הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ה' בתמוז התשע"ו (11 ביולי 2016), שעה 10:00

היערכות פיקוד העורף לחירום - התאמתה לעולים חדשים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל אורן

מרדכי יוגב

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

רס"ן שירן שמחי - ראש ענף הסברה, פיקוד העורף, צה"ל

אבי מישרים - רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון

דליה סלומון - ראש תחום אוכלוסייה, מחלקת חירום, אגף מבצעים, משטרת ישראל

שבתאי גרברצ'יק - דובר למגזר הדתי-חרדי, משטרת ישראל

אורי קרן - מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, משרד העלייה והקליטה

מגל אוקנין - מנהלת תחום חירום, אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, משרד העלייה והקליטה

דפני מושיוב - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אוהד דרורי - היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

שמעון אלקבץ - סמנכ"ל תאגיד השידור הישראלי החדש, מנהל קול ישראל, רשות השידור

מנחם גרנית - מנהל חטיבת הביצוע, קול ישראל

אלגרה אמדו - מנהלת השידורים בשפות, תאגיד השידור הישראלי החדש, רשות השידור

לי-אור אברבך - תאגיד השידור הישראלי החדש

גילה ורד - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

פסיל לגאסה - מנכ"ל ערוץ ישראלי אתיופי

אסתר בלום - מועצת ארגוני העולים

דני ווזנר - הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה

אינה ישראלי - יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה-טבילסי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

ציפי גלעדי

ר.ל., חבר המתרגמים

היערכות פיקוד העורף לחירום – התאמתה לעולים חדשים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

קודם כל אנחנו שולחים ברכת רפואה שלמה למנהלת הוועדה, דנה שושני, היא לא הרגישה טוב והיא חסרה לנו היום פה. איתי פה נמצאת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי חברת הוועדה ונציגי משרדים שונים. יש לנו את מנהל ערוץ 140 IETV של השידור באמהרית ובטיגרית, מר פאסיל נאגסה. לגבי ערוץ 9, הייתה תקלה אז הנציג לא יגיע אבל אני מקווה שמרשות השידור הגיעו.

נושא הדיון שלנו היום הוא, היערכות פיקוד העורף לחירום – התאמתה לעולים חדשים. אמנם אין מקרה חירום, אבל אנחנו לא צריכים לשבת בשקט ולחכות ואנחנו רוצים לראות את ההיערכות בנושא הזה. מה שחשוב לנו זה לשמוע, כי בשעות האלו הדרך היחידה לאזרחי ישראל להגן על חייהם ולא לספוג פגיעה, היא לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף. בין אם באמצעות האזנה לרדיו או צפייה בטלוויזיה, שם מפורסמות בזמן אמת הודעות על אזעקות בישובים שונים.

כל המידע החשוב ומציל החיים הזה, אינו זמין לאוכלוסיית העולים החדשים וגם לא לוותיקים שאינם דוברי עברית. מדובר באוכלוסייה רחבה שכוללת את העולים הקשישים, שגם לאחר שנים רבות בארץ אינם דוברים עברית. גם אם רדיו רק"ע משדר את המידע בזמן אמת, יש לקחת בחשבון ששידורי השפות מתקיימים רק בשעות מסוימות ובשעות שלא מתקיימים שידורי השפות, העולים לא מקבלים התראות בזמן אמת במקרי חרום.

יש למצוא דרך, שהעולים יקבלו את המידע בזמן אמת באמצעות אפליקציה דיגיטלית בטלפונים חכמים ובאינטרנט. ערוץ 9 שנצפה ע"י שיעור ניכר של עולים דוברי רוסית, אינו משדר בזמן אמת בשל חוסר תקציב, כך שהמידע החשוב לא מגיע לצופים רבים. לצערנו, נבצר מנציגי הערוץ להגיע לישיבה. נמצאים אתנו נציגי ערוץ IETV שמשדר בשפות אמהרית וטיגרית בו צופה חלק ניכר של עולי אתיופיה. חשוב מאד להזכיר שלמרבה הצער אנחנו יודעים שלעולים הקשישים מאתיופיה ומרוסיה ובהם מדינות חבר העמים לשעבר, שאינם דוברים עברית, אין אינטרנט ולצערי גם לא פלאפון דור שלישי, ולכן לא ניתן להם כל פתרון אלא דרך הערוצים הללו.

אני מבקש לשמוע בנושא הזה איך אנחנו נערכים לכל מקרה. אנחנו חיים באזור לא כל כך יציב, סביבנו הרבה אקשן ולכן חשוב מאד להיות מוכנים. הוועדה רוצה לשמוע על ההיערכות של כל הגורמים בנושא הזה ואנחנו רוצים לשמוע קודם כל ממשרד הביטחון. יש גם נציגי משרד ביטחון פנים, יש נציגי תקשורת. אני רואה שמר שמעון אלקבץ נמצא פה, סמנכ"ל רדיו בתאגיד וזה מאד חשוב לשמוע מהם. אני רוצה לשמוע מנציגת משרד הביטחון, בבקשה.

שמי שירן שמחי, אני ראש ענף הסברה בפיקוד העורף. אני אציג את היערכות פיקוד העורף להנחיה, למגזרים ולשפות. אני אתייחס קודם כל לדברים שאנחנו עושים בשגרה כי פיקוד העורף כמו שאמרת, לא ממתין לשעת חירום כדי להנחות את האוכלוסייה. אנחנו מנחים ואנחנו מדריכים את האוכלוסייה בשעת שיגרה, תוך כדי חירום וכמובן אחרי.

מבחינת פיקוד העורף בהנחיית אוכלוסייה בשגרה, פיקוד העורף מבצע מסעי הסברה וקמפיינים במהלכה של כל שנה, כאשר כל קמפיין נערך על פי צורך. השנה למשל התקיימו כבר שני קמפיינים, אחד במרץ ואחד בסוף יוני. כשהורגשה רעידת אדמה במדינת ישראל, יצאנו בקמפיין רעידת אדמה וכשהיה צורך אז ידענו לצאת בשיתוף המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל בקמפיין מזג אויר סוער. אנחנו מעבירים את מסע ההסברה והקמפיינים בכל השפות. בשפה העברית, מותאם למגזר החרדי וכן מתורגם ומועבר בפלטפורמות המתאימות באמצעי התקשורת המתאימים בערבית, ברוסית ובאמהרית. כשאני אומרת פלטפורמות מתאימות אני מתייחסת גם לטלוויזיה גם לאינטרנט וגם לרדיו. במידת הצורך אנחנו גם פורסים פשקווילים, כרזות קיר, במגזר החרדי.

בנוסף, אנחנו מדריכים בבתי הספר את התלמידים כמעט בכל שכבת גיל. בשכבה ה' על ידי מדריכים של פיקוד העורף. זה נקרא שבוע חינוך לחירום בשיתוף משרד החינוך לכל תרחישי החירום, לכל מצבי החירום ועל ידי הדרכה שמועברת למחנכים בכיתות ב', ג', ז', ט' ו-י"א.

מבחינת הדרכת אוכלוסייה למבוגרים, אנחנו מדריכים כל גוף, אם הוא פרטי, או ציבורי או מוסדי כזה או אחר, הרוצה לקבל מידע. זה יכול להיות בנושא מלחמה, או רעידת אדמה או חומרים מסוכנים וזה ניתן בעברית, בערבית וברוסית. אלו שפות שאנחנו יודעים להעביר בהן ללא תיווך, כאשר בשפות נוספות שנדרשות לתיווך יש מתרגם צמוד למדריכה. זה תלוי במדריכות ובשפות הקיימות.

מבחינת עלוני הסברה, עוד אמצעי שאתו אנחנו יכולים להעביר את המידע גם בשגרה וגם בחירום, יש היום עלוני הסברה בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית וצרפתית, שזו דרישה חדשה שעלתה ממשרד הקליטה והן גם מותאמות נגישות לשונית לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. בחירום, עלוני ההסברה שמכילים הנחיות מצילות חיים מתורגמים לכל שפה. למשל, במהלך מבצע "צוק איתן" העלונים תורגמו לגרמנית, לסינית, לתאית, לספרדית וליידיש. בעצם, לכל צורך אנחנו יודעים לתרגם את זה במהירות ולהפיק את זה החוצה.

מבחינת פלטפורמות נוספות, לפיקוד העורף יש מרכז מידע ארצי בטלפון 104, הפועל 24 שעות ביממה לאורך 7 ימים בשבוע. הוא ללא עלות, מעין מוקד חירום חינמי ואנחנו יודעים לתת מענה בכלל השפות.

מבחינת הנגשת אות, התייחסת לזה בהיבט של התראה בטלוויזיה, אנחנו נותנים התראה בטלוויזיה בכלל הערוצים המרכזיים, כולל ערוץ 9. רק עם הירי האחרון שהיה בשדרות ההפעלה עבדה בערוץ 9. אנחנו לא מכירים בעיות עם הערוץ וממש לפני חודש או חודשיים, פעלה התראה חדשה בערוץ 140. אותו הדבר לגבי התחנות הרדיו הארציות, בכלל תחנות הרדיו האזוריות ובחלק מאתרי האינטרנט. הייתה פה התייחסות לרדיו רק"ע. כאשר אנו נותנים התראה ברדיו בשפות, זה נעשה בשפה הרוסית ובשפה הערבית וברדיו רק"ע בגלל שזה בכל השפות. כל עוד אין ערוץ רדיו כמו רדיו רק"ע שנותן ברוסית או רדיו א-שמס שנותן בערבית, אם יש צורך ויש תדר כזה שנותן בשפה נוספת, אנחנו יודעים להתחבר ולפרוס בשפה הרלבנטית.

יש את אתר פיקוד העורף עם אפליקציה שכוללת גם מידע, גם הנחיות וגם קבלת התראה. האתר הוא בעל תו נגישות, הניתן בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית וכך גם האפליקציה. ערוץ פיקוד העורף ביוטיוב, מכיל סרטוני הסברה מדובבים ומתורגמים לכלל תרחישי החירום, גם הוא נגיש בחמש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית. פלטפורמה נוספת שקיימת היא, מסבירים של פיקוד העורף היושבים באמצעי התקשורת ומעבירים את ההנחיות. יש לנו מסבירים בכלל ערוצי התקשורת, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1, יש לנו מסביר קבוע ברוסית בערוץ 9, מסביר קבוע בערוץ 140, מסביר קבוע בערבית, מסבירה לילדים ובעצם אנחנו מרושתים עם 11 מסבירים קבועים בכלל אמצעי התקשורת הארציים ועוד שמונה עשר בתחנות הרדיו.

פיקוד העורף עובד בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, כדי שגם ברשות המקומית יעבירו את ההנחיות בהתאם לצרכי התושבים ובהתאם לשפות המדוברות בגזרת הרשות. יש גם שיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה, אם זה בחירום אז הצבת מדריך אוכלוסייה בנתב"ג ונמצא גם נציג קבוע בכל ועדות פיקוד העורף, אם זה בפורום אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ועדת טיפול לחוסן אוכלוסייה ובוועדה לגיבוש הנחיות.

אנו פועלים ביחד עם משרד העלייה והקליטה, להכשרת מרכז מידע וכרגע עובדים על פרויקט של הדרכות האגף לשעת חירום בשפה הרוסית במרכזי קליטה. כל עוד יש דרישה אנחנו עושים את זה, עשינו את זה גם במתקן קליטה באיבים ואנחנו יודעים לבצע את זה לכל דורש כמו שציינתי. יש עוד יוזמה של משרד הקליטה שנמצאת בבחינה, הקרנת סרטון במטוסי עולים, אני בטוחה שהם יידעו להתייחס לזה.

לגבי ערוץ 9 התייחסתי, אין שום פער מבחינת התראה. ערוץ IETV אני מניחה שזה ערוץ 140, גם שם אין פער. בשפות נוספות ברדיו, כמו שהתייחסתי, בגלל שכפי שציינת רדיו רק"ע הוא בכל השפות, לא ניתן כרגע לפרוס בשפה ספציפית ברדיו.

התראות יש בזמן אמת?

כן.

תודה. אנחנו נשמע גם משרדים אחרים כמו קליטה ורווחה ונשמע את נציג ארגוני העולים, אני מבין שהסמנכ"ל של רשות השידור צריך לצאת מוקדם אז בבקשה, מר שמעון אִלְקבץ.

אני מזכיר לאדוני שאני משמש כיום כעורך ראשי וכמנהל "קול ישראל" ברשות השידור בפירוק עד ליום התחילה ובמסגרת התפקיד הזה נמצאים אתי גם מנחם גרנית, שהוא מנהל חטיבת הביצוע ואחראי על היישום של כל מה שקשור לעבודה בין היתר מול פיקוד העורף על המוכנות שלנו גם בתחנות הרדיו, ואלגרה אמדו שהיא מנהלת השפות ברשות השידור. היא גם זו שנבחרה לשמש כמנהלת השפות בתאגיד השידור הישראלי החדש. נמצא גם לי-אור אברבך שהוא עובד לצדי בתאגיד הישראלי החדש, כמנהל התוכן של חטיבת הרדיו, וכמנהל השידורים בשפה הרוסית - - -

סליחה, סליחה, מה זאת אומרת מנהל השידורים בשפה הרוסית? היה על זה דיון ואמרת משהו שאני רוצה להבין. מה זה מנהל השידור בשפה הרוסית? תסביר לי.

לי-אור אברבך כיום מנהל את השידורים בשפה הרוסית בתאגיד השידור הישראלי החדש.

הוא מנהל רדיו רק"ע?

הוא לא מנהל רדיו רק"ע, משום שרדיו רק"ע מחולק גם לשפות שאותן מנהלת גברת אלגרה אמדו ויש את השידורים בשפה הרוסית.

שידורים בשפה הרוסית ברדיו רק"ע זה רדיו, אין משהו אחר. יש רק ערוץ אחד בשפה הרוסית. אין משהו אחר.

נכון אבל זה בדיוק מה שאני אומר - - -

רגע, אדוני, שאלה. לי-אור אברבך, האם בעתיד בכוונתך למנות אותו למנהל רדיו רק"ע או לא?

הוא כבר מונה כמנהל רדיו רק"ע.

הוא כבר מונה?

כמנהל השידורים בשפה הרוסית, משום שיש פיצול באגף. זה לא שונה בהרבה ממה שקורה היום ב"קול ישראל". את השידורים בשפות "קול ישראל" משדר ב- 12 שפות נוספות ואת השידורים הללו מנהלת גברת אלגרה אמדו. את השידורים בשפה הרוסית מנהל לי-אור אברבך.

זה עניין עקרוני. זה מאד חשוב ודובר על זה בוועדת הכלכלה של הכנסת. לדעתי דיברנו טלפונית.

השבתי לך במכתב מסודר.

עוד לא קיבלתי אותו.

תקבלי אותו.

יש תקן: מנהל התוכן של השפות. זה האדון. יש תקן שעליו פורסם מכרז ואני ראיתי את תנאי המכרז, מנהל רדיו רק"ע בשפה הרוסית. אנשים עברו הליך על זה, כשאחד התנאים הוא שליטה בשפה הרוסית. לא רק "שלום ולהתראות" אלא שליטה. אמרת לי שלרדיו רק"ע מגיע מנהל משלו ואתה גם אמרת שההליך הזה אמור להתבצע בקרוב. מה קורה?

מה שקורה הוא, שלי-אור אברבך שנמצא כאן עבר את אותו תהליך כמו שעברו יתר - - -

הוא יהיה מנהל רדיו רק"ע?

כן גבירתי.

הבן אדם נבחר, "ברוך הבא". אני אשמח לנהל אתך גם שיחה ברוסית לעומק, כי זו שפת האם שלי. לי-אור אברבך נבחר להיות מנהל רדיו רק"ע?

לחלוטין.

אני מבקשת שזה יהיה כתוב. הוא לא מנהל תוכן, אלא נבחר להיות מנהל רדיו רק"ע בשפה הרוסית.

לחלוטין כן. אוסיף גם, שבנוסף לתפקידו כמנהל השידורים בשפה הרוסית, הוא גם ישמש כמנהל התוכן בחטיבת הרדיו.

לא, סליחה. דובר על כך שלא יהיה בן אדם אחד בשני תפקידים. הובטח שלרדיו רק"ע מגיע מנהל משלו שיעסוק רק ברדיו רק"ע בשפה הרוסית. פתאום אתה מגלה משהו - - -

גבירתי תעלה את הדברים הללו ואת ההסתייגויות הללו בפני מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, מר אלדד קובלנץ. היא תעלה את ההשגות או תעלה את השאלות - - -

נכון לעכשיו, האדון משמש בשני תפקידים?

לחלוטין כן.

אחד מהם זה מנהל רדיו רק"ע בשפה הרוסית והשני זה מנהל תוכן של כל השפות.

של הרדיו בתאגיד, לא רק של השפות.

מנהל תוכן של הרדיו בתאגיד. הנושא מאד עקרוני.

אני הבנתי. למרות שזה לא הנושא של הדיון - - -

זה מאד חשוב, כי גם יש הבטחה נוספת שרדיו רק"ע ישודר - - -

לכן לא התערבתי ואמרתי - - -

תודה. רדיו רק"ע, אפרופו היערכות לחירום, יש הבטחה וסיכום שרדיו רק"ע ישדר 24/7. זה אפרופו פתרון למצוקת העולים שלא יודעים מה קורה ושעות השידור מאד מוגבלות אז מה קורה עם ה-24/7?

גם לשאלה הזאת השבתי במכתב מסודר אלייך וככל שהדברים תלויים בי, אני חזרתי ואמרתי גם בוועדה, גם שר התקשורת לשעבר אופיר אקוניס היה פה והתחייב, שבכוותנו לקיים שידור לתחנה בשפה הרוסית 24 שעות ביממה. החלטה הסופית תתקבל בעניין הזה, אני מאמין, אחרי שאנחנו נבחן את מה שקורה עם שאר השפות ואני מדבר על התאגיד, לא על רשות השידורים כרגע. בכל מקרה, תהיה הרחבה מאד משמעותית של השידורים בשפה הרוסית, בין אם זה יהיה 24 ובין אם זה יהיה 20. בכל מקרה אנחנו מתכוונים להרחיב את שעות השידור בשפה הרוסית. ככל שהדברים תלויים בי ואני משמש בתאגיד השידור הישראלי החדש כמנהל קול ישראל, כמנהל חטיבת הרדיו, אני אדאג ואשאף שתחנת הרדיו בשפה הרוסית תשדר 24 שעות ביממה.

תודה רבה.

תודה. סיימתָ?

לא. התחלתי להגיד רק שלפחות מבחינת ההיערכות אדוני היושב ראש, אנחנו היום - - -

הצטרפו אלינו, חבר הכנסת מייקל אורן וחברת הכנסת טלי פלוסקוב. בבקשה, תמשיך.

התחלתי להגיד שאנחנו, בכל מה שקשור לרשות השידור בפירוק, אנחנו ערוכים עם המון ניסיון רב שנים, גם בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף. אם תרצה אדוני היושב ראש אז מנחם גרנית יעביר פירוט מסודר. אנחנו בזמן אמת משדרים את ההתראות כשצריך. אני מניח שכפי שאמרה חברת הכנסת יוליה, בהנחה שבתאגיד השידור החדש השידורים בשפה הרוסית יהיו 24 שעות ביממה והתחנה תהיה תחנה עצמאית לכל דבר ועניין, אז לבטח בהמשך למה שאמרה הקצינה מפיקוד העורף, יקל הדבר ואפשר יהיה לעשות את כל ההיערכות. שוחחתי גם אתמול וגם הבוקר עם סמנכ"ל הטכנולוגיות וההנדסה של תאגיד השידור הישראלי, אודי הכהן, אנחנו מבחינה טכנולוגית ומבחינת היערכות של תאגיד, נעשה כל מה שיתבקש מבחינתנו על פי הנחיות פיקוד העורף, כדי לעמוד וכדי לייצר מצב שבו השידורים שלנו יתנו מענה בעת חירום, גם לעולים דוברי השפה הרוסית ולא רק, אלא גם למאזינים וגם לדוברי שאר השפות.

תודה. אנחנו נשמע גם את מנהל 140 או IETV, מר פסיל לגאסה, בבקשה.

פעם ראשונה שאני רוצה להודות לפיקוד העורף. אנחנו מתעסקים הרבה עם משרדי ממשלה. הם לא מצליחים להתחבר אתנו. כמו שאתם יודעים, כל הנושא של המְחאות, כל הבעיות שקיימות, אי אפשר לשתף אתם פעולה, הבירוקרטיה מאד גדולה וענקית. גם יושב ראש הוועדה יודע את זה, שהוא עוסק בזה גם ביומיום אבל פיקוד העורף באמת עשה מאמץ, אני רוצה לברך. אני הייתי אחד מהיוזמים של הדיון הזה ואני רוצה להודות להם. מה שקורה כאן הוא שכל הזמן יש בעיות ויש תקלות, הפעם באמת פיקוד העורף עשה את המאמץ. אנחנו מחוברים למרכז התראה דרך מערכת השידור שלנו. כמו שאתם יודעים, ה-IETV או הערוץ הישראלי שאליו מחוברים מעל 18,000 בתי אב, קצת למעלה 80% מיוצאי אתיופיה מחוברים לערוץ שלנו. פיקוד העורף אכן עשה מאמץ, בגלל שהייתה לנו בעיה תקציבית, הם גייסו את התקציבים, עשו את המאמץ וחיברו אותנו. עכשיו פועל. עשינו פיילוט כמו שהיא אומרת, לפני חודש בשדרות, זה עבד בסדר. אני חושב שמגיע להם כל הכבוד. בגלל זה גם באתי להגיד להם, אין לי טענות ואני רוצה לברך אותם. בהשוואה למה שקורה לקהילה עם משרדים אחרים, עם בעיות אחרות, שלא משתפים פעולה ובגלל זה לא קורה שום דבר. לא קורה שום דבר. פיקוד העורף – צריך לברך אותו.

תודה. זה לא רגיל לשמוע את הדברים האלה. 'ישר כח'. זה מאד חשוב, זה אומר שמבחינת ההיערכות למצב חירום בנושא של העולים החדשים דוברי אמהרית ועברית, מה שקשור לטלוויזיה זה סודר. חברי הכנסת אתם רוצים בשלב הזה?

אני צריכה ללכת.

בבקשה, חברת הכנסת. רגע, היא הייתה ראשונה, תראי אם היא מסכימה אז אני נותן לך.

קיבלתי עכשיו התראה מהגן, שהבת שלי עם חום ואני צריכה לסדר עניין.

רפואה שלמה.

טוב, ילדים קטנים חולים בדרך כלל. מבחינת פיקוד העורף, אנחנו חווינו כמה מבצעים. אני הייתי חברת מועצה ארבע שנים אז חייתי את זה מהשטח. קיבלתי טלפונים וראיתי אנשים בפאניקה ממה שקורה. פיקוד העורף משתף ראשי ערים במה שקורה. אני יודעת שבאופן קבוע במצבים כאלה יש ישיבות עם ראשי הערים. חברי מועצה ונבחרי ציבור פחות מעורבים וזה כישלון. כי חבל. כי בעצם האזרח הפשוט הוא יודע שנבחר צבור שלו במקום כזה או אחר, בעיר כזו או אחרת, הוא מרים אליו טלפון ושם הוא מצפה לעזרה. לפעמים אין לנו מענה. גם חוויתי את זה ב"עמוד ענן" - - -

היה - - -

זה לא כל כך עוזר. חוויתי מצבים כשהייתה מלחמת לבנון השנייה, כשהיו לנו הרבה תושבים מן הצפון שקיבלנו אותם בערינו. אנחנו צריכים שיתוף פעולה יותר עמוק של פיקוד העורף עם נבחרי ציבור ובמיוחד עם נבחרי צבור שמייצגים עולים חדשים, במועצות מקומיות או בעיריות. אני מבקשת שתשימו אל זה לב, גבירתי, כן? כי אנחנו משמשים הכתובת הראשונה. בדרך כלל ראש העיר הוא לכלל הציבור. הבוחרים שלי ידעו לפנות אלי באופן ישיר בכל שעות היממה, בוקר ערב ולילה. נתתי פתרונות.

נושא המקלטים. מהשטח. יש ערים שיותר מסודרות בנושא הזה, יש ערים שפחות. המקלטים, במיוחד בשכונות הישנות, לא מסודרים וזה לא משנה איך הוא נראה. מסודרים אני מתכוונת לתנאים בסיסיים ואת יודעת מה, אם השירותים לא עובד אז לא חשוב איך הוא לא עובד, העיקר שהוא לא עובד. ולזה צריך לשים לב. וכשנותנים את האישור למקלט, לעמותה כזו או אחרת או לארגון, הם צריכים לדעת לפתוח את זה בזמן אמת, כי גם בזה נתקלנו. כדי לשמור על המקלט נותנים את זה לאיזה ארגון, זה בדרך כלל תנועת נוער או איזשהו סטודיו או משהו, ומשום מה בזמן אמת זה לא נפתח.

צריך שיהיה איזשהו מפתח ואני יודעת שהיה ניסיון לעשות איזשהו מפתח אלקטרוני שפותח בזמן אמת. יכול להיות שקיימת איזושהי מערכת, אבל כנראה לא בכל מקום, כי נתקלנו בזה שאנשים היו בפאניקה ורצו למקלטים, אבל זה לא נפתח כי האיש עם המפתח בדיוק היה בחו"ל. במצבי חירום לא מעניין שום דבר, צריך אפילו לפרוץ וצריכה להיות לזה סמכות ואיזושהי הנחיה שבמצבי חירום פורצים, במיוחד בשכונות מצוקה ששם אין מקלטים ואין חדרי ממ"ד בבתים, אלא מקלט שכונתי שזה מאד אקטואלי לצבור שלנו, כי הצבור שלנו לא גר בווילות, לא בסביון ולא בהרצליה פיתוח, הם גרים במקומות אחרים לחלוטין.

לגבי הנחיות. אני נתקלתי בזה באופן אישי. לפעמים ההנחיות שלכם הן כל כך ברורות והציבור שלנו הוא כמו חיילים. אמרו לרדת למקלט. או.קיי, בני שבעים, מקומה שלישית, בלי מעלית, רצים למקלט. לא צריך. הסכנה שהם ישברו רגל או יפלו מהמדרגות היא הרבה יותר גדולה מאשר שהטיל הזה ספציפית יגיע לבית הספציפי הזה. ההנחיות צריכות להתייחס לקבוצות הגיל, כי אנשים בני שבעים פלוס, הסכנה יותר גדולה שהם יפלו מאשר שהטיל יגיע לבניין שלהם. ההנחיה פה צריכה להיות שתצאו, שתסתתרו במסדרון, תמצאו משהו, כי כאן צריך להבין, זה הציבור שלא מבין, אין לו אפור. אמרו לו לרוץ למקלט, הם ירוצו למקלט אז אתם בהנחיות צריכים לקחת את זה בחשבון. אין אצלם - - - זה מה שהם עושים.

נתקלתי במצבי חירום שיש בעיות עם החשמל. יש הרבה אנשים שמחוברים לחמצן ולכל מיני מכשירים. גם ילדים. זו הבעיה כי אין פתרונות. האוכלוסייה הזאת וזה גם קשור לעולים כמובן כי הם בכלל לא יודעים מה קורה אתם וגם לוותיקים שהם אולי קצת טיפה מבינים את הסיטואציה. פה אתם צריכים לדאוג לספק במצבים כאלה אקומולטור, מכשיר חשמלי מסויים כדי להנגיש את המידע כיצד לפעול. למשל, מה עושים כשילד או מבוגר מחובר לחמצן או למכשיר דומה ויש הפסקת חשמל? לדעתי, בכל מכשיר יש מספר דקות שעוד אפשר להחזיק מעמד. מה עושים? זה עניין של חיים ומוות ואני כנבחרת ציבור מקומית נתקלתי בזה ולא הייתה לי תשובה, כי זה לא היה בתחום סמכותי. מקלט אני יכולה לפרוץ, להסביר לאנשים שלא צריך לרוץ אני יכולה אבל לזה אין לי תשובה כי זה לא בתחום סמכותי ואני חושבת שאתם צריכים לתת לזה מענה, גם בכל השפות ולכל שכבות האוכלוסייה. תודה רבה לך יושב הראש, אני מצטערת, אני צריכה עכשיו לתת מענה לבת שלי בת שלש וחצי עם חום בגן ילדים. אני נורא מצטערת.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב. רשות הדיבור לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושבת שנושא הדיון הוא מאד חשוב. מעבר למה שאמרה עכשיו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי והיא העלתה באמת כמה סוגיות, אני רוצה להתייחס לשכונות של דיור מוגן. בתים מפוזרים בשכונות שאין בדירות האלו ממ"דים והמקלטים נמצאים במרוכז סביב כמה בתים ביחד. אני ביקרתי לפני כחודש, בעקבות מכתב שקיבלתי מגברת מאד מבוגרת. היא תיארה לי במכתב שהיא עיוורת, היא נכה שיושבת על כסא גלגלים, היא מתגוררת בבית צמוד קרקע בשכונה מסוג זה שאני מדברת עליו עם בעלה והיא מאד לחוצה, כי היא חוותה את המלחמה הקודמת והיא מאד לחוצה. אם יקרה משהו מה היא תעשה. החלטתי שאני יוצאת לראות על מה היא מדברת. נכנסתי לבית וראיתי את מה שראיתי ואמרתי: איך אנחנו לא יודעים לדאוג גם לאנשים כאלה שנמצאים במצוקה. אם קורה משהו אז לה אין דרך להגיע למקלט גם אם הייתה בריאה. אני ראיתי איפה המקלט ומהי הדרך למקלט. אין דרך בכלל להגיע.

תאמינו לי, הייתי ראש רשות ועבדתי עם פיקוד העורף ואני מאלה שכן היה להם שיתוף פעולה עם כולם. נכון שזה תלוי בראש רשות, כי אם ראש רשות בוחר לשתף את נבחרי הציבור אז הם כן פעילים ואם הוא לא בוחר אני לא יודעת אם פיקוד העורף יכול להשפיע על זה. אבל, מה שהתבקש במקרה, לפחות במקרה שאני ראיתי, ואני בטוחה שיש עוד לא מעט מקרים כאלה, כי מדובר באוכלוסייה מאד מבוגרת, צריך לדאוג ולחשוב איך אנחנו מספקים מגוניות פרטיות לבתים האלה. לפחות לאלה שיושבים על כיסא גלגלים וכשאני אומרת על האישה הזאת, לדוגמה, שהיא גם עיוורת. מה לעשות עם האדם הזה? בואו נחשוב על האנשים האלה. אדם שנכנס לפניקה בזמן אמת זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, במיוחד לאנשים האלה, שוב אני חוזרת.

הוצאתי מכתב לשר הביטחון הקודם אחרי הביקור – תעשו חישוב מתי הייתי שם – בבקשה לספק מיגונית פרטית, שאמרו לי שיש כזה משהו מטר על שניים ויש מקום בחצר להניח את המיגונית הזאת, כדי שהאישה הזאת תישן טוב בלילה ותחיה את מה שנשאר לה, לפחות ברוגע ולא בלחץ. אנחנו בתקשורת צועקים וצועקים ומדברים ואנחנו יודעים שמלחמה יכולה לפרוץ בכל דרך. האנשים האלה בלחץ ואנחנו צריכים לדאוג שזה לא יהיה. ואני לא מאמינה שזה המון כסף. לא מדובר פה על השקעה של מיליונים כשמדובר, שוב, על אנשים שצמודים לכיסא גלגלים ועיוורים. האנשים האלה חסרי אונים ברגעים כאלה. אני אשמח אם תיקחו את זה לתשומת לבכם ותחשבו איך אפשר לפתור את הבעיה של האנשים האלה. אני לא מדברת רק על עולים אבל כשאנחנו מדברים על שכונות מצוקה, כמו שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, באמת רוב האנשים שם הם עולים חדשים אז לכן לוועדה הזאת זה רלבנטי.

תודה. אנחנו נשמע את נציגת העולים, אסתר בלום ואז אנחנו נשמע את הנציגים של ביטחון פנים וגם של משרדים אחרים. אם יש חברי כנסת שרוצים להתייחס אז העדיפות הראשונה תינתן להם. בבקשה, אסתר.

תודה רבה. אסתר בלום, מועצת ארגוני עולים. 'ישר כח' על קיום הדיון ברוגע בתקופת השגרה. אנחנו כל הזמן דנים בזה כשאנחנו בחירום וזה מאוד מאוד מקשה עלינו לטפל בזה. אנחנו כארגון עולים מקבלים את העולים במצב חירום. פניות רבות ביום ובלילה אנחנו מקבלים מסביב לשעון. יש בעצם שתי אוכלוסיות שונות. יש את האוכלוסייה הכללית, שיכולה לאורך כל השנה לקרוא את החומרים שמקבלים ועכשיו מפיקים, ועל זה לפיקוד העורף 'ישר כח'. אני רוצה להגיד לכם, על כל פעם שאתם מוציאים, עשיתם עבודה מאד יפה ותמשיכו. יש עוד כמה שפות שצריך לעשות את זה וזה מאוד מאוד מבורך.

יש את האוכלוסיות שבעצם הן ניידות, האנשים שם חיים בצורה רגילה ביומיום ובחירום הם בהתקפי חרדה כמו כולנו, מלבד זה שהם צריכים עוד קצת להכיר את הארץ ולהכיר את החרדה הזאת. יחד עם זאת, יש את האוכלוסיות המיוחדות שהזכירו כאן כמה פעמים ואני רוצה שוב להגיד, לגבי אותן האוכלוסיות המיוחדות, אנשים שהם בודדים, הם לבד, אנשים מבוגרים, אנשים שהם לא ניידים, נכים למיניהם, כל אותם עולים הם בעצם פי כמה בחרדה מהאוכלוסייה הרגילה והם מבודדים לחלוטין.

רוב האנשים האלה אין להם עורף משפחתי. זאת אומרת שאין להם למי להרים טלפון, למי להגיד: שלום, אתה יכול להביא לי חלב? אתה יכול להביא לי לחם? מה שקרה בירושלים לפני כמה שנים כשהייתה סופת השלג, אנחנו יודעים מה קרה עם האנשים שלא יכלו לגשת למכולת אבל היה להם איזה בן דוד, איזה שכן, שהכירו, שמכירים, רשת חברתית, אנשים. עולים חדשים אין להם את הדבר הזה, לרוב. זאת אומרת שהם בעצם לבד. הם מבודדים בתוך הבתים שלהם והם פונים לארגונים שהם מכירים אותם, לנו, לארגוני עולים, כאשר אנחנו יכולים לענות ולתת את המענה. צריך להבין, אנחנו מדברים על פזורה בכל רחבי הארץ. יש מתנדבים שמנסים להגיע לבתים של האנשים. לפעמים מדובר על הבאת אוכל לאנשים אם מדובר בסופת שלג ולפעמים צריך לדעת איך להביא אדם שצריך לקבל טיפול יומיומי לסוכרת או להגיע לבית חולים ואיך מטפלים בזה מול הרשויות, כשאין אף אחד שחשב על האדם הזה שיושב לבד בבית וצריך את כל השירותים שהוא מקבל אותם בשגרה. זו שאלה שהיא קשה. אנחנו כולנו מנסים להתמודד אתה. זו שאלה של חיים ומוות כי הרבה פעמים האנשים האלה איך להם למי לפנות ואין להם איך לפנות.

לגבי האוכלוסייה היותר כללית, בהחלט תמשיכו להפיק סרטים. לתרגם חוברות זה מאד חשוב. נשמח לארח אתכם. ואם יש מסבירים בעוד שפות אז כמובן שהזכרנו צרפתית. וכן, עולים חדשים, אולי לא במטוס, אמרתם שתתחילו במטוס להראות סרטים, אולי זה לא המקום אבל כמה חודשים אחרי שירדו מהמטוס זה יכול להיות בהחלט במקום, בתוך כל השירותים שהם מקבלים, הן מן המשרד, הן מן הרשות, הן מארגוני העולים, לקבל ולראות את הסרטים האלה ולהתיידד עם הקושי שיש במצבי חירום בארץ.

תודה רבה. אני לא יודע אם אני מסכים שישדרו במטוס כשהעולים בדרך, אני הייתי יותר - - -

להפחיד אותם - - -

כדי לא להפחיד אותם ולתת להם להסתגל לטראומה של העלייה. תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג ביטחון הפנים, בבקשה. נא להתייחס לדברים שנאמרו, גם על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וגם אסתר בלום. אני אשמח אם תתייחסו גם לנקודות האלו.

באופן כללי משטרת ישראל מאופי עבודתה, השגרה שלה היא חירום. תמיד אנחנו נמצאים באיזשהו מצב של לטפל באיזשהו אירוע כזה או אחר ולכן העבודה עם האוכלוסייה היא עבודה יומיומית. אנחנו נתקלים בסוגי אוכלוסייה שונים בשגרה.

יש לנו את מערך הדוברות שפרוס ברמה הארצית וגם ברמה המחוזית והמרחבית, שמייצר את ההנחיות לאוכלוסייה במידת הצורך ואת העבודה השוטפת עם מנהיגים או עם מי שצריך, אם זה בשפה הרוסית, ערבית, אנגלית ואפילו דוברות עם תקשורת דתית וחרדית. יש לנו קצינים שעוסקים בתחום.

בעקרון, בשעת חירום ובכלל בשגרה, צריך לדעת שאזרח שקורה לו משהו בדרך כלל מתקשר 100. ב-100 יש לנו אנשים שהם דוברי שפות בדרך כלל. במידה ויש שפה שהיא לא שפה שהיא מדוברת שם אז יש לנו יכולת לתקשר עם חברה אזרחית שעושה לנו את התרגום. לכן, אזרחים שפונים למוקד 100 מקבלים מענה.

יש לנו מוקד מידע שנקרא "מוקד 110" שנפתח לפני כשנה. מוקד 110 הוא מוקד שנפתח כלקח למתן מענה לציבור, לשאלות. לא פשיעה או עבירות כאלו ואחרות. במוקד 110 שנפתח לפני כשנה יש גם ריכוז של אנשים שהם דוברי שפות. יש לנו שם גם ערבית, רוסית, אנגלית, אמהרית. יש שם מענה עם נתב שיחות שמפנה אותך ויש שם משהו מאד מיוחד שנקרא "אוזן קשבת". זה דבר מאד ייחודי למשטרה. יש לנו "אוזן קשבת" שפונה לאוכלוסייה מוגבלת ששולחת פקס, הם מקבלים תשובה בפקס ואז יש גם תקשורת - - -

פקס? אין מייל?

פקס, מייל, זה משהו שמאפשר להם להתכתב עם המוקדן ואז הם שואלים את השאלות שלהם ומקבלים תשובות. זה נקרא "אוזן קשבת".

מה קורה עם הקשישים שלא משתמשים באינטרנט?

מתקשרים 100. או 110 עכשיו, שזה טלפון נוסף שלנו. אם הם לא מכירים את 110 והם יתקשרו 100 בטעות אז יפנו אותם ל-110 או שיתנו להם כבר את התשובה. 110 הוא משהו שבשנה האחרונה התפתח ויושב מוקד בחולון. יושבים שם כמה שוטרים שעונים 24/7 לשאלות. מוקד מידע לכל דבר של המשטרה. לכל עניין ודבר. במידה ויש מצב חירום שהוא מעבר לשגרה, אנחנו מעבים את המוקד הזה עם שוטרים נוספים, שוטרים שהם יודעי שפות בדרך כלל ויש לנו פריסה כזו.

בואי תסבירי לנו, למשל, קשישה שלא מדברת עברית, מדברת רוסית או אמהרית או צרפתית. היא מתקשרת ל-110 אז איך היא מְתַקשרת? האם יש להם מתורגמן או דוברי שפות שם ב-110?

אם היא מדברת שפה כזו או אחרת ויש לנו שם מוקדן שמדבר בשפה אז נותנים לו לדבר אתה והוא נותן את התשובה למה שהיא צריכה. במידה והוא לא מדבר את השפה שלה, יש להם שם מסרים כאלה כמו ווייז או משהו כזה בשפה הרלבנטית שאומר "נא להמתין" ואז הם מעלים מתורגמן. יש איזושהי אפשרות להעלות מתורגמן. לא תמיד הם יכולים לתת את התשובה - - -

הם ערוכים לאפשרות הזאת, שיש לכם כל השפות שם?

אין את כל השפות. המפכ"ל בימים האלה - - -

אילו שפות יש?

אני רוצה להבין בדיוק.

אני אגיד אילו שפות. שניה. יש לנו כמובן את השפות הבסיסיות שהן אנגלית, אמהרית, ערבית, רוסית ועברית. זה בשוטף. לא תמיד יש את המוקדן הספציפי שנמצא במשמרת אבל אם לא אז אפשר להעביר את השיחות ולאתר מישהו שדובר שפה במוקדים האחרים ונותנים לו לדבר. יש לנו את היכולת להשיג את האדם שיכול לדבר באותה השפה, באותה שעה ובאותה המשמרת, לתת לו לדבר.

גם צרפתית יש? יש עכשיו עליה גדולה.

לא באופן קבוע. באופן טבעי יש לנו שוטרים שמדברים שפות. יש לנו גם מתנדבים במשמר האזרחי שלעתים אנחנו נעזרים בהם. אם יש לנו מקרה של חקירה וצריכים מישהו שמדבר בשפה אז אנחנו יודעים לזמן מראש ואם לא אז צריך לאתר. יש לנו יכולות מיחשוביות ותקשורת כזו בין כל המוקדים בארץ, שאפשר לשאול: האם יש לך דובר צרפתית כרגע במשמרת? הוא אומר לך: כן. אז או.קיי, אני רוצה לחבר אותך. זה מה שאנחנו עושים ביומיום. אין מקרה שאזרח יפנה ולא יקבל מענה. זה נמדד אצלנו, זה נמדד בכל מיני אמצעים, כך שיש לנו רצון לתת שירות שהוא הכי טוב שאפשר עם המענה הכי טוב שאפשר ואנחנו נמדדים על זה. השוטרים והמפקדים של המוקדים נמדדים על העניין הזה.

לגבי מוקד 110, זה אותו המוקד שנותן את המענה לשגרה. בחירום אנחנו מעבים אותו עם שוטרים נוספים וכבר תרגלנו אותו ב"פתילים לבנים", אותו המבצע באירוע של השלג. פתחנו אותו ונתנו מענה.

יש לנו פריסה של שוטרים קהילתיים. השוטרים הקהילתיים הם אותם שוטרים שהם במגע די ישיר עם האזרח ברמת השכונה וברמת האזור. מרבית השוטרים שלנו הם דוברי שפות. יש לנו בערך מאתיים ומשהו במגזר הערבי, יש לנו גם דוברי רוסית ויש לנו כרגע גיוס די מסיבי של בערך שלושים וחמישה שוטרים למגזר האתיופי, שיתנו מענה לפי פריסה וצורך. עשו מיפוי של אוכלוסייה במדינה וראו איפה יש צורך. בימים אלה יש כבר חלק שגויסו וחלק שיגויסו בהמשך וישובצו באזורים האלה.

איך העולים יודעים על השירות הקיים? איך אתם מפרסמים את זה לעולים?

קודם כל יש פרסום, כמו שאתה אולי פחות אוהב את זה אבל יש במדיה, באינטרנט ובאינסטגרם אבל אתה אומר שלהם אין את זה ודווקא ברמה הקהילתית, השוטר יותר קרוב לאוכלוסייה. בדרך כלל יש את הפרסום גם בשכונה דרך הרווחה ודרך השוטרים הקהילתיים, שהם עובדים עם הרשות המקומית. הם עובדים עם הרווחה אז יש את אותם אנשים שמשתפים אתנו פעולה ברשות ואומרים לאזרח: יש לך פה את השוטר אם הוא צריך אותו.

האם אתם מגיעים למרכזי קליטה? לדיור מוגן? מסבירים להם? שמים חוברת בשפה שלהם? האם אתם עושים את הדברים האלה?

השוטרים הקהילתיים חשופים יותר לרמה הקהילתית, ברמה היותר נמוכה, ברמה של תחנה, ממש ברמה של שכונה. הם מכירים את המצוקות, את הבעיות והם עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. לפעמים אם צריך עושים כנס ועושים איזה מפגש, יום כזה של הדרכה והם מביאים את האנשים. עושים את זה ברמה השכונתית וברמה התחנתית.

טוב, סיימת?

נראה לי שכן.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה. רגע, אתה רוצה להוסיף?

כן, כן, אני רוצה רק ברשותך, אדוני היושב ראש, להוסיף. אני דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי. יש לי עוד שלושה מקבילים שאנחנו דוברים שעובדים 24/7 בהתאם לצרכים לשפה הערבית. דובר בשפה הרוסית ודובר שמטפל בכל השפות הבינלאומיות, כלומר, כל הרשתות הזרות.

הנקודה שאנחנו לא דנו בה. במצב חירום יודעים כולם לעבוד טוב ומה שאנחנו עושים כרגע במשטרת ישראל הוא ניסיון לתת מענה דווקא לאירועים שאינם מוגדרים כמצב חירום או כמצב מיוחד בעורף, אלא מצב מהסוג שאם ניקח לדוגמה את אותו מחבל שהסתובב במחוז תל אביב לפני מספר חודשים ואז הבחנו שנוצר איזשהו בלבול עם מי שנותן הוראות לאוכלוסייה באירוע שהוא אירוע מקומי רק לאזור תל אביב רבתי והוא מוגבל בזמן. זה לא מלחמה, זה איזשהו אירוע. גילינו שישנו איזשהו בלבול ולכן המשטרה, ממש בימים האלה, הקימה את מה שהיה בעבר הדוברות והיום זה נקרא "חטיבת אוכלוסייה ותקשורת", כאשר הבנייה שלנו היא בנייה של מתן מענה לאוכלוסיות הספציפיות בגובה העיניים, בשפה ועם מסרים ברורים לחלוטין. שאימא לא תצטרך להיכנס להיסטריה ולא האבא, אם לשלוח את הילד לבית הספר או לא לשלוח אותו לבית הספר, מה עושים, מה לא עושים, איפה בטוח, איפה לא בטוח, האם לפתוח את החנויות. זה חלק בלתי נפרד מהעשייה שנעשית ממש בימים האלה בעבודת גיוס של אנשים ובעבודת מטה של משטרת ישראל.

חשוב לציין עוד נקודה אחת והיא שגם על פי תפיסתו של מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך, המענה היום הוא מענה הרבה יותר פרטני ממה שהיה בעבר. כלומר, לא מתייחסים אל האוכלוסיות כאל אוכלוסייה אחת הומוגנית שקיימת במדינת ישראל, אלא אנחנו בונים את עצמנו מרמות של מפקדי תחנות, שכל אחד חייב לאפיין את סוגי האוכלוסייה שנמצאים בשטח השיפוט שלו ולתת מענה ספציפי. כלומר, עיר מסוימת כמו ראש העין, עיר שיש לה בעיות ספציפיות שם הם יקבלו את המענה ולא ילכו על איזושהי שידרה כלל ארצית, או עיר כמו שוהם שהיא שונה לגמרי או פתח תקווה או מקומות בירושלים. המענה הוא גם מענה ברמה האוכלוסייתית והצרכים הם כמו שדיברנו בעבר על שיטור יתר וכו'. יש גם כמובן מענה שוטף למה שנעשה. אלה הפנים של המשטרה החדשה שאנחנו ממש עכשיו עושים ואנחנו כבר רואים פידבקים ממש טובים בשטח, כי סוף סוף האוכלוסייה מבינה שאני לא מדבר אתה בגרפים ולא מדבר אתה בסטטיסטיקות, אלא באמת פונה אליה לראות ממנה מה הבעיות שלה ואיך ניתן למצוא את הפתרונות.

אפשר לשאול שאלה לגבי החטיבה הזאת?

רגע, יש לי כמה שאלות - - -

רגע. חברת הכנסת רוצה להתייחס ואז אנחנו נחזור אלייך. בבקשה.

כבוד היושב ראש, תודה על כינוס הוועדה החשובה מאד לדיון המאוד חשוב הזה. אנחנו מציינים עשור למלחמת לבנון בימים האלה וגם מ"צוק איתן" עברו כבר שנתיים. כיוון שבאותן תקופות, גם ב-2006 וגם ב-2014 הייתי חלק ממערך התקשורת של ערוץ 9, אני זוכרת היטב את שיחות המצוקה שהגיעו אלינו. אני זוכרת היטב שצוותים שלנו הגיעו לבתים של אנשים שהיו נצורים שם. אנשים בודדים שהיו נצורים בתוך הבתים, ללא אוכל, ללא שתיה. זה במיוחד היה בולט ב-2006 כמובן אבל גם ב-2014 היו תקופות שאנשים לקו בחרדה ולא יצאו ימים ואפילו שבועות מהבתים שלהם.

אני בטוחה שאתם עושים כמיטב יכולתכם כדי לשפר את המצב הזה, וכמו שאמרת עכשיו, אדוני, אתם מנסים לעבוד בגובה העיניים ולכן, השאלה היא כזאת: עד כמה אתם באמת מפלחים מבעוד מועד, לא כאשר יש מצב חירום, בין אם זה בתל אביב משהו נקודתי או אם יש חס וחלילה עוד מבצע צבאי, כשאזורים בצפון ובדרום יכולים למצוא את עצמם באזורים שהם אזורי מלחמה לכל דבר אלא, האם אתם עובדים עם רשימות של אנשים? עד כמה שאני זוכרת, אז, ואנחנו היינו בקשר שוטף עם כל מיני ארגוני מתנדבים שלקחו את הדבר הזה על עצמם, כאשר המשטרה ב-2006, היה ברור לגמרי שהיא נסוגה מהעניין הזה ולא יודעת איך לטפל במצוקה של אנשים פרטניים ובמקום זה לחכות שהם יצרו קשר ויתקשרו למוקד 110, שבהרבה פעמים זה לא יקרה. זה לא יקרה כי אלה אנשים מבוגרים, מבולבלים, מפוחדים, נמצאים במצב של חרדה קשה אז צריך להגיע אליהם. צריך ליזום ולא לחכות שהם יחפשו, בין אם זה באינסטגרם או ברדיו רק"ע או במקום אחר.

ציינתם פה את המספרים של השוטרים הקהילתיים וזו פונקציה מאד נחמדה. אני אישית מאד אוהבת. יש דוגמאות מאד טובות גם במדינות אירופאיות והלוואי שבכל שכונה יהיה לנו איש שאפשר יהיה דרכו לתווך מסרים ולראות כיצד מפעילים אותו לצרכים מיוחדים. אבל 200 איש לאוכלוסייה ערבית למשל, שהיא מיליון ושבע מאות אלף, זה נראה לי קצת מעט. כמובן שהם לא היחידים שעושים את המלאכה הזאת אבל עוד פעם, אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו ברגע האמת, עוד פעם מתמודדים עם משבר בסדר גודל כזה. אנחנו מדברים על מאות אנשים מבוגרים שהם ספונים בביתם ומפחדים להוציא את האף שלהם מהדירות שלהם ובסופו של דבר סובלים ממצוקה קשה. תודה.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

ברשות היושב ראש וחבריי. אנחנו עוסקים בנושא גם בוועדות מקבילות, חוץ וביטחון ואחרות. פוגשים את האנשים והנושא מאד חשוב. טוב שאתה דן בו פה כי גלי העלייה הם מבורכים מאד ואנחנו פה נוגעים בתופעה שההיערכות היא לא מספקת. בצדק שאל ואני אומר את זה גם לנציגת המשטרה וגם לנציגת פיקוד העורף, בצדק שאל היושב ראש על העולים מצרפת. אני חושב שאתם צריכים בהערכת המצב ובעבודת המטה לראות באמת. נאֱמר שעיקר העלייה ב-2015 היה רבע מצרפת, רבע מחבר העמים ואוקראינה וכל ה-50% האחרים נחלקו לכל העולם. זאת אומרת שהשפה הצרפתית כרגע רווחת בקרב העולים. זה חלק מחזרתם. זה אמנם לא מצב של חירום אבל יש את כל יתר הבעיות שבהן נתקלים. לכן שנת 2016 לא עונה על הציפיות של העלייה והקליטה. אמרה פה טוב נציגת העולים שטוב שאנחנו עוסקים בזה פה בשגרה ובשקט ולא תחת הרעמים.

עלו פה כמה רעיונות יפים. בין היתר העלתה פה, נדמה לי, חברת הכנסת טלי, את המיגוניות הפרטיות. לחסרי ישע, לפי מיפוי של הרשויות, אין דרך אחרת. ואני אומר את זה לפיקוד העורף משום שידענו לעשות את זה לפועלים תאילנדים בשדות של עוטף עזה אז על הדרך הזאת, למקרים היותר קשים של לא עלינו עיוורת או עיוור על כיסא גלגלים וכו' אבל הכול צריך להיעשות בתיאום. יש פה את נציגי משרד הרווחה. הכול חייב להיות בתיאום של מיהו הפרטני ובסדר עדיפויות, שאם בכסף יש מאה מיגוניות לנתניה או לחיפה אז משרד הרווחה בחיפה מקצה את המאה האלה לחסרי ישע בתוך חיפה. וכמובן בתיאום עם היקל"ר (יחידת קישור לרשות) ובתיאום עם כל הגורמים שיודעים לייצר את זה שזה יגיע ויהיה בזמן.

שני דברים אחרונים. אחד, מוקד 110 גם אנחנו לא ידענו עליו אז ראוי אולי יותר פרסום ושווק.

היה בתקופת הרצה, אבל הרצה מצוינת כי כל השיחות שאינן שיחות חירום אוטומטית נמשכות למוקד. ניקח לדוגמה הפרעות בדרך, תיקח את ל"ג בעומר - - -

אבל גם אני לא ידעתי על מוקד 110. הדבר הנוסף והכי חשוב בעיניי הוא פשוט תרגול, ותרגול, לפי הכלל שקבעתם של הכי מוגן שיש. נכון, יהיו זקנות שתישארנה יושבות בחדר שלהן או ליד השולחן שלהן או תכנסנה את ראשן מתחת לשולחן או מתחת למיטה, כך ראוי שיהיה כי כך זה הכי בטוח, לא שתתחלנה לרוץ ובוודאי לא בלילה, אלא מקסימום לחדר המדרגות ותרגול, תרגול. לזה צריך לחתור, לכך חתרתי וכך ראוי שיהיה בשנה הקרובה. התרגיל אמור להיות בספטמבר. לא לוותר על תרגול כל האוכלוסייה. לא לוותר, כי אם ספרתם פעם בבוקר ופעם בערב אז אתם לא בודקים אבל כל אזרח עושה לעצמו או רוב האזרחים או 70% מהאזרחים, גם אם רק 70%, עושים לעצמם את החשבון, לאן הם הולכים, מה הם עושים באותו הרגע. הם נותנים לעצמם איזשהו דין וחשבון שאחר כך הם שוכחים אותו אבל ככל שזה קורה אחת לשנה, אז זה מתרגל את האנשים. הם חשים את נקודת התורפה שלהם ואולי עוד 10% ייקחו טרנזיסטור עם סוללות ואולי עוד 10% יהיו להם בקבוקי מים וזה יצמצם את הנפגעים ויגביר את המוגנות ויציל חיים.

נקודה אחרונה שדיברנו עליה גם עם סיגלית בשעתו, אני חושב שהיינו צריכים ללכת לדַבָר הרבה יותר גדול וזה לייצר את חיל המתנדבים, שהנוער בו באופן מובנה ולא כזה פעם פה פעם שם. לדעתי, כיתות י"א י"ב היו צריכות להירשם כמתנדבים קבועים. לא יותר מיום הדרכה אחד.

זה הולך להיות.

יש עכשיו פרויקט שאנחנו מכשירים בשנה הבאה, שנת הלימודים תשע"ז, את כל תלמידי י', 4,000 תלמידים יחד עם משרד החינוך.

כל תלמידי י' הם אולי 40,000, לא 4,000.

סליחה, 40,000. מחלצים - - -

שמח שזה קורם עור וגידים. או אז יודעים לאה ויפה ומשה שהם צמודים ליעקב כהן מרחוב פינסקר קומה שלישית וברגע של חרום הם אתו. ואז הם גם מסייעים בידו על החיים ועל המוות מה שנקרא. אני חושב שזה יכול להיות דבר שבהחלט יועיל ויציל חיים. תודה.

תודה. בבקשה.

קודם בירכתי את פיקוד העורף שהם משתפים אתנו פעולה 24/7 וכו', המשטרה לעומת זאת הם בכלל לא רואים. משטרה זה רק לבעיות, לקשיים ולאלימות, היא לא מסתדרת אתנו. במה שקשור לגבי העדה בכלל, המשטרה לא משתפת פעולה ואי אפשר להעלות אתם נושאים. יש לנו אמצעי תקשורת שהוא נגיש 24/7, כמו שפיקוד העורף עשה והוא יודע את זה, שזה אמצעי התקשורת היחיד וזה ערוץ IETV, ערוץ ישראלי אתיופי. יש גם רדיו, היחיד שיכול להגיע לכל בית. לעניין הבעיות אצל המבוגרים, אני לא רואה שום פגישה שנערכה עם המשטרה והם לא מנסים להגיע, גם כשאנחנו יוזמים. רק מדי פעם כשיש בעיות של הפגנה, באים לפגישה אחת ואחר כך נעלמים. זה לא מקובל, לא יכול להימשך הדבר הזה וצריך להיות כמו שאמרתי על פיקוד העורף שהם שיתפו פעולה ובירכנו אותם ואני מברך אותם גם נתנו לפיקוד העורף את הכַתָב שלנו שהוא יהיה קבוע במילואים ושיעבוד מולנו בזמני חירום, זה עובד מצוין. אבל המשטרה לעומת זאת, זה כישלון מוחלט בקרב הקהילה ואני ממש לא מבין את זה.

אני רוצה לחזק. תראי, פה, אנשים מבוגרים וגם אנשים מוגבלים, שהם מרותקים לבית, אני לוקח דווקא את אלה שהם באמת חסרי ישע. אלה מחוברים לעניינים עם התקשורת שהם מבינים בשפה שלהם. מה שמיוחד בערוץ 9 לעולי רוסיה וערוץ 140 IETV לעולי אתיופיה, זה שהם משדרים 24 שעות בשפה האמהרית. וזה גם לא רק רדיו, הם גם רואים ויזואלי ולכן, אני לא מבין למה אתם לא מנצלים את הדבר הזה, את המערכת הזו, שכל כך חשובה שמגיעה לכל בית ונותנת הסבר טוב? אני אשמח אם תתייחסו לשאלה מה הבעיה שלהם.

אמר פה הדובר, שכל הסוגיה הזו של הקמת חטיבת תקשורת ואוכלוסייה, היא בכדי לתת מענה לאוכלוסייה שאתה מדבר עליה. אני יודעת שהנושא הוא טעון אדוני, אבל חשוב להבין שאנחנו רוצים לתת שירות הכי טוב בשבילם. לכן אמרתי לך קודם על העניין של הגיוס ואתה מדבר דווקא על המגזר האתיופי אז אמרתי לך בפתיחה שאנחנו כרגע בשלב של גיוס - - -

כמה זמן אתם מגייסים? אתם מתעסקים אתנו כבר הרבה מאד שנים. כמה זמן אתם מושכים את זה?

אני לא מתעסקת עם זה - - -

שלושים שוטרים זה לא הרבה.

תראה, אנחנו משטרה - - -

הם הצליחו, מה הבעיה שלכם לעשות - - -

בוא, אני רוצה לענות לך. פיקוד העורף ניבנה כדי לתת מענה לעורף בחירום. יש להם את התקציבים שלהם ואת היכולות שלהם שמיועדים לתת מענה לאוכלוסייה. משטרת ישראל במסגרת מה שיש לה צריכה לתת מענה כמו שאמרתי, לחירום שבשגרה, לאוכלוסייה. ואנחנו אין לנו עיבוי של כמות השוטרים שיש לנו בחירום כי אלה אותם שוטרים.

בגלל זה אני רוצה שתתמקדי. לעניין העורף שמענו, זה לתקופת חירום. אתם כל הזמן עם הציבור. אין זמן מוגבל ולכן חשוב מאד להשתמש במערכת הזאת. אני אומר לך, אני מבין שאת הולכת לכיוון התקציב - - -

לא, לא. יש לנו את - - -

אני רוצה להדגיש את עניין התקציב ליוצאי אתיופיה.

לא, אני לא מתייחסת לתקציבים - - -

האם הגשתם תכנית וקיבלתם כסף?

אני לא מכירה את הנושא של התקציב. אני מדברת באופן כללי.

התכנית הממשלתית שוועדת השרים אישרה.

כבוד היושב ראש, שניה. מופעל זמן שידור. לפיקוד העורף יש יכולת פריסה בזמן חירום ובעת חירום דרך אגב, הם הפוקדים השולטים והם נותנים הנחיות לאוכלוסייה. המשטרה לא נותנת הנחיות לאוכלוסייה כשיש אירוע חירום. מי שנותן זה פיקוד העורף. הם נותנים כיסוי לכלל האוכלוסייה. הנחיות מיגון וכו'. משטרת ישראל ממשיכה לתת שירות שגרתי בעת חירום. אנחנו ממשיכים כי צריך להגיע לאוכלוסייה, לזירות הקטנות ולכן, יש לנו את אותם אנשים שנמצאים בזירה. הם נותנים הנחיות כלליות לנושאי מיגון וכל מה שצריך ויש להם את התקציבים לכך. לא שאני אמרתי שאין תקציב, אם לא הבנתם אותי נכון, אני רק אומרת, אפילו זמן שידור אין לנו, שתבינו. בזמן חירום - - -

אתם לא יושבים לדבר אתנו. מה זה "בזמן שיגרה"? בזמן שיגרה אתם - - -

רגע, רגע.

סליחה, סליחה.

רק לחברי כנסת מותר .

סליחה, סליחה.

כן, בבקשה.

זה מה שניסיתי להגיד. לעניין הערוץ שאתם משדרים 24/7, יש את חטיבת התקשורת עם אוכלוסייה שבבנייה כרגע. עכשיו אתה מעלה פער. את הפער הזה, אני כרגע רושמת, הרי כשאתם מדברים אני גם רושמת וזה משהו שאנחנו כן ניתן את הדעת עליו. אם אתם אומרים שאתם יכולים לתת שעת שידור או כמה דקות שידור בזמן חירום, כי אלה דברים שמאד תלויים, תלויים במה שנותנים. אתה אומר שיש, יהיה פה מישהו שעכשיו יצא לשנייה, אני אעביר לו את המסר ואנחנו ניקח את זה בחשבון. יש לנו כוונה להגיע לכולם. אם נצליח להגיע לכולם זו הצלת חיים, זו המשימה שלנו. רשמתי בפני את מה שאתה אמרת, הנה הוא הגיע. אני בכל מקרה אעביר את המסר לעניין של יכולת לשדר בערוץ בשפה האמהרית בזמן חירום, לתת לנו זמן שידור.

באמהרית?

כן.

בשמחה.

אתה רואה?

יש את 140 IETV בטלוויזיה, אז הנה.

הערוץ הזה, חשוב להדגיש, זה בכבלים. מי שאין לו כבלים אין לו את הערוץ הזה.

בלוויין.

בלוויין. הרבה אנשים הם לא - - -

כל כלי תקשורת שיסייע לנו כמשטרת ישראל להעביר את המסרים שלה ולהתחבר לאוכלוסייה, מבחינתנו זה דבר מבורך.

כן, ערוץ 9 לדוברי הרוסית וערוץ IETV 140 לדוברי אמהרית וטיגרית.

יש לנו נציג שכמעט גר שם באולפן במודיעין וזה ערוץ הרוסית אז ערוץ אמהרית בשמחה. בהחלט.

פסיל, יש לך התייחסות או שהכול ברור?

הוא אמר וזה בסדר גמור. כבוד היושב ראש, בנושא של המשטרה. כמה ישיבות אנחנו עושים בכל מיני נושאים אבל גם בנושא הזה אנחנו טוחנים מים. ולכן אני אומר עכשיו, הכדור פה אצלם. אמרנו, דיברנו, בואו נראה מה ההתקדמות.

או.קיי, אסתר, אמרת שיש לך שאלה.

כן, זה מחדד את מה שאתה אומר. גם דיברנו הרי גם בחוץ אבל אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול. אתם מדברים על תקשורת, אנחנו נהיה בקשר עם ערוצי התקשורת. אנחנו לא תקשורת אבל אנחנו מגיעים לאלפי אנשים בכל השפות, אז בהחלט אנחנו לרשותכם כדי שתיצרו אתנו קשר במקרים שהם כמו שאמרת, אם זה כמו שהיה בתל אביב או מקרים שהם יותר חירום, כדי להפיץ מידע בשפה אצלנו, כדי שנפיץ את זה ונעביר את המידע בכל הכלים שעומדים לרשותנו אל העולים החדשים שהם בקשר אתנו.

הרעיון הכללי הוא מה שאנחנו עושים עכשיו כפי שאמרתי בימים האלה בחטיבת האוכלוסייה. לנסות לפלח ואני יכול לתת דוגמה מהמגזר החרדי. המגזר החרדי הוא לא בצבעים של שחור ולבן. מדובר על סדר גודל של מעל שלוש מאות סוגים שונים שנחלקים לערים שונות, שניזונים מכלי תקשורת שונים לגמרי. אני לבד עובד מול סדר גודל של שמונים עיתונאים שכל אחד בא מאג'נדה שונה, למרות שכולם תחת הכותרת "דתי וחרדי". הרעיון הוא לנסות ולהגיע לאותם כלי תקשורת, לאותם מעצבי דעת קהל, לאותם ראשי קהילה, רבנים, קייסים במקרה הזה או כל מקרה אחר. ברור שלא נגיע לכולם אבל השאיפה היא להגיע לכולם וכל פלטפורמה שתינתן לנו מבחינתנו היא דבר מבורך. אנחנו נשמח מאד לנצל אותה.

אני רוצה לחדד כאן. בעצם אתה מופנה לאוכלוסייה הישראלית באמצעות תקשורת ישראלית אבל בשפות אחרות אתה פונה לחוץ לארץ, באמצעות התקשורת הזרה. אתה לא פונה - - -

לא, הכוונה - - -

לא רק מהחטיבה.

מה שאנחנו עושים, תראי, אני אתן לך דוגמה על עצמי. כשאני מדבר על המגזר הדתי חרדי אני אומר שאני מדבר חרדית. לא מדבר עברית, מדבר חרדית. כשאני אומר שאני מדבר חרדית הכוונה היא שאני מכיר את האוכלוסייה הזאת לפניי ולפנים, אני יודע בדיוק איך לדבר אליהם, אילו מסרים נכונים לדבר, איפה הדברים שאסור לומר, איפה הדברים שצריך לומר ואיך לומר אותם. אותו הדבר גם לגבי האוכלוסייה הרוסית. הדובר שלנו, מיכאל שמו, שהוא דובר למגזר הרוסי, לציבור הרוסי, הוא חי את ההוויה הזו יום יום. כמובן שהוא לא עוסק בתרגום של עברית לרוסית, הוא חושב דרך הראש - - -

האם הוא מעביר הודעות לעיתונות בשביל כתבים זרים או בשביל אוכלוסייה שנמצאת כאן?

בשביל האוכלוסייה שנמצאת כאן.

זה מאד שונה.

למה השאלה הזאת על כתבים זרים, מאיפה זה בא בכלל?

יש כתבים זרים שגם ניזונים מהאוכלוסייה.

הנושא הוא לא תקשורת זרה. עם כל - - -

לכן אני מחדדת כי אם אנחנו מדברים על ערוץ 9 זה נשמע פשוט אבל אם אנחנו מדברים על צרפתית או על אנגלית, אז זה כבר לא אותו הדבר. לפי מה שידוע לי מהכתבים, מהעיתונות של המשטרה, אני מדברת על הכתבים הזרים, השפה שלהם שונה. לא חטיבה כזו - - -

הטלוויזיה הרוסית הממלכתית לא תעביר הודעה על נהלי חירום בישראל. עם כל הכבוד.

זה מה שאני אומרת אבל - - -

למה אנחנו מדברים על זה בכלל? אני לא מבינה למה את - - -

הנקודה היא - - -

המסר הוא - - -

יש כתבים - - -

מה הקשר?

יש במדינת ישראל כתבים זרים, זה בסדר אבל לא אליהם אנחנו - - -

היא מתכוונת לשפות זרות.

שפות זרות כן אבל ערוץ תקשורת הוא רק פלטפורמה - - -

רציתי לחדד את זה ואני מבינה - - -

שפות זרות, לא תקשורת - - -

אפשר לקבל אצל הערוצים הישראלים. כל הדברים האחרים הם לא רלבנטיים מהבחינה הזו.

נכון. רציתי לחדד ולשמוע את זה. באיזה שפות יש מסרים שמועברים לעולים החדשים?

מעבר לשפות, כמובן שאנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר אבל לא נגיע למישהו שמדבר איזושהי שפה והוא אחוז מאד קטן באוכלוסייה.

אנגלית.

דובר האנגלית שלנו, דובר השפות שמדבר את השפות האנגלו-סקסיות ומדבר אנגלית - - - קודם כל, אנחנו מדברים לציבור. אנחנו דוברים של משטרת ישראל אל הציבור. כלי התקשורת הוא פלטפורמה להעביר את מה שאנחנו רוצים לצבור ולקלוט מן הציבור. זה לא הערך עצמו של מגע עם התקשורת, אלא נכון להיום בעולם התקשורת שהוא משתנה לאיטו, אנחנו יותר עובדים בשיטות ישירות כמו דרך הפייסבוק שתופס תאוצות עצומות. אנחנו מתרגמים ונתרגם את הפייסבוק שלנו לכמה שפות, אבל זו עדיין פלטפורמה להעברת מסרים. על הדרך יש כתבים זרים שעובדים במדינת ישראל וגם מקבלים שרות אבל זה לא עיקר העשייה שלנו. עיקר העשייה, 99% הם לישראלי שדובר שפות ולא מבין את מה שאני אומר לו בעברית.

העניין של כתבים זרים הוא לא רלבנטי לדיון שלנו.

השאלה שלי היא פשוטה, האם אוכלוסייה דוברת אנגלית בישראל - - -

זה בשביל דוברי שפות זרות, לא תקשורת זרה.

שפות זרות ולא תקשורת זרה כי - - -

היא מתכוונת בשפות זרות כמו אנגלית. אתה מתמקד כל הזמן באמהרית ורוסית אז היא אומרת שלא רק דוברי אמהרית ורוסית נמצאים בין העולים כי יש גם שפות אחרות כמו אנגלית וכמו צרפתית או ספרדית.

כרגע הדוברים המגזריים שלנו מדברים ספציפית בשפות מסוימות ואני, שדובר חרדית לצורך העניין. יש גם ברוסית אנגלית וערבית. אנחנו בשאיפה כמובן לפתוח את זה למעגלים יותר גדולים אבל עיקר העשייה שלנו או האדפטציה המלאה של פעילות המשטרה היא קודם כל לארבע השפות הללו.

הוזכרה כאן האוכלוסייה הערבית. האוכלוסייה הערבית כמעט ולא מקבלת שירותי משטרה. אנחנו יודעים את זה ואנחנו הולכים גם לקראת מהפיכה עם הקמת מינהלת שכבר הוקמה. העמדנו תת ניצב בראשה שהוא יטפל בזה ויקים את המנהלת. אנחנו עומדים לגייס מעל 1,300 שוטרים ערבים שאנחנו רוצים שהם אלה שישרתו את האוכלוסייה. הם מכירים את האוכלוסייה, הם באים מתוך האוכלוסייה, הפתיחות הרבה יותר גדולה וכמובן התקשורת שאנחנו עובדים מולה היא תקשורת שאנחנו מחברים אותה לעשייה שלנו. זו תקשורת למען האוכלוסייה, בשביל האוכלוסייה ולא תקשורת זרה. על הדרך יש תקשורת זרה, זה בסדר, זה יפה אבל, מה שנכתב עליי בארצות הברית, על מה שאני עושה באותו רגע בטייבה זה ממש לא מעניין מישהו בדאלאס אלא מה שמעניין את תושב טייבה זה איך אני מגיע אליו - - -

אני לא מדברת על תושב טייבה. אני מדברת על תושב רעננה או תושב ירושלים שהוא דובר אנגלית, איך הוא מקבל את המידע מלבד מהערוץ הקהילתי בחוץ לארץ, כי זה מה שקורה כיום.

האם הוא קורא את Jerusalem Post באנגלית?

הוא קורא אבל - - -

נהדר, יש לנו - - -

בזמן חרום - - -

מקבל את ההודעות.

אלה כלי תקשורת, אני שואלת על אנגלית.

בישראל יש שני - - -

גם לדוברי רוסית זה לא 24/7.

נכון.

הוא משדר באנגלית והוא מקבל מאתנו את כל השירותים. יש מהדורת חדשות קצרה ברדיו רק"ע שעוסקת באנגלית וכמובן עיתונות טובה. עיתונות טובה לא רלבנטית לצורך העניין בשעת חירום אבל אלה שני כלי התקשורת. אנחנו לא מקימים כלי תקשורת, אנחנו יכולים דרך הפייסבוק ודרך כל מיני דברים. כל כלי תקשורת שמשדר עבור האוכלוסייה הישראלית, משדר או מקוון באותו רגע, מקבל מאתנו את השירותים.

האם יש לך את זה בשפות?

בשפות שאנחנו כרגע עובדים אתן.

יש לכם פייסבוק באנגלית?

פייסבוק באנגלית יהיה. ברוסית עוד לא.

אין ברוסית?

כרגע לא.

תודה.

אני חושב שהנקודה ברורה, שצריכים להתייחס לדוברי צרפתית כי יש עולים חדשים מצרפת וזה צריך לכלול את זה כאחת השפות. כמו שאמר פסיל, הוא אמר שיש פה ערוץ שפועל 24 בשפות אמהרית וטיגרית אז זה גם כדי למנוע את העימות של המשטרה עם הקהילה ולא רק לחכות למצבי חירום אלא גם בשגרה צריך להשתמש בערוץ הזה כדי להסביר זכויות וחובות. זה לטובת קידום היחס והאמון בין המשטרה לקהילה. זו נקודה שתיקחו לתשומת לבכם. אנחנו נמשיך לשמוע את אדוני מרשות השידור ואז אני צריך לפנות גם למשרד הקליטה.

קוראים לי מנחם גרנית ואני מנהל חטיבת הביצוע בקול ישראל. למעשה, אני אחראי מעשית לתיאום הטכני בין פיקוד העורף לבין קול ישראל. אני רוצה לציין שיש שני אתרים ב"קול ישראל" כיום, "קול ישראל" שבפירוק, אחד ברחוב הלני המלכה והשני בשרונה בתל אביב. שני האתרים האלה שבהם יש לנו מערכות שמתפקדות יפה מול פיקוד העורף גם נעשו תרגילים. היה תרגיל לפני כמה חודשים שעבר בהצלחה. שני האתרים האלה, עתידם לא ברור, בעיקר לגבי שרונה, אני חייב לציין, שאמור להתפנות עד אמצע נובמבר. התאגיד החדש אמור להתחיל לשדר ממתחם אחר. אותו הדבר לגבי הלני המלכה. המצב כרגע לא ברור. אני רוצה להעלות את הנושא הזה שתהיה מודעות לעובדה ש"קול ישראל" בפירוק לא יודע מה יקרה במצבי חירום עם התאגיד החדש, בהקשר הזה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע את משרד הקליטה, בבקשה.

אני מנהל אגף ביטחון וחירום במשרד הקליטה. נמצאת פה מגל שהיא מנהלת תחום החרום במשרד. אדוני היושב ראש, בהמשך למה שהתחלת אתו את הישיבה וכמו שאמרה נציגת פיקוד העורף, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף.

עלה הנושא של סרטון במטוס ולא מדובר על זה אלא מדובר שבשעת חירום, במידה ויש שעת חירום, אנחנו יודעים להגיע לאותו מטוס עולים שמגיע כמטוס עולים ולא לעולים מפוזרים. אנחנו יודעים להגיע גם לשם. בכל מקרה, בשעת חירום מגיע נציג של פיקוד העורף לנתב"ג ששם אנחנו קולטים בטרמינל 1 את העולים ובאותו מקום מבצעים הדרכה לכל עולה, לפני שהוא מגיע. ב"צוק איתן" היה לנו מטוס של עולים שהגיע לארץ עם אנשים שעוד לא יודעים להשתמש באינטרנט או משהו כזה ולידם יושבת סוללת כיפת ברזל שמפעילה טילים אז חשוב מאד להגיע לשם.

אנחנו פועלים בשיתוף עם פיקוד העורף בהכשרת מוקדנים. יש לנו מוקד הכוונה בנתב"ג שנותן מענה לעולים בשעת חירום. המוקד הזה מחובר ישירות אל המוקד של פיקוד העורף. מדברים פה ועלתה פה המון משטרת ישראל אבל עם כל הכבוד למשטרת ישראל, בהיבט הזה היא לא רלבנטית לשעת חירום. מי שרלבנטי לשעת חירום ואני מדבר על שעת חירום זה פיקוד העורף. נוצר מצב מיוחד בעורף ומי שכרגע מפקד בשטח זה פיקוד העורף ולא אף אחד אחר.

יש לנו מרכז מידע שיודע לענות לעולים בכל השפות ובמידה ויש איזשהו פער בנושא השפות אנחנו יודעים להתחבר ישירות למרכז המידע של פיקוד העורף, שיודע לתת מענה בכל השפות.

לגבי השאלה איך מגיעים לכל העולים, בזמן חירום יש פאנלים בכל השפות. ובכל הערוצים. עובדים קבוע עם ערוץ 2 וגם ערוץ 1, יש פאנלים עם כתוביות שרצות ברוב השפות. עם חלק מהשפות השתפרנו בתקופה האחרונה, אנחנו יודעים לתת גם בצרפתית גם בספרדית. צריך לזכור, אוכלוסיית העולים, בעיקר הצרפתים והספרדים, הם לא אוכלוסייה מרוכזת אלא שהם אוכלוסייה שמפוזרת בכל הארץ, שייכים לרשויות המקומיות. אנחנו לא יודעים להגיע לכל בית ובית, להציב שם איש פיקוד העורף או איש משטרה ובטח שלא אדם ממשרד הקליטה. אנחנו יודעים להגיע אליהם עם השירות שאנחנו נותנים להם ואנחנו ממשיכים לתת את השירות הזה גם בשעת חירום. המשרד פועל בשעת חירום בכל המקומות ויודע להגיע לכל מקום. לגבי אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, חבר'ה, זו אוכלוסייה ששייכת למשרד הרווחה, כמו כל אוכלוסייה אחרת במדינה ובמידה ויש לה איזשהו צורך מיוחד, את הצורך הזה צריך להעלות לרשות המקומית מבעוד מועד והם יקבלו את כל היחס. אבל לא יכול להיות מצב שבזמן חירום אנחנו נגיע לכל בית ובית. גם לגבי הנושא של - - -

אבל תסכים אתי שקשה לך להגיע לכל בית של אותם עולים שמפוזרים בכל הארץ והם מקושרים לערוץ 9 או לערוץ IETV, ורק דרך זה אתה יכול להעביר את המסר שלך. באנגלית דרך רדיו באנגלית או בצרפתית, דרך זה אתה יכול להגיע.

בוודאי, זה מה שאני אומר, אנחנו פועלים בשעת חירום - - -

אז מה משרד הקליטה עושה בעניין? האם אתם מתחברים לנושאים האלה ואתם נותנים תקציב כדי שהמסרים יגיעו?

אני אומר שוב. לעניין תקציב, אני לא נוגע בו. אני אומר, אנחנו עובדים קבוע עם פיקוד העורף. אני רואה שאתה מהנהן - - -

אני מחייך.

אתה מחייך. ההגעה של פיקוד העורף לערוץ האמהרית - - -

לא, לא, אתם לא קשורים לזה בכלל. פיקוד העורף הגיע אלינו, אני מנהל את הערוץ הזה כבר שבע שנים מאז הקמתו, אתם לא קושרים לזה בכלל ולא ראיתי משרד הקליטה - - -

אני לא מתכוון - - -

זה נכון. צריך להגיד את האמת. אתה אומר שאתה קשור, אתה לא קשור, משרד הקליטה לא ערוך לזה.

אני לא מתכוון לנהל ויכוח אבל אנחנו קשורים ואנחנו מטפלים ואנחנו מטפלים מול פיקוד העורף וההגעה לכל השפות ולכל המקומות האלו זה כשאתה מעלה בינינו לבין פיקוד העורף. אנחנו מגיעים לכל המקומות וגם לעולים. אני יכול להגיד לך שיש מקבצי דיור. עולים קשישים, בעיקר עולים מחבר העמים, אנחנו בשנה האחרונה, בשנת 2016, הגענו לכל מקבצי הדיור בעזרת פיקוד העורף. יש גל שנתי של הדרכות שעוברים - - -

אנחנו יודעים שמקבצי דיור הם הקטע הפחות בעייתי כי הם מרוכזים וקל יותר להגיע.

אבל רק לשם אנחנו - - -

מדברים על בודדים.

זה מה שאנחנו אומרים. לבודדים בסופו של דבר אי אפשר להגיע בית בית. אנחנו עובדים יחד עם הרשות המקומית. מייצרים פלאיירים בכל השפות - - -

אולי, ביחד עם הרשות המקומית, אתם תצרו רשימות של אנשים פוטנציאלים שצריך לעדכן אותם ולהתקשר אליהם.

יש מיפוי.

יש מיפוי של האנשים האלה.

יש זמן עכשיו. היום אנחנו בתקופה רגועה פחות או יותר - - -

בשביל לעשות הכול בשגרה - - -

הסכמי שלום בפתח אז אולי כל זה לא רלבנטי בכלל אבל בינתיים יש מה להיערך.

המיפוי הזה קיים. המיפוי של הצרכים המיוחדים קיים. הוא קיים במשרדים שאחראים לטפל, אם זה משרד הבריאות ואם זה משרד הרווחה. הם יודעים להגיע והאנשים ממופים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה, הם יושבים משרד מעלינו, אנחנו עוברים על כל החומר אתם והם יודעים שיש אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, כמו אוכלוסייה שאינה של עולים אלא שנולדה בארץ ומי שנותן לה מענה זה משרד הרווחה. אותו הדבר פה. אנחנו יודעים להגיע גם למקומות האלה. שוב, המשרד יודע וגם בשעת חירום נערך. פותח מטות הפעלה בחירום. יושבים נציגים שלנו ברשויות המקומיות ויודעים להגיע ולתת פתרון בשטח לכל מצב כזה. זהו מבחינתנו.

תודה. אני חוזר אליך, מר מנחם גרנית, בבקשה. אני רוצה לדעת, כמו שתיארת קודם, את העניין של הקשר עם פיקוד העורף, מה הולך להיות עם התאגיד החדש?

אני לא יודע. אין לי שום תפקיד בתאגיד החדש. אני רוצה להאמין - - -

תראה, זה מאד מדאיג אותי, כי התאגיד הולך להתחיל באוקטובר.

על פי החוק כן, באוקטובר.

באוקטובר. אתם לא יודעים, לא בניתם את המערכת? אתה לא יודע אם זה ממשיך? האם מישהו יכול להסביר לנו?

אלגרה אמדו. מנהלת רשת שפות בתאגיד. אנחנו רוצים להמשיך את שיתוף הפעולה, גם עם פיקוד העורף וגם להמשיך לשדר הודעות חרום בזמן אמת. מה שיש היום ב"קול ישראל" אני מאד מקווה שנמשיך לעשות את זה גם בתאגיד החדש. ואפילו אני מאד מקווה שנוכל להרחיב את הודעות החירום בתאגיד החדש ואם תהיה רשת שמשדרת רוסית כל הזמן יכול להיות שאנחנו נוכל להיכנס עם שפות גם לרשת הזו ולשדר בזמן חרום.

את מקווה או שיש משהו שאת יודעת?

אנחנו בינתיים בתהליך בנייה.

הבנתי. אתה רוצה להוסיף?

כן. אני לי-אור אברבך מנהל התכניות ברדיו בתאגיד השידור החדש. כמו שאלגרה אמרה אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך של בניה, גם של האלמנטים ההנדסיים של התאגיד החדש. אנחנו כבר יודעים להגיד שיהיו יותר שעות רוסית לעומת המצב היום ברדיו רק"ע. אנחנו כמובן לא מוותרים על השפות ויהיה מקום לשפות. צריך להגיד שהדיגיטל ישחק תפקיד מאד משמעותי בתאגיד השידור הציבורי שאנחנו בונים עכשיו ויהיה מענה רחב הרבה יותר, גם בתחום השפות בתחום הדיגיטלי, שגם אתה, אדוני היושב ראש, ציינת את זה בהתחלה, בכל הקשור לאפליקציה וגישה לאינטרנט, גם שם ניתן מענה בשעת חירום.

בתאגיד החדש.

כן.

בסדר גמור. אנחנו נשמע את נציג הסוכנות, בבקשה. אם אתה רוצה להציג, אתה לא חייב.

אין לנו הרבה מה להוסיף. אני אגיד במילה. לעולים שנמצאים כרגע בטיפול של הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית היא אימא ואבא של העולים, יש בזה טיפול מאד פרטני גם בזמן חירום וגם בשוטף. יש תרגילים שעושים עם חטיבת הביטחון של הסוכנות היהודית והיא מטפלת באופן שוטף. גם עם תרגול. בזמן חירום הצוותים של הסוכנות היהודית נמצאים 24/7 במרכזי הקליטה ובמקומות אחרים. יש תרגולים של צוותים שמופעלים, יודעים בדיוק כל עולה איפה הוא נמצא. העולים של הסוכנות היהודית מטופלם היטב.

מעבר לזה הסוכנות היהודית עושה בנוסף כל מיני תכניות עם אזרחים בשטח, על בסיס תרומות. אני חושב שחבל על הזמן של הוועדה בשביל לפתוח את זה. יש הרבה פעילות בזמן חירום.

תודה.

סליחה, אם אפשר.

כן.

הנושא הזה, שהעולים מטופלים על ידי הסוכנות היהודית בשעת חרום, הוא לא נכון. לבוא ולצאת כדי להוציא את זה כמשפט פה כדי לסגור את הסיפור.

למה לא נכון?

כי הוא לא נכון. אנחנו מנסים ליצור שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ואני יכול להגיד לך בוודאות, בתור אחד שמבקר הרבה במרכזי הקליטה ובודק את נושא החירום, שהם לא מטופלים. הם מטופלים אבל לא בצורה הטובה ביותר כמו שאתה מגדיר את זה פה. יש עוד המון מה לעשות.

תן לי דוגמה ל"לא מטופלים". אני חי במרכז קליטה, אז בוא תסביר לי בדיוק מה זה.

נדבר אחרי זה, אני לא רוצה פה בוועדה.

כן, בוא נצהיר. כן, בוא נשמע. הנה, יש זמן.

אם אנחנו מגיעים במהלך "עופרת יצוקה" למרכז קליטה באשקלון, דופקים בדלת של אחד העולים ושואלים אותו: תגיד, מה אתה עושה כשאתה שומע אזעקה? הוא אומר: תלוי. במה תלוי? בתלוי בעוצמת הפיצוץ. אם הפיצוץ חזק אני יורד למקלט, אם הוא חלש אני נשאר בבית. אם לזה אתה קורא מוכנות אז עלא כפק. עכשיו תגיד שזה נקודתי, נכון? אני אומר לך שיש עוד הרבה אבל לא בקטע שהוא נגדך כי אני בעד. אני רוצה לעשות את שיתוף הפעולה. אני אומר לך - - -

אני אומר לך, שיתוף פעולה בין משרד הקליטה לסוכנות היהודית, האם פה יש בעיה?

יש פער גדול מאד בנושא הביטחון. ביטחון וחירום.

יש לך איש ביטחון שאחראי?

בוודאי.

יש פה - - -

זה מאד חשוב ששני הגורמים האלה שהם כמו שהגדרת אבא ואימא, אני חושב שזה אתם, הסוכנות ומשרד הקליטה, שניכם, לפני שהעולים מגיעים למשרדים אחרים.

ב"עופרת יצוקה" עשיתי במרכזי קליטה הדרכה 24/7 בשיחות עם עולים, עם דיסקים שמחולקים בשפה האמהרית לכל העולים, במקרה הזה זה היה מרכז קליטה של אתיופים.

אני אכלול את זה בהחלטה שבסיכום שהוועדה קוראת לחזק את שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית למרכז הקליטה בעניין הביטחון לזמן החירום. בבקשה, גברת דפני, שהיום נציגת משרד הרווחה.

במשרד הרווחה יש אנשים שאחראים על הנושא של הביטחון, מה שנקרא המעגל הראשון והשני של הסיכון בקהילה ובחוץ ביתי. שם נמצאים גם העולים בהתאם לגיל, למסגרת וכיו"ב. מה שכן הייתי רוצה אולי להדגיש זה את הנקודה של הדיון בתרחישים. הרי יש לנו כל שנה תרגילים אבל אולי לפני התרגיל ובאמת פיקוד העורף מוביל את כל התהליך הזה כמתכלל של כל משרדי הממשלה, לנסות אולי להציע שיהיו איזשהם תרחישים שיהיו ספציפיים לעולים כדי שנעלה את הסוגיות הבין-משרדיות. כי יש דיון בין-משרדי אבל לנסות אולי קצת לתת מיקוד לנושאים האלה וגם אז להיעזר בארגוני העולים. זה אולי אחד הדברים שצריך לחשוב עליו לפעמים, כי מאד ברור הקשר של ארגוני העולים עם משרד הקליטה אבל נמצאים שם אנשים שהם מתנדבים ואנחנו יכולים אולי להיעזר בהם. אולי.

אני מעלה את הסוגיות כי אני חושבת שצריך לפנות למשרד הרווחה. אצלכם הם בסדר, הכוונה היא להרחיב את המעגל לשאר המשרדים אבל חסר אולי הדיון סביב המעגל ושוב, אנחנו מדברים כאן על דברים שהם מוכרים לנו מתוך המלחמות שהיו, אז אנחנו נערכים למלחמות שהיו אבל מה קורה כשאין יכולת של הגעה של המציל או נותן השירות. אנחנו יודעים שדנים בנושאים האלה וצריך לחשוב גם בתחום של אנשים אחרים. דרך אגב, לא רק עולים חדשים כי יש עולים ותיקים שהם לא תחת המטריה של משרד הקליטה. אלו הן סוגיות שצריך לחשוב עליהן ביחד ואני מציעה תת-שולחן שינסה לבנות את התרחישים ולהיעזר גם פה בארגוני העולים או בגורמים נוספים, כדי שנחשוב לא על מה שהיה אלא על התרחישים העתידיים.

תודה. פיקוד העורף, אם את רוצה להתייחס לעניין המיגונית שחברת הכנסת טלי העלתה לפני שאני סוגר את הדיון, אני אשמח לשמוע.

אני אתייחס לכלל הסוגיות שעלו מול פיקוד העורף. הועלתה סוגיה של שיתוף ראשי הרשויות. פיקוד העורף כפי שציינו פה, יש לפיקוד העורף וזה נקרא יקל"ר, יחידת קישור לרשות המקומית. יחידה צבאית שיושבת בתוך הרשות המקומית כדי לייצר שיתוף פעולה יותר טוב. זה כמו צינור דו סטרי של העברת תמונת מצב והנחיות בין הרשויות. בין 257 רשויות שבמדינת ישראל לבין פיקוד העורף וכך אנחנו משתפים גם את ראשי הרשות וגם את ראשי המועצה נבחרי הציבור, מה שחברת הכנסת יוליה התייחסה אליו.

לגבי מקלטים ציבוריים. האחריות על כשירות ואחזקת המקלטים הציבוריים על פי חוק היא על הרשויות המקומיות. אנחנו מכירים את מצב המקלטים הציבוריים במדינת ישראל. חלקם טוב יותר וחלקם טוב פחות. אבל אני חייבת להגיד שבמקביל, ההנחיה של פיקוד העורף היא להיות הכי מוגנים שיש. זאת אומרת, למי שאין מקלט ציבורי או למי שאין בבית ממ"ד או ממ"ק או ממ"מ, מרחב מוגן דירתי תיקני, אנחנו נותנים פתרונות ביניים ופתרון הביניים אינו דורש מאותה הגברת עכשיו לרוץ במדרגות וליפול בדרך ואנחנו מסבירים את זה, אלא היא יכולה להישאר בחדר המדרגות או בחדר פנימי שהם בוחרים אותו בבית וההנחיות מתייחסות לכך, שלא משנה מה מאפיין או מהם צרכי הבן אדם או איפה הוא גר ואם יש לו כסף או אין לו כסף, אם הוא עולה חדש או לא, יש פתרון.

בהיבט של המקלטים של העמותות, המקלטים הדו תכליתיים, יש תקנה שמתייחסת לזה. אנחנו, יחד עם הרשויות המקומיות, מעודדים מקלטים דו תכליתיים. מקלט דו תכליתי הוא מקלט שניתן לעמותה כזאת או אחרת והם אחראים על הכשירות שלהם. הם שמים שם מזגנים, הם מטפלים במקלט שיהיה בכשירות טובה יותר לחירום והם מחויבים על פי חוק לפנות את המקלט תוך ארבע שעות.

לגבי מיגוניות. אני חייבת להסביר רגע מהי מיגונית. מיגונית היא פלסטר ולא מיגון תקני. זה לא כמו ממ"ד וזה לא כמו חדר מדרגות וזה לא כמו מקלט. המיגונית מתאימה ויכולה לתת מענה להדף רק בגזרות מסוימות. עוטף עזה רלבנטי. קו עימות צפון רלבנטי. תל אביב ואזורים נוספים לא רלבנטיים לסוגי הנשק ששם יירו. זה באמת פלסטר. אתייחס לשאלה למה לא מחלקים מיגוניות בשגרה אלא אם כן תינתן הנחיה. בסוף אנחנו גוף מבצע, אנחנו לא גוף מחליט ולא גוף מתקצב, אנחנו רק נותנים את ההמלצה המקצועית. אז קודם כל מיגונית לא מהווה מיגון תיקני ואינה רלבנטית לכל אזור במדינה. אנחנו מעדיפים שאנשים לא יצאו החוצה ממבנה בטון לשטח פתוח כדי לרוץ למיגונית, כי אז הם נמצאים בסכנה גדולה יותר אבל כפי שציינתי התקבלו החלטות בעבר ובסוף, אם תתקבל החלטה כזו או אחרת אנחנו נוכל להגיש המלצה מקצועית אבל אנחנו בסוף מבצעים.

לגבי אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, נושא שעלה פה. פיקוד העורף נמצא בשיתוף - - - משרד הרווחה ומשרד הבריאות. הגדרנו שבע קטגוריות והנחיות מותאמות, אם זה לקשישים, ללקויי ראיה, לקויי שמיעה, נכות קוגניטיבית ועוד צרכים אחרים. הרבה יותר קל כמובן להגיע לאוכלוסיות מיוחדות שנמצאות במוסדות אבל, אוכלוסייה מיוחדת או עולים, שנמצאים בקהילה, הם באחריות הרשות המקומית. מחלקת הרווחה ברשות המקומית יש לה רשימות של כל האנשים שנדרשים לתשומת לב מיוחדת ולהתאמה מיוחדת ואנחנו יודעים לעבוד יחד אתה כדי להגיע אליהם.

מבחינת נגישות, עד סוף השנה ואמרתי חוץ מנגישות באתר, תהיה אפשרות גם לשלוח ל-104, למרכז המידע של פיקוד העורף גם SMS וגם צ'ט בשפות. אנחנו מתפתחים. אנחנו מתפתחים גם בדיגיטל וגם במדיה וגם בטלפון אבל אנחנו לא זונחים את הפלטפורמות המסורתיות יותר; את הדרך להגיע עד לבן אדם, את הדרך להגיע אליו בסוף עם איזשהו דף. זאת אומרת, אנחנו מתפתחים גם לפלטפורמות מתוחכמות יותר, גם במענה מול אמצעי התקשורת אבל גם בסוף, להגיע עם חייל שיודע לתת הדרכה עם איזשהו פלאייר.

לגבי עולים מצרפת משרד הקליטה התייחס. בכלל, אם יש צרכים נוספים בשפות אנחנו יודעים להיערך לזה. זה לא מורכב. בעיקר בעלונים ובהדרכות. העלו פה נושא של מסביר בצרפתית. אין לי בעיה לעשות מסביר בצרפתית אבל, אין לו לאן לעלות. כדי שיהיה מסביר בצרפתית צריך שיהיה ערוץ שנותן הנחיות בצרפתית.

יש רדיו בצרפתית?

לא, יש רדיו רק"ע ששם אני יודעת לתת מענה אבל להסביר כמו בערוץ 140, שיושב ומסביר והוא קבוע בערוץ, יש לי את זה בשפה האמהרית, יש לי את זה בערבית, יש לי את זה ברוסית. אם אין ערוץ קבוע בשפה אז אין לנו מה לעשות - - -

עשרים וארבע אתם עובדים? המשטרה אמרה שהם עובדים עם I24.

זה לא ערוץ.

I24.

זו תקשורת זרה?

אני יכולה להסביר לגבי I24 אם זה יעזור. I24 הוא ערוץ תקשורת זרה אינטרנטי, המשדר בארץ רק באינטרנט.

לגבי תרגול, בספטמבר יש את שבוע החירום הלאומי. בשבוע החירום הלאומי, ה-20 לספטמבר, זה היום שבו יופעלו האזעקות גם בבוקר וגם בערב. שבוע החירום, שבוע העורף הלאומי, זו השנה השמינית שאנחנו מבצעים אותו ופה נדרש מכלל האוכלוסייה להכיר את ההנחיות ולתרגל. גם לזה יש שבוע של מסע הסברה בכל השפות ובכלל האמצעים. אני מקווה שתוכלו לראות ולהתרשם.

דבר אחרון הוא רק תיקון. פיקוד העורף לא אחראי על תכלול משרדי ממשלה ועל זה אחראית רשות החירום הלאומית, רח"ל. היא נמצאת בקשר עם משרדי הממשלה בעיקר בהיבטים של התגוננות אזרחית ואנחנו לא עושים תכלול של המשרדים.

תודה. אדוני, רצית להתייחס ואתה תהיה הדובר האחרון, אלא אם כן מישהו חייב לדבר, כי אני צריך לסכם את הדיון.

אבי מישרים מרח"ל, רשות חירום ממשרד הביטחון. הדברים נאמרו פה אבל אני רוצה לחדד אותם. כלל האוכלוסייה בשגרה מכירה וצריכה להכיר את הרשות המקומית לכל הבעיות שיש בשגרה. עולים, מטבע הדברים, ככל שהם יותר ותיקים אז הם נהיים כמו שאר הציבור שיש לו בעיה וכל בעיה שיש לו הוא יודע לפנות למוקד העירוני והוא נותן את המענה לכל בעיה שישנה בשגרה. עמותות וארגונים קיימים ואין ספק שהם עוזרים אבל בסוף האזרח, גם כעולה, צריך להכיר את הרשות המקומית שאמורה לתת לו את הפתרונות, גם אם הוא מוכר על ידי מחלקת הרווחה, גם אם יש לו בעיות של בריאות, כי הם יודעים לעשות את החיבור של מתנדבים ובעלי תפקידים ברשות המקומית, לאותה גברת בקומה שלישית שהיא גם עיוורת וגם בכיסא גלגלים, שהיא לא תרגיש בודדה. משרד הבריאות יודע, יש לו תכניות להיערך לדברים האלה, כך גם משרד הרווחה, הפתרונות הם ברשות המקומית ויש לתמוך בהם עם השפות השונות.

תודה. אני מסכם את הדיון. אני חושב שזה היה דיון מאד חשוב ודיון מעניין. אנחנו לא צריכים לחכות לרגע האחרון, אנחנו צריכים להיערך מראש ואני מרגיש ששיתוף הפעולה בין הגורמים הוא מאד חשוב ולחזק אותו יותר זה מאד חשוב, כדי שלא נרוץ ברגע האחרון שחס וחלילה לא יהיה אבל אי אפשר לשבת בשקט. צריכים להיות מוכנים לכל אפשרות. אני מבקש ממזכירת הוועדה, גברת ציפי גלעדי, לקרוא לנו את המסקנות.

הוועדה מברכת את פיקוד העורף על ההיערכות למצבי חירום ועל שיתוף הפעולה מול כל הגורמים השונים.

הוועדה פונה לפיקוד העורף לפעול לחלוקת מיגוניות פרטיות לעולים חסרי ישע באזורים הרלבנטיים, בתיאום עם נציגי משרדי הרווחה והרשויות המקומיות.

הוועדה פונה לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות, ליזום רישום מסודר של משפחות ובמיוחד של בודדים שעלולים להתקשות במצבי חירום, כגון עולים חדשים, טריים מאד, מוגבלים ומבוגרים, על מנת ליזום את התקשורת אתם בשפתם ולהציע להם סיוע בזמן אמת.

הוועדה פונה לתאגיד החדש להמשיך את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף בזמן חירום.

הוועדה פונה לכל משרדי הממשלה לעבוד בשיתוף פעולה עם מערכות התקשורת הקהילתיות הקיימות, כגון ערוץ 9 וערוץ 140 IETV.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:53.