הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 308

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, כ"ב בתמוז התשע"ו (28 ביולי 2016), שעה 13:35

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

מיקי רוזנטל

שלמה יהודה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת

איתי צוברי - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עומרי קנר - ראש ענף תאגידים סטטוטוריים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בישארה אלי פראן - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

מירב כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התרבות והספורט

ד"ר יפעת בן חי שגב - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסנאני - עו"ד, היועץ המשפטי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

צחי הלוי - אגף הפיקוח, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

יונתן בייסקי - עוזר ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

טל איזנפלד - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מיכל גרוס - עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - עוזר מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

יורם בונן - עו"ד, מייצג את ערוץ 10

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל שידורי רשת

טלי גורן - סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, שידורי קשת

מירב שחר - מנהלת מחלקת רגולציה, שידורי קשת

שרית הכט - עו"ד, היועצת המשפטית, שידורי קשת

מיכל ריבלין - עו"ד, מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

נועה גבע - עו"ד, חברת YES

זיו מאור - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

יוחאי רוטנברג - יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013

שלום לכולם. אנחנו מחדשים את הישיבה.

אתה רוצה להצביע על סעיף 6ה1?

לא. אני רוצה להזכיר שבסוף דבריי אמרתי שאפרופו המסמך שיוכן על ידי שתי הרשויות, אז או נפתח או נאשר את זה כמו שזה.

אנחנו בסעיף 10.

10. ביטול סעיפים 6ו ו-6ו1

סעיפים 6ו ו-6ו1 לחוק העיקרי – בטלים.

אני אסביר מה הסעיפים האלה. סעיף 6ו כיום עוסק בפיזור המועצה. אם אתם רוצים, אני יכולה גם להקריא אותו. זה לא רלוונטי יותר כי יש סעיף חדש שכבר דובר בו, בגלל הפרק החדש שעוסק במועצה. זאת שארית שצריך למחוק אותה.

הוא עוסק במועצה?

הוא עוסק במועצה, אבל יש לנו סעיף חדש ולכן לא צריך את הישן. אני אקריא את הישן שהולך להתבטל. בסעיף החדש כבר דנתם לפני חודשיים.

על פיזור המועצה.

על פיזור המועצה.

אני אקריא את סעיף 6ו.

ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי פרק זה, יתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב ראש המועצה אם תוך זמן שיקבע לא תתקן המועצה. לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.

פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה בסעיף 6ב. עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו בפרק זה.

הסעיף הזה עתה מתייתר כי קבענו סעיף אחר שעוסק בפיזור המועצה.

מה מספר הסעיף שקבעתם?

לא דנו בו .

אני יודע.

זה סעיף חשוב ביותר.

נכון.

סעיף 6פב שנקרא פיזור המועצה.

הסעיף שבמקום, אושר.

הוא מאוד דומה. הוא אושר ב-31 במאי.

סעיף 6ו1 הוא סעיף שעניינו העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה. שוב, זה סעיף שמתייתר בסעיפי התקציב החדשים. הסעיף המתבטל אומר:

"הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין ולצורך כך תפעל ככל שיהיה צורך בכך להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב".

אנחנו קבענו היום בחוק החדש סעיף טוב יותר שקובע סעיף תקציבי נפרד למועצה. היום התקציב של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הוא חלק מתקציב משרד התקשורת. לפי החוק, הסעיף שדנתם בו אך לא הצבעתם מדבר על סעיף תקציבי נפרד עבור המועצה.

נכון, אבל מדוע אי אפשר להשלים גם זה וגם זה?

זה לא נדרש. הסעיף הזה נדרש במקור כיוון שלא היה סעיף תקציבי נפרד.

אני אגיד לך למה על פניו אני אוהב את הסעיף הזה.

מדובר על ביטול סעיף 6ו1 לחוק העיקרי.

נכון.

שאומר את הדבר הבא.

מדבר על פיזור המועצה.

לא. תקציב. הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין ולצורך כך לתפעל ככל שיהיה צורך בכך - זה הדגש, ככל שיהיה צורך בכך – להקצבת סכומים נאותים וכולי.

הסעיף החדש יותר חזק. כאן למועצה היום אין סעיף תקציבי נפרד כמו שאנחנו מנסים לחוקק בסעיף החדש.

זה מטאפורי יותר. בשבוע הבא אסף ואני הולכים לריב כמה היא תקבל.

לכשנגיע לסעיף שבו נעסוק בנושאים התקציביים. אני אאשר עכשיו את המחיקה אבל אני כבר אומר שאם לא תנוח דעתי, אנחנו נעשה רביזיה על הסעיף הזה, אם אני לא אשתכנע.

אדוני, את העיקרון הזה אפשר להכניס בכל מקרה, אם תמצא לנכון הוועדה כמובן, בסעיף שמדבר על התקציב העצמאי של המועצה. יש כאן אולי איזושהי הנחיה איך לקבוע את התקציב.

אפשר לקבוע סעיף דומה גם לתקציב למשרד התקשורת?

אני מזכירה לך שהוועדה בכל זאת שאלה יותר מאשר פעם אחת איך מבטיחים שלא ייבשו את הרשות החדשה.

אנחנו מדברים על רשות לא סטטוטורית, על רשות שתלויה במשרד התקשורת.

לא.

לא, עיסאווי.

הכול בשליטת משרד האוצר.

דנה, אני מודיע לפרוטוקול שאמנם אני אאשר אבל כשנגיע לעניין הזה, אם לא תנוח דעתי, אנחנו נחזור לעסוק בזה ונגיש רביזיה.

אתה מגיש עכשיו רביזיה לסעיף 10.

בסדר. גם זאת דרך.

אם אנחנו מוחקים עכשיו את הסעיף, אני מגיש רביזיה.

אנחנו עוד לא הצבענו. אנחנו משוחחים על העתיד לבוא.

דינו של הסעיף הזה במקום שהוא נמצא להימחק. נושא תקציב הרשות יידון בסעיף לגמרי אחר שאותו הוועדה לא אישרה, זה אותו סעיף 6פד שבתחילת הדיונים היום דיברנו עליו. אם יש מקום להכניס עקרונות שמופיעים בסעיף 6ו1, המקום הוא בסעיף החדש. ביטול של הסעיף הזה, נדרש כך וכך.

אנחנו אומרים שכאשר נחזור לסעיף 6פד אנחנו נעלה את הסעיף הזה פעם נוספת.

אני מעמיד את סעיף 10 להצבעה.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל מצביע עכשיו במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 10 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

סעיף 11 עבר שינוי בין הכחול לבין מה שאנחנו מקריאים עכשיו. הנוסח שאני מקריאה הוא הנוסח המתוקן.

11. תיקון סעיף 6ח

בסעיף 6ל לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) השר רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות להורות בדבר תנאים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, בעניינים אלה:

תנאים שייקבעו ברישיון לעניין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים.

חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו בנושאים של הגנת הצרכן לעניין התקשורת בהסכם התקשרות לקבלת שירותיו של בעל רישיון כללי לשירותי כבלים יחד עם שירותיו של בעל רישיון אחר, אחד או יותר אך למעט בעניינים הנוגעים למאפיינים מיוחדים של השידורים.

עכשיו אני אסביר. סעיף 6ח הוא הסעיף שעניינו מתן רישיון לשידורי כבלים ובין היתר הוא גם דן באותם תנאים שהשר רשאי לכלול ברישיון. הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו, התיקון נדרש כי אנחנו מפרידים וקובעים את הנושאים בהם השר נדרש להתייעץ עם הרשות להבדיל מהמועצה. משם אנחנו מתקנים את הסעיף.

זאת אומרת, את בעצם אומרת שאת עושה התאמה ברגע הזה.

כן.

עם מי השר מתייעץ.

בדיוק, אבל אני מוסיפה עוד משהו. יש כאן עניין חדש שעניינו הגנת הצרכן. הגנת הצרכן, אנחנו אומרים שבגלל המצב הזה, זה שינוי בכל זאת ברגולציה, אבל בגלל המצב הטכנולוגי והמצב בפועל בשוק התקשורת. היום ספקי התקשורת נותנים חבילות – בנדלים – של כל מיני שירותים ביחד. בגלל שהסמכות בנושא הגנת הצרכן, בנושא הטלקום, מצויה בידי השר והסמכות בעניין הגנת הצרכן מצויה בידי המועצה - - -

שר הכלכלה.

לא. אנחנו אומרים – כדי שלא ייקבעו הוראות סותרות – שאם מדובר בשירותי טלקום שניתנים ביחד עם כבלים, אז מי שיקבע את הוראות הגנת הצרכן יהיה השר. זה כדי שלא תהיה אי הלימה. אלא אם כן, אך למעט בעניינים הנוגעים למאפיינים המיוחדים של שידורים. כלומר, אם יש נושא הגנת הצרכן שהוא נושא שידורים, גם אם זה קשור וזה ניתן בחבילת שירותים, לא השר יקבע זאת אלא המועצה.

לגבי סעיף (1), איך היה המנגנון קודם? אותו דב?

זה אותו מנגנון. כן. זה פשוט מועתק.

חברים, שוב לא נחה דעתי ואני שוב מחזיר את עצמי למעורבות השר ומשרד התקשורת בכל התנהלות העניינים. יש היום מודל ברשות השנייה לקביעת המחיר של הרישיונות. כשאני קורא את סעיף (1) ואת (2) שבא בהמשך, מחירי השירותים, לא נחה דעתי במיוחד בסעיף (2) כאשר הכול הולך מסביב לשר. בסעיף (2) אפילו כתוב קבע השר תנאים מכוח סעיף קטן (1), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות סותרות בעניינים אלו.

מפריעה לי המדיניות בקביעת המחירים. הרי יש מודל, אמורה להיות נוסחה שנגזרת מכל מיני דברים, נוסחה קבועה לקביעת מחירי הרישיונות. ברגע שאני נותן לשר את הסמכות כאן לקבוע מחיר מינימום ומחיר מקסימום, בעצם, איך אמר דוד ביטן? התקשורת יותר מדי חופשית.

אבל זה מה שקורה היום.

זה המצב היום.

עכשיו למשל יש סוגיה על סדר היום, סוגיית מחירי ערוצי הספורט לדוגמה, אז המועצה דנה בכל הצד של התוכן של הספורט ובסוף יש היום סוגיה שנדונה אם יאשרו עלייה של מחירי הספורט או לא. את זה עושה השר. זה פעם אחת. פעם שנייה, היום לקוח של הוט, יש לו תלונות בנושא צרכנות ויש לו חשבונית, הם מוכרים לו טריפל שיש בו גם טלפון, גם אינטרנט וגם כבלים.

אבל יש נוסחה לקביעת המחירים. המודל נקבע ויש מודל. יש נוסחה. יש מרכיבים. יש התוויה איך קובעים. ברגע שאני אומר השר קבע, יש התניות.

אבל גם היום זה נעשה כך. הרי אף אחד לא בא וממציא מחירים.

לא. היום לא נעשה כך.

יש תכנית עבודה.

אני מבקש לשמוע את זה מהרשות השנייה.

לא מהרשות השנייה. ממועצת הכבלים.

מועצת הכבלים, בבקשה.

התיקונים האלה בסעיף הזה היו אחרי דיונים בין המועצה לבין המשרד לדעתי במשך למעלה משנה וקודם כל, נושא המחירים הוא דבר שבלי קשר לתיקון הוא היום מצוי בידי השר. זה לא קשור לתקציב המועצה. לגבי האיזון הנכון והראוי, בגלל שיש גם טריפל וגם שידורים, והשידורים הם חלק מהטריפל, באמת ישבנו ימים ושעות ובסוף הגענו לנוסחת איזון שאני חושב, ובאמת, זה לא נעשה כלאחר יד, זה לא היה במסגרת החוק הזה אלא זה עוד לפני החוק, ובסוף הגענו לנוסחה באמת אחרי המון עבודה ודיונים ואני חושב שזאת נוסחה מאוזנת וראויה.

הדיונים האלה היו בתקופת גלעד ארדן.

כן.

אני לא עבור אתך מ-2003 ועד היום כדי לראות מה נשתנה על הדרך. זאת סוגיה אחרת. זה התחיל כסטטוטורי חוץ ממשלתי ועכשיו נכנס למסלול אחר.

אני רוצה להבהיר נקודה. בכל הכבוד, אנחנו לא יכולים להתייחס לחוק בקשר לשר שעומד באותו זמן בראשות המשרד. אם הרצון שלנו לפרק את כל השרים מסמכויותיהם, זה לא בדיוק הרצון והכוונה שלנו. כל מה שאני רוצה זה לייצר את הכלים הנדרשים כדי לדעת שזה פועל תחת שקיפות, פועל תחת כל אותם פרמטרים שאנחנו יודעים לבחון אותם. זה לא שעכשיו אנחנו באים בכל מקום ורוצים להוציא. לכן, כל ההתנהלות שלנו למשל בחקיקה, אך ממנים, מה ממנים, אלה הדברים שיש להם את הבסיס הכי חזק לכל דבר. אני אישית לא רואה עם זה בעיה. את רואה כאן בעיה? זה לא שעכשיו בכל מקום שייאמר השר, אנחנו נגיד אוי ואבוי, זה השר.

אוף זה רקורד. בישיבה האחרונה שהייתה בעניין התקשורת, יושב ראש הקואליציה ידידי דוד ביטן אמר שהתקשורת חופשית מדי. זה משליך.

הערה. קראתי את דוח פילבר ויש שם התייחסות לכך שיש כוונה לצמצם את הרגולציה הכפופה למשרד התקשורת ולרשויות האלה שנוגעת לצרכנות, בין השאר מהטעם שקיים כפל רגולציה. הנושא הזה בגדול מטופל כבר על ידי משרד הכלכלה והרשות לסחר הוגן. נושאים נקודתיים כמו שידור הספורט שבתוך דוח פילבר עצמו יש הצעה למבנה מאוד מסובך שפותר את הבעיות שיש שם, אבל באופן כללי כל מה שנוגע להגנת הצרכן, להגינות כלפי הצרכן, למחירים וכן הלאה, שר הכלכלה כבר מטפל בגופים האלה כמו שרשות המסים מטפלת בהם בהיבט המסים.

תודה.

הוא צודק. אנחנו קבענו שכל מה ששייך לצרכנות גנרית כמו למשל זמני מענה של שירות לקוחות, כל מיני דברים טריביאליים בכל שירות שאתה מקבל, באמת לא צריך להקים יחידה מיוחדת של צרכנות בתוך הגוף הזה. אבל כל מה ששייך לצרכנות ייחודית לנושא שידורים ותכנים, שזאת התמחות מיוחדת מאוד, יהיה לגוף הזה.

אני חושב שזה נכון.

השר כאן מקבל סמכויות. זאת הנקודה.

הוא לא מקבל סמכויות.

תקבע כללים.

הכללים קיימים. אני אומר לך את זה כמי שבכנסת אין לו מתחרים בנושא צרכנות. החלק הארי מהחוקים שעברו, בוודאי בתחומים שעכשיו הזכיר מנכ"ל משרד התקשורת אגב אורחא. אנחנו לא משנים כאן שום דבר. אנחנו חוזרים שוב לאותו ויכוח, מה אנחנו מבקשים מהחוק הזה.

הוויכוח הזה ילווה אותנו עד הסוף.

אני חי במקום אחר? אם זה רק עניין של מעבר, היינו יכולים להעביר את החוק ביום אחד.

מיקי, יש לך איזושהי התייחסות?

לא.

אולי כדאי שאני אקריא את (ו2).

(ו2) קבע השר תנאים מכוח סעיף קטן (ו1(, לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות סותרות בעניינים אלה. לא קבע השר תנאים מכוח סעיף קטן (ו1), רשאית המועצה לקבוע תנאים בעניינים האמורים. השר רשאי להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה בעניינים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת".

שוב, זאת העתקה של מה שקיים היום. אין כאן שום שינוי בסמכויות. זאת פשוט הזזה בגלל הרשות.

אני רוצה להרגיע את עיסאווי בשאלה של המחירים. אחת הזכויות הגדולות שהיו לשרי תקשורת, גם כחלון וגם ארדן שניסו לעשות והצליחו חלקית ואנחנו גם ממליצים על זה עכשיו בדוח שלנו, בתקווה שצחי הנגבי כנראה כי בהעברת סמכויות זה שלו, זאת חבילה צרה. יש היום את החבילות של הכבלים והלוויין שהן חבילות יקרות יותר והסמכות של השר למשל לקביעת מחירי מינימום ביכולת להביא חבילה צרה שמביאה בעצם יכולת למעוטי הכנסה לקבל כבלים ולוויין בחבילה מצומצמת יותר ובמחיר זול יותר. אלה הסמכויות של השר.

כאתה מתכוון למחירי השירותים, אלה השירותים שניתנים לצרכן.

זה אותו דבר אלא שצריך לקבוע למשל תעריפים על כל מיני דברים שהם דברים טכניים, דברים ששייכים למחירים. נושא של מחירים, אגף כלכלה של משרד התקשורת עושה עבודה ועושה שימוע.

אני הבנתי בדיוק מה אתה אומר.

מי בעד אישור סעיף 11? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11 נתקבל.

הסעיף אושר. תודה.

12. תיקון סעיף 6ח4

בסעיף 6ח4(א) לחוק העיקרי –

בפסקה (1), במקום "לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990" יבוא "לפי חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור" והמלים "לפי פרק ב'2" – יימחקו.

בפסקה (5), בכל מקום, במקום "המועצה" יבוא "הרשות".

סעיף 6ח4 הוא סעיף שעניינו הבעלויות הצולבות, הגבלות למי שיוכל להחזיק רישיון כללי לשידורי כבלים. אנחנו מתאימים כאן את שם החוק שמפנה לחוק הרשות השנייה ומפנים עכשיו לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור. אנחנו מחליפים ומעבירים את סמכות המועצה ובכל מקום שכתוב המועצה, אנחנו מעבירים לרשות לעניין של אישור של החזקות באמצעי השליטה. באופן ספציפי יש סעיף שמתוקן, פסקה (5) שמדברת על הסמכות של השר לאשר, ואני מקריאה: "הוא תאגיד אשר בעל עניין בו, הוא גם בעל עניין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים ורישיון שידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו למעלה מ-24 אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם למעלה מ-24 אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה ולוויין אלא אם כן קבע השר בהסכמת – היה המועצה ואנחנו אומרים הרשות – כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים והכול בהתאם להוראות, התנאים והמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם הרשות". זאת אומרת, מגבלות לעניין בעלויות צולבות.

קודם כל, באישור הוועדה.

באישור הוועדה. סליחה.

ועדה מוגדרת. ועדת הכלכלה.

כן.

תמיד תזכרי שזה באישור ועדת הכלכלה.

הסעיף הזה תוקן בזמנו כדי למנוע אחזקות של עיתונים.

כן. כל מיני. יש כאן הגבלות של בעלויות צולבות. אנחנו לא נוגעים במהות. הגוף המקצועי הרלוונטי היא הרשות ולא המועצה, כי זה עניין שהוא לא נוגע לתוכן השידורים כמו שדיברנו בבוקר.

הוועדה מוגדרת בחוק הזה כוועדת הכלכלה?

כן.

למה? יכול להיות שלא?

אני לא יודע. מעבירים חוקים מוועדה לוועדה.

זה יכול להיות בוועדה של מיקי זוהר.

אתה תופתע. הוועדה של מיקי זוהר שאני חבר בה, היא הוועדה המעניינת של הכנסת.

יכול להיות.

חשבתי שאני נמצאת בוועדה המעניינת ביותר.

בסעיף 3, האם אפשר להוסיף בנוסף על כל דין כי מאז חוקקנו את חוק הריכוזיות - - -

לא צריך להגיד את זה.

אני שואל את היועצת המשפטית. לי יש יועצת משפטית שלי ואת יועצת משפטית שלו.

אתה צריך להגיד את זה על כל החקיקה כי יש עוד.

אבל מה השאלה?

תני להתייעץ. רציתי לשאול שאלה אבל לא רציתי להיראות בור אבל עכשיו אני אשאל מתוך בורות. מאז החוק הזה חוקקנו את חוק הריכוזיות ובחוק הריכוזיות יש אלמנטים רבים שנוגעים לתקשורת ובעלות על תקשורת. אני שואל האם צריך להוסיף כאן.

לא. חוק הריכוזיות חל כחוק שמרחף מעל לכל החוקים האחרים. אין שם כל כך וטו בחוק ההוא.

יש חובת התייעצות.

חובת התייעצות קיימת מכוח החוק כך או כך, מקום שהיא קיימת.

היוועצות בנושא הריכוזיות.

כן. אין צורך.

אין צורך, בסדר. תודה. שאלתי וקיבלתי תשובה.

כדי שתרגיש יותר טוב, נעשה תיקון עקיף. בסוף, אם תחזיקו מעמד, אחד התיקונים העדיפים שאנחנו נעשה זה להתאים את שם החקיקה שאנחנו עושים כאן גם בחוק הריכוזיות. יהיה לך תיקון חוק הריכוזיות.

אני מאוד מודה לך.

יש הערות לסעיף 12? תודה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 12 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

אני מוכרח להודות שהסעיפים משעממים רצח. יש כאן סוג של תרדמת.

אני הצעתי לך משהו שראוי לשקול אותו. זאת הייתה הצעה ראויה לגמרי.

13. תיקון סעיף 6ט

בסעיף 6ט לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) ברישה, במקום "המועצה" יבוא "הרשות".

סעיפים קטנים (א)(2) ו-(א)(4) – בטלים.

האמור בסעיף קטן (ב) יימחק ובמקומו יבוא: "לא נקבעו תקנות בעניינים המנויים בסעיפים קטנים (א)(3) עד (9), רשאית הרשות לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בעניינים האמורים. השר רשאי להורות בדבר שינוי החלטותיה של הרשות לפי סעיף קטן זה, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת".

סעיף 6ט, עניינו בתנאים למתן רישיון לשידורי כבלים. קודם דיברנו על תנאים ברישיון ואלה התנאים למתן הרישיון. גם כאן אנחנו הופכים את ההתייעצות עם המועצה להתייעצות עם הרשות.

הסעיפים הבטלים, למה?

האחד הוא עניין של אגרות שאנחנו מורידים.

העברנו את זה לסעיף אחר.

זה עובר לסעיף אחר. השני, מחירי השירותים וזה לא מתאים שזה יהיה תנאי לרישיון אלא זה צריך להיות תנאי ברישיון. זה הסעיף עליו דיברנו לפני שתי דקות. זאת מהות הסעיף. אם אתם רוצים שאני אקריא לכם את כל הסעיף, אני אקריא אבל זה לא יהיה יותר מעניין.

רוצה שנתמקד בתוספת בפסקה (3).

התוספת בפסקה (3) הייתה קיימת כבר היום. במקום שייאמר תהיה רשאית המועצה לקבוע ברישיון או במכרז את כל התנאים, מי שקובע עכשיו זאת הרשות כי מדובר בנושאים שהם טכניים. מדובר בערבויות, תנאים והגבלות בדבר החזקה והעברה או רכישה של אמצעי שליטה, תחומי אזור שבוחר בעל רישיון לקבוע - בשידורי כבלים, זה כבר לא רלוונטי כי אין אזורים - תקופות הרישיון וחובות כלפי המנויים. אין בדברים האלה ענייני תוכן ואמרנו שענייני תוכן למועצה ומה שאינו תוכן, לרשות.

גם הניסוח הזה לקוח מהחוק המקורי. השר רשאי להורות אם לא נראה לו.

כן.

אין נסיבות מיוחדות.

בסדר. רק שאלתי. לא הייתי עושה את זה בלי שום קשר לאף שר. לא שייך לשום דבר, אבל בסדר.

אני עדיין רוצה להבין בעניין הוראת השר. השר רשאי להורות בדבר שינוי החלטותיה של הרשות לפי סעיף קטן זה אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת. אם השר ירים טלפון ליושב ראש המועצה ויודיע לו אנא שנה את החלטותיך, הציבור ידע או לא ידע על כך? האם אין מקום לתת איזושהי פומביות להוראת השר?

אין הוראה של שר שנעשית במחשכים. הוראה של שר היא החלטה מינהלית.

אני מדבר על פומביות.

מה זה טעמים מיוחדים?

דודו, נעשה שימוש בסעיף הזה? אתה מכיר? אני לא מכירה.

למה לא נסיבות מיוחדות?

דנה, בואי נעשה סדר. החבר'ה מהכבלים ברשות השנייה הם לא משגיחי הכשרות שלנו אם היה או לא היה. מבחינתי הם נותנים לי פרספקטיבה עד כמה אני צריך להתמודד או לחזק סעיף ולא מעבר. למשל, כששואלים את יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין את השאלה כמה אירועים מן הסוג כמו שמיקי שאל אותה היו, זה כדי שנדע עד כמה חשוב לחזק ולתת שלייקעס לסעיף כזה או אחר. זה סעיף שיכול להיות שהוא הכי פשוט בעולם, יכול להיות שמעולם לא בא לידי מימוש, אבל הוא סעיף קשה. כששר מרים טלפון או שלח מכתב. אני אפילו לא מדבר במחשכים. אני לא עוסק בשאלות של מחשכים. אני טוען שפעולה ולא משנה באיזה משרד ולא משנה באיזה תפקיד, כאשר שר מרים טלפון למאן דהוא או כותב לו מכתב, זאת אמירה. לכן כל מה שאנחנו רוצים לוודא זה שבאמת זה נעשה הכי שקוף. לא צריך להשיג מכתב כזה רק אחרי תביעות ועתירות לבית המשפט שיהיה אפשר לחשוף את המכתב הזה. בנוסף, כדי שאנחנו באמת נדע שאם אירוע מן הסוג הזה קרה, הוא באמת אירוע.

כשאנחנו כתבנו את חוק התאגיד הישראלי, עם כל הכבוד לאנשי המקצוע, ראינו כל כך הרבה גופים פרטיים שהתמוטטו ומוטטו על ידי אנשי מקצוע לעילא ולעילא. זה לא שכל מי שעובר למערכת ציבורית, פתאום הוא פחות טוב בניהול. למרות זאת, אני זוכר שבזמנו אמרנו כמו ב-BBC שיש נקודת זמן מסוימת שממשלה יכולה לבוא ולומר. אני רוצה להרגיש גם כאן - - -

רק צריך לעשות שזה יהיה בכתב.

עניין הפומביות ולא מספיקה פומביות אלא גם הסיבות.

רציתי להסביר מדוע השאלה הזאת מתעוררת אצלי. הרי לא מדובר על החלטות של המועצה שהיא פרסמה והוא פונה אליה אלא מדובר כאן על החלטות שבאו לידי ביטוי ברישיון או במכרז, כי נאמר שלא נקבעו תקנות בעניינים, רשאית הרשות לקבוע ברישיון או במכרז. אני מניחה שעל הקביעות האלה שכבר באו לידי ביטוי במסמכים פומביים, אותם הוא רוצה לשנות ולכן אני דיברתי על פומביות הדרישה.

אני רוצה לשאול. מה זה טעמים מיוחדים בסוגיה של מכרז?

כאשר משתמשים במונח הזה, הכוונה היא שקודם כל יהיה ברור שזה צריך להיות מקרה מבוסס, שיש טעם מיוחד שניתן להצביע עליו. צריך לנמק זאת. זה לא משהו שאפשר כהחלטה שהיא החלטה חסרת בסיס.

מה ההבדל בין טעמים לנסיבות?

בדרך כלל כאשר משתמשים במונח הזה, נטל ההוכחה שיש על השר בטרם הוא מקבל זאת, הוא הרבה יותר כבד מאשר כל החלטה אחרת.

יש את הכלל ויש את היוצא מן הכלל. אם הוא רוצה לעשות את היוצא מן הכלל, הוא חייב להביא נימוקים מיוחדים שאומרים למה החוק הרגיל לא מספיק.

דנה, את יכולה להדגים לי מה זה טעם מיוחד בענייני מכרז? תדגימי לי, אם אפשר.

הטעם המיוחד הוא להתערבות שלו. צריך לראות איזו החלטה. אני צריכה להמציא דוגמה. נניח איזושהי החלטה שקיבלה המועצה – כאן זאת תהיה הרשות – והטעם המיוחד הוא למה הוא הופך את ההחלטה שלה או משנה את ההחלטה שלה. דוגמה לסוג של החלטה שהרשות מקבלת בעניין ואני מנסה לחשוב איזו הוראה זאת יכולה להיות.

אני מתקשה לחשוב ולכן אני מתקשה להבין למה אנחנו בכלל נותנים לשר להתערב. אם יש פסול במכרז, אז יש אינסטנציה של בג"ץ. אם נפל פגם אחר, יש כל מיני דברים. אני לא מבין למה השר צריך להתערב ואיזה טעם מיוחד. תדגימו לי. אני אולי פשוט לא מבין.

בגלל שמעולם השר לא התערב, אין לי דוגמה.

אני יודע. לכן אני שואל למה צריך את הסעיף.

אנחנו מגיעים לאותו מקום שבו אנחנו מדברים על הוראות שכל מה שעשינו זה העתקנו אותן.

אני מבין, אבל אם הייתי אז יושב כאן, בלי קשר לאיזה שר ישב – באמת, בשיא הכנות – למה ששר יתערב במכרז? תגידו מה. תנו דוגמה אחת.

אני אומר שלושה דברים. ראשית, אנחנו העתקנו את הכול כולל סעיפים ארכאיים, לא רלוונטיים, ישנים ובלתי שמישים. שנית, אם אני מבין נכון בהיסטוריה, החוק נוצר עת הקימו את הכבלים ואת הלוויין. הולכים 15 שנים אחורה ואם אני זוכר נכון – ואני אומר את זה בזהירות – כל הסיפור הזה של איחוד והפיכה לחברה אחת, היה סיפור מאוד מורכב ומסובך עם תהליך משפטיט מאוד מאוד מורכב. יכול להיות ששם נכנס הסעיף הזה. שלישית, מידיעתי, סתם אני אומר כעורך דין, בחוקי מכרזים בית משפט הוא מאוד מאוד דווקני. אין פרשנויות. מה שכתוב, זה בדרך כלל מה שיש ובית המשפט הרבה פעמים לא נותן לסטות כהוא זה מחוקי מכרזים.

כדי שיתממש מה שאתה אומר, טעמים מיוחדים שאפשר לשנות אותם - - -

אני מציע למחוק את המשפט הזה בסעיף. אני לא רואה טעם להשאיר אותו.

אני רוצה לומר לפרוטוקול גם את החששות שלי. אני מריח סעיף השתלטות. תראו, יש חשש מרחף באוויר ויש לנו חשש מהשתלטות השר. החשש שלנו הוא מהשתלטות השר על הרשות. אנחנו רגישים לסוגיית השקיפות ורוצים שהשקיפות הזאת תקבל ביטוי בחוק בצורה מובנית.

אף אחד לא מתעלף מהדיון שמתקיים היום בכלי התקשורת על מקומו של ראש הממשלה/שר התקשורת בעולם התקשורתי. לא צריך עכשיו לפתוח כאן את הדיון ואם אני אפגוש אזרח מן הישוב, הוא יגיד לי שיש לו גם שליח נהדר שקוראים לו מומו פילבר, אחלה עבודה הוא עושה, עם חיוך נעים וכל הדברים האלה. אני מחמיא לך וגם כשאני מחמיא לך אני לא בסדר?

כיוון שידעתי שנגיע לרגע הזה כאן היום, ביקשתי מעוזריי הנאמנים שיכינו לי את כל קטעי העיתונות מ-2001 שמדברים על תמיכת כל השרים בחוק הזה. אני יכול לשלוח לך את זה בווטסאפ כדי שיהיה לך את כל שרי התקשורת לדורותיהם כדי שתבין שלא נוסף פסיק אחד.

חוץ מהכנסת הרשות לתוך הממשלה ובזה לא כולם תמכו, וגם אלה שתמכו אמרו שלא יתאבדו על הסוגיה הזאת.

החוק הזה הוא מילה במילה כפי שהשר כחלון הגיש ב-2006.

אם תגיד את זה עוד פעמיים, בסוף גם אתה תשתכנע. עזוב את זה עכשיו. אני רוצה לומר כמה דברים. יש כאן הצעה למחוק. אין לי ספק שזה הועתק. זאת עובדה. החששות של עיסאווי הם חששות שמתקיימים בכלל אבל הם לא סותרים את העובדה שזה מועתק. זה לא שישבו וכתבו את זה עכשיו.

הטענה שלי השלישית היא ושימו לב למה שאני אומר לאורך כל הדרך. אם אנחנו לוקחים קצת לאחור, מה שדנה התייחסה אליו, את סעיף המשפך, כאילו הכול נשפך לתוך הסל, אם תשים לב, להוציא את הנקודה המרכזית של איך ממנים, בה נדון ומבחינתי זה לב לבו הפועם של כל העניין, ואני שם את זה לרגע בצד, שימו לב שבסך הכול הכללי אנחנו זורמים אתכם לגמרי בתוך התהליכים של החוק. הכי זורמים.

אני רוצה לומר שיחד עם זאת יש נקודות שעם כל הכבוד שזה הועתק - - -

אתה רוצה להוריד את זה? תוריד את זה.

יפה.

אין ספק שזה לא סעיף מהותי ולכן בדיוק מהמקום הזה, אין לו רבותה היום ולכן מוחקים אותו.

נמחק.

בפסקה (3) בקטע שבו נאמר "האמור בסעיף קטן (ב) יימחק ובמקומו יבוא" ואז יש ציטוט, הסיפה של הציטוט, החל במלים "השר רשאי" עד הסוף – יימחקו.

זה יסתיים ב"עניינים האמורים".

כן.

כן.

מי בעד אישור סעיף 13 עם התיקונים? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 13 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

14. תיקון סעיף 6י

בסעיף 6י(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "המועצה" יבוא "הרשות".

סעיף 6י, עניינו איסור העברה, שיעבוד או עיקול של רישיון לשידורי כבלים. רישיון לשידורי כבלים אינו ניתן להעברה, לשעבוד או עיקול. על אף האמור, רשאי השר לאחר התייעצות – היום כתוב עם המועצה ואנחנו מבקשים להעביר את זה לרשות – להעביר רישיון לשידורי כבלים, אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר. זה המקרה של שינוי מבני בין חברות. השר רשאי לאשר העברה של הרישיון והוא יעשה את זה לאחר התייעצות עם הרשות ולא עם המועצה.

למה זה בכלל בסמכות השר, העברת אמצעי שליטה?

כל נושא של אמצעי שליטה בשוק התקשורת, משיקולים שלא המקום להרחיב עליהם כאן, הם בסמכות השר.

בזה אפשר לזרום אתך.

אין לי הערות.

מי בעד אישור סעיף 14? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 14 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

15. תיקון סעיף 6יא

בסעיף 6יא(א)(3א) לחוק העיקרי, במקום "השר או המועצה" יבוא "השר, הרשות או המועצה".

סעיף 6יא, עניינו אותם המקרים בהם המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים. אחד המקרים בהם המועצה רשאית לבטל רישיון שידורי כבלים, במקרה שבעל רישיון הפר תנאי ברישיון שהוא הפרה שאינה מהותית אבל לא תיקן אותה כפי שהורו לו השר, הרשות או המועצה. אלה כל בעלי הסמכויות לתת הוראות בעניין הזה. אם הם נתנו הוראות בעניין הזה ובעל הרישיון לא תיקן את ההפרה, או אז ניתן לבטל לו את רישיונו.

בעצם השר היה קודם.

השר היה קודם, המועצה הייתה קודם ועכשיו הוספנו את הרשות כי נתנו סמכויות בתוך החוק לרשות.

זה ביטול רישיון?

כן.

מה אומר הסעיף המקורי?

הסעיף המקורי אומר: המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

אלה המקרים המפורטים כאן?

כן.

רק רגע. אני מסתכל.

אתה רוצה שנתקן?

לא. אני רוצה לבדוק את עצמנו.

זאת הפרה שאינה מהותית, אבל הוא קיבל הוראה לתקן אותה והוא לא תיקן אותה. זאת אומרת, גם הפר וגם לא תיקן.

זה כמו בסלולר.

פסול דין זאת חיה אחרת. הוא ניתן לאדם? הוא לא ניתן לתאגיד?

אם הוא ניתן לאדם.

לבעלים.

הוא ניתן לבעלים? לא לתאגיד?

צריך חדש. זאת הופכת להיות העברת אמצעי שליטה.

אתה צריך לקבל אישור, אבל זה לא באופן אוטומטי.

פג תוקף הרישיון וצריך לעשות העברה.

הבנתי.

כל הסעיף הזה הוא בשיקול דעת.

מה זה טעמים שבטובת הציבו? ביטחון הציבור?

זה סעיף סל.

כמו הפרת אמונים. עושים על זה מיליון משפטים ואף פעם לא מצליחים להרשיע.

סעיף (8), לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור. מה קורה אם דעת השר והמועצה לא זהה? דעת מי קובעת? המועצה או השר?

השר.

גם אני הבנתי את זה כך.

אם התקיים התנאי הזה שלמשל לדעת השר מטעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, אז הולכים לרישא שם נאמר שהמועצה רשאית לבטל את הרישיון.

רק המועצה רשאית לבטל.

אבל כתוב לדעת השר או המועצה.

נניח לצורך העניין שהשר חושב שמתקיימים טעמים שבטובת הציבור לביטול הרישיון. הוא פונה למועצה והמועצה צריכה להפעיל את שיקול דעתה האם לבטל.

היא צריכה לאשר. אם זה כך, אין לי בעיה.

הסמכות לבטל את הרישיון, להגבילו או להתלותו במקרים האלה היא של המועצה.

נכון.

אנחנו הבנו שהשר בעצמו לא יכול לבטל אלא באישור המועצה.

הוא לא יכול, לא מהטעמים המנויים בסעיף הזה.

כאן אנחנו רואים שסעיף (8) הוא סעיף סל, הטעמים המיוחדים.

כן. זה לגיטימי.

למה אני מדגיש אותו וחוזר עליו?

כאשר אתה כותב חוק, אתה לא חושב על כל האפשרויות המתקיימות. זה הכי נכון. פתאום יש דבר, נפל לך מישהו מחללית, תמיד יהיה המשהו הזה.

זה סעיף סביר.

כן, סעיף סביר לחלוטין.

כי אתה לא יכול לצפות פני עתיד. יש תנאים מיוחדים.

אני לא אוהב סעיפי סל, אבל לפעמים צריך אותם.

מי בעד אישור סעיף 15? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 15 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

סעיף 16 לא נדרש כי זה היה תיקון שקשור לסעיף החדשות המקומיות ומאז סעיף החדשות המקומיות כבר הלך לבית עולמו.

הוא היה בהוראת שעה.

דרך אגב, אני רוצה שתדע שהתאגיד הציבורי החדש לא מוציא מכלל אפשרות העלאת העניין הזה של חדשות מקומיות.

אסף שמח לשמוע על כך. יש לזה תג מחיר.

אסף, יש סיבה שלקראת הדיונים על התאגיד ועל ברית המועצות, גידלת זקן ואתה עושה לנו פנים רציניות?

לא. זה פשוט כי זה יום חמישי.

עצה ידידותית. תאשר עכשיו את החדשות המקומיות כי עכשיו מיקי זוהר יביא לך חדשות פריפריאליות בוועדה שלו. כדאי לך עכשיו לאשר את זה. זה יעלה לך יותר.

פילבר, שאלה. האם בעתיד אין לכם תכניות מגירה שגם תאגיד השידור הישראלי יהיה מחלקה בתוך ברית המועצות?

לא חשבנו על זה. לא.

אבל אתה נותן להם רעיון.

אגב, עת דיברו על החוק לפני עשר שנים, הייתה כוונה כזאת. אני זוכר את זה.

הרעיון לא הגיע מבית מדרשם. הרעיון הזה קיים כבר הרבה מאוד שנים לאחור, עת התחיל לדבר על ברית המועצות.

אבל לא שזה יהפוך למחלקה. הרעיון היה שאין רגולטור על התאגיד.

נכון.

למשל התחייבות בסוגי יצירה שתהיה כפופה לאותה רגולציה.

17. תיקון סעיף 6כ2

בסעיף 6כ2 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (ב)(2)(ג) המלים "ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי סעיף 6ב(ב)(2) – יימחקו.

בסעיף קטן (ג) -

בפסקה (5)(ג) -

בפסקת משנה (1), במקום "לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990 (להלן – חוק הרשות השנייה)" יבוא "לפי חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בפסקת משנה (2), בכל מקום, במקום "לפי חוק הרשות השנייה" יבוא "לפי חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בפסקה (6), במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא "לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

(3) בסעיף קטן (ו), ברישה, במקום "בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר" יבוא "ואולם הסמכות לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן, תהיה נתונה לרשות".

תסבירי לנו.

הסעיף הזה הוא סעיף שעניינו שידורי חדשות בכבלים ובלוויין. התיקונים האלה שהקראתי הם תיקונים שמחליפים את השם של חוק, חוק הרשות השנייה בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור בכל מה שקשור לבעלויות הצולבות שלא יכול להיות מפיק חדשות של שידורי חדשות בכבלים ובלוויין. זה לגבי פסקת משנה (ג).

לגבי הפסקה הראשונה, הפסקה הראשונה שמתקנת את סעיף (ב)(2)(ג). אני אסביר עכשיו על כל ההסדר של שידורי החדשות בכבלים ובלוויין. ניתן לשדר שידורי חדשות בכבלים ובלוויין אם זה נעשה באמצעות מפיק חדשות עצמאי. מי הוא מפיק חדשות עצמאי ומה המגבלות כדי להיות כזה? הן כרגע מנויות בתוך הסעיף עצמו. אנחנו לא נוגעים במהות. אנחנו משנים, ראשית, את הסמכות לאשר את ההתקשרות של בעל רישיון עם מפיק חדשות עצמאי. היום המגבלה היא שנדרש רוב החברים ולפחות מחצית מנציגי הציבור, כיוון שהמועצה משנה את הרכבה והיא ברובה נציגי ציבור, התנאי של תמיכה של מחצית מנציגי הציבור אינה רלוונטית כי ממילא צריך מחצית מנציגי הציבור שכן שמונה מתוך 11 החברים הם ממילא נציגי ציבור. זה תיקון אחד.

אני לא הבנתי את זה.

אני אסביר לך את הסעיף ויהיה לך ברור לגמרי.

אל תסביר. קודם דנה תסביר ואחר כך תיתן פרשנות.

הוא לא הבין. אני אסביר, אם את רוצה.

אני אסביר שוב. היום ההתקשרות בין מפיק חדשות עצמאי לבין בעל רישיון לשידורי כבלים שרוצה לשדר שידור חדשות טעונה אישור של המועצה. אם יש הסכם כזה, הוא צריך לבוא לאישור המועצה. היום החוק קובע שהאישור ייעשה ברוב חברי המועצה ובלבד שמחצית שהם נציגי הציבור אישרו זאת. היום הרכב המועצה הוא אחר. היום יש 13 חברים, שישה עובדי מדינה ושבעה נציגי ציבור. מחר, לפי הנוסח שאתם אישרתם, המועצה היא בת 11 חברים מתוכם שמונה, ממילא רוב רובה, הם נציגי ציבור. לכן מתייתר הצורך שרוב נציגי הציבור יצביעו כי ממילא זה תנאי - - -

אם כן, למה את מציינת את זה?

אנחנו מוחקים את הסעיף.

הם שינו את הרכב המועצה.

שינינו את הרכב המועצה. לכן כבר לא נדרשת כאן התוספת שאומרת "ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור".

ברור.

עיסאווי, זה טכני לחלוטין.\

לא. זה לא טכני.

אם זה היה טכני, לא היית מכניסה את המשפט ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור.

אני אסביר. עזוב רגע את העניין של המספרים. המספרים הם באמת עניין טכני. כאן יש עניין מהותי. ועדת פיבלר ממליצה על תחרות. תחרות היא דבר מופלא גם בעיני אלא שבמסגרת הדבר הזה כאן מוענקת למועצה הזכות לתת רישיון לשדר חדשות, גם בלוויין וגם בכבלים.

כל הסעיף הזה הוא סעיף שמורה למועצה לאסור לתת אישור על חדשות למי שהוא בבעלויות צולבות. לכן הוא מפנה לחוק הרשות השנייה. התיקונים הם בסעיף שאוסר לתת. אנחנו לא נגענו וגם בוועדת פילבר קבענו שאנחנו לא פותחים את הבעלויות הצולבות. זאת אומרת, מי שאסור לו היום לקבל חדשות, יהיה אסור לו גם בעתיד לקבל חדשות.

אני אשאל את זה עכשיו ברחל בתך הקטנה. מונחת בקשה של ערוץ 20 לקבל רישיון לשדר חדשות.

זה לא בסעיף הזה. לא קשור לסעיף הזה.

זה לא יהיה בסעיף הזה?

לא.

לא. הסעיף הזה אומר האם לידיעות אחרונות או לישראל היום יהיה מותר לשדר חדשות והתשובה היא לא. לפי המלצות ועדת פילבר, יהיה אסור להם.

הנקודה היא שמתבצעת התאמה לפי מה היה קודם להרכב הנוכחי.

אלה התאמות לאיסור.

ממילא שמונה עם נציגי ציבור.

אלה התאמות לאסור ולא התאמות להתיר.

באיזה סעיף זה נמצא?

מתכוון החבר רוזנטל לשאול כמה שאלות. אני מפרשן אותו בחייו או אני הולך עם זה. ברשותכם, אני רוצה לחדד כי אנחנו צריכים להכניס קצת תוכן ועניין. אנחנו מתקרבים לסיום.

כל החוק הזה לא משנה את הסטטוס של ערוץ 20.

ממש לא ערוץ 20 הוא המעניין. מעניין משהו אחר.

מה שאומר מיקי, וכנראה הוא נפל על הסעיף הלא נכון אבל הוא יגיע לסעיף הנכון והסעיף הנכון יהיה איך יהיו הכללים ואיזה סעיף נוגע לבחירת ערוץ הכנסת.

תודה רבה שאתה מפרשן אותי, אבל אני בכוונה שאלתי על ערוץ 20 מתוך כוונה למשהו אחר. גם אני קצת מתוחכם. בחוק ההסדרים הקודם ניסו להעביר כאן מתן רישיון לחברת YES לשדר חדשות.

לא אנחנו. לא משרד התקשורת.

אמרתי אתה? זה עלה בחוק ההסדרים. דנה, תעשי כן עם הראש. יפה מאוד. יש דברים שגם אתה לא יודע.

את זה אמרתי קודם.

דנה, כשקוראים את הסעיף הוא טכני, זה שלוש ועוד שלוש.

האיסורים אותם ניסו לשנות נוגעים לסעיף הזה שפוסל את YES מלקבל רישיון.

נכון.

אז אני קצת צודק. לא הרבה, אבל טיפה צודק.

חזרתי בי.

תודה. עכשיו תענו לי על זה.

אני אענה. היום הסעיף מגביל את הוט או את YES. רוצים להקים ערוץ חדשות, שהן משדרות חדשות, הן מוגבלות בגלל הסעיף הזה בכך שהן אינן יכולות להיות בעלות שליטה בערוץ כזה ולהחזיק לבד בערוץ חדשות. אם הן רוצות לשדר שידורי חדשות, הן צריכות לעמוד במגבלות שכתובות בסעיף הזה שכאמור אומר שלבד הן לא יכולות לעשות את זה. מה שניסינו אז בחוק ההסדרים לעשות, ההצעה שהובאה אז לתיקון החוק הייתה לתקן את הסעיף הזה כך ש-הוט ו-YES, ואנחנו לא עושים את זה עכשיו בהצעה כמובן, יוכלו במלואן להיות בעלות שליטה ולהחזיק בערוץ חדשות ולשדר אותן בפלטפורמה שלהן. זה לא משתנה ולפי הסעיף כרגע לא אפשרי.

לפני שמאשרים את הסעיף, יש לי שאלה.

אני מודה שאני לא רגוע.

סעיף מספר חברי המועצה אושר?

כן. הצבעתם על זה.

יש כאן למישהו להגיד משהו על זה?

רציתי להשיב לך לעניין זה.

היו חילוקי דעות עובדתיים. עכשיו מקצועית. בואו נחזור לדיון המקצועי.

אני רוצה להשיב לחבר הכנסת מיקי רוזנטל לעניין שידורי חדשות בערוץ 20. בערוץ 20 ההיתר לשדר חדשות מופיע ברישיון הערוץ. הוא לא נוגע לחוק הזה.

הבקשה מונחת? כן או לא?

כן, אבל היא לא רלוונטית לחוק הזה.

אני לא שאלתי על החוק. אני שאלתי על החוק הזה? אני שאלתי האם הבקשה מונחת.

מיקי בסך הכול שאל שאלה. נאמר לו שאין כאן דברים נסתרים בעניין הזה.

ערוץ 20 בכלל לא מטריד אותי.

רק משפט אחד. אנחנו יושבים כאן ועוסקים בשאלה מי יקבל את הרישיון לשדר חדשות או לא יקבל רישיון וזה בהחלט הולם בהחלט את שמו של החוק, ברית המועצות. במדינה דמוקרטית מי שרוצה משדר חדשות, ההתעסקות הממשלתית בשאלה הזאת היא שערורייה אנטי דמוקרטית.

תן לנו דוגמה למדינה כזאת שאתה אומר שמי שרוצה יכול לשדר חדשות. תן לנו דוגמה למדינה אחת בה אפשר לשדר חדשות.

אני אומר לך הפוך.

לא. תענה אתה.

אני עונה לך.

באיזו מדינה מותר לשדר חדשות בלי אישור הממשלה.

כל מדינה שיש בה אינטרנט מהיר.

גם בארץ אתה יכול לשדר באינטרנט מה שאתה רוצה.

זיו, אתה בשם הפתיחות הגדולה הזאת, בסוף מה קורה? נדמה לי שבצרפת בזמנו פתחו את שוק השידורים לגמרי ובסוף מי שולט? החזקים. אתה כאילו מייצר סוג של תחרות וכאילו מאפשר. היום כוחות כמו קשת, רשת, ערוץ 10 שאי אפשר לזלזל בכוחם וקשה להם, קל וחומר אתה פותח לאחרים. באמת, מה בסוף אתה עושה? אתה תגרום לכך ברצון לפתיחות שבסוף יהיה ערוץ אחד כי כולם לא יוכלו להחזיק מעמד. ההסדרה בוודאי בשוק, אני לא צריך לפתוח את זה כי זה פילבר וזה עוד דברים נוספים, בשוק של פרסומות קטן כמו שלנו, הדיון הזה מקבל משמעויות ועוד איך מקבל להסדרה.

יתרה מכך, העולם החדש שנפתח, אתה קראת כמה פייסבוק הרוויחה מפרסומות? המחזור שלהם עלה בעוד שני מיליארד ברבעון הזה.

ארבעה מיליארד דולר.

הם לא מפוקחים. היום אתה מדליק ווויז, כל קילומטר קופצת לך פרסומת והיא באה על חשבון משהו. זה לא שעכשיו הם אומרים שייתנו גם ב-וויז, גם בעיתון וכולי.

בסדר. סגרתי את הדברים. נמשיך.

זה טכני.

כן. זה טכני.

מי בעד סעיף 17? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 17 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

בסך הכול התבצעה התאמה שנובעת משינוי מספר החברים. זה פשוט מתבקש ולא רק טכני.

18. תיקון סעיף 6כא1

בסעיף 6כא1 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) -

בהגדרה "אפיק קיים", במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא " לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בהגדרה "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה", "בעל רישיון לשידורי טלוויזיה", "ערוץ 2", "הערוץ השלישי" ו"תיקון מס' 33", במקום "בחוק הרשות השנייה" יבוא "בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

ההגדרות "המועצות" ו"מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו" – יימחקו.

בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) שידורי טלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה ובעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בסעיף קטן (ג) -

ברישה, במקום "המועצות" יבוא "המועצה".

בפסקה (1), במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא "לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בסעיף קטן (ו) -

בפסקה (1), בסופה יבוא "בפסקה זו, "המועצות" – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כמשמעותן בחוק זה ובחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור, התש"ן-1990, בהתאמה, כנוסחם ערב תחילתו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013".

בפסקה (2), במקום "יורו המועצות" יבוא "תורה המועצה" ובמקום "המועצות יורו" יבוא "המועצה תורה".

בפסקה (3), במקום "המועצות רשאיות" יבוא "המועצה רשאית", במקום "השר והמועצות, לפי העניין" יבוא "השר והמועצה", ובמקום "הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו" יבוא "הרשות".

פסקה (4) – תימחק.

בפסקה (5)(ב), במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא "לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור".

בסעיף קטן (ז) -

בפסקה (1), במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא "לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור", ובמקום "המועצות רשאיות" יבוא "המועצה רשאית".

בפסקה (2), במקום "לחוק הרשות השנייה" יבוא "לחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור" ובמקום "המועצה" יבוא "הרשות".

עכשיו נסביר מה זה 6כא1. זה סעיף שעניינו הקצאת אפיקי שידור. אלה הוראות לעניין אפיקים 10 ו-22. זאת הסדרה לעניין הקצאות אפיקים בשידורי הכבלים והלוויין לערוצים 10 ו-22. הסעיף הוא ארוך. אני מוכנה להקריא לכם את כל הסעיף בחוק התקשורת, אבל אני רוצה להסביר.

הבעיה שלי, כמו שאמר פילבר, המשפך. היכן שיש תיקון מלל שאת עושה, צריך לעמוד. אבל כשאת מחליפה מועצה ברשות, הרי אנחנו נצטרך, אם נדון בזה, לחזור למקור וזה סיפור.

יש כאן שני דברים. חוץ משינוי שם החוק, יש כאן עוד דבר. יש כאן סמכויות בגלל שההסדרה לעניין האפיקים מערבת את שתי המועצות, לאורך הסעיף היה צורך להתייעץ במועצות והיו תפקידים גם למועצת הרשות השנייה גם למועצה לשידורי כבלים ולוויין. בגלל שאנחנו מאחדים את המועצות, עכשיו יש רק מועצה אחת, בכל מקום שהיה או למועצה הזאת או למועצה הזאת או לשתיהן, מספיק לומר המועצה ולא צריך לומר פעם זאת ופעם זאת או פעם שתי המועצות. אלה התיקונים שעשינו בסעיף הזה. לדוגמה, הסעיף שמחקנו זה סעיף שאומר: לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים, יחליט השר. אבל כרגע, כיוון שאנחנו מאחדים את המועצות, לא יהיה מצב שבו המועצות לא הסכימו ולכן הפסקה הזאת מתייתרת. זאת דוגמה למחיקה שעשינו כאן. מעבר לזה, כל ההתאמות כאן הן התאמות טכניות או התאמה בגלל זה שיש מועצה אחת ולא שתיים.

הערוץ השלישי הוא ערוץ 10, נכון?

כן.

מה זה תיקון מס' 33?

תיקון 33 הוא התיקון שעשה את המעבר בין זיכיונות לרישיונות.

אם אתם רוצים, אני מוכנה להקריא.

לא. בסדר. אנחנו מבינים מה קורה.

תודה. מי בעד אישור סעיף 18? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 18 נתקבל.

תודה. סעיף 18 אושר.

19. תיקון סעיף 6כד1

בסעיף 6כד1 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "המועצה" יבוא "הרשות".

סעיף 6כד1 הוא סעיף שעוסק בעוצמת הקול בה מותר לשדר.

כאשר בפרסומות הקול עולה וזה מעצבן.

נעשה את זה באישור הוועדה.

כן. כל פעם שרוצים להגביר את הקול, צריך לכנס את ועדת הכלכלה.

הסעיף הזה קובע שבעל רישיון לא ישדר בערוץ תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה היום המועצה בכללים, בגלל שזה עניין של עוצמת הווליום. אנחנו מעבירים את זה, במקום המועצה, לרשות.

אני מגיש רביזיה.

אתם מנטרים את הרעש בפרסומות?

בוודאי. יש פיקוח על זה.

האם עדיין יש הפרות?

כמעט ואין לנו תלונות בנושא.

כולם כבר חירשים.

מי בעד אישור סעיף 19? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 19 נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.

סעיף 20 הוא תיקון מהותי.

20. תיקון סעיף 6כה

בסעיף 6כה(1) לחוק העיקרי, המלים "או מחזות" ו"מחזות" – יימחקו.

הסעיף הזה, עניינו בשידורים אסורים. אחד השידורים שהם אסורים הם סרטים ומחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות כמשמעותה בפקודת סרטי הראינוע לא אישרה את הצגתם.

המועצה בוטלה.

למה זה מהותי?

זה מהותי כי זה פשוט לעדכן את החקיקה.

איתן, אני אמור ללכת.

גם אנחנו הולכים.

יש לי הודעה אישית. בתחילת הישיבה אמרתי משהו לגבי אסף וסרצוג. ראשית כל, אסף אין לי שום כוונה.

מה אמרת? כבר לא זוכרים.

אם זה היה דברי בלע, אל תחזור.

היכן שאמרתי אסף, התכוונתי לאוצר ואמרתי את הדברים לאוצר. גם אמרתי את זה במידה של ציניות ולא באופן אישי. אם נעלבת אסף, אני מצטער.

עיסאווי, יפה מאוד.

שאלה. למה נמחקו מחזות? שנית, לומר שזה נושא מאוד עקרוני. אם זה היה מובא לדיון, אני הייתי חושבת על עוד נושאים שהם אסורים להצגה. אני לא הייתי שותפה לדיון כזה.

אני מתנצל, לא הבנתי.

את מחזירה אותנו.

אני לא מחזירה. אני אומרת את עמדתי המקצועית.

אני לא הבנתי.

אני אומרת שהסעיפים הללו נוסחו לפני הרבה שנים ואני חושבת שיש מקום לקיים דיון בחלוף כל כך הרבה שנים לגבי האיסורים הקיימים ולחשוב אולי על איסורים חדשים.

אלה שני דברים שאינם באים בסתירה כלל וכלל. יש את העובדה שהסעיף הזה הוא כבר לא רלוונטי.

רק המחזות.

בדיוק.

העניין הזה של יחסי מין עם קטין וכל הדברים האלה. הנושא של מחזות נגזר מגוף שלא קיים יותר. הצנזורה שהייתה על סרטים ומחזות בוטלה על ידי המדינה לעניין מחזות. לגבי הסרטים זה קיים.

אני מבינה שזה קיים. אני רק אומרת שהאיסורים שקבועים כרגע בנוסח, לעניות דעתי המקצועית יש לדון בהם בדיון רציני בחלוף עשרים שנים.

בלי קשר למחזות.

את אומרת שאם מתקנים בסעיף הזה, אז מתקנים.

יש לך הצעה קונקרטית לסעיף המקורי?

אני לא חשבתי על זה. לא נתתי את דעתי על כך.

את רוצה שאני אקריא לך?

לא. אני מסיים. סליחה. אתם תבואו בדברים ואם תחשבו לנכון שאפשר כאן להכניס כמה תיקונים שעושים התאמה למציאות שלנו, בסדר. אם לא, אני לא אפתח עכשיו את הסעיף הזה.

חברות וחברים, מאוד נעמה לי חברתכם. אני מודה לכם על הדיון. דנה ומומו, אני מבקש לדיונים הבאים, אנחנו ניפגש קודם גם עם הצוות שלנו, היועצת המשפטית והמנהלת יחד אתכם. אנחנו נשב.

תודה רבה לכם. סוף שבוע נעים ונסיעה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.