הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 304
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/07/2016
כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים), התשע״ז-2017
פרוטוקול
כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים), התשע"ה-2015, בקשה לדיון מחדש בסעיף 1, סעיף ההגדרות, של חה"כ איתן כבל ודיון מחדש
סגן מנהל בכיר, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - רן בנימין
היועץ המשפטי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מרון כליפה
מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - יואב מורג
יועץ השר, משרד החקלאות - אברהם מאיר
רפרנט מקרקעי ישראל באג"ת, משרד האוצר - דניאל דוד מלצר
משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועה סוניה עמירב
עורכת דין, איכות הסביבה - ליאורה עפרי
חטיבה עסקת מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל - חיים הובר
עו"ד חטיבת שמירה על הקרע, רשות מקרקעי ישראל - שירה תם
פעיל, המשמר החברתי - שרה קרמר
מנהל, האיחוד החקלאי - ירון סולומון
יועץ, שתיל - שמואל דוד
יועץ משפטי חיצוני, מועצה אזורית רמת נגב, מרכז המועצות האזוריות - סער פאוקר
יו"ר הועדה החקלאית, מרכז המועצות האזוריות - יעקב מוסקוביץ
יו"ר ועדת התיישבות ורמ"י, לשכת עורכי הדין - אורן אבלה
ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - אוריין לביא
ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - מזל נייגו
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רויטל יפרח
כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים), התשע"ה-2015, בקשה לדיון מחדש בסעיף 1, סעיף ההגדרות, של חה"כ איתן כבל ודיון מחדש
שלום לכולם. בוקר טוב גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, דובר, רשמת, איתן ברושי. אורחים נכבדים, הנושא שעל סדר יומנו היום: כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים – תיירותיים משולבים), התשע"ה-2015.
ישיבת הוועדה הקודמת בכללים לא נמשכה. היא נסגרה לאחר שסעיף 1 לא התקבל. לפיכך ביקש חבר הכנסת איתן כבל לבקש מהם להגיש בקשה לדיון מחדש.
אז במסגרת ההסדרה למה שנקרא חוות הבודדים בנגב, הרשות לפיתוח הנגב - היה תיקון בחוק משנת 2010, קבע שנדרשים כללים - -
תודה. אני לא מבקש שתספר לי את הסיפור מהתחלה, ברשותך, סליחה ומחילה כמו שאצלנו אומרים. אנחנו במקום אחר. אני הבאתי את זה כי ביקשתם לסיים. אני לא מתחיל את הדיון. אני רוצה להזכיר: היתה הצבעה בפעם הקודמת. כיוון שהסעיף היה בתיקו, הוא נפל ואני הגשתי רביזיה. אז ברשותכם, זה שאין אף אחד פה מהקואליציה וכל הדברים האלה, זה דיון אחר. יכול להיות שאני גם אסגור את הדיון - -
לא, זה לא העניין. איתן, אני לא ביקשתי ממך רוח גבית, את זה אני יודע לעשות לבד. לא, זה מכעיס, אתה מבין מה אני אומר. אני לא מחלקת קידום של ממשלה על כל דבר אם היא לא מתאמצת אפילו - -
בסדר, אני יודע. בגלל זה אני קידמתי את הדיון הזה למרות שהייתי צריך להעיף אותו לתוך המושב הבא בכלל, על ההתנהגות של הממשלה.
מה שאני מבקש ממך - -
אני מציעה שעורך דין כליפה יסביר בכמה מילים של סעיף ההגדרות ואתה תשקול אם להעמיד את זה לדיון מחדש, אם לאשר את הבקשה בכלל לדיון מחדש, ולראות איך אנחנו מתקדמים.
אני לא רוצה להתחיל מהתחלה. אני רוצה שנדבר על הסעיף שעליו עשינו את הרביזיה, אוקי? אז בא נתקדם.
אז בסעיף ההגדרות של הכללים תוקם ועדה ברשות לפיתוח הנגב לצורך יישום הכללים, שיהיו חברים בה שלושה חברים מקרב עובדי הרשות. זה סעיף ההגדרה של הוועדה. מיזם שהוא חקלאי-תיירותי משולב, וההגדרה השלישית מדברת על תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה. זה סעיף ההגדרות, סעיף 1 לכללים.
קודם כל כך, אני אתן לך שמוליק. שמוליק דוד, משתי"ל. רק שאלה לי אליך: אתה העברת לי את המסמך. אתה יודע, אני מאד מזוהה עם התפיסות שלכם וכל מה שכרוך בזה אבל שמוליק, האם ישבת עם נציגי המשרדים השונים?
אתה מבין? אם זה נדחה עכשיו ואני לא מקיים את הדיון עכשיו, זה כבר לא איזו בקשה להוסיף במקום "ו" "יאמר גם". זה כבר כמעט מבנה שלם - -
כן, אבל מאחר והבאת את זה לפתחה של הוועדה רק היום בבוקר, גם אנחנו לא יכולנו להעביר את זה לנציגי המשרד, שיבחנו אם השר הנוכחי דווקא אוהב את זה.
אני מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל. אני יכול בקצרה להגיד שהכללים האלה, הם המטרה שנקבעה בחוק לאייש את שש המשבצות הנותרות שהמדינה כבר תכננה, המדינה כבר הקצתה לזה משאבים. אנחנו רק רוצים לעשות סינון ראשוני בלבד, באמת בשביל להביא את האנשים הטובים עם היכולות הנדרשות - -
בא תגיד לי עכשיו – היה כאן דב חנין, שהוא בעצם זה שגרם לתיקו. הוא גם העלה את ההצעה האחרת. בא תגיד לי, סתור אותו, תן לי להעלות את זה להצבעה ונתקדם. בא נבצע את הרביזיה.
אני אגיד ממש בקצרה: דבר ראשון, מבחינת ייצוג הולם בחוות – לפתחנו בהתחלה, בחוות דרך היין 24 בקשות. הראשונה בהן שגם נדונה ואושרה, אגב, היא חוות "ספינת המדבר" של מר פרחאן שליבי, בדואי מהפזורה, שהגיש בקשה כמו כולם, קיבל ובאמת אושר. דבר שני, גם הכללים האלה, להיפך, מזמינים את כולם ואפשר לקרוא אותם שוב במלואם. אין פה שום אפליה, אין פה שום ניסיון להדיר. להיפך, דווקא ניסיון לבצע את מה - -
אוקיי, בוא נבצע את הרביזיה. מי בעד הבקשה לרביזיה?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הרביזיה אושרה.
לעניין סעיף 1, אנחנו דיברנו בישיבה הקודמת בכל מקרה שהנוסח שלו יהיה שמנהל הרשות ימנה ועדה.
כן. אמרנו, חבר'ה, קודם כל תנו לי להיפטר מהסיפור הזה של הרביזיה. איך אומרים? אנחנו כאן ולא אישרנו את זה בפעם הקודמת. אז אישרנו את הרביזיה.
אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 1, סעיף ההגדרות.
סליחה, קיימנו דיון והיתה הצבעה. אתה יכול לבקש ממני למרות שכבר היתה הצבעה בפעם הקודמת והיתה רביזיה, אתה מבקש להעיר הערה. אנחנו לא בעניין עכשיו לפתוח כאן את כל הדיון. אם ככה, אפשר לעשות את זה לשקיעה. אבל בבקשה.
אני מהאיחוד החקלאי, מנהל המחלקה להתיישבות. אנחנו מציעים - יש כאן מה שנקרא "הוועדה אשר תקום ברשות לצורך יישום כללים אלה ואשר יהיו בה שלושה חברים מקרב עובדי הרשות" - אנחנו מציעים לשנות את זה לחברי הרשות. במקום "עובדים" – "חברי הרשות". ואז, חברי הרשות, יש לך גם את משרד התיירות וגם את משרד החקלאות.
אנחנו מבינים את הפירוש המילולי אבל אדוני לא העלה את זה סתם, רק עניין של לשונאים. יש כאן עניין שהוא הרבה יותר עמוק. חברים, תנו לי קודם כל להבין. בא תגיד לי מה מסתתר מאחורי זה.
אני בא ואומר שמאחר ושותפים בנושא הזה של פיתוח חוות ומיזמים וכולי גם משרדים אחרים, ובקרב חברי הרשות לפיתוח הגליל והנגב גם שותפים משרדים אחרים, אני מציע שיהיו גם נציגים של החברים האלה בתוך הוועדה הזאת, שזה יהיה קצת יותר מה שנקרא - -
יושב ראש הוועדה זיהה בצדק בדיון הקודם, שהרכב הוועדה כרגע, שלושה עובדים שכפופים כולם למנהל הרשות או הוא עצמו. ההרכב הזה לא הטרוגני, לא משקף מגוון של עמדות. ספק אם הוא נחוץ בכלל באופן הזה. לא סתם נקבע שזו החלטה. אי אפשר להציג את זה כעניין רק של סינון מסמכים או כעניין רק של לבחור אנשים טובים אלא יש כאן עניין של מדיניות, עניין שאינו טכני בכלל ולא עוד מכרז אחד. לא טוב שזה יתנהל על ידי מנהל הרשות לבדו, זה לא מצב בריא, לא מבחינת איכות ההחלטה, לא מבחינת טוהר המידות. דרושה כאן איכות מקצועית ברמה אחרת. דרושה כאן ראיה ציבורית רחבה, ששוקלת שיקולים מגוונים - -
להיפך, אנחנו באנו עם הצעה קונקרטית כדי שתתקבלנה החלטות טובות יותר, שיש שם מגוון של קולות ציבוריים, שתהיה החלטה שיכולה להיות משותפת - -
שמוליק, בכל הכבוד שאני רוחש, ויש לי "מלאן ת'לפים" כבוד. עשיתי אתכם ואני עושה אתכם "מלאן ת'לפים" דברים כמו שנאמר בלשון העם, אבל אני לא עובד כך. היו פה כבר שבועות רבים מאז. תבין, גם ככה קשה כי אתה מקבל דברים חדשים ונושאים חדשים ונושא חדש. מה שאתה מבקש ממני זה לעכב את התהליך, לא לשנות את התהליך.
לא, זה לא עובד ככה. יש פה נציגי ממשלה, זה החוק שלהם. התקנות הן שלהם, לא שלי. של השר. הוא אומר: אדוני, תודה רבה, תעצור פה. הוא לא צריך לבקש אפילו את רשותי, הוא רק מודיע לי. זו פררוגטיבה שנתונה לו, ובצדק. מה, אם אני מביא לך משהו – כשאתה אומר: אני מבצע פעולה שהיא, ולא סתם שאלתי אותך כי זה מסוג הדברים שצריך להביא אותם - זה לא חוק שאתה משחק בו ויש אינטרסים. פה זה הוא, הוא מביא את זה "as is". הוא אומר: אדוני, כל מה שאני מנסה פה זה לשייף את ההצעה שלהם, לא לשנות אותה. אני לא יכול לשנות אותה, מה גם שההצעה הזאת היא כבר חודשים על חודשים אם לא שנים. הרי אני נהייתי פה חולץ הפקקים של הכנסת, הוועדה נהייתה - -
אני מתנצל, הזעיקו אותי לאיזו ועדה. אני רוצה להגיד שהחוות זה דבר חיוני, וכל הפרעה לעניין הזה היא טעות ולכן, אל תחפשו דרכים לעכב את החוות. קודם כל, יש חוות קיימות והן זוכות להצלחה. ב. הנקודה היחידה שאני יכול להבין מההערה של סולומון: עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, משרד החקלאות והכפר הוא גורם מרכזי כי בכל מקרה קשור הדבר להקצאות של קרקע, מים ואמצעים נוספים. ולכן, זה לא דומה, עם כל הכבוד לנגב, שהשרים לפעמים משתנות השקפות העולם שלהם. אנחנו יודעים שמשרד החקלאות זה מרכיב מרכזי, ותמיד ראה בחוות האלה דבר נכון יחד עם המועצות האזוריות. לכן, אני חושב שאם אני מפרש נכון של סולומון, ההערה שלכם נובעת, לא תאמנו מקודם, את החיוניות של נציג משרד החקלאות, ואי אפשר לקיים ועדה בלי משרד החקלאות.
אוקי. סליחה, יש לי בקשה, רן, ונעבור להצבעה. תן את הסיפור דרך, את תרשים הזרימה כדי שתנוח דעתנו ונתקדם. בבקשה.
דבר ראשון, בנוגע לכללים ובניגוד למה שאומרים פה: הכללים עברו גם את האישור והבקרה של משרד החקלאות, שנמצאים פה, כולל מנהל המחוז וגם משרד התיירות - -
נשמה, אנחנו נסיים את זה בדיבורים שלכם עוד שנה. חבר'ה, אני רוצה להיות הכי תכליתי ואתם חופרים לי. אני רוצה סיפור דרך. אני בא לקבל את האישור, ספר לי איך זה קורה.
רשות מקרקעי ישראל מודיעה למנכ"ל הרשות על קיומה של תב"ע זמינה לשיווק, שהיא בעצם שש המשבצות עליהן אנחנו מדברים בדרך היין ברמת הנגב. לאחר מכן, מוקמת אותה ועדה. ביקשתם לתקן שמנכ"ל הרשות ימנה את נציגי הרשות. הרשות לפיתוח הנגב מפרסמת הודעה פומבית על בכל כלי התקשורת, כולל פרטים, על החוות, האיתור שלהן, השימושים המותרים וכיו"ב, ופונה לקהל הרחב להגיש בקשות, כמובן עם פרטים שצריך לאסוף. אותה ועדה שמתכנסת - -
אני ארחיב מעט, שמבחינתנו, על מנת לייעל את התהליך, ממילא בתהליכים הפנימיים שלנו ציינו שבאותה ועדה גם ישבו, מן הסתם, אותם נציגים של החקלאות והתיירות. סינון תנאי הסף מתבצע במקביל או בכפיפה גם אם הבדיקה המבצעית שהיא מעין פרה-רולינג חקלאי ותיירותי, כמו שכתוב בכללים, וכמובן יהיו נציגים של משרד החקלאות, משרד התיירות, באמת לבדוק שמדובר באיזה רעיון - -
לאחר שווידאנו שהמועמדים עברו את תנאי הסף בלבד, והוועדה או מנכ"ל הרשות ימליץ לשר, כמובן בהיוועצות עם הוועדה הבין-משרדית - -
שהיא מורכבת מנגב-גליל, חקלאות, תיירות, סביבה ומשפטים, לפי החוק, ובעצם לאור זה יודיעו למי שנפסל ויודיעו למי שעבר. את הרשימה הזאת מעבירים לרשות מקרקעי ישראל, והיא מוציאה מכרז בין אלה שעברו.
תודה. חברים, אני מעלה להצבעה את ההגדרה עם השינויים לסעיף 1. מי בעד ירים את יוד?
הצבעה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.
"הודעה על הזמנה להגיש בקשות 2. הרשות תפרסם בעיתון נפוץ ובאתר האינטרנט של הרשות, הזמנה (להלן – ההזמנה) להגיש לה בקשות להכיר במיזם ולקבל המלצתה להקצאת מקרקעין עבורו (להלן – הבקשה) לאחר שקיבלה הודעה מרשות מקרקעי ישראל על קיומה של קרקע זמינה אשר ניתן להקים עליה מיזם כאמור."
דברנו בשעתו גם על זה שזה יפורסם מעיתון אחד, ובהקשר להערות הכלליות, אולי כדאי שאחד מהם יהיה גם בשפה הערבית. שניים בעברית ואחד בערבית.
בדיוק. הבנתם את הכוונה שלי. הערות?
מי בעד?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.
"הגשת בקשה להקצאת מקרקעין למיזם 3. (א) הבקשה תוגש במועדים שתקבע הרשות בהזמנה, אשר לא יפחתו מ-60 ימים ממועד פרסום ההזמנה.
(ב) הבקשה תכלול את הפרטים האלה:
(1) שם פרטי ושם משפחה של המבקש או המבקשים, אם הבקשה מוגשת על ידי זוג;
(2) מספר תעודת זהות;
(3) תאריך לידה;
(4) כתובת נוכחית;
(5) דרכי התקשרות;
(6) פירוט בדבר ניסיון תעסוקתי שנוגע לתחום החקלאות, התיירות או תחום תעסוקתי
מתאים אחר;
(7) עיסוק נוכחי;
(8) פירוט בדבר השכלה והכשרה לימודית מתאימה.
(ג) לבקשה יצורפו מסמכים אלה:
(1) תיאור מפורט של המיזם המבוקש, הכולל פירוט של השימושים החקלאיים
והתיירותיים המתוכננים במקרקעין, בצורף תכניות עסקיות שיוכיחו היתכנות כלכלית
למיזם המבוקש;
(2) התחייבות של מגיש הבקשה (להלן – המבקש) להתגורר בשטח המיזם, לפי הנוסח
שבתוספת;
(3) התחייבות של המבקש להשתמש במקרקעין, לשם הפעלת המיזם, כפי שהוצג בבקשה;
(4) העתק תעודת הזהות.
(ד) טופס לדוגמה של הבקשה יימצא ברשות ובאתר האינטרנט של הרשות.
עוד הערה: דרוש שתהיה התייחסות לשאלה של ההשלכות הסביבתיות לתכנית. זה חלק מהסיפור. יש כאן התייחסות להתכנות כלכלית, שזה כמובן חשוב, או עסקית, אבל כל הנושא של השלכות כלכליות לא נזכר.
כן. מי בעד הסעיף עם התוספות והשינויים ירים את ידו?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.
"תנאים מוקדמים 4. בקשה רשאי להגיש מי שהתקיימו בו שני אלה:
(1) יחיד או זוג, אזרחי ישראל, שמלאו להם עשרים ואחת שנים;
(2) אינו בעל זכויות במיזמים חקלאים-תיירותיים משולבים אחרים או בנחלה חקלאית, ואולם
רשאי בעל זכויות בנחלה חקלאית להתחייב בפני רשות מקרקעי ישראל כי יוותר על זכותו בה,
אם יוקצו לו מקרקעין להקמת מיזם חקלאי תיירותי משותף."
"השלמת פרטים 7. ראתה הוועדה שפרטי הבקשה או המסמכים המצורפים לה אינם מספיקים כדי לבררה, תדרוש מן המבקש השלמת הפרטים החסרים."
רן, אני לא ביקשתי את דעתך אלא את ידיעתך. זה שני דברים שונים לחלוטין. זה שדעתך פה נשמעת זה בסדר אבל יכול להיות שבמקום אחר, אחר כך, היא לא תשמע. אתה מבין?
המדיניות, כמו שאני תמיד אומר גם לחדשים, זה מינימום עבודה לעורכי דין. ופה יש פוטנציאל מאד גדול. אם הדברים לא חלוטים, ברורים עד כמה שניתן, זה פותח פתחים למלחמות עולם מיותרות.
תוך כמה זמן היא בודקת את זה? זאת גם שאלה. היא יכולה לבדוק את זה חודש, חודשיים ושלושה. צריך להגדיר כמה זמן.
הענין הוא כזה: כשמוגשת בקשה, תבינו, אנשים פה זה מיזם כלכלי. אנשים הולכים ומגייסים כסף, מבצעים פה פעולות שהן כלכליות, חלקן כבדות משקל, וצריך לייצר מצב - אתה יודע, להיות תלוי בין שמים וארץ זה הכי נורא. לכן, כשבא אדם, אם אין והוא הניח את כל המסמכים הנדרשים, הוא רוצה לדעת שעת התחלה, שעת סיום, פחות או יותר.
תחשוב שהוא גם הלך, הביא את כל האישורים ואז הוא מגיע לרשות. אחר כך הוא צריך ללכת לשר עם הוועדה הבין-משרדית ואז למכרז.
הנקודה היא כזאת: יש כאן נציגים של רמ"י? שירה, ברשות מקרקעי ישראל מאד אוהבים - חסר עוד טופס.
הייתי שם. כל משרד, יש לו דפוס התנהלות. בביטוח לאומי והמנהל, תמיד חסר טופס. אפילו שהם רשמו והבאת הכל, ואז מגיע השלב: אני שכחתי להגיד לך שחסר טופס.
אפשר גם במקרים חריגים שמנהל הרשות יאריך את המועד מטעמים מיוחדים אבל שתהיה איזה מסגרת זמן שיהיה למישהו שנכנס לתהליך, שהוא יודע תוך 60 יום או 45 יום - -
שימו לב לסעיף 8, שאנחנו צריכים לקבל פה אישור גם של משרד החקלאות או של משרד התיירות לפני שהוועדה ממליצה. ו-90 יום, לצערי, לא שאנחנו מבקשים עוד טופס אלא עוד הרבה טפסים, אנחנו לא נעמוד בזה. זאת אומרת, אנחנו צריכים איזה חודשיים שלושה בשביל לאשר אצלנו, בהנחה שהבקשה מושלמת.
אבל מי אמור לפנות? המבקש עצמו אמור לפנות למשרד החקלאות ולמשרד התיירות ולבקש את האישור ולהגיע אליכם כבר עם כל האישורים האלה או שהוא אמור לבוא לוועדה, ואז הוועדה שולחת את הטפסים לחקלאות?
זה יהיה במקביל. אני מניח שהוא יגיש את הבקשה לוועדה, אלינו, למשרד החקלאות עם כל החומרים ואז נביא את זה למה שאנחנו קוראים ועשת פרוגרמות, נאשר את זה, ורק אז הוועדה יכולה להוציא - -
אני מבין, אני לא רוצה לייצר מועדים ריקים מתוכן אבל חייבים דווקא בגלל זה, במשנה תוקף לייצר מועדים.
אבל עברנו לשלב הזה ולא אמרנו כמה זמן הוועדה צריכה לפנות לבן אדם, להגיד לו שחסרים פרטי. כמה זמן - -
לא, לא. תוך כמה זמן הוועדה צריכה לבדוק את המסמכים שלה ולהחליט האם חסרים, זה לדעתי תוך שבוע אתם צריכים לפתוח את הבקשה, לראות מה החסרים ולהגיד לו שיש לו חודש להשלים את המסמכים האלה והאלה, אחרת הוא רק אחרי חודשיים יקבל הודעה שחסרים - -
למה זה צריך להיות מהמועד האחרון להגשת בקשה? הוא הגיש בקשה, שמישהו יבדוק, יסתכל על הבקשה ויגיד: חסרים - -
והוא, יש לו חודש להשלים מסמכים. במסמכים האלה הוא צריך להביא אישור של משרד החקלאות ואישור של משרד התיירות או שבשלב הזה - -
לא, הוא מגיש את הבקשה לרשות, וברגע שהרשות מתחילה לבדוק את הבקשה, היא פונה למשרד החקלאות ולמשרד התיירות, מעבירה את הבקשה והם עושים את הבדיקות שלהם במסגרת הוועדה של הרשות.
- - יש לו אופציה להאריך את ה-30? אם יש איזה מסמך של מקום מסוים שהוא לא יכול להגיע אליו או שהם מתעכבים וזה לא הוא מתעכב, והוא מראה למי שצריך להראות שהוא עשה את כל מה שהוא יכול כדי להשיג את זה.
ומה שאנחנו עושים בפרקטיקה אם המבקש מתקשה להשיג מסמכים, אנחנו פועלים מול אותו גוף שהוא לא משיג את המסמכים, פונים אליו, ואנחנו מסייעים לו בדברים האלה ובדרך כלל זה עובד.
אי אפשר לסמוך על זה שיעבירו לו. אי אפשר בחוק לסמוך על זה שהם יענו.
אוקי. חברים, אני מעמיד להצבעה את סעיף 7 עם התוספות של השבועיים והשלושים ימים. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.
"המלצת הרשות 8. הועדה תמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, להקצות זכויות במקרקעין למבקש העומד בכל התנאים שלהלן:
(1) המיזם המבוקש תואם את התכנית החלה על המקרקעין, שלגביהם מתבקשת הכרה כמיזם
חקלאי-תיירותי;
(2) המיזם כולל הקמת יחידת מגורים לשימוש המחזיק וכן מבנים חקלאיים או תיירותיים
הנדרשים לביצועו;
(3) משרד החקלאות ופיתוח הכפר אישר כי –
(א) השימוש החקלאי המבוקש במסגרת המיזם הוא בעל היתכנות כלכלית, מבוסס על קרקע ומים זמינים וראויים לצרכים חקלאיים ויבטיח שימוש חקלאי במקרקעין;
(ב) המבקש בעל יכולת פיננסית לנהל מיזם חקלאי, כמוצע בבקשתו;
(ג) אם יוקצו למבקש מקרקעין לשם הפעלת המיזם, הוא יהיה זכאי למכסת מים לשם כך, לפי תכנית העבודה ("הפרוגרמה") שאישר משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
(4) משרד התיירות אישר כי –
(א) השימוש התיירותי המבוקש במסגרת המיזם הוא בעל היתכנות כלכלית;
(ב) המבקש בעל יכולת פיננסית להקמתו של המיזם התיירותי;
(ג) המיזם כולל שימוש תיירותי משמעותי במקרקעין לתועלת הציבור לפי נוהלי משרד התיירות.
(5) המבקש הוכיח כי הוא בעל יכולת וניסיון מקצועי הדרושים לניהול המיזם.
(6) המבקש התחייב להתגורר בתחומי המיזם.
אני מהמשרד להגנת הסביבה, ולי יש שתי שאלות: 1. כתוב "תכנית". למה הכוונה בתכנית? האם מדובר מספיק רק שתהיה תכנית מתאר ארצית או אפילו מחוזית או שצריך תכנית מפורטת? כי אחרת זה דבר כללי. הדבר השני זה לגבי ההיבטים הסביבתיים. אמנם משרד החקלאות בודק שזה עומד במכסת המים ופרוגרמה כלכלית אבל לכל ייצור חקלאי יש גם תוצרים שמשרד החקלאות לא מתייחס אליהם כי זה לא מעניינו, ומישהו אחר ידאג. ומה קורה עם הדבר הזה? זאת אומרת - -
- - כולל מים. במים משתמשים גם לשירותים. מה קורה עם כל התשתיות האלה? מי בודק את זה, משרד החקלאות? משרד התיירות? זה לא תפקידם.
אני אגיד בקצרה: ראשית, גם המשרד להגנת הסביבה שותף לטיוטה הזאת, ובאמת היו דיונים בנושא. בכל מקרה, סוכם שהיות שזה בעצם מדובר בהצעה ראשונית ולא בפרוגרמה החקלאית קודם כל, ולא בתכנית שאמור להגיש לאישור לאחר שיזכה. מדובר פה רק בשלב הצינון ולא בתכנית כולה. באמת נשאלה שאלה, ובצדק אמר נציג משרד החקלאות, איך נעביר באמת ועדת פרוגרמות כי יכול להיות שיהיו פה מאות אנשים. ולכן, בעצם מדובר במעין פרה-רולינג ולא בוועדת פרוגרמות חקלאית, שגם עולה המון כסף והמון זמן והמון אנשים, ומדובר באיזה צינון ממש מדגמי, שלאחריו הזוכים בלבד יצטרפו לעבור את כל התהליך, לרבות סביבה, תכנון, חקלאות וכדומה.
אני ממועצה אזורית רמת הנגב. אני רוצה להזכיר פה להגנת הסביבה – החוות שמדובר עליהן, שצריכים להוציא אותן למכרז, זה חוות שעברו כבר את ההליך התכנוני. הן כבר נמצאות בוועדה המחוזית. הן אושרו כבר בוועדה המחוזית. זאת אומרת, כל מי שילך למכרז, יש לו דברים ברורים מה הוא הולך לעשות ומה מותר לו לעשות מבחינה תכנונית. איפה הוא יכול לעשות חקלאות, כמה מבנים מותר לבנות פה. מבחינה תכנונית הנושא הזה סגור. זאת אומרת, מי שמגיש כבר יודע מה מותר לו ומה אסור לו לעשות בחווה הזאת. תודה.
סליחה, הנחת העבודה שלי שאתה לא ניגש למכרז עם עיניים קשורות. ופה אתה יודע שמותר לך לעשות בניין 10 קומות, והאם יש מחוברים ולא מחוברים ואיפה הם וכל הדברים שאנחנו מכירים, נראה לי שזה א-ב.
מי שמניע את התהליך הזה זה רשות מקרקעי ישראל. לכן, רשות מקרקעי ישראל לא תפנה לרשות לפיתוח הנגב כשאין תכנית מתאימה והיא לא ברמת תכנית מתאר - -
קודם כל, אני מבין את מה שאתה אומר, ואם הגענו לרזולוציות כאלה של חוסר – אבל אין לי בעיה.
סעיף 2 אומר שרשות מקרקעי ישראל תודיע על קיומה של קרקע זמינה אשר ניתן להקים עליה מיזם כאמור . כשיש תכנית מתאר ארצית, זאת לא נחשבת קרקע זמינה למיטב הבנתי.
שאלה קטנה להבהרה: אם הוועדה היא זו שמחליטה, אז אני לא כל כך מבינה למה צריך בסעיף 8(3) משרד החקלאות אישר כי, ואחר כך: משרד התיירות אישר. זה לא ועדה שעושה את זה? פשוט מבחינת התהליך ואורך הזמן.
כי העובדים של הרשות הם לא אנשי חקלאות ולא אנשי תיירות ולפיכך, אנחנו מבקשים להיעזר ולהתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים.
שתי שאלות: חוץ מזה שצריך לתחום פה את הזמן, גם בסעיף 8(2) המיזם כולל הקמת יחידת מגורים לשימוש המחזיק או שזה לשימוש המבקש? זה צריך להיות מבקש.
הדבר השני, אתם מבקשים שהמבקש יתחייב להתגורר בתחומי המיזם. ההתחייבות מוגבלת בזמן? 5 שנים, 10 שנים?
חברים, על הדברים האלה אחר כך מלחמות. תאמינו לי, אני מכיר את זה, עד היום אני מקבל מכתבים כאלה. מה זה נקרא לגור? אם הוא בא לשם לסופי שבוע, הוא לא גר? הוא גר. פעמיים בשבוע? אם אתה מגדיר שמרכז חייו הוא שם זה עניין אחר. לכן אני אומר את הדברים האלה - -
אני ממשרד המשפטים. הערה ממשהו שהתבהר הרגע בשיח כאן: בסעיף 3(ג) כתוב שמשרד החקלאות צריך לאשר שהמבקש יהיה זכאי למכסות מים. למעשה, הבנתי עכשיו שמשרד החקלאות לא ממש מאשר את מכסות המים, הוא נותן המלצה לרשות המים. אז רק צריך להתאים את הנוסח.
גם אם הבדיקה היא פרה-רולינג? זה חשוב כי אחר כך אתם עוברים את כל הדבר הזה שוב פעם במסגרת הוועדה הבין-משרדית. צריך שיהיה פה לוח זמנים הגיוני.
אני אגיד לך מה הבעיה שלי? שגם הלו"ז שאנחנו כותבים אותו, אין לי ספק שאף אחד לא יעמוד בו. אני כבר רואה שזה לוקח תהליך של שנתיים, שלוש. אל תעשו לי ככה.
יואב, שניה. אני מאחל לך רוב שנים של בריאות אבל אני גם מאחל לך להתקדם בסולם המשרד, ואז יבוא מישהו אחר, שיכול ויראה את הדברים אחרת. תקשיב, אחת הבעיות - -
לא, עשה לי טובה. אדוני, יורידו לך על הראש, אנחנו מכירים את זה. אני מנסה להגיד לך את הדבר הבא, תקשיב טוב, טוב: כשכותבים חקיקה, אם אנחנו אלה שיושבים סביב השולחן, לנצח נעסוק בעניין, גם אז יש לי ספק כי גם אדם משתנה בתפיסותיו אבל אנחנו כותבים את זה ונוסעים. ואז באים אנשים שכל אחד רואה את זה באינטרס שלו, בעין שלו, בפרשנות שהוא רואה לעניין. לכן, הדברים צריכים להיות מה יותר חלוטים. כשאתה אומר לי: אל תדאג, אני דואג. אשרי הדואג תמיד. לכן אני אומר את זה גם פה, בעניין הזה. אני רוצה שניתן מסגרות ברורות. אין לי ספק, אני אומר לכם, עוד לא קרה היסטוריה שעמדו בלוח זמנים. צריך לתת מאה שנה בשביל להגיד טוב, בסוף זה יסתדר באיזו שהיא שנה. לכן אני אומר שאני רוצה תיחום של לו"ז גם פה וגם פה. אם לא שלושה חודשים, חודש וחצי. זה ממש מספיק זמן.
אז אנחנו יכולים לקבוע שהוועדה תבחן גם את פרטי הבקשה תוך שבועיים, כדי לדעת אם צריך מסמכים וגם תוך שבועיים היא מעבירה את הבקשה, בהנחה שהיא לא ביקשה מסמכים נוספים או מרגע שיש את הפרטים למשרד החקלאות ולמשרד התיירות, הם תוך 45 יום עונים ואתם, יש לכם עוד נגיד חודש לענות, שכל הדבר הזה ייקח משהו כמו גג שלושה חודשים?
אז שוב: שבועיים יש לכם לבדוק את פרטי הבקשה ולהעביר למשרד החקלאות ולמשרד התיירות. עוד שבועיים ממועד שבו הוא המציא את המסמכים או שבועיים מרגע ש - - - בהנחה שלא ביקשתם פרטים נוספים. משרד החקלאות ומשרד התיירות תוך 45 יום, ולכם יש מהתחלה עד הסוף שלושה חודשים פלוס סמכות של מנהל הרשות להאריך מועדים גם למבקש וגם לעצמו מטעמים מיוחדים.
אני נציג לשכת עורכי הדין, עורך דין כמובן. שאלה: את מגבילה את הסמכות? הסמכות מוגבלת מטעמים מיוחדים או ש"טעמים מיוחדים" זה נשאר פתוח?
תראה, מה זה מטעמים מיוחדים? ברור שגם אם זה מגיע לבית המשפט, מטעמים מיוחדים זה לא כי הוא לא קם בבוקר. הכוונה היא שצריך באמת שיהיה - -
לכאורה אפשר היה לכתוב שהוא יכול להאריך את המועדים. העובדה שאנחנו מבקשים את המועדים המיוחדים זה - -
אביטל, אני לא רוצה לייצר מצב שאני סוגר ופותח מדי. כשאתה אומר "מטעמים מיוחדים", זה נותן לזה פלטפורמה מספיק חזקה כדי לדעת שאם הוא יגיע לבית משפט, הוא עלול להתבזות אם לא יהיה לו טעם מיוחד.
לגבי 6 – המבקש התחייב להתגורר שמרכז חייו, אוקי? אני מזכיר את 3, שזו המלצה של משרד החקלאות ורשות המים.
זה נשאר יחד עם סעיף 2 שאומר שזה צריך להיות הודעה מרשות מקרקעי ישראל על קיומה של קרקע זמינה. הפרשנות של רשות מקרקעי ישראל זה שזאת קרקע זמינה עם תכנית מפורטת? כן, שזו קרקע זמינה - -
לא, חבר'ה. סליחה גברתי. עצם העובדה שכבר מתנהל שיח וכל אחד מסביר את ההסבר שלו, זה מחייב שזה ירשם. אם כולנו הבנו והסכמנו, אז מה אכפת לנו שזה יהיה עם איזו הברגה?
בבקשה, עם התוספת מפורטת.
נשמה, זה אני לא יכול לכתוב בחוק. אין דבר כזה. יש מצב, בא בן אדם, התהליך הזה גם יכול להימשך שנים. ואז בשביל זה נעצור את כל הפרויקט? אני לא יודע להגיד את זה. אני מניח, אני רוצה לקוות שעל זה יאמר, רות, "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה". די לנו בעניין הזה שאתה מגיש תכנית. אם אתה אומר וואלה, הנה, יש פסיקה עוד חודש, אוקי. סביר. אם זה גורם לי עכשיו שהתהליך מתעכב ובגלל זה עלולים שישה אחרים או חמישה אחרים למצוא את עצמם נפגעים כתוצאה מכך, אז לא, עם כל הכבוד.
לא, אני דיברתי על בן אדם אחר כשהוא, יש לו תהליך אחר לא קשור מול רמ"י, והוא רוצה להגיש בקשה לחווה חדשה.
אם יש לך נחלה, אתה צריך לוותר על הנחלה ואם יש לך חוות בודדים, אתה לא יכול להיות בעל שתי חוות. אתה לא יכול שמרכז חייך יהיה בו במקביל בשתי חוות בודדים.
לא, במקרה שיש הליכים משפטיים כיום של רמ"י נגד אותן חוות שאנחנו רוצים להסדיר, שרמ"י לא יגידו שיש הקפאה.
בכל הכבוד, אני הבנתי בדיוק את השאלה של רות ומה שהרחיב אבי. אני מבין את מה שאתה אומר, אבי - -
אני לא יודע, ברשותך, אני גם לא חושב - אם אני אתפתה להיכנס לפינה שאתה מכניס אותי, אנחנו מנטרלים את כל מה שהעברנו כאן עכשיו. פשוט התקדמנו אבל בלמנו.
אני מעלה להצבעה את סעיף 8 עם התוספות, שינויים תיקונים. מי בעד ירים את ידו?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.
"שמירת דינים 9. אין בכללים אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, לרבות סמכויות רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין וכן חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 והתקנות שהותקנו מכוחו.?
צריך להדגיש שזה מרכז חייו. אוקי.
מי בעד התוספת?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התוספת אושרה.