הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ו (01 באוגוסט 2016), שעה 9:30

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016, בדבר העברת בעלות לציי רכב

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

קטי מורלי - מנהלת תחום תאום נהלים ורישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה SIXT

טל שרם - עו"ד, שלמה SIXT

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

יצחק דניאלי - מרכז קשרי צבור, איגוד לשכות המסחר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

לאה ורון

מוריה אביגד

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016, בדבר העברת בעלות לציי רכב

בוקר טוב לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת, דובר, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016, בדבר העברת בעלות לציי רכב. מה כל כך חשוב שהבאנו את זה עכשיו?

מאוד מאוד חשוב.

במסגרות התקנות שיש על שולחן הוועדה.

בגלל סעיף 93 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, כדי לעמוד בו.

אני אגלה לך סוד – את יודעת כמה דברים יש שאנחנו צריכים לעמוד בהם, שמשרדי הממשלה אמורים לעמוד בהם?

שהוא נכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים.

לא, ב-1 בינואר, הסעיף הזה.

לא, רישוי שירותים לרכב.

עוד שלושה חודשים וכמעט הכול פגרה באמצע.

זה בהנחה שהתקנות מוכנות ואושרו על ידי ועדת הכלכלה.

אם דידי פה עם חיוך כנראה זה אמור להיטיב עם בעלי ציי הרכב.

לאו דווקא, עם האזרחים יותר.

גם עם הציבור, תתפלא, הפעם אני בצד של הציבור.

היפה הוא שזה "גם".

הפעם אני על בצד של הציבור, אדוני היושב-ראש.

זה משרת את כולם, win-win.

מי מציג את התקנות?

התקנות האלה נועדו לתת מענה למספר מוגבל – 20 בערך – של גורמים בענף הרכב, שמבצעים כמות עצומה של העברות בעלות בכלי רכב, בעלי ציי רכב, אנחנו גם שמנו מספר של מעל 1,500 בשנה בממוצע, על פני שלוש שנים. הגורמים שנמצאים פה הם בעיקר חברות ליסינג והסוחרים שהם הטרייד-אין של היבואנים, שמגלגלים בעלות באלפי כלי רכב מדי בשנה. המצב הקיים הוא שהם, כמו כולם, אמורים לגשת עם הקונה יד ביד לסניף הדואר ולבצע שינוי רישום לרכב.

כמו שעושה אזרח.

ולבצע שם את העברת בעלות, ואם לא יד ביד עם האזרח אז עם ייפוי כוח ותעודת זהות מקורית. בפועל, במציאות, התהליך הזה לא קורה. הסיפורים שאנחנו שומעים על הפתרונות הם סיפורים מסמרי שיער. אני אישית מכרתי לטרייד-אין רכב שהיה רשום על שמי ועל שם בעלי, בעלי לקח אותו ובעלי חזר בלעדיו עם הרכב שקנינו במקום, עקבתי אחר העברת הבעלות ויום אחד הרכב שלי עבר. לא הייתי שם, לא חתמתי על כלום, בטח לא לקחו תעודת זהות. דברים נעשים מתחת לשולחן, זה מצב שלא מתקבל על הדעת.

מצד שני, התהליך הקיים מאוד מאוד מכביד לסוחרים שעושים כמות כזאת גדולה של העברות בעלות. המכירה נעשית בשלל עמדות מכירה ושיווק וסוכנויות של הסוחרים ברחבי הארץ, יש להם מורשי חתימה אחדים במקומות מסוימים, כלי הרכב בדרך כלל משועבדים עד לרגע המכירה כי כלי הרכב הם ביטחונות לאשראי העסקי שמקבלים, יש איזושהי בקרה של גורמים מרכזיים שפקידים לא ישחיתו דרכיהם ויבריחו רכבים. התוצאה היא שהעברת בעלות מידית, ברגע שהעסקה מבוצעת ואדם בא לחברת הליסינג לקנות רכב או לטרייד-אין ולקנות משם רכב, היא לא כל כך מעשית.

מכאן הגענו לתובנה שאפשר לייצר להם איזה הליך ממוחשב שבו הם יעשו את זה בעצמם, אך ורק על כלי רכב שרשומים על שמם. הם יחתימו, זה יהיה חסום להעברה של כל רכב אחר, נתחום בזמן את התקופה שבה הם יכולים לבצע את העברה, זה לא ימרח על פני שבועות וחודשים כפי שזה קיים היום אלא בתוך תקרה של שישה ימים. האינטרס המשותף, הן של הקונה והן של המוכר - - -

אותם שישה ימים שנקבעו בחוק שירותים לרכב.

נכון ומכאן הצורך.

אם הוא לא עושה את ההעברה?

אם הוא לא עושה את ההעברה הוא מפר את תקנות התעבורה, כל הפרה של תקנות התעבורה היא עבירת תעבורה שאפשר להעמיד עליה לדין פלילי. לבד מזאת, לקחנו לעצמנו את הסמכות שאם זה קורה שלוש פעמים אנחנו מנתקים את הקישור המחשובי. מאחר והקישור המחשובי הזה לבצע העברת בעלות הוא מאוד נוח, מאוד זמין, מאוד יקל עליהם, יש להניח שתהיה להם מוטיבציה לא להגיע למצב הזה, אז המקל והגזר יחד.

אנחנו הרי לא עוסקים פה באדם פרטי, אנחנו עוסקים פה בגופים שהעברת בעלויות היא נשמת אפם, אני חושב שצריך למצוא את הדרך לתת להם בראש יותר. הם אמורים להיות ראש וראשונים באמינות בפעולה הזאת, הסנקציה כלפיהם צריכה להיות הרבה יותר קשה.

יש לנו כאן שתי סנקציות – מה יותר סנקציה מדין פלילי? אני לא יודעת כמה זה יקרה. לכן אנחנו כאן בחדר הזה – בגלל הפוטנציאל של הדין הפלילי, אחרת לא היינו צריכים את אישורה של הוועדה.

אוקיי.

כמובן שהאזרח תמיד יוכל להגיש תביעה קטנה בעצמו.

נו, בחיאת, חוה, נשלח אותם לתביעות קטנות כל הזמן?

לקחנו לעצמנו סמכויות, הן מינהליות והן פליליות.

בסדר, הבנתי.

כשגילית שהרכב שלך פתאום עבר – מה עשית?

האמת, סיפרתי במשרד ומעבר לזה שום דבר כי אני התכוונתי למכור אותו.

את יועצת משפטית, למה לא עשית שום דבר?

קרו לנו כמה מקרים שכן הלכנו.

מה אתם מצפים מהאזרח הפשוט אם היא לא עשתה שום דבר?

בסוף גם ידעתי שהתקנות האלה בדרך.

עיסאווי, אני אגלה לך סוד.

בכמה מקרים מובהקים אחרים כן הלכנו.

אני התכוונתי למכור את הרכב, שלא יהיה ספק, התהליך לא היה.

נעשתה עבירה בלתי חוקית, שהרכב עבר בלי קיום הוראות החוק, שאלתי מה עשית.

נכון, סיפרתי את הסיפור ורציתי לקדם את התקנות האלה.

עיסאווי, אני אגלה לך מה הסוד – הסוד הוא שגם היועצת המשפטית של משרד התחבורה היא בת אדם. שכשקורה האירוע בן אדם אומר: מה זה וכו', הולך לישון, קם בבוקר: מה, יאללה, אין לי כוח לזה. ככה זה, כולנו.

אין לי כוח לזה.

אפילו לי לקח כמה ימים עד שנפל לי האסימון שקרה פה משהו לא בסדר.

כך, דרך אגב, גופים ממשיכים לעשות את כל העוולות שלהם. אתה חוזר ממילואים, קורה לך איזה אירוע, אתה חוזר מטיול ונוכח לאירוע, באת ממסעדה, היית במקום, אתה אדם רותח, אתה מגיע הביתה, התקררת, אתה ממשיך הלאה.

אחרת זה כל היום לריב.

נכון, אתה מוצא את עצמך כל הזמן בריב.

אז איך התקנות האלה יתנו הגנה לאדם הפרטי שקונה מאדם?

התקנות האלה לא נוגעות לעסקאות פרטיות. התקנות האלה עוסקות אך ורק כאשר בעל צי רכב – גם לא כשסוחר קונה רכב – אך ורק כאשר בעל רכב שמוכר בסיטונאות כלי רכב, מעל 1,500 בשנה, הוא יוכל, על הרכבים שלו בלבד, לעשות העברה כזאת.

וכאלה יש 24 בארץ?

בערך 20, משהו כזה, זה דינמי במעט.

קדימה, בואו נתחיל. יש עוד הערות למישהו?

עוד שאלה לפני שמקריאים: למה החלטתם דווקא להביא את זה עכשיו ולא לפני שנה או חמש שנים?

אנחנו עובדים על הפרויקט כבר ארבע שנים. אני עובדת על הפרויקט הזה כבר ארבע שנים, אתם יודעים שתחנות הצדק עובדות לאט. תודה לאל, הנה, חלומות מתגשמים.

מה החסמים שהיו לך בארבע השנים האלה?

תחלופה של מנהלי אגף, שאתה כל פעם מעלה מחדש; תחלופה של פונקציות באגף התקשוב, שהוא אחד האגפים הכי חשובים כשאתה רוצה לייעל תהליכים ולהעביר את זה לקטע הטכנולוגי; משרד המשפטים, שהם יסכימו באמת למה שאתה רוצה ויאמינו במה שאתה מאמין; אבל, הנה, זה קרה בסוף.

יש לך תשובה – בירוקרטיה.

אתמול בלילה עוד תיקנו את הנוסחים.

אני יכולה קצת יותר לפרט את העניין הזה. משרד המשפטים נדרש לשאלה איך מבטיחים את כספי הרוכשים, כי הרי מה שקורה בפועל – הוא חותם על עסקה עם מוכר הרכב, שהוא בעל ציי רכב, משלם את מטב כספו, משלם את מלוא שווי הרכב, אמנם מקבל את הרכב לאחזקתו, יחד עם זאת, שינוי רישום הבעלות לא מתבצע בפועל. זה יכול לקחת – בנוסח המקורי שהם הביאו לוועדה לא היתה מגבלה של זמן, הוא היה צריך לעשות מספר פעולות בתוך שישה ימים אבל רישום שינוי הבעלות לא התבצע בתוך שישה ימים – כרגע, בעקבות דין ודברים שלי עם הייעוץ המשפטי, הוחלט שזה ייעשה בתוך שישה ימים כפי שקבענו בסעיף של חוק רישוי שירותים לרכב. אבל, זו שאלה עקרונית איך מבטיחים את הכסף של הרוכש, זה הכול.

באותו חוק שאת מדברת כתוב איך מבטיחים את הכסף, אני אזכיר לך שכתוב בדיוק איזו ערבות צריך לתת.

אבל זה לא על רכב לא חדש, אין ערבויות על רכב שאיננו חדש.

בדיוק.

חוזר בי.

אני חייבת לומר שגם בנוסח הקודם היתה הוראה שצריך לבצע את זה על פני שישה ימים ורק בסיטואציה מאוד פינתית – שבתוך אותם שישה ימים, בין המסירה של הרכב והעסקה לבין המועד מרישום הבעלות, היה נכנס עיקול או שעבוד חדש – אז זה היה אמור להתארך. זאת אומרת, זה לא שזה היה בנוסח הקודם בלתי מוגבל. בעינינו, הסיטואציה היא די פינתית אבל היא היתה אפשרית ומצאנו איזשהו פתרון אחר.

כן אפשרית – זאת אומרת שהתקנות יגברו על לשון החוק?

לא.

עכשיו, בנוסח המתוקן, לא. אבל אני חושבת שדווקא במקרים שמוטלת הגבלה בתוך התקופה הזו אלה מקרים מאוד מאוד בעייתיים שלרוכש הרכב אין שום הגנה, הוא למעשה יכול למצוא את עצמו אמנם עם הרכב אבל אין לו שום הבטחה לכספים.

אבל היום הוא חשוף עוד יותר.

אני מניחה שאולי לא כדאי להתדיין על מה שהיה או לא היה.

אוקיי, חברים, הבנו את העניין הזה, בואו עכשיו נמצא את הדרך שבה אנחנו - - -

מגשימים את חלום חייה של הגב' קטי.

מגשימים את החלום, כן. בבקשה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לפקודת התעבורה (להלן-הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א (א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 284 1. בתקנה 284 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) -

(1) בפסקה (א)(2), אחרי "כי אין הגבלה" יבוא "כמשמעותה בתקנה 283(א)";"

זה עניין של התאמת נוסח פשוט. ההגבלה שנמצאת בתקנה 284, שבה אי אפשר לעשות העברת בעלות, היא אותה הגבלה שמנויה בתקנה 283 קודם.

אוקיי, עניין טכני.

גם פסקה (2) היא עניין טכני.

"(2) בפסקה (א)(2א), אחרי "בעל רישיון סחר", במקום "כהגדרתו בתקנה 291" יבוא "כמשמעותו בתקנה 291(ב) (להלן – בעל רישיון סחר)";"

זאת התאמה טכנית.

התאמה ניסוחית. (3), כן.

עכשיו אנחנו מגיעים למהות.

"(3) בסופה יבוא:

"(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 1500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן:"

איזה משפט.

כן, זה מסובך.

לא הצלחתם למצוא משפט פשוט?

זה הפורמליות, אתה כבר עתיר ניסיון. הרעיון הוא, תקנה 284 מדברת על העברת בעלות בדואר, באים שני הצדדים לדואר ומבצעים שם את העברה. פה אומרים: על אף זה, מי שעושה 1,500 העברות בשנה בממוצע, על פני שלוש שנים - - -

1,500 על שלוש שנים?

בממוצע, בשנה על פני שלוש שנים.

יכול להיות שבשנה אחת הוא לא ימכור כלום?

יש התייחסות לזה.

יכול להיות, יכול להיות שיש גוף שנכנס לזה שהוא חדש.

זה תלת-שנתי, יכול להיות ששנה אחת היתה דרדל'ה ושנה לאחר מכן לא היו 1,500 – היו 2,500.

מי שמוכר דרדל'ה זה מעלה סימני שאלה, זו עקומה שהולכת - - -

זה רלוונטי אולי רק לסוחרים חדשים.

זה בדרך כלל רק חדשים.

אין לך גרף כזה.

ואם יש לך אחד ששנה אחת עשה 2,000, שנה אחר כך עשה 1,300 ושנה אחרי זה עשה עוד פעם 2,500 - - -

גם כן, זה לא ירידות מ-1,500 ל-200.

איך הגעתם ל-1,500?

לקחנו ממוצע פחות או יותר ורצינו להכניס את החברות ואת הטרייד-אין הרציניים. אנחנו לא רוצים שסוחרי המדרכות – ועכשיו חוק שירותים לרכב, בעזרת-השם, גם יסדיר את הנושא ותהיה מסננת יותר טובה, לשדר יותר רצינות.

למה שהסף לא יהיה למשל 2,000?

ניסינו להגיע לכמות לא גדולה מדי של גופים שייקחו את זה.

חברות רציניות.

אתה צריך לשמור על איזון שמצד אחד לא כל מאכר יקבל את ההרשאה הזאת, מצד שני, אתה לא קובע איזה סף שמעקר את התקנה מתוכן.

כמה רכבים משומשים עוברים בין אנשים בשנה?

בסך הכול, משהו כמו 700,000.

אבל זה לא הסעיף הזה.

700,000 כלי רכב שעוברים – כמה מתוך ה-700,000 נמצאים אצל 20 החברות?

אני אענה לך אחרת – היום, במדינת ישראל, כ-55% מציי הרכב הם בהחכר, הם בליסינג, הוא לא רכב פרטי, הוא לא בבעלות פרטית.

לא, עם כל הכבוד, אתה רצית להגיד: רכב חדש, או רכב שגילו עד שלוש שנים.

נכון.

אל תעשה אותנו כאלה שמחזיקים את כל המדינה.

אבל אם אתה מוציא דוח לראות מה גיל ממוצע הרכב במדינת ישראל אנחנו לא רחוקים מהגיל הזה.

גם בזה, אדוני, אתה טועה, כי הגיל הממוצע במדינת ישראל הוא קצת יותר משש שנים.

דידי ואפי, אני מתנצל, זה לא עוזר לנו פה לעניין, עיסאווי רק רצה ידע אישי.

אפי, בוא תשלים לי את התמונה כדי שנתקדם.

הצי שאתם מחזיקים לרוב הוא בן שלוש שנים, לכל היותר, שאתם מעבירים אותו ידיים, לכן רכב שהוא בן 12 לא רלוונטי כל כך.

אמרת 700,000 כלי רכב בשנה נמכרים, עוברים ידיים במדינה, נכון? כמה מתוכם שייכים לקטגוריה של ה-20 חברות?

הוא אמר – 55%.

לא, הוא לא ענה.

היום, לאזרחים פרטיים כבר אין כוח להתעסק ביד שנייה, במכירות, היום כולם נותנים את האוטו שלהם לטרייד ולוקחים אחר, כך הם לא צריכים להמתין, הם מקבלים אוטו "על המקום", יוצאים עם רכב.

לא ענית לי על השאלה, אין לי נתון.

היא לא זוכרת, היא לא יודעת להגיד לך.

אז תגידי שאת לא יודעת, אין לי נתון.

המספר המדויק – אין לי אותו פה.

יפה, את רואה? בשביל מה שיעור בהיסטוריה.

את המספר המדויק אין לי, אבל אני אעביר לך במייל עוד היום אם תבקש.

אני אשמח לקבל את זה.

עלא עיני ועלא ראסי.

ולא יהימכ – את מזכירה לי מאיפה אני – ולא יהימכ, קדימה.

גם אני משם.

חבר'ה, זה לא מקדם אותו, זה בסדר גמור, ידע אישי, בואו נתקדם. תמשיכי, חוה.

"(1) בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו – המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן- מסוף מקוון);

(2) נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה בתקנה 283(א), לגבי רישום שינוי הבעלות;

מה זה "יזהה את הקונה"?

הוא צריך להסתכל, לראות מי יש לפניו, לראות תעודת זהות שלו, לדעת בדיוק שם ותעודת זהות.

אם תוכלי להתייחס להגבלות בתקנה 283(א)?

כן, ודאי. ואחר כך הוא צריך לאמת שאכן אין הגבלה על הרכב. תקנה 283 (א) אומרת: "רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמיסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי תקנה 277(4)" – שזו הגבלה על תשלום מסים – "כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי."

היום, אם אתה הולך לדואר ועל הרכב יש משכון, לא תעבור העברת בעלות.

אם יש עיקול או רשום כגנוב או שיש עליו הגבלת מכס – אי אפשר לבצע עליו העברת בעלות. אלה דוגמאות להגבלות שכיחות.

לאוצר אין תפקיד היום פה.

זה משרד המשפטים.

את לא צריכה להוסיף פה משהו כדי שלא יהיה אי הבנה? כי לפי הסעיף הזה בלבד, כשהוא עומד, בעצם אי אפשר להעביר בעלות, ואז את באה בסעיף (3) ואומרת: למעט - - -

היא עוד לא קראה.

היא עוד לא קראה אבל זה בא עוד שנייה. זה צריך לדעתי להיות כפוף או צמוד.

אני יודעת מה אתה שואל, אתה מדבר על הגבלות שהן מטעמו של המוכר. סעיף (3) מחריג ואומר שאם אין הגבלות אחרות, אלא רק הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, זה לא מפריע להמשך התהליך.

בואי תקראי, שנעקוב אחרי זה.

"(3) לא הייתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין היתר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לענין פסקת משנה זו, "פרטי הקונה" – לרבות שם, מספר זהות ומען, ו"פרטי הרכב" – לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עליה לכביש."

איזו הגבלה המוכר יכול לרשום?

זו לא הגבלה שהוא רושם, זו הגבלה שרשומה על הרכב. הרעיון הוא שכלי הרכב – ועוד פעם, דידי ונמרוד בוודאי יוכלו לפרט יותר במידת הצורך - - -

אבל איפה בסוף הרוכש של הרכב מקבל אישור שהרכב הועבר על שמו?

ב-(4) ו-(5).

יש בהמשך התייחסות.

לא ממש.

חבר'ה, לחברות ציי הרכב יש מגרשים מלאים במכוניות, על מנת למנוע מצב שמישהו יגנוב אוטו וימכור אותו למחרת בבוקר, ב-08:00 בבוקר ייגש לדואר, הם מכניסים שעבודים יזומים שלהם, שעבוד מונע העברת בעלות. זאת הגבלה שמונעת העברת בעלות. אחרי שבא הבן אדם, משלם לו - - -

אז הוא משחרר את המגבלה.

משחרר את זה. זו חסימה שהוא מבצע.

או לחילופין, זה שעבוד לטובת הגורם המממן של אותה חברה.

אז אני רוצה להבין – עדיין הוא יכול למכור את הרכב כשיש הגבלה, אבל אז יש לו בתוך שישה ימים להסיר את אותה הגבלה שאתם מדברים עליה עכשיו, שהיא או מימון או כדי למנוע העברת בעלות?

כן. ההגבלה היחידה שמותר לו עדיין למכור את הרכב זו הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר עצמו, אז הוא שולט עליה וששת הימים נועדו למטרה הזאת.

זה כאילו השלייקס שעושה המוכר לעצמו.

או שהבנק המממן מטיל הגבלה על הרכב.

מה רציתם להוסיף ב-(3)?

צריך לדעתי להוסיף שסעיף (2) כפוף לסעיף (3).

אני אגיד לך את הדבר הבא, דידי: אם זה היה תלוי בי עכשיו, לא הייתי מעביר את זה, זה כתוב בשפה שאני לא אוהב אותה, אני מתנצל, זה לא פשיטא, זה לא זורם.

זה רצף כרונולוגי של הפעולות.

אני לא אמרתי שלא, וראיתי תקנות בחיים שלי, את יודעת.

אני יודעת, המון.

כתבתי איזו אחת וחצי או שתיים, זה לא העניין. אין פה זרימה. תקנות, כמו חוק, כשאתה צריך להתחיל להסביר יותר מדי – זה מפריע. זה לא נושא כל כך מורכב. זה לא נושא מסובך, הוא טכני לחלוטין אבל הוא כתוב בשפה – אני מתנצל אבל זו העובדה, הכול בסיבובים. ברשותך, אני מנסה להגיד את הדבר הבא: הגדרנו 1,500 ממוצע בשלוש שנים, זה אחד; נקודה שנייה, עברנו לעניין של העברת בעלות, יש לו אישור קודם כל לבצע אותה מקוון, המוכר או שליחו בא לבצע את הפעולה, הנקודה היחידה שהוא יכול להטיל זו מגבלה כמו שאת, חוה, תיארת, שיש לו את המגבלה של השעבוד, שהשעבוד משתחרר ברגע שסיימנו. יכולה להיות מגבלה גם של הבנק?

יכולה להיות, כן, אבל זו הגבלה לבקשתו של המוכר. בשלב העסקה עם הקונה, ההגבלות היחידות שיכולות להיות רשומות על הרכב באותה נקודת זמן ועדיין לעמוד בדרישת התקנות אלה הגבלות שנרשמו לבקשת המוכר.

ברגע שהוא קיבל את האישור הוא יכול להשית על הרכב שלו איזו הגבלה שהוא רוצה בעצם.

לא, ברגע זה ואילך לא, הגבלות שכבר קיימות קודם.

חוה, אל תסבירי לעצמך, אתם עסוקים בלהסביר לעצמכם, לא לנו. אתם מבינים את העניין, אתם חיים את זה, אני לא כל יום מעביר 1,500 בשנה כלי רכב, אני צריך לבוא ולסייג. כדי שאנחנו נוכל להבין את העניין, אני אומר: יש כאן שני סוגי הגבלות שיכולת להיות, האחת היא של המוכר, אמרנו את השעבוד; השנייה יכולה להיות כשאני בא וקונה רכב, הלכתי לבנק, לקחתי הלוואה והבנק מבחינתו- - -

היא לא מצוינת בסעיף (3), מה שאתה אומר.

היא כן.

רק לבקשת המוכר.

זה נכתב לבקשת המוכר, שהוא מסכים לשעבד את הרכב שלו בעבור מימון.

התהליך השני של רישום שעבוד של הבנק – אם לקחת הלוואה מהבנק והבנק מוכן לתת לך בתמורה לרישום השעבוד, לגבי זה אתה כבר בא אלינו, למשרד הרישוי, ואתה רושם את השעבוד.

זה לא כתוב ב-(3).

אדוני, אתם רוצים בשפה פשוטה?

יש לי בקשה, שלושתכם מבינים את מה שכתוב שם?

כן, אני מוכנה להסביר את זה.

אני, קודם כל, מנסה להבין: סעיף (3), המוכר, ברור לי, יש לו את השעבוד שלו. אני שם את הכסף, רובנו, האזרח הסביר, ברוב המקרים לוקח סוג של הלוואה, זה יכול להיות 10,000, זה יכול להיות על כל הרכב, כל אחד לפי היכולת הכספית שלו לאותו זמן. אני אומר, הרי הרכב לא שלו עד שהוא לא מקבל את החותמת, למה שיסכים - - -

הבנק שמלווה את הכסף.

גם הבנק, אבל קודם כל המוכר, למה שהוא יסכים, כל עוד לא ביצעתי את ההעברה, שאני כבר אשעבד את הרכב כשעוד הרכב לא שלי? פעם אחת. פעם שנייה, איך הבנק יסכים לתת שעבוד לרכב שהוא עדיין לא שלי?

אדוני, השאלה נכונה, אכן תיארת את המצב כפי שהוא. נכון שכל אימת שהרכב אינו שלי אני לכאורה לא יכול לשעבד אותו, אלא שדווקא ההצעה הזאת באה להגביל את הפער הזה לשישה ימים כי לכאורה גם היום המצב הוא כזה שאם אני בא לקנות רכב - - -

אתה טועה. סליחה, אתם שוב משוחחים עם עצמכם, מרגע זה אתם מדברים רק לפי האישור שלי כדי שאנחנו נתקדם עם העניין הזה. אני מנסה להבין כמו סיפור דרך את הנושא. אני רוצה קודם כל שתבין – לא קשור לשישה ימים, לא קשור לשבעה ימים וגם לא קשור ל-100 ימים, אני עוד לא שם – אני מדבר אתך על תהליך. אני, איתן כבל, לפני שנה רכשתי לאשתי רכב מחברת ליסינג, באתי – אני אפילו לא יודע אבל אני מניח – מילאתי את הטפסים וכל מה שצריך, שילמתי, נתתי צ'ק, העברה בנקאית, כל הדברים האלה, לקחתי גם הלוואה מהבנק.

כפי שעכשיו אני מבין את זה, מה שלא הבנתי אז כשביצעתי את הפעולה, שכשאני מבצע את הפעולה הזו יש את השלב של השעבוד של המוכר – שאני מבין אותו, חוה, הסברת את זה מצוין – זה לא קשור לשישה ימים או לא שישה ימים, אלא כל עוד הוא לא נתן לי את המפתחות, אמר לי: אדוני, האוטו רשום על שמך, אתה מקבל אותו נקי מכול שעבוד מהצד של המוכר. אני, ברגע שקיבלתי – יכול להיות שהבנק לא ביקש שעבוד של האוטו, יכול להיות שנתתי שעבוד אני לא יודע של מה, לא משנה, זה לא רלוונטי לעניין הזה – חלק מהלקוחות משעבדים את הרכב, אם הבנק מוכן לטובת ההלוואה, נכון? הוא לא עושה את זה בשישה ימים או בשבעה ימים, הוא יכול לעשות את זה – לא יעזור בית דין – רק כשהוא קיבל את המפתח וזה רשום על שמו, נכון?

נכון.

אז תסבירי בדיוק בשפה שלנו, לא שלך, את לא מסבירה עכשיו למנהלי המחלקות אצלכם.

בסדר, בשפה של כולנו, פשוטי העם ואתה תבין אותי.

אני רק רוצה לומר מילה – לפי התקנות רישום הבעלות בפועל עובר לקונה כאשר רשות הרישוי שולחת לו בתוך 30 ימים אישור על כך.

לא, לא.

כן.

לא, זו הודעה - - -

הוא כבר אצלו.

הוא מקבל פתקים בתוך שישה ימים.

הבעלות עברה כבר קודם.

השאלה אם הבנק יקבל את זה כאסמכתה לצורך שעבוד, זה הכול, ולדעתי לא.

אולי שהם יסבירו את התהליך?

התהליך הוא פשוט: בסך הכול, כיום מרבית כלי הרכב - - -

עצור, אל תתחיל מהסיפור שלך. עזוב אותי "מרבית", לא "מרבית". תקשיב למה שאני שואל אותך אם אתה רוצה להסביר לנו, אם כבר לקחת על עצמך את המשימה. אתה תסביר את מה שאנחנו רוצים להבין, לא מה שאתה מסביר, אחר כך תסביר לדידי מה שאתה רוצה. אנחנו רוצים לדעת את התהליך, את סיפור הדרך, איך התהליך הזה, שהוא סעיפים (3), (4) ולאחר מכן, מתבצע אצלך? איך אתה מבצע אותו?

מזהים את הקונה. אם יש לך שעבוד זה שעבוד רק למנוע העברה, זה לא שעבוד למימון, אתה מסיר אותו בלי שום בעיה. הוא שילם את סכום הכסף, מזהים דבר ראשון שאין שעבוד אחר לטובת עירייה, לטובת רשות מקומית, אם אין את השעבוד הזה אין שום מניעה. אם יש את השעבוד אז אי אפשר להמשיך.

השאלה היא איך נרשם שעבוד לטובת הקונה כאשר הקונה לוקח הלוואה?

חברים יקרים, אתם לא מבינים מה שאני אומר לכם? אני אומר לכם בעברית פשוטה: באתי אליך, עד עכשיו ביצעת את סעיף (3) בסדר גמור, אתה וידאת, אני וידאתי כלקוח שאין שעבודים על הרכב הזה, חוב לעירייה שהוא חייב וכו', השעבוד היחיד הוא השעבוד שאתה מבצע.

שאני רושם לעצמי כדי שלא יעשו לי הונאה.

בדיוק, יפה. סיימנו את התהליך, אני סיימתי עם הפקיד או הפקידה שישבו שם, לחצנו ידיים, נתנו לי את המפתח, אמרה לי: האוטו בחוץ, מלווה אותך האדם שמטפל ברכב, בא להראות לך שהכול בסדר. עכשיו יש את השלב שאני בא ואומר מפה זה מתחיל – מתי אני, הלקוח, יכול לשעבד את הרכב?

מיד.

בתוך שישה ימים.

בתוך שישה ימים.

לא נכון.

חבר'ה, תחליטו ביניכם.

הוא שואל לפי התקנות, הבעלות עוברת אחרי שישה ימים.

זה בסדר, אבל אני לא יכול להעביר לך בעלות אם לא הבאת את הכסף. לא תביא את הכסף - - -

ברור, ברור.

אז זה מה שהוא רוצה לדעת.

לכל המאוחר שישה ימים, לכל המאוחר בתוך שישה ימים.

אתה עושה את זה מידית.

אתה לא יכול לעשות את זה מידית.

אתה יכול.

כולכם עכשיו שותקים. דידי, בבקשה, ואחרי זה חוה.

אדוני היושב-ראש, הדרך בין הבנקים וחברות הליסינג קיימת גם היום, הבנקים נותנים את השעבוד וחברות הליסינג רושמות אותם ואת הכסף הבנק מעבירים לחברת הליסינג במקום.

דידי, אני מתנצל, לא ענית לי על השאלה.

אמרתי לך – במקום, הם מעבירים את הכסף במקום.

כבוד יושב-ראש הוועדה, המצב שאתה יכול לרשום את הבעלות, לרשום שעבוד עליך, הוא לכל המאוחר, לכל המאוחר, בתוך שישה ימים, יכול להיות פחות מזה. אני קיבלתי את הכסף, אני דואג להעברת הבעלות לכל המאוחר בתוך שישה ימים.

סליחה, הנקודה היא כזאת, אני אסביר לכם, עכשיו כולכם שותקים, אני אסביר לכם, תענו לי רק על שאלה אחת בכן ולא.

תמיד כן.

זה היה מתבקש. אני אומר שזה עובד כך: באתי, מילאתי את הטפסים, הכול בסדר, הוסר השעבוד, נתן לי את המפתח, הוא נותן לי גם את האישור שהרכב עכשיו בבעלותי מבחינת ניירת, בתוך שישה ימים אני אמור לקבל את האישור שהרכב נרשם על שמי, בדואר או בכל דרך שהיא.

נכון.

רישיון רכב על שמך.

על שמי. בעצם אני יכול באותו רגע ללכת עם האסמכתה שקיבלתי מחברת הליסינג לבנק. יותר מזה, אני נמצא בחברת הליסינג, אני מרים טלפון לסניף שלי, אני מעביר לו בפקס - - -

את הצילום של הרישיון.

בדיוק.

בפועל, אמרתי לך, זה באותו יום.

באותה שנייה. אחרי שהסברתי לכם את מה שאתם הייתם צריכים להסביר לי עכשיו אתם תהיו בשקט. אתה נמצא שם, אתה ממלא את כל הטפסים, האקט של העברת הכסף, אתה נותן לו הצ'ק או שאתה מבקש העברה בנקאית. אני התקשרתי לסניף שלי, ענה לי הפקיד שאני עובד מולו, שלח לי את מספר הפקס, שלחתי לו את האישור שביצעתי את זה, מאותו רגע הוא אומר: ביצעתי את ההעברה של הכסף – כי גם הבנק לא פראייר, הוא לא יעביר את הכסף אם לא – ובאותו רגע ביצענו את הנעילה של העסקה.

ועל זה בוכה הנביא מתחילת הישיבה. מה שיש לקונה זו אסמכתה ועותק מהפנייה של חברת הליסינג לרשות הרישוי, אז השאלה אם זה מספק.

זה לא חייב להספיק, מה שאומרים זה כך: אחרי שישה ימים מתבצעת בפועל העברה, זה קורה באמת, במציאות, העברה מתבצעת. אם אתה רוצה לשעבד את הרכב שלך לבנק אתה לא חייב לקחת את הצטל'ה שנתנו לך בחברת הליסינג, אתה יכול להוציא את הרישיון, אתה כבר רשום, השם שלך כבר רשום על הרישיון, לך עם זה לבנק ותקבל את ההלוואה.

רק אחרי שישה ימים?

כן.

אבל אז איך הוא משלם את הכסף? איך הוא מממן אותו?

לא, אם לא שילמת את הכסף לא שילמת את הכסף, מה זאת אומרת?

אחת מן השתיים.

כן, או שזה שלך או שזה לא.

חברים, יש אלף ואחת אופציות לשלם - - -

אני רוצה להסביר.

חוה, אני כבר סיימתי, התקדמתי, אני כבר הבנתי מה שאתם לא הבנתם. אני אומר לכם את הדבר הבא: הוא יכול, כמו שאני עשיתי, שכבר הייתי קודם בבנק שלי, כבר ביצעתי מולו את כל הפעולה וכל מה שהבנק רצה באותו רגע הוא שאני אפקסס לו את הצילום שהתבצעה העברת בעלות.

זה אחרי שישה ימים.

הבנק רושם אונליין בעצמו.

ברגע שיש לך את החוזה והחוזה לפי חוק המכר זה כבר מאפשר לך לשעבד את הרכב.

הבנקים מחוברים אלינו באופן מקוון, חברות המימון מחוברות עלינו, היא לוחצת על send ומכניסה - - -

עד שזה לא עבר בעלות הוא לא יצליח.

אחרי שישה ימים, הוא קיבל את האישור המקוון גם, הוא יכול ללכת לבנק לשעבד, כי יכול להיות שהוא לקח הלוואה ממקום אחר והוא רוצה להחזיר את ההלוואה שהוא לקח. עכשיו זה ברור לי לחלוטין. השאלה היא למה שהתהליך הזה לא ירשם בתקנות?

כל הנושא של רישום שעבודים במשרד הרישוי הוא נושא שכרוך בהרבה שאלות משפטיות, הוא לא מעוגן בתקנות בשום דרך שהיא. עם זאת, הוא קיים, הדבר הזה מתבצע, מתבצע בכמויות עצומות, כל חברות המימון, כל הבנקים.

יש תלונות על זה? היו לכם תלונות על זה?

אפס. מאז שעברנו לרישום שעבודים אונליין – אפס תלונות.

עיסאווי, בבקשה.

אני לא רוצה להפריע אבל זו עובדה שבנקים נותנים מימון אחרי העברת בעלות ברכבים משומשים, דהיינו, מה שאתה אומר: תעביר בעלות והבנק יראה שיש העברת בעלות ויעביר את הכסף – במציאות לא קיים. למה שחברות הליסינג יעבירו לך בעלות כל עוד אתה לא שילמת את הכסף?

זה נכון, אבל זה נכון גם היום.

גם היום.

הם נותנים התחייבות והם עובדים עם החברות האלה.

לכן אני הסברתי קודם שמערכת היחסים בין הבנק ובין חברות הליסינג היא כזאת טובה שהבנק מאמין לחברת הליסינג והוא נותן את ההעברה או ההתחייבות להעברה ואז מעבירים את הבעלות ומקבלים את הכסף.

מה שאתה אומר: אין סיכוי, גם כשאני קונה רכב חדש ומביא את המסמכים לבנק, אחרי ביצוע כל התהליך, שהכסף הולך ישירות לחברת הליסינג.

נכון.

כשאתה קונה רכב חדש, ברגע שהוא הגיע לארץ וקיבלת אישור מהיבואן, הבנק כבר מעביר את הכסף לחברה, אחרת אתה לא יכול לקבל אותו. שלושה שבועות לפני שהרכב אצלך הכסף אצל החברה. הוא עוד ממשכן אותו באותו מעמד, אגב, שלושה שבועות לפני שקיבלת את הרכב.

אני מבין את זה.

חברים, מה שאני תיארתי זה בדיוק התהליך – יש לך שתי אפשרויות: או שעשית את עבודת ההכנה מול הבנק, כמו שאני עשיתי, אז אתה מעביר להם אונליין - - -

כמצופה מאזרח.

לדעתי זה הרוב. הוא מעביר את האישור שהוא קיבל ואז זה במקביל. בכל מקרה, אין מצב שחברת הליסינג תרשום את זה על שמך לפני שהיא קיבלה את הכסף, אין מצב. מקסימום אתה יכול לעקוץ אותו אבל זה תמיד כשנתת לו צ'ק בלי כיסוי או דברים כאלה והוא לא בדק מול הבנק, יש גם דברים כאלה אבל זו כבר הונאה, זה כבר משהו שהוא במקום אחר לגמרי. אוקיי, הבנו את התהליך.

דרך אגב, חוה, אני אומר לכם את זה שוב, אחת הטעויות שאני חוזר ואומר למשרדי ממשלה, אתם מנהלים שיח עם עצמכם, מי שיושב ממול צריך שהדברים יהיו פשוטים, מופשטים, שכשהם מגיעים ללקוח – למה כל אחד צריך ללכת לעורך דין כדי להבין את מה שכתוב? זה מה שאני אומר, למה להגיע למצב כזה? בואו נתקדם, (4).

"(4) חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה בתקנה 283(א)."

המשמעות היא המקבילה של מה שאנחנו מכירים כהערת אזהרה בטאבו. רשות הרישוי, ברגע שהיא יודעת שיש עסקה כזאת ועדיין יידרשו כמה ימים כדי לרשום את העברת הבעלות עצמה – כי צריך בחברות הליסינג את הבקרה הפנימית כדי צריך להסיר את השעבוד, כי הקונה שילם בצ'ק וצריך לוודא שהוא נפרע, מקרים מהסוג הזה הם הסיבה שצריך את ששת הימים האלה – על מנת שלא יכנסו בינתיים שעבודים חדשים, עיקול של העיריה, על הרכב הזה יש חובות של קנסות, עיקול בהוצאה לפועל, דברים מהסוג הזה, מאותו רגע שזה נרשם כך, כשדווח שיש עסקה, אי אפשר יהיה לקלוט הגבלות, כך שלא יהיה מצב שבעוד שישה ימים אי אפשר יהיה - - -

אני רוצה לשאול: אני עכשיו חברת הליסינג, עשיתי במקוון והעברתי את הרכב.

עוד לא העברת את הרכב, בשלב הזה רק עשית הערת אזהרה.

לא כתוב הערת אזהרה כאן.

כתוב "ידווח", זו לא העברת הבעלות.

"ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה".

ממועד זה ועד ההעברה בפועל אלה הימים שבהם יש לכאורה הגנה, זו למעשה הגנה על התהליך למנוע הטלת עיקול על רכב.

הגנה על הקונה, שייכנס פה פתאום עיקול בששת הימים האלה, אז מנענו את זה.

לא נקבל עיקול כזה, לא נקבל שום עיקולים.

הערת אזהרה והעברת בעלות כמו מקרקעין.

כמו טאבו, דומה לטאבו, זו הגנה על הקונה.

זו הגנה על הקונה בתקופת הביניים.

לא תוטל הגבלה יותר.

לא ייווצרו הגבלות חדשות.

הסיכוי ל"עקיצה" הוא על הלקוח יותר מאשר על המוכר וכאן אנחנו באים להגן עליו. אוקיי, הלאה.

אני מניחה שאתם צריכים לעדכן את השלטון המקומי ואת ההוצאה לפועל שלא ניתן להטיל הגבלות באותו פרק זמן.

מה זאת אומרת? זה לא ניתן על הרכב עצמו, יש להם צי רכב, שישימו את ההגבלה על רכב אחר.

לא רק הוא. אני מועצה מקומית, אתה חייב לי כסף, אני מחייב בפרק הזמן של ששת הימים ועוקץ.

לא, מי שחייב זה לא הרכב אלא הבעלים שלו.

אבל כשרשות שלטונית רוצה להטיל עיקול יש לציי רכב אלפי ועשרות-אלפי כלי רכב.

אתה כבר השתחררת.

אבל הוא יכול להטיל על כלי רכב אחרים, אין לו בעיה.

איך הוא יכול להטיל על כלי רכב אחרים?

החוב הוא לא של האוטו, החוב הוא של בעל האוטו, אז אם לבעל הרכב הזה יש 5,000 כלי רכב, הרכב הזה חסום, יש אחד אחר. החוב הוא לא חוב אישי של האוטו עצמו.

הערת אזהרה, לא בעלות, לא יגיע לגורמי אכיפת החוק.

כל העניין הוא, חברים יקרים, פה הוא ההפך, הוא קודם כל כדי להגן על הלקוח. כשאתה בא לאיזו חברה ויש לה 5,000 כלי רכב ואתה מטיל עיקול, התהליך הזה – אחלה דבר.

לא, זה בסדר, כי זו הערת אזהרה ולא העברת בעלות.

לא משנה.

בדיוק כמו בטאבו, הערת אזהרה.

בדיוק. הלאה, (5).

"(5) המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות, ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, הכל בתוך ששה ימי עסקים ממועד ביצוע עסקת המכירה;"

יש לי שתי שאלות: א', אני חוזר ל-(3) – במשפט הראשון של (3) לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, ששת ימים יתחילו אחרי זה?

לא, זה באותו מעמד.

אם יש הגבלה כזאת אי אפשר בכלל להתחיל את התהליך.

אמרתי: למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר. אם יש הגבלה אז ששת הימים לא יתחילו להיספר.

לא, ששת הימים יתחילו, ששת הימים האלה נועדו בשביל להסיר את הגבלה הזאת.

הגבלה לפי סעיף (3) מריצה את התהליך, הגבלה לפי סעיף (2) לא מתחילה בכלל את התהליך.

אי אפשר להתחיל את התהליך.

מכיוון שאם יש הגבלות שאינן ביוזמת המוכר אנחנו לא מאפשרים העברת בעלות, זו הגנה על האזרח.

"שישה ימי עסקים ממועד ביצוע העסקה" – מה זה "ביצוע העסקה"?

העסקה זה מה שמתואר בסעיף (3).

לא, מה המילה "ביצוע"? אם אני משלם 5,000 שקל?

ההסכם בינינו.

החתימה על ההסכם. מכירה לפי דיני המכר – הסכם, מסירת הממכר.

שאני אבין, כשאני הלכתי ל"שלמה Sixt", שילמתי 5,000 שקל מקדמה וחתמתי על חוזה רכישה – זה ביצוע עסקה?

כן.

חוזה הרכישה הוא ביצוע העסקה.

אז אני משלם 5,000 מקדמה, חותם על עסקה ושישה ימים יתחילו להיספר.

הוא לא יחתום אתך על עסקה שבה אתה לא משלם.

רק 5,000 שקלים.

בסוף יש כאן עסקה בין קונה-מוכר.

כאשר אתה משלם על 5,000 אתה מקבל קבלה על דמי קדימה.

זה כתוב בחוק.

מה כתוב בחוק?

יש בחוק שכבר העברתם, חוק רישוי רכב, בסעיף 93(ב): "סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור".

"המועד האמור" זה מועד המסירה.

"ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור".

"לאחר מסירתו", כלומר, אחרי שהוא מסר את האוטו.

נכון, דמי קדימה זה עדיין לא עסקה, זה חלק מהתהליך. אתה בא, הוא אומר לך: תן לי דמי רצינות, שלא כל אחד יבוא - - -

אז מה זה ביצוע עסקה, איתן?

שילמת את הכסף ולקחת את האוטו.

חבר הכנסת עיסאווי, העניין הזה למעשה מפשט את התהליך, הוא לא מורכב. קודם כל, אף חברה לא מבצעת עסקה עד שלא השלמת את הסכום, ואתה גם חותם, שני הצדדים חותמים - - -

אז תכתוב: תשלום הכסף במלואו.

רגע. ואז מה שקורה, אתה לוקח את הרכב באותו יום ואתה - - -

אפי, עשה לי טובה.

אפשר לפתור אם יש בעיה בנוסח.

חוה, לא, אני לא רוצה. בא לקוח, מגיע עם הסוכן שלו לכל מיני אופציות, למה לי עכשיו לבוא – פה אתה לא דופק את המוכר.

אני דופק את הלקוח?

בוודאי. מה העניין? אתה מכיר מישהו, הוא אומר לך: אח שלי, תבוא, אני אסדר לך את הרכב, תשלם לי עוד חודש, לא יודע מה – למה לי להתחיל לתת לו שמות, לכבול אותו?

למה לעגן בתקנות דברים שיכולים לכבול את הקונה.

בדיוק, למה אני צריך לדפוק את הלקוח? ההפך.

גם יש את החוק, שכבר קובע - - -

בדיוק. אני אומר, אני לא רוצה להכניס דברים שהם כובלים את ידיו של הלקוח או של המוכר להגיע לכל מיני תהליכים כאלה ואחרים אל מול הלקוח.

זה בהסכמים ביניהם.

בהסכמים שביניהם.

אבל לא צריך לתת הגדרה מה זה ביצוע עסקה? לי, לדעת, שאני אבין את העניין.

בשבילי, אני אגיד לך מה העניין - - -

לא בשבילך, בשביל החוק.

החוק בכל מקרה קובע שיש לך מקסימום של שישה ימים אחרי המסירה.

לא אחרי המסירה, מה שכתוב כאן, אני קורא: "ששה ימי עסקים ממועד ביצוע עסקת המכירה", זה מה שכתוב.

הדבר היחיד שיכול להיות כאן הוא אם באת, שמת 5,000 ובא מישהו, ראה את הרכב – זה קורה במגרשי מכוניות, זו בעיה, לי זה קרה – בא מישהו, שם את הכסף במלואו, לקח את האוטו באותו רגע. זה הדבר היחיד.

איזו סיבה יש שחברת הליסינג תעביר לך בעלות אחרי ששמת מקדמה?

500 שקל על אוטו של 200,000?

אבל היא אמורה לנעול את הרכב, פה זו התנהלות כושלת של אותה חברה.

דרך אגב, כשאני באתי לפתח-תקווה הוא אמר לי ביושרה – נתתי לו מקדמה, באתי לראות את הרכב בפעם הראשונה – הוא אמר לי: תשמע, אני יודע לשמור לך את האוטו שבוע, אם לא תגיע בתוך השבוע הזה ויבוא מישהו אחר, אני לא יכול לשמור. הוא צריך למכור, הוא מרוויח מזה, לא רק בעל הבית, החברה המוכרת, אני מניח שיש כאלה שיש להם כל מיני עסקאות תמרוץ – ואם אני אתחרט ואני אחליט שלא? עדיף לו ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.

קרה לי מקרה ששילמתי 2,000 שקל מקדמה במגרש, כשחזרתי הביתה אשתי לא רצתה את הרכב, התנהל תהליך של חודש, החזירו לנו את המקדמה, אבל על פי החוק הוא היה אמור לעשות לי העברה.

על מקדמה?

לא. מה, תיקח אוטו של 200,000 שקל ב-2,000 שקל?

אתה חתמת על העברת בעלות?

לא, זה שולם.

זה בדיוק העניין – פה זה מפרט לך מה זו בעצם עסקת מכירה, מה זו עסקה.

מה זו עסקה, מה זה ביצוע המכירה.

ביצוע עסקה בעיני זה דבר - - -

לא, לא.

דרך אגב, כשאתה קונה גם רכב מצי רכב, לפעמים אתה רוצה לתבוע למשל את יום המסירה. אני אומר לך שאנשים קונים רכב והחברה מתחייבת לקחת אותו לתיקון לשלושה ימים, אז אתה רוצה לדחות את זה בשלושה ימים? אנחנו פשוט מגנים על הלקוח כאן.

(6), חוה.

"(6) המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם, בהקדם האפשרי, על מתן ההודעה לרשות הרישוי והבקשה לשינוי רישום הבעלות, וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה על רישום השינוי שנמסרה לו כאמור ברישה בסיפה לפסקה (5);"

הבנו מה כתוב פה, מה זה "בהקדם האפשרי"? הקדם האפשרי – לכל אחד יש את ההקדם שלו.

אני חושבת שהוא צריך להודיע למוכר גם בתוך שישה ימים שהרישום בוצע בפועל.

אדרבה, אפילו יותר מהר, מצדי באותו יום.

אז בואו נרשום את זה.

אז תכתבי, מה טובו אהליך. אין, בכל מקרה זה לא "בהקדם האפשרי", אין מילה כזאת.

בדיוק, שלפחות שהוא יידע בתוך שישה ימים שהרישום בוצע בפועל.

אפשר "באופן ובמועד שהוסכמו ביניהם"? אם הם מסכימים על אי-מייל אז זה יכול להיות באותו יום ודאי.

לא, אין לי בעיה עם הדרך – "בדרך שהוסכמה ביניהם" זה בסדר.

את מערבבת שני דברים: "בדרך שהוסכמה ביניהם" – מקובל עלי, אין בעיה, היום כל אחד לפי האופן שהוא נגיש וזמין אליו.

אז אפשר לכתוב: "עם קבלת האסמכתה המקוונת", כי הרי הוא מקבל אסמכתה מקוונת מרשות הרישוי אז אפשר לומר שעם קבלת האסמכתה המקוונת הוא נדרש גם להודיע לרוכש.

זה מה שאנחנו אומרים פה.

לא, פה זה "בהקדם האפשרי".

לא – "על מתן ההודעה לרשות הרישוי והבקשה לשינוי רישום הבעלות", לא מדובר כאן - - -

"וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה על רישום השינוי".

בסדר, חוה, בואי נשנה את זה ל"מיד".

"המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5)".

השלב השני, בעזרת-השם, אני רוצה שהם ידפיסו להם כבר רישיון על שמם.

קטי, עוד לפני שיהיה לנו את זה, בינתיים שהתורים במשרדי הרישוי – איך זה נהיה עוד פעם ככה?

זה תמיד היה, רק הסתרנו את זה מספיק. אדוני, יש כלל: כשמגיעים 600 אנשים על ארבע פקידות – אין דרך אחרת.

אבל זה בסדר?

זה רע מאוד, אנחנו מטפלים בזה. דרך אגב, גם תהליך כזה עם תוכנית עבודה.

זה ברור לי אבל זה כמעט כמו "פרצו החגים", זה אותו דבר.

כמו שבצבא בנובמבר יש גשם ומופתעים, אתה מכיר את זה, נכון?

יש לי תלונות כבדות מאוד מאוד.

אתה צודק.

לא בא לי לעשות על זה עכשיו דיון ככה. צריך להוציא מכתב גם לשר בעניין, ואני ביקשתי, אנחנו מקבלים יותר מדי תלונות על משרדי הרישוי כבר. חשבתי שזה כבר נעלם מהעולם הסיפור הזה של משרדי רישוי, פתאום עוד פעם אנחנו נופלים עם הסיפור הזה, תורים מטורפים.

אני זוכרת שהוצאנו מכתב בחתימתך, למה לא קיבלנו תשובה זו שאלה אחרת.

זה לא צריך להיות באותו יום, צריך לייצר מצב שבו אתה נותן - - -

לא, לא לתת את האישור הידני, אלא להודיע, לכל הפחות, למוכר שבוצע הרישום. לכן אני חושבת שמה שצריך להיות כאן הוא: "המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5)" משום שבפסקה (5) כתוב שהוא מקבל את האסמכתה המקוונת, המוכר. הוא יודיע עם קבלת האסמכתה "על מתן ההודעה על מתן ההודעה לרשות הרישוי והבקשה לשינוי רישום הבעלות", אבל אין כאן הגבלה על הזמנים לגבי מסירת האסמכתה.

האסמכתה זה להשלמת רישום שינוי הבעלות.

כן, על ההשלמה, שהרישום בוצע בפועל. אבל, למסור עותק לקונה מהאסמכתה – אני חושבת שאת יכולה לכתוב פה "בהקדם אפשרי" או כן להגביל את זה במספר ימים, לשיקול דעתכם, אני לא כל כך יודעת במה הם יכולים לעמוד.

מה שרלוונטי למסור לקונה זה מרגע קבלת האסמכתה שהעברת הבעלות בוצעה ולא על זה שהעברתי את הבקשה.

למעשה הלוא מרגע שהעברה בוצעה הקונה לא צריך אותו, הוא הולך לכל מכונת רישוי ויכול להוציא את הרישיון, זו האסמכתה למעשה. לכן העניין פה הוא ההודעה, כפי שאת אומרת, ולא האסמכתה עצמה.

יחד עם זאת, אני חושבת שכן מוטל על חברות ליסינג גם להעביר בפועל את העותק מהאסמכתה.

הרי בסוף, כשעושים העברת בעלות בדואר, שטר מכר, יש שלושה חלקים: אחד הולך לקונה, אחד הולך למוכר, אז מגיע גם לקונה שיהיה לו את שטר העברת הבעלות ביד, כדאי. אז הנוסח, אני מבינה, הוא כזה: "המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מאסמכתה על רישום השינוי שנמסרה לו בהקדם האפשרי".

למה "בהקדם האפשרי" עוד פעם?

הקונה כבר יודע שעברה בעלות.

זו מסירת האסמכתה בפועל.

למה לא "שלושה ימים מיום שקיבל"?

למה "בהקדם"? אני לא אוהב את המילים "בהקדם האפשרי". "בהקדם האפשרי" זה הקדם של כל אחד, אחד יגיד ההקדם האפשרי שלי זה שנה.

מה אתה מצפה, שיבוא הבן אדם עוד פעם לתחנה בשביל לקבל את זה?

תשלח לו את זה בדואר.

תסרוק את זה ושלח לו למייל.

לא לכולם יש אי-מיילים.

למי שאין תשלח בדואר.

דידי, פתאום, כשזה הגיע למשהו שאתה צריך לעשות, השתטחת לאחור? מעייפות?

שלושה ימים, קיבלתי.

אתה לא הבנת אותי, אתה נכנס פה לפינה מיותרת, אני לא אמרתי לך שלושה ימים, מצדי שזה יהיה גם כן שבוע אבל אין את המילה "בהקדם".

אוקיי, בתוך שבוע.

נמרוד, כמה זמן אתה חושב שצריך?

שבוע, אם זה מקובל אז שבוע זה טוב.

כתוב "ימסור" – "ימסור" זה לא תלוי בנו, אם זה דואר זה לא תלוי בנו.

אנחנו בחפירה עכשיו? עכשיו אתה אומר לי לא, זה כן, זה זה, זה לא תלוי בי, ואם זה בחורף – תלוי בגשם? יש בעיה עם הקדוש ברוך-הוא?

"ימסור וישלח", זה הכול.

הוא צריך לעשות את הפעולה, הוא לא אחראי - - -

הייתי אתמול בדואר, ראיתי שיש חותמת מתי זה נכנס, זה הכול – שבעה ימים.

אז אם כך הנוסח יהיה: "המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5)" – את המילים "על מתן ההודעה לרשות הרישוי והבקשה לשינוי רישום הבעלות" אנחנו מורידים משום שאין לזה רלוונטיות – "וכן ימסור לקונה עותק מאסמכתה שנמסרה לו כאמור בסיפה לפסקה (5) בתוך שבעה ימים".

בדרך כלל אין בעיות עם הדברים האלה.

ימי עסקים.

שבעה ימים, עזוב, אל תגדיר - - -

זה מספיק.

היא צודקת, בואו לא נכניס את הדברים האלה. גברתי, (7).

"(7) רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה בפרט 1 לחלק ג' בתוספת הראשונה, בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מקבלתו."

היום, כשהולכים לדואר ועושים העברת בעלות, על כל העברה צריך לשלם אגרה.

מה גובהה?

בערך 200 שקלים.

216.

מי משלם אותה?

חלק מהעסקה, האגרה מוטלת על העסקה.

הקונה, הקונה משלם.

תזכור, הקונה משלם הכול, גם כשעשו לו הנחה הוא חושב שעשו לו הנחה.

הרעיון הוא פשוט – שהם ישלמו במרוכז את האגרות, כל חודש הם יקבלו פירוט וישלמו במרוכז.

שהם גובים מהקונה?

אני מגישה את החשבון לבעל הרישיון, אני לא נכנסת להתחשבנות ביניהם. אם הקונה שילם לו 200 שקל או שהוא נתן לו אוטו יקר ב-200 שקל כך שבעצם הוא מגלם בפנים את מחיר האגרה, אני לא בהתחשבנות ביניהם.

אנחנו מחייבים את המוכר, את בעל הרישיון.

בדיוק. אני רוצה סתם לשאול: ואם החברה לא שילמה את האגרה, לא שילמה? האם הם באים אלי או אל המוכר? בכל מקרה – למוכר.

הוא כבר קיבל את הבעלות.

דידי, אתה המוכר, לא ביקשתי את עזרתך.

אולי אתם גם לא דוגמה לחברה אופיינית לחברת ליסינג וצריך לקחת בחשבון שבשוק פעולות חברות ליסינג קצת שונה מההתנהלות שלכם? אחר כך הוועדה מקבל את מכתבי התלונות.

כל מה שרציתי לדעת, חברות וחברים, וזה נהיה יום לימודים ארוך, תשובה לשאלה פשוטה שאומרת לי: אם יש מצב כזה הטענות הן כלפי המוכר, נקודה. זה הכול, לא הרצאות.

נכון.

הלאה, (8).

"(8) עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות."

דהיינו, כל ייפויי הכוח, פרטי המוכר, החתימה של הקונה שהוא מבקש לרשום את הרכב על שמו, כל אלה יועבר סרוק לרשות הרישוי בחודש לאחר מכן.

מה תעשו עם המסמכים האלה?

אנחנו שומרים אותם.

אתם תתייקו אותם לפי כל תיק, לפי מספר רכב?

לפי הרכב, כן.

הלאה, (ד).

"(ד) נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי.

(ה) רשות הרישוי רשאית לבטל אישור שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ-1500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג) ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה."

שניתנה או שנתנה?

"ובלבד שנתנה".

הערה – לגבי המילים "לבטל אישור", אני לא כל כך מבינה איזה אישור היא נתנה לפי תקנת משנה (ג) משום שרשות הרישוי נתנה פה כמה אישורים לפי אותה תקנה. אני מציעה שיהיה כתוב "אישור להשתמש במסוף מקוון".

איך את מציעה לנסח את זה? הכוונה היא אישור לבצע העברת בעלות.

לבצע העברת בעלות.

זה עניין נוסחי, שיובן על מה כי יש שם כל מיני הוראות.

"אישור לבצע העברת בעלות באמצעות המסוף המקוון לפי תקנת משנה (ג)", את יכולה להשאיר את המילים האלה.

הערות? סעיף התחילה, כן.

"תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)."

זה המועד שבו הפרק הרלוונטי בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב יכנס לתוקף.

לא תספיקו לעמוד בזה?

אם התקנות האלה נכנסות רק ב-1 בינואר, עד שמתחברות כל החברות וכו', אנחנו לא נוכל לעמוד בהוראות החוק שמחייבות העברת בעלות בתוך שישה ימים.

את התחנה אפשר לעשות מראש, לחתום על חוזים, להכין את התשתית המחשובית, ה"אנטר" הראשון יוכל להתבצע ב-1 בינואר.

מה הבעיה שזה לא יהיה קודם? חודשיים קודם? ב-1 באוקטובר?

צריך להכין את זה.

מבחינה טכנולוגית אנחנו לא נהיה ערוכים לזה באגף מערכות מידע שלנו.

הבעיה היא הם.

כי השינוי - - -

חווה, אנחנו עוברים לשלב של סיפורים.

זה ייצור בעיות, זה ייצור אי עמידה בהוראות החוק אם חברות לא יוכלו להתחבר קודם.

אבל הוא אומר שזה רק יהיה ב-2017 בכל מקרה.

לא, החוק נכנס ב-1 בינואר 2017, אותו סעיף שמחייב העברת בעלות בתוך שישה ימים. אם התקנות האלה לא יהיו קודם החברות יצטרכו ללכת לדואר ותהיה פה בעיה.

מה אתה עושה היום?

היום אין לי את החובה של שישה ימים, יש לי 15 ימים.

נתנו לכם אצבע, אכלת לי את היד?

לא, אבל זה מאוד משמעותי.

בזמן הזה אפשר להכין את הכול, החוזים, והקישור המחשובי, הכול יהיה מוכן ורק לפתוח את הקו, לעשות on ב-1 בינואר.

אבל, חוה, הם אומרים שבתקופה שעד אז יש להם העברות בעלות – הם יעשו את זה כרגיל, זו התשובה.

עד 1 בינואר יעבדו כמו שהם עובדים היום, זה יכנס ביחד עם החוק.

כי החשש הוא שב-1 בינואר זה ייצור בעיה - - -

אפי מוסר הודעה.

אדוני, הבית הזה כבר יודע הרבה פעמים שכשמכריזים על תאריך באים לבקש הארכה. אנחנו רוצים הפוך, אנחנו סבורים שכדי להיות מוכנים בצורה הנכונה ביותר מבחינת מערכות המידע והורדת הנהלים למטה, ה-1 בינואר הוא תאריך שמכבד את כל האנשים. עד אז יעשו מה שעשו 30 שנה, לא קרה כלום.

מי בעד אישור התקנות, לרבות התיקונים שהקראנו, תוספות, שינויים?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016, בדבר העברת בעלות לציי רכב, אושרו.

תודה. התקנות אושרו. צאו לדרך, בהצלחה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.