיו רק זה ולא זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אבל לא יכולה להיות המציאות הזאת.
יעל טור כספא
ואם כל הארגונים יחליטו לא להצטרף זאת החלטה שלהם.
גלעד ארדיטי
כן, זה החצי.
חן אבישר
זאת החלטה שלהן. סימן שהן לא רוצות שהוא ייצג אותן.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
האם המציאות היום היא שהן לבדן חצי? אני לא בטוחה.
גלעד ארדיטי
מי, המכללות?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
האוניברסיטאות היום לבד חצי?
גלעד ארדיטי
פלוס מינוס חצי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בסדר.
מירב ישראלי
אז יכול להיווצר מצב תיאורטי שבו חלק מהסטודנטים מסוג מסוים לא יהיו מיוצגים בארגון היציג, זה מה שאני מעלה פה.
יעל טור כספא
אבל זאת אחריות של האגודות שלהן.
מירב ישראלי
צריך להיות ערים לדבר הזה, שברגע שאנחנו קובעים יציגות שהיא מספרית בלבד ואין התייחסות לסוגי סטודנטים וסוגי מוסדות שונים, יכול להיות מצב שחלק מהאינטרסים של חלק מהסטודנטים לא יבואו לידי ביטוי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז אני מקווה שהם ילחצו על יו"רי האגודות שלהם להצטרף.
מירב ישראלי
בדיוק.
יעל טור כספא
בדיוק.
ליאת הלבץ
בדיוק.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בסוף הרי זה האינטרס של הסטודנטים.
יעל טור כספא
זה אינטרס שלהם.
מירב ישראלי
זה כוחות שוק.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון, בדיוק. יש כוחות שוק. אני חייבת להודות שכשלמדתי בבית-ספר לסיעוד, בתי-ספר לסיעוד לא היו בתוך המיליה הזה של התאחדות הסטודנטים. ואני הנעתי את המהלך הזה לפני המון שנים, בידוע שאני די קשישה כבר, ופעם ראשונה ב-85' בתי-הספר לסיעוד נכנסו לאיזשהו שיח על זכויות סטודנטים. זה 85', זה לא 1960.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר. אנחנו מתקדמים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בסוף זה בא מלמטה, מהרצון של הסטודנטים עצמם.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר גמור. כן, מירב, בואי נמשיך.
מירב ישראלי
"יו"ר הארגון היציג ייבחר על-ידי האסיפה הכללית, בהתאם להליך שייקבע בתקנון הארגון". כאן הייתה לי שאלה, האם ההבטחה של הדמוקרטיות בעצם של הבחירה, ההתייחסות של זה רק ליו"ר הארגון, האם זה מספיק או שיש גופים נוספים שאנחנו רוצים שהבחירה שלהם תהיה דמוקרטית. להבטיח שהיא תהיה על-ידי האסיפה הכללית. איך זה היום, דרך אגב, בהסתדרות? יש סגן, נכון?
גלעד ארדיטי
היו"ר והסיו"ר נבחרים על-ידי האסיפה הכללית.
מירב ישראלי
זהו. אז יכול להיות שאנחנו צריכים להחיל את זה על סגן.
גלעד ארדיטי
אפשר להוסיף.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז צריך להוסיף גם את הסגן. אם זאת המציאות גם היום, לדעתי זה דבר חיובי.
גלעד ארדיטי
אין בעיה. מקובל.
היו"ר מירב בן ארי
בסדר, מקובל עלינו.
מירב ישראלי
ושאר הדברים בעצם לפי דיני התאגידים, כל העניין של ועדת ביקורת, של הדברים האלה, זה בעצם לפי דיני התאגידים.
יעל טור כספא
בדיוק.
מירב ישראלי
"אי תלות מפלגתית – הארגון היציג יהיה בלתי מפלגתי; מוסדותיו, פעיליו, ונציגיו, לא יקבלו תמיכה מגורמים מפלגתיים בכל דרך ולא יהיו תלויים בהם." פה גם השאלה האם על האנשים הפעילים בארגון יש גם מגבלות או שהם יכולים להיות פעילים פוליטית.
היו"ר מירב בן ארי
לא. שהם יעשו מה שהם רוצים.
מירב ישראלי
לא. אבל הם מייצגים את כלל הסטודנטים. השאלה אם הם יכולים גם לפעול פעילות פוליטית במקביל.
היו"ר מירב בן ארי
כן, אבל הארגון היציג הוא בלתי - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לדעתי, אם אנחנו אומרים להם שלא, אנחנו מעקרים רצון אמיתי של מעורבות של סטודנטים בהווייה הציבורית.
היו"ר מירב בן ארי
כן, איילת.
איילת הוכמן
לגבי ההגבלה שלהם. אני לא בטוחה שבהכרח צריך להגביל את הפרטים, אבל אולי אפשר להסביר יותר בנוסח שעניין חוסר התלות המפלגתית זה לא רק לעניין התקצוב, אלא שממש הארגון הוא לא מפלגתי. כי כרגע נוסח רוב הסעיף הזה, המשקל שלו הוא על העניין של התמיכה. אז אולי להבהיר בנוסח שלא צריכה להיות שום פעילות פוליטית.
מירב ישראלי
נחפש דוגמאות בחקיקה להבהיר את הדבר הזה.
היו"ר מירב בן ארי
כן, סעיף יותר קשוח. בסדר גמור.
שלי אלקיים
אבל, סליחה, אפשר להעיר הערה פה?
היו"ר מירב בן ארי
כן.
שלי אלקיים
אי-אפשר על-פי חוק למנוע פעילות פוליטית כלשהי ברחבי הקמפוס בגלל חוק הסטודנט.
היו"ר מירב בן ארי
ידוע.
מירב ישראלי
זאת לא הייתה הכוונה.
היו"ר מירב בן ארי
אבל זאת לא הייתה הכוונה, אלא הכוונה לארגון היציג.
מירב ישראלי
הכוונה היא שהארגון היציג לא יהיה פוליטי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
הארגון היציג עצמו.
שלי אלקיים
כן, אבל צריך להבהיר את זה.
היו"ר מירב בן ארי
זה בסדר, זה ידוע.
מירב ישראלי
לא, לא צריך. יש סעיף בחוק זכויות הסטודנט שמדבר על התאגדות חופשית.
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו מכירים את זה.
אייל רק
נכון.
קריאה
וזה לגמרי לגיטימי.
היו"ר מירב בן ארי
בואו נמשיך.
מירב ישראלי
"סעיף 21ו – מטרות הארגון היציג – תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים ייקבעו בתקנונו, והם יכללו, בין היתר, את אלו: (1) לייצג את ציבור הסטודנטים בישראל כלפי מוסדות המדינה, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות וכל אדם וגוף אחר במדינת ישראל וכן מול גורמים בינלאומיים רלבנטיים ולפעול לקידומם ולרווחתם של הסטודנטים; (2) לפעול לקידום, שילוב והגברת מעורבותם של סטודנטים בישראל בעניינים הנוגעים לאקדמיה, למדע, לחברה, לתרבות, לכלכלה ולתחום הציבורי במדינת ישראל; (3) לפעול לפיתוח וקידום תיאום בין הסטודנטים בישראל;"

ל-(4) לי יש הערה. "(4) הארגון יוכל לבצע פעילויות נוספות לאלה המפורטות בס"ק (1) –(3), ובתנאי שתפקידיו העיקריים יהיו לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים". בדוגמאות אחרות בחקיקה, כשאנחנו בעצם מחייבים תשלום חובה לארגון יציג, אז כל פעילותו בעצם צריכה להיות מכוונת למטרות - - -
היו"ר מירב בן ארי
זהו, אני חייבת להגיד לך את זה, כי אנחנו עושים את זה עכשיו בוועדת העבודה והרווחה עם חוק שירות לאומי-אזרחי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
עם השירות הלאומי-אזרחי.
היו"ר מירב בן ארי
בניגוד לשם, כאן צריך להיות – בתנאי שכל עיסוקו הוא לרווחתם.
מירב ישראלי
נכון. זה פתח בעייתי.
היו"ר מירב בן ארי
אין בעיה, אנחנו בדיוק עוסקים בזה. אז זה לא תפקידו העיקרי. כל עיסוקו הוא לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
בגלל זה אמרנו שמבחינתנו כדאי להשאיר את זה, כי בסוף גם התקצוב היום שמיועד לארגון היציג הוא ביחס – הרי עד היום אין כסף לארגון היציג, הכול מגיע מנושאים עסקיים. ברגע שאתם אומרים את זה, אז נשאלת השאלה האם התאחדות הסטודנטים שמחזיקה 30% מהחברה הציבורית "איסתא" צריכה למכור את זה? כי היום הכסף משמש לרווחתם של הסטודנטים בישראל, וכאילו מגבילים אותנו לאיזשהו משהו - - -
היו"ר מירב בן ארי
לא, את הארגון, לא את "איסתא".
מירב ישראלי
אבל זה לטובת הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
אבל הארגון מחזיק במניות בחברה ציבורית, שבסוף הכסף מגיע לרווחת הסטודנטים, אבל זה מאוד עקיף. אתם כאילו לוקחים את זה למקום שהוא קצת מסוכן.
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו לא מכפיפים את "איסתא". אני לא מצליחה להבין אותך. הארגון.
יעל טור כספא
אם את אומרת שכל הפעילות זה רק לרווחת סטודנטים, "איסתא" זה לא בכל הפעילות שהיא לרווחת הסטודנטים.
גלעד ארדיטי
בגלל זה אמרנו "עיקר", כי "איסתא" כ"איסתא" לא עובדת לרווחת הסטודנטים. בעקיפין היא יוצרת את רווחת הסטודנטים. בגלל זה ביקשנו שזה יהיה בעיקרם, כי ברגע שאתם מקבעים את זה אז אתם עושים משהו שהוא גם לא הגיוני יחסית לפרופורציה של תקציב ההתאחדות.
מירב ישראלי
זה קצת בעייתי באמת בהקשר הכולל כשאנחנו נותנים לארגונים יציגים, ואנחנו מחייבים תשלום לארגון יציג, שזה תשלום חובה, זה פתח. השאלה האם צריך להיות איזה גורם לפחות שייבחן את הפעילות הנוספת הזאת או משהו, כי זה יכול להיות פתח לדברים שאנחנו לא רוצים.
גלעד ארדיטי
אין בעיה. אז אני אומר שאפשר שהמנהל הכללי של המל"ג, לצורך העניין, יקבל דיווח על פעילויות נוספות.
מירב ישראלי
איזו סמכות תהיה לו בהקשר הזה? אם הוא יקבל דיווח בלבד זה לא יעזור לנו.
גלעד ארדיטי
את יכולה לשים את זה בהקשר של היציגות.
מירב ישראלי
בעצם לבטל את היציגות?
גלעד ארדיטי
הוא בסופו של דבר זה שמכיר ביציגות. אם עכשיו ההתאחדות, לצורך העניין, לא פועלת למען הסטודנטים, אז שיבטל את היציגות, יגיד שזה לא יציג. אי-אפשר לסגור את הפתח הזה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון, כי זה מקור חשוב.
גלעד ארדיטי
זה מורכב מדי.
ליאת הלבץ
כן.
מירב ישראלי
אז קודם כול צריך אולי בסעיף 21א(2) לתת למנכ"ל. הרי מי בוחן באמת שהפעילות של הארגון תקינה?
יעל טור כספא
רשות התאגידים. אה, המנכ"ל - - -
איילת הוכמן
היא בודקת מבחינה תאגידית את ההתנהלות התאגידית.
יעל טור כספא
כאן מל"ג בודק רק מספרים. זאת בדיקה טכנית.
מירב ישראלי
אז אף אחד לא יבדוק - - -
יעל טור כספא
את זה רשות התאגידים בודקת.
מירב ישראלי
אני לא בטוחה שרשות התאגידים בודקת.
איילת הוכמן
רשות התאגידים בודקת רק את ההתנהלות התאגידית התקינה. מבחינה מקצועית אם הארגון הוא יציג או אם הוא - - -
גלעד ארדיטי
אבל רשות התאגידים הרי תמיד עושה לנו ביקורות עומק.
מירב ישראלי
אנחנו קצת מערבבים פה בין הסמכות של רשות התאגידים לבדוק את התאגיד. נגיד שהיא תבדוק את התאגיד, היא תראה שההתנהלות שלו תקינה, היא יכולה לפעול בדברים, אבל היא לא יכולה להגיד למנכ"ל: תיקח מהם את היציגות. אתה מבין? אנחנו מדברים פה על שני מישורים. יש מישור של יציגות ויש מישור של התנהלות תאגידית.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
תאגיד שפועל בצורה תקינה.
מירב ישראלי
אם אנחנו דורשים מהם התנהלות מסוימת כארגון יציג, מישהו צריך לבדוק את זה, וגם להגיד שאם הם לא מתנהלים ככה אז מה עושים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מה קורה אם לא.
מירב ישראלי
זה חסר. זאת חוליה חסרה כאן.
יעל טור כספא
זה יכול להיות. אבל מישהו צריך להחליט - - -
היו"ר מירב בן ארי
אני מקבלת את ההסתייגות שלו שהוא אמר על "איסתא" וכאלה.
מירב ישראלי
בסדר.
היו"ר מירב בן ארי
אבל צריך שזה יהיה בתנאי שרוב עיסוקו יהיה לרווחה ולקידומם של הסטודנטים.
איילת הוכמן
אפשר גם כאן אולי להכניס שוב את העניין של הפוליטיקה, שזה לא יוכל להיות פתח לפעילויות פוליטיות?
היו"ר מירב בן ארי
את זה נעשה בסעיף הקודם.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כמו מה למשל? איפה זה נכנס לך פה?
איילת הוכמן
בגלל שאם כתוב פה: יוכל לבצע פעילויות נוספות ובתנאי שהתפקידים העיקריים, אז שלא יהיה פה פתח לזה - - -
היו"ר מירב בן ארי
אבל אנחנו מגדירים - - -
קריאות
- - -
ליאת הלבץ
אבל יש סעיף אחר שאומר שאסורה פעילות פוליטית.
גלעד ארדיטי
אבל בסעיף אחר כבר סגרת את זה.
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו מגדירים בסעיף הקודם, נעשה סעיף.
איילת הוכמן
ונחדד אותו יותר, ככה שזה לא - - -
היו"ר מירב בן ארי
בדיוק. יותר קשה. סעיף נוקשה יותר על העניין הפוליטי.
מירב ישראלי
ואז ברור שלא צריך להגיד את זה פה.
היו"ר מירב בן ארי
שזה משליך גם על זה.
מירב ישראלי
אבל עדיין השאלה היא – נשאר לנו החלל של מה קורה אם הוא נגיד עכשיו פתאום מתחיל לפעול פעילות פוליטית, או פתאום הוא עושה משהו שכל המשאבים שלו מופנים לפעילות עסקית ובכלל לא לטובת הסטודנטים – אז מי בוחן את זה ובעצם מבטל לו את היציגות?
היו"ר מירב בן ארי
מה התהליך של הביקורת?
אייל רק
זה מפורש בחוק. הוא עדיין יציג.
מירב ישראלי
לא.
היו"ר מירב בן ארי
רגע, יש הרי ביקורת על הארגון הזה, נכון?
מירב ישראלי
לכן אני אומרת שמישהו צריך להגיד את זה.
אייל רק
כן.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מי מבקר את הארגון היציג?
היו"ר מירב בן ארי
שיש מי שמבקר ובודק את זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
חברים, מי מבקר את הארגון היציג הזה?
גלעד ארדיטי
רשות התאגידים, וגם קבענו שנשלח משהו למנהל הכללי, נכון?
יעל טור כספא
רשום באתר האינטרנט.
גלעד ארדיטי
אה, אוקיי.
מירב ישראלי
אז ככה, יש את הביקורת התאגידית שזה רשם ההקדשות או רשם העמותות בודק, זה דבר אחד. זאת התנהלות ברמה התאגידית. יש את הנושא של היציגות והתנאים שלה שיש לנו פה חור כרגע, שאנחנו צריכים לבדוק. וזאת עוד שאלה שלי בהמשך – בהצעה המקורית היה רצון של מבקר המדינה אם יהיה גוף מבוקר לפי מבקר המדינה, והורידו את זה, ושמו רק שהם יצטרכו למנות - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ועדת ביקורת.
מירב ישראלי
- - רואה-חשבון או לפרסם את הביקורת של - - -
יעל טור כספא
פרסום הדוחות הכספיים באתר.
מירב ישראלי
את הדוחות הכספיים שלהם. באמת שאלתי למה הורד מבקר המדינה מהנוסח המקורי, והאם הפרסום של הדוחות הכספיים הוא מספיק, כי יש התנהלויות שהן לא כספיות שצריך לבדוק. לא תמיד הבעיות הן ברמה הכלכלית.
יעל טור כספא
אז בעצם הנושא של מבקר המדינה זאת הייתה בזמנו הצעה שלנו, זה לא היה באיזה נוסח מקורי. באמת חשבנו שצריך איזשהו פיקוח. אבל יחד עם זאת, אחרי שהתייעצנו עם משרד המשפטים, בבדיקה של משרד המשפטים שנעשתה מול רשות התאגידים, בעצם העמדה של משרד המשפטים ורשות התאגידים הייתה, שההצעה של פרסום הדוחות הכספיים באתר והפיקוח שעושה רשות התאגידים הוא פיקוח מספק לעניין ההתנהלות של הארגון. ולכן, בעצם זאת ההצעה.
מירב ישראלי
אבל זאת בעצם רק ההתנהלות הכלכלית שלהם.
חן אבישר
לא בהכרח. בכלל התנהלות.
מירב ישראלי
אז מה הספרים נותנים מעבר לקטע הכספי?
חן אבישר
לא רק הספרים. רשות התאגידים בודקת כל מיני דברים.
מירב ישראלי
בסדר. זה כל הניהול תקין.
חן אבישר
נכון.
אייל רק
התנהלות תאגידית.
יעל טור כספא
אני מציעה שמשרד המשפטים ורשות התאגידים יענו על זה, כי בעצם ההצעה שכתובה פה זאת הצעה שלהם שהשתכנענו שהיא בסדר, אבל הם צריכים להסביר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז אני מציעה שזה יהיה שוב, גם זה לקראת קריאה שנייה ושלישית לראות אם החור הזה מתמלא או איך אנחנו יוצאים עם איזה - - -
קריאות
- - -
איילת הוכמן
שזה יהיה למי? למבקר המדינה?
קריאות
- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה היה בעבר.
מירב ישראלי
מי מבקר את כל ההתנהלות של הארגון שלא קשורה לנושא של ניהול הספרים? אם תגידו לי שרשות התאגידים בודקת - - -
גלעד ארדיטי
רשות התאגידים עושה את זה.
היו"ר מירב בן ארי
בואו נתקדם. אנחנו כבר עשר דקות באותו נושא.
מירב ישראלי
אז נשאר לנו רק חור אחד בעצם, במירכאות.
היו"ר מירב בן ארי
היא צודקת. אנחנו צריכים לסגור את העניין הזה של הביקורת. מעבר לביקורת הטכנית שמוגשת מוצע פה גם בסעיף (3): הארגון יפרסם את הדוחות, איזושהי ביקורת שהיא ביקורת על הפעילות עצמה.
גלעד ארדיטי
קיימת ביקורת. רשות התאגידים עושה את זה.
היו"ר מירב בן ארי
אוקיי, ואיפה זה כתוב?
מירב ישראלי
אבל היא לא תבדוק - - -
גלעד ארדיטי
היא עושה את זה. פשוט זה חלק.
היו"ר מירב בן ארי
לא, אבל - - -
גלעד ארדיטי
אין בעיה, אפשר לכתוב את זה, אבל היא עושה את זה מכוח - - -
היו"ר מירב בן ארי
אז נוסיף את זה.
מירב ישראלי
פסקה (4) – אתה לא עומד בפסקה (4), בסדר?
גלעד ארדיטי
אני מפר חוק. תתבעי אותי.
מירב ישראלי
ואז מה קורה? מי יתבע אותך? על מה? אף אחד לא יתבע אותך. אין פה סנקציה. אין פה תביעה.
גלעד ארדיטי
מה זאת אומרת? אם אני עובר על החוק, מה קורה?
מירב ישראלי
אם אני לא קובעת, לא עבירה פלילית, לא עיצום כספי ולא שום דבר אחר, אין סנקציה. לכן אנחנו צריכים לקבוע - - -
גלעד ארדיטי
אז תקבעי. תקבעי סנקציה.
מירב ישראלי
יפה. השאלה מה הסנקציה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז זאת השאלה.
מירב ישראלי
בעיני הסנקציה צריכה להיות ביטול היציגות. לא להכניס לפה עבירה פלילית.
איילת הוכמן
אבל השאלה היא פיקוח על מה? האם פיקוח על זה שהוא פועל רק למטרות? על המהות, נכון? זאת המהות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ברור. כי על הספרים יש לך כבר פיקוח. על היציגות שלו אין פיקוח.
איילת הוכמן
לגבי מה שעושה רשם התאגידים, הבדיקה היא האם התאגיד פועל במסגרת התקנון. אם בתקנון קבוע משהו, הוא צריך לפעול לאותן מטרות, אז הפיקוח הוא שהוא פועל לפי התקנון. אני חושבת שבזמנו זה הספיק.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
יכול להיות שזה מספק.
מירב ישראלי
בסדר גמור. אבל הוא לא יכול לבטל לו את היציגות.
איילת הוכמן
את אומרת, מבחינת סמכויות האכיפה אחר כך מה יהיו המשמעויות?
יעל טור כספא
אז הוא צריך לפנות אלינו ולבקש את הביטול. אנחנו לא יכולים לעשות את הביקורת שהם עושים. זאת הבעיה שלנו מלכתחילה. אנחנו לא נבדוק אם הם עושים פעילות פוליטית או שהם - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה ברור. הרי רשם העמותות עושה ביקורת בארגונים היציגים של משפחות שכולות, בסדר? כל פעם אני אקח לדברים אחרים שאני מכירה. גם היום כשארגון אלמנות ויתומי צה"ל לפני עשר שנים לא פעל לפי התקנון, אז רשם העמותות לא נתן לו אישור ניהול תקין, והלך לקראת זה שעשו רעש גדול עד שעשינו את כל השינוי. בעצם זה גם פה. כי הם בודקים מה המטרות של הארגון, האם הן מתקיימות, מעבר לקטע הכלכלי של בדיקת רואה-החשבון היסודית הזאת שלהם פעם בחמש שנים.
איילת הוכמן
ביקורת של מבקר המדינה יכולה להיות גם אם זה לא כתוב בחוק.
מירב ישראלי
יש לי הצעה.
קריאות
- - -
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו חייבים להתקדם. בבקשה, מירב, מה ההצעה שלך?
מירב ישראלי
אני מציעה, ותשקלו אם זה אפשרי: מצא רשם העמותות או רשם ההקדשות כי הארגון, או לא משנה איך שנגדיר אותו, אינו פועל בהתאם להוראות התקנון – אז מה, יעל? יעביר - - -
יעל טור כספא
הוא יפנה בבקשה למנכ"ל המל"ג לביטול.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לביטול היציגות.
מירב ישראלי
יעביר למנכ"ל המל"ג. לא נראה לי שיש לו אינטרס לבטל את היציגות.
היו"ר מירב בן ארי
הוא פונה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון.
מירב ישראלי
יעביר למנכ"ל המל"ג לצורך – צריך לראות איך ננסח את זה. לצורך שלילת - - -
איילת הוכמן
אני אצטרך לבדוק את זה.
היו"ר מירב בן ארי
כל מה שאת שומעת כאן, בדיוק כמו שהם רושמים, גם את רושמת ובודקת. ואני כבר אומרת לכם, החוק הזה יעבור במושב הזה, אז קחו בחשבון שאין לנו זמן, כי אני רוצה כבר ביום רביעי להביא אותו לקריאה ראשונה. אז תעשו את הדברים, וזה לא כזה מסובך.
מירב ישראלי
אני מציעה הוראה שתבחנו רק את שנייה ושלישית, בסדר? שמצא רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, כי הארגון לא פועל לפי תקנונו, יעביר, יפנה למנכ"ל המל"ג – ותחליטו מה צריך להיות שם. בסדר? ואז גם מנכ"ל המל"ג ישקול את כך וכך. כי חייבת להיות איזו ביקורת על הדבר הזה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
נכון.
מירב ישראלי
הגענו ל"תשלומים לארגון היציג ובקרה על השימוש בהם – (1) המוסדות ייגבו מהסטודנטים תשלום בגובה 0.1% משכר הלימוד שנקבע על-ידי המועצה להשכלה גבוהה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם. התשלום יוגדר כתשלום לארגון היציג" – בעיקרון עד כמה שידוע לי, עד היום לא המל"ג קבעה את גובה שכר הלימוד, תקנו אותי אם אני טועה.
יעל טור כספא
אני אגיד מה קרה בפועל.
מירב ישראלי
וזאת פעם ראשונה שבחקיקה אנחנו נותנים למל"ג סמכות לקבוע את גובה שכר הלימוד.
גלעד ארדיטי
לא, למה?
מירב ישראלי
כי זה מה שכתוב פה.
יעל טור כספא
קודם כול אני אזכיר מה היה עד היום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אנשי משרד החינוך.
מירב ישראלי
אתה כנציג סטודנטים חייב להתנגד לזה בתוקף.
יעל טור כספא
הכול פה נכתב קודם כול בהסכמה של כל הגופים, והכול פה מבחינתנו הוא מקשה אחת ואיזונים שצריכים להתקבל. עד היום בעצם נושא שכר הלימוד לא מוזכר בחקיקה, אבל יש את המל"ג שאחראית על כל נושא - - -
מירב ישראלי
אבל זה היה נקבע בדרך כלל בוועדות שהיו הצירים.
היו"ר מירב בן ארי
רגע, תסבירי.
יעל טור כספא
קודם כול, ות"ת אחראית על כל נושא התקצוב, ובעצם חלק מההנחיות שלנו והתנאים לתקצוב זה שמוסד בעצם יפעל בהתאם להנחיות שלנו גם בעניין שכר לימוד. אומנם היו ועדות ציבוריות. הוועדה הציבורית האחרונה הייתה לפני כ-20 שנה, ומאז, כמובן שאנחנו מטפלים בנושא שכר הלימוד באופן שוטף. הרי זה לא ש-20 שנה הייתה ועדה והכול נפלא. באופן יומיומי יש שאלות ויש פרשנות ויש עדכונים של שכר הלימוד, והכול נעשה על ידינו, על-ידי המל"ג ות"ת מאז.
מירב ישראלי
מעולם לא היה מצב שנקבע בחקיקה שהסמכות לקבוע את גובה שכר הלימוד - - -
יעל טור כספא
מעולם גם לא נקבע שלא. זאת אומרת, הנושא הוא – בפועל, אנחנו טיפלנו בזה באופן בלעדי.
מירב ישראלי
לי נראה שאפרופו חקיקה לגבי ארגון יציג, לקבוע בפעם הראשונה בחקיקה לצורך קביעה של ה-0.1%, אני לא מדברת פה עכשיו על איך ייקבע שכר לימוד ומה ההשלכות של זה, אני גם לא מבינה את משרד האוצר, אני לא יודעת אם הוא נמצא פה, אבל זה נראה - - -
יעל טור כספא
זה מקובל על משרד האוצר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה נעשה בתיאום אתם.
יעל טור כספא
זה מתואם אתם. זה מתואם עם כולם.
מירב ישראלי
זה נראה לי קצת מוזר, אבל בסדר. בעיקרון, לי נראה שיש פה שני עניינים – אחד, זה שזה תקדים לעניינים אחרים לגמרי שלא קשורים בכלל לעניין של הארגון היציג, ולצורך ה-0.1% פתאום אנחנו נותנים סמכות למל"ג שלא הייתה עליו חקיקה קודם. זה דבר אחד.

ודבר שני, אני לא בטוחה שה-0.1% משכר הלימוד שיכול להשתנות, לרדת ולעלות. אנחנו עכשיו אומנם נמצאים בעשר שנים של יציבות יחסית, אבל יכולים להיות עניינים שאו שזה יקפוץ ברמה גבוהה או שזה ירד מאוד.
היו"ר מירב בן ארי
בקיצור, מה את מציעה?
קריאות
- - -
היו"ר מירב בן ארי
רגע, תקשיבו. אני מבקשת, גם ככה אני באיחור כי יש לי פגישה עכשיו, מחכה לי כאן מנכ"ל עירייה, מעכשיו הערות אך ורק עם הצעות לתיקונים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
קונקרטיים.
היו"ר מירב בן ארי
כי החוק הזה עבר שנה וחצי של התייעצויות. עבר גם את האוצר, גם את החינוך - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
המשפטים.
היו"ר מירב בן ארי
- - גם את המשפטים. לכן, אך ורק לגופו של עניין, כי אני רוצה לסיים עם זה. לגופו של עניין, יש לך הצעה למה שהיא אמרה?
מירב ישראלי
אז לגופו של עניין, נראה לי שמה שנכון לעשות פה זה לקבוע סכום פיקס מתעדכן. כי בעצם אנחנו תולים את האחוז הזה באיזה משהו לא ידוע שיכול מאוד להיות שיעלה מאוד או ירד מאוד, ואז נהיה בבעיה לאיזשהו כיוון.
היו"ר מירב בן ארי
מה אתם מציעים?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שנייה, התייעצות.
היו"ר מירב בן ארי
הנקודה ברורה.
מירב ישראלי
למעשה, מחר המל"ג יכולה להחליט ששכר לימוד זה 20,000 שקל.
קריאה
או יותר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לא, לא. זה לא עובד ככה.
קריאות
- - -
שלי אלקיים
או להחליט שזה קבוע. הוא לא יכול לפקח על עצמו ולהחליט.
היו"ר מירב בן ארי
רגע. כן.
יעל טור כספא
הנושא של שכר הלימוד הוא נושא פה בהסכמה, אף משרד לא מתנגד אליו, זה היה מבחינתנו תנאי לאיזון, כך אנחנו יכולים לוודא מה הסכום שמועבר. מבחינתנו זהו משהו שמוסכם עם האוצר, עם החינוך, עם המשפטים. יכול להיות שצריך ניסוח אחר, זה בסדר. אבל אם יש הסכמה עם כל הגופים, אני לא רואה שום סיבה לא ללכת על זה. מבחינתנו זה קריטי לעניין הזה, זה מוסכם עם כל הגופים, ואני לא רואה סיבה לא להכניס את זה.
מירב ישראלי
בסדר. חברי הכנסת צריכים להבין שהסעיף הזה מקנה לכם - - -
יעל טור כספא
זה בסדר, הם הבינו.
מירב ישראלי
לא. מה שבעבר היה בוועדות שהיה בהן נציג הסטודנטים ונציגות של כולם ונקבע בהסכמה מסוימת, ושהיה נקבע כל חמש שנים, כבר עשר שנים אין את הדבר הזה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
20.
יעל טור כספא
20 שנה לא הייתה ועדה.
מירב ישראלי
20 שנה, בסדר. אין בעיה. אבל מעולם לא נקבע קודם שיש גוף אחד בלבד שקובע את זה בלי בקרה ובלי ביקורת של - - -
קריאה
אבל בפועל זה מה שקורה.
חן אבישר
יכולה.
יעל טור כספא
- - - של המועצה להשכלה גבוהה. זה לא שאין ביקורת. אפשר לחשוב על עם מי צריך להתייעץ.
מירב ישראלי
יש. לא בחקיקה.
יעל טור כספא
אפשר לחשוב על עם מי צריך להתייעץ. ברור. אבל העניין הזה הוסכם בין כולם, הוא מוסכם עם התאחדות הסטודנטים, הוא מוסכם עם משרד האוצר - - -
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו חברי הכנסת הבנו, וזה מקובל עלינו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מקובל.
קריאות
- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
משרד החינוך, מה?
עמית פרסיקו
אנחנו מודעים לתקדימיות של הדבר הזה, אנחנו מביאים אותו להחלטתכם, והממשלה כולה מיושרת מאחורי זה.
היו"ר מירב בן ארי
זה ברור לנו.
מירב ישראלי
זה מובלע פה באיזה משהו אחר, אבל זה דבר אדיר. זה שינוי אדיר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כשרוצים לשנות שכר לימוד זאת החלטה רק של המל"ג או שיש איזו רגולציה יותר כללית?
שלי אלקיים
לא, זה הפגנות סטודנטים, הולכים למוסדות הממשלה.
מירב ישראלי
לפי זה כן.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שנייה. אני רוצה לשמוע מכם.
יעל טור כספא
נכון להיום, חלפו 20 שנה, כל נושא שכר הלימוד מוסדר על-ידינו מאז. אם זאת כל שאלה – כמה גובים דמי רווחה, איך גובים, איך מפרשים, כמה גובים עבור בחינה.
מירב ישראלי
בסדר.
קריאות
- - -
מירב ישראלי
היום זה 10,000 שקל? נכון? למה אף אחד לא קם? כי אתם לא נגעתם בזה. לא נגעתם בגובה. הגובה נשאר פחות או יותר אחיד.
יעל טור כספא
מירב, אני מסכימה, הכול מוסכם על-ידי כולם, לכן אני בכל זאת - - -
היו"ר מירב בן ארי
בואי, אני לא רוצה להתעכב על זה. אני רוצה להמשיך. זה מקובל עלינו?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בואו נתקדם. אם אחרי הקריאה הראשונה משרד האוצר או משרד אחר יתעורר, נדון על זה שוב לקראת שנייה ושלישית, ואולי נוסיף איזה תומכות לזה שהמל"ג נכנס פה.
היו"ר מירב בן ארי
בואו נמשיך, בבקשה.
מירב ישראלי
"(2) הארגון היציג ישתמש בתשלומים שיתקבלו אצלו מכוח ס"ק (1) למטרת רווחתם וקידומם של הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרת מוסד ויפרסם אחת לשנה באתר האינטרנט שלו דוח על השימוש בתשלומים כאמור." כאן יש את העניין של הביקורת.

"(3) הארגון יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה באתר האינטרנט שלו. (4) הארגון היציג יהיה רשאי לגבש תנאים להעברת תשלום לאגודות החברות בו." לגבי זה ביקשתי הסבר, כי זה לא כל כך ברור מה הדבר הזה אומר. זאת אומרת, מצד אחד - - -
גלעד ארדיטי
זו הייתה הצעה של משרד המשפטים שאני מודה שאנחנו לא ביקשנו אותה. אני לא יודע למה הם הכניסו אותה.
מירב ישראלי
אז אולי תסבירו את זה, כי יש פה איזה משהו לא ברור.
היו"ר מירב בן ארי
מה זה?
יעל טור כספא
זה לא משרד המשפטים, רשות התאגידים ביקשה את זה.
גלעד ארדיטי
זה היה באיזה מיילים כאיזו מן בקשה.
היו"ר מירב בן ארי
משרד המשפטים יסביר, בבקשה.
גלעד ארדיטי
זאת הייתה תת הצעה.
היו"ר מירב בן ארי
תן לי רגע לשמוע.
איילת הוכמן
בעצם, אם מעבירים תשלום לאגודות החברות, אז יכול להיות שיש לאיזושהי אגודה חברה, למשל, התנהלות תאגידית לא תקינה או משהו שצריך לבחון ואולי לא להעביר תשלום במקרים מסוימים. אפשר לקבוע – אני לא יודעת אם דיברנו על זה, יעל – אפשר לקבוע קריטריונים למתן תמיכות בתקנות. לקבוע ששר החינוך בהתייעצות עם המל"ג יקבע בתקנות תנאים להעברת תשלום, ששם למשל ייבחן האם יש התנהלות תאגידית תקינה של אותן האגודות שמעבירים להם פה תשלום.
גלעד ארדיטי
אפשר להוריד את זה כי זה סעיף – אנחנו לא מעבירים - - -
יעל טור כספא
זה לא כללים של המל"ג.
איילת הוכמן
לא. תקנות של שר החינוך - - -
היו"ר מירב בן ארי
סליחה, רגע, סליחה.
מירב ישראלי
איזה העברות כספים יש?
גלעד ארדיטי
אין העברת כספים.
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו רוצים להוריד את הסעיף הזה. יש לכם התנגדות?
איילת הוכמן
אני יכולה לבדוק. מה שחשוב לנו פה זה שאם יש אגודה שההתנהלות התאגידית שלה לא תקינה, לצורך העניין רשם התאגידים חושב שיש התנהלות לא תקינה, - - - הכספים, אז זה יכול להוות בעיה.
גלעד ארדיטי
רשות התאגידים כבר נתנה הוראה לא להעביר כספים, ואנחנו לא מעבירים כספים. כבר לפני כמה שנים.
היו"ר מירב בן ארי
הסעיף הזה מיותר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
כן.
מירב ישראלי
כן, גם לדעתי. זה פשוט מעורר המון שאלות.
גלעד ארדיטי
זה כבר כמה שנים ככה.
קריאות
- - -
היו"ר מירב בן ארי
חבל על הזמן. אנחנו כאן תמימי דעים שהסעיף הזה מיותר. אנא ממך, אנחנו מורידים את זה. אם יש לכם בעיה, תחזרי אלינו לקראת הקריאה השנייה ושלישית.
מירב ישראלי
תבדקו את זה.
איילת הוכמן
בסדר. אם תהיה לנו התנגדות אז אנחנו נעביר אותה.
היו"ר מירב בן ארי
קדימה, מירב.
מירב ישראלי
התחילה צריכה להיות מסודרת קצת אחרת. כרגע כתוב שהתחילה היא חודשיים מיום הפרסום וה"בקשה להכרה ראשונה תוגש בתוך חודשיים", "ארגון שהוכר לפי חוק זה, יפעל לשינוי מטרותיו ותקנונו ככל שנדרש, בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרה." זה לא יכול לעבוד.
היו"ר מירב בן ארי
זה לא הגיוני שהם מגישים ואז תוך חודשיים.
גלעד ארדיטי
אני יכול להוסיף עוד משהו? שגם במה שדיברנו עם ות"ת, שלפחות נושא ה-0.1% הזה או מה שזה לא ייקבע, לא משנה, זה צריך להתחיל רק החל מתשע"ח, כי המוסדות לא יכולים להיות ערוכים.
מירב ישראלי
תכף נסדר את זה.
היו"ר מירב בן ארי
זה כל התחולה של החוק הזה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
את כל התחילה והתחולה צריך לסדר.
מירב ישראלי
אנחנו צריכים לסדר את כל הדבר הזה אחרת. קודם כול צריך לתת זמן להגשת הכרה, ולמנכ"ל לבצע את הליך ההכרה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
להכיר. נכון.
מירב ישראלי
לזה צריך שיהיה לכם זמן. ואתם תגידו לנו כמה זמן צריך בשביל הדבר הזה.
היו"ר מירב בן ארי
אני חושבת שהחוק צריך להתחיל מתשע"ח.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זאת אומרת משנת הלימודים - - -
שמירב ישראלי
משנת הלימודים הבאה הבאה.
גלעד ארדיטי
זה ספציפית בנושא התקצוב. פשוט חבל לא להתחיל לעשות דברים, כי יש פה הרבה דברים - - -
היו"ר מירב בן ארי
אתה מגיש. אתה מגיש את ההכרה, אתה עושה - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אבל למה ההכרה לא יכולה להיות כבר בשנת הלימודים הקרובה?
היו"ר מירב בן ארי
הם לא יספיקו.
מירב ישראלי
הם לא יספיקו.
אייל רק
ינואר 2017.
גלעד ארדיטי
בסדר, בואו נעשה את זה לאזור ינואר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
מצוין, ינואר 2017. למה לגרור את זה עד ינואר 2018?
היו"ר מירב בן ארי
זה לא יהיה ינואר 2017.
מירב ישראלי
היא רוצה לתחילת שנת הלימודים, לא הקרובה אלא אחריה.
היו"ר מירב בן ארי
זה לא משנה לי, כי ינואר 2017 זה - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ינואר 2017 זה הזמן הנכון.
קריאה
זה לא משנה הזמן, רק שיהיה מסודר.
גלעד ארדיטי
תראו, ברגע שהחוק יעבור אנחנו נרצה להגיש, אז בגלל זה אני אומר - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בדיוק.
מירב ישראלי
ברור. אבל מה שצריך לעשות בחוק - - -
היו"ר מירב בן ארי
את הבקשה אתה מגיש בלי קשר.
מירב ישראלי
החוק יכנס לתוקף אחרי שאתם תגישו, אחרת אין לו שום משמעות. אתה מבין?
היו"ר מירב בן ארי
לכן זה לא משנה שהתחולה תהיה בינואר 2017. אתה יכול להגיש את הבקשה כבר מחר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בדיוק.
מירב ישראלי
תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2017. אתם רוצים לקבוע את המועדים או שפשוט עד 2017 הכול יקרה? לא צריך בקשה ראשונה, ושל זה ושל זה.
ליאת הלבץ
לא צריך.
היו"ר מירב בן ארי
תעשו את הכול עד אז. לא צריך.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
עדיף להשאיר את זה להם.
אייל רק
לא, אז זה לא יכנס, לא תהיה לזה משמעות. אם אף אחד לא יגיש בקשה זה יישאר אות מתה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ברור, אם אף אחד לא יגיש בקשה. אבל זה לא הרושם שאנחנו מבינים שיקרה.
מירב ישראלי
אבל גם אם תכתוב פה הם לא חייבים להגיש, אז זה לא משנה.
היו"ר מירב בן ארי
הבנתי.
מירב ישראלי
אז בעצם 1 בינואר 2017 החוק, כל הדברים יתבצעו לפני כן.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
ינבעו מזה.
מירב ישראלי
התיקון האחרון. "תיקון עקיף לחוק המועצה להשכלה גבוהה. הרכב המועצה – במקום "יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בישראל" – יבוא "יושב-ראש ארגון הסטודנטים הארצי היציג." במקום "וחבר אחד יהיה יושב-ראש ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל" – יבוא "נציג נוסף מטעם ארגון הסטודנטים הארצי היציג שיבחר על-ידי המוסד העליון שלו."

קודם כול, מה קרה לארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל?
יעל טור כספא
הוא לא קיים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אין אותו.
שלי אלקיים
אין דבר כזה.
מירב ישראלי
אני רק מבררת מה קורה. אז בעצם יש לנו שני נציגים לארגון הסטודנטים הארצי היציג, כאשר הנציג השני – מה זה המוסד העליון?
יעל טור כספא
דרך אגב, זה המצב היום. כי ההמשך של הסעיף אומר שאם אין ארגון - - -
גלעד ארדיטי
האסיפה הכללית.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לדעתי, האסיפה הכללית.
מירב ישראלי
אז צריך להגיד.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אז צריך לכתוב האסיפה הכללית.
מירב ישראלי
האסיפה הכללית שלו. זה לא אוטומטית סגן יושב-ראש הארגון, אלא זה יכול להיות מישהו אחר.
גלעד ארדיטי
לא. האסיפה הכללית.
מירב ישראלי
בסדר.
אייל רק
מירב, אני חושב שהתכוונת לומר את זה כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט.
מירב ישראלי
כן. אז זה ניסוחים. זה שוב מעורר את השאלה מה יקרה אם לא יהיה ארגון יציג, כי היום אין מצב שאין נציג סטודנטים. אנחנו צריכים לעשות לשנייה ושלישית מצב שאם לא יהיה - - -
גלעד ארדיטי
יש מצב שאין התאחדות סטודנטים.
מירב ישראלי
כרגע אם אתה מכניס את זה, אם אין ארגון יציג אין נציגות סטודנטים במל"ג. אנחנו לא רוצים מצב כזה, אז אנחנו צריכים לקבוע שלא הוכר ארגון יציג, יהיו חברים בזה שני נציגים של ארגון הסטודנטים הגדול ביותר שמייצג את מספר הסטודנטים הגדול ביותר. בסדר?
היו"ר מירב בן ארי
4א(2) יימחק.
אייל רק
ואז מי יחליט את זה?
קריאה
מי יחליט שזה הארגון הגדול?
מירב ישראלי
המנכ"ל יצטרך לבדוק את זה. יש לנו את זה בהרבה חקיקה, שזה ארגון העובדים המייצג. יש לנו את זה בהרבה מאוד חוקים.
יעל טור כספא
איך הוא יתחיל לבדוק בכל מוסד?
אייל רק
איך הוא יקבע את זה?
היו"ר מירב בן ארי
מה זה? מה?
קריאות
- - -
יעל טור כספא
אז תשאירי את ההתאחדות כמו שהיה היום.
אייל רק
שזה יחזור להיות ההתאחדות.
יעל טור כספא
תשאירי פשוט את ההתאחדות.
מירב ישראלי
בסדר. אז שני נציגים להתאחדות.
היו"ר מירב בן ארי
סיימנו.
מירב ישראלי
רגע. מה זאת המחיקה של 4א(2)?
היו"ר מירב בן ארי
4א(2) יימחק. זה זה, כאן.
מירב ישראלי
אני צריכה את חוק המל"ג. מישהו יכול להגיד לי מה הסעיף הזה?
היו"ר מירב בן ארי
אני כבר רוצה להכין את הסיכום עד שהיא תמצא. נא לתאם ביניכם.
מירב ישראלי
מה זה 4א(2) שירד, סליחה? אני לא מוצאת את חוק המל"ג עכשיו.
היו"ר מירב בן ארי
מה זה 4א(2) שיימחק?
יעל טור כספא
זה אמור להיות (ב). לא יודעת למה כתוב (2).
היו"ר מירב בן ארי
מה זה?
יעל טור כספא
זה אומר: חדלה ההתאחדות או חדל הארגון מלהתקיים או שאוחדו לגוף אחד, יהיה אחד מחברי המועצה יושב-ראש הגוף הנותר או יושב-ראש הגוף המאוחד, לפי העניין, וחבר אחד יהיה נציג נוסף מטעמו."
מירב ישראלי
את רואה? זה בדיוק מה שרצינו, שיש איזה משהו שמאפשר.
יעל טור כספא
בשביל זה לפי זה אנחנו פועלים היום כי אין את הארגון יותר.
מירב ישראלי
אז במקום זה נעשה שני נציגים להתאחדות הסטודנטים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בדיוק.
ליאת הלבץ
מצוין.
יעל טור כספא
בסדר גמור.
היו"ר מירב בן ארי
יופי. אני מבקשת מכולם להיערך, יום רביעי אנחנו מביאים את זה לקריאה ראשונה.
מירב ישראלי
רגע, הצבעה.
היו"ר מירב בן ארי
ברור. נעשה הצבעה. כל הסיפור בשביל הצבעה. אז לעשות את כל התיאומים, כי אנחנו מסיימים עם החוק הזה במושב הזה.

אנחנו מצביעים על טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, עם התיקונים שנדונו כאן בוועדה – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, אושרה.
היו"ר מירב בן ארי
ההצעה עברה ברוב קולות. אני מאוד מודה לכולכם על השיח ועל ההערות החשובות. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.

קוד המקור של הנתונים