הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 9:00

יישום המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני בתקציב 2015 – 2016 ותעדוף נושאים לקראת תקציב 2017 –דווח משרד הכלכלה והתעשייה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

מיכל צוק - המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

רוני שניצר - כלכלן בכיר מחקר, פיתוח מדיניות ומתאם פעיל, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי רייש - מנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד הכלכלה והתעשייה

מורן מזור - רפרנט תחבורה ציבורית באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

שלומית עמוס - מנהלת אגף תעריפים וכרטוס, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רינה צזנה - מנהלת תחנת תכנון הון אנושי – נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

ניצה קסיר - כלכלנית, חטיבת המחקר, בנק ישראל

מזל נייגו - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה

מיכאל מחפוד - יו"ר א.ל.א - אדם למען אסיר

עודד טלוסטי - מנהל א.ל.א - אדם למען אסיר

אורי אלדר - חבר הפורום למאבק בעוני

הרבה עדית לב - מנהלת תחום צדק חברתי, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

מיכל דלין-פרימרמן - מנהלת תחום קשרי ממשל, ארגון לתת

מוחמד כליליה - רכז רווחה, עמותת סיכוי

חוסאם חליילה - עובד סוציאלי, מרכז עוצמה

דנה חוגרי - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן-שמואל

ר.כ., חבר המתרגמים

יישום המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני בתקציב 2015 – 2016ותעדוף נושאים לקראת תקציב 2017 –דווח משרד הכלכלה והתעשייה

בוקר טוב לכולם, אנחנו ברשותכם נתחיל. היום ה-13 ביולי 2016, ז' בתמוז תשע"ו. השעה 09:06 ואנחנו ממשיכים בדיווחים של המשרדים השונים, שהוזכרו כממלאי משימות מאד מרכזיות והיום זה מאד מרכזי – משרד הכלכלה. אני שמח שנמצא פה מי שגרם לדו"ח הזה – וזה חבר הכנסת מאיר כהן בתפקידו הקודם כשר הרווחה. מותר להגיד זה גם בתפקידו ובתפקידי כחברים ותיקים בפעילות ובפרט בפעילות החברתית שלנו בשנים האחרונות.

כפי שאתם יודעים, את דו"ח העוני חילקנו בסוף לחמישה תחומים מאד מוגדרים הקשורים למשרדים, כדי שכל משרד יידע מה תחום פעילותו ומה ההמלצות שלנו לפעילותו. זה לא אומר שרק כך יוצאים מהעוני, אבל גם זה או לפחות זה, אמור להוציא מהעוני. ואם התנאים הבסיסיים האלה לא יצאו לפועל, אז באמת אנחנו נמצא במצב שוודאי העוני לא ייבלם, כי אנחנו יודעים שהעוני זה לעולמי עד. תמיד יהיו עניים. לא במקרה במקורות של כולנו מציינים את ההתמודדות עם האנשים שחיים בעוני כמשימה אין סופית, שמחייבת את ההתייחסות של כל אחד ואחד מאיתנו, התייחסות חיובית כמובן, כדי שאנשים שיחיו איתם, שחיים איתנו במצב כלכלי חברתי ואחר, יצאו מהעוני. כי העוני זה לא מכה משמיים. ההיפך. השמיים מבקשים מאיתנו לפעול כדי להוציא אותם ממצבם.

אני מתנצל, לאור הציבור הרחב והיפה שנמצא פה, מ - - - יש לי רק ציטטה מהרמב"ם, אבל הרמב"ם גם היה מקובל והוגה דעות שכתב גם בערבית וגם בעברית והוא אמר בעצם שהעזרה הכי גדולה שאפשר לתת לאדם העני, זה ללוות אותו לעצמאותו, וזו המטרה של הדו"ח הזה. להוציא את האנשים ממצבים כדי שיהיו עצמאים ואני יכול להגיד בשם מאיר ובשמי כחברים המכירים את הרקע האישי של כל אחד על השני, אנחנו גם יצאנו מהעוני. המשפחות שלנו לא התחילו עם כפית דבש בפה, לא ביד ולא באופק ויצאנו מזה. ומה שהוציא אותנו מזה, בין היתר, זה היכולת שלנו ללמוד, להתמודד, לרצות לצאת מהעוני.

והמשימה הזאת של למידה של מקצוע וההתמודדות הזאת, זה באמת מה שמוטל היום על משרד הכלכלה, כאחראי על הכשרת כוח האדם, על חיזוקו והוצאתו. כי היום לא רק אנשים שלא עובדים נמצאים בעוני. גם זוג עם שני ילדים יכול להימצא בעוני. יש מספרים ואני לא אלאה אתכם. אני בטוח שמי שנמצא פה יודע את המספרים, אבל זה פשוט החלק הבלתי נורמאלי של המערכת, שדוחפים אנשים לעבודה ובסוף חוזרים הביתה והם עוד עניים.

אז יש מנגנון מעניין שאנחנו המלצנו להגדיל אותו, שהוא המנגנון של מס הכנסה שלילי, אבל זה לא מספיק. היה רצוי שלא יהיה מס הכנסה שלילי, שתהיה לכולם זכות לשלם מס הכנסה, אבל בתנאי שבאמת התנאים יאפשרו את זה. זו הבעיה. היום עובדים, חוזרים הביתה, זוג עם שני ילדים עם שכר מינימום אפילו והעוני דופק על דלתותיהם.

אנחנו גם נתנו התייחסות מאד מיוחדת וזה באמת בהשראה של מאיר, על החד הוריות. החד הוריות, יש כלכלנים שאומרים שזו התייחסות טיפשית, לא נכונה, אבל החברה משתנה ויש יותר ויותר חד הוריות וצריך לתת התייחסות מיוחדת, לכן אני אגלה לכם דבר פשוט. ביום שני יש דיון פה שמיטיב עם החד הוריות. אני רואה את רן מלמד מנענע בראש.

חצי מנענע בראש.

כן. והוא נלחם על זה. לא רק הוא ובהרבה הזדמנויות אני מברך אותו ואת עמותת ידיד על הניסיון להביא אותנו.

אז פה למשרד הכלכלה יש שני תפקידים מרכזיים. אחד, להכשיר את האנשים בכלל, אבל אלה שלא עובדים. הכשרה מקצועית שתאפשר להם להיכנס לתחום התעסוקה במצב טוב, במצב שיש סיכוי שהעסקתם תוציא אותם ממצב העוני. שניים, לחזק את אלה שעובדים ועליהם להמשיך ולהכשיר אותם כדי שיוכלו להתפתח.

יש להם גם תפקיד מרכזי, במשרד הכלכלה, וזה החינוך של הגיל הרך. זאת אומרת - - - למרות שיש רוחות אחרות. אנחנו עושים מהלכים נוספים, אבל שגם כן נובעים מדו"ח העוני, לגבי הגיל הרך, שזה דורש השקעה לא קטנה, כי זה גם בתשתיות וגם בתשתיות האנושיות הנדרשות.

הנקודה הנוספת שאני רוצה לציין, הדו"ח הזה הוא לא דו"ח שקבע מראש שהוא דו"ח מגזרי כזה או אחר. לא ציינו נתונים מגזרים בכוונה. כי בעיני ילד עני הוא ילד עני, לא חשוב איך הוריו או הוא בעצמו מתפלל וקשיש עני הוא קשיש עני. ובשתי האוכלוסיות האלה עלינו להשקיע הרבה מאד שלא יישארו בעוני. הקשישים לא יכולים לפעול למען עצמם כדי לצאת מהעוני והחברה חייבת לעשות את זה; ולהכין את הילדים למצב שלא ייכנסו בכלל לעוני, וודאי- - - בצורה מחשבתית.

אז כל המשימות האלה בדו"ח הזה, ובפרק הזה יש גם נושא הפנסיות, מבנה הפנסיות, אבל בשלב זה אנחנו לא נדון. נשאיר את זה לדיון הרוחבי ושם נתייחס.יש תשובות חלקיות.

בכל מקרה, אני אוהב לראות את החלק היפה של המהלכים, אבל בנוסף לא אסתיר את הבעיות וזכותכם לבקר, להעיר, על מנת שיהיה לנו הכוח לתקן. התיקונים שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו – חברי הכנסת – זה כשאנחנו מודעים לבעיה ומתמודדים איתה וזה תפקידנו. בשביל זה אנחנו פה, כדי לשרת את המטרות שהן מטרות של כולנו, שיהיה ברור ואני שמח.

מאיר, אתה רוצה להגיד כמה מילים לפני?

שיציגו.

בשמחה אני מציין את זה שיש פה עובדים סוציאליים קהילתיים מהצפון, ברוכים הבאים. זו פונקציה שאני מאד אוהב מהעבר שלי בשיקום שכונות, כי אתם בעצם חוד החנית, הנוגע באופן ישיר עם הבעיות שציינו ושאנחנו רוצים להתמודד איתן.

אז בבקשה, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, חברה שלנו, מיכל צוק.

בוקר טוב לכולם. אנחנו היינו חברים בוועדה, בעצם בוועדת המשנה שעסקה בתחומי התעסוקה ובמסגרת זאת באמת היו מספר המלצות משמעותיות כחלק מהפעולות שלנו, גם לקידום ושילוב מגוון אוכלוסיות בשוק העבודה, אבל גם כפי שציינת, באמת לראות איך אנחנו נותנים כלים ונותנים אפשרות להשתלב בשוק העבודה, ולצאת תוך כדי זה גם מעוני. כלומר לא רק שילוב בשוק העבודה, אלא יש לנו גם מטרה שהיא כלכלית וגם מטרה שהיא בהחלט חברתית.

אני אסקור היום את ההמלצות העיקריות שנוגעות לתחומי הפעילות שלנו במשרד הכלכלה, הן בהיבט של קידום התעסוקה במגוון אוכלוסיות יעד, בהכשרות המקצועיות שהזכרת, במעונות היום בדגש על הרחבת ההיצע, כי היו כאן המלצות קונקרטיות לפישוט הליכי הבינוי, בנושא אכיפת חוקי העבודה ואני חושבת שנקודה משמעותית נוספת היא באמת של סנכרון העבודה הממשלתית ושיתופי הפעולה שהומלצו בדו"ח. בואו נתחיל.

דבר ראשון אני חושבת שזו ועדה שלא צריך להגיד בה את מה שאני מראה, אבל אניחושבת שגם כן צריך להגיד בה ויש חשיבות שאני, כמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, גם מראה את זה. חשוב לנו מאד מאד להראות את הקשר בין תעסוקה לעוני, כי אנחנו בהחלט מתייחסים לתעסוקה כאחד מהכלים המרכזיים שיכולים לסייע ביציאה מעוני ואפשר לראות כך את הנתונים.

הנתונים בגרף הימני הם גילאי העבודה. כלומר, אנחנו לא מדברים כאן על קשישים, שזו אוכלוסייה שמבחינת היכולת שלנו לתמוך בה ביציאה לעבודה זה כלי פחות רלבנטי, בוודאי ככל שהגילאים עולים והמצב הבריאותי מתדרדר. אבל בהחלט בגילאי העבודה רואים כאן קשר מאד מובהק - זה על בסיס נתוני הביטוח הלאומי - בין תעסוקה לעוני. אנחנו רואים שכשמספר מפרנסים במשק בית עולה, תחולת העוני יורדת ויורדת משמעותית.

אני הדגשתי גם את הנושא, ואפשר לראות אותו מוקף – של שני מפרנסים במשק בית, כי אנחנו רואים שגם כשיש שני מפרנסים, עדיין יש תחולה של עוני. אנחנו לא מתעלמים מזה. אנחנו מנתחים כאן את הסיבות והסיבות המרכזיות בהקשר הזה הן גם חלקיות משרה. ככל שחלקיות המשרה היא נמוכה יותר, ככל שאין שני מפרנסים שעובדים במשרות מלאות, זה ברור שיש עדיין משפחות שהן עניות וזה בהחלט אחד מהדגשים שלנו, לא רק להכניס אנשים לשוק העבודה, אלא לנסות להכניס אותם בהיקפי משרה כמה שיותר משמעותיים, בשאיפה למשרה מלאה.

דבר שני זה כמובן באמת התחומים והענפים הכלכליים שבהם משתלבים אותם אנשים, ומה היכולת שלנו לאפשר להם כישורים, שיאפשרו להם להשתלב בענפים שבהם הפריון שלהם גבוה, הכישורים שלהם גבוהים ושתהיה לזה תמורה גם בשכר, כדי שבאמת ההכנסה תהיה גבוהה יותר.

והדבר השלישי שבו אנחנו לא נוגעים, זה באמת גודל משפחה. כי בסופו של דבר זה גם משתנה שקובע את תחולת העוני, אבל בזה במשרד הכלכלה אנחנו בוודאי לא עוסקים. אנחנו כן עוסקים, חוץ משילוב בתעסוקה, בשתי הסוגיות האחרות – בכישורים וביכולת לשלב בהיקפי משרה גדולים יותר וביכולת שלנו לקדם את האנשים בשוק העבודה.

בגרף השמאלי אתם כן יכולים לראות גם תחולת עוני בנתונים האלה - - -

אפשר להגיד מראש שבסוף הישיבה, מי שרוצה, המצגת הזאת עומדת לרשותכם.

אין בעיה. בוודאי, בוודאי. זה נתונים שצריכים להיות פתוחים לכולם ואין שום בעיה.

אפשר יהיה גם את המצגת שהוצגה בתחילת השבוע של משרד הכלכלה?

כן, בוודאי.

אין שום בעיה.

זה באתר של הוועדה.

נהדר.

אנחנו נעביר את זה.

מה, אנחנו נשחק בחוסר שקיפות?

אפשר לראות בגרף השמאלי שאנחנו רואים באמת כן בקרב שני מגזרים מרכזיים, תחולת עוני גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, וזה המגזר החרדי והמגזר הערבי, ושם, אם אנחנו נעבור לשקף הבא, אפשר גם לראות - - -

אני רוצה לחזור להערה הזאת. אנחנו ברמה אסטרטגית טכנית אמרנו מדברים על פתרונות הולמים לקהילת מקבלי השירות. רק בזה. בעינינו, בעיני הוועדה והיום גם בוועדת העבודה והרווחה שיש לי את הזכות לעמוד בראשה, אנחנו לא מסתכלים על מגזר א', מגזר ב' ומגזר ג'. בבקשה. זה מאד חשוב. אבל ברור כשאנחנו מנתחים ורואים שנשים ערביות קשה להן לבוא לתעסוקה ולתעסוקה הולמת, צריך להתמודד גם עם הבעיה של התחבורה הציבורית ולהתמודד עם עוד ועוד. אבל זה לא מפני שאנחנו מחפשים מגזר זה או אחר. בבקשה.

אוקיי. אז אני מקבלת ואני גם- - -

אני יכול להוסיף משהו לאדוני?

וודאי, וודאי.

אני רק רוצה לחזק את הדברים של אדוני יושב הראש. שתבינו למה זה טוב שאנחנו מתייחסים ונכון להתייחס לכל מחקר ולפלח, אבל כשמציגים בפני ועדה או שמציגים גרפים מהסוג הזה, להערכתי הם מאד מאד יוצרים גם סטיגמה וגם איזה חוסר הבנה שהוא מקומם.

אתמול דיברתי והתעסקתי עם תוחלת החיים בפגישה בגליל, תוחלת החיים בנגב מול הגליל. יש דבר כזה. אז היה שם איזה חכמולוג שאמר לי – תשמע, התוחלת שלנו גבוהה. אם אתה תוציא את הערבים, תראה שאנחנו עוברים את אירופה. את אותו הדבר שמעתי, אלי, כשדיברנו בנגב על תמותת ילדים. אז היו שם כמה מחוצפים שאמרו לי – תשמע, תוציא את הבדואים ותראה שאנחנו-. לכן מתחיל להיווצר, ואני כל כך מעריך את מה שאלי אומר ואת ההתעקשות הזאת שלו – מתחיל להיווצר שיח שהוא שיח לא טוב. אני קורא לו אפילו שיח אלים. זה סוג של אלימות. לבוא ולהגיד תשמע, הכל בסדר אם אנחנו נוציא את אלה ונוציא את אלה, זה נורא.

זה מזכיר לי, כשהייתי מנהל בית ספר תיכון, אז היו אומרים בוא נראה מי עבר בגרות מאלה שניגשים. אלה שלא ניגשים, תעזוב, תוציא אותם ותראה שזה 100 אחוז. חכמה גדולה.

לכן יש איזה משהו מאד מכונן באמירה של אלי, שאנחנו לא מתייחסים לזה. תעשו את הפילוחים שלכם, אבל כשמסכמים דברים צריכים להיזהר מזה. תודה. סליחה.

אז אני בכל זאת רוצה להתייחס, כי אני חושבת שא' הדו"ח מתייחס לקבוצות ומגזרים ספציפיים.

רק בפתרונות.

בפתרונות.

מאה אחוז, זה בסדר גמור. ומאחר שאני באה לדבר כאן על היישום, אנחנוחייבים להתייחס למגזרים האלה, לא בשביל להגיד תתעלמו מהם ואז הכל בסדר, אלא בדיוק הפוך, בשביל להראות תראו, אנחנו מנתחים את הנתונים ואנחנו מנתחים את ההמלצות ובואו תראו מה אנחנו עושים, כי אי אפשר להתעלם מכך שתוחלת עוני גבוהה יותר נמצאת באוכלוסיות האלה. ומה שחשוב לי להסביר כאן ולהראות כאן, זה גם את מגוון הכלים והפעולות שאנחנו מייעדים לכל קבוצת אוכלוסייה שבה אנחנו נוגעים. לחרדים, לערבים, לאתיופים, לאנשים עם מוגבלות. אנחנו בוודאי לא מתייגים ולא פועלים רק בקבוצה אחת ובוודאי לא מתעלמים מהקבוצות, אבל אני חושבת שהדיווח שלי והעשייה הרבה יותר חשובה מזה, תהיה לקוי אם אנחנו לא נפלח ואנחנו לא ניתן את סט הפתרונות שנדרש לכל קבוצה, כי יש גם צרכים שונים ובעיות שונות.

אז זו כל הכוונה כאן וחשוב לי להראות את זה כאן, כי אנחנו מתייחסים לזה בהחלט בהיבט של העשייה. בדיוק כדי לא להשאיר את זה מחוץ לחדר, אלא להתמודד ולתת מגוון של מענים.

אז במגוון של המענים, מה שחשוב לי להגיד כאן, זה כשאנחנו מסתכלים על נתוני התעסוקה של אותן אוכלוסיות וכשאתם מבינים את מה שהסברתי קודם, את הקשר בין תעסוקה לעוני, ברור ששיעור התעסוקה הנמוך במגזר החרדי והערבי, בעיקר של נשים ערביות ושל גברים חרדים, הוא אחת מהסיבות לנתונים שאנחנו רואים. ולכן ברור שכחלק ממגוון הפתרונות והכלים שאנחנו צריכים להציע, בוודאי שלי כממונה על התעסוקה, זה באמת לגעת בשתי האוכלוסיות האלה ולחזק מאד את התמיכה שלנו בשילוב שלהן בעבודה. ואת זה אני רוצה להציג וזה גם מה שהומלץ בדו"ח של הוועדה.

אני כן רוצה שתראו, כי גם יש לנו יעדים ממשלתיים בתחום של תעסוקה ואנחנו יכולים לראות אותם בקו הרוחבי בין המגזרים. אז כאן רואים תמונה מעניינת. אנחנו רואים עדיין אתגר מאד משמעותי בשיעורי התעסוקה, באיפה אנחנו נמצאים היום ביחס לאיפה אנחנו צריכים להיות בשנת 2020 מבחינת שילוב בתעסוקה של נשים ערביות וגברים ערבים. בנשים החרדיות אנחנו רואים תמונה אחרת.

אנחנו רואים שבעצם היום כבר עברנו את שיעור התעסוקה של 2020, אבל גם זה, כמו שאמרתי לכם, אנחנו מסתכלים על עוד פרמטרים ולכן גם בנשים חרדיות אנחנו לא יושבים על המדוכה ואומרים אוקיי, הכל בסדר, אלא להיפך. אנחנו מסתכלים איפה עוד נדרשת עשייה ואיפה שאנחנו רואים שנדרשת שם עשייה, זה באמת בשני הפרמטרים שציינתי קודם כמשפיעים על עוני. אחד בהיקפי משרה ושניים בהיבט של היכן הן משתלבות בענפים הכלכליים. יש שיעור מאד מאד גדול בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות של נשים חרדיות שנמצאות במקצועות ציבוריים, בעיקר בהוראה. מה שמאפיין שם זה גם שכר יחסית נמוך, אבל גם חלקיות משרה, כי לא צריך ואין מפסיק תפקידים לכל כך הרבה מורות.

ולכן חלק מהפתרונות שאנחנו מגבשים היום, זה באמת לראות איך נותנים כלים נוספים והכשרות מקצועיות כאלה ואחרות, כדי לאפשר להן להשתלב בענפים כלכליים אחרים, שבהם היקפי המשרה גבוהים יותר והשכר גבוה יותר.

אז בואו נעבור ונראה איך אנחנו עושים את זה. וכאן זה באמת בהמשך להמלצות של הוועדה ולהחלטות ממשלה שנוגעות לתעסוקה. אנחנו עושים מגוון רחב של פעולות, אני מנסה לציין כאן את העיקריות שבהן.

דבר ראשון, צריך לשים לב שאנחנו פורשים ופרושים בעצם ברחבי הארץ, במגוון רחב של אוכלוסיות, מרכזי הכוון תעסוקתיים. יש לנו מרכזי הכוון למגזר הערבי, פרושים היום 21. יש לנו באוכלוסייה החרדית 12 מרכזי הכוון, בעצם כמעט בכל קהילה חרדית מרכזית, בכל יישוב חרדי מרכזי יש לנו מרכז הכוון. יש לנו היום מרכזי הכוון בעצם מקדמי תעסוקה על תשתיות קיימות בתחום של יוצאי אתיופיה ולאנשים עם מוגבלות נפתח עכשיו, ממש בתחילת חודש מאי, מרכז הכוון לאנשים עם מוגבלות במרכז הארץ ובמקומות אחרים אנחנו עובדים על התשתיות, למשל במגזר הערבי, ומכניסים או בשיתופי פעולה אחרים שיש לנו עם משרדי ממשלה, כדי להכניס תכנית מסלול רמפה, שמשלבת אנשים עם מוגבלות מתוך אותם מגזרים בתעסוקה.

את יכולה לתאר לנו איך פועל כזה מרכז הכוון?

כן, בהחלט. מרכז הכוון הוא בעצם עוגן תעסוקתי מקומית, עירוני, קהילתי. במרכז הזה בעצם אנחנו משתדלים שיהיו מקדמי תעסוקה, שהם עובדים עם הפרט ואני מיד ארחיב. אנחנו מכוונים לכך ובדגש שבעצם הקהילה, גם מתוך הקהילה תפעל למען הקהילה. כלומר במגזר הערבי למשל, מקדמי התעסוקה הם מתוך האוכלוסייה הערבית. אנחנו באים ומכשירים ובוחרים את האנשים הכי טובים ונותנים להם את כלי התעסוקה הכי טובים שיש לנו. את הבסט פרקטיס שיש היום, וההכוון התעסוקתי.

ואז אותם אנשים, בין אם זה במגזר החרדי ובין אם זה במגזר הערבי או בכל מקום אחר שאנחנו פועלים, באים לאוכלוסייה. ומי שמגיע, ובחלק מהמקומות גם עושים עבודה למשל במגזר הערבי, של באמת להכניס את האנשים לתוך מרכז התעסוקה. ואז עושים עבודה מאד מאד משמעותית עם הפרט. מלראות איפה החסמים, והחסמים יכולים להיות במגוון רחב. בין אם זה בכישורים האישיים, בחוויית ההצלחה, במסוגלות. עובדים ומחזקים את הפרט ביכולות שלו. בין אם זה הכוון- - - בין אם זה הכשרות מקצועיות, שאותו מרכז או - מכווין ואנחנו מממנים בזרועות אחרות של משרד הכלכלה – או ממש מממנים למשל באמצעות שוברים.

ולא פחות חשוב מזה זה שיש רגל של מעסיקים. הרי בסופו של יום המטרה שלנו היא לא רק להעצים, אלא גם באמת לאפשר שילוב בעבודה. אז אותם מרכזי הכוון גם עושים עבודה עם מעסיקים. ניגשים, עושים reaching out, פותחים את הדלת, עוזרים להם למצוא - - -

יש יעדים מאד ברורים. אני אגיד את זה בצורה הכי בוטה. אני ביקרתי במרכז הכוון כזה.

איפה?

מה זה משנה? כי אני לא הולך להגיד דברים טובים והם לא נמצאים כאן, אז אני לא רוצה חלילה. אני חושב שהדבר הטוב ביותר שעשה מרכז ההכוון זה שהוא נתן פרנסה לכמה אנשים שיושבים שם. אם עכשיו, אם אתם רוצים להציג מצגות ולהגיד שזה העניין, בסדר. שאלתי את האנשים במרכז ההכוון – ארבעה חודשים אחורה – כמה אנשים הבאתם לעבודה? נכנסו. הצביעו לי.

או להכשרה.

בעבודה, בעבודה. לא היה אחד. אחד.

זה לא הנתונים שאני מכירה, אבל אני לא יודעת על איזה מרכז אתה מדבר.

אחד. אחד לא היה. היו כאלה שנתנו להם שוברים. היו כאלה שהתחילו איתם תהליך. לא שזה לא נכון, זה נכון, אבל אני חושב, היות והייתי ראש עיר ואני מכיר את המטריה הזאת לפני ולפנים. כמה פעמים נכשלנו בכך שיצרנו מוסדות שהיו להם כותרות נהדרות. היחידה שלהם לכל השיח, זה היה שהם מצאו עבודה לאנשים שעבדו שם . מרכז צעירים. עד שאני באתי עבדו בו 10 איש. פנטסטי. זה היה מפעל עם 10 איש. התחתי לבדוק את המרכז הצעירים הזה, שקיבלת כסף ממשרד הכלכלה ולמעשה אתה מכיר את זה. היית איתי שם.

התחלנו לבדוק ולהציב יעדים. ואז באתי ואמרתי – אתה רוצה להמשיך לעבוד כאן? אני, כולל משרד הכלכלה, נותנים לכם את הפלטפורמה הטובה ביותר. אתה צריך לכתת רגליים ובכל חודש לציין שאתה מכניס לתוך העבודה 50 איש. אתה יכול לעמוד בזה? מי שאמר כן – נשאר. מי שאמר לא – הלך. ולהפתעתי הגדולה, המרכז הזה התחיל, אחד מהם כל יום ירד לכל המפעלים ובדק עד כדי כך שלשכות התעסוקה התקשרו אלי ואמרו לי מאיר, מה אתה פותח עוד לשכת תעסוקה? אמרתי אני פותח משהו הרבה יותר טוב מכם, כי פה יש משרד הכלכלה ופה יש את המשרד הזה ואת המשרד הזה.

אני חושב, וזאת המלצתי, כי אני ראיתי את הנתונים. להגיד לי ש-300 נכנסו, 350, זה באמת לא הכוונה של הדו"ח הזה. אני חושב שאתם צריכים לעשות עוד דבר אחד לעבודה הטובה שאתם עושים וחס וחלילה, אניחושב שאתם פלטפורמה נהדרת. אתם צריכים להציב יעדים מדידים, כי אחרת הגופים האלה הופכים להיות למקומות עבודה ליושבים בהם ולא לאנשים שרצים עם סכין בין השיניים, לוקחים אנשים ומכניסים אותם למעגל העבודה.

אני אומר את זה מניסיוני ואם אני טועה, תתקני אותי. תודה רבה. וזה לא ביקורת עליכם.

לא, א' אני פתוחה תמיד לביקורת, אין שום בעיה. אני רק חושבת שהאופן שבו אותם מרכזי הכוון תעסוקתי עובדים, הוא בדיוק כמו שאתה ציינת. אז יכול להיות שלפני כמה שנים אתה - - -

תוסיפו יעדים. אני מדבר איתך על לפני חודשיים, תאמיני לי. הם לא נמצאים כאן, אז חלילה, אני לא אדבר.

אז אני לא יודעת על איזה מרכז אתה, אבל בוא נגיד א' מה אני מסכימה. אני מסכימה לחלוטין שאנחנו עובדים וצריכים לעבוד עם יעדים. המרכזים האלה עובדים עם יעדים גם של קידום של הכשרות, אבל גם של השמות ושילוב בתעסוקה לחלוטין. ואפילו יותר מזה, אנחנו באים ובודקים לא רק את נתוני המקרו, אלא אנחנו באים ובודקים גם במחקרים מלווים, כדי לראות מה האימפקט. כדי שגם אנחנו נוכל כל הזמן, מעבר למעקב שלנו על בסיס דיווחים כמה אנשים הכנסתם לעבודה, עם גורמי מחקר חיצוניים, כדי לראות שבאמת המרכזים האלה עושים את העבודה בשילוב בעבודה ממש. לא שמישהו- - -

אל תבזבזו להם יותר מדי זמן במחקרים. תתנו להם זמן לעבודה.

אז אני כן אשמח, אגב, ואם אתה לא רוצה עכשיו, אז אחר כך, שתגיד לי איפה כדי שנוכל גם לבדוק את עצמנו, יכול להיות שיש מקום כזה או אחר שלא עובד כמו שצריך, אבל סך הכל זה בדיוק מה שהם עושים עם יעדים מדידים, עם באמת השמות מוכחות בשוק העבודה לאורך זמן. אגב, אנחנו אפילו לא מודדים את ההשמות שלנו למישהו שנכנס למשהו נורא קצר וכו'. אנחנו בודקים את זה ברצף של מספר חודשים ולפחות ב-50% משרה, כי אחרת גם אם הוא ישתלב בשוק העבודה וזה יפה, זה לא מספיק טוב מבחינתי, שאני ארגיש שקידמנו בצורה משמעותית לשוק העבודה וככה אנחנו מודדים.

אז זה קודם כל עוגן שהוא תעסוקתי והתגובות שאנחנו מקבלים גם מהאוכלוסייה, אבל גם באמת אם אני מסתכלת למשל על המגזר הערבי. ראשי הערים שאין בהם היום מרכזי הכוון באים ומבקשים שנפתח עוד. יש לנו – ואני אתייחס לזה אחר כך – עבודה משותפת עם משרד ה - - -

יש להם מחויבות לאיזה שלושה חברה לעבודה.

תראו, אנחנו מאד משתדלים - - -

אני ציני, אני מצטער. אני מכיר את התחום.

מאיר. זה בשעות הבוקר. זה עובר לו.

בסדר. ואני כן מזמינה, אני חושבת, את יושב הראש וחברי הכנסת, לשבת ולראות איתנו ובאמת לרדת פעם אחת - - -

אני הייתי במקום אחר והתרשמתי אחרת, אבל זה לא סותר במילה אחת את מה שאומר ידידי מאיר.

לא, ואני גם אומרת שיכול להיות שיש מקום כזה או אחר שלא עובד כמו שצריך. זה תמיד יכול לקרות. אז בהחלט זה עוגן מרכזי, וגם בהבנה שלנו ובבנצ'מרקים העולמיים, זו באמת הדרך הנכונה לעבוד עם מיקוד באוכלוסיות, עם יכולת לתת מענה- - -

ניצה קסיר מבנק ישראל, שעמדה בראש הוועדה הזו ויודעת כל פסיק שם.

זהו, אז זה באמת עוגן שהוא מאד מרכזי ונותן גם מענים קהילתיים וגם מענים לפרט וגם עבודה עם מעסיקים. בואו נתקדם הלאה כדי לראות כמה תכניות ספציפיות בקבוצות יעד. זה כמובן לא כל העשייה שאנחנו עושים, אבל נניח בחברה הערבית. מעבר לפעילות שתיארנו, של מרכזי ההכוון, אנחנו משתדלים מאד לעשות פעולות למיצוי הפוטנציאל של ההון האנושי, כדי לאפשר באמת, כמו שאמרנו, קידום בכל הענפים הכלכליים ובכל המשרות.

בהקשר הזה, מספר דוגמאות ספציפיות. קודם כל יש לנו תכנית כבר רצה של שילוב מיעוטים בהייטק. זאת תכנית תלת שנתית שמוקדשים לה 10 מיליון שקלים. היעד שלה הוא להכניס לתוך תעשיית ההייטק 1,000 אנשים בני ובנות החברה הערבית. בשנה ורבע הראשונות לפעולה כבר הצליחו להשם בענפי ההייטק כ-370 מושמים. הרעיון הוא גם באמת לאפשר לאותם פרטים להיכנס ולפתוח דלת, אבל גם בהחלט לנסות לשבור ולפתוח באמת את הדלתות. כי ההייטק מגייס בשיטות אחרות. הוא מגייס בשיטה של חבר מביא חבר, ואם אין מספיק נט-וורקינג ואין מספיק כובד משקל בענפים האלה, מאד קשה להיכנס ואנחנו עובדים בזה. אנחנו עובדים עם שתי - - -

אבל ההמלצה היא 1,000 מדי שנה. לא סך הכל.

כן. אני אומרת, אבל יש כאן פריצה של דרך ואני חושבת - - -

אני מסכים. ההתחלה היא תמיד יותר איטית.

370 בשנה זה יפה.

כן, זה עובד יפה.

בשנה ראשונה זה מאד מרשים, אבל רק אני מזכיר שזה 1,000 בשנה.

אוקיי. היעד הוא בהחלט זה. אני יכולה להגיד שבענפים של ההייטק באופן כללי - 6,000 אנשים מהחברה הערבית. כך שכשאנחנו שמים יעד של 1,000 לשלוש שנים, יכול להיות מאד שצריך יותר, אבל זה בהחלט יהיה משמעותי ואחר כך אנחנו נוכל להמשיך בזה.

מה גם שענף ההייטק מתפתח מאד ביישובים הערבים.

נכון, נכון. אנחנו יוצרים כמשרד הכלכלה ומסייעים ליצור גם אקו-סיסטם.

וזו פלטפורמה מדהימה להמשיך.

נכון. שאלת מה עושים. אנחנו בעצם פועלים וחילקנו את המדינה לצפון ולדרום. יש שני זכיינים – איט-וורקס וצופן שעובדים איתנו. הם זוכים במכרז.

נט וורקס?

איט-וורקס וצופן, שיש להם התמחויות גם עם עבודה עם האוכלוסיות הרלבנטיות, אבל גם התמחות בעצם עם עבודה עם התעשייה הזאת והמאפיינים שלה. אנחנו בעצם פועלים בשני צירים. אחד זה לעבוד עם המעסיקים, לפתוח את הדלת ולראות מה הם רוצים ולמצוא להם את האנשים; ושתיים, בעצם לוקחים את האנשים עם הפוטנציאל שלמדו את התחומים הרלבנטיים מתוך האוכלוסייה הערבית.

במקרים שצריך וצריך, אנחנו מפעילים גם קורסים כדי לתת באמת את התוספת הנדרשת להכשרה ואז משלבים אותם בתחומים האלה וזה בינתיים בשנה ורגע האחרונות עובד מאד מאד יפה. יש לזה הד חיובי ואני מסכימה שיש גם עוגנים, למשל בנצרת שהולכים ונבנים, וזה מאד מאד משמעותי.

אגב, זה לא משמעותי רק למלחמה בעוני ורק לחברה הערבית. זה משמעותי גם לתעשיית ההייטק שמשוועת היום לידיים עובדות, מיומנות בכישורים גבוהים, ואין ספק שאחד מהמקורות זה האוכלוסיות שלא נמצאות בה היום. גם חרדים וגם ערבים וגם נשים ואנחנו פועלים גם בהקשרים האלה, כדי לפרוץ כאן את כל הדלתות שאפשר.

הצטרף אלינו ואני מציין כי הוא חדש, אחרת לא הייתי מציין, נציג האוצר – מורן.

אנחנו פועלים להכוונה להשכלה גבוהה. אנחנו חושבים שאגב נדרשת הכוונה לא רק במגזר הערבי, אבל אין ספק שבמגזר הערבי, מכוח החלטות ממשלה, אנחנו פועלים לתת הכוון. כאן יש תכנית, איזה שהוא פיילוט שבאים ומפתחים - אנחנו ביחד עם המועצה להשכלה גבוהה. הם פועלים בשלב הזה יותר בבתי הספר, אנחנו פעלנו יותר עם האוכלוסייה שהיא כבר מעבר לבתי הספר כדי להכווין ללימודים גבוהים בתחומים באמת נדרשים, שיש בהם אחר כך אופק תעסוקתי. במסגרת התכנית הזאת כבר התחילו ללמוד כ-350 סטודנטים בשנת הלימודים האחרונה, שעברו תהליך של הכוונה. כלומר כדי באמת לנסות ולתת כלים נכונים בלימודים האקדמאיים ואחר כך לטפל בעצם במי שיוצא ולסייע לשלב גם אקדמאיים.

דבר אחרון, תכניות ייעודיות למגזר הבדואי – אשבל – כדי להכניס הנדסאים בדואים. ראינו שיש נשירה מאד גדולה והתכנית מטפלת בזה.

בואו נתקדם כדי לקצר ולתת טעימות. תעסוקת חרדים- שוב, מעבר למרכזי ההכוון, דגש מאד מאד גדול על הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות. אתם יכולים לראות כאן את הנתונים. מדובר במאות אנשים שלומדים הנדסאות או הכשרות מקצועיות ועוד, גם בשוברים וגם בהכשרות ממומנות. גם בסמינרים, בלימודי הנדסאות לנשים. אנחנו מטפלים גם בקידום יזמות. נפתח לאחרונה מרכז יזמות בבני ברק. אנחנו חושבים שזה חלק מהיכולת לתת לאנשים. לא רק, אבל למי שמתאים ומעוניין. יש לנו תכניות בגיבוש - - -

מודיעין עלית - - -

נכון, במודיעין עלית יש מרכז יפה.

זה הדבר הכי טוב שראיתי. היית שם, אלי? מקסים.

בכלל במודיעין עלית המצב קשה, אבל יש דברים - - -

מרכז להעצמת נשים.

ממש לאוכלוסייה החרדית. פועלים שם בדיוק במרכזי מפתח.

זה בזכות המנהיגות המקומית.

יוצא מן הכלל שם.

ובאמת תכניות בגיבוש. יצאנו במספר קולות קוראים, שילוב חרדים בשירות המדינה, שזה דבר שהוא משמעותי. שילוב חרדים בהייטק. קיבלנו עשרות הצעות, אנחנו ממפים אותן עכשיו, כדי שכמו שאנחנו פועלים במגזר הערבי נפעל גם בנושא הזה.

טעימות נוספות מהפעילות - - -

בכלל במגזר הערבי בנושא הזה ספציפית, בתכנית החומש, שהממשלה אישרה, יש פה תכנית מאד כבדה, מאד מיוחדת. אני שוב חוזר, הניתוח הוא לטובת- - -

הכלים והעשייה.

התרבות והפתרונות המוצעים לאותה קבוצה תרבותית.

נכון, נכון. תעסוקת אנשים עם מוגבלות – זאת עוד קבוצת אוכלוסייה שאנחנו שמים אותה כיעד וכאן פועלים במגוון כלים. יש כלים שוטפים שאנחנו מפעילים למימון התאמות למעסיקים, לשכר מינימום מותאם, למרכזי תמיכה למעסיקים ופורטל משרות, ככה שייפתחו כמה שיותר משרות עבור אנשים עם מוגבלות. אנחנו עובדים ומובילים ביחד עם משרד הרווחה והמשרדים האחרים הרלבנטיים, תכנית ממשלתית. אנחנו בדיונים כרגע עם האוצר. אני מקווה שהיא תבשיל, כדי שגם כאן, כמו בחרדים ובערבים, תהיה לנו תכנית רב שנתית שבאה לסנכרן את הפעילות הממשלתית, לשים יעדים ברורים ולהפנות באמת את המאמצים ואת התקציבים כדי לעמוד ביעדים שאנחנו נגדיר.

סתם שני דברים יפים. מרכז ההכוון שנפתח, שהוא חדש ודיברו עליו הרבה שנים, שהוא בעצם פיילוט, פעילות לשנתיים ב-20 מיליון שקלים, כבר ממש בחודשים האחרונים – הוא פועל כחודשיים – כבר הגיעו לדעתי כ-300 אנשים והם מקבלים שירות.

ועוד דבר חדש ונחמד שאנחנו עושים ואני חושבת שממנו נוכל ללמוד, זה איזה שהוא פיילוט ביחד עם הקרנות של הביטוח הלאומי, מיזם משותף של השאלת ציוד למעסיקים. כי אנחנו אמנם מממנים התאמות, אבל א' יש עצמאים וב', לפעמים אדם רוצה לראות אם זה נכון או לא נכון וזה מה שהוא צריך, כי אחר כך זה עולה עוד משאבים. אז אנחנו פתחנו והמפעיל הוא יד שרה. ככה באותו רעיון כמו שמשאילים ציוד לצורכי בריאות, לנסות להשאיל ציוד לתקופה של מספר חודשים, כחצי שנה ללא תשלום, כדי שיוכלו להתנסות, כדי לנסות לפתוח כמה שיותר דלתות ואפשרויות למי שמעוניין להציג.

כלומר הם מקבלים לחצי שנה ואחרי זה הם מתכוונים לרכוש?

תראו, אחר כך תלוי במעסיק ובכללים ובתקנות. אנחנו גם עוזרים בסיוע של מימון לפי הכללים שיש לנו. אז לחלק אנחנו בהחלט מסייעים וחלק יכולים להשאיל, אבל יש כאן באמת פעילות ענפה.

יפה מאד.

בנושא של ההכשרה המקצועית, אנחנו דיווחנו בוועדה הזאת, אבל חשוב לי להגיד, גם בראי של היציאה מהעוני. אפשר לראות שהשנה הזאת מבחינתנו היא שנת מפנה. היא גם שנת מפנה שהייתה בהיבט ההשקעה של המשאבים. אפשר לראות ביחס לשנים האחרונות גידול במשאבים שאנחנו מקצים ומקדישים לטובת ההכשרה המקצועית במדינת ישראל וזה דבר מאד משמעותי. עלייה דרמטית של מעבר ל-100 מיליון שקלים. ולא פחות חשוב מזה, זה גם מגוון כלים. אז אם תראו בשקף הבא, תוכלו לראות שאנחנו פועלים - - -

אני רוצה להגיד לכם שקיבלתם תוספת בזכות הדו"ח. הדו"ח עשה את שלו רק בזה שכבר התחילו להגדיל סעיפים, כמעט בלי לשאול את המשרד הרלבנטי.

מצוין. זאת הייתה הכוונה.

פה ההמלצה הייתה חד משמעית, תוספת של 120 מיליון שקלים להכשרה מקצועית וגם סכום כמעט דומה לנושא של האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

עכשיו אתה מבין למה פחדו מהדו"ח.

חברה, אני אומר לך, מאיר, אתה לא יודע מה עשית, גם אני לא, אבל - - -

מה עשינו? משנת 1948, מאז שהמדינה הוקמה, לא היה דו"ח שיכול להוות אבני דרך.

יש פה טבלה ממש עם מספרים. היא לא אין סופית. אם עושים את זה, אז מתחילים להניע איזה גלגלים שקשה לתאר אותם. זה מה שתבינו. אני לא עושה פרסום לדו"ח וודאי לא לנו, שנכנסנו לזה. זה רק אומר שאם לוקחים דו"ח ברצינות, יש לו השפעה ואם מצליחים בקונסטלציה שהיא - מותר לי להגיד פוליטית היום – אפשר יהיה להוציא לפועל דו"ח. אין דבר כזה. ואל תהיו בספקות כאלה - - -

ספקנים.

ספקנים, שפתאום אתם אומרים מה אתה עובד בשביל דו"ח. תעבדו בשביל דו"ח, חברה. אני עשיתי את זה בגללו בגיל 69. הייתי צריך ללכת להיות פנסיונר בגיל כזה ותראו איפה הסתבכתי. אבל זה אומר כן שאפשר לקחת, אבל בתנאי שהדו"ח יהיה מאד מעשי וקונקרטי, שלא יישאר בתיאוריה. באמת תודה שאת מלהיבה אותנו. תמשיכי.

אז אפשר לראות שאנחנו לא רק הקדשנו משאבים, אלא אנחנו גם הגדלנו את הפעילות וגם אנחנו משנים את כלי ההכשרה, כדי שהם יהיו באמת יותר מותאמים לצרכים של המשק ולמעסיקים. אפשר לראות תוצאות כבר. אפשר לראות שיש לנו רק בחצי שנה האחרונה, כשאנחנו מסתכלים אחורה, למעלה מ-2,000 הכשרות בקורסים מתוקצבים, כלומר שממומנים על ידינו. יש לנו גידול של 20% בהיקף המוכשרים בהשוואה לשנה קודמת. תקצבנו גם כבר באותה חצי שנה כ-2,000 שוברים וזה בנוסף בעצם להכשרות המקצועיות, מה שנקרא העסקיות. זה אומר שאנחנו הרגולטורים שלהם. לא מממנים אותם, אבל בהחלט קובעים את תכנית הלימודים, בוחנים ונותנים תעודה ממשלתית, ששם בחצי שנה האחרונה היו למעלה מ-17,000 אנשים מוכשרים.

רק מילה על ההכשרות המקצועיות, שזה בעינינו אחד מהדגלים המרכזיים והתשתיות המרכזים של ההכשרה בהון אנושי. אנחנו עובדים באמת על שינוי מאד מאד גדול של הכלים. יוצא ממש בימים אלה נוח מחודש של קליטה במפעל, שמאפשר באמת הרבה יותר גמישות והתאמה גם למעסיקים בכלל, אבל למעסיקים קטנים ובינוניים בפרט. OJT, שנחשב לג'וב טריינניג. אנחנו בפיתוח מודל מאד מאד משמעותי ודיווחנו על זה כאן בוועדה, של מודל של חניכות, המודל השוויצרי. זה ממש נמצא בפיתוח ביחד עם הג'וינט והאגף להכשרה מקצועית.

יש ביקוש נורא גדול וצמא, אפילו מצד המעסיקים שאנחנו חשבנו בהתחלה שיהיה קשה, שרוצים לקפוץ על העגלה וזה מכריח ובעצם מחייב גם אותם למעורבות הרבה יותר גדולה בהכשרה וזה מחייב גם אותנו, כל הדברים האלה, כמשרד ממשלתי, לשנות מאד מאד את אופן העבודה שלנו. כלומר היום האגף להכשרה מקצועית בכלים האלה, נדרש לרספונסיביות וגמישות הרבה הרבה יותר גבוהה.

אז זו תחילת הדרך, יש כאן עוד הרבה הרבה מה לעשות גם בבית פנימה וגם מחוצה, אבל בהחלט אנחנו שמנו לעצמנו את זה כיעד ואנחנו עובדים על זה הרבה ומקדישים לזה הרבה, כדי שבאמת השנה הזאת, ואני חושבת שכבר אפשר לציין אותה כשנת מפנה. יש עוד הרבה כברת דרך לעשות, אבל בהחלט, אם אנחנו מסתכלים בפרספקטיבה של שנים אחורה, יש שינוי מאד משמעותי בנושא הזה.

מה שאת אומרת לנו זה – קח משרד, תוציא ממנו את השר – תן לפקידים לעבוד – הוא יותר טוב.

אני לא אמרתי את זה. אני חושבת שמכל השרים האחרונים, גם הנוכחי וגם הקודמים, תומכים במאמצים האלה.

כן, אני רוצה לשאול אותך שאלה, ברשותך. תגידי כמה מילים בבקשה על מגוון ההכשרות שאתם מציעים.

אוקיי. אנחנו בעצם מציעים מגוון רחב של הכשרות בכל הענפים הכלכליים במשק. אפשר לראות את זה בפילוחים שונים. כשאתה לוקח קורסים עסקיים, לצורך העניין, שאנחנו לא מממנים אותם אבל אנחנו בהחלט נותנים את תכנית הלימודים ואת התעודה לאחר בחינה בסוף, אפשר לראות באמת קורסים שנקרא להם יותר רכים. יותר תחומים של מינהל עסקים או הנהלת חשבונות או קורסים של מחשבים ודברים כאלה.

כשאנחנו שמים את התקציבים שלנו – ואני רגע שמה בצד את השוברים – אני אתייחס לזה, אבל תקציבים של הכשרות מממונות, אנחנו משתדלים לכוון חלק גדול מהם להכשרות במקצועות נדרשים, שהם גם תשתית כבדה. מתכת, חשמל, אלקטרוניקה, גם מחשבים. השוברים זה איזה שהוא ייצור ביניים, לצורך העניין. כי מצד אחד זה מימון ממשלתי ומצד שני יש כאן הרבה הכוונה של הפרט, של מה הוא מעוניין. ואז שם אנחנו רואים עוד פעם קורסים שחלקם יותר רכבים, אבל גם בענפים של מחשבים.

אני כן אגיד כאן, אנחנו גם הצגנו את זה בוועדה - - -

אני עוד לא שמעתי את המילה בתחום הבנייה.

אז אתה צודק שלא שמעת ואני אתייחס.

כי יש לנו ועדה נוספת, בוועדה שמתעסקת בבטיחות בבנייה, והבעיה זה הכשרת האנשים.

אז אני אתייחס כאן. בנושא של הבנייה, שני דברים. א' יש לנו הסכם - - -

לרבות הכשרתם מבחינת הזהירות והבטיחות.

בוודאי, בוודאי.

אז בהקשר הזה אני אציין שני דברים. אחד, אנחנו נמצאים היום בהסכם עם התאחדות בוני הארץ, בהיקף של כ-80 מיליון שקלים שאמור בעצם להכשיר כ-2,000 עובדים לבניין. ההסכם הזה היו לו חבלי לידה קשים כבר לאחר החתימה שלו. המציאות שנגלתה גם לעינינו וגם לבוני הארץ, מבחינת תשתיות בהכשרה והרצון, נדרשו לו הרבה חסמים, אבל עשינו שם בעצם את כל ה - - -

אני שומע בוני הארץ, זה נשמע לי כמו ארץ נהדרת, בוני העולם.

זה השם שלהם. התאחדות הקבלנים.

ככה הם נקראים?

כן, זה התאחדות הקבלנים, אבל זה השם שלהם.

תשמע, יש להם 13,000 אתרים. מי יכול להתחרות איתם.

כן, בוני עולם.

זה כן התחיל. ממש בחודשים האחרונים כבר נפתחים קורסים. תראו, ההסכם הזה שיש לנו איתם נוגע לשני דברים. רגל אחת זה באמת המימון של ההכשרה ורגל שנייה,לא פחות חשובה, זה תקופה משמעותית, שאותם אנשים אמורים לעבוד, כשאנחנו קבענו בעצם את השכר. השכר אמור להתחיל בכ-8,000 שקלים ולעלות ל-9,000 שקלים, כשיש לו בתחילת הדרך סבסוד מתוקף אותו הסכם ממשלתי מאד גדול, ולאט לאט הממשלה - - -

מה ההכשרה הכי ארוכה?

אלה הכשרות יחסית קצרות, זה 3-4 חודשים.

12 חודשים?

לא, לא, ההכשרות האלה הן כ-3-4 חודשים.

לא, אבל מה אתם מאפשרים?

אה, בסך הכל?

כן.

כן, הכשרות מקצועיות, לא הנדסאים, שזה מגיע לבין שנתיים לשלוש שנים לימודים, הכשרות מקצועיות הן עד שנה. זה בדרך כלל בקורסים היותר כבדים 6-8, 10 חודשים, אבל הן מגיעות עד שנה, זה הכלל. למי שלומד כמובן בצורה מלאה, לא חלקי ופורש את זה.

אני כן אגיד שהתכניות החדשות - - -

רק הערה. אנחנו נעשה את זה עם הצוות של חברי הכנסת שעוסקים בענף הבנייה, חאג' יחיא, אייל בן ראובן ואנוכי. אנחנו לקחנו את זה באופן שיטתי. אנחנו נרצה לשבת אתכם על המקצועות בנושא של הבנייה.

זה בשמחה רבה. זה הסכם אחד. ודבר שני, יש החלטת ממשלה שעדכנו אותך, שמדברת באמת על פריון בענף הבנייה, ושם יש גם החלטה על הקצאת משאבים לבנייה יותר מתועשת לתחומים האלה בעצם, והכשרת האנשים גם לתחומים היותר מתקדמים בענף הזה.

חברה, השאלות זה לא בלעדיות רק של מאיר ושלי, אתם יכולים.

אז אני רק ארוץ על שני השקפים הנוספים ואז.

יש לי שאלה.

כן, בבקשה, בבקשה.

רציתי לשאול על הקריטריונים של הכשרה.

סליחה, יש מנהג בפרוטוקול שאומר שאתה צריך להגיד את השם, אם יש לך תפקיד, ולדבר למיקרופון. זה הכי חשוב לדבר למיקרופון. בלי לשבור אותו.

בסדר גמור. אני חוסאם חליילה, מסכנין, עובד סוציאלי במרכז עוצמה.

הנה, זה גם עבודה של מאיר. זו המלצה של הדו"ח.

העבודה שלנו מתמקדת במיצוי זכויות ושילוב אנשים בתעסוקה. יש לנו מרכז ראם שהוא מרכז הכשרה מקצועית. רציתי לשאול, נתקלנו בהמון בעיות עם המוסד לביטוח לאומי, שאנשים שמקבלים קצבאות הבטחת הכנסה לא רשאים ללמוד לימודים אקדמאים. יש לנו אנשים שקיבלו מכתבים על חובות - - -

הייתה הצעת חוק שלי ודחו אותה לצערי. כן, אני מכיר.

אולי היא תחזור במתכונת אחרת.

בסדר, תיקחו, תחזירו אותה באיזה מתכונת.

אז אנשים שמגיעים למרכזי הכשרה מקצועית ורוצים ללכת ללמוד לימודים, הם נמצאים במעגל העוני ואומרים להם לא, אתם לא יכולים ללכת ללמוד בגלל שאתם מקבלים קצבה - - -

בתנאים מסוימים אומרים כן וברוב התנאים אומרים לא. אבל בהחלט אתה צודק. זו נקודה מאד כואבת.

אז איך אפשר לעזור לאותם אנשים לצאת ממעגל העוני?

אנחנו מנסים להתמודד ברמת חקיקה ונעשה את זה. אנחנו עוד לא עברנו את המשוכה של האוצר ואנחנו לא נרים ידיים, כי במקרה בראש המשרד הזה יש חבר. אז אנחנו נפעל בהתאם, אבל אתה צודק. זה כאב גדול של הרבה שנים. אתה צודק. נתמודד עם זה. לא נרים ידיים.

בבקשה, רן, שלא תגיד שבגלל שאתה חבר שלי אני לא נותן לך את רשות הדיבור.

קודם כל אני בהחלט חייב להגיד שרואים שינויים. ראינו את זה גם בדיון שהיה על משרד הרווחה וגם בדיון היום. יש לי כמה שאלות ודברים שעוד לא מובהרים לי.

אוכלוסיית העובדים המבוגרים - 45 פלוס - לא זוכר איך היא באה לידי ביטוי בהקשר הזה בדו"ח. אני לא ראיתי הרבה נתונים על הנושא של השילוב שלה בעבודה והוא שילוב קריטי, כי אנחנו יודעים שככל שאנשים מתבגרים, אם הם מחוץ לשוק העבודה, רמת ההכנסה שלכם הולכת וקטנה. הם צפויים להגיע למצב של עוני וזה דבר בעייתי.

הדבר השני זה שאלה לגבי הנושא של מימון השוברים וההכשרה המקצועית. האם האנשים שמקבלים שוברים או עושים הכשרה מקצועית, צריכים לשלם ואחרי זה הם מקבלים כסף החזר, או שהתשלום מבוצע ישירות למעסיקים, כדי שאנשים לא יוותרו על הכשרות בגלל שאין להם יכולת לעשות את מימון הביניים.

הדבר האחרון, כרגע לפחות, זה הנושא של מיצוי זכויות במרכזי ההכוון. אני חושב שאחד הדברים הטובים שיכולים להיות ובכלל שיצא מהוועדה, זה הנושא שמיצוי זכויות עלה למעלה. ואני הייתי מציע וגם הגשתי לך בזמנו הצעה בנושא הזה, לעשות פעולות של מיצוי זכויות שלא קשורות לתעסוקה, לאנשים שמגיעים למרכזי ההכוון. כי בצורה כזאת, התמריץ לצאת לעבודה בידיעה שיש מיצוי זכויות ויש פתרון של בעיות כלכליות ואחרות שמונעות מאנשים להשתלב בשוק העבודה, פשוט יהיה הרבה יותר גבוה, שאנשים באים ואומרים – מלבד ההכשרה המקצועית, מלבד היכולת לצאת לעבודה, גם יש מישהו שעוזר לי במיצוי הזכויות שלי ומאפשר לי ללכת לעבודה בראש שקט, בידיעה שלא אקבל טלפון מהמעסיק שיגיד רגע, אני לא יכול לקבל אותך לעבודה כי הטילו עליך עכשיו פתאום עיקול על המשכורת או כל דבר אחר.

ואני מציע עוד פעם, לשלב את הנושא הזה של מיצוי זכויות במרכזי ההכוון.

כן, בבקשה.

אתה רוצה שאני אתייחס עכשיו או אחרי שהיא תסיים?

אני רוצה לתת לך אחר כך את רשות הדיבור, מפני שאת מייצגת גוף, משרד עם הגישה הזאת.

נכון, אני רוצה לענות על כל ההערות. אני בשביל זה נשארת לסוף.

אז בסוף, אוקיי.

אז אני אסיים באמת.

אז זהו, אז אני מעדיפה שהיא תסיים.

ממש דקה.

אוקיי, היא תסיים. סליחה, נחזור אליך.

אז אני אולי רק אגיד - - -

מפני שחברה שלנו ממשרד הרווחה נאלצת לעזוב אותנו בעשר.

אז כדי רק להקדים לשלי, אז שני דברים כדי לסיים את הסקירה ואחר כך אני כאן כדי לענות על גם שאלות, אין שום בעיה.

לנושא הבינוי, הייתה המלצה בדו"ח באמת על הקצאת משאבים, אבל לפשט את נוהל הבינוי. הדבר הזה בוצע. בסוף שנת 2014 כבר היה לנו נוהל - - -

הבינוי בנושא מעונות יום.

מעונות יום לגיל הרך, כן. לקראת סוף שנת 2014 יצא נוהל בינוי אחר, חדש, פשוט יותר, ידידותי יותר, לא בירוקראטי כפי שהיה בתמיכות שהיו עד אז, שבאמת אפשר לנו לעשות הקצאות ואנחנו רואים את היכולת בשטח.

מאז, בעצם בשנה וחצי האחרונות, אנחנו כבר הקצנו 500 מיליון שקלים, שמצטרפים בעצם ל-600 מיליון שקלים שהוקצו לפי הנוהל הישן, ומה שעשינו עם אותם 600 מיליון שקלים שאי אפשר היה ליישם אותם, כי באמת הבירוקרטיה לא רק הקשתה על הגורמים בשטח גם עלינו, הסבנו אותם לנוהל החדש. אנחנו מקצים את ההקצאות החדשות למגזרים ייעודיים. אנחנו הגדלנו את שיעור ההשתתפות שלנו כממשלה במימון – גם את העלות שאנחנו מכירים בה וגם את שיעורי ההשתתפות שלנו, גם לרשויות חלשות וגם לעודד בנייה מהירה.

התוצאה היא שאנחנו רואים ממש גידול בקצב - - -

כמה ילדים יש בפנים תכל'ס?

אז אני אגיד ככה: קודם כל תזכרו שלבנות, ורק התחלנו - - -

אני יודע את הכל. אני יודע, אני בניתי מספיק בחיים שלי.

אז תכלס, אנחנו ב-500 מיליון שקלים האלה הקצנו, יכולנו להקצות כסף - - -

לא, השאלה שלי היא פשוטה. כמה מעונות יש ילדים בפנים?

היום יש לנו כ-1,900 מעונות שיש בהם ילדים.

לא, בתוך התקציב.

בבינוי אנחנו הקצנו – ותזכרו, לא הכל היה בשנה וחצי – אחד היה בסוף שנת 2014, אחר כך היה לקראת סוף 2015.

בזכות החלטת טרכטנברג – 1.2 מיליארד למעונות. כמה מעונות פועלים?

כרגע הקצו להם 300 מעונות לבינוי, כשכבר עכשיו, מתוך אותו בינוי, כשתזכרו שהפעימה הראשונה הייתה לפני שנה וחצי, כבר 19 פועלים עם סמל, עוד 11 נמצאים בקנה.

כמה אתם מקצים לכל מעון, 400,000 שקלים?

לא, לא. כמה כסף?

לא, כמעט 4 מיליון.

כן.

הבינוי הוא עד 3.5 מליון שקלים. תלוי קצת בקרקע וכו'. אז הסכום הבסיסי הוא 2.8 מיליון שקלים ומאפשרים גידול לפי התנאים בקרקע.

בלי מצ'ינג, בלי שום דבר?

כמעט ולא. כלומר, אנחנו יכולים להגיע למי שבונה מהר ל-100% ואם לא, לרשויות חלשות זה 95%. כן אני חושבת שצריך להגיד כאן גם שאנחנו מקצים את הקצאה גם בהתחשב בחוזק של הרשות. יש לנו תקציב ייעודי לרשויות ערביות של 25% מההקצאה, לחרדים 15% מההקצאה. לאשכולות החלשים – 1-4, סוציו אקונומי של הלמ"ס 1-4, 10% מהקצאה והיתר לאוכלוסייה הכללית.

אתם נותנים פריבילגיה לרשות חזקה.

למה?

כי ככה את אמרת. רשות שבונה מהר מקבלת 100%. רשות ש - - -

לא, אז אני אומרת, מאחר שעוד לא חלף אפילו הזמן כמעט של הבינוי המהיר, אני לא יודעת להגיד - - -

יש לי הצעה. את הנושא של המעונות, תרשו לנו לעשות אחרי השעה 10. בואי נבקש משלי. איך אני בשבילך היום? תראי איך אני מתנהג יפה.

רגע, רק עוד דבר כדי להעביר לשלי. על אכיפת חוקי עבודה, זה השקף האחרון.

לא, לא, אנחנו נחזור להכל.

אז אני רק רוצה להגיד משהו על שלי ועל משרד הרווחה. אחת המלצות בדו"ח הייתה לחזק את שיתופי הפעולה עם המשרדים השונים.

אה, זה מה שרציתי.

נכון. ואני חושבת שהמצב שהיה בינינו בכתיבת הדו"ח, תוך כדי, אתה ראית את החיכוכים ואת הפערים שהיו ואת חוסר ההסכמות, ומה שאנחנו עשינו בצורה משותפת - - -

זה מה שהוא אמר. זה מה שגרם לחבר שלנו, צבי אקשטיין להזניח אותנו באמצע.

יכול להיות. את זה אתה יודע. מה שקרה כתוצאה מזה, זה שאנחנו – איך להגיד - לקחנו את עצמנו ממש ברצינות ובידיים, בהסכמות גם ביני לבין מנכ"ל משרד הרווחה וגם בעבודה משותפת מאד מאד יפה של כל הצוותים, ושלי בהחלט שותפה מרכזית, ואצלנו דפנה וכל האנשים שעוסקים בקידום האוכלוסיות. יושבים ביחד ואני חושבת שבשנה-שנה וחצי האחרונות יש באמת שינוי מאד מאד משמעותי.

השפה היא משותפת, היעדים עובדים ביחד. אנחנו עושים פעולות משלימות. אנחנו הכנסנו את משרד הרווחה להיות בתכניות של הגופים המפנים למשל לשוברים. את הסטנדרט של מה זה השמה ומה אנחנו בודקים ביחד – הגדרנו. כל הפעילויות הנוספות שאנחנו עוד מתכננים, אנחנו חושבים שצריך להיכנס הרבה יותר חזק למעסיקים. הם יעבדו ביחד ויתנו שירות גם למרכזים ולפעילות של משרד הרווחה ואני אשמח ששלי תוכל להציג ולחזק את זה.

טוב, אז קודם כל אני שותפה למה שאומרת מיכל. שלי נורדהיים, משרד הרווחה. אני אחראית על נושא התעסוקה במשרד. אני מנהלת שיקום תעסוקתי אמנם, אבל אני אחראית גם על תחום התעסוקה במשרד.

מה הטייטל בדיוק?

מה?

את לא אחראית על תעסוקה. זה אין, בשלב זה.

אצלנו במשרד אני אחראית.

אבל מה זה אחריות על תעסוקה? מה הטייטל של השירות שלך?

אני אנסה להסביר את הרקע.

מה הטייטל, שוב, אני חוזר.

הטייטל שלי הוא מנהלת שירות מקצועי תעסוקתי, אבל אני גם ראש מנהלת התעסוקה אצלנו במשרד.

יש מנהלת כזאת?

יש מנהלת שהיא לא רשמית מספיק, אבל מה לעשות, אני לא מזניחה אותה, כי היא מאד משמעותית, כי אנחנו רצינו להגיע למצב שבו המשרד שלנו, בגלל שהיו כל כך הרבה תכניות מפוזרות וכל כך הרבה שירותים אצלנו שעוסקים בתעסוקה, לא הייתה מדיניות מוסדרת ואנחנו בזה יוצרים מדיניות מוסדרת גם אצלנו, מה שמאפשר גם שיתופי פעולה מול משרד הכלכלה, כי יש כתובת. יש כתובת אצלנו היום ואנחנו היום עובדים באמת בשיתוף פעולה.

אני כן רוצה, בכל אופן, לתת קצת סקירה על מה שקורה אצלנו בתעסוקה. קודם כל אני רוצה לומר שמשרד הכלכלה קיבל את החלטות הממשלה שהוא צריך להתמקד בעיקר באוכלוסיות שמנתה פה מיכל לפני. עדיין יש הרבה מאד אוכלוסיות שהן משפחות בעוני, פרטים בעוני, צעירים בסיכון, אנשים מכורים לשעבר ואני יכולה פה למנות את כל אוכלוסיית משרד הרווחה וכמובן גם אנשים עם מוגבלות, שהם נמצאים בעוני.

הם נמצאים תחת חסותנו ולמעשה אנחנו מצאנו לא פעם ולא פעמיים שהם נופלים בין הכיסאות והם לא מקבלים את השירות המתאים. וכשאתה שואל אותי מה זאת אומרת אחראית על התעסוקה, זה באיזה שהוא מקום הבנה שאם אנחנו לא נתחיל לעסוק באוכלוסיות שלנו גם בתעסוקה, הם לא יקבלו תעסוקה. כי הם לא מצליחים להתמודד עם המענים הקיימים.

אי לכך כמו אצלנו הרבה מאד תכניות. רובן היומאד אינטנסיביות ואני חייבת להגיד מאד ארוכות טווח וגם קצת יקרות, שזה בגלל שאנחנו עושים עבודה הרבה הרבה יותר מערכתית, שמשתמשת בכל הפסיליטיז של הרווחה, במטרה באמת להביא אדםלאיזה שהוא מצב שבו הוא מסוגל להתמודד בכלל עם הרעיון של לצאת לעבודה. ואני חייבת להגיד שאפילו אצלנו היו כמה תכניות שקצת עשו קרימינג. אוקיי, בואו נראה שיש לו קצת מוטיבציה וכו'.

אנחנו שינינו את הכיוון שלנו בשנתיים האחרונות. קודם כל אחד הדברים שעשינו זה הקמנו מרכזי תעסוקה. כמו שמיכל סיפרה פה על מרכזי ההכוון שלהם, יש לנו מרכזי תעסוקה, שאני חייבת להגיד שיצרנו פה שותפות עם משרד הכלכלה, ברמה הזאת שאם אנחנו פותחים מרכז תעסוקה במקום מסוים, הם מכניסים תכניות שלהם אלינו והפוך גם. זאת אומרת אם להם יש מרכזים של ריאן למשל, לאוכלוסייה הערבית, אנחנו ממש עובדים על נוהל שיתופי פעולה – איך אנחנו ניכנס לתוכם כדי שבאמת לא יהיו כפילויות, כי כפילויות זה קל מאד מאד להגיע אליהן.

אבל אנחנו מתמקדים באוכלוסיית רווחה. אוכלוסיית רווחה שהיא לא – סליחה שאני אומרת – לא גברים חרדים או נשים ערביות. כל אוכלוסיית הרווחה. ומרכזי התעסוקה שלנו אמורים לתת מענה לכל אוכלוסיית הרווחה. אנחנו שם נאלצים להתמודד לפעמים עם הרבה אוכלוסיות שאפילו אנחנו כמשרד לא תמיד טיפלנו בהן.

למשל אני אתן שתי דוגמאות. דוגמא אחת היא בתוךמרכז התעסוקה, שאנחנו הכנסנו עובדים סוציאליים תעסוקתיים. זה מקצוע שלא קיים בעולם. אנחנו בדקנו. לא קיים בעולם הדבר הזה, שהעבודה הסוציאלית לוקחת על עצמה את נושא התעסוקה. ואז יבוא חבר הכנסת מאיר כהן וישאל אותי – והתוצאות? אז התוצאות שלנו הן יותר איטיות, אני חייבת להגיד. אנחנו מטפלים לפעמים באוכלוסיות שהן בכלל לא מתקרבות לחשוב על לצאת לעבודה ואנחנו עושים איתן עבודה מאד אינטנסיבית כדי להביא אותם לשם, ואני חושבת שבזה יש חידוש גדול אצלנו.

למה לא עושה את זה עובדת סוציאלית משפחה? למה צריך לעשות, הרי את יודעת את דעתי על זה.

כי ההתמקדות שלנו היא בתעסוקה.

היא לא טובה ואני בטוח שבסופו של דבר לא יקרה כלום עם זה. אני נגד זה שעובדת סוציאלית תהיה. אנחנו רוצים לעשות מהפכה ולייצר עובדים סוציאליים שהם הוליסטיים, שהם מטפלים בהכל. אתם חוזרים לתפיסה שהיא לא נכונה. עובדת סוציאלית לתעסוקה ועובדת סוציאלית לנכה ברגל ימין ועובדת סוציאלית לנכה ברגל שמאל.

אני חושב שמספיק במה שמשרד הכלכלה עושה ושילוב נכון יכול לחסוך אמצעים ולשחרר עובדים סוציאליים למצוקה הגדולה. יש עכשיו ויכוח בינינו על זה שעובדים סוציאליים באים עם 200 תיקים. אז מה עושים? אז לוקחים עובדים סוציאליים ונותנים להם להיות עובדים סוציאליים לתעסוקה, שתאמיני לי, כשאני פוגש אותם, גם הם לא יודעים מה הם עושים.

לא, סליחה - - -

אז קודם כל אני מדברת על פרופסיה ספציפית מאד, שנמצאת בתוך מרכזי התעסוקה.

בסדר.

היא לא מחליפה את העובדת סוציאלית של המשפחה, ממש לא. היא עובדת בשיתוף פעולה איתו אבל היא ממקדת את העבודה שלה בתעסוקה, מכיוון שבסופו של דבר - - -

אז בשביל מה? מה זה ממקדת? אנחנו עשינו, אני ואלי עשינו תכנית של משפחות עם העובדות הסוציאליות שהן עובדות במשפחה. שאלי יספר מה אנחנו עשינו. מה, אנחנו צבענו את העובדת הסוציאלית – את תטפלי רק בתעסוקה?

קיבלו הכשרה.

קיבלו הכשרה, עבדו. תוך שנה, מתוך 50 משפחות בעוני, 42 הטסנו אותן למקום אחר. ולא פתחנו. הבעיה הגדולה שלנו כמשרדים היא שיש לנו נטייה, ברגע שאנחנו רוצים להתעסק עם משהו יש לנו נטייה בתוך הלב, ולא תמיד היא רעה או מכוונת בזדון, ישר להתחיל לפתוח. באתי עם התכנית של נושמים לרווחה, אני זוכר את מנכ"ל המשרד אומר לי אתה מקצה 100 מיליון, אמרתי כן. הוא אומר 80 מיליון שקלים צריכים ללכת לכוח אדם. אמרתי לו לא יהיה. לא יהיה. הוא אומר אנחנו נצטרך 100 עובדות סוציאליות כאלה, 50 עובדות סוציאליות כאלה, 60 עובדות סוציאליות כאלה – נגמר התקציב.

אז אני לא בטוח. הרעיון הזה, שמשרד הרווחה יטפל בעבודה הוא רעיון מבורך. אני מאלה שאומרים שיבוא היום ויחזירו את משרד העבודה, שיהיה באמת, את מכירה את זה, את ותיקה. היה פעם משרד הרווחה ומשרד העבודה. אי אפשר לנתק את זה. לדעתי צריך לחזור לזה.

אני חושב שזו טעות, אבל אני אשמח שבעוד שנה תבואו ותגידו שטעיתי. אני אודה בטעותי, אבל אני חושב היום שזה בזבוז של משאבים טובים.

לצערי העובדים הסוציאליים - - -

לא שמענו את העובדים הקהילתיים.

לא- - -

אז מה? אבל יש לכם כל כך הרבה חלק בתעסוקה אצלנו במשרד.

נכון, נכון. אבל אנחנו לא נשמעים. אנחנו הולכים לכיוון ש - - -

אני אומרת, יש לעבודה הקהילתית אצלנו במשרד חלק מאד משמעותי בתעסוקה. אני רוצה לומר לגבי התעסוקה והעבודה הסוציאלית – הרבה פעמים, וזה אחד הדברים שאנחנו רואים, החסמים לצאת לעבודה הם מאד מאד רחבים ולפעמים אפילו עמוקים והם צריכים לעשות שם עבודה שורשית. העבודה השורשית הזאת היא לא עבודה שמשרד הכלכלה עושה, אני מצטערת, עם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד למה שמשרד הכלכלה עושה. אנחנו עושים עבודה לפעמים טיפולית כדי להביא אנשים לעבודה והעבודה הטיפולית הזאת דורשת משאבים, מה לעשות? ואי אפשר שעובדת סוציאלית תתמסר.

כשאנחנו לוקחים עובדת סוציאלית תעסוקתית שעובדת ביחד עם העובדת של המשפחה, ואז, אם יש בעיות שקשורות במשפחה, העובדת הסוציאלית למשפחה מטפלת.

אבל זה בדיוק נגד המהפכה שהמשרד רוצה לעשות עם העובדים הסוציאליים. עובדת משפחה היא עובדת הוליסטית. המשרד הזה גם צריך לכבד את עצמו ולבוא למש/רד האוצר ולהגיד אני לא יוצר תקנים. אני לוקח את מה שיש לי ואני נותן לו הכשרה מיוחדת, ועם זה אתה יכול לבוא - - -

זה בדיוק מה שכתוב.

בדיוק. ועם זה אתה יכול לבוא ולהגיד אני רוצה עוד תקציבים להכשרות, לא תקציבים לעוד תקנים. אני רוצה תקציבים להכשרות ואז זה נשמע נהדר. אני חושב שאני מבין את אנשי האוצר שבאים ואומרים תשמע, כל פעם שנותנים לכם כסף אתם אומרים שאתם רוצים להשביח ואתם רוצים לעשות הכשרות, אבל כל פעם שנותנים כסף אתם פותחים וקולטים עוד עובדת סוציאלית לזה. אני חושב שזאת טעות.

צריך להשאיר את רוב המשאבים לתקציב גמיש ברשות העובדים הקיימים.

בוודאי.

זה מה שצריך ולפי הצורך לקבל הכשרה לאותם עובדים או לקבל תגבור נקודתי כזה או אחר ולא להגדיל - - -

כמה עובדות כאלה יש היום בכל מרכז?

בכל מרכז תעסוקה גדול - - -

כמה יש בכל הארץ?

זה לפי מרכזי התעסוקה. יש חמישה מרכזי תעסוקה כרגע, כשהוקמו שניים נוספים כבר בהקמה. במרכז גדול כמו ירושלים, תל אביב, חיפה, יש 3 עובדות סוציאליות תעסוקתיות. זה לא הרבה. הן מטפלות באוכלוסיית קצה מאד קשה, שאף אחד אחר לא מטפל בהם. תצטרכו להאמין לי בזה, שהיא באמת אוכלוסייה שלא מסוגלת להגיע להשתמש בשירותים הקיימים בתעסוקה, אפילו לא במרכז שלנו, שהוא מרכז של הרווחה. הן מתקשות להגיע לשם.

שלי, תרשי לי לחזור על הסיפור, של איך אתם הופכים חלק מהאנשים שבתוך המערכת, למומחים גם לנושאים הנוספים האלה, אחרת זה כל הזמן יהיה רק הגדלת כוח אדם ואף פעם לא יהיה משאבים להביא פתרונות אמיתיים לאוכלוסייה שזקוקה, כולל כשאנחנו המלצנו על תקציב גמיש, זה לא תקציב של משרות. זה תקציב שמיועד לפעילות. ואתם יודעים יותר מכולם, שלפעמים 10,000 שקלים – אני לא אשכח את הבחורה בדימונה, שאמרה תעזבו אותי מכל העובדים הסוציאליים, תעמידו לי הלוואה של 10,000 שקלים - - -

נכון. העסק שלה עובד עד היום, חי ועוד - - -

ואני רוצה לפתוח משהו. אז היא פתחה, אם אני לא טועה זה ציפורניים.

מכון לציפורניים.

אתה זוכר אותה?

היום זה מכון עם שתי עובדות. אלי יספר לכם, זה היה אחד הדברים הכי מדהימים.

מפני שבאמת בקרן הייתה הגמישות הזאת, לתת סכום, להעמיד סכום עם ליווי זמני, זה זמני. רק מתוך פחד שהיא תלך, תקנה בזה משהו אחר.

היום יש לנו תקציב. ברוב התכניות שלנו של המשפחות יש - - -

זה הכי חשוב.

יש לנו.

תשריינו כמה שיותר.

ברשותך, אני רוצה להתייחס לעוד כמה נושאים.

בבקשה, זה הזמן שלך.

הזמן שלי, אני יודעת, אז אני אעשה את זה בקצרה. אני רוצה לדבר על הנושא של ההכשרות המקצועיות שהוזכר פה בהרחבה על ידי מיכל. אני חייבת להגיד שהאוכלוסייה שלנו מאד מתקשה להשתמש בשוברים. אנחנו לא מצליחים למצות את זה, הרבה בגלל הסיבה שהם לא מצליחים לממן, או שהם לפעמים לא מתאימים בקריטריונים שלהם.

למשל אם אין להם מספיק שנות לימוד וכו', הם לא יכולים להשתלב בהכשרות הקיימות, דבר שמקשה מאד על האוכלוסייה שלנו ועוד במיוחד דווקא על האוכלוסיות הקשות ביותר, כמו אנשים עם מוגבלות, כמו צעירים בסיכון שלא סיימו בית ספר, ואין להם דרך איך להשלים שנות לימוד, כי אין פה איזה שהוא אמצעי שיכול לעזור להם במימון הזה. משרד החינוך גם לא בא עכשיו ויממן להם את זה כבר. אנחנו מתקשים מאד להשתמש בשיטה הזאת.

אני חייבת להגיד שאני קצת מושפעת, כי הייתי אחרי סיור בגרמניה, שהלכנו לראות את התעסוקה שם. למדנו הרבה דברים, יש לי הרבה מה לומר על זה. אחד הדברים זה באמת ההכשרות המקצועיות שדיברה פה מיכל על השיטה הזאת של הפרטנשיפ, של השוליות, שלומדים תוך כדי התנסות בעבודה. אחוז עצום מהאוכלוסיות שם מוכשר כך, כולל אנשים עם מוגבלויות ואנשים עם מוגבלויות אפילו קשות. הם הגדירו פשוט את התעסוקה, את המקצועות, את המקצועיות, ברמות הרבה הרבה יותר קטנות ולא או כזה או למשל אם אתה טבח או שאתה כלום. עוזר טבח, עוזר 2, עוזר 3, עוזר 4, ואז כל מיני אחרים יכולים להשתלב גם בהכשרות מקצועיות.

למשל אנשים עם מוגבלויות, שאני אמונה על הטיפול בהם, שהם לא מצליחים להשתלב בקורסים היום, אין להם סיכוי להתקדם. ואז הם יעמדו תמיד רק בעבודות הכי נמוכות. לא מצאנו לזה עדיין פתרון בכל הנושא של ההכשרות המקצועיות.

זה נושא טוב לדיון ביניכן.

כן, זה לא שלא דנו בזה. עוד דבר נכון שמאד משמעותי לדבר, זה באמת אנשים עם מוגבלויות. אני אדבר על זה בקצרה כי על זה אני יכולה לדבר שיחה שלמה. אנשים עם מוגבלויות שהם בעצם בתחתית, אנשים באמת בעוני מאד מאד גדול. הרבה מהם חיים בקצבת נכות ולא מצליחים להשתלב בעולם העבודה. יש לנו את הבעיה המאד מאד קשה הזאת של שכר המינימום, אותם שיכול להיות שהוא צריך להתחיל לדון בו ואולי פה המדינה צריכה להתערב, ולא להשאיר אנשים שעובדים משרה מלאה, באים יום יום ובסוף הם לא יכולים - - -

אנחנו דיברנו על זה במשרד, עם המנכ"ל והשר מודע לזה. אנחנו מצפים להצעת חוק של המשרד. אני יכול להיות אך ורק כך, זה לא יוזמה פרטית של חבר כנסת. זה הוכיח כמה שאנחנו אוהבים את הנושא ומבינים את מצוקתו, אבל את זה תעבירו. אם תביאו הצעת חוק שתהפוך להצעת חוק ממשלתית, זה הרבה יותר מעשי מאשר אם אנחנו נתחיל להיות מטורטרים מריצה זו ואחרת והיעילות של הריצה שלנו לא תהיה כמו החלטת המשרד. שהמשרד יתמודד. בין השאר אתם גם ממונים על הביטוח הלאומי, אל תשכחו את זה. למשרד יש אחריות מיניסטריאלית על הביטוח הלאומי וזה נגמר בדיון פנימי שלכם.

אנחנו, ודאי בוועדה הזאת ובאופן אישי אני יכול להתחייב גם בשם מאיר כחבר הוועדה ובשמי, להריץ את זה כמה שיותר מהר.

יפה. א' אני מברכת על זה.

זה חשוב. אבל זה באמת צריך להיות ממשלתי.

ודאי, זו הצעה ממשלתית. תעשו אותה. מה גם שבאמת הנושא של הנכים, בלי שאני אדליף משהו, לקראת התקציב הבא הוא נושא מרכזי במסגרת מסוימת. תנחשו אותה. תעשו את זה ומהר. עכשיו מתחילים הדיונים התקציביים, יסתיימו בנובמבר. יש לנו זמן לעבוד על זה.

אוקיי. נושא אחרון זה הנושא של הנוער. הנוער אמנם עוד לא יוצא לתעסוקה, אבל אנחנו סבורים - - -

למה לא?

אני מעדיפה שנוער יישב עדיין וילמד, אבל אני חושבת שחלק מה - - -

למה שהלמידה לא - - -

זהו, זה מה שאני רוצה לומר בדיוק. אני יכולה להגיד לך שהתכנית שאנחנו בונים, ונמצאת פה עמיתתי ממשרד החינוך. אנחנו עושים תכנית כבר מאד מאד משמעותית עבור נוער עם מוגבלות והיום אני רואה אצלנו במשרד יותר עולה - - -

אבל רק עם נוער עם מוגבלות. מה עם נוער רגיל?

רגע. זה מה שאנחנו עושים היום, שזה באמת כבר רץ. חסרים לנו תקציבים כדי להריץ את זה עם על כל הנוער עם המוגבלות. אבל היום אני מזכירה - - -

סליחה, על כל המה?

על כל הנוער. אין לנו מספיק תקציב היום להחזיק את כל הנוער, את כל התלמידים, שכולם ייצאו, כי אנחנו ממש מלמדים אותם תעסוקה כבר בגיל הזה, עם התנסות בשטח. כלומר שבאמת הם יוצאים עם כלים אחרים. אנחנו עובדים פה בשיתוף פעולה נהדר עם משרד החינוך.

אתם מעורבים עם משרד החינוך גם בתקופה שזה במסגרת החינוך המיוחד עד גיל 21?

גילאי 18 עד 21 וגילאי 16.

הייתה איזו תוספת?

הייתה החלטה שנפלה השבוע.

מה שאני רוצה לומר זה שדווקא בגלל שאני לומדת מהנוער עם מוגבלות, מה שעשינו ואני חושבת שבשיטות אחרות, לא משנה, זה לא בדיוק צריך להיות אותו דבר, אנחנו חייבים לעבוד גם עם נוער בסיכון, מכיוון שנוער בסיכון - ושאלה אותי כאן הגברת לגבי המפתנים - נוער בסיכון יוצא ואנחנו ראינו לאחרונה דווקא התייחסות לנושא גם בטלוויזיה לגבי נוער חסר עורף משפחתי, שיוצא החוצה. אין לו מסגרות ולא עושים לו הכנה לתעסוקה היום ואנחנו חושבים שצריך מאד להתחיל לשים דגש על זה וזה דבר שלא קיים היום - איך עושים הכנה לבני הנוער לא במפתנים. כי במפתנים הם דווקא נמצאים במסגרת טובה. הם נמצאים במסגרת. אני מדברת על אלה שאין להם מסגרת. יוצאים ללא כלים, ללא הכשרה, ללא הכוונה והם בעצם אמורים איך שהוא להתמודד לבד.

החינוך הוא חלק נורא משמעותי. עכשיו אני אקח עוד פעם דוגמא מגרמניה. שם נכנסים מבית ספר לכל האוכלוסייה- - -

תגידי את זה לשר שלך.

אוקיי. אני מספרת.

שנה שעברה הוא עשה את המהלך ההפוך, או עיכב מהלך. כן, בבקשה.

סיימתי, תודה.

יום טוב לך. לא שרוצים להיפרד ממך. אולי לשנות דעתך להישאר פה.

אם יש שאלה אני אשאר.

שמי דנה חוגרי מהמשמר החברתי. האמת שהשאלה שלי באה בתור מישהי שעבדה שנתיים במסילה כמדריכה שם, ואת אומרת בתוך מסגרת דווקא פחות צריך. אנחנו ניסינו, מנסים להראות - - -

דיברתי על המפתנים.

כן. אז נערות שניסינו קצת להוציא לעבודה, אלה שכן יכולות לגשת כבר לגישה בקהילה ושם באמת הרגשנו את החוסר המאד בולט בהכנה מקצועית ואני שואלת לגבי ההסתכלות על נערים ונערות שנמצאים במסגרות הסגורות, בהוסטלים, במקומות האלה, כי אני ראיתי נערות שבגיל 18 יוצאות ממסילה ועד שההוסטל לא התחיל לקבל עד גיל 21, לא היה להן לאן להגיע.

הוא אשר אמרתי. אני חייבת להגיד שדווקא בחסות הנוער, במוסדות שלנו, של ההוסטלים והמוסדות, התחלנו כן תכנית דווקא בשיתוף משרד הכלכלה עם שוברים. התחלנו ליצור להם קורסים והכשרה. מאד לא מספיק. אני אומרת לכם בפירוש, זה דבר שאנחנו צריכים להיכנס אליו. זה דורש תקציבים כמובן.

טוב. כן, בבקשה.

מיכל מארגון לתת.

מיכל, יש לך שם משפחה?

מיכל דלין פרימרמן, מארגון לתת.

היא כל הזמן אומרת מיכל, כי כששואלים אותה שם משפחה, אז - - -

היא בולעת אותו. אני לא הבנתי אותו. מה השם?

מיכל דלין-פרימרמן מארגון לתת.

דלין פרימרמן.

זה שם מלא ויפה.

לא בוחרים שם משפחה.

מה זה לא בוחרים? בחייאת דינק, מה זה פה?

רציתי לשאול שאלה, בהמשך לדברים של חבר הכנסת מאיר כהן בנושא יעדים מדידים, עד כמה אתם מציבים לעצמכם יעדים מדידים לאחוזי הוצאה מעוני, בעקבות ההתערבויות שהמשרד עושה?

אוקיי, עוד שאלה? איך החבר לא שואל? אני מחכה לשאלה שלך. זז שמאלה, ימינה. אני מיד חזור אליך.

אורי אלדר מהפורום למאבק בעוני. השאלה שלי היא למנכ"לית משרד הכלכלה. בפגישה הקודמת שהייתה פה עם משרד הרווחה, הועלה הנושא של הרשות למאבק בעוני, שתכלול את כל המשרדים הנוגעים בדבר, וכמובן משרד הכלכלה ביניהם.

ברשותך, זה לא שאלה אליה.

רגע, מה עמדת משרד הכלכלה בנושא של רשות משותפת כזאת?

חברה, יש לי הצעה. זה לא שאלה אליה ואני למד מהיכולות המחשביות והמקצועיות של מיכל.

היא עושה את החלק שלה והיא עושה אותו טוב.

אני היום ניתחתי מה שקרה לנו שלשום. שלשום ראיתם? אנשים באו לנאום נאום שלא שמעו את הדיון והלכו והיום הם לא חזרו כי הבינו שזה לא יעיל. אז אני מציע ואומר שהדיון הזה הוא מאד חשוב, כי הוא מתמקד בנושאים שנקבעו בוועדה מול משרד הכלכלה. בואו נישאר עם זה. זה עניין של מדיניות כוללת.

זה נושא-נושא.

כשנרצה להתייחס לדברים כאלה, זה יהיה בדיון האחרון, הרוחבי, ואנחנו נדבר על זה ותוכל להתבטא בנושא הזה. כן, גברת.

עדית לב, מרבנים למען זכויות האדם בפורום המאבק בעוני.

שליוותה את הוועדה.

שליוויתי את הוועדה. שאלה ראשונה היא דווקא משהו שקשור למה שכתוב בדו"ח, אבל הוא לא ממש מופיע בדו"ח, וזה העניין של הבירוקרטיה לקבל את הסבסוד במעונות היום. ככל שאנחנו - - -

זה כלול בדו"ח. כולל הטופס.

מה שאני יכולה להגיד על מה שקורה היום, זה שהבירוקרטיה היא ברמת הבלתי אפשרית. אם דובר פה קודם על זה שהשוברים מצריכים מימון ביניים, למעשה גם הבירוקרטיה הזאת מצריכה סוג של מימון ביניים וזה מאד קשה, ואני לא מדברת אפילו רק על הצורך למלא את הדברים ועובדה עכשיו הכל צריך להיות מוגש דרך המחשב. יש לי לא מעט אנשים שמגיעים אלי למרכז הזכויות בחדרה, רק בשביל השימוש במחשב כדי להגיש את הבקשה. זה נראה לי לא סביר ולא הגיוני שהם צריכים מחשב כדי להגיש בקשה, מחשב וחיבור לאינטרנט מהיר, כי החיבור לאינטרנט בבית שלהם לא הספיק.

בכלל, אני חושבת שצריך לעשות שם איזו שהיא חשיבה הרבה יותר מעמיקה לפשט את זה, וגם לפחות בשנה הראשונה, שנשים משתלבות בתעסוקה והיא עדיין לא סגורה, ולפעמים קצת יותר שעות וקצת פחות שעות, איך שהוא למצוא את הדרך כן לאפשר לתת את הסבסוד. האם יש לכם איזה שהן מחשבות על מה אתם עושים עם הבעיות שם.

לא דיברת בכלל על ההמלצה להגברת האכיפה.

תיכף נחזור לזה.

אוקיי. ואני רוצה להגיד לגבי מענק העבודה, שאני לא בטוחה כמה זה תחת האחריות שלך, אבל זה כן - - -

זה תחת האחריות בדו"ח.

זה בדו"ח ותחת האחריות אז בגלל זה אני אומרת את זה עכשיו.

אבל זה מטופל אחרת.

אז אני כן אגיד את זה עכשיו. אני לא אהיה ביום שני, אבל אנשים אחרים מהעמותה יהיו. לפחות הצעת החוק שיש כרגע על השולחן, היא לא עומדת עם ההמלצה בדו"ח, כי היא בעצם לוקחת תקציבים קיימים ומחברת אותם, ואני מאד מקווה שבאמת תהיה בשורה שמגדילה את המענק ולא רק לוקחת הבטחת הכנסה.

זה שלוקחים מצד ימין ומצרפים לצד שמאל וביחד זה נותן יותר, תשובה יותר טובה לזכאים, זה לא מזיק לאף אחד.

לא, זה לא מזיק. אבל אני חושבת ש - - -

וזה מה שהולך לקרות.

השאלה אם זו תשובה יותר טובה.

אני מקווה מאד - - -

בוודאי.

זה הדיון של יום שני.

וזה גם קשור להערה הראשונה שלה, לצמצם בבירוקרטיות. לטרטר אנשים, תלך להבטחת הכנסה ומשם תרוץ למס הכנסה שלילי. אז עדיף.

אני מסכימה. אני מקווה שזה אכן מה שייצא.

ואת התוצאה את יכולה לבוא לראות ביום שני.

האם את שואלת לגבי זה שבעצם לוקחים ממענקי העבודה בכדי לתת, כי זה הסיפור.

כדי?

הסיפור שלוקחים ממס ההכנסה השלילי.

מהתקציב של מס הכנסה שלילי.

מה שאני אומרת זה שאיך שאני קוראת את הצעת החוק שנמצאת כרגע על השולחן, זה לא עושה את העבודה שיש לגביה המלצה בדו"ח. ואני יודעת שיהיה ביום שני דיון ואנחנו - - -

אתה מוסיף לכל אחד כסף.

לא, למס הכנסה שלילי לא מוסיפים ואני בדקתי, קראתי את הצעת החוק, אבל היא לא התכוונה לזה. זה משהו אחר. מורידים ממס ההכנסה השלילי, ורן יודע את זה. זה בדיוק מה שעושים.

אבל התוצאה הסופית היא לטובת האזרח.

זהו, לא בטוח.

אני לא בטוחה שזה לטובה.

אנחנו נביא את זה.

זה ליום שני.

אני לא רוצה להקדים את הדיון של יום שני. תראו את זה. עמדנו על זה ועד אתמול היה הסיכום ובדקנו. תדעו לכם שגם אישה שנפגעת ב-36 שקלים, לא הסכמנו. אמרנו לאוצר - - -

אז אוקיי, אז אתה אומר לי שכבר התחלתם לשנות.

ודאי.

בסדר, אז נראה את זה ביום שני, מאה אחוז.

ודאי. לא בא בחשבון.

יפה.

מדובר במאות שקלים תוספתיים לזכאים.

אוקיי, אז נבדוק את זה.

אמרתי, הצעת החוק שיש באתר. אני לא יודעת משהו - - -

נו בסדר, היא תוקנה. גם אתמול ישבנו על העקומה ויש שם איזה צ'ופצ'יק שמראה שאיזה 120 נשים ייפגעו ואמרתי לא בא בחשבון. אמרו לי ניתן איזה הכשרות מקצועיות במקום זה. לא. תן כסף קודם כל, אחר כך. הכשרות מגיעות להן בלאו הכי. זה היה דיון בהשתתפות הממונה על התקציבים של האוצר, אמיר לוי בעצמו וזו הייתה העמדה הברורה שלו ושל יאיר פינס ויעל אגמון לקחה על עצמה לפתור את הבעיה הטכנית. זו בעיה טכנית של הביטוח הלאומי דווקא, שהוא לא יודע לעשות את התיקונים הקטנים.

על 120 אימהות ולא ויתרנו להם. יש לנו את השמות שלהן.

זה אופייני להם כנראה.

בסדר? אוקיי. מיכל, תשלמי.

אפשר רק להגיד מילה על מעונות היום, תוספת קצרה?

בבקשה, בבקשה.

עוד פעם, בניסיון קצת אולי לפשט בירוקרטיה. למרכזי הזכויות של ידיד מגיעים משהו כמו 800 נשים, בדרך כלל בממוצע בשנה כדי לקבל חתימה של עורך דין על הדרישה שמתבקשת ואנחנו עושים את זה בשמחה.

מיכל, יכול להיות שאפשר לבנות איזו שהיא מערכת שבאמת תייצר מצב שאפשר את כל הטפסים, את כל הבירוקרטיה לעשות במקום אחד, עם החתימה של עורך הדין, ואז האישה באמת לא צריכה גם להוריד וגם לעשות. היא יכולה במקום אחד לקבל את זה. זה יישלח אפילו משם, מאצלנו, בצורה מסודרת אליכם באיזו שהיא מערכת וזה פשוט יחסוך לנשים, כי נשים צריכות לנסוע במיוחד בשביל להגיע לחתימה של עורך דין ואם זה לא אצלנו, זה בבית המשפט או במקום אחר. צריך לדעתי למצוא איזו שהיא דרך לפתור את התסבוכת הבירוקרטית הקטנה הזאת.

יופי. אוקיי, את יכולה להשלים ואחר כך נרצה שתתייחסי, יושבת ראש הוועדה, לדו"ח הזה ולממצאים שהוצגו בפנינו. כן, בבקשה.

אוקיי, אז באמת כחלק גם של השלמה וגם מענה לשאלות שהיו. לנושא של זכויות עובדיםואכיפת חוקי עבודה, יש שני דברים. בנושא של זכויות עובדים, אני חושבת שממחצית שנת 2012, חל שינוי דרמטי בנושא הזה. אנחנו גם קיבלנו תוספת משמעותית לכוח אדם והגדלנו את הפקחים. גם השתנתה החקיקה והיום יש לנו כלי אכיפה הרבה הרבה יותר משמעותיים. אני תיכף אראה את הנתונים על הגידול. וגם אנחנו פועלים בצורה משמעותית לטובת הסברת זכויות.

עלה ממש בחודשים האחרונים אתר במשרד הכלכלה, של זכויות עובדים, שבא באמת לנסות ולתת באופן מקיף את כל הזכויות. משלב חיפוש העבודה וקבלה לעבודה, לתנאי עבודה, לסיום יחסי עבודה. אז כן ככה רק שתראו, אנחנו מאד מאד מודעים גם לעניין של ההסברה, כשההסברה אגב בעיני חשובה גם לעובדים, אבל גם למעסיקים. בסוף המטרה שלנו, למרות שאנחנו אוכפים יותר וכבר גובים יותר ומטילים יותר עיצומים, היא לא להטיל עיצומים, אלא היא באמת לשנות את נורמת ההתנהגות, ולכן ההסברה כאן היא חשובה.

אם תסתכלו רגע על נתוני האכיפה, אתם יכולים לראות משנת 2013, כי בעצם החוק נכנס לתוקף במחצית שנת 2012. אז שנת 2013 הייתה השנה הראשונה שבה פעלנו כבר בחקיקה החדשה, ואפשר לראות את הגידול המאד משמעותי באכיפה, גם במספר ההתראות. אנחנו בהרבה מקרים קודם כל נותנים התראות ולא עיצום כספי ואחר כך עיצומים כספיים וגם את הסכומים אתם יכולים לראות.

נקודה נוספת שאנחנו רואים, אנחנו רואים היום הרבה יותר מעסיקים. כלומר זה לא רק המספרים האלה, אלא גם הרבה הרבה יותר בקשות ממעסיקים שונים בעצם להסדרה של התחומים. וזה מראה לנו שזאת אינדיקציה מאד חזקה שלאכיפה יש שיניים, בהיבט הזה שמה שפעם אפשר היה לעשות ולא היה צריך להסדיר אותו, כי אולי הוא היה לא חוקי, אבל אף אחד לא בדק, היום באים ואנחנו תמיד בשיח מתמיד עם המעסיקים כדי לנסות ולראות איך אנחנו מתאימים את הכללים כך שהם יגנו על זכויות העובדים וגם יאפשרו באמת פעילות כלכלית נכונה. אז זה לנושא של אכיפת הזכויות וחוקי העבודה.

היות ואני מתעסק בפיקוח בתחום אחר, שלא מרנין במיוחד, לגבי כמות פיקוח, המפקחים והתדירות בעבודה, אתם מרגישים אותה אפקטיבית?

כן. אנחנו הכפלנו את כוח האדם בנושא של המפקחים ביחס למה שהיה.

ומצאתם עובדים?

לא הכל אויש, אבל כן המספר גדל. אנחנו נמצאים היום גם - - -

כמה מפקחים יש היום?

אני לא זוכרת בעל פה. לדעתי סדר גודל של כל המנהל כ-250, אבל אני אחזור אליכם עם תשובה מדויקת. אני לא רוצה להטעות. אבל אנחנו ממש בודקים את עצמנו בבנצ'מרקים מול ה-OECD - - -

כי למשל בענף הבנייה בקושי מצאו 17 לעומת 22 תקנים שעוד פנויים.

לא, אז יש לנו עדיין תקנים שנמצאים בהליכים מכרזיים, אבל בסך הכל באמת, גם בפועל, לא רק בתקינה, חל כאן שינוי מאד משמעותי. אני אעביר את הנתונים מפורטים, אני לא רוצה להטעות כאן במספרים נכונים, אבל חל כאן באמת שינוי מאד מאד משמעותי בשנים האלה.

היו עוד כמה שאלות, אני אנסה להתייחס בקצרה. קודם כל עלה בעצם מכמה כיוונים אופן המימון של הכשרות מקצועיות. אז יש כאן כמה סוגים שונים. קודם כל הכשרות שאנחנו מממנים באופן מלא, קורסים ממומנים, אף אחד לא צריך לשלם שום דבר. כן צריך לעמוד בתנאי סף. בסוף יש תנאי סף פדגוגים שצריכים לעמוד בהם. אם מישהו צריך 10 שנות או 12 שנות לימוד, תלוי במקצוע, זה משהו שהוא נדרש. אנחנו כן עושים גם מכינות ויכול להיות שצריכה להיות יותר הכוונה גם לתחומים האלה.

בנושא של שוברים, זה ממומן קצת אחרת. אני חושבת רן, שעל זה אתה שאלת, כי שאלת על מימון ביניים. אז הדרך הרגילה בשוברים, ותיכף אני אתייחס גם למה עוד הנוהל הזה מאפשר, היא בהחלט שהפרט, אחרי שהוא מקבל את השובר הוא משלם ואנחנו מחזירים לו. אבל במקרים חריגים שבהם אנחנו רואים שיש קושי לפרט לעשות את זה, יש דרך מוסדרת כבר בנוהל, שאנחנו יכולים להעביר את הכסף למוסד בעצמנו.

אבל מיכל, יש אנשים שבגלל שהם יודעים שהם קודם צריכים לשלם והרבה פעמים הם לא יודעים שהם צריכים להציג את עצמם כחריגים או לא יודעים על הדרך שקיימת להם לפנות כחריגים, הם פשוט לא ניגשים. הם פשוט מוותרים. אז למה לא פשוט שאתם תשלמו ישירות למוסד ותנתקו את הקטע של התשלום מהאדם. למה לערב אותו בזה בכלל? למה פשוט לא לשלם ישירות?

תראה, אני מוכנה לשבת. אני לא יודעת. מאחר שאני רואה את הכמויות וגם את התקציבים שאנחנו עושים שהם באמת הולכים וגדלים, כלומר יש כאן ביחס לפרויקט שהיה לפני כמה שנים איזה 3 מיליון שקלים, היום אנחנו מקצים 30 מיליון שקלים לשוברים, באמת במגוון מאד מאד רחב של אוכלוסיות וגופים מפנים. אז אם יש כאן איזו שהיא בעיה שאתה אומר - - -

אני יכול לומר לך שאלינו יש עשרות פניות של אנשים שאומרים אנחנו לא - - -

אז אני אשמח לחבר אותך לצוות המקצועי שלנו. אנחנו ממש עוקבים אחרי הנוהל, כדי לקבל את המידע, כי אני לא יודעת. עשרות פניות מתוך אלפים, יכול להיות שמשהו במידע לא עובד. יכול להיות שצריך להיות שינוי.

לי אין שום בעיה. אם תחברי אותי ואני אגיע לנוהל, מצדי שיבואו אלי ואני אחבר אותם אליכם, זה בסדר.

אנחנו בהחלט רוצים שיהיה בו שימוש כמה שיותר גדול, אז כל מה שיכול לסייע. אז רק צריך להכיר קצת את הנתונים ולהבין איפה הבעיה. אני לא יודעת לענות ככה, אבל אני אדאג שתהיה פגישה כדי שנקבל את המידע ונחשוב ביחד.

לגבי מעונות היום והתהליכים הבירוקרטים בבקשות. זה לא סוד שגם אנחנו חושבים שמצד אחד יש הרבה דברים שכבר שופרו וגם מצד שני יש שם עוד כברת דרך משמעותית, כי המטרה שלנו היא לנסות ולהקל על ההורים כמה שיותר.

בהקשר הזה אני כן אגיד שני דברים שכבר קרו לשנה הקרובה, שנפתחת, שזה שינוי באיך שאנחנו דורשים להוכיח כל מיני דברים שקשורים לחופשת הלידה והיקפי עבודה במטרה באמת להקל בצורה מאד משמעותית על נשים ואמהות שיולדות או לפני תחילת שנת הלימודים או במהלך שנת הלימודים, וכאן אנחנו קיבלנו המון המון פניות. אני חושבת שזה יהיה מענה יפה.

אנחנו גם הקלנו מאד בנושא של שינוי סטאטוס מבחינת ההכנסה. כלומר אם למישהו היה איזה שהוא עדכון שהוא היה צריך לעשות תוך כדי שנה, כי מצבו הורע, אז הוא היה צריך להוכיח לנו מספר חודשים ולקבל את זה רק אחרי תקופת ההכשרה. בשנה הבאה זה כבר יהיה אחרת. יצטרכו עדיין להראות את החודשים שבאמת זה שינוי קבוע, אבל הוא יקבל את זה בעצם מהיום הראשון שהיה השינוי.

יש שינויים מרכזיים שנעשו, אבל אין ספק כאן שיש כאן עוד הרבה הרבה כברת דרך לעשות בהקלה ובפישוט הבירוקראטי של הנהלים. וכאן כל מי שיש לו איזה שהוא רעיון, אנחנו נשמח לשבת ולשמוע. אנחנו כבר בשיח עם משרד האוצר על עוד רעיונות שעולים. צריך לזכות שזאת מערכת מאד מאד גדולה ומאד מורכבת, שמצד אחד אנחנו רוצים לתת לכמה שיותר, שזה כשלעצמו לפעמים יוצר סרבול בירוקראטי ואנחנו רוצים לראות שבאמת נשים עובדות. ומהצד השני יש לנו באמת עניין ודגש בשנה הקרובה לנסות ולמצוא כמה שיותר מענים כדי לפשט.

לעניין של ההגשה האלקטרונית, מה שנקרא, אנחנו כן רואים שמי שמגיש אלקטרונית מקבל רמת שירות יותר מהירה ויותר טובה. מהצד השני, זה שאנחנו הפכנו לשנה הבאה את הכל להגשה מקוונת, לא אומר, ויכול להיות שיש כאן פער במידע - אבל אנחנו כתבנו ואנחנו אומרים - כל מי שלא יודע להגיש, מאיזו שהיא סיבה, זה בכלל לא משנה - כי הוא לא הסתדר או כי אין לו - יכול לפנות לנציגים של המוקד. הוא קודם כל יקבל הדרכה וליווי מאד מאד צמודים ובמקרים חריגים יתנו לו גם דרך להגיש בצורה ידנית. אנחנו כן חושבים שנכון ומקבלים שירות יותר טוב ככל שבאמת אחוזי ההגשה המקוונת עולים. אבל הפתח קיים ואם יש כאן איזה שהוא פער במידע, אני אשמח שנשב.

זאת לא התשובה שקיבלנו מהמוקד, אני מצטערת.

אז תציפי לי. יכול להיות.

אוקיי.

אני מופתעת, אבל הכל יכול להיות.

בשביל זה יש דיון, שסוף סוף נמצא לקונה.

אז אם יש כאן משהו אז אנחנו בהחלט נשב וניישר פה קו, אין שום בעיה, כי זאת הייתה ההנחיה שלנו. 45 פלוס שרן שאל - - -

מה לגבי הדיון ל - - -

גם, אני רשמתי את כל התשובות, אני מיד אענה. 45 פלוס - - -

אחר כך אני אראה לכם את הטופס, איך היא רשמה את זה.

כן. היצירתיות האומנותית שלי, או איזו שהיא הפרעת קשב וריכוז, אני לא יודעת.

45 פלוס – אז ככה, אנחנו עשינו בחודשים האחרונים ואני חושבת שגם עדכנו אותך, קודם כל איזה שהוא ניתוח בתוך הממשלה, גם במשרד הכלכלה, אבל גם עם הגורמים הנוספים – בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה וביטוח לאומי, כדי להבין קצת יותר נתונים. הנתונים שאנחנו רואים זה שיש פחות בעיה בעבודה, אבל כן רואים בעיה מאד מאד חזקה, שכשמישהו בגילאים של 45 ומעלה יוצא כבר משוק העבודה, אז לחזור לוקח יותר זמן. יש לנו נתונים מובהקים על זה. השלב הבא עכשיו זה שאנחנו יושבים ומנסים לפתח תכניות ומודלים כדי לתת מענים יותר טובים.

אני חושבת שכבר נפתח ובפועל במרכז איזה שהוא מרכז של 45 פלוס. זה פיילוט, אבל כפי שאתם ראיתם, הפיילוטים שלנו, בסוף כשאנחנו מוצאים איך זה עובד, אז אנחנו יודעים אחר כך גם להרחיב אותם. אני כן מניחה שגם השיח שאתם שותפים לו בנושא של גיל פרישה לנשים, יכול להיות שגם יאיץ את הטיפול שלנו, כי אנחנו נדרשים כאן גם להתייחסות מקצועית בהקשרים האלה. וכאן אני לא יודעת אם זה 45 או 55, או מה יוחלט - - -

45.

אבל זה שם את על השולחן ואני חושבת שזה צריך להיות על השולחן ואנחנו הרבה יותר בשלים היום כדי לנסות ולגבש כלים ומענים, גם בהסבות, גם בהכשרות, אבל בשל זה עוד לא. זה משהו שהוא על השולחן ומתחיל טיפול בו.

לעניין היעדים ששאלת, אני אגיד ככה: הממשלה, גם בדו"חות קודמים וגם בדו"ח הזה, לא אימצה לשים יעד כמותי להוצאה מעוני. אנחנו כן מכירים את היעדים, בעיקר על היכולת למדוד וזה משהו שהוא משמעותי לנו. גידול בהכנסה בעצם כתוצאה מעבודה ולא מקצבאות וכו'. אז זה לא משהו שיש לנו כיעד כמותי שהוגדר, כמו נגיד יעדים של שיעורי תעסוקה בהחלטות ממשלה, אבל כפי שאמרתי, אנחנו מסתכלים על עצמנו גם על הנושא של עוני, למרות שזה לא מוכתב לנו משום מקום. והרבה מהפעולות שאנחנו עושים, סתם, כשאנחנו מדברים על מרכזי הכוון, אנחנו לא מטפלים רק באנשים שהם מחפשים עבודה, אלא חלק מהפעולות נעשות גם לאנשים עובדים, במטרה באמת לשדרג ולשפר את ההון האנושי.

יש נתח לא מבוטל של אנשים עובדים, למרות שהיעדים שמוצבים לי ואני נמדדת עליהם, הם רק הכנסה לשוק העבודה ברמת עובד לא עובד. אז גם היעדים, כפי שציינתי קודם, שאנחנו שמים לעצמנו מבחינת משך זמן העבודה והיקפי המשרה, הם יותר גבוהים בעצם מהיעד הממשלתי שהוא נגזר בעצם מיעדי המס של עובד לא עובד בעצם. שירות התעסוקה בגדול, בלי להיכנס לפרטים, זה עובד לא עובד. אנחנו מודדים - - -

מיכל, סליחה, אני בכל אופן רוצה לשאול על הנושא של מיצוי הזכויות.

כן, סליחה, רשמתי ולא עניתי.

זהו, כי לא רשמתי שתספקתי רק ב - - -

אבל חמש דקות ומיכל מסיימת.

זה באמת נושא שעלה. אני חושבת שהוא נושא מאד חשוב ומשמעותי. אני מודה שאנחנו לא הגענו לזה ברמת מכלול הנושאים שאנחנו עוסקים. אני לא נגד ובהחלט זה דבר שאפשר לחשוב עליו. אני חושבת ככה בקול פה, יכול להיות שאפשר לחשוב עליו גם בשיתופי הפעולה שיש לנו עם משרד הרווחה. אני חושבת שזה נושא חשוב בהחלט.

לגמרי, כן, כן. אז אני אקדם את זה. יופי, תודה.

מצוין.

תסתכל על הצעת החוק שלי, שביום ראשון עולה בוועדת שרים.

אני יודע. אני מכיר אותה היטב.

אה, אי אפשר לחדש לך.

לא, אפשר. צריך לקדם אותה.

תחדש את התמונות שלך במיוחד עלי.

אתה יודע כמה ביקורות טובות קיבלתי האחרונה?

כן? זה לא היה - - -

אתה לא אהבת אותה? אז אני אשים אחת אחרת. יש.

לא, לא, לא. אני סתם צוחק. אף תמונה לא תעשה אותי יפה. לא נורא, סתם. זה המדידה פה.

האם אפשר לשאול בהמשך לזה? יושב ראש הוועדה, האם אתה רואה סיכוי שכן במסגרת היעדים בגיבוש התקציב הדו-שנתי הקרוב, כן יהיו יעדים מדידים לצמצום עוני ולא רק תכניות כאלה ואחרות, אלא באמת לבדוק את האפקטיביות שלהן בהוצאת אנשים מעוני וצמצום היקפי העוני בישראל, בשביל להגיע, כמו שהמליצה הוועדה, להיקף של ה-OECD בסופו של דבר.

יש לנו כבר כמה נתונים שסופקו לנו על ידי מערכת המחקר של הביטוח הלאומי והם מחמיאים מדי ואני לא אוהב את זה. אז אני מודה באשמה. אני אוהב קשיים, לא דברים שנראים מחמיאים. אבל בדיון המסכם שאני מקווה שיהיה עוד במושב הזה, בהשתתפות שר האוצר, אנחנו נציג את הנתונים האלה. בסדר?

תודה רבה. מיכל, תודה. ניצה, את רוצה?

כן, אני רציתי לברך.

כדי שאני אודה לך, כי אני חייב להודות לך על העבודה המדהימה פה.

תודה לך על העשייה ותודה לכם. אני רוצה לברך באמת על כל העשייה שלכם.

ניצה, תגידי לפרוטוקול את שמך.

ניצה קסיר מבנק ישראל. אני רוצה לברך על כל העשייה שלכם. אני מכירה אותה די לעומק וזה תמיד מרשים אותי מאד. אני רוצה לדבר על הגישה הכללית שהייתה לנו כשבאנו איתה לדיון בוועדה. הגישה הכללית שלנו הייתה שמי שאפשר לסייע לו שישתלב בתעסוקה, כמובן מי שמסוגל, זאת הדרך הטובה ביותר לחלץ אותו מעוני, ואז אגב זה גם משאיר תקציבים לסייע למי שלא מסוגל לעבוד בצורות אחרות.

ההסתכלות שלנו הייתה דרך כמה היבטים. היבט אחד זה היה להגדיל את שיעורי התעסוקה. היבט שני להגדיל את התמורה לתעסוקה, והיבט שלישי זה שמירה על זכויות העובדים. מיכל הדגישה פה בעיקר את ההיבט הראשון והשלישי, אבל למעשה אתם עושים – ואת גם אמרת את זה – אתם עושים עבודה בעיני מדהימה בשלושת האספקטים האלה ורואים את זה.

שיעורי העוני - בסך הכל אם מסתכלים על מה שקורה לגבי אנשים – שיעורי התעסוקה בארץ עכשיו הגיעו למימדים שאם מישהו היה שואל לפני 5 שנים אם זה בכלל אפשרי, אני חושבת שכולנו ואני מודה שאני, ברמה האישית הייתי אומרת שאין סיכוי שנגיע לשיעורי תעסוקה כאלה.

כשמסתכלים על העוני, על מצבם אפילו של העניים העובדים, מצבם הרבה הרבה יותר טוב מאשר עניים שלא עובדים ורואים שיפור לאורך השנים. זאת אומרת לכם יש חלק מאד גדול בעשייה הזאת.

יש דבר אחד שעדיין, ופה זה לא בתחום האחריות שלכם, אבל אנחנו חשבנו שהוא משהו מאד מרכזי בוועדה, וזה כל הנושא של הגדלת התקציבים והוא הוזכר בהקשר של מס הכנסה שלילי. כמובן שאני חושבת זה כלי שהוא מאד מאד חשוב, שאם זה לא ייעשה יש לנו את החשש שהיכולת שלנו להשפיע בדברים אחרים היא יותר קטנה, אבל באמת אני רק יכולה לברך ולאודות לכם על כל העשייה.

אתה רוצה להתייחס?

לכם ולך, סליחה. אני שכחתי גם את האוצר.

שם ותפקיד.

מורן מזור, רכז תעסוקה באגף תקציבים. אולי אני אמשיך את דבריה של ניצה.

אולי בדו"ח כזה, שעושה לך טוב, אז גם תבריא.

לגמרי. אני לא יודע, אני חולה כבר שבוע ולא מצליח - - -

אני מאחל לך בריאות טובה.

בהמשך דבריה של ניצה, ואם אנחנו מבינים שתעסוקה זה מנוף ליציאה מהעוני, ואנחנו גם מכירים את הנתונים שכששני ראשי משק הבית עובדים, אז בעצם כמעט תחולת העוני היא כמעט ב - - -

במשרה מלאה.

במשרה מלאה, אז כמעט אין משקי בית עניים. אז אני רק רוצה להזכיר את התכנית. מיכל הזכירה הכל ושלי הזכירה את הכל, את כל התכניות, אבל אולי שווה להרחיב במשפט על התכנית לשילוב החברה הערבית בכלכלה, שהיא צעד משמעותי, הוליסטי - - -

אני הזכרתי לפני שבאמת.

אז יכול להיות. לא שמעתי. שהיא מהווה שינוי משמעותי במדיניות הממשלה במגוון נושאים ביחס לחברה הערבית, שחלקים משמעותיים ממנה עדיין נמצאים מתחת לקו העוני ואנחנו מצפים גם שהיא תהווה מנוף להגדלת שיעורי התעסוקה, בעיקר בקרב נשים ערביות, שאנחנו מכירים את שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרבן. וזהו, זו אבן דרך חשובה שאני חושב שהיא מתממשקת בצורה מצוינת עם הדו"ח שלך והיא כמובן עוד נדבך במדיניות תומכת תעסוקה ויציאה מהעוני.

תודה. אז ברשותכם אני אסכם. באמת קודם כל תודה רבה למיכל באופן אישי. אנחנו לא תמיד עושים לה חיים קלים, אבל תודה על ההצגה הברורה, המובנת, והמוכיחה שיש שיפור.

באמת, אחד הרגשות שהיו לנו בסוף עבודת הוועדה, זה שלא היינו בטוחים שאנחנו יכולים להגיד שבמשרד הכלכלה שתהיה מדיניות מודעת עוני. היום אני חושב שאפשר להגיד את זה וזה מאד חשוב. אם משרד יודע-. סליחה, אני מסכם, אני כבר לא אוכל להמשיך, ברשותכם.

אז אם משרד הכלכלה, בתחומים שקשורים להשפעת העוני בכלל ובעיני גם יוקר המחיה זה חלק מזה, ואנחנו מתמודדים בזווית אחרת. הוועדה טיפלה פה בכל הנושא של ייבוא חופשי, אני לא קורא לו מקביל, כי זה כאילו משנה, לא חופשי וכל מי שרוצה שיביא.אנחנו נוכל להוזיל את יוקר המחיה וזה החוק שנקרא חוק הקורנפלקס, עם כל המרכיבים, כולל בשר ודגים.

אז אני רוצה לציין את העובדה שלקחתם את זה ואני בטוח שתצטרכו להשקיע עוד יותר. אחד הנתונים שאין לנו, שלא סיפקתם ואנחנו היינו מאד רוצים, זה לדעת מה התקציבים התוספתיים שאתם הייתם רוצים לשנים 2017-2018, כדי שנמשיך בדיונים עם ראש אגף התקציבים באוצר. יש רצון להוסיף תקציבים למלחמה בעוני, אבל כל משרד צריך להציג בפנינו את הדרישות שלו.

אני רוצה לציין פה שעבודת הוועדה התחילה עם פרופסור צביקה אקשטיין, ומסיבותיו הוא עזב וניצה המשיכה והתוצאה היא תוצאה שלה, אבל אני רוצה להגיד שגם התבססנו בעבודה שלנו על הדו"ח שלו, של פרופסור אקשטיין, בנושא של התעסוקה – התחזית התעסוקתית – שהיא כבר מוכיחה ונאמר והמספרים גם מוכיחים בנושא האבטלה, שגם הדו"ח שלו תרם את חלקו, ודאי בנושא הזה של רמת התעסוקה במדינה. רק שאנחנו רוצים שאיכות התעסוקה תהיה אחרת.

אי אפשר להסתפק יותר ב-50% מהאוכלוסייה שחיה עם שכר מינימום. זה בלתי נסבל, זה בלתי אפשרי, זה לא אנושי אפילו. גם אם שכר המינימום עלה, האפקטיביות ברמת ההכנסה של המשפחות זה לא השפיע בגדול, שלא לדבר על החלק שמכביד דווקא על אוכלוסיות הנכים, כשמעסיקים בודדים מעסיקים עובדים למחייתם, ובהכבדה נוספת על הקצבאות שהם מקבלים.

אז בסך הכל אני יכול להגיד אחרי הדיון, שאנחנו על הדרך הנכונה, אבל זה לא סוף הדרך. הדרך מחייבת אותה בצורה מתמדת, גם אחרי X שנים, ואני לא רוצה להגיד מספר, אבל המלחמה בעוני – אני חוזר – זו מלחמה מתמדת. כל מי שרוצה לחיות במדינה עם צדק חברתי מינימאלי, היא צריכה כל הזמן להיאבק במצבים שמשפיעים על העוני. והעוני, היום אפשר להגדיר אותו בצורה מסוימת, מחר צריך יהיה לתקן את הצורה של הגדרתו, מפני שיש מרכיבים שנכנסים למשרד ויכולים לשנות.

אני רק מזכיר פה דבר אחד, וזה לא דינופוביה. אם לא נקטין את מספר העובדים הזרים, השכר של העובדים הישראלים יישאר נמוך. מפני שברגע שהעובד הישראלי יהיה דרוש למערכת ולא תהיה לו אלטרנטיבה באמצעות העובדים הזרים, אז לא נשפר את תנאי העסקתם. זה נתון מאד חשוב במקרו. זה לא דבר שניתן לתקצב אותו.

לכן יש פה מספר המלצות שאנחנו כתבנו אותן ללא תקצוב, כי זה עניין של מדיניות. לא בגלל שלא ידענו לספור כמה צריך כדי לממש, אלא מפני שזה עניין של מדיניות. ומשרד הכלכלה חייב לקבוע לעצמו מדיניות שמוציאה מהעוני, שהמשרד מוציא מהעוני. המשרד צריך להבין שהוא צריך להתכוון ולהתכוונן גם כלכלית. הוצאה מהעוני זה חיזוק כלכלי למדינה.

תבינו. העניים הם לא מכבידים על המערכת. היום הם מכבידים, כי המערכת לא מתמודדת איתם, אבל אם מכניסים ומתמודדים עם העוני של הפרט, המדינה ככלל רק תתחזק. פחות קצבאות, פחות מערכת שעומדת בצד ההתפתחות של המדינה, ומכניסה כסף למדינה. תבינו. העניים זה המאגר להכנסת כספים נוספים לכל ההגדרות של שיפור המצב והמאזן הכלכלי של המדינה. רק שנוציא מהעוני.

אז זה שתי מכות בבת אחת. מצד אחד מוציאים את האנשים מהעוני, מצד שני מאפשרים התפתחות כלכלית טובה יותר למדינה. אז אני מודה לכם על ההשתתפות שלכם. הישיבה נעולה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.