הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 417

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 10:20

הצעה לסדר-היום בנושא: "העברה דחופה של יתרת תקציב 2016, שהובטחה בהחלטת ממשלה למרכזי המחקר והפיתוח של הפריפריה החקלאית"

הצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי וחמד עמאר

חברי הוועדה: חמד עמאר – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

חיים ילין

עודד פורר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רעיה עדני - אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר קפלן - מתאם מו"פים, קרן קיימת לישראל

שמואל ריפמן - ראש המועצה האזורית רמת הנגב

ד"ר אייל בלום - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה

יורם קרין - ראש המועצה האזורית עמק מעיינות

ציון דאקו - מנהל המו"פ, מועצה אזורית עמק המעיינות

אלקנה בן ישר - מנהל מו"פ צפון

זיוה גלעד - מנהלת מחקר ופיתוח, מועצה אזורית בקעת הירדן

יעקב מוסקוביץ - מנהל מו"פ, מועצה אזורית רמת הנגב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

"העברה דחופה של יתרת תקציב 2016, שהובטחה בהחלטת ממשלה למרכזי המחקר והפיתוח של הפריפריה החקלאית"

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר-היום בנושא: "העברה דחופה של יתרת תקציב 2016, שהובטחה בהחלטת ממשלה למרכזי המחקר והפיתוח של הפריפריה החקלאית", שלש חבר הכנסת איתן ברושי וחבר הכנסת חמד עמאר. אני כיושב ראש הישיבה אתן לחברי איתן ברושי לפתוח ואחריו אני אומר כמה משפטים בנושא.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חבריי מההתיישבות. בקיצור משפט אומר משפט כדי לאפשר לכם להשמיע את דבריכם. ראש הממשלה שחזר לאחרונה מביקור מוצלח באפריקה, עסק הרבה בביקור וגם אחריו, ושוחחתי אתו על כך לפני יומיים, ושיבח את החקלאות בישראל. יותר ויותר ברור היום שהחקלאות בישראל היא לא רק בעלת יכולת לספק מזון באזורים נידחים אלא היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. אבל ההישגים שמתברכת בהם הממשלה הזאת, כולל שר החקלאות שלא חוסך ומשבח אותנו מהודו ומכל מקום על פני כדור הארץ, ההישגים האלה לא הושגו בקדנציה הזאת אלא ההישגים האלה הם פרי אחריות של ממשלות בעבר ומאמץ, אם תרצו גם יזע ולפעמים גם דם, של חקלאי ישראל מאז ההתיישבות ועד היום.

והנה אנחנו עדים בתקופה האחרונה, לא רק ליבוא פרוע ולפגיעה קשה בחקלאות, אלא גם לשיבוש מקרן נזקי טבע ונושאים של מינהלת ההשקעות. מעולם לא היה תקציב כזה גדול עם כל כך הרבה נזקים לחקלאות. אנחנו עדים עכשיו ולכן התכנסנו ואני מודה לכם, גם ליושב ראש הכנסת, גם לך וגם לגפני שאיננו כאן, על דיון מהיר בטענה שלא מועברים הכספים הכול כך מצומצמים לקיומם של המו"פים בפריפריה באזורים בהם החקלאות היא דבר מרכזי, גם ערך וגם פרנסה.

אני מבקש ממך אדוני היושב ראש לסכם בעניין הזה שני דברים, האחד, לוודא ביצוע מהיר של ההתחייבויות כי הממשלה, הדבר הראשון שהיא עושה, היא לא מבצעת את ההחלטות של עצמה וזאת הממשלה ולא רק בנושא הזה. הדבר השני, סליחה אדוני מנהל הוועדה, להעביר גם לוועדה להמשך שבתקציב 2017-2018 יגדל התקציב, ושנית, שכל הכסף יהיה בתחום משרד החקלאות ופיתוח הכפר ולא יטילו על ראשי המו"פים והמועצות להיות אלה שאוספים את הכסף ממשרדי הממשלה. יש גבול לאחריות שמטילים עלינו, על התושבים. הממשלה צריכה לבצע את ההחלטות שלה, היא צריכה לרכז את האחריות בתחום המשרד ואם יש מקורות מימון מגוונים, הצינור צריך להיות צינור אחד – משרד החקלאות ופיתוח הכפר. צריך לנזוף במשרד החקלאות על כך שהוא הגיע למצב שאנחנו צריכים לקיים דיון מהיר על דבר כל כך ברור, על קיומם של המו"פים. תודה.

תודה. אני קודם כל רוצה להודות לחבר הכנסת איתן ברושי אליו הצטרפתי לדיון המהיר בנושא המו"פים. נחשפנו לכך שקק"ל צריכה להעביר 15 מיליון שקלים. הבנו בדיון שאין בעיה עם קק"ל אלא הבעיה העיקרית שלנו היא משרדי הממשלה שקיבלו את הכסף, בין ארבעה משרדי ממשלה - משרד החקלאות שצריך להעביר 7.5 מיליון שקלים, המשרד לפיתוח אזורי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחטיבה להתיישבות שצריכה להעביר עוד 2.5 מיליון שקלים. התברר באותו דיון שקיימנו במליאה על ידי שר החקלאות שמשרד החקלאות העביר חמישה מיליון שקלים עד לקיום הדיון ושאר המשרדים לא העבירו ולו שקל אחד. מנהל הוועדה אומר לי עכשיו שהכסף סוכם לפני כמה ימים וה-15 מיליון שקלים אמורים לעבור למו"פים.

מתקציב משרד החקלאות.

אני אמרתי גם במליאה, עת דיברתי בנושא, שלא יכול להיות מצב כזה שנושא חקלאי, מו"פים חקלאיים, להעביר אותם לארבעה משרדים אלא צריך לרכז את הכסף הזה במשרד אחד שהוא משרד החקלאות שאמור להפעיל את כל המו"פים החקלאיים במדינת ישראל כי כולנו מתגאים בחקלאות הישראלית. לכן משרד החקלאות הוא זה שצריך להוביל את הנושא הזה ולקדם אותו, בתוספת של ה-15 מיליון שקלים שצריכים להעביר. אני חושב שהממשלה צריכה להגדיר את התקציב הזה והיא צריכה להעביר אותו כי המו"פים הם דבר חשוב מאוד למדינת ישראל וזה דבר שאתה משקיע בו ואתה מקבל בחזרה הרבה יותר מאשר אתה משקיע. זה דבר רווחי מאוד למדינת ישראל וזה רווחי לאותם חקלאים שבסופו של דבר משביחים את החקלאות שלהם.

לכן אני קורא לממשלת ישראל – ובסיכום נעשה זאת – להגדיל את התקציב.

חבר הכנסת חיים ילין.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני מודה מאוד לאיתן ולך על שאתם מעלים את הנושא לדיון. מה ההבדל בין פוליטיקה לניהול? בפוליטיקה לוקחים את מכון וולקני, חותכים אותו לחתיכות ומעבירים אותו. זאת פוליטיקה. בניהול לא מנהלים את המדינה ולא מנהלים את המו"פים. במקום לחזק את המו"פים, תעזבו את מכון וולקני במקום. אתם רוצים לעשות תכנית אסטרטגית, בבקשה, אבל תתחילו להעביר כספים למו"פים ותפתחו אותם. יתכן מאוד שהמו"פים יהפכו להיות מיני מכון וולקני, כל אחד באזור שלו. זה מה שאנחנו רוצים. זה כל כך פשוט שאני לא מבין איך מדינת ישראל תמיד מסתבכת.

לא סתם אמרתי קק"ל. אני אסביר לכם מה הסכנה שקיימת כאן ובוועדת הכספים צריך לדעת את זה. יש הסכם בין האוצר לבין קק"ל. מיליארד שקלים, מיליארד ומאה מיליון שקלים, לא משנה מה. מהרגע שהכסף הזה יעבור לאוצר, אל תדרשו מקק"ל יותר כי אין לו יותר כסף. מאיפה יבואו ה-15 מיליון שקלים? ארבעה מיליון שקלים? השלושים מיליון שקלים? לא משנה. יגידו לכו תחפשו את זה במיליארד ו-100 מיליון שקלים. זה מה שיגידו לכם. לכן קק"ל נגמר. מאותו רגע זה נגמר. צריך להפסיק עם הדבר הזה. אם משרד החקלאות אומר מי מתקצב אותנו, אני כבר שומע שכולם באים לכאן ומי משלם את המחיר? המו"פים. מי משלם? החקלאים. משרד החקלאות מייצג את החקלאים ולא את הודו, לא את סין ולא את איו"ש. הוא מייצג את כל החקלאים. זאת הסיסמה, כולם גאים בחקלאות של מדינת ישראל. שר החקלאות גאה, אין מלים בכלל, אבל למה הוא לא חתם על ההסכם של החטיבה להתיישבות מול דינה זילבר לפני שנה? זה היה פותר גם את הבעיה של העברת התקציבים. הכול פוליטיקה. זה מוציא אותי מהכלים.

לכן אנחנו צריכים לדרוש להתחיל לנהל, שתהיה כתובת אחת למו"פים, שיכפילו את התקציב. תפסיקו לדבר על תקציבים קטנים. אתם לא מבינים, צריך להכפיל את התקציב כי התשואה שיש היא לא ניתנת למדידה, זה משהו שהוא לטווח של עשר, 15 ועשרים שנים. כך עובדים המו"פים, אלא מה? המדינה היא סטרט-אפ. אנחנו יודעים להקים, למכור את הסטרט-אפ ולא יודעים להקים תעשייה. לכן אנחנו כמדינת ישראל לא מסוגלים לבוא ולהסתכל עשר-עשרים שנים קדימה. בגלל זה אין אסטרטגיה.

אני חוזר ואומר שוב שהמו"פים הם הלב הפועם של הגידולים שהחקלאים יעשו עוד שנתיים ועוד שלוש וארבע שנים. כשיש את מו"פ אשכול שהוא מו"פ ברור שנמצא שלושה קילומטרים מרצועת עזה, תסלחו לי, אני בגאווה אומר את זה ואנחנו מוציאים את העיניים לשכנים שלנו כל פעם שהם יורים עלינו, ואנחנו מוצאים זן חדש, זאת המלחמה שלנו מול האויב. זה מה שלימדו אותנו אבל גם את זה רוצים להרוג? מדברים על ציונות אבל לא עושים כלום. זאת ציונות אמיתית שצריכה לבוא ולפתח את כלל האזורים.

דרך אגב, זאת ציונות שלא מבדילה בין ערבים לבין יהודים לבין דרוזים לבין אף אחד וזה הדבר החשוב.

אני מתנצל שאני יוצא כי אני צריך להיות בוועדת הכנסת.

יש לי בעיה. אני אומר אתכם ואני מכיר את אגף התקציבים כבר כמה שנים. אתם רואים את הכול תמיד דרך החור של הגרוש. זה לא התפקיד שלהם כי התפקיד שלהם, יש להם צוות מקרו והם אמורים לראות את הדברים בראיית מקרו. בסוף בואו נסתכל גם דרך החור של הגרוש. שמו כאן – לדעתי את מועצה אזורית תמר - את כל המו"פים.

לא. אלה כל המועצות.

אנחנו רואים שהתקציב של המו"פים משנת 2007, בסוף סך כל התקציבים בהתפתחות של התמיכות של הממשלה וקק"ל, אותו הדבר, חוץ מ-2014 בה הייתה קפיצה ועכשיו יש צפי לירידה. שתבינו מה המשמעות של המו"פ הזה והיא הרבה מעבר לכל מה שהראו לכם גם בתוצרים שלו, גם בזה שהוא מוכר אחר כך ובזה שהוא מכניס כסף אחר כך. המשמעות שלו לישובים האלה היא קרדינלית. היכולת של הישובים האלה בפריפריה לגייס תושבים אליהם מושתתת על זה. אנחנו עשינו פרויקט במשרד הקליטה יחד עם מועצה אזורית תמר שאף אחד לא האמין בו. כל מה שהיינו צריכים לעשות זה להשקיע כסף בזה שיהיו שם בתים כי גם שלושים שנים לא בנו בתים. בתוך חצי שנה הגיעו לשם 15 משפחות של עולים מכל העולם. אגב, לא ממדינות מצוקה אלא הגיעו מארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה וגם מרוסיה. הגיעו 15 משפחות וכבר עכשיו מריצים שם את המחזור השני וזה ישוב שלא צמח כך כבר שלושה עשורים.

אנחנו יכולים להשקיע מסביב המון כספים אבל את הדברים האלה אתם לא רואים ולא מודדים. אלה פשוט סכומים קטנים. אנחנו מבזבזים את הזמן שלך וגם את הזמן של הוועדה כדי לדון על איך לא העבירו עשרה מיליון שקלים, 15 מיליון שקלים למו"פים החקלאיים. זאת בושה וחרפה. זה צריך להיות משהו שהוא בבסיס התקציב ולא צריך להיות משהו שרודפים אחריו כל שנה וכמובן גם הרבה יותר גדול. ההשלכות של זה, השלכות הרוחב של זה כמו שאנחנו מכירים את המונח הזה, הרבה יותר משמעותיות מהשלכות הרוחב של שלושים מיליון שקלים ששמים אותם בבסיס התקציב המשרדים.

כל דבר שכרוך בו מחקר מדעי במיוחד באזורים המרוחקים, אני שונא את המילה פריפריה. בדרכי לכאן קיבלתי משהו שכתוב בו פריפריה ואני הערבי כאן לוקח על עצמי למצוא מילה בעברית. אני מזכיר לכם שכולם משתמשים בזה אבל זה יהיה דיון אחר, דיון לשוני.

כל דבר שכרוך במחקר מדעי באזורים האלה, אני חושב שאם אתה מדבר על אגף התקציבים, יש מה שנקרא מושג תשואה להשקעה, תשואה להוצאה. אין תשואה יותר גבוהה על כל שקל שמושקע במחקר מדעי, דווקא באזורים האלה, מאשר התשואה הזאת. אני יכול להוכיח לך את זה.

אני בעצמי הקמתי מו"פ אזורי בגליל. הוא התחיל בעלבון והיום הוא נמצא בשפרעם. הוא הפך להיות המוביל בין 11 מו"פים. הוא צמח מהשורשים. לא הזדקקנו לא לתמיכה לא של ציונות ולא של אזורי עדיפות אלא נלחמנו על כל אגורה. באנו מהמוסדות האקדמיים הכי טובים בארץ ובעולם. לא מובטלים שלא מצאו עבודה אלא יש אנשים שחזרו מחברות מובילות לתרופות בארצות הברית ובאו לעבוד במו"פ הזה והוא הוכיח את עצמו. נוסדנו ב-1995 ופועלים כבר 21 שנים. הוא נמצא היום בשפרעם ואתם מוזמנים לבוא ולבקר.

זה מו"פ מדעי.

כן, אבל עסק גם בחקלאות.

אני מכיר אותו. כן.

לצערי הוא לא ממומן ואין אף מו"פ מחקרי בחקלאות במגזר הערבי.

אני רוצה להפתיע אותך. בקדנציה הקודמת, עת שר החקלאות היה יאיר שמיר, סיכמנו ויישמנו בתכנית של החומש הדרוזית חמישה מיליון שקלים להקמת מו"פ דרוזי בגליל וזה הופיע בתכנית החומש. אבל קרה שהיינו באופוזיציה בהתחלה ואז החליפו את החמישה מיליון שקלים ונשאר רשום שם מו"פ ושמו את המו"פ בסוגריים, כבישים חקלאיים. לקחו את חמישה מיליון השקלים לכבישים חקלאיים והורידו את חמישה מיליון השקלים למו"פ.

לפחות עשו את הכבישים?

עדיין לא עשו את הכבישים ואת המו"פ עדיין לא הקימו.

האוצר נותן אגוזים למי שאין לו שיניים. זאת מסורת של האוצר.

אני מביא לכם דוגמה אחת מדברים שנעשו בעניין צמחי מרפא. ידע של מאות שנים שהצטבר אצלנו ושלושה-ארבעה דוקטורים התמחו בזה ונעשה מזה עוד פרויקט ועוד פרויקט ועוד חברת ייצור וייצוא בה היה שותף גם הון מחוץ לארץ. הכול מכפר כנא ומשפרעם לא במכון וולקני. אני חושב שזה ראוי. זה הכי חשוב כדי להבטיח יציבות. אני יודע שיש דברים שנאבקים עליהם כל שנה וזה בקול קורא וכסף תחרותי, וזה בסדר, אבל את המסה, את התקציב שיבטיח את ההון האנושי הבסיסי שלא החוקר שהוא יכול להית גאון אבל חרד למשכורת שלו ואם הוא יהיה מועסק בהמשך, זה צריך להיכנס לבסיס התקציב. אם זה מקק"ל או ממקור אחר, לא יודע, אבל צריך לאגם את המשאבים ולהחליט שהמו"פ, תקציב הבסיס שלו הוא כך וכך מיליוני שקלים, כך וכך תקנים, בשנה הבאה יהיה כך וכך ובשנה אחרי כן יהיה כך וכך. לפחות שלוש שנים קדימה. האנשים שהתחילו אצלי באגודת הגליל הם עדיין שם אבל הם היום פרופסורים במכללת תל-חי ופרופסור אחד במכללת אורט בראודה בכרמיאל. מתחרים על האנשים האלה אבל האנשים האלה בסוף יברחו מאותה פריפריה וילכו למוסדות האקדמיים הכי טובים.

למה לשלוש שנים?

לפחות לשלוש שנים. אני מתפשר על שלוש שנים. צריך חמש שנים עד שבע שנים.

מו"פ צפון. אלקנה.

תודה ליושב ראש. אני מודה לחברי הכנסת קודם כל על האמירות החזקות כי באמת העבודה הזאת של המו"פ, ואנחנו מציגים את זה במצגת, זה מה שמניע את החקלאות בסופו של דבר. לכן העניין הזה חשוב. חוסר הוודאות הוא הדבר הכי קשה. כאשר אתה קולט חוקרים ואתה רוצה לייצר ידע וכל שנה אתה צריך להיאבק על בסיס התקציב, על בסיס היכולת לעבוד זה לא מאפשר למעשה לעבוד וחוקרים טובים בורחים מזה. אם רוצים חוקרים בפריפריה, חייבים להבטיח את העסק הזה ביציבות.

הצגתי במצגת את התהליך. התהליך התחיל ב-2007 אז הממשלה נכנסה. דרך אגב, אז היו שלושה משרדי ממשלה ואחר כך זה פוצל בין פיתוח אזורי לנגד וגליל. המציאו עוד המצאה. היו רק שלושה משרדי ממשלה עת ההחלטה הזאת הוחלטה בימיו של שמעון פרס שהיה שר לפיתוח אזורי ושר הנגב והגליל. היה כבר תיקון בתקופתי של יאיר שמיר כשר החקלאות בשני אלמנטים כאשר יש אלמנט אחד שלא מופיע כאן. אז הוחלט גם לתת תמיכה לקליטת חוקרים צעירים בפריפריה בהיקף תקציבי של כ-12 מיליון שקלים לשלוש שנים וגם זה לא מופיע. זאת אומרת, זה נעלם. למעשה אנחנו יורדים גם ב-15 מיליון שקלים שאנחנו עובדים עליהם כל כך קשה.

זה לא נעלם. זאת הייתה תכנית לשלוש שנים – 2014, 2015 ו-2016 – ובדיוני תקציב 2017-2018 זה - - -

חייבים לחדש את זה.

כדאי שהדברים שלך לא ייבלעו. דבר מסודר.

אני אומר שחייבים לחדש את זה. מבחינה מדדית, ואני מציג את זה כאן, כאשר אנחנו יורדים ל-15 מיליון שקלים שאחרי מאבק כנראה שמובטחים, עוד לא נאמר בצורה פורמלית, לשנת 2016, אנחנו מגיעים לירידה של למעלה מ-25 אחוזים בהשוואה לבסיס התקציב עם כוח אדם והשכר במשק שעולה. העלויות האחרות, התשומות בחקלאות עולות עוד יותר וזה מוצג כאן בגרף ואנחנו נשארים עם אותו תקציב. למעשה היכולת שלנו לתפקד הולכת ויורדת. זאת המשמעות.

מה שלמעשה נדרש לשנים 2017-2018 – וכמו ששר החקלאות לפחות באמירות בעל פה אמר שהוא עוד ינסה לתקן תיקון ב-2016 לגבי ההתאמה של התקציב לסיטואציה של רמת ההוצאות – להסדיר את התקציב בבסיס התקציב של משרד החקלאות בצורה מוסדרת ולהתאים אותו לצרכים של האזורים. אני אומר בעניין הזה, ואני מתחבר גם לחברי הכנסת, במיוחד לחבר הכנסת חמד עמאר שפעל ופעלנו יחד אתו, ודרך אגב, עשינו פעולה גם במגזר הדרוזי וגם במגזר הערבי וצריך לחזק את הדבר הזה. כי החיבור הזה, אנחנו עובדים עם מו"פ הגליל ובעניין הזה יש לנו שיתופי פעולה וזה בהחלט מחבר את הפריפריה בלי הבדל של יהודים וערבים. העסק הזה פשוט צריך לעבוד.

בסופו של דבר, גם לגבי הקק"ל. חבר הכנסת ילין אמר את זה. הקק"ל, זה כסף לא מובטח לאורך זמן. הממשלה, כשהיא מחליטה החלטות ומכניסה אותן לתקנות, זה עובד לאורך שנים. תודה.

תודה. ראש המועצה האזורית ערבה.

שלום. קודם כל, תודה לאיתן ברושי שהביא את הדיון הזה למליאה וליושב ראש שהצטרף להצעה. הגיעו לכאן נציגי מנהלי המו"פים וראשי מועצות מרמת הנגב, הערב, חבל אילות, גליל עליון, עמק המעיינות, מכל קצוות הפריפריה.

עודד קודם שאל למה אנחנו מבזבזים את הזמן על הדיון הזה. אנחנו הגענו מהפריפריות הרחוקות ולאורך שנים אפשר להשתגע מהמצב הזה שתקציב המו"פים מפוזר בשלושה-ארבעה משרדי ממשלה.

זה פטנט של האוצר. מפזרים את זה בין המשרדים בתקווה שזה ילך לאיבוד היכן שהוא.

כן. אפשר להשתגע.

ושולחים את מנהלי המו"פים לקבץ נדבות.

צריך להיות משרד אחד שמקבל את התקציבים.

כשאנחנו באים למשרד אחד, שולחים אותנו למשרד השני.

אני דיברתי עם שר החקלאות ושר החקלאות אמר לי בשנת 2015 הוא העביר את כל הכסף ולא קיבל ממשרד כלשהו. אני מבין שגם השנה זה הכיוון ולכן אנחנו צריכים עכשיו – והאוצר נמצא כאן – לרכז את זה במשרד אחד. הרי האוצר מעביר לאותם משרדים ובמקום לפזר את זה בין כמה משרדים, שזה יהיה במשרד החקלאות והוא יהיה אחראי על כל הנושא הזה.

בעצם פועלים גופים עם עשרות עובדים ואנחנו לא יודעים אם אפשר לשלם משכורות בסוף החודש. אפשר להשתגע מהמצב הזה. זה יוצר גירעונות של מאות אלפי שקלים במועצות האזוריות ובגופים האחרים שהמו"פים פועלים בהם. באמת אני לא רואה שום סיבה בעולם לא לרכז את זה במשרד אחד ונשמע לי הכי לגיטימי שזה משרד החקלאות.

דבר שני. תקציב המו"פים הוא קבוע. הוא 15 מיליון שקלים כבר לאורך הרבה מאוד שנים. אלה כספים מאוד קטנים יחסית לתפוקות שהמו"פים האלה מייצרים. אנחנו מבקשים לראות איך אפשר להכפיל את הסכום הזה מ-15 מיליון לשלושים מיליון שקלים בשנה.

דרך אגב, קק"ל, את הכספים שלה מעבירה לאורך השנה בצורה מתוזמנת.

השנה הם התעכבו.

השנה הם התעקשו, אמרו שעד שהממשלה לא משלמת, הם לא משלמים. זה לגיטימי. זה היה ההסכם.

הם למדו מאחרים.

שני דברים עיקריים אנחנו מבקשים. האחד, לאגם את התקציב במשרד אחד, במשרד החקלאות, והדבר השני, להעלות את תקציב המדינה לשלושים מיליון שקלים ואני מקווה שגם קק"ל תעלה את המצ'ינג שלה לשלושים מיליון שקלים. תודה.

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל לברך אתכם, בחרי איתן ברושי ואותך אדוני היושב ראש, על היוזמה הזאת. צריך להעלות את הנושא הזה לסדר היום.

בתפקידי הקודם כיושב ראש ות"ת עסקתי רבות בקידום המחקר בכלל וניסיתי גם לקדם כמה שניתן, זה לא באקדמיה, אבל יש ממשקים, גם את המחקר ההוא. אני רוצה לומר שבמדינת ישראל המחקר היישומי באופן כללי ובפרט המו"פ החקלאי, זה ששוכן בפריפריה, הוא ילד יתום. צריך להבין שהמחקר הגדול המשמעותי, האקדמי והמדעי, נעשה במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה אבל המו"פ החשוב שנעשה במרכזים האלה, הוא מחוץ לתחום ואין לו אבא ואימא ברורים. על כן הוא נופל בין הכיסאות. אין תכנית ארוכת טווח, אין ראייה של פיתוח דור העתיד של החוקרים מהיכן הם יבואו ואיך ניתן לשלב אותם וכפי שנאמר כאן, התקציבים הם די מגוחכים. בסופו של יום כשאנחנו מסתכלים על העלויות של מחקר מתקדם כיום, אלה סדרי גודל אחרים לגמרי. אלה מרכזים יתומים גם מבחינת העובדה שהם יושבים בדד ולא נפתחים ערוצי שיתוף פעולה הרבה יותר אינטנסיביים שהיו צריכים לקרות עם המרכזים המדעיים האקדמיים ומרכזי המחקר האחרים.

זה מצב בלתי סביר במדינה שחרטה על דגלה את הקדמה הטכנולוגית ואת הקדמה המדעית כאחד הנכסים המעטים שיש לנו במדינת ישראל לכל דבר ועניין.

כל הכבוד איתן וכל הכבוד לך אדוני היושב ראש על היוזמה הזאת כי כרגע צריך לעשות מהלך שמתבקש. צריך לתת את הדעת לנושא היותר עמוק והוא איך אנחנו נערכים כדי לקדם את זה. לא צריך להשתולל מבחינה תקציבית. תכנית רב שנתית כפי שצריך וגם הגדרה ברורה של אחריות. העניין הזה של הפיזור, אין דבר יותר גרוע למוסדות מחקר שהם צריכים להסתכל קדימה. בכלל, מחקר זה דבר שלוקח זמן ואתה צריך אופק ברור. לא יכול להיות שאתה תהיה תלוי כל הזמן בחסדיו של שר זה או מוסד אחר.

אני מבקש, איתן, כיוון שהנושא הזה בוער בעצמותיך, ובצדק, וממך אדוני היושב ראש, צריך ליזום דיון עמוק על איך צריך להשתית את המחקר המו"פי האזורי במדינת ישראל לשנים הקרובות.

תודה רבה. יורם קרין.

שלום לכולם. אני ראש מועצה אזורית עמק המעיינות. נמצא כאן ציון דאקו, מנהל המו"פ שלנו. אני קודם כל מודה לאיתן ברושי ולך אדוני היושב ראש. תמשיכו להחזיק את הדגל הזה כי לא מחזיקים אותו. אנחנו מבקרים כאן בכנסת בשבוע הזה ומנהלים מאבק בכל הגזרות בחקלאות. יום אחד אנחנו מגיעים בגלל שרוצים להוריד מכסים על הדגים ועל הפטם, יום אחד מגיעים בגלל מחירי המים, יום אחד מגיעים בגלל המו"פים בחקלאות. בעיני, זה אחד הדברים החשובים במדינת ישראל וצריך פעם אחת ולתמיד להסדיר את זה.

אני לא אקרא לזה פריפריה אלא אני אומר ההתיישבות לאורך גבולות המדינה. אין התיישבות בלי חקלאות ואני חושב שזה ברור לכולם ואין חקלאות בלי מו"פים חקלאיים. אי אפשר לקדם תעשייה כלשהי ושום דבר בלי להשקיע תשומות במו"פים. המו"פים האלה אצלנו מחזיקים את ענף המדגה, את ענף התבלינים ועוד נושאים מאוד חשובים שבלעדיהם לא תהיה חקלאות וצעירים לא יחזרו לפריפריה.

לכן חייבים, דבר ראשון וקודם כל, לא לשכוח להעביר את התקציב שוטף שהוא כבר באמצע השנה. לתת הוראה שזה יעבור מחר בבוקר. שנית, להעלות את התקציב לשישים מיליון שקלים, שלושים ושלושים מיליון. אלה עדיין סכוומים קטנים מאוד. להכניס את זה לבסיס התקציב לכל השנים הבאות ושמשרד החקלאות יוביל את זה.

אנחנו קוראים לכם להתעשת ולעשות את זה. בסוף זה מה שיקבע את גבולות מדינת ישראל. תודה.

תודה. ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמואל ריפמן.

אני בסך הכול רואה שראשי ממשלות מתגאים בחקלאות הישראלית. יש לי הרגשה שזה הולך להיגמר. ראש הממשלה מסביר את החשיבות של החקלאות הישראלית, הוא יורד לאפריקה ואין לי ספק שזה נושא מרכזי באפריקה, החקלאות, ובסופו של דבר היום אנחנו נמצאים בסוף יולי וחלק גדול מהמו"פים לא קיבלו תקציב ל-2016.

לא יודעים מה התקציב שלהם.

כן. יש תירוצים, יש סיבות, קרן קיימת וכך הלאה וכך הלאה.

יוצא לי לטפל ב-18 מו"פים פריפריאליים והם עומדים לקרוס. מה זה לקרוס? זה להפסיק מחקרים ולפטר אנשים. זה בלתי סביר. את הסאגה הזאת צריך לסיים. את הסאגה הזאת שתקציבים לא מועברים למו"פים צריך לסיים. אי אפשר לחכות עד סוף השנה. אני לא רוצה להתייחס לחשיבות של המחקר והפיתוח בחקלאות אבל אני מציע שתקציב כל שמונת המו"פים, שלושים מיליון שקלים. אני חושב שלא היה מזיק להגיע להחלטה – אנחנו ערב הגשת התקציב – להגדיל את התקציב. הנושא הזה הוא לא רק היכולת של מדינת ישראל להראות לעולם השלישי שהיא יודעת לייצר חקלאות. היי-טק זה חשוב אבל חקלאות היא מוצר בסיסי.

אני מודה לחבר הכנסת ברושי על הדיון וכמובן ליושב ראש. תודה.

תודה לך. אני רוצה להתחיל לסכם אבל לפני כן לשמוע את קק"ל כי הנושא של קק"ל הועלה כאן. לאחר מכן אני ארצה לשמוע את משרד החקלאות.

אני ממונה על המו"פים האזוריים לפריפריה מטעם הקק"ל. אני צריך לדאוג להפעלה של המערכת בשיתוף עם איש משרד החקלאות. קרן קיימת העמידה ב-2014 סכום של 18 מיליון שקלים, שלושה מיליון שקלים מעל ה-15 מיליון שקלים, בתנאי שמשרדי הממשלה ישלימו את השלושה מיליון שקלים. בשנת 2014 הסכום הזה הושלם. בשנת 2015, קרן קיימת הוסיפה מיליון וחצי ללא תוספת של משרדי הממשלה. בשנת 2016 כנראה שלא תהיה תוספת בגלל זה שלא מעמידים מול הסכום של הקרן הקיימת גם את הסכומים של משרדי הממשלה. הקשיים במו"פים גדולים מאוד בהפעלה.

לשנת 2016 העברתם את הכסף?

ב-2016 הועברו שלושים אחוזים מהכסף ויש התניה. הוסיפו לחוזה התניה האומרת בתנאי שמשרדי הממשלה יעמדו בהתחייבות שלהם. אם הם לא יעמדו בהתחייבות שלהם, לא ישלמו את התשלום השני. עד כדי כך. זה מעמיד אותנו, את מנהלי המו"פים ואת ההפעלה שלהם, בסימן שאלה גדול. אנשים נמצאים בחוסר ודאות. התכנית ל-2017 נעצרה כי אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-2017 וברור שזה אמור גם לגבי 2018. אנשים שבאים לעבוד במו"פים ומרגישים את חוסר היציבות, או נמנעים מלבוא אנשים חדשים או שרוצים לצאת ולמצוא להם אלטרנטיבה אחרת.

מה שנעשה במו"פים, כל הפיתוחים הם פיתוחים שמו עברים מיד לחקלאים והידע שנוצר במו"פ פתוח לכל חקלאי ישראל ללא תשלום. זאת אומרת, מה שנוצר במו"פים האזוריים ניתן למימוש בכל המקומות האחרים וזאת תרומה לא רגילה לחקלאות ישראל או לייצור החקלאי.

קרן קיימת רואה במו"פים האזוריים יעד מרכזי שלה מפני שזאת התיישבות, זאת הכשרת שטחים, זה איגום מים, זה לשמור על המתיישבים כי אם מתיישב שלא מרוויח יוצא מהמערכת, קודם כל צריך להביא מישהו אחר כדי שיתפוס את מקומו ולוקח זמן עד שמוצאים אותו, וכל הכסף שהושקע בו הלך לטמיון. לכן יש חשיבות רבה מאוד שיהיה אופק.

חקלאי שלא מרוויח, לא יישאר באזור. זה ממש קיומו. אנשים אומרים שטוב להם בפריפריה, הם חיים טוב, הם רוצים להיות שם, אבל אם החקלאי לא ירוויח, הוא יעבור בשלב מסוים לתל אביב. לכן זה חשוב מאוד.

הקרן הקיימת רואה חשיבות רבה מאוד במו"פים האזוריים.

מה שחשוב לעכשיו זה שהעברתם רק שלושים אחוזים מהתקציב. בוא נשמע את משרד החקלאות ואחרי כן נשמע את האוצר כי אני רוצה שכסף יעבור. אם רק שלושים אחוזים מהתקציב הועברו, זה פחות מחמישה מיליון שקלים.

יש התניה.

אבל משרד החקלאות כבר העביר חמישה מיליון שקלים.

שלושים אחוזים. אנחנו נמצאים במצב שיש התניה בחוזה של קרן קיימת עם המו"פים - ויכול להיות שלמו"פ יש חוזה בנפרד – שהכסף של קרן קיימת ישולם, המשך התשלומים, בתנאי שתהיה התחייבות משאבית של משרד החקלאות שכל הכסף ישנו ויועמד לרשות המו"פים.

תודה רבה. משרד החקלאות.

קודם כל, סוף דבר תחילה. 2016 כבר נסגר. הגענו לסיכום עם האוצר והאוצר גם עזר לנו כדי להגיע לפתרון ולהביא את תקציב 2016 במלואו, את ה-15 מיליון שקלים שמשרדי הממשלה חייבים, כמו ב-2015.

אני רוצה לפתוח סוגריים ולהגיד לגבי התניה עם קק"ל שהשר סגר עם יושב ראש קק"ל, עם עטר, עוד לפני שבעצם הגענו לסיכום התקציבי שנביא את מלוא ה-15 מיליון שקלים שלא תהיה התניה אבל זה פחות משנה כרגע. זה כבר מופיע בפנייה התקציבית שצריכה להיות מוגשת לוועדה. אנחנו נשמח ברגע שהיא תתקדם. כרגע היא בסבב השני באגף התקציבים ואז היא תוגש לוועדה ונודה על העזרה שלכם כדי לקדם. אז נעביר את התקציב בהתאם לנהלים, דוחות ביצוע, ונעביר את תקצוב 2016 במלואו ואז זה בעצם יפתור את הבעיה של המצ'ינג של הקק"ל.

מה לגבי 2017-2018?

אני מסכים עם כל מילה שנאמרה. צריכה להיות ודאות תקציבית למו"פים וגם להגדיל את התקציבים. התחלנו את דיוני התקציב כבר בשבוע שעבר עם השר ועם המנכ"ל מול אגף התקציבים. הבוקר ישבנו עם רפרנט חקלאות. בדרישה התקציבית של המשרד כרגע מופיעים עשרים מיליון שקלים לבסיס התקציב של משרד החקלאות כדי שיהיה את העוגן ואת הוודאות. אני אפתח ברשותכם עוד סוגריים ואומר שמעבר לתקציב המובטח למו"פים, שאלה ה-15 מיליון, כמה שנסגר, השלושים מיליון, משרד החקלאות שם כל שנה שישים מיליון שקלים חדשים בקרנות המדען הראשי בקולות קוראים כאשר בעצם זה תהליך תחרותי והמו"פים יכולים גם להתמודד באופן תחרותי ולהגדיל גם ממקורות נוספים של הממשלה את תקציבם ולהוסיף את החוקרים.

בנוסף אלקנה אמרה שב-2014 באמת היה תקציב מיוחד של 12 מיליון שקלים לגיוס חוקרים חדשים למו"פים. גם זה מופיע בדרישות התקציב החדשות ל-2017-2018 כדי להוסיף חוקרים חדשים כי הכוונה היא לתת להם את דמי ההתחלה לחוקרים החדשים להתחיל במחקרים אבל שבהמשך, בשנה הרביעית והחמישית, בעצם יתחרו על קרנות תחרותיות והמטרה של 12 מיליון השקלים החדשים בשנת 2017 היא לקלוט חוקרים חדשים ולתת להם את דמי ההתחלה.

צריך גם להתמודד על הקרנות התחרותיות גם בתוך משרד החקלאות וגם בקרנות האחרות שיש למחקר החקלאי.

תודה רבה.

אני מנהלת מו"פ בקעת הירדן שפועל מאזור מחולה עד אזור מצפה שלם ואחראי על בקעת הירדן וצפון ים המלח. כולנו שם אנשים שעוסקים בחקלאות, בערך שבעים אחוזים סביב החקלאות.

כולם אמרו את אותו הדבר וציינו את החשיבות. כמנהלת מו"פ, והזכיר את זה יורם קרין והזכיר את זה אייל, אי אפשר לנהל מקום שאין לך תקציב וזה משני היבטים, גם שכר וגם המחקר עצמו. אנחנו עוסקים בחקלאות. זאת לא מכונה. אם אני סוגרת משהו בכרם, הכרם ימות. לכן יש חשיבות להכניס את כל הנושא התקציבי. - ואני עכשיו לא מדברת על גובה התקציב - לבסיס התקציב כאשר יודעים את מהלך התשלומים ומה שיהיה.

תשובה לאסף. זה מופיע בדפים. אנחנו גם מתחרים על כספים מהמדען הראשי. יש כספי מגדלים שגם זה תחרותי דרך מועצת הצמחים. יש מקורות מול חברות שאנחנו מקבלים אבל הכסף הזה שדובר והוחלט בשנת 2007 – וזקנתי וכבר ראיתי אז – המטרה הייתה שהוא יהיה בבסיס התקציב. לא הצליחו וכל שנה אנחנו מחדש רודפים. היום אנחנו ביולי, לפני שנה בנובמבר אמרו לנו מה יהיה התקציב. אי אפשר לנהל מקום, אי אפשר להתחייב בצורה כזאת.

אם יעשו את זה לגבי 2017 ו-2018, בשנת 2019 שוב נצטרך לרוץ.

האוצר.

אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו של אסף. 2016 בסיכום תקציבי מול משרד החקלאות.

בעזרת האוצר. לפעמים אתם בסדר.

הנושא נפתר וזה יוגש בפנייה התקציבית הקרובה לוועדת הכספים ואנחנו מקווים שתדונו בפנייה ותעבירו את הכסף.

אני חבר ועדת הכספים. אתם תקועים במיליארדים של העברות. עכשיו אתם תתנו את זה בכך שיעבירו את אחרון השקלים של מה שאתם לא מדווחים?

אנחנו נגיש את הפנייה.

מתי?

הפנייה התקציבית של המשרד התעכבה בגלל הסיכום התקציבי.

מתי תהיה הפנייה?

היא נמצאת בחתימות השניות בסבב של אגף התקציבים. אנחנו מקווים שבשבוע הבא היא תגיע לסדר היום.

מתחייב כאן שביום שני בישיבת ועדת הכספים הראשונה בשבוע הבא, תהיה ההעברה הזאת.

לא. היא לא מונחת.

היא צריכה להיות מונחת.

יש כאן אנשים רציניים.

יש בעיה של לוח זמנים. איתן צודק. אנחנו באוגוסט ואין לנו כסף לשלם משכורות. זה צריך להיות משהו קריטי ומיידי.

לא באנו לכאן כדי להנציח מצב לא תקין.

אנחנו ננסה לעזור. ברגע שיהיה הבסיס, אנחנו ננסה לשבת ולהחריג את התקנה ולשחרר את הכספים.

אני מבקש שייאמר בסיכום שתימצא דרך. כשאתם רוצים, אתם יודעים לעשות את זה. שר האוצר קם בבוקר ומוריד מכסים על דגים, הוא לא שואל שום דבר אלא הוא פשוט קם ועושה את זה. תעשו את זה ביום שני. שזה יגיע לכאן ביום שני ואני אסכם את זה עם גפני בעזרת היושב ראש הנוכחי כדי שזה יעבור ביום שני. תעשו משהו לא שגרתי. אתם לא מבינים שאי אפשר להחזיק אותם כך יותר? תארי לעצמך שהמשכורת שלך הייתה מתעכבת.

אני מבינה אבל עם זאת יש פרוצדורה.

נשבור את הפרוצדורה.

פרוצדורה שנחתמה מול ועדת כספים. אנחנו חייבים להגיש את הפניות.

תגישו אותן עכשיו, בעוד שעה.

הפנייה התקציבית תוגש ברגע שיהיה אפשר להגיש אותה.

הכי מהר שאפשר.

אחרי שהיא עוברת את כל החתימות הנדרשות.

תודה רבה. נציג קק"ל העלה כאן נקודה מאוד חשובה. הוא דיבר על כך שבשנת 2014 הם הוסיפו שלושה מיליון שקלים ובשנת 2015 עוד מיליון וחצי. אני קורא לקק"ל, נושא המו"פים הוא מאוד חשוב, להעלות את התקציב ל-25 מיליון שקלים. אם אנחנו נצליח להעביר את זה ל-25 מיליון שקלים והמדינה, ואנחנו כוועדת הכספים, נעבוד מול האוצר כדי להעלות את זה ל-25 מיליון שקלים, אנחנו יכולים לדבר על חמישים מיליון שקלים שיעברו למו"פים. זה אחד הדברים שאנחנו רוצים.

בשמחה.

נציג הקק"ל אמר בשמחה.

אנחניו נצביע כדי שלא יהיה ספק.

אנחנו נצביע על הסיכום.

כן. שיהיה בפרוטוקול. גם לרכז את הכול במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בדיוק. אני מסכם את הדיון. קודם כל, אני רוצה להודות לך על היוזמה שלך ועל הדיון ואכן הצטרפתי אליך.

אני מודה לך.

אני רוצה להודות לכל הנוכחים שהגיעו לדיון בנושא. אני רוצה להודות למשרד החקלאות כי הבנו שהכסף אצלו במשרד. אני פונה לאוצר כדי למצוא את הדרך הכי מהירה כך שבשבוע הבא תונח הפנייה התקציבית בוועדת הכספים על מנת שנסגור את שנת 2016 ושהקק"ל יעמוד מול האוצר ויעביר את שאר הכסף שהוא אמור להעביר ל-2016.

אני לא מתחייב בשם הקק"ל. צריך לפנות לקק"ל כדי לקבל את ההתחייבות.

אם המדינה תעמוד, ואני מקווה שתעמדו בזה.

אני פונה לאוצר ולחקלאות שהכסף יהיה בבסיס התקציב בשנת 2017-2018 והוא יהיה מרוכז במשרד אחד, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ולא יהיה מפוזר בשאר המשרדים.

אני פונה אליכם להגדיל את התקציב, גם בקק"ל, ל-25 מיליון שקלים וגם למשרד החקלאות שיגדיל ל-25 מיליון שקלים וכך אנחנו יכולים לשמור על המו"פים האזוריים שלנו, של מדינת ישראל ולפתח את החקלאות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.