הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 11:00

תקנות התכנון והבניה (רישוי מתקני גז טבעי) (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

עיסאווי פריג'

יועץ מנהל התכנון, מינהל התכנון - יעקב פישר

רפרנט חשמל, אנרגיה וגז טבעי, מינהל התכנון - עינב סירקיס

מינהל התכנון - שירה ברנד

מינהל התכנון - דרורי שפירא

מנהל אגף תכנון סטטוטורי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - אסף כהן

הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - יערה גלבוע

ראש ענף חומרים מסוכנים כב"ה, המשרד לביטחון פנים - אשי אביזמר

מנכ"ל תל בר תעשיות למוסדות בריאות, נציגי מפעלי תעשייה - עופר אופיר

עו"ד נגב גז טבעי, חברות למתן שירותים להזרמת גז - כרמל חנני דגני

מנכל חברת סופר אנ.ג'י, חברות הפועלות בתחום הגז טבעי - נתי גלבוע

מנהלת רישוי וסטטוטוריקה, חברת ברן, חברות הפועלות בתחום הגז טבעי - רחל קורן

עו"ד מרימון גז טבעי, חברות הפועלות בתחום הגז טבעי - נעם ברימן

יועץ משפטי, סופרגז, חברות למתן שירותים להזרמת גז - יותם אדמי

יועץ משפטי, סופרגז, חברות למתן שירותים להזרמת גז - רונן לשם

מנכ"ל נגב גז טבעי, חברות למתן שירותים להזרמת גז - שפיצר משה

יועצת משפטית, נגב גז טבעי, חברות למתן שירותים להזרמת גז - מלמוד ענבר

מהנדס, חברת מקורות - דותן דריקר

עו"ד, חברת מקורות - ליאת כהן ינקלביץ'

מנהלת מחלקה, התאחדות התעשיינים - ליאת הוכמן

מנהלת מחלקת תכנון סטטוטורי, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל - רחל לוטן

מרכזת אמצעי הוראה והמחשה, משרד הכלכלה והתעשייה - ענת בר כהן

שדלן חברת גורן עמיר, שדלנים - יגאל אכטנברג

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

הדס צנוירט

תקנות התכנון והבניה (רישוי מתקני גז טבעי) (תיקון), התשע"ו-2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון השני. על סדר-היום: תקנות התכנון והבניה (רישוי מתקני גז טבעי) (תיקון), התשע"ו-2016. אנחנו עובדים על הנוסח שהוא מתוקן בהתאם להערות הלשכה המשפטית של הכנסת. לא צריך פה הקדמות – אנחנו עוד פעם רוצים לייעל את ההליך. אתם תסבירו לנו רק מה זה עשוי לעזור לנו.

ועל אילו מתקני גז מדובר.

בתקנות שאושרו לפני כמה דקות – בעצם אנחנו עוסקים בתוכנית עבודה שברגע שתהיה תוכנית עבודה לפי התקנות החדשות, בעצם אנחנו מייצרים את הצורך ברישוי לפי התקנות שעכשיו יידונו, אבל לגבי כל תוכנית העבודה הישנות, עדיין צריך להוציא מכוחן היתר. זה התהליך שקיים כיום. התיקונים שאנו מציעים פה מטייבים את התהליך הקיים.

בנוסף לכך, לקווים גדולים של תוכניות מתאר ארציות, שאינם פטורים מהיתר, גם הם יצטרכו לעבור תהליך רישוי, על אף שיש להם תוכנית, והם ייכנסו במסגרת התקנות האלה, כלומר התקנות נותנות מענה לקווי ההולכה הגדולים, ולכל המקרים שבהם כבר יש תוכניות עבודה, כי אושרו בשנים האחרונות, ובכל זאת הם נדרשים להוצאות היתר. לכן הם יצטרכו לפעול לפי התקנות הקיימות עם התיקונים שיידונו כאן היום.

תודה. בבקשה.

ברשותך, לחדד את הנקודה – לגבי מערכת ההולכה, יש פטור מהיתר למעט מערכת ההולכה שהיא מעל 80 בר- - -

זה עוד לא קיים לפי ההגדרה.

נכון. כלומר מערכת ההולכה, - - -פטורים מהיתר בנייה. התקנות הללו יחולו הן על תוכניות חלוקה בפורמט הישן, הן על תחנות גז גדולות של מערכת ההולכה, שאינן תת-קרקעיות, ומה שאמרתי קודם.

הבינותי. אז אפשר להתחיל לקרוא.

עוד משפט אחד. קיבלנו הערות – כשכתבנו את התקנות הללו, עוד היו תקפות תקנות התכנון והבנייה, בקשה להיתר ואגרות. תקנות חדשות פורסמו ממש עכשיו, לפני שבועיים. לכן נתייחס גם עכשיו לתיקונים שנדרשים כתוצאה מפרסום התקנות החדשות.

תוך כדי הקריאה. בסדר גמור. בכל מקום שיש תיקון, תגידי לנו.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 119ו(ב) ו- 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן –החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (רישוי מתקני גז), התשס"ג- 2003 (להלן –התקנות העיקריות) – (1) הגדרות הממונה, מתקן גז לצריכה עצמית, מנהל העבודה, מפרט ומתכנן מיתקן הגז – יימחקו.

(2) אחרי ההגדרה היתר יבוא: "חוק הגז בטיחות ורישוי" – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט –1983.

(3) אחרי ההגדרה "מיתקן גז" יבוא: "מיתקן להפחתת לחץ (PRMSׂ)" - מיתקן להפחתה או ויסות של לחץ גז טבעי או מדידתו.

(4) אחרי ההגדרה "עורך הבקשה" יבוא: "רשות הכבאות" - רשות הכבאות וההצלה כמשמעותה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

הערות? יש לכם תוספות? בבקשה.

בהגדרות, ראשית, בהגדרה של נעל נכס בתקנות הנוכחיות, אנחנו רוצים שייכתב: בהגדרת בעל נכס האמור יימחק, ובמקומו יבוא: בעל זכות בנכס כמשמעו בתקנה 36ו לתקנות הרישוי.

זה התאמה לתקנות הרישוי.

יש לי שאלה לגבי התקנות החדשות האלה: מתי הן נכנסות לתוקף?

ב-4 בספטמבר.

למעשה כל הפניה או החלפת הגדרות צריכה להיות מותאמת למועד התחילה הזה.

אנחנו מבקשים לתקן גם את סעיף התחילה.

בסדר גמור. עוד תוספות?

כן. אחרי תקנות המהנדסים יבוא: תקנות בקשה להיתר, תקנות התכנון והבנייה, בקשה להיתר תנאיו ואגרות- - - תקנות הרישוי – תקנות התכנון והבנייה, רישוי הבנייה, התש"ל-1970.

אסביר. יש סעיפים שמפנים לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר הקיימות. התוספת הזאת נשארה קיימת, ולכן אנחנו משאירים גם את זה. התקנות הראשיות, הסעיפים הראשיים של התקנות הוחלפו בתקנות רישוי בנייה. לכן אנחנו צריכים לציין גם את זה וגם את זה.

אני מבין שרק בשנה.

התש"ל-1970 והתשע"ו-2016.

בסדר.

זהו? אז אנחנו יכולים לאשר את תקנה 1, עם כל התוספות שהוקראו כאן, ולעבור ל-2.

הצבעה

בעד תקנה 1 – פה אחד

תקנה 1 אושרה.

לפני כן יש לנו תוספת של 2: בתקנה 2, במקום בקשה להיתר יבוא: הרישוי.

בתקנה 2 לתקנות הקיימות, תוכלי לומר מה קובעת התקנה?

תקנה 2 קובעת: תקנות בקשה להיתר לא יחולו על הקמתו של מתקן גז. אנחנו רוצים להבהיר שתקנות רישוי הבנייה החדשות לא יחולו על מתקן גז.

אלא אם כן נאמר במפורש.

כלומר לא צריכה בכלל להיות התייחסות לתקנות בקשה להיתר?

יש התייחסות ספציפית. כשיש התייחסות, אנחנו אומרים את זה, אבל באופן עקרוני צריך ללכת לפי ההליך כאן, ולא לפי התהליך הרגיל של בקשה להיתר.

הבנו. הלאה.

אגיד באופן כללי – השתמשתי כל פעם במונח הרישוי, ואנחנו רוצים שזה יהיה רישוי הבנייה, כפי שנעשה- - -

כלומר איפה שכתוב: הרישוי, יהיה רשום: רישוי הבנייה. טוב.

כן. אני חוזרת לנוסח שיש לפנינו.

תיקון תקנה 3. בתקנה 3 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), במקום "או בידי צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית" יבוא "או בידי צרכן גז טבעי כמשמעותו בחוק משק הגז הטבעי לגבי מיתקן גז המחבר בין המונה כמשמעו בסעיף 37(א) לחוק משק הגז הטבעי ובין מתקנים בחצריו של הצרכן"; (2) בתקנת משנה (ב), המילים "בשלושה עותקים" והמילים "בצרוף מפרט, שיוגש בחמישה עותקים" - יימחקו; (3) בתקנת משנה (ג) – (א) ברישה, המילה "ומפרט" - תימחק; (ב) אחרי פסקה (2) יבוא: (2א) מתכנן שלד הבניין, אם ישנו; (4) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא: (ה) מתכנן המחוז רשאי לפטור מהצורך בחתימת מתכנן מיתקן הגז ביחס למיתקן להפחתת לחץ.

יש לכם תוספות? הערה לאיתי.

יש לי הערה לגבי תקנת משנה (ה) המוצעת. באילו נסיבות יינתן פטור על-ידי מתכנן המחוז? אתם נותנים לו כאן שיקול דעת לכאורה בלתי-מוגבל.

יעקב פישר. הבעיה היא במתקני הפחתת לחץ, שזה מתקנים שמגיעים מחברה בין-לאומית. זה משהו שנקנה. זה בעצם מכונה. לכן מתכנני ממתקן גז ישראליים לא מוכנים לחתום כמתכנני המתקן הזה. לכן אנחנו נותנים אפשרות למתכנן המחוז, לפטור מהחתימה.

שזה מתאים לכם.

השאלה, למה לא לכתוב את הדברים בצורה יותר מדויקת ומפורשת? למעשה מה שאמרת כאן לא בא לידי ביטוי בנוסח.

למה? רק מתקן להפחתת לחץ, ויכול לפטור מהחתימה של המתכנן.

אם הוא משתכנע שאכן יש מישהו אחר שכבר שכנע, שייצר את המוצר, ואתה קונה מוצר קיים- - -

אבל כתוב כאן: מתכנן המחוז רשאי לפטור מהצורך - ביחס למתקן להפחתת לחץ.

אבל לא כתוב באילו נסיבות.

אבל זה מצומצם כבר. זה רק לגבי מתקן להפחתת לחץ.

לי לא נראה בעייתי, אלא אם כן מישהו חושב אחרת. אם אין התנגדויות ואין הערות, סעיף 2 מאושר, וגם מה שהקראת בהתחלה לגבי תיקון תקנה 2.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

3, בבקשה.

תיקון תקנה 4. בתקנה 4 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), במקום "העתק מן" יבוא "הודעה בדבר הגשת", ובמקום "המצאת הבקשה" יבוא "המצאת הודעה בדבר הגשת הבקשה"; (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(א1) בהודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר יפורטו התכנית שמכוחה הוגשה הבקשה, משרדי רשות הרישוי שבהם ניתן לעיין בבקשה, ויצורף לה תצלום אויר בקנה מידה 1:1000 של הנכס, אשר סומנו עליו מיקומו של מיתקן הגז, רצועת הצינור ותחום המגבלות הנובעות מהם".

הערות? תוספות? אם לא, מאשרים את 3.

הצבעה

בעד תקנה 3 – פה אחד

תקנה 3 אושרה.

אושר. 4. הלאה.

בתקנה 5 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), במקום "שהומצא לו העתק" יבוא "שהומצאה לו ההודעה בדבר הגשת"; (2) בתקנת משנה (ג) ו(ד), במקום "לבעל הנכס" יבוא "למתנגד".

תסבירי.

במקום לשלוח סתם הודעה לבעל הנכס – אפילו שהוא לא התנגד – התקנה אומרת שצריך לשלוח את ההחלטה, (ג) ו-(ד) אומרות: רשות הרישוי לגז תשלח – היה כתוב: לבעל הנכס ולמבקש, הודעה בדואר רשום בדבר החלטתה. במקום לשלוח לבעלי נכס שלא התנגדו, אנחנו אומרים לתקן, להתייעל - רק למי שהתנגד נשלח את ההודעה על ההחלטה.

אין לי בעיה. יש למישהו תוספות? יש שאלות? הערות?

הצבעה

בעד תקנה 4 – פה אחד

תקנה 4 אושרה.

4 מאושר. 5.

פה אנחנו מוסיפים עוד משהו שקשור לתקנות הרישוי. זה תיקון תקנה 4 בתקנות המקוריות. אני לא מתייחסת בדיוק למספור.

בתקנה 4, במקום המילים בתקנות 2ד עד 2ט לתקנות בקשה להיתר, יבוא: תקנות 26 עד 28 לתקנות רישוי הבנייה, וחלק יא להן.

את מתקנת את תקנה 6 לתקנות העיקריות, שמפנה לתקנות בקשה להיתר.

אנחנו לא עוקבים. זה בדיוק, אחד לאחד, מה שהיה ב-2א עד 2ט לתקנות- - -

כן.

כן.

כן. אם אין הערות, אפשר להמשיך.

אסביר.

אסביר. התקנות היום קובעות שצריך לפנות לתקנות 2ד עד 2ט לתקנות בקשה להיתר. התקנות הללו מסבירות איך אתה ממנה עורך בקשה, ואם הם רוצים להחליף, איך מחליפים אותם. התקנות החדשות, שמחליפות אותן, הן תקנות 26 עד 28. יש לנו חלק יא, שעוסק בהחלפת עורכי הבקשה. לכן אנחנו מפנים להוראות.

ההליך הפרוצדורלי שקובעות תקנות רישוי הבנייה.

בסדר.

בסדר. מעירים פה שהם לא רוצים להכניס את 26 אלא רק מ-27, וזה בסדר מבחינתנו.

תוכלי לקרוא שוב את הנוסח?

בתקנה 6, במקום המילים 2ד עד2ט לתקנות בקשה להיתר, יבוא: תקנות 27 ו-28 לתקנות הרישוי וחלק יא להן.

ומה לגבי הסיפא של תקנה 6? לעניין זה בכל מקום שבו נאמר לוועדה המקומית יראו כאילו נאמר – זה רלוונטי גם?

צריך למחוק את הסיפא. לא צריך אותה.

למחוק. הנוסח נשלח אלינו אתמול. קצת התקשיתי לבדוק אותו, אבל אני סומך על מה שאתם אומרים.

גם אנחנו לא הספקנו.

אני מציע כך: אנחנו נאשר. אם תהיה בעיה, תפנו אלינו, ונסתכל, אבל כרגע אנחנו נסמכים עליכן.

מודים על האמון.

גם עכשיו התיקון לתקנה 7 כולל תיקונים. בתקנה 7 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), בפסקה (1), במקום המילים מפה מצבית יבוא: מפת מדידה להיתר כמשמעותה בתקנות הרישוי בקנה מידה של 1:1000.

אחרי פסקה (4) יבוא: (5) טבלת חישובי שטחים.

2. בתקנת משנה (ב), במקום "עורך הבקשה ומתכנן מיתקן הגז" יבוא "ועורך הנספח".

מה ההבדל ביניהם? כתבתם שבמקום עורך בקשה יבוא: ועורך הנספח.

כי במקור כתוב, שכל הנספחים אמורים להיחתם בידי עורך הבקשה ומתכנן מתקן הגז. אנחנו לא צריכים להחתים אותם על כל הנספחים.

זה אותו איש שחותם.

כן. אותו עורך יחתום על הנספח.

עשינו סעיף שאומר שכל אחד חותם על הנספח שרלוונטי אליו.

הבנתי. אז אפשר לאשר את סעיף 5 עם התיקון שעשיתם קודם ועם שני הסעיפים, שהם 1 ו-2 ו-5, נכון?

נכון.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אני חוזר ואומר – אם תהיה בעיה שלא שמנו לה לב, הוועדה תקבל.

בכל הנושא של המדידות, ניסינו ולא הספקנו.

אין בעיה. אני רוצה שזה יהיה בהיר: אם יש איזושהי בעיה שנוצרה אחרי שכולם עברו על החומר, אפשר לפנות לוועדת הכלכלה ולבקש, ואנחנו נקיים דיון או התייעצות או תיקון בעניין הזה. בינתיים אנחנו הולכים לפי הנוסח שאתן מקריאות, ומאשרים אותו. אם לא תהיה בעיה, זה יהיה הנוסח. 6.

לפני זה אנחנו מוסיפים: תקנה 8 לתקנות העיקריות - בטלה.

התקנה הזאת מסבירה איך עושים מפה מצבית, ומשהגדרנו שמפה מצבית תהיה מפת המדידה לפי תקנות הרישוי החדשות – זה בטל.

זה בטל. טוב. 6.

6. החלפת תקנה 9. במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא: מפת איתור העבודה. מפת האיתור העבודה תיערך בקנה המידה של המפה המצבית ויצוינו בה הפרטים המפורטים להלן, בין הנמצאים בנכס ובין שמבקשים להקימם: (1) בנינים ודרכי הגישה אליהם; (2) מיתקן גז לרבות סימון המגבלות הנובעות ממנו; (3) דרכי הגישה למיתקן הגז; (4) כניסות ויציאות של מיתקן גז; (5) חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם; (6) קווי אספקת מים, קידוחי מים ואזורי מגן כמשמעותם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995; (7) כל התשתיות הנמצאות בתחום הבקשה, לרבות תשתיות שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי החוק; (8) ארובה וגובהה; (9) גדרות; (10) תיאור התנאים הפיסיים של השטח שבתחום הבקשה.

בבקשה.

לנו לעניין הזה יש שתי הערות: אחת, בתקנה 9(7), כל התשתיות הנמצאות בתחום הבקשה, לרבות תשתיות שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי החוק. מאיפה זה מגיע- - -

את רוצה להוסיף את המילה מפורטת. תסבירי למה.

נכון. לפעמים יש תוכניות מתאר ארציות שמסמנות קו. אי-אפשר בקנה מידה של תסריט ארצי לרדת לרזולוציה של בקשה להיתר.

לכם יש בעיה עם המילה מפורטת? תסבירי למה.

יש לנו בעיה עם זה, כי יש הרבה תוכניות שלא נקראות מפורטת. הן יכולות להיות תוכנית מתאר ארצית שהיא נותנת את זה. יש לנו תוכניות מחוזיות, ואם יש קו שסומן בתוכנית, ואתם לא יודעים להראות אותו בדיוק, תראו אותו בקנה המידה של התוכנית. מה יכול להיות? זו שכבה גיאוגרפית שאפשר לשים אותה. זאת עבודה של דקה.

- - -

לכן יש סמכות למתכנן המחוז לפטור אתכם מדברים כאלה. מן הסתם תקבלו פטור.

ההערה השנייה שלנו זה משהו שאושר בסט התקנות לחץ נמוך מאוד, ואנחנו חושבים שאולי הוא הושמט פה כתוצאה מעניין טכני. כל תקנה 9 מחייבת אותנו לפרט את כל קווי התשתית הכלולים בתחום הבקשה, וזה נסמך על בקשות למידע ששלחנו. אנחנו רוצים להוסיף נוסח, שאומר שאם פנינו לגוף תשתית, ולא החזיר לנו, לא נצטרך לפרט. הנוסח הזה כלשונו, נכנס בתקנה 7ב, והוסכם על-ידי כל הנוכחים בתקנות לחץ נמוך מאוד. אקריא: על אף האמור בסעיף קטן - מה שזה לא יהיה – עורך הבקשה רשאי לפרט את רשימת הגופים אליהם פנה בבקשה לקבלת מידע אודות תשתית, ולא נתקבלה תגובתם. פנייה כאמור תהיה לכתובת בעל התשתית הרשומה ברשם החברות.

זה אתם מציעים להכניס גם פה?

כן. אותו מנגנון.

Copy-paste.

מה אומרת הממשלה?

אני רק רוצה להסביר את ההבחנה בין לחץ נמוך מאוד לבין התקנות האלה. תקנות הרישוי זה אחרי שיש לנו או תוכנית עבודה או תוכנית מאושרת או תוכנית מתאר ארצית. היה שם תהליך ההתייעצות עם התשתיות בשלב הקודם. לכן אנחנו רוצים שבשלב ההיתר התהליך יהיה מושלם ומתואם.

אבל מה ההבדל בין התקנות שנאשר עוד חצי שעה או שעה- - -

שם הן לא מבוססות על תוכנית ששם נעשה תיאום תשתיות וכל התהליך הזה, ושם חסר התהליך של התיאום מול התשתיות. לכן יש פנייה כזאת לגוף.

רוב הסיכויים שיהיה לי המידע, אבל אם אין לי, למה- - -

אם כך, מה אכפת לך?

אם אני מבינה נכון, דרורי, את מדברת על סמכות לפי מה שמופיע במסגרת השלב הקודם. אם זה כך, אנחנו יכולים להימנע מכל הסיבוך הזה, ולכתוב: כל התשתיות הנמצאות בתחום התוכנית כפי שאושרה, כלומר משהו שמסתמך על משהו שכבר היה קודם, ואז את גם לא נכנסת להתפלפלות, אם את בתוכנית מאושרת או מפורטת או תמ"א וכו', וגם פטרת את עניין המידע שקיבלת או לא. מחילה את כל מה שקיבלת לפי השלבים המוקדמים.

ואם זה משהו חדש, כן צריך להוסיף את התוספת, שפנינו ולא ענו לנו.

יש לי שאלה. כל התוכניות האלה לא מתפרסמות?

תוכנית העבודה מתפרסמת. פה זה הליך של רישוי.

לא. התוכניות האלה המפורטות, המאושרות.

מתפרסמות.

אז מה הבעיה?

שאנחנו רוצים לראות את הסימון הזה על גבי התסריט שעכשיו מגישים לנו. זה שיש באתר האינטרנט של מישהו התוכנית – אנחנו יודעים לראות אותה. אנחנו צריכים לשים את זה על התסריט כדי שאפשר יהיה לבדוק את הבקשה על הרקע הזה.

לא שאלתי מה הבעיה שלכם. מה הבעיה שלכם?

הם רוצים פירוט של כל התשתיות בתחום הבקשה. אם אנחנו נסמכים בבקשה הזאת על כל התשתיות הידועות למגיש הבקשה לפי תוכנית העבודה, אין בעיה – עושים Copy-paste, לפי מה שניתן, אבל אם דורשים מאתנו עכשיו כל התשתיות, גם אם לא הצלחתם לתפוס את גוף התשתיות, שזה לפי כן- - -

אבל זה בתוכנית שאושרה. אני באמת לא מבין. כתוב: לרבות תשתיות שטרם הוקמו אך אושרו. אם התוכנית אושרה, היא לא פורסמה?

לא. יש תוכניות שנמצאות, והן לא נמצאות בתוכנית. יש תשתיות שנמצאות בשטח והן לא בתשתית.

לכאורה הטענה שלה צודקת. איך היא תדע?

אם פנינו ולא ענו לנו, איך נדע? זה גם אושר.

מה שבתוכנית, זה בסדר. לכן ענבר הציעה פה בדיוק את הנוסח בהקשר הזה. אם אנחנו עושים קישור לתוכנית, זה בסדר מבחינתנו.

מצד שני, צריך להבטיח תיאום תשתיות – שלא יקרה אחרי זה מצב- - -

נהיה מוכנים לקבל את זה ביחס לתשתית שהיא לא מסומנת בתוכנית העבודה. היתה פנייה- - -

אז תוכלי לומר נוסח ברמה העקרונית?

ברמה העקרונית, על אף האמור – אני מנסה, בהסתמך על הנוסח שהם מציעים – לגבי תשתיות שאינן מפורטות בתוכנית, או בתוכנית העבודה, עורך הבקשה רשאי לפרט את רשימת הגופים אליהם פנה בבקשה לקבלת מידע אודות תשתית ולא נתקבלה תגובתם – פנייה כאמור תהיה לכתובת, כפי שאמרנו קודם, לאותן כתובות של בעל התשתית הרשומה.

אותן כתובות כפי שדיברתי.

הייתי מחדדת – כל התשתיות וגו', כפי שנמסרו על-ידי גופי התשתיות.

בסדר. הניסוח הסופי, אבל דוח הדברים היא כזאת.

שאנחנו נציג את כל המידע שקיבלנו, ולא יכולים להיות אחראיים.

מקובל. אז אנחנו מאשרים את סעיף 6, החלפת תקנה 9, ואת התיקון שעדיין לא ניסחנו אותו סופית. זאת ההחלטה העקרונית של הוועדה.

אתם תסמיכו אותנו לבדוק.

בלית ברירה...

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

7. החלפת תקנה 10. במקום תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא: תוכנית בנייה. 10(א) תכניות בניה למיתקן גז ייערכו בקנה מידה 1:100 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מתקני הגז, גבהים, מידות חתכים וחזיתות של מבנה; (ב) תכניות בניה לקו גז ייערכו בקנה מידה 1:1000 ויכללו את סימון הקו, חתכי אורך במקום שקיימת בו חציית נחל או תשתית אחרת וחתכים אופייניים נוספים.

בבקשה.

יש לי שאלה. אנחנו כחברי כנסת שקוראים את זה וכל המקצועיות הזאת, ואמורים לקבל את ההחלטה- - -

אתה שואל שאלה לא טובה...

רבותיי, האם יש לסעיף 7 הערות, תוספות?

אז החלפת תקנה 10 לתקנות העיקריות, כפי שהקראת, וסעיף 7 אנחנו מאשרים.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

8.

זה תוספת. תיקון תקנה 11. בתקנה 11, במקום בתקנה 8 לתקנות בקשה להיתר, יבוא: בפרט 2ג לתוספת לתקנות רישוי הבנייה, בסיפא המתחילה: ולעניין זה – תימחק.

אמרת – אמרת.

אני נותן לכם ולנו את האפשרות לעשות מה שנקרא – לא אקרא לזה אישור מותנה; זה מאושר. היה ובאישור יהיו דברים שאתם חושבים שצריכים לבוא שוב על השולחן הזה, נקבל את בקשתכם, ונכבד אותה. שירי.

אסביר. בתקנה 8 הסבירו איך עושים חתכים וחזיתות. היה כתוב, לגבי חתכים וחזיתות, איך מתייחסים אליהם. זה עבר לתוספת לתקנות רישוי הבנייה, והפנינו את זה למקום הנכון.

טוב.

תיקון תקנה 12. בתקנה 12, במקום תקנה 9 לתקנות בקשה להיתר, יבוא: התוספת לתקנות רישוי הבנייה, הסיפא המתחילה: ולעניין זה – תימחק.

אותו דבר פה. איך מגישים נספחים ומה זה רשימת הנספחים – זה נמצא שם. לכן אין טעם- - -

ופה יש התיקון וסעיף 8 נכון?

כן.

תיקון תקנה 14. בתקנה 14 לתקנות העיקריות, במקום "על דעת יושב ראש הוועדה המחוזית ומנימוקים" יבוא "מנימוקים".

אז אנחנו מאשרים גם את התיקון וגם א 8.

כלומר תיקון תקנות 11 ו-12 ותיקון תקנה 14.

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

ביטול תקנה 15. תקנה 15 לתקנות העיקריות – בטלה.

הצבעה

בעד תקנה 9 – פה אחד

תקנה 9 אושרה.

אישרנו גם את 9. 10.

תיקון תקנה 16. בתקנה 16 לתקנות העיקריות – (1) האמור בה יסומן (ב) ולפניו יבוא: (א) לא יינתן היתר, למעט היתר לעבודות פיתוח או להקמת מבנה שאין בהם הנחת צנרת גז, אלא אם כן נמסר לרשות הרישוי על ידי מבקש ההיתר: (1) במתקן גז, למעט מתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות ורישוי – אישור שניתן למפרט לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי, הכולל את פרטי הבקשה להיתר ותואם לה; (2) במתקן גז לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות- - -

בחוק הגז בטיחות הגז ורישוי.

נכון, שמוגשת לגביו בקשה להיתר לפי תקנות אלה – הודעה בכתב מאת גוף בודק כמשמעותו בחוק האמור כי המתקן המתואר בבקשה להיתר תואם לנדרש לפי תקן כהגדרתו בחוק הגז בטיחות ורישוי, לשלב התכנון.

אם אפשר להסביר את סוגי המתקנים, ועל אילו סוגי מתקנים חלות התקנות האלה ועל אילו לא.

שמי אסף כהן, מנהל אגף התכנון. אישור למפרט ההנדסי הוא אישור של תשתית הגז הטבעי שבאחריות בעלי הרשיונות, בין אם מדובר במערכת ההולכה או מערכת החלופה. ההסמכה לגוף בודד זה למערכת הפנים-מפעלית, למתקני הצמיחה הפנים-מפעליים, שהם מה שנקרא צרכן הקצה שמשתמש באותו גז טבעי. חוק ההסדרים האחרון- - -

עכשיו תסביר לנו בלשון פשוטה.

את ההבדל בין המתקנים והדרישות ממתקן של גז וממתקן של גז טבעי.

אם אפשר לתת דוגמאות זה גם יכול לעזור.

יש פה צרכן שיכול לומר?

מתקן לצריכה, מתקן קצה יכול להיות, נגיד, תנור או תנור של פיצרייה.

למשל, תנור גדול.

הבנו.

מתי נגיע? זה חלום.

נגיע גם לזה.

לגבי פסקה (2), הגוף הבודק אמור לבדוק את המפרט ההנדסי?

לא. אסביר. במתקן גז, למעט מתקן גז לצריכה, זה מי שנותן את האישור של המפרט, זה רשות הגז, ומתקן גז לצריכה לפי 8ב – מי שנותן את האישור הוא הגוף הבודק. הוא נותן את האישור ביחס – אין פה מפרט; הוא נותן אישור שהבקשה להיתר תואמת את מה שהתקן דורש.

לאור העובדה שיש רק – כמה גופים בודקים היום?

שאלה של הדיוט: מדברים פה על גז רגיל – לא גז טבעי.

ב-10(א)(1) מדובר על מתקן גז רגיל, גפ"מ, לא?

לפי 8ב לחוק, זה אומר שזה מתקן גז טבעי.

אז למה כתוב במתקן גז, למעט מתקן גז טבעי? אה, כי זה למעט מתקן גז לצריכה.

שאלתי קודם לגבי מספר הגופים הבודקים.

בין 1.5 ל-3.

גם הרשות אמרה 1.5.

כי כאן נדרש האישור מהגופים הבודקים.

יש לנו הערות נוספות לסעיף הזה.

רגע. רק נקרא את (3), ואז נחזור אליכם.

(3) אישור קיום היוועצות עם רשות הכבאות ביחס לבקשה להיתר, למעט ביחס לקו תת קרקעי ומיתקן נלווה לפי תקנות התכנון והבניה (מתקנים נלווים לקו תשתית), התשע"ה-2015; לא הגיבה רשות הכבאות בתוך 30 ימים מיום שהועברה אליה הבקשה להיתר, ניתן להמשיך בהליכים למתן היתר גם ללא קבלת עמדתה.

ומה אם רשות הכבאות תגיד שהיא לא קיבלה, ואחר כך תבקש בכל זאת שעמדתה תישמע?

תצטרך להציג אישור.

איזה אישור? לא כתוב כאן.

אני סומך על רשות הכבאות. בבקשה.

ענבר מלמוד, אני עו"ד, יועצת משפטית, נגב גז טבעי. אנחנו רצינו להעיר, בהמשך לדברים שנאמרו קודם, לגבי סעיפים שאמנם הופיעו קודם, ואנחנו חושבים שלא נכון שימשיכו להופיע. מה שעכשיו הפך להיות סעיף 16ב, סעיפים קטנים (4), (5) ו-(8). אקריא.

את מדברת על תקנה 16 כנוסחה היום.

אני חושב שיהיה נכון קודם להקריא את הסעיף, לראות מה אנחנו רוצים לתקן. בבקשה.

בתקנת משנה (ב)- (א) ברישה, אחרי "להתנות בו תנאים" יבוא "ביחס למיתקן גז או להקמתו"; (ב) בפסקה (7), אחרי "חשמל" יבוא "חומרים מסוכנים".

קיבלנו בקשה מהכבאות לשנות את המילה "מתקנים" ל"סידורי" – סידורי בטיחות אש במקום מתקנים לכיבוי אש.

בסדר.

מה זה סידורי אש?

תן להם לסיים, ואז נעיר על הכול.

(ג) בפסקה (11), בסופה יבוא "והשבת המצב לקדמותו".

שאלת, מה זה סידורי אש?

אשי אביזמר, ראש ענף חומרים מסוכנים. סידורי בטיחות אש יכולים להיות מחוץ למתקן ברז גז ראשי- - - יכולים לנתק, זה יכול להיות אמצעי כיבוי, למשל במים וקצף, יכול להיות מערכת גילוי והתרעה - כל תוכנית, כל מתקן והאמצעים שלו. יש מפרטים קבועים לכל סוג של מתקן.

זה מונח ששאוב מהחקיקה שלכם?

כן.

החקיקה לא לפניי. מונח שקיים בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלחה? אני לא רוצה שנשתמש במונחים- - -

אנחנו קצת מוטרדים מההגדרה של סידורים.

שאלה ראשונית – מאיפה זה לקוח.

חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה בכל מקרה מאפשר לנו לקבוע סידורי בטיחות אש בכל מבנה, גם בעסקים וגם במבנים אחרים, כולל מבני מגורים.

בשביל ההשכלה – מה ההבדל בין מתקן לסידור? גם ברז זה מתקן.

סידורי בטיחות אש יכול להיות – במקרה הזה זה לא רלוונטי, אבל שלטי יציאה.

בסדר, לא מתווכח על זה.

אנחנו מהנושא של סידורי בטיחות אש, קצת מוטרדים. כל עוד מדובר על אמצעים – אנחנו מבינים מה זה, אבל אנחנו לא רוצים פתאום לגלות, שחלק מסידורי בטיחות אש זה העסקת צוות כונני כבאות וסלילת דרכי מילוט.

קודם כל, זה כן. אני לא אומר לגבי מתקן PRMS שזה מה שיהיה, אבל סידורי בטיחות אש יכולים לכלול גם העסקת צוות כוננות. אבל אין לך מה להיות מוטרד- - -

אדוני, אנחנו נבדוק מה זה הסידורים, ונחזור לסעיף הזה שלפני שנאשר. נחכה עם העניין של סידורי אש עד לבדיקה. בינתיים נאשר- - -

כאן יש לנו הערות.

בבקשה.

רצינו להציג את זה מהצד המקצועי.

אנחנו מבקשים למחוק שלושה סעיפי משנה, שמדברים על דרישות להתאמי מפלסי הנכס למערכת הדרכים וניקוז ולעיצוב נוף הסביבה, עבודות פיתוח של סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות, והסדרת מקומות חניה וגישה אליהם, מהטעם הפשוט - אנחנו מוכנים, מתחייבים ומובן מאליו שאנחנו משיבים את פני הקרקע למצבם הקודם, אבל פה זה פותח פתח לכל מיני דרישות של פיתוח קרקע שלחלוטין אין כל קשר בינן העבודה שלנו- - -

לבין הצינור התת-קרקעי.

ולצערנו, יש לנו דוגמאות כאלה מהעבר. זה לא הגיע מהאוויר.

מבקשים מאתנו, על סמך סעיפים כאלה, לעשות פיתוח סביבתי שאינו קשור כלל לצינור גז שנמצא 1.20 מטר או 1.50 מטר מתחת פני האדמה, וזה פתח ברור. כתוב כאן שמותר לבקש.

אם הנכס היה במפלס X, וכתוצאה הייתם צריכים להנמיך את המפלס, מבקשים מכם להחזיר את זה המפלס. כך אני מבין את זה.

כל מה שחוסה תחת השבת המצב לקדמותו מקובל עלינו. אנחנו לא רוצים שייצתח פתח לדברים מעבר.

זה לא דברים מעבר. זה חלק מהמובן מאליו שנדרש לעשות. אם אתה הצבת מתקן, הוא צריך להתאים- - -

אבל תשכנעי אותי, למה זה שחפר את צינור הגז צריך לעשות את עבודות הפיתוח?

לא, זה שחפר את צינור הגז לא צריך לעשות, אבל – קודם כל, אם הוא הרים את הכביש- - -

הוא אמר – הוא ישיב את המצב לקדמותו. אני לא מבין למה - מישהו עשה מתקן גז. הוא צריך לעשות מסביב זה סלילת מדרכות ובניית קירות- - -

לא מסביב. זה מילים אחרות של השבת המצב לקדמותו. זה לא- - -

לא כתוב פה השבת המצב לקדמותו. תכתבו את זה.

אין לי בעיה, ליד סלילת כבישים ומדרכות, להוסיף: לצורך השבת המצב לקדמותו, אם זה הסיפור.

כן, אנחנו רוצים את זה.

על זה אין לנו ויכוח, אבל לגבי התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה, זה כן קשור. אנחנו בונים פה מתקנים עליים. הם חלק מהרחוב, הם חלק מאזור התעשייה. לא ייתכן ש- - -

כדי לנסות להתקדם, אם יהיה כתוב השבת המצב לקדמותו- - -

זה שני דברים שונים.

אבל פה אתם דורשים פיתוח סביבתי.

יש שלושה סעיפים שמבקשים לגביהם. לגבי סלילת מדרכות, אני מסכימה להוסיף – לצורך השבת המצב לקדמותו. זה בסדר, אבל הם ביקשו עוד שני דברים אחרים. הם דיברו על מקומות חניה והגישה אליהם. אם יש לנו מקומות חניה סמוכים שצריך לסדר, אם יש לנו מתקן PRMS שצריך לו מקומות חניה, אנחנו רוצים שיהיה ברור – נדרש שם מקום חניה. איפה הוא מסומן בשטח, ואיך מגיעים אליו.

אני רוצה להבין. אם לא אבין, לא נתקדם. תנו לי לנסות להבין. שטח שאין בו מקומות חניה, אין בו כלום, קרקע, וחפרתי צינור גז, והשבתי את מצב הקרקע כפי שהיתה, אני צריך לעשות מקום חניה?

לא.

אסביר. התקנות האלה לא מתייחסות רק למערכת החלוקה לקווים התת-קרקעיים אלא גם לתחנות PRMS ברשות הולכה, שזה מתקנים גדולים מאוד, בניינים, שיש בתוכם מערכות. אז לא מאוד גדולים- - -

אבל החניה היא חלק מרשיון המתקן, שאמור- - -

יש בו מפלסים, יש בו גדרות, יש בו דרכי- - -

בדיוק זה מה שקורה. יש פה כוונה לדבר אחד ספציפי, והופכים את הסעיף הזה – תופסים טרמפ. אנחנו מנסים לומר, שיכול להיות שיש מקומות מסוימים שזה מוצדק – אנחנו לא שם, אבל בלחץ הנמוך יש פה טרמפיסטים ברשתות החלוקה, שבוררמות את זה למקומות הלא נכונים. את זה אנחנו מנסים למנוע. אנחנו לא רוצים להיות שם.

לכן תיקנו ברישא, בגלל הבעיה הזאת, שדיברנו עליה, ותראו את התיקון – ביחס למתקן גז או להקמתו. רק ביחס לזה.

מתקן גז עלי בלחץ גבוה.

לא, ביחס למתקן הגז הספציפי. לא יכולים לבקש ממך עכשיו: הסדר מקומות חניה לכל באי הרחוב. אנחנו מדברים על דברים שקשורים למתקן הגז או להקמתו. כל הרשימה, מתחילתה ועד סופה, מתייחסת רק למתקן הגז או להקמתו – לא לשום דבר אחר.

אני מוכרח לומר לכם – רבותיי, אני מבין את מה שאתם אומרים. לפי הניסוח, כפי שאני קורא אותו, אתם משיתים על בעלי הרשיונות – נקרא להם כך – עבודות שהן לא מן המניין. או תסבירו, שכאשר בונים מתקן גז, ומתקן גז מחייב גם מקומות חניה וגם גינון סביבתי – אין לי בעיה, ואני חושב שגם להם אין בעיה, אבל ברגע שזה לא כתוב, נראה מתוך הנוסח פה, שברגע שאני אעשה משהו שקשור להולכה, מתקן גז, קטן, גדול או משהו כזה – תשיתו עליי פיתוח סביבתי שהוא לא מן העניין.

וזה מה שקורה.

ואת הדבר הזה אנחנו צריכים להבהיר.

אני רוצה להבהיר. ראשית, נקודת המוצא היא שנקודות החלוקה ברוב המקרים הם בפטור מהיתר, כלומר אין להם בכלל התקנות האלה. הלכו לקראתם.

אז רוב המקרים מכוסים, אבל מה שלא מכוסים.

אז אנחנו מדברים רק על מה שבעבר.

לגבי העבר, עשינו מספר ישיבות תיאום, והם העלו את זה, ושמענו אותם, ולכן תיקנו. מה שכתוב עכשיו זה רשות רישוי לגז רשאית לתת היתר, לסרב- - - לשנותו, להתלותו, לבטלו עקב מתן פרטים בלתי נכונים, ולכן להתלות בתנאים ביחס למתקן הגז או להקמתו, בין השאר בעניינים אלה. התנאים יכולים להיות רק ביחס למתקן הגז או להקמתו.

לא יכולים לעשות תנאים על מדרכות בשבילי הרשות המקומית או כל מיני דברים כאלה. זה יכול להיות רק ביחס למתקן הגז או להקמתו. כל הרשימה הזאת של התנאים בנושאים האלה יכולה להיות רק ביחס למתקן הגז או להקמתו.

אז האם אפשר לומר לגבי 4, 5 ו-8, לגבי מערכת ההולכה, שזה הסעיפים הבעייתיים? אנחנו מדברים על שלושה סעיפים.

אולי במקום המילה: ביחס למתקן הגז – נדרשים להתאמתו. ביחס - זה עדיין נשאר מאוד רחב. הנדרשים להקמתו.

רבותיי, אני מבין אתכם, ואני מבין אתכם. אנחנו צריכים שיהיה ברור לחלוטין מה שאת אומרת, כי מה שאת אומרת, מקובל עליי. כל מה שאתם רוצים מהיזם, שזה יהיה קשור למתקן הגז או להקמתו, משהו כזה. יש פה סעיפים קטנים שאפשר להבין אותם לא כך.

פסקה (5) אומרת: מסביב למתקן הגז. אבל מקומות חניה – לא כתוב דבר.

אבל זה מסביב למתקן הגז ביחס אליו.

אבל אני כראש רשות מקומית או ועדה מחוזית, אצלי מה שקשור - סביבת מתקן הגז זה שלושה ק"מ. יש כאלה שיסתפקו בעשרה מטרים. אנחנו נותנים פה פתח, כר נרחב לכאלה שינסו לנצל את העניין. בבקשה, יעקב.

אני לא מכיר מקרה שבו ביקשו משהו שנמצא רחוק, אפילו לא מאה 100 מהמתקן. אין דברים כאלה. בדרך כלל מדובר בתיקון של המפלסים שצמודים לתחנות PRMS או דברים מהסוג הזה.

זה לא נכון, יעקב.

בבקשה.

אני רחל לוטן, מנהלת המחלקה לתכנון סטטוטורי בנתיבי הגז הטבעי. אני חולקת על כבודו של יעקב פישר. אנחנו מוציאים היתרי בנייה למתקני הורדי הלחץ משנת 2004, ואנחנו חברה ממשלתית, ולא אחת ולא פעמיים ולא שלוש ניסו לפתח- - - שלמים על חשבון קו הגז והתחנה.

ועוד דבר – עבודות סביב המתקן – יש עם זה בעיה מאוד בסיסית סטטוטורית. אומר למה. אנחנו מקימים את תקנות הגז בהתאם לתוכנית מפורטת. תוכנית מפורטת מגדירה את גבול המגרש שאתו אני יכולה להקים גדרות. לפי התוכנית, אין לי שום זכות בקרקע מחוץ לגבול המתקן. לכן, כשפה נותנים פתח לשקם מעבר - אל"ף, זה מכניס אותנו לבעיות מול בעלי הקרקע מחוץ למתקן. הבעיות שאנחנו נתקלים הן שתיים: אל"ף, כפי שציינו קודם לכן, זה נותן פתח לרשויות לבקש כל מיני דברים; בי"ת, זה יוצר בעיה מקרקעינית, כי אין לי זכות לפתח שטח מבחוץ, שהוא לא שלי, ובכל זאת דורשים מאתנו זאת.

לא במסגרת הרישוי.

במסגרת הרישוי.

יש פה בלבול, והוא גם עלה בישיבות התיאום. יש כזה דבר, היתרי חפירה, שמבקשות רשויות מקומיות, ובמסגרת הדברים הללו הן מבקשות כל מיני דברים אחרים. כאן שוב אנחנו מדברים על רשות רישוי מחוזית, שיושב בה יושב-ראש הוועדה המחוזית. הכול זה אנשי מקצוע. הם לא מבקשים דברים מעבר, והם לא יבקשו דברים שהם מחוץ לקו הכחול של התוכנית.

- - -

רחל. בבקשה, עיסאווי.

כדי שהדברים יסתדרו לי בראש, שאבין את השחקנים – חברת נתיבי הגז הטבעי, רשות הגז, חברות החלוקה. מי עוד שחקנים בתחום?

ההובלה.

אני רוצה להבין, מי השחקנים במשחק.

הבנת את השחקנים. כן, מר שפיצר.

בפרויקט של 31 ק"מ קו פלדה עכשיו, שביצענו, ושאנחנו בסופו, נדרשנו כרגע - ולא אדבר על-ידי מי – להוריד הר שהוא חלק מהפיתוח שלו – לא שלנו – בעלות של חצי מיליון שקל, כדי להוריד משהו שאורכו 170 מטר, ולא היתה לנו ברירה, כי הפרויקט כולו כבר יצא, והשקענו בזה עכשיו חצי מיליון שקל, כי לא היתה לנו בררה.

לטענתך, זה לא היה מוצדק.

זה לא קשור אלינו בכלל.

זה התאמת מפלסים ביחס למתקן הגז, להוריד הר.

ולכן, כאשר הם חושבים שזה לא קורה, החבר'ה שהם באמת טובים, ורוצים טוב – זה כן קורה. וזה קורה לנו, וזה קורה לנתגז, וזה קורה לכולם.

ואיך אתם מציעים לפתור את זה?

להוציא את כל הדברים האלה שלא קשורים לעניין בכלל.

להוציא לא נוכל. לצמצם.

זה הכול ביחס.

כשסללו את הרכבת לירושלים, מה היה כתוב בהחזרת המצב לקדמותו?

תנאים הרבה יותר מחמירים.

יש לי שאלה. ספסלי פיקניק זה עבודות פיתוח? ברצינות אני שואלת.

השאלה, אם במקום המילה ביחס, אנחנו יכולים לעשות משהו שהוא קצת יותר חזק?

רשות רישוי. זה לא נכון.

יעקב, למה לתת פתח? מה זה נותן?

יעשו לי במקומות אחרים- - -

אדוני העו"ד, אזהרה ראשונה. כן, יעקב.

אני חושב שכל אחד מהגופים פה רואה – אלה רואים את החלוקה שלהם את הקו. זה בסדר גמור. אבל יש דברים יותר רחבים מזה, ואני נתקלתי גם בכל מיני מצבים. נכון שרשויות מקומיות מנצלות את ההזדמנות, ומבקשות. רשות רישוי מסרבת. היא לא מסכימה לדברים הללו. אני מכיר את זה מקרוב. רשויות מקומיות דרשו את הדברים האלה, ורשות רישוי אמרה להם: לא. לא תפוסים טרמפ על זה.

אבל אנחנו יודעים איך החיים, ואנחנו יודעים גם איך חושבות רשויות מקומיות – אולי אפילו בצדק מבחינתן. הן אומרות: יש יזם שעשה עבודה, שהיא עבודה עתירת הון. מה קרה? שישים עוד חצי מיליון שקל.

אני, את הפתח הזה חובתי לצמצם, אם לא למנוע. אפשר למנוע אותו על-ידי, לדעתי, שיפור בניסוח. אנחנו צריכים למצוא את השיפור בניסוח. זה הכול. לא צריך לעשות מזה עניין כזה גדול. בבקשה.

צריכים לזכור שמי שחבר ברשות רישוי – אחזור לסעיפים הקודמים - זה יושב-ראש ועדה מקומית, מתכנן מחוז ומהנדס ועדה מקומית.

רשות רישוי לגז היא מחוזית.

מהנדס ועדה מקומית.

אני מבקש, לפני שנמשיך בדיון, תסביר לנו את השחקנים, אסף, מי נכנס בתוך מי ומה? נתיבי הגז, חברות החלוקה. אני רוצה להבין את המורכבות.

מערכת הגז הטבעי עוברת ככלל- - - שמגיעות ממקור, מאספקה – לצורך העניין, היום מגיע מהים, בצורה גזית. משמעות הדבר – בלחצים. על כן מערכת הובלת הגז הזו בנויה לפי הלחצים. נתחיל מהלחץ הגבוה ביותר. השחקן הראשון לצורך העניין הוא ספק הגז הטבעי. פחות אנחנו מדברים על הנושא הזה היום, אבל צריך להכיר אותו. הוא מוביל את הגז בלחצים הגבוהים ביותר, מהמקור ועד למערכת הארצית.

השחקן השני הוא מערכת ההולכה. מערכת הולכת הגז הטבעי – מי שמקים אותה, מתכנן, מתחזק, מתפעל, זו חברה ממשלתית שהיא נתיבי הגז הטבעי. לה יש סמכות להוביל גז טבעי בלחצים שבין 80 בר ל-16 בר.

השחקן השלישי זו רשת החלוקה, שמובילה את הגז הטבעי בלחצים שמתחת ל-16 בר. ברשת החלוקה יש לנו 6 אזורים נכון להיום. רשות הגז הטבעי לצורך היא הרגולטור- - -

סוף הסמינר. יש לנו הצעה שאומרת כך. בבקשה.

קודם כל, בתקנת משנה (ב), ברישא: במקום ביחס למתקן גז או להקמתו – בקשר למתקן גז או להקמתו.

לצורך הקמת המתקן.

אבל זה לא בהכרח לצורך.

אבל הם מסכימים.

לצורך מתקן גז או להקמתו. יופי. 2.

תיקונים נוספים – בפסקה (5), שעניינה עבודות פיתוח מסביב למתקן הגז המוצע כמפורט להלן, ופסקה (8) – מקומות חניה והגישה אליהם – נוסיף: הנדרשים או הנדרשות, עקב הקמת המתקן, או נדרשות בשל הקמת המתקן.

זה בניין שצריך לחנות על ידו. לצורך הקמת המתקן.

עקב או צורך - זה אותו דבר.

בסדר. מבחינתי אותו דבר. אני רוצה לקשור, בגדול, את מה שנקרא פה פיתוח סביבתו לעבודה של הגז. אם לא היה גז, לא היה צריך לעשות אותו. בסדר?

אמרנו: הנדרשות בשל המתקן או הקמתו, ב-(5) ו-(8).

תקריא.

ברישא, שכרגע מוצע: ביחס למתקן גז או להקמתו, נכתוב: לצורך מתקן גז או הקמתו.

בפסקאות (5) ו-(8) נוסיף: ככל שנדרש, או הנדרשות לשם המתקן או הקמתו.

בפסקה (7) לעניין מתקנים לבטיחות אש, בדקנו את המינוח. בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"א-2012, יש הגדרה לאמצעי בטיחות אש והצלה, שקובעת כדלקמן: אמצעים המותקנים בנכסים דרך קבע או באופן ארעי, ומיועדים בין השאר לכל אחד מאלה, ויש פה פירוט – בין היתר מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, מילוט וחילוץ לכודים, הצלת חיי אדם ורכוש וכו'. אבל זה המונח שנעשה בו שימוש בחקיקה. אמצעי בטיחות אש והצלה כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה.

מה שאומרת לשון החוק – בזה נשתמש. במקום סידורי, יהיה כתוב: אמצעים. סיכמנו את הסיפור הזה? אני ברוב קולות מצביע בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד.

אושר.

אז תיקון תקנה 16 על השינויים אושרה.

בשינויים. לקחנו מהחוק. סעיף 11.

תיקון תקנה 17. בתקנה 17 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (ג) בסופה יבוא "הודעה בדבר מתן ההיתר תימסר לרשות הכבאות"; (2) תקנת משנה (ד) – בטלה.

יש ל-11 הערות, תוספות?

הצבעה

בעד תקנה 11 – פה אחד.

תקנה 11 אושרה.

אושר. 12.

תיקון תקנה 18. בתקנה 18(א) לתקנות העיקריות, במקום "שנועץ בממונה ומצא" יבוא "שמצא".

אני לא מבין מה ההבדל, אבל בסדר. הוא לא צריך להיוועץ בממונה?

מספיק המתכנן שיחליט את זה, ולא צריך להיוועץ.

אם זה הולך לקולא - 12 מאושר בשמחה.

הצבעה

בעד תקנה 12 – פה אחד.

אושר.

13. תיקון תקנה 20. בתקנה 20 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (ב), במקום "שנה" יבוא "שנתיים"; (2) בתקנת משנה (ו), הצירוף "(ד) או" - יימחק.

אנחנו פשוט מאפשרים להחלטה להיות בתוקף שנתיים במקום שנה כדי לאפשר זמן התארגנות – לא צריך לעשות עוד זמן פרוצדורה לחידוש, ואותו דבר על תוקפו של היתר.

אין בעיה. אם אף אחד לא קופץ, גם אני לא.

הצבעה

בעד תקנה 13 – פה אחד.

תקנה 13 אושרה.

13 מאושר. 14.

תיקון תקנה 21. בתקנה 21 לתקנות העיקריות במקום האמור יבוא: חלק ט' לתקנות התכנון והבניה (רישוי הבניה), התשע"ו-2016 (להלן- תקנות הרישוי) יחול בשינויים המחויבים, על בקשה להיתר ; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי טפסים 3 ו- 4 שבתוספת בהתאמה.

כבר הוספנו הגדרה, אז נתאים את הנוסח.

בהקשר הזה צריך לוודא דבר אחד. נקרא את זה לעומק, אבל בכל ההפניות לתקנות רישוי בנייה יש לוודא שרשות הרישוי היא שלנו, לגז.

יש הגדרה ברורה.

בתקנות שאתם מפנים אליהן יש הרבה אזכורים.

הגורם שנתן את האישור, צריך לוודא.

אפילו אני מבין את זה. עוד הערות?

הצבעה

בעד תקנה 14 – פה אחד.

תקנה 14 אושרה.

14 אושר. 15.

אנחנו מוסיפים, תיקון טופס 2 בתוספת.

יש לנו: בטופס 2 בתוספת לאחר האחראי למיתקן הגז יוסף.

מתכן שלט. יש עוד עמודה בטבלה.

מה זה ט' ופ'?

טלפון ופקס.

הבנתי. אני מאשר את 14 ו-15.

הצבעה

בעד תקנות 14 ו-15 – פה אחד.

תקנות 14 ו-15 אושרו.

16. תחולה.

תחילתן של תקנות אלה ביום 4.9.16, והן יחולו על בקשה להיתר שתוגש מיום תחילתן ואילך.

אין בעיה.

אישרתם את כל התחילה של התקנות לתחילתן של תקנות הרישוי.

אבל כמה שבועות שיהיו, אם זה ייכנס קודם, זה ייכנס עוד שבועיים, פחות שבועיים, זה לא משנה.

אגב, המועד בתקנות הרישוי קבוע במפורש, או זה מועד- - -

כתוב: חודשיים מיום פרסומן- - -

והן פורסמו.

שאלו פה למה טלפון ופקס ולא מייל. אין לנו בעיה להוסיף. אנחנו מוכנים לתקן.

אני חושב שזו הערה נכונה.

אישרנו את תקנות התכנון והבנייה, רישוי מתקני גז טבעי. אמרתי ואני שב ואומר: אם תהיה בעיה או הערה או השגה, תפנו בכתב לוועדת הכלכלה, ונדון בכך.

אולי כדי לעזור לאדוני, אני כבר אומרת – אם יש לנו טעויות שנבעו מדברים כאלה, אנחנו מראש נותנים את הסכמתנו – אולי זה גם יחסוך דיון, ואפשר יהיה לסגור את זה בין היועץ המשפטי.

נשב על כל הניסוחים, ניתן איזו תקופה לבעלי העניין, אם יש להם בכל זאת הערות. אם יהיו דברים שנוכל לסגור בלי לקיים ישיבת ועדה, נשמח לעשות את זה. אם נצטרך לעשות ישיבת ועדה, נעשה.

רק אגיד שכך וכך, הנוסח, לאחר שאבדוק שהוא באמת תואם את החלטות הוועדה, מועבר למחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים. תהיה שהות בכל מקרה לבדיקת הנוסח.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.