הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 9:00

אי פתיחת שנת הלימודים במעונות יום לא ממוגנים בעוטף עזה, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת חיים ילין, יהודה גלין ועמר בר-לב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

עודד פורר

יהודה גליק

חיים ילין

אילנית שושני - מנהלת אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

סא"ל גולן שרעבי - פקע"ר – רע"ן פרויקטים, צה"ל, משרד הביטחון

שאול דלאל - רח"ט תשתיות – רח"ל, משרד הביטחון

חגי פורגס - אגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה

אורי שיינין - רפרנט כלכלה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלון נתן שוסטר - ראש המועצה, המועצה האזורית שער הנגב

כרמית פולק כהן - עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

ד"ר דורית פז לוי - אמא לילד גן בגבים בעוטף עזה

תמר קרסו - אמא לילד גן בגבים בעוטף עזה

דניאל זליקוביץ' - מזכ"ל, מועצת התלמידים והנוער הארצית

זמרת סרי - מבקרת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאלה שני - מועצת התלמידים והנוער הארצית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

אירית שלהבת

אי פתיחת שנת הלימודים במעונות יום לא ממוגנים בעוטף עזה, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת חיים ילין, יהודה גלין ועמר בר-לב

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 13 ביולי 2016, ז' בתמוז התשע"ו. על סדר היום נושא אי פתיחת שנת הלימודים במעונות יום לא ממוגנים בעוטף עזה, של חבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת יהודה גליק וחבר הכנסת עמר בר-לב. אם יבואו בהמשך ניתן להם את רשות הדיבור. נמצא אתנו חבר הכנסת חיים ילין, שמייד יפתח וידבר על המצב. גם ראש המועצה האזורית נמצא אתנו ונציגי המשרדים והתושבים. נשמע מה קרה, מדוע המעונות לא נפתחים. בקדנציות הקודמות שרפנו ימים ולילות ושעות בוועדות וחשבנו: הנה מיגנו את כל מוסדות החינוך בעוטף עזה. מה קרה? חיים ילין, אנא תספר לנו.

כבוד היושב-ראש, בוקר טוב, תודה רבה על הדיון המהיר ועל לוח הזמנים הצפוף. מי שלא יודע, עוד מעט פגרה ואז כולם לחוצים להעביר כמה שיותר דברים.

דווקא הנושא הזה בא מלמטה, למרות שאני מכיר אותו. הוא בא מהורים שכתבו לי והסבירו לי את המצב. כולנו בעוטף עזה מכירים את המצב, אבל ההצלחה כל-כך גדולה בצמיחה הדמוגרפית שאנחנו מגיעים בסופו של דבר לדיון בוועדת החינוך של הכנסת.

החלטת בג"ץ והחלטות ממשלה דיברו על כך שכל מעונות היום, הגנים ובתי-הספר, כל מוסדות החינוך הפורמלי חייבים להיות ממוגנים, מה שלא קורה בחינוך הבלתי פורמלי. אי לכך לא יכולים להיות הילדים במקום, או לקבל חינוך במקום שהוא לא ממוגן. ובונים, לרוב בונים מבנים חדשים. אלא מה, יש גנים ומעונות ישנים שהם לא בתקן ובגלל ההצלחה הבלתי רגילה של הקליטה שראשי המועצות מבצעים בכל עוטף עזה אין מספיק מעונות יום וגנים. זה נשמע הזוי.

אני רוצה לשתף אתכם בדבר שהוא מרנין ומשמח. הרי גם אני גר בישוב, לא ישוב חרדי. בדרך כלל נוף של עגלות ובטן הריונית רואים אצל החרדים. אני אומר לכם, ברוך השם סוף-סוף עלו אצלנו חבר'ה צעירים לראות את הדשא ופתאום בשעות אחר-הצהרים הכול מלא עגלות ילדים ותינוקות רצים. זה קורה בחברה הישראלית. נשמע אם המדינה ערוכה לקלוט אותם. לצערי הרב נראה לי שהיא לא ערוכה.

בעוטף עזה לפחות חלק מן המשרדים באו לקראתנו כי הם הבינו שאם לא יתנו אישור לבנות גנים ומעונות יום אז אין איפה לקלוט את המשפחות. וזה בדיוק מה שקרה. ואז נפתחו גנים ומעונות יום שלא בתקן אבל בשביל לכפר על הזמן, לתקופת ביניים, שיכולה להיות במשרד החינוך לא יותר משנתיים כי משרד החינוך עובד בקצב מאוד-מאוד סדור, ובמשרד הכלכלה – אין לי שום דבר אישי עם הפקידות ואני עוד פעם מציין, יש פה עניין של מדיניות – 5 שנים, זה פחות או יותר פרק הזמן שלוקח לבנות מעון יום מרגע שניתן אישור לבנות אותו ועד שאוספים את כל הכסף כי כידוע המועצה לא יכולה להתחיל לבנות אם אין לה הרשאה על כל הכסף, חד-משמעית כך זה עובד.

לכן יש מוסדות חינוך שבשנת הלימודים הבאה, ב-1 בספטמבר, לא ממוגנים. מה היינו עושים? פה התפקיד המרכזי הוא של פיקוד העורף. מה שהיינו עושים, פיקוד העורף היה בא לאותם גנים ומעונות יום ומביא את המיגון היביל שהוא יכול להביא. מה זה מיגון יביל? זה פלטות גבוהות מאוד. בנחל עוז עשו את זה וגם במועצה האזורית עשו את זה. ואז נותנים את הביטחון המקסימלי במצב הנתון. אני אומר, במצב הנתון הביטחון צריך להיות מקסימלי, כולל מיגוניות בחצר של הילדים וכולל כיתות ממוגנות אם אפשר להביא אותן.

למה אני אומר את זה? ההוכחה הייתה ביום שישי. כתבתי שהשבת שמרה בשדרות על מוסדות החינוך, כי אם הטיל הזה היה נופל לא ביום שישי בלילה והיה מתפוצץ שם אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה. אתה אוהב להגיד שיש הרבה נסים. אתה יודע מה, זה לא מדיניות להסתמך על הנסים. ממשלת ישראל לא יכולה להסתמך על נסים, למרות שיש רבים מאוד בעוטף עזה. לכן צריך לתת את הביטחון ואת תחושת הביטחון. על זה הדיון, זה מהות הדיון.

אני מבקש שנצא מפה עם אמירה חד-משמעית, שכל המוסדות ימוגנו במקסימום האפשרי, שכל ההרשאות התקציביות ייצאו כמה שיותר מהר, שכל התקציב יעבור, ולדרוש גם ממשרד ראש הממשלה, שעוד מעט בנובמבר מביא את התוכנית לעוטף עזה לשנים הבאות, שבתוכה כבר יהיו מתוקצבים גנים ומעונות יום ממוגנים, גם אם אין מספיק ילדים.

צופה פני העתיד.

במקומות אחרים מביאים כיתה יבילה – אילנית שושני יכולה להסביר את זה – ואין שום בעיה, הם לא חיים מול מנהרות ומול טילים. תודה רבה.

ידידי ראש המועצה האזורית, אני רוצה שתתייחס. קודם כול, אנחנו מכירים את המגבלה של משרד החינוך עם תוכניות חומש ותקצוב והכרה בצורך, וגם אחרי שמשרד החינוך מאשר יש רשויות מקומיות שלא מיישמות. תספר לי מה המצב במועצה שלך.

שלום ותודה לאימהות מקיבוץ גבים, שאני חושב שבזכותכן ובזכות תשומת הלב של חיים ילין אנחנו יכולים היום להגיע לכאן כדי להביא את זעקת השטח אל המוסד המאוד-מאוד מכובד הזה.

אנחנו נהנים מאוד מן הצמיחה הדמוגרפית. בקיבוץ גבים, הגן ששנתיים מאוחר מדי יצא לגביו צו תחילת עבודה הוא הגן הראשון בשער הנגב מזה שלושים ומשהו שנים שנבנה כתוצאה מן הצמיחה הדמוגרפית. זה הגן הראשון אולם מעונות כבר נבנו, אבל כגן של משרד החינוך הוא הראשון. למה? אמנם ניבנו עשרות גנים, גם בשער הנגב ובוודאי בכל המרחב, 130-150 גנים חדשים ומוסדות חינוך, אבל הם ניבנו כדי להחליף את מוסדות החינוך שבג"ץ פסק שיש להחליף את המבנים הקיימים והממשלה תקצבה. והנה אנו עדים לצמיחה דמוגרפית. החברות שנמצאות כאן הן תושבות חדשות בקיבוץ גבים, וזה רק דוגמה אחת.

הבעיה הגדולה שמחריגה וחייבת להחריג את התושבים ואת המסלול, את החיים בעוטף עזה ובשדרות, היא כמובן העובדה שאנחנו לא יכולים לקחת מבנה, בית מגורים – למשל אגף המעונות במשרד הכלכלה מאפשר לקחת מבנה בעיר ולהתאים אותו למשפחתון. אצלנו אין אפשרות כזאת כי בבית יש לכל היותר ממ"ד וזה לא מתאים. אנחנו לא יכולים להביא מבנים יבילים, ולהביא מבנה ממוגן זמנית נשמע לא סביר.

התביעה שלנו פשוטה מאוד. אגב, החלטת הממשלה צריכה לצאת ממש בשבועות הקרובים, לפני נובמבר. ממשרד ראש הממשלה אנחנו תובעים למצוא פתרון, קודם כול למעונות של משרד הכלכלה על-ידי תקצוב ייחודי. מדובר על עשרות מיליוני שקלים בודדים כדי לפתור בעיות.

אני רוצה לדייק. היום בדקתי. לשמחתי בשדרות אין צורך. דיברתי עם ראש העירייה היום. יש שם בעיות אחרות בתקצוב ובסיוע אבל בהקשר הזה, בנושא מעונות לשמחתי בעיר שדרות אין קושי. במועצה האזורית אשכול שהיא צמודת גדר וצמודת גבול למצרים ב-3 ישובים אין פתרון לשנה הקרובה. כלומר, או שישלחו ילדים, כפי שעושים עכשיו בנווה ובבני נצרים על גבול מצרים – אגב, לא ב-7 קילומטר, לא בעוטף עזה, אבל חיים ילין יספר לכם שהם צמודים לגדר וכל מוסדות החינוך בבתים של המתיישבים החדשים על גבול מצרים ממוגנים ובעצם ההנחיה זהה מבחינת המיגון. אני מחדד, אמנם זה לא עוטף עזה אבל בפירוש חייב להיות ממוגן. כבר עכשיו נמצאים שם עשרות ילדים במבנה שהוא לא תקני.

כשאתה אומר שאין פתרון, הכוונה שהמעון לא ממוגן או שאין מעון?

כן, המעון לא ממוגן. יש מעון עם ממ"דים. שם מדובר בילדים בגיל של מעונות. בגבים, ועד לא מזמן גם במפלסים, יש ילדים בני 4-5. פה מדובר בסיטואציה אחרת לגמרי.

נווה ובני נצרים.

אני רק רוצה לתקן. נווה ובני נצרים בהחלטת ממשלה, כאשר הוקמו הישובים האלה קבעו, בגלל שהם נמצאים עד 2.5 קילומטרים מגבול מצרים וזה נקרא "ציר החי"ת הקטן": יוצאים מרצועת עזה לגבול מצרים, הג'יהאד האסלאמי יורה מתוך גבול מצרים לעבר אותם ישובים וחוזר בחזרה אל תוך רצועת עזה, זה דבר ידוע. לכן קיבלו החלטה למגן בדיוק כמו בעוטף עזה והם הוחרגו. אלה שני ישובים על גבול מצרים. הם לא בעוטף של 10 קילומטרים. הם עד 3 קילומטרים מגבול מצרים.

כדאי שנמצה את הזמן נכון, נקבל החלטות ונהיה פרקטיים. בואו נתמקד כרגע במעונות. לגבי החשיבות אין ספק, לא צריך לדבר. אני רוצה שתציג לנו מבנים קיימים שלא ממוגנים וצורך במבנים חדשים. כרגע תתמקד במעונות ואז אדע שאני יכול לשים בצד את הטיפול של משרד הכלכלה.

להבנתי – וטעות לעולם חוזרת – נכון להיום בנווה ובני נצרים יש מבנים עם מיגון חלקי וחייבים כמובן למצוא פתרון מלא, ובקיבוץ חולית, שגם הוא מתחדש לשמחתנו, בחודשים הקרובים ייווצר כבר קושי, ייווצר פער והורים יישארו בבית. זה צורך מיידי. אם מדברים על החלטת ממשלה – לזה היא צריכה להיות מיועדת. במגן, ניר עוז וכיסופים, מדובר בישובים שנמצאים בתכנון וצריך לעבוד עכשיו, עם כסף שחייב להגיע עכשיו כדי שבשנת תשע"ח לא נגיע למצב שילדים נמצאים בבית. בשדות נגב – אותו מצב, כדי שבשנת תשע"ח נוכל להכניס ילדים למבני מעונות עם שלוש כיתות. בשוקדה, בתקומה ובזמרת צריך להוסיף כיתה אחת. הכול דברים שעכשיו צריך לתקצב כדי לבצע במהלך השנה הקרובה. בחוף אשקלון אותו דבר לגבי גברעם וזיקים. אם רוצים להתרווח ולהגיד שאין בעיה, כאילו בגברעם, זיקים, שוקדה, תקומה וזמרת אין בעיה עכשיו, בסדר, אבל הבעיה תהיה בעוד שנה. זה נקרא עכשיו.

מה שאומר לכם גם חבר הכנסת חיים ילין וגם ראש המועצה, גם לגבי אלה שכרגע הנורה לא מהבהבת וכאילו יש להם פתרון עכשיו, אין ספק שבשנים תשע"ז ותשע"ח יהיה צורך מיידי. הליך הבנייה והליך ההקצאה אורך זמן. לכן צריך לקבל החלטות ממשלה. אם צריך לקבל החלטות ממשלה – תביאו אותן. אם לא צריך לקבל החלטות אלא צריך לתקצב בתוך העבודה הפנימית שלכם – תעשו את זה. זה מה שהוא אומר לכם.

אחרון הוא שער הנגב, המועצה שאני עומד בראשה. בקיבוץ ניר עם הייתה לנו סאגה שלמה עם מעון "הדר" וזה הסתדר ועכשיו שוב יש צמיחה דמוגרפית. יש כבר ילדים שמחכים – המבנה היה צריך להיות מוכן עכשיו כדי להיכנס אליו וילדים יישארו בבית. זו המציאות.

אני מסכם ואומר, התשובה שאני מקבל ממשרד הכלכלה היא שאין כסף, אין שקל אחד בקופה. משרד האוצר מגלגל אותי. משרד ראש הממשלה מבין את הבעיה.

זה כסף גדול, נכון? נשמע כאן. נציגי משרד האוצר נמצאים אתנו?

הבשורה הטובה מכל מה שהוא אומר, שברוך השם יש גידול דמוגרפי. איזה כיף לשמוע. רוב הציבור בארץ חושב ששוקדה זה רק כלניות, אז יש שם גם בני אדם.

דיברנו על זה בהתחלה. הבטחתי לומר לכם מה המקור של גבים. במלכים א' כתוב: "וייבן את הבית ויכלהו. ויספון את הבית" – וזה גם קשור למיגון – "גבים ושדרות בארזים". ארזים אנחנו יודעים, וגבים לפי הפירוש זה מארג של נצרים. הנה יש לכם את המקור של "גבים". הם שכנים שלי אז הייתי חייב לדעת את זה.

צבי הירשפלד מן העלייה הראשונה הקים את חוות "רוחמה" הראשונה.

הוא ייסד את שדה צבי.

אני לא יודע אם הוא ייסד אבל הישוב נקרא על שמו.

הארזים זה גם מחסום ארז.

רבותי, בואו נעשה סדר, אנחנו מדברים על מעונות. לפיקוד העורף גם יש מה לומר בסוגיה הזאת, אתן לך לדבר. משרד הכלכלה, אני רוצה לדעת מה התוכניות שלכם בכלל בסוגיית בינוי מעונות, ובמיוחד בסוגיית מיגון ובינוי של מעונות יום ממוגנים ביישובי עוטף עזה או סמוכי גדר, מה שנקרא. בבקשה.

אני מן האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה. קודם כול, אני שותף לשמחה לשמוע על הגידול בישובים האלה בפרט וברשויות האלה בכלל. אני שמח לשמוע. אנחנו מודעים לאתגרים, מודעים למחסור ולקשיים ואנחנו באמת עושים מאמצים לקדם פתרונות.

קודם כול אתאר בקצרה מה עשינו בשנתיים וחצי האחרונות ואז אענה לשאלתך, מה התוכנית לשנים הבאות. משנת 2011 אנחנו מתקצבים סכומים נכבדים מאוד להגדלת היצע מעונות היום בכל הארץ, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. הקצינו עד כה כ-1.1 מיליארד שקל לכל הארץ. בשנת 2014 עשינו מעבר לשיטת תקצוב חדשה, פישטנו נהלים, הסרנו חסמים, הגדלנו תקציבים והוספנו גם תקציב מסוים למיגון מעונות בעוטף עזה. בתוך שיטת מנגנון התקצוב החדש בשנת 2014 נתנו עדיפות מסוימת ליישובי שדרות ועוטף עזה ובשנת 2015 נתנו עדיפות משמעותית מאוד. הקפצנו את יישובי שדרות ועוטף עזה לראש הרשימה שתקבל תקציב. ברגע שיש כסף הוא יחולק קודם כול ליישובי שדרות ועוטף עזה. מנגנון החלוקה הוא: כל הקודם זוכה. מי שמגיש ראשון, יקבל. עוטף עזה – לא משנה מתי יגישו, הם מוקפצים לראש התור.

תבורכו.

אנחנו רגילים לזה גם עם הטילים. כל הקודם שנכנס לממ"ד ניצל. זה אותו דבר...

תמיד זוכים...

אני רוצה למקד ולהתכוונן לכיוון הבעיה והפתרון. ב-2015 תקצבתם?

כן.

אתה יודע לומר לי כמה?

בשדרות ועוטף עזה הוקצו 6 מעונות בסכום של 24 מיליון ש"ח, כולל מיגון. בשנת 2014 הוקצו שני מעונות לשדרות, ומעבר לזה עוד 6 מיליון למיגון. בשנת 2016 יישובי עוטף עזה קיבלו קדימוּת ולכן כל מה שהם ביקשו הם קיבלו. ב-2016 לא ביקשו.

אלון שוסטר, לא ביקשתם ב-2016?

מה זה "לא ביקשנו"? קודם כול, לא כל-כך משנה אם ביקשנו או לא. אין כסף. נתחיל בזה.

אני מדבר על 2016.

בשנה השוטפת הנוכחית תקצבתם בינוי מעונות?

תקצבנו בינוי לרשויות שהגישו בקשות.

המועצה האזורית שער הנגב הגישה בקשות למעונות?

עד כמה שאני יודע- - -

היה "קול קורא" שלא הגשנו לו בקשות בשנת 2016?

מה שהוגש קיבלו. בשנת 2016 אני לא זוכר שהוגשו בקשות.

בוועדות הכנסת אני דורש לא לזכור אלא לדעת.

אני אומר בוודאות.

נוכל לתת לך כמה דקות לבדוק את זה.

אני אומר לך עכשיו בוודאות.

פרסמתם "קול קורא" בשנת 2016 לבינוי מעונות?

פה צודק אלון שוסטר, זה נכון, לא פרסמנו "קול קורא" לכל הארץ. התקציב שחולק בשנים 2014, 2015 ו-2016 מתבסס על בקשות שהוגשו.

אני מבקש שתוציא את ההודעה הזאת לחמאס, שלא יירו כל עוד אין "קול קורא"...

חיים ילין, תעזוב את חוש ההומור שלך, אני לא מתמודד אתו.

זה לא חוש הומור. אני רציני. האויב ממול לא מתחשב.

אני רוצה לעזור לך, הבנתי איפה ההתחפרות שלך.

אני אומר הכול, אני שקוף וגלוי.

התקציב הוא דו-שנתי? החלוקה של שנת 2015 היא לשנים 2015-2016?

לשנים 2014, 2015 ו-2016.

זה היה מִקשה אחת? לכן לא פרסמתם ב-2016?

אלה שתי מקשות, וב-2015 הייתה איזו קפיצה לטובת עוטף עזה.

זה אמור גם לכסות את שנת 2016?

שוב, אדייק. בשנים 2014, 2015 ו-2016 – בשנת 2014 יצא "קול קורא" במסגרת השיטה החדשה. לשמחתנו הביקושים אז היו מאוד-מאוד-מאוד גבוהים. במהלך השנים 2015 ו-2016 אנחנו ממשיכים לתקצב את הביקושים שהיו ב-2014.

אנחנו צריכים קדימה. לא אחורה.

הוא צודק. גם אני הייתי שר וכך זה היה. כשאתה מגיש בקשות ויש לך רשימה גדולה, אתה "שופך" ו"שופך". נתתם קדימויות לאלה שהגישו בשנת 2014 ולא זכו.

נכון. עכשיו אנחנו במצב – אולי לא דייקתי, לא אפשרנו להגיש בקשות חדשות לכל הארץ. זה לגבי העבר.

עכשיו אני מגיע לתוכנית, מה שביקשת.

תעצור רגע עם התוכנית. אני רוצה שההורים שהגיעו מגבים ידברו כעת.

אם כי שם מדובר בגן ילדים.

אם זה גנים אז תחכו. תמשיך לתוכנית.

לגבי התוכנית, התקציבים שהיו בשנים 2011-2016 הם במסגרת החלטת הממשלה שאימצה את דוח ועדת טרכטנברג. הוקצו לנושא הזה תקציבים משמעותיים מאוד בהיקף נרחב מאוד.

הרשויות המקומיות לא היו ערוכות?

זה היה בשנים 2011-2016. לא ניכנס כרגע לעבר. כל החבילה הזאת נגמרה ב-2016. ב-2017 אין לנו תקציב מובטח לתוכנית הזאת. מתנהלים עכשיו דיוני תקציב ואני יודע שהנושא הזה נידון.

משרד הכלכלה לא נערך להגיש תוכנית עבודה לקבלת החלטת ממשלה נוספת?

על בינוי בכל הארץ? עכשיו מתנהלים דיוני התקציב ואני יודע שהנושא הזה עולה בהם.

הייתי שותף בדיוני הממשלה כשהתקבלה ההחלטה לגבי המעונות על-פי ועדת טרכטנברג. ב-2016 תם תוקף ההחלטה. הרציונל לא הסתיים כי לא מילאנו את הצורך. אנחנו עדיין בחוסר גדול מאוד של מעונות בעוטף עזה ובכל הארץ. מן הראוי שמשרד שמבקש להאריך את החלטת הממשלה הזו או להוסיף לה, משרד הכלכלה לא יקבל מענה לצורך האמיתי במסגרת דיוני תקציב רגילים. אם לא החלטת הממשלה שהייתה בעקבות ועדת טרכטנברג לא הייתם מקבלים את המאסה הגדולה הזו משנת 2011 ואילך. לכן אם אתה שואל אותי, אני אומר לך ולממונים שלך עד דרג מנכ"ל, תעבדו לא רק במשא ומתן על התקציב של השנים 2017-2018 אלא על החלטת ממשלה ייעודית לבינוי מעונות. בסדר?

אני לא שותף לדיוני התקציב אבל אני יודע שבדיוני התקציב יש משמעות רבה מאוד לנושא המעונות והוא נידון שם. במקביל בשבוע שעבר היה דיון אצל מנכ"ל המשרד עם כל ראשי הרשויות של עוטף עזה והועלו צרכים רבים, לאו דווקא מעונות יום, אבל מעונות היום תפסו חלק ניכר מאוד, ודיברו על החלטות ממשלה. מי ששותף פעיל בהחלטות הממשלה האלה הוא משרד ראש הממשלה, שגם דואג לתקצוב הנושא הזה. גם הערוץ של החלטת ממשלה עומד על הפרק.

עוטף עזה לא יכול להיות בן ערובה של כל מדינת ישראל בהחלטות על כל מדינת ישראל. תחריגו את עוטף עזה. שימו 10 מיליון שקל מהתקציב השוטף וזהו.

אנחנו עוצרים בעניין המעונות כי כבר הגעתי לתובנה. יהיה סיכום. נוציא דרישה גם למשרד הכלכלה, גם למשרד האוצר וגם למשרד ראש הממשלה.

האימהות היקרות, מה הסיפור שלכן? מה הבעיה?

הבעיה שלהן זה השכנים, פשוט מאוד. אם היו שכנים שלא יורים אז לא הייתה להן בעיה.

אני תמר קרסו. הגידול הדמוגרפי זה אני. לפני שנה וחצי ארזנו את המשפחה ועברנו מרמת אביב לגבים. זה מדהים, תענוג גדול. הבן המתוק שלי, בן 3, אמור להיכנס לקבוצת גן "דקל" שהוקמה לפני שנתיים ומרגע שהגענו אנחנו מחכים להקמת המבנה שלו. סביב זה בעצם התחיל כל המאבק.

איפה הילדים מאז שהגעתם?

הם אמורים בשנה הקרובה, בספטמבר, להיכנס לקבוצת גן "דקל", שכבר שנתיים נמצאת במבנה זמני, מתוך הבנה שהמבנה הקבוע עומד לקום. פה אתייחס לעניין משך הזמן שאורכים תהליכים. קראתי בשמחה גדולה את החלטת הממשלה הגדולה, על כל התוכנית שהוקמה לקידום עוטף עזה, באמת תוכנית מפורטת מאוד שהרעיון שלה לחזק ולהביא עוד אנשים, ובאנו. עכשיו, מה קורה עם הילדים? אם כל דבר כזה לוקח שנתיים, או 5 שנים במקרה של המעונות, אז אתם מביאים את האנשים כדי שיישבו ויחכו לגן שיוקם? כי התהליכים אורכים זמן, לוקח זמן להעביר החלטות ולוקח זמן להעביר כסף.

מה, לא ידעת שאת נמצאת במדינת ישראל? ככה זה – קודם כול יוצרים את הבעיה.

ואחר-כך נראה מה עושים. עומרי שלי אמור להיכנס לקבוצת "דקל" בספטמבר, אולם הקבוצה הזאת כבר שנתיים נמצאת במבנה זמני. אנחנו עובדים מול המועצה ומקבלים תשובות שהכסף צריך להגיע וצריך לאשר את זה וצריך לאשר את זה. כרגע לשמחתי, בעקבות העבודה מול המועצה וגם עבודה שנעשתה כאן אנחנו מקווים בימים הקרובים לשמוע את הטרקטורים מתחילים לעבוד. זה אומר שבספטמבר הילד שלנו לא יהיה בגן הממוגן.

נשמע תשובות. תודה.

אני דורית. אורי הבן שלי משויך לאותה קבוצה. הבן הגדול שלי תום נכנס לקבוצה הראשונה של גן "דקל" שהיה במקלט עילי, שהיום לא יכול להכיל את כמות הילדים בקבוצת הגיל הבאה. המשמעות של זה היא שאנחנו צריכים לשלוח את הילדים בשנה הבאה למבנה שלא יכול לתת מענה בהתרעה של "צבע אדום" ל-20 ילדים שצריכים להגיע לאיזה מרחב מוגן. זה כבר לא מעונות יום, שאנחנו יכולים להשאיר את הילדים בבית ולהחליט שאנחנו לא הולכים לעבודה. לפי החוק במדינת ישראל, זה משרד החינוך, הילדים אמורים להגיע לגני הילדים. בשורה התחתונה, המדינה לא נותנת לנו פתרון שמאפשר לנו לפעול לפי חוק ולשלוח את הילדים לגן שנותן מענה סביר.

ברור לי שהפתרונות לא הרמטיים ואנחנו בחרנו ובאנו לגבים וחיים בעוטף עזה, אבל הפתרון שקיים היום הוא פתרון לא סביר. להגיד שהתקציבים הועברו או שהשבוע אושרו התקציבים, זה יפה ונחמד ואולי יהיה טוב לבן שלי שיגיע לשם בעוד שנתיים, הילד השלישי שלי, אבל לילד הזה, שאני צריכה לקום בבוקר ולשלוח אותו לגן, הפתרון שקיים היום לא הולם, וגם התקציב שהועבר לא מניח את דעתי. לכן אנחנו פה.

יהודה גליק, אתה מן המציעים לכן אני נותן לך להתייחס כעת כפרוצדורה. לאחר מכן נעבור למשרד החינוך לשמוע איפה זה עומד, מה הסטטוס של הבקשות האלה, אם הוגשו, מה הוגש, האם הוכר הצורך או לא הוכר הצורך, האם זה מופיע בתקצוב. נשמע.

אני מחרה מחזיק אחרי מורי ורבי חיים ילין, שהנושא של עוטף עזה הוא לא בעיה פרטית שלו. אגב, אני לא אוהב את השם "עוטף עזה". צריך לומר: חגורת הביטחון הדרומי של מדינת ישראל.

מעבר לזה אני רוצה לומר שהנשים האלה הן גיבורות והן שולחות את הילדים שלהן לגנים, אבל צריך לדעת שאנחנו צריכים לדאוג שאף אחד שם לא יצטרך לחיות בחרדה ולחשוב אולי לחזור בחזרה לרמת אביב, כי יש לנו אינטרס.

נקלוט אותם בשדה צבי, אם ירצו...

צריך לתת פה עדיפות עליונה כדי שהאימהות האלה ועוד אימהות יוכלו לשלוח את הילדים שלהן לגן בשמחה וברוגע. זה מה שמחזיק את הגבול הדרומי של מדינת ישראל.

אני מנהלת אגף הבינוי במשרד החינוך. אני מלווה את פרויקט מיגון עוטף עזה, או רצועת הביטחון הדרומית של המדינה, משנת 2010. זה פרויקט שעולה כסף. משרד החינוך השכיל בתחילת הדרך למפות את כל התוספות התקציביות שנדרשות לפרויקטים כאלה.

כמה כסף בכל שנה?

הפרויקט הגדול של בינוי 13 בתי-ספר וגני ילדים בגזרת עוטף עזה היה בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל על-פי החלטת בג"ץ שניתנה בזמנו ומאז אנחנו מטפלים בכל הפרויקטים שהם בגין גידול טבעי.

זה היה 13 בתי-ספר אבל הרבה יותר מ-300 מיליון שקל.

כל המיגון נגמר ב-2.5 מיליארד שקל.

היו לזה תוספות.

זה לכל המיגון. אל תפילו הכול עליה.

יש דברים שקשורים אליי ויש דברים שלא קשורים אליי.

עוד 1.5 מיליארד שקל לממ"דים של הבתים. בסך הכול 4 מיליארד שקל.

בסדר, תהיה נחמד אליה. מה אתה רוצה ממנה? היא בצד שלך.

אם לא תהיה רגוע אביא לכאן גם את שי חרמש, כי הוא השתתף בהרבה ישיבות של ועדת הכספים. בבקשה.

פרויקט המיגון מחייב התגייסות מיוחדת, גם תוספות הנדסיות מיוחדות שקשורות במבנה, שמגיעות ליותר מ-50% ממפתח עלות של משרד החינוך. רק לסבר את אוזניכם, גן עולה בממוצע כ-750,000 שקל, גן ממוגן מגיע ל-1.2-1.3 מיליון שקל – המבנה, החלונות הממוגנים, תוספת עבור כל אותן מצחיות בטון מפורסמות שמלוות את הגנים. שיפינו גם בנושאים נוספים שקשורים בפדגוגיה, כפי שנתנו הצטיידות מיוחדת לפרויקטים האלה. עד כאן.

בנושא הגנים, זה היה תקציב ייעודי תוספתי בשיתוף עם משרד החינוך. כל הבקשות החדשות- - -

יש לי בעיה. אני מבקש שתעני לי על השאלות שלי. אני רוצה לדעת מה הסטטוס של הבקשות, במיוחד מאחר והאימהות היקרות של גבים הגיעו, הסטטוס מול המועצה, איפה זה נמצא, האם הוגשה בקשה, האם תוקצבה, האם יש הרשאה, מה שלב התכנון, האם המועצה כשלה ולא טיפלה. תעני לי תשובות.

גן גבים מלווה אותנו לפתיחת שנה זו הפעם השנייה. הצורך בהקמת גן הוכר כמדומני ב-2013 או 2014. אלון שוסטר, תתקן אותי אם אני טועה. המועצה הייתה צריכה להתחיל הליך של תכנון. אושר התכנון, הפרויקט הזה היה זמין לתקצוב. תקצבנו אותו בשנה שעברה, ב-2015 היה תקצוב לגן הזה. בשנה שעברה נתנו פתרון נקודתי זמני לפרויקט הזה. הבטחנו שהפרויקט הזה יתוקצב, ואכן הוא תוקצב. התוספות ההנדסיות ניתנות עם קבלת תוצאות המכרז. השנה הוגשו התוצאות ואישרנו את התוספות ההנדסיות. נותרה סוגיה אחת אחרונה שאני שמחה לבשר שגם היא נפתרה השבוע, 28 מטרים יוצאים בהתחייבות, כולל התוספות.

זה מה שהמועצה נתנה כמקדמה.

נכון, המועצה נתנה וזה לא עיכב את הפרויקט.

מימון ביניים.

המועצה נתנה, כך סוכם ואני עומדת מאחורי ההתחייבות. השבוע תצא ההתחייבות, כולל התוספות שלה. כך שמבחינתנו הפרויקט הזה הוכר ותוקצב, ניתנה לו התחייבות, כולל התוספות באמצעות "מפעל הפיס". התקצוב עבר דרך "מפעל הפיס". אישרנו את התוספות ההנדסיות ומבחינתנו הפרויקט הזה יצא לדרך.

צריך להבין שיש עוד המון בקשות לעוטף עזה. אם אתה רוצה לדעת, יש 13 גנים שכרגע נמצאים בשלבי הכנה, גם באשכול, יש צמד גנים בישע, במפלסים. יש 13 גנים שצריכים להיות מתוקצבים ב-2016.

לשנת תשע"ז הם לא יקבלו את הגן הממוגן. אני ברומן מתגלגל עם תמיר בן משה, מנהל מינהל הפיתוח. אגיד לך את האמת, זו הקדנציה החמישית שלי בכנסת. הייתי גם ראש מועצה דתית ו"הרצתי" פרויקטים של פיתוח, ו"הרצתי" פרויקטים של פיתוח בתוך המשרד. אמרתי את זה למנכ"לית ואמרתי לתמיר בן משה ואני אומר לך שוב: משהו בתהליך מסורבל מדי, אטי מדי. ולא מה שקשור בתכנון. אנחנו מכירים את המחלה של התכנון, זה "רעה חולה". על המגרש שלי אני מנסה כבר שנה להוציא היתר בנייה. זה "רעה חולה". כאילו בפעם הראשונה הולכים לבנות בית במדינת ישראל. אבל הקטע הזה שבמועצה התהליך עד ההכרה, עד התשובות וכן הלאה נמרח כמו מסטיק. גם האכיפה שלכם. נמצא אצלי מסמך שלכם על רשות מקומית מסוימת שניתנו לה 12 הרשאות, מתוכן מבוצעים 3 פרויקטים ברמה של 20% ברצף של 10-12 שנים. מישהו לא מכניס את הידיים לכיס, לא דוחף, לא מניע את זה. אז מה אני יכול לומר להם? תודה שבאתם, בשנת תשע"ח הילדים יהיו במבנה תקני ממוגן.

במהלך תשע"ז.

בשבילי זה תשע"ח. את אומרת: עכשיו 28 מטר, עכשיו הוא הולך למכרז, עכשיו הוא הולך לזה.

דרך אגב, המכרז יצא.

עד שהוא יתחיל לבנות. אני לא יודע מתי המבנה יתאכלס.

במהלך תשע"ז, בעזרת השם.

אבל לא על זה קיימנו את הדיון. אם לא הצלחנו בתשע"ז אני רוצה לדעת שהולך להיות פה תהליך בינוי, לא רק בעוטף עזה. אני יודע את המצוקה שלכם, גם החשב הכללי גורר לכם את עניין הקריטריונים, זה לא נסתר מעיניי, אני מכיר, ובמשרד אוצר יש נוסחה: הגוף היחיד שהזמן פועל לטובתו הוא משרד האוצר. ככל שזה נמשך יש עודפים שעוברים משנה לשנה, ואחר-כך יש עיכובים של חצי שנה עם גפני בוועדת הכספים, וברוך השם המדינה חיה למרות זה. איך אמר חיים ילין: לא בונים על נסים, אבל מה לעשות, דה פקטו כך קורה לנו. זה חייב להשתנות. אם רוצים תהליך של "קול קורא", פרסום תוצאות, הוצאת הרשאות – כל הסיפור הזה חייב להיכנס לקצב, שיהיה מישהו ספציפי שמטפל ספציפית פרטנית בפרויקטים ושיהיה עניין למשרד. במשך 4 שנים הייתי שר ואני נפגשתי עם אנשי אגף התקציבים באותה שנה פעמיים נוספות לתוספת תקציב אחרי מיצוי. "גילחתי" את כל העודפים המצטברים שהיו לי, לא נתתי להם להצטבר, כי מיניתי אדם שכל היום תפקידו היה רק לממש ולממש ולממש ו"לדחוף".

חבל. אנחנו חיים במתח אדיר באזור הזה, רק לאחרונה התבטא ראש השב"כ שהשקט בעזה מטעה. אנחנו יודעים בדיוק מה הם זוממים. זה שלא קורים דברים, זה לא מובן מאליו. בסוגיית עוטף עזה וישובים צמודי גדר צריך להיכנס לקצב אחר, למסלול עבודה אחר. כפי שידעו בכלכלה לדחוף את זה למעלה, ואני מאמין שגם לכם יש קריטריונים שדוחפים אותם למעלה, כך גם בקצב הביצוע. לא ייתכן דבר כזה. פרויקט של גן חד-כיתתי להריץ שנתיים וחצי בפרוצדורות?

הייתי רוצה שננצל את ההזדמנות שאורי שיינין נמצא כאן.

הביצוע הוא באחריות הרשות המקומית. הרשות היא שצריכה לפרסם את המכרזים. אני לא מסירה את ידיי מן האחריות. משרד החינוך כן מכיר בעוטף עזה, נותן לו את התיעדופים הנכונים, גם ברמה התקציבית וגם ברמת הביצוע.

האמיני לי, אם משרד ממשלתי עוקב אחר אי-ביצוע של רשות מקומית ומבטל לה הרשאות וזה "מתגלגל" בשטח אז הם חושבים עשר פעמים.

נציג פיקוד העורף, אני רוצה לשמוע ממך על הסוגיה הזאת, שאכן יש לכם עין בוחנת שבודקת שבישובים האלה כל הילדים נמצאים במבנים ממוגנים.

אנחנו בפיקוד העורף ביצענו את הבנייה בטווח 0-7 קילומטרים מן הרצועה בכל מוסדות החינוך ואת רובם סיימנו. יש לנו עוד שני גנים שבהם אנחנו יוצאים לביצוע, ביד מרדכי יבנו בקרוב, המועצה תוקצבה כבר בסכום הזה על-ידי משרדי הממשלה ועל-ידינו, וגן בזמרת שנמצא בביצוע. בזה אנחנו מסיימים את כל פרויקט 0-7 קילומטרים מן הרצועה באופן מלא.

אנחנו בשיח תמידי עם המועצות המקומיות כדי להבין אם יש פערים נוספים. אנחנו לא מתוקצבים על זה. כלומר, לנו אין יכולת לטפל בגנים חדשים.

אבל האחריות על הביטחון היא שלכם.

כן.

השאלה אם אתה יודע לומר לי היום שבכל הישובים האלה, כל המסגרות – מעונות וגנים – נמצאות במבנים בטוחים, לפי ההגדרה שלכם.

אנחנו בודקים את כל הגנים. אנחנו עוברים בכל הגנים בעוטף עזה ומנחים. אגב, את הגן בגבים אישרנו כחריג בשנה שעברה ותיקפנו את זה גם השנה. אולם מעון של משרד הכלכלה יכול להיפתח באיזה מקום ואנחנו לא נדע על כך.

מתחת לאף שלכם.

מה שנפתח בלי שהמועצה יודעת, משפחתון של 5-6 ילדים, לא על זה אנחנו מדברים. אבל יש לכם אחריות במקום כזה לדעת שזה לא תקין, שזה לא עומד בסטנדרטים של פיקוד העורף, להביא לשם פלטות ולהביא את כל מה שניתן בכדי למגן את המקום הזה. זה באחריותכם.

זה בסדר גמור ועשינו את זה.

כשאתה מקבל היתר אתה לא אמור להחתים את פיקוד העורף?

לא מדברים על כך.

הוא מדבר על מעונות חדשים שנבנו.

לא על החדשים אלא על מעונות ישנים שלא עומדים בתקן.

שאלנו אם מתחת לאף שלו – סליחה על הביטוי – נפתח מקום שהוא לא יודע עליו.

אם אתה פותח מעון במבנה קיים אתה לא מחתים אף אחד, אתה פשוט פותח. זה נשאר במועצה. בניין חדש מחייב אישור שלנו.

אין לכם בקרה על דברים כאלה.

אבל אם אתה פותח כיתה אתה משנה את הייעוד של המבנה.

זה כאשר הולכים בהליך מסודר. אני רוצה לדעת שמחר-מחרתיים אין באיזה ישוב, בגלל לחץ, או בגלל אילוץ איזו מסגרת של 10-15 ילדים במבנה לא ממוגן.

אתה יכול לקחת מועדון יישובי ולהפוך אותו לגן לתקופה של שנה. אין לך ברירה כי האלטרנטיבה היא שהמשפחות יהיו עם הילדים בבית.

לגבי עולי אתיופיה עם משרד הכלכלה, היו לנו הרבה מעונות במרכזי הקליטה.

אבל זה שונה כי כאן זה ממוגן.

בכל שנה אנחנו מקבלים פניות מהרשויות המקומיות לקראת פתיחת שנת הלימודים. בשנה האחרונה הנחנו כיתות בשדרות וביד מרדכי, פעלנו בבית ספר "יובלי הבשור". גם השנה קיבלנו פניות נוספות. אנחנו מבצעים מעקב אחרי זה.

תודה. נציג משרד האוצר, נכנסת באמצע הדיון ולא היית בשלב שדיברנו על החלטת הממשלה לגבי המעונות שמסתיימת ב-2016. אני טוען שבדיוני תקציב רגילים לא ניתן להדביק את היעדים שברציונל של אותה החלטת ממשלה. השאלה אם יש היערכות כלשהי, האם אתה יודע על הידברות כלשהי לגבי סוגיית בינוי מעונות וגנים, בכל הארץ, לפי אותה החלטת ממשלה. האם יש כוונה להאריך אותה? האם יש כוונה לתקצב אותה מחדש?

מדברים עכשיו על בינוי באופן כללי או על בינוי מעונות יום בעוטף עזה?

באופן כללי.

באופן כללי התחילו דיוני תקציב, אנחנו בשלבים ראשונים יחסית עדיין במשרד לגבי כל הדרישות שלהם. מטבע הדברים מעונות יום הם אחד הדברים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של משרד הכלכלה. גם אנחנו מצפים שהם יעלו את זה. הם מעלים את זה.

מה לגבי הכוונה להעביר אותם למשרד החינוך? זה לא עומד על הפרק?

זה לא עומד על הפרק כרגע, לא בפניו, לא בפני אגף התקציבים. סביב אותה החלטת ממשלה שמכוחה עבדו בשנים 2014-2015, האם יש כוונה להאריך אותה? האם יש כוונה לתקצב אותה מחדש?

ראשית, אני לא בטוח שצריך בהכרח. גם בהחלטת ממשלה בסופו של דבר, על-פי המנגנון של הנומרטור צריך להצביע על מקור. מכיוון שאנחנו בדיונים כלליים על התקציב הרי שמשרד הכלכלה – לא הייתי פה אבל התעדכנתי מחברי חגי פורגס – הוא אומר שזה בסדרי העדיפויות שלהם. אני לא רואה את ההבדל המהותי, אם זה יהיה בהחלטת ממשלה או יהיה במסגרת דיוני התקציב. כך או כך, יצטרכו למצוא לזה מקור תקציבי ולתעדף את זה על פני דברים אחרים. החלטת ממשלה במקרה הזה יכולה להיות הצהרה יפה, אבל זה לא ישנה את המציאות, ככל שזה אכן בסדרי העדיפויות של המשרד.

תודה. חגי פורגס, שמענו מאילנית שושני שעלות של גן ממוגן, וטבעי שכך ובוודאי שזה נכון, יותר מ-50%, פי 1.7 מגן רגיל, כמעט פי שתיים. כנ"ל גם במעון. יש התייחסות לזה או שאתם מתקצבים בְעלות בפס רחב את כל הארץ באותו סכום?

במסגרת החלטת הממשלה שהתייחסה לחיזוק החוסן בעוטף עזה הוטל עלינו לקבוע מחירון נורמטיבי, כך זה נקרא, תוספת על מעון סטנדרטי למעון ממוגן. התוספת שנקבעה אז בעקבות דיונים מקצועיים עם כל מיני גורמים הייתה של 37%.

אנחנו לא הסכמנו למספר הזה.

זה האחוז שנקבע בעקבות חוות דעת הנדסיות שלנו ושל הרשויות.

אלה היו החלטות שלכם מבלי להתייעץ אתנו.

אני מוכן שאתם תבנו. תביאו את המהנדס.

הם ראשי מועצות שמיומנים בדיונים. תנו לו.

בכל מקרה, באותו מועד כאשר נקבע האחוז ההוא אמרנו שב-2016 תיעשה בחינה מחודשת. אנחנו, בשיתוף פעולה גם עם אילנית שושני ממשרד החינוך וגם עם הרשויות המקומיות, ואנחנו נפגשים עם הגזברים, הם מעבירים לנו את הנתונים שלהם ואנחנו בודקים אותם.

אתה מבין שראש המועצה, עם כל הרצון הטוב שלו להקים בית-ספר, גן ילדים או מעון, כשהוא יצטרך להשלים עלות של 30% מהפרויקט, וזה הוויכוח ביניכם – הם לא עתירי תקציבים, הם לא כמו עיריית מודיעין או שֹהם או כמו רשויות מקומיות חזקות אחרות.

צריך להעיר שזה לא בדיוק 30% למיטב ידיעתי, ואסביר למה.

זה 27%? יש פער כלשהו?

יכול להיות שיש פער, אבל אסביר. היום העלות למטר במשרד החינוך זולה יותר מעלות למטר במעון יום. למה? לא בגלל שמשרד הכלכלה בהכרח נדיב יותר אלא בגלל שבמשרד הכלכלה דורשים לבנות מטבח ועוד דברים מעין אלה. מבחינת המיגון לא באמת משנה מה יש בתוך המבנה. לכן כשזה 37% לעומת 70% – 70% הולך על X ו-37% הולך על X פלוס 20%.

בניתי גם וגם. אנחנו יוצאים למכרזים. אנחנו מראים את המכרזים ובסוף אומרים: תביא כסף ממקור אחר. אתה מביא מכל מיני מקומות, שאסור להם, כי אסור מאצ'ינג בתוך משרד ממשלה, כך אומרים לך, אז אתה צריך לצאת מחוץ למוסדות המדינה.

לדעתי ביטלו את ההוראה הזאת. אכן הייתה הוראה כזאת בזמנך ונוכח הביקורת שאתה מעלה היא בוטלה.

אפשר וזה קורה.

חשוב לי לדעת שאתם ערים לסוגיה הזאת. יש פערים וצריך לצמצם אותם עד כדי אפס כי אי אפשר להשית על ראש רשות מקומית להשלים את הפיתוח, את הדלתא הזו, בבנייה של זה ובפיתוח של הכבישים וכל פרויקט שהמדינה מתקצבת. אם הוא יתחיל להוסיף רק עוד 5% – 5% ועוד 5% ועוד 5% – הוא יבוא אליי אחר-כך לבקש עזרה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר מילה אחת בעניין הזה. אנחנו נמצאים בתהליך. אני מבקש שבהחלטת הממשלה, אני מקווה מאוד שאורי שיינין והאנשים שעובדים אתו במשרד האוצר יהיו קשובים לפתיחת ערוץ עצמאי עבור בנייה עבורנו במשרד הכלכלה. אנחנו צריכים את זה עכשיו. לא היית כאן כשדיברתי. אנחנו לא יכולים לקבץ את הילדים בבית שאינו ממוגן. לכן מוכרחים כך וכך עשרות מיליוני שקלים, שאפשר לדרג אותם דירוג מסוים. חייבים את זה באופן עצמאי. אני מבקש שלא תיווצר הטעות שקרתה ב-2010. ב-2009 משרד הכלכלה ביצע סקר של צרכים. בינואר 2010 נתקבלה החלטה. מסתבר שההחלטה ההיא פשוט לא הייתה מדויקת כי היה שם 100% ולא ניתנה תוספת, לא 10% ולא 20% ולא 15%. אני מבקש שהמספרים שייקבעו בהחלטת הממשלה יהיו מתואמים.

אם תהיה החלטת ממשלה.

על זה אני בכלל לא חושב.

שמעת את הדברים שנאמרו פה, ואני חידדתי ושאלתי.

אחרת ניפגש פה בוודאות.

אעלה את זה בסיכום.

כבוד היושב-ראש, תודה רבה. אני רוצה להגיד שכולנו נמצאים באותו מקום ולא אחד נגד השני. בסופו של דבר המטרה פשוטה מאוד: להביא כמה שיותר משפחות ולתת את מקסימום הביטחון לילדים ולמשפחות, נקודה, זאת המטרה. למה זאת המטרה? כי בסופו של דבר אנחנו לא יכולים להפוך את הישובים לבסיסי צה"ל. מול רצועת עזה אנחנו צריכים לעמוד. כך גידלו אותנו, כך חינכו אותנו וזו המשימה שלנו. אבל בלי העזרה שלכם זה לא יעבוד. לכן כשמדברים על כל מדינת ישראל – בסדר, אני יכול להילחם היום בראייה של חבר כנסת על כל מדינת ישראל, ואני עושה את זה גם לגבי הצפון כי אני יודע מה מחכה להם בעקבות הניסיון בדרום. אבל אי אפשר לחכות להחלטת הממשלה על כלל מדינת ישראל בשביל להמשיך לפתח את עוטף עזה. זה הניצחון שלנו. אתם צריכים להיות שם. כשראשי המועצות יוצאים למכרזים, אלה מכרזים כדין, זה מה שיש, אין דרך אחרת לעמוד בסטנדרטים בבינוי שמתבקשים מראשי המועצות.

הדבר האחרון הוא בנוגע לשינוי ייעוד או היתרים. אני מבקש להחריג את שינוי הייעוד ואת ההיתרים מהרשויות, שהם יעשו את זה תוך כדי הבנייה. הכוונה היא שעד שאתה לא קובע שינוי קרקע, אם היא חקלאית ואתה צריך להמיר אותה למוסדות חינוך, ואם אין לך היתר לא נותנים לך הרשאה תקציבית. מה היינו עושים? אני אומר לך "דוגרי": היינו עושים את כל זה בלי אישור. היינו מתחילים עם הקבלנים ואומרים להם: חבר'ה, תמשיכו. אחרת, לא נפתחת שנת הלימודים.

מכיוון שאתה סיימת את תפקידך כראש רשות מקומית אתה יכול להגיד. אני לא סיימתי את תפקידי ואני לא יכול להגיד את זה.

הרשאות תקציביות תנו בתחילת הדרך. אל תפתחו את מעון היום, אל תפתחו את הכיתה ואל תאשרו אם בסוף הדרך אין את ההיתר. את זה אפשר לעשות. כך חוסכים שנה. שימו לב, בעקבות כל מה שאמרתי חוסכים שנה. מי בא "לתחמן"? זה לא עסק. זה הביטחון של הילדים שלנו. כשאתם לא נמצאים אתנו במקום הזה החמאס לא מחכה, אין לו אלוהים, כידוע לכם, והוא יורה. או שאתם תשלמו, כפי שבנגב משלמים פרוטקשן לכמה אנשים כדי שלא יירו, תשלמו לחמאס כדי שלא יירה בינתיים, אם זה נראה לכם נכון יותר. אקוטי מבחינתנו לעשות את זה. תחריגו את עוטף עזה מכל התוכניות, בבקשה. זה לא כסף גדול. אל תחכו למיליארדים. כשמדברים על מיליארדים – לא יהיה כלום.

מה לגבי הישוב גבים? מתי ישמעו שם את הקידוחים?

לדעתי היום המקום נסגר ומתחילים לבנות, חותמים על הסכם. אני רוצה לשוב ולהודות, האימהות שהגיעו לכאן עוררו בעיה. במונחים של ראשי מועצה נושא גבים פתור, אחרי כל מה שחיים ילין אמר, עם כל ההתעלמויות.

אבל הן הציבו בפנינו מראה איך התהליכים "מתגלגלים" במדינת ישראל.

מי שלא הגיע לכאן זה אותם הורים על גבול מצרים ועל גבול עזה שיצטרכו להישאר בבית, או שלא תהיה לנו תשובה. היום אנחנו יכולים להיעזר בעזרתכם החשובה מאוד, כל האנשים שנמצאים כאן. הדרך היא פשוטה: לתקצב ייעודית את מי שצריך. אני סומך על חגי פורגס ואנשיו ועל אילנית שושני המצוינת ועל הסיוע האגפי של פיקוד העורף. צריך לתת לנו מסלולים ייעודיים ייחודיים, עם כל העזרה שחיים ילין הציע בהקשרים הסטטוטוריים. אנחנו נעמוד בזה. אין מצב שאנחנו נעשה את זה, כנראה נשב פה שוב בעוד כמה חודשים אם לא תתקבל החלטה ייעודית על מסלול ייעודי בחינוך ובכלכלה.

תודה. אני מסכם את הדיון.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים ולאימהות היקרות שהגיעו מן היישוב גבים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להיכנס לנוהל עבודה מהיר יותר וזריז יותר מול הרשויות המקומיות ביישובי עוטף עזה וצמודי גדר.

הוועדה קוראת לראש הממשלה, שהוא שר הכלכלה, להעביר החלטת ממשלה ייעודית להשלמת הפערים בבינוי גני ילדים ומעונות, בהמשך לדוח טרכטנברג והריבוי הטבעי ביישובים, צופה פני העתיד.

הוועדה דורשת מפיקוד העורף לבצע ביקורות ביישובים אלה ולוודא שלא מתקיימות מסגרות לגיל הרך ומוסדות חינוך שאינם עומדים בתקן הראוי לרמת הביטחון, הבטיחות והסיכון שביישובים האלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.