הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 231

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 10:00

1. אי מתן מעמד לכ-1000 תושבים בברטעה המזרחית ופגיעה בזכויותיהם לקבל שירותי רווחה ובריאות

2. אי מתן מעמד לכ-1000 תושבים בברטעה המזרחית ופגיעה בזכויותיהם לקבל שירותי רווחה ובריאות

חברי הוועדה: חמד עמאר– מ"מ היו"ר

זוהיר בהלול

אכרם חסון

איציק שמולי

מסעוד גנאים

עבד אל חכים חאג' יחיא

אוסאמה סעדי

איימן עודה

עיסאווי פריג'

באסל גטאס

אחמד טיבי

מנהלת לשכת מנ"א, מזרח י-ם, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - חגית וייס

מפקחת ארצית ארגון ומנהל ברשויות המקומיות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - אריאלה עטיה

רע"ן תיאום אזרחי - ביטחוני, משרד הביטחון - עמוס טוויטו

רת"ח המרכיב האזרחי בלחימה, משרד הביטחון - עמוס זטארץ

רמת"ק ג'נין, משרד הביטחון - סמיר כיוף

רפאה אחראית לשכת בריאות נפת חדרה, משרד הבריאות - בלה שולמן

מנהל אגף תכנון ובניה, משרד הפנים - אלעד לב

ס' ר' צוות מחוז צפון, מינהל התכנון - מאהר מסעוד

מנהל חטיבת תו"פ, רשות הטבע והגנים הלאומיים - יובל פלד

יועץ לענייני דרוזים, מרכז השלטון המקומי - נביה נאסר אל דין

מנהל מח' רווחה, מועצה מקומית בסמ"ה - מועטסם יחיא

חבר מועצה, מועצה מקומית בסמ"ה - מוחמד קבהא

יועץ משפטי, מועצה מקומית בסמ"ה - מוחמד מעלוואני

מנהל מח' חינוך, מועצה מקומית בסמ"ה - ראפת כבהא

יוסף קבהא

לית קבהא

מחמד מוקאטרן



אילן עמית



סעיד בדראן



אברהים בדראן



אחמד קבהא



ראמי קבהא



נביה נאסר אל דין



אלעד לב



יובל פלד



מהנא אבו שאח



מוחמד אבו שאח



עלי אבו שאח



עאטף אבו שאח



עדי עדואן



מוראד חדד



מאהר מסעוד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

לאה קיקיון

אי מתן מעמד לכ-1000 תושבים בברטעה המזרחית ופגיעה בזכויותיהם לקבל שירותי רווחה ובריאות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - אי מתן מעמד לכ-1000 תושבים בברטעה המזרחית ופגיעה בזכויותיהם לקבל שירותי רווחה ובריאות, של חבר הכנסת איציק שמולי ומסעוד גנאים. אני מבקש מחבר הכנסת איציק שמולי להציג.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות גם לוועדה, כמובן, על קביעת הדיון, וגם לחברי שהגשנו את הבקשה הזו יחד, והנושא הוא נושא שהוא פשוט אבסורדי. אני יודע שהנושא הזה היה כבר בעבר, הגיע לכנסת בכל מיני פורמטים, וגם אחרים היו פה בקשר ישיר עם הממשלה בניסיון לפתור את האבסורד הגדול של תושבי ברטעה המזרחית. המצב הוא מצב שהוא בלתי נתפס מבחינה זו שיש שם אזרחים לכל דבר ועניין, מרביתם, כפי שאני מבין – והייתי בשני סיורים במקום – מחזיקים בתעודות זהות כחולות. הם אינם זכאים, למרות שחלק גדול מהם משולם עליהם והם משלמים בעצמם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שמופרשים כחוק ממשכורתם, לקבל שירותים חברתיים בסיסיים של רווחה, של בריאות, שירותים אלמנטריים שכל אחד מהתושבים במדינת ישראל זכאי לקבל, בגלל שהשטח הפורמלי של ברטעה המזרחית הוא חלק מהרשות הפלסטינית, כידוע.

אנחנו באים ואומרים שני דברים –אי אפשר לאחוז את המקל בשני הקצוות שלו. אי אפשר שמצד אחד המדינה תאמר – אלה אנשים עם אזרחות, חלק גדול מהם משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות דרך מקום העבודה, ומהצד השני להגיד להם – לכו ותצטרכו את השירותים החברתיים שלכם וקופת חולים בג'נין, או אני-לא-יודע-איפה. זו אמירה אחת. אמירה שנייה, אדוני היושב ראש – ברור לנו שהבקשה שלנו היא בקשה לא שגרתית. ברור לנו שהבקשה שלנו היא בקשה שדורשת מהמערכות הביורוקרטיות במדינה איזושהי חשיבה שהיא יותר גמישה. אבל זה נדרש, ובדיוק לצבים מהסוג הזה יש מה שנקרא גופים שניתן לערער בהם, גופים שיכולים להפעיל יותר שיקול דעת, יותר גמישות. אבל אם כל מה שהיש לממשלה, לממסד, למדינה לומר לתושבי ברטעה המזרחית זה – לכו תקבלו שירותי בריאות בג'נין, ותמשיכו לשלם מס בריאות למדינה, אני חושב שזו צביעות וזו אטימות. הדבר הזה, אדוני היושב ראש, ביקשנו להביא אותו לוועדת הפנים של הכנסת, כידוע, הכנסת היא הגורם המפקח על עבודת הממשלה, כדי לנסות אחת ולתמיד למצוא פתרון לסוגייה הזאת. גם אם זה לא פתרון של מחר בבוקר, תנו איזה אופק לתושבים. תנו להם איזשהו אופק.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מקדם בברכה את תושבי ברטעה, אהלן וסהלן. אני מברך את הוועדה ואת היושב בראשה על קיום הדיון החשוב הזה, גם את חברי איציק שמולי וחברי שעמלו ועסקו בעניין של ברטעה. אני נדרשתי לעניין מלפני שנים, אולי מ-2009 או 2010. סיירתי שם כמה פעמים, נפגשנו עם שרים, עם השר כחלון כאשר היה שר הרווחה, הגשתי שאילתות בכנסת, הצגתי את העניין כהצעה רגילה על סדר יומה של הכנסת, אבל לצערי, מכל זה לא יצא שום דבר.

אני אתחיל בדבר גם שאמר אותו חברי איציק שמולי, וזה החשוב – צריך לראות במקרה של ברטעה מקרה מיוחד. מקרה מיוחד, וגם מקרה הומניטרי. מהזווית הזו אנחנו חייבים לראות אותו , כעניין הומניטרי. אנחנו מדברים על מצב של כאילו סכיזופרניה. לתושבים יש תעודות זהות, אבל לא מקבלים את הזכויות שלהם כתושבים. תחילה, צריך להסדיר את מעמדם. את המעמד שלהם צריך להגדיר וכפי שאמרתי, העניין של ברטעה הוא עניין מיוחד. אי אפשר להכליל אותו, אי אפשר להגיד שאם אנחנו נתנו לתושבי ברטעה זכות כזו או אחרת זה יגרום לכך שעשרות אלפים אחרים, פלסטינים, ידרשו את זה. אז צריך להחריג את ברטעה ולהתייחס אליה כאל מקרה מיוחד. חלק גדול מהם – יש להם תעודות זהות ישראליות. חלק, כפי שאמרו, גם משלמים לישראל מס בריאות וביטוח לאומי אבל לא מקבלים את השירותים הנדרשים להם כתושבים או כאזרחים. בעניין הזה צריכים כולנו לשתף פעולה כדי באמת לסיים אותו, להסדיר אותו, משום שלא מדובר רק בעניין אלמנטרי ומנהלי, מדובר בסבל למשפחות. תודה.

אני מנהל מחלקת החינוך במועצה. אני מתנצל בשם ראש המועצה שלא היה יכול להגיע. יכול להיות שהרבה אנשים מהנוכחים לא יודעים על המציאות הקיימת ביישוב. אני אתן סקירה קצרה על ברטעה. קודם כל זה יישוב חצוי. החלק המערבי שייך למדינת ישראל והחלק המזרחי שייך לרשות הפלסטינית. גדר ההפרדה הפרידה את ברטעה המזרחית מהגדה המערבית. אין גדר הפרדה שמפרידה בין שני חלקי היישוב. גדר ההפרדה כללה את ברטעה המזרחית. כביכול, פיזית, היא שייכת למדינת ישראל, אבל מבחינה מנהלית היא שייכת לרשות הפלסטינית.

בברטעה המזרחית – כולם עם תעודת זהות ישראלית?

לא, לא. חשוב לציין שיש שם 240 משפחות שהן עם תעודות זהות ישראליות. 240 משפחות מתוך בערך כ-1,000 משפחות. יש לנו בערך כ-40% מכלל התלמידים במקור מברטעה המזרחית שלומדים אצלנו, במערכת החינוך הישראלית, בברטעה המערבית. 40% מהתלמידים מגיעים מברטעה המזרחית, שהם במקור – או שהאבא ישראלי או שהאמא ישראלית. המצב הזה נוצר כתוצאה מכך שאנחנו ביישוב כולו משפחה אחת, משפחת כבהא, אז הנישואים המעורבים, כביכול, אם אפשר לקרוא להם נישואים מעורבים, יצרו את המציאות הזו, הקיימת. לא רק זה, אלא מכיוון שברטעה המזרחית נותקה מהגדה המערבית נוצרה שם אוטונומיה, שאי אפשר לדלג עליה, לדבר על כל ההיבטים, אם זה ברמה החברתית או בכל הרמות.

מה זה אוטונומיה שנוצרה?

מעמד מיוחד. הרשות הפלסטינית, השוטרים הפלסטינים לא יכולה להגיע לשם. אני לא בא להתווכח ויכוחים פוליטיים, אני סוקר את הסקירה הרגילה. יכול להיות שהכנסתי את המילה "אוטונומיה", אז בסדר. הרשות הפלסטינית לא יכולה להיכנס בלי תיאום. כל הסבל והנטל נופל על כתפי המועצה המקומית אצלנו. הילדים שבאים משם הם ילדים שבאים עם כל מיני בעיות וחסכים, ויש הרבה משפחות שגם מטופלות על ידי הרווחה. יושב פה גם ראש מחלקת הרווחה, שעל פי כל חוזרי המנכ"ל של כל המשרדים אסור להם כאנשי מקצוע ברשות, במועצה המקומית, להגיע לשם ולטפל בכל המקרים. לי, כמנהל מחלקת חינוך מותר לטפל בילד מהשעה 8:00 עד 14:00, ואחרי כן אני לא יכול לטפל, כי אסור לי להגיע לשם. גם למחנך הכיתה אסור להגיע לשם. בקושי יש קשר בין ההורים לבין - - -

למה אסור להגיע, יש הפרדה פיזית?

לא הפרדה פיזית, חוזרי המנכ"ל אוסרים עלינו להגיע לשם כי זה שטח כבוש.

מי מנהל את החיים האזרחיים בברטעה המזרחית?

יש להם מועצה מקומית שבזמן האחרון הפכה לעיריה. היא שייכת לרשות הפלסטינית, יש להם ראש עיר היום והם מנהלים את החיים שלהם שם.

- - - כבהא?

כולנו משפחה אחת, משפחת כבהא, כן.

לאור המציאות הקיימת, אנחנו כמועצה מקומית, בספרי משרד הפנים מוגדרים כ-10,000 תושבים. בסמ"ה, מועצה מקומית של 10,000 תושבים.

בסמ"ה זה ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה, למי שלא יודע.

כן. מאחר ונוצרו כל מיני הגבלות, אז גם המועצה המקומית בסמ"ה שבספרי משרדי הממשלה לפי מספר תושבים, לפי המצב הסוציו-אקונומי שלה היא בסך הכל 10,000 תושבים. מאחר ואנחנו מתוקצבים לפי 10,000 תושבים – 10,000 תושבים, אנחנו לא יכולים לשאת בנטל, לא יכולים - - -

אבל אתה בעצמך אמרת שיש להם מועצה מקומית משלהם, שנותנת להם את השירותים - - -

לא, אני מדבר על הנתח הישראלי בתוך ברטעה המזרחית. יש אזרחי מדינת ישראל שגרים בברטעה המזרחית. לא רק זה, מבחינת רמת שירות אלא מבחינת הביטוח הלאומי. אני לא יודע אם בחוקים של הביטוח הלאומי מקום התושבות קובע, או מקום המגורים קובע, וספציפית אני יודע שהמצב הזה קיים לא רק בברטעה אלא גם במקומות אחרים. אבל הייחוד בברטעה היא שברטעה היא משפחה אחת ולא יישוב אחר, כי אני יודע שהרבה ישראלים גרים בשטחים – אני לא אכנס לנישות האלה, והחוק הזה לא תופס אותם ולא חל עליהם. תושבי ברטעה המזרחית היא במרחק 10 מטרים מהקו הירוק, והחוק הזה מגביל אותם, אם זה דרך הביטוח הלאומי ודרך הכל. לכן אנחנו מבקשים לתת להם מעמד מיוחד ולהתחשב בנסיבות הקיימות, אם אלה נסיבות של קרבה משפחתית או הנסיבות הפיזיות, שהם מנותקים מכלל הגדה המערבית. לכן אני מבקש מכם להתחשב בהם ולתת מעמד מיוחד - - -

אדוני היושב ראש, קודם כל תרשה לי לברך את תושבי ברטעה, גם החבר יוסף כבהא שכבר פעיל שנים רבות וגם פנה אלינו גם בקדנציה כשהייתי בכנסת ה-18, עם כל התושבים והמכובדים, חברי חברי הכנסת וגם הבכירים. כאן מדובר ב-1,700 משפחות, ולא ב-1,000 משפחות, כפי שנאמר. המצב הוא אבסורדי, שחלק מהאנשים שהם אזרחים ישראלים עם תעודת זהות ישראלית בסך הכל גרים בברטעה א שרקייה, ברטעה המזרחית. לפי חוק הביטוח הלאומי, 378א', מי שמתגורר - - -

עם תעודת זהות ישראלית - - -

במקור, כן, אפילו בלי קשר לאיחוד משפחות, הם מתגוררים בשטח C של הרשות הפלסטינית, ברטעה המזרחית. חוק הביטוח הלאומי 378א', וכך כתב לי השר כץ לפני שלושה חודשים – החוק הוא ברור והוא לא מאפשר להם את מה שהם רוצים. אנחנו כאן לא מדברים על החוק. אנחנו מדברים מבחינה אנושית. אנחנו נעזוב את הכל. יש כאן אזרחים שהקרובים שלהם נמצאים מעבר לגדר. יש אן אנשים ישראלים שכנראה היו מחויבים, מבחינת עבודה, מבחינת קשר משפחתי – לחיות שם, ולכן החוק לא מטיב אתם. אנחנו במדינת חוק, נכון, אבל מצד שני – גם בברטעה המערבית אין בה בנק ואין בה דואר. אני נלחמתי כדי להכניס לשם סניף דואר. הם כאילו חיים בעולם אחר שלא שייך למדינת ישראל, וזה לא מכובד. אנחנו מדברים על כבוד האדם וחרותו, על הדברים הבסיסיים.

לכן אני רואה לנכון כאן לפנות לקציני צה"ל המכובדים שיושבים כאן, שהמילה שלהם היא מילה מכובדת, מכבדים אותם ומכבדים את העמדה שלהם. צריך לבוא מבחינה הומנית, מבחינה אנושית, ולתמוך באנשים האלה. אם צריך לתקן משהו בחוק ומשהו בתקנות, אנחנו כאן מוכנים לעבוד בשיתוף פעולה, מהיושב ראש ועד אחרון חברי הכנסת, ובאמת לתת לאנשים האלה להרגיש שהם בני אדם, סוג א' לפחות, לא סוג ב', לא דורכים עליהם, לא כאלה שלא רואים אותם מחצי מטר, לא שלא מעניין אותם. אנחנו בשנת 2016, עוד מעט מסיימים את השנה ואנחנו מדברים על הדברים המינימליים – ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, קצבאות, לאנשים עניים שהם בסוציו-אקונומי אולי 1 מתוך 10. לכן אני קודם כל מברך על הדיון אבל צריך לצאת מהדיון הזה משהו תכלס', כי כתבנו מכתבים ויש לנו מכתבים והכל – ולא יצא שום דבר עד עכשיו. אני מקווה שאכן הישורת הזו תיטיב אתם ואנחנו נפתור את הבעיה.

אני תושב כפר ברטעה. אני רוצה להודות לוועדה המכובדת ולפורום הנכבד שנתנו לי הזדמנות להיות נוכח כאן. אני רוצה להודות במיוחד לחברי הכנסת איציק שמולי, אכרם חסון ומסעוד גנאים, שטרחו והגיעו לכפר לראות את הבעיה בשטח. יישוב ברטעה הוא כפר מיוחד במדינה שנמצא בחלקו הגדול בתחום מדינת ישראל וחלקו השני מעבר לקו הירוק. תושבי הכפר הם מאותה חמולה. קו הגבול זה הוואדי אשר מפריד בין הבתים. במצב הקיים ברטעה היא מעבר לגדר. יש לציין שגרים לפחות 1,900 תושבים בצד המזרחי לכפר בעלי תעודת זהות ישראלית. המוסד לביטוח לאומי הקפיא את הקצבאות לתושבים הנ"ל - - -

מתי הקפיא?

זה התחיל אחרי 95 המצב הזה. לפני זה זה לא היה. אחרי שנת 95.

לפני שנת 95 הם קיבלו ביטוח לאומי?

לא היתה לנו בעיה לפני 95.

זה אחרי ההסכמים עם הרשות הפלסטינית?

כן, כן. 95, אחרי אוסלו.

ומנעו מהם שירותי בריאות בטענה שהם גרים בשטחים. בשמי ובשם התושבים אנו פונים בלשון בקשה מכבודכם לעזור לנו ברשות המחוקקת להכיר בזכות התושבים לקבל מה שמגיע להם בזכויות, במיוחד בביטוח הלאומי, מהסיבות הבאות - - -

מ-95 ועד היום לא עשיתם כלום בעניין?

עשינו. אני התחלתי עם זה ב-2008 והיינו אצל השר כחלון, והיה אלוף פיקוד המרכז פעם בברטעה, הבאנו אותו לברטעה לגבי הנושא הזה. לצערי הרב אני פניתי לראש ה - - - הנוכחי ולשעבר ולזה שלפניו, לצערי - - -

- - -

ב-95 היתה מועצה ממונה שם, לא היתה מועצה נבחרת. יש גם הבדל בזה.

בואו נתקדם בדיון.

הבעיה היא ביטוח לאומי?

- - -

לא, גם בריאות.

חשוב לנו זה הבריאות, זה הכי חשוב. מדובר בתושבים ישראלים העומדים בחובתם ומשלמים מסים לרשות המסים. התושבים הנ"ל עובדים בתחום מדינת ישראל וילדיהם לומדים במערכת החינוך הישראלית. התושבים הנ"ל סובלים ממצב סוציואקונומי נמוך.

תושבים או אזרחים? יש הבדל.

גם וגם.

גם מי שגר בשטחים ממשיך להיות מבוטח.

הרוב – אזרחים.

בואו נתקדם. תתכנס לסוף, בבקשה.

דואגים בכוחות עצמם לחינוך ילדיהם, למרות שהם נתקלים בהרבה בעיות ולא זוכים לכל סיוע לימודי ולכל שירותי הרווחה. התושבים הנ"ל שותפים בהצבעה בבחירות, אם זה לשלטון הלאומי ולבחירות לכנסת. פנינו לביטוח הלאומי ולמשרדים שונים במדינה ונאמר לנו שהכל תלוי בהחלטה של הרשות המחוקקת. אנו מבקשים לסיים את הסבל הבלתי סביר בו אזרח ישראלי או אזרחית ישראלית אשר נשללו מהם הזכויות המגיעות להם על פי החוק במדינת ישראל. המציאות היא של כפר חצוי אשר מתנהלים בו באופן טבעי חיים ביום יום אשר שואפים להמשיך ולהתקיים בכבוד בשלווה. אנו מבקשים להטיב את המצב הקיים וזאת לאחר עינוי של שנים ארוכות. אנו פונים לוועדה המכובדת ולפורום הנכבד הזה בבקשה לתקן ולשפר את המצב הקיים ולהעניק למשפחות אלה את הזכויות המגיעות להן בהתאם לחוק במדינת ישראל, ובעיקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה.

יש לי שאלה, לפני שאתה מסיים – לפי הכתובת שלהם הרשמית על תעודת הזהות, הם רשומים בברטעה?

כן.

אני רוצה לשמוע את רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

אני שמעתי את הדברים, אני לא מכירה את הכפר ברטעה, אבל בתפקיד שלי - - -

חגית מכירה את כל הבעיות של ירושלים המזרחית.

אני מנהלת את הלשכה של מזרח ירושלים ואני רוצה להפנות את הוועדה לסיפורים שהם מאוד מאוד דומים למה שקורה במזרח ירושלים בהקשר הזה של גדר ההפרדה, כמו למשל אזור צור באחר ואזור וואדי חומוס, אזורים שנכנסו פנימה, ומוניציפאלית הם לא שייכים לירושלים – והם נכנסו פנימה לתוך תוואי הגדר. במקרים האלה בית המשפט העליון יקבע שלא ניתן לתת מעמד במדינת ישראל למי שגר - - -

אבל יש הבדל – למי שיש מעמד - - - אני מכיר את הסוגייה הזו והתעסקתי בה גם כשהייתי עורך דין, יש הבדל בין המעמד של תושבי מזרח ירושלים שהם לא אזרחים, הם רק במעמד של תושב, ואז הפסיקה של בית המשפט קבעה שזה לפי מרכז חיים.

אני חושבת שהיא נותנת דוגמה לא נכונה. אנחנו מדברים על אזרחי ישראל שיש להם תעודה ישראלית, תעודת זהות ישראלית. הם מצביעים לכנסת, מצביעים לרשות המקומית, יש להם את הכל בעצם, אבל שוללים מהם את הדברים הבסיסיים של שירות רפואי.

אני רק רשות האוכלוסין - - -

אני רוצה שתתמקדי בנושא של ברטעה. אנחנו הזמנו אותך לנושא וידעת שתדברי בנושא הזה. אני רוצה לקבל תשובות על הנושא של ברטעה. אם אין לכם יכולת לתת תשובה, אני לא צריך לקבל דוגמאות של מזרח ירושלים.

בסדר. תשמע אותי עד הסוף ואחר כך תחליט מה רלבנטי לדיון ומה לא.

תתמקדי בברטעה, בבקשה.

אז אני אגיד באופן כללי שמי שלא תושב ישראל או אזרח, לא יכול לקבל מעמד.

הם אזרחים של ישראל.

לגבי התושבים הפלסטינים שדיברתם עליהם, על זה אני מדברת. לגבי האזרחים הישראלים – זה עניינים של החוק שהביטוח הלאומי עוסק בו. אני, כרשות אוכלוסין, אין לי מה לתרום, כי מדברים על ביטוח בריאות - - -

הם, מבחינתך, אזרחי ישראל בגלל שיש להם תעודת זהות ישראלית.

אזרח ישראלי הוא אזרח ישראלי, אף אחד לא שולל את זה.

תודה רבה. מי הנציג של הביטוח הלאומי, בבקשה? היא לא נמצאת. אני רוצה לשמוע נציג של צה"ל. מי מדבר?

אני ראש מנהלת התיאום והקישור בג'נין. אנחנו, במסגרת תפקידנו כמנהל אזרחי, אמונים על הטיפול והמענה לאוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת במרחב התפר, ובפרט לתושבי ברטעה המזרחית, הפלסטינית. ברור לנו ואנחנו מכירים את הזיקות בין ברטעה הישראלית והפלסטינית מעצם קיום גדר ההפרדה, ולצורך, כמובן, לטפל בתנועות של התושבים הפלסטינים וקבלת המענה שלהם ברשויות הפלסטיניות ולא הישראליות. לכן אנחנו מתמקדים כמנהל האזרחי בטיפול בתושבים הפלסטינים שיש להם תעודת זהות פלסטינית, שהם אמורים לעבור במעברים, ואנחנו מנפיקים להם היתרים כדי לקבל את כל השירותים שלהם, היתרים להיכנס לצד הפלסטיני. כל מה שקשור לאזרחים הישראלים אשר מתגוררים בעצם בברטעה הפלסטינית, זה לא לפתחנו כמנהל אזרחי. אנחנו לא אמונים על טיפול בישראלים נושאי תעודת זהות ישראלית.

ונושא טיפול רפואי שלהם?

אם זה תושבים ישראלים, אנחנו מבינים שהם צריכים לקבל מענה.

אז בעצם אתם לא נותנים להם שום שירות, לתושבים.

זה לא במנדט שלי. אזרחים ישראלים זה לא במנדט שלי, כמנהל אזרחי.

בעצם, כצה"ל, אתה אמור לטפל רק בפלסטינים שנמצאים שם, שאין להם תעודת זהות ישראלית. ברגע שיש לו תעודת זהות ישראלית הוא נופל בין הכסאות.

לא, אין לו סמכות עליו.

אין לי סמכות לטפל.

הוא נופל בין הכיסאות.

אמרתי את זה כבר – הפסיקה של בית הדין לעבודה אומרת שתושב ישראלי, להבדיל מאזרח, אם הוא עובר שמרכז חייו בשטחים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, הוא באמת מאבד את הביטוח הלאומי. את זה אנחנו יודעים, זו הפסיקה. המבחן הוא מבחן של מרכז חיים. אם הוא חוזר לתוך השטח ועוברות שנתיים – שלוש אז הוא מגיש מחדש ומחדשים לו את הביטוח הרפואי. אבל פה הבעיה היא שאנחנו מדברים על אזרחים. אזרחים, כמו המתיישבים, כמו המתנחלים – מתנחל, גם אם הוא גר באיזושהי התנחלות, על ראש הר בודד, גבעה בודדת, לא מאבד את הזכאות שלו לביטוח הלאומי וביטוח בריאות מכיוון שהוא אזרח. אזרח הוא לא תושב.

מה עמדת בג"ץ בנושא הזה?

עמדת בג"ץ ברורה. התשובה של שר הרווחה היא בדיוק התשובה של הפסיקה. הפסיקה מדברת על תושב. תושב יכול לאבד - - - והמבחן הוא מרכז חיים, אבל אזרח לא יאבד את התושבות שלו. הוא חייב לקבל את דמי הביטוח. אולי צריך עתירה. לא צריך בג"ץ, צריך ללכת לשר ולהגיד לו – אלה אזרחים. אני לא מדבר על תושבים, תושבים זו בעיה אחרת.

הדיון חסר את הביטוח הלאומי, שאשמע אותו. היועץ המשפטי של המועצה המקומית בסמ"ה.

בוקר טוב. מה שאמר עורך הדין סעדי זה בדיוק, הוא נגע בנקודה ובבעיה. חבל, באמת, שאין נציג של הביטוח הלאומי. הרי מה הבעיה? הבעיה היא שני חלקים: אנחנו קודם כל מדברים על אזרחים של מדינת ישראל. יש אזרחים שהם תושבים ויש אזרחים שאינם תושבים. האזרחים שאינם תושבים, כמו שאמר אכרם חסון, מבחינה הומניטרית אפשר לקדם את עניינם. הבעיה שלנו עכשיו זה האזרחים שהם תושבים, והבעיה היא מול הביטוח הלאומי. הם צריכים להוכיח שמרקם חייהם נמצא בתוך שטח מדינת ישראל, והאם מוכיחים. מה זה להוכיח? זה תלושי שכר, זה חשבונות חשמל, תשלומי ארנונה, בתי ספר. לא רק את זה, הם שולחים להם חוקרים, בשעה 4 בבוקר, נכנסים לשירותים כדי לראות שהם אכן ישנו. והם ישנים, ואחר כך נציג הביטוח הלאומי בא ואומר – תקשיב, החוק אומר שזה לא עונה על הגדרת תושב. אז מה יותר מכך? הם נאלצים לפנות לבית הדין לעבודה, כי הסכמות העניינית בעניין הזה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין צריך לשמוע הוכחות ותזה שנים על גבי שנים. אחר כך, אם הביטוח הלאומי מתייאש מהתושב הזה, אחרי 4-3 שנים הוא עושה אתו סולחה, שמכירים בו מהיום. אז מה עם האישה הזו שילדה לפני שנה בבית חולים "העמק" שתובע אותה עכשיו - - -

אתה אומר לי עכשיו דברים שלא נאמרו עד עכשיו. אתה אומר שיש אנשים שגרים שם, שהביטוח הלאומי אחרי 4-3 שנים עושה אתם סולחה ונותן להם את ה - - -

אני אומר ככה: קודם כל יש לנו את הבעיה עם האזרחים שהם תושבים.

כמה אזרחים יש וכמה תושבים, מתוך ה-1,700?

אני רוצה לחדד. לא כל אזרח הוא תושב, אך כל תושב הוא אזרח.

אנחנו מבינים את זה.

היום יש לנו אזרחים, הם תושבים, ולא מקבלים את המעמד שהם תושבים.

כמה יש לך, כאלה?

אין לי נתון כרגע בדיוק, אבל אני יכול לבוא עם נתונים מדויקים.

קודם כל אני רוצה לקבל ממך את הנתון המדויק לנושא הזה, ואני מבקש לקבל את זה מהיועץ המשפטי של המועצה המקומית, את הנתון המדויק – כמה תושבים שהם אזרחים שלא מקבלים את השירות, וכמה קיבלו את זה ומתי.

סוגייה מאוד חשובה – יש תושב ויש אזרח. הסוגייה שאנחנו דנים בה מתייחסת לאזרחים שהם תושבים, שגרים במזרחית, אבל הם אזרחים ישראלים. זו הסוגייה שדנים בה, ולא תושבים.

דבר שני, מה שאני רוצה לבדוק – אם החוק כל כך ברור, האם הביטוח הלאומי עובר על החוק? יודעים?

מהביטוח הלאומי לא נמצאים כאן, וחבל שהביטוח הלאומי לא הגיע. הם בדרך, אני מקווה שהם יגיעו בזמן כדי שנשמע אותם.

אני רוצה לדבר, אני עובד סוציאלי.

אני לא אישרתי לך לדבר.

העניין נראה קצת משונה, שמ-95 התופעה קיימת, והעניין אפילו לא הגיע לכדי פתרון או דיון ציבורי כמוש צריך, או אפילו דיון משפטי כמו שצריך, ושהסוגייה הזו נפתרה, קיבלה תשובה ברורה. פה אין עניין שיכול להיות באזור אפור – זה או שחור או לבן. או בהתדיינות משפטית, או בהתדיינות כאן בכנסת, דרך הוועדות המתאימות ודרך הרשות המבצעת. אבל נראה לי, כל חבר כנסת כאן טיפל בעניין או של תושבים כשקיבלו תושבות, וזה היה לפני חוק האזרחות הידוע לשמצה, התגוררו בישראל, אבל מסיבות כלשהן הביטוח הלאומי החליט דווקא שמרכז החיים שלהם הוא בקלקיליה או בטול כרם, ואז הביטוח הלאומי, ופה יש גם עניין של ביטוח בריאות – אבל נרפה מזה עכשיו, ואזרחים שהם התגוררו בחו"ל, נניח. ברטעה א-שרקיה היא לגבינו עכשיו כמו חו"ל. כאילו יצאו לחו"ל, הם מחוץ לגבול ישראל. יש לזה גם, אוסאמה, בחוק, אם אתה אזרח שגר תקופה מסוימת מחוץ לישראל, אתה גם מאבד - - -

אזרח לא מאבד לעולם. אי אפשר לאבד אזרחות.

כשאתה בחו"ל ואתה לא משלם לביטוח הלאומי הישראלי, אתה צריך לשלם.

בואו לא נתבלבל. אנחנו מדברים על אזרחים שגרים במזרח ברטעה.

חברה', יש לי הצעה. כל פעם כשאנחנו אומרים את המילה "תושב", אנחנו לוקחים את הדיון עוד פעם אחורה. מדברים על אזרחים עם תעודת זהות כחולה, בואו נתקדם.

גם אתה מבלבל. גם תעודת זהות כחולה זה לא אומר אזרחות. תושבי מזרח ירושלים יש להם תעודת זהות כחולה אבל אין להם מעמד של אזרח. לכן אתה צריך להגיד: אזרח זה מי שמצביע למועצה וגם מצביע לכנסת.

מה שהתכוונתי זה שכאשר הדיון פה הוא כללי ולא עקרוני, אנחנו מפספסים.

אזרח צריך לקבל – אין מניעה, אין סיבה אם מקום מגוריו הוא מעבר לקו הירוק, אין סיבה שהוא יאבד את הזכויות שלו. לכן אני פונה לאנשי המועצה, אני חושב שיהיה המשך לישיבה הזו, בין אם בישיבה או בצעדים אחרים – להכין רשימה של אלה שהם אזרחים שיש להם את הבעיה הזו, כדי לטפל בה, והיא צריכה לקבל טיפול מידי ופתרון מידי.

אבל יש עוד סוגיה אחרת שמחייבת טיפול, כי כל התושבים שנמצאים שם, למרות שמקום השינה שלהם הוא בצד המזרחי, אבל הם מקבלים שירותים ונכנסים לברטעה המערבית – מקבלים בתי ספר, מקבלים את כל השירותים שלהם כאן. לכן הסוגייה הזו גם צריכה דיון אחר. לכן צריך להכין גם את הרשימה הזו וגם את הרשימה הזו, עם הילדים, עם כל התושבים, ואז האזרחים יקבלו משוב או תשובה מידית, והתושבים צריכים טיפול, ואני חושב שצריך להחריג אותם בצורה מסוימת. המיקום שלהם, היות והגדר הלכה יותר מזרחה, ומרכז החיים, בפועל – כמעט ואין הפרדה, אני הייתי במקום כמה פעמים. אפילו עשיתי עבודות למועצה שם, כמהנדס. מי שהיה יושב ראש הוועדה הממונה באותה תקופה של 95, זה לא אחר מאשר השר דוד אזולאי. הוא היה יושב ראש הוועדה הממונה, וגם בו אפשר להיעזר להמשך - - -

אני עובד סוציאלי שעובד ביישוב ברטעה משנת 93, לפני הקמת המועצה. חשוב לי לתאר פה שזה כפר שמרחוק אתה רואה אותו – כפר אחד, ולא שני כפרים. אז כל ברטעה זה כפר אחד ומה שמבדיל ביניהם זה ואדי, כמו שאתה עושה כביש קטן שהוא בשכונה, זה מה שמפריד בין שני היישובים. אז היישוב ברטעה זה יישוב אחד.

הם מחוברים בכביש?

מחוברים, אתה יכול לעבור מברטעה המערבית לברטעה המזרחית ברגל וברכב ואתה יכול לבוא לשם לבקר - - -

אין בידוק במעבר?

אין בידוק, אם אתה לא מכיר אתה לא מרגיש בהבדל. באים לשם יהודים וערבים מכל הארץ, נכנסים, ויש שוק חופשי שאתה יכול ליהנות ממנו בכל מקום.

עכשיו אני רוצה להתייחס לבעיה. אנחנו העלינו את הבעיה מאז הקמת המועצה, לכל חברי שנמצאים פה, בוועדה. העלינו את זה בזמנו לשר הרווחה ודיברנו על זה, ביקשנו טיפול, שקודם כל – כל האנשים שגרים ויש להם תעודת זהות ישראלית, הם אזרחים שגרים בברטעה המזרחית, ואני, כעובד סוציאלי, כפקיד סעד, לא יכול להיכנס ולתת שירותים שם. פנינו, ביקשנו ואז קיבלנו הוראה שנמצאת במשרד הרווחה שאומרת שלמי שיש תעודת זהות כחולה והוא לא גר בתוך המועצה שלנו, של ברטעה המערבית, אני לא יכול לתת לו שירותים. אנחנו דנו בנושא הזה.

בקשר לתלמידי בתי הספר – גם העלינו את זה במשרד החינוך והיו לנו ישיבות במשרד החינוך, בצפון, וביקשנו שיעלו את זה לירושלים כי יש לנו בעיה – כמעט מחצית מהתלמידים שלומדים בבית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון, הם תלמידים שבאים ממשפחותיהם בברטעה המזרחית.

מי מסבסד אותם, את התלמידים?

הם לומדים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים בתיכון, ומסבסדת אותם המדינה. אבל מצד שני, המדינה והביטוח הלאומי בעיקר, כל הזמן רודפים בשאלות – איפה אתם גרים, איפה אתם יושבים, וכל הזמן חקירות. אז מה שקורה – משפחות, בשביל להוכיח, ואני עכשיו מדבר על היבט הסוציאלי ומה שקורה אצלם בברטעה המערבית, הרבה הגירה יש לנו מברטעה המזרחית, שבאים לגור בברטעה המערבית, בתת תנאים. באות משפחות והם גרים במחסנים, באזבסטונים, כל מיני מקומות שהם באים לגור בהם כדי להוכיח שהם תושבים, להוכיח שהם גרים בו. לך תטפל כמחלקת רווחה בכל כך הרבה מקרים.

אתה מדבר על אזרחים או תושבים?

אני מדבר על אזרחים שיש להם - - -

אזרחים-תושבים, בואו נבדיל, חברה'. תושבים – אין להם שום זכות. אני מדבר רק על אזרחים.

אני מדבר על אזרחים שיש להם תעודת זהות כחולה, שהם גרים בברטעה המזרחית, שאני, כמחלקת רווחה לא יכול לתת להם שירות כל עוד הם גרים שם. כדי לקבל את השירות שלי – ויש מקרים שיש מפגרים, חולי נפש, בעיות, משפחות חד הוריות, משפחות ברוכות ילדים, אני לא יכול להגיע לברטעה המזרחית, ואנחנו העלינו את זה לפני הרבה שנים, לפני 20 שנה. קיבלנו אז הוראה ברורה שאני לא יכול לטפל. אז יש לנו בעיה מאוד מאוד קשה שם, בברטעה המערבית.

תודה. אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה.

קודם כל אני רוצה לציין שהמדיניות של משרד הרווחה היא שכל מי שיש לו תעודת זהות כחולה זכאי לקבל שירותים. אני לא יודעת על איזו הנחייה הוא מדבר, אני לא מכירה אותה. אנחנו נשמח לקבל את רשימת כל האזרחים שהוא דיבר עליהם כדי לבדוק מול המרשם.

מה זאת אומרת? אבל אתם המדינה. את צריכה אותו כדי לקבל נתונים על אזרחים שם?

לא, אני רוצה שהוא יגיד לי על מי הוא מדבר, כי אנחנו לא מכירים את זה.

בואו נחדד את זה – אזרח מדינת ישראל שגר בברטעה המזרחית, מקבל את כל הזכויות?

אם יש לו תעודת זהות כחולה- כן, הוא זכאי - - -

- - -

לא נכון.

יש ממש הבדל בין תעודת זהות כחולה ובין אזרחות.

סליחה, אדוני היושב ראש. יש לנו אחד פה שהוא חבר מ- - - שהוא עם תעודת זהות ישראלית, עם אזרחות ישראלית. הפסיקו לו קופת חולים, את כל הזכויות וביטוח לאומי לפני כמה שנים. הוא נמצא פ.

תודה. התשובה שלך ברורה - -

חד משמעית.

- - חוקית, אזרח ישראלי שגר במזרח ברטעה - - -

זה גם כולל ביטוח לאומי?

כולל טיפול רפואי, כולל כל השירותים.

- - - אני לא מדברת על ביטוח לאומי. אני מדברת מה שקשור אלינו, לחלק של הרווחה.

זה אומר שאם המועצה המקומית ברטעה המערבית נותנת טיפול לאותו אזרח שיושב במזרחית, אתם נותנים מימון כספי לנושא?

בהחלט – כן.

מה שאני קיבלתי בזמנו, אמרתי לך – מאז הקמת המועצה ב-97 פניתי למשרד הרווחה וקיבלתי הוראה, חבל שלא הבאתי את זה אתי, אבל לדיון הבא אביא אותה, כתוב, שחור על גבי לבן, שכל תושב שהוא - - -אפילו אזרח - - -

אני מדבר על אזרחים, אל תכניס את המילה "תושב", יותר.

אזרח ישראלי שיש לו תעודת זהות כחולה, שגר מחוץ לתחומי ישראל, גר ברשות הפלסטינית – אתה לא נותן לו שירות. כל מי שגר בתוך תחום שיפוט מועצה מקומית בסמ"ה, אתה נותן לו שירות. את ההוראה יש לי במשרד.

תשלח את זה לוועדה.

היא שאלה אותי באיזה שנה, בשנת 97 קיבלתי את ההוראה הזו.

אדוני היושב ראש, יש דבר כל כך פשוט: אזרח, מגיע לו, נקודה. אפילו אם הוא גר פה, או אפילו אם הוא לומד בחו"ל, אפילו אם הוא לומד - - - בחו"ל, נשאר שם 10 שנים, חוזר לפה – הוא אזרח, מגיעות לו כל הזכויות.

- - - בקרית ארבע.

עם כל ההבדלים.

לא חשוב.

אני מנסה לחפש איפה הבעיה. אני חושב שהבעיה היא גם בגישה עצמה. כלומר, אני קורא את המכתב של תושבי ברטעה. כתוב שם כך: "יש לציין כי גרים 1,700 תושבים" – השתמשו ב "תושבים", במכתב שלהם. אחרי זה אומרים עוד פעם: "...בשמי ובשם התושבים". אחרי זה: "מדובר בתושבים ישראלים" ולא אזרחים.

- - -

זה ניסוח לא מוצלח.

חברה', בוא לא נפרש את המכתב.

"התושבים הנ"ל סובלים". אחרי זה – "התושבים הנ"ל שותפים בהצבעה". ואיפה הם שותפים בהצבעה? אם זה בשלטון המקומי ואם זה לזעוק בכנסת. מה זאת אומרת? זאת אומרת שהם אזרחים ולא תושבים, אבל במקום להשתמש במילה "אזרחים" השתמשו במינוח הלא נכון. אז התשובה של השר התייחסה ואמרה: "תושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל ומתגורר דרך קבע בשטחי ישראל". אז השר ראה "תושבים" וענה לגבי "תושבים".

האבחנה יפה, אבל בפועל - - -

תן לי להמשיך. אני חושב שאנחנו, בשם הוועדה – אני מציע לך, אדוני היושב ראש, שהוועדה תמליץ, במידה והם אכן אזרחים, קודם כל מגיעות להם הזכויות, נקודה. במידה ויש חלק שהם גם תושבים ולא אזרחים, צריך להיאבק בשבילם. כלומר, לעשות את זה לא הכל או כלום, וגם לא חלק על חשבון הכל, אלא להתקדם עם ה-80% ואחרי זה להמשיך להיאבק בשביל ה-20% הנותרים. עכשיו צריך להכיר ב-80%. אחרי זה יש לנו מאבק מתמשך.

תודה. אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות.

אני רופאה אחראית בלשכת הבריאות מחוז חיפה, נפת חדרה. מבחינת הטיפול בבריאות, אז כמו שאמרו כאן, כל בעלי תעודת זהות כחולה מקבלים טיפול, גם ממשרד הבריאות וגם משירותי בריאות הציבור. בתחנות טיפת-חלב אנחנו מטפלים גם בילדים של ברטעה המזרחית וגם בנשים הרות, בקופות חולים מקבלים טיפולים ומענה כל מי שרשומים בקופות החולים, ובבית החולים מקבלים את הטיפול כולם.

אז מה שאת אומרת כאן, כל הדיון הזה הוא מיותר, אם כולם מקבלים את כל מה שאת אומרת. אחד הדברים החשובים ששמעתי מחברי הכנסת המציעים, שהם לא מקבלים שירות רפואי, ואת כאן באה ואומרת שהם מקבלים את שירותי טיפת-חלב - - -

תלוי - - -

מה עם תושב - - -אישה יולדת שיולדת בבית חולים צריכה לשלם כמה אלפי שקלים.

זה משהו אחר, זה מטעם הביטוח הלאומי. אם הביטוח הלאומי מגדיר שיש לה את ביטוח הבריאות והיא זכאית, אז היא לא תשלם.

תודה. שמעתי, הבנתי. אני רוצה לשאול את אחד הנציגים של התושבים – אזרח שגר בברטעה המזרחית והוא לא עובד, האם הוא מחויב בתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות, או לא?

מחויב, כן.

ואם הוא לא משלם אז הביטוח הלאומי תובע אותו - - -

תובעים אותו והוא משלם, אבל משלם בלי שתובעים אותו, גם.

החובות חלות עליו.

נדמה לי שאנחנו מיתממים. כל הסוגייה הזו היא סוגייה מדינית. היא לא סוגייה פוליטית ולא אזרחית ולא תושבית. אנחנו הרי יודעים שהמשולש הוא פוטנציאלי לחילופי שטחים וחילופי אזרחים. אני חושב שהסיפור הזה הוא בדיוק ה study case של מדינת ישראל במשא ומתן העתידי כדי לבדוק אפשרויות של חילופי אזרחים וחילופי שטחים. לכן הביטוח הלאומי, לא באופן מקרי נציגיו עדיין לא הגיעו. נדמה לי שמי שהצליח להגיע מהמשולש לכאן בשעה היעודה, אז נציגי הביטוח הלאומי שהיו צריכים להגיע מירושלים לירושלים היו יכולים להגיע.

אני, מבחינתי, משרד הרווחה מייצג את הביטוח הלאומי וקיבלתי תשובה ברורה ממשרד הרווחה.

אבל היא התנערה, היא אמרה שהיא מייצגת רק את הרווחה.

אבל היא אמרה באופן ברור שלא יכול להיות שמשרד אחד ייתן שירות ומשרד אחר לא ייתן. מבחינתי. אם שני משרדים יושבים כאן ואומרים שהם נותנים את השירות לאותם אזרחים, זה נוסח הסיכום שיהיה, זו האווירה של הסיכום.

חסר לנו החולייה של הביטוח הלאומי.

אני יודע.

היא אמרה בעצם לשונה שהיא מייצגת את הרווחה ולא את הביטוח הלאומי. אין לה מנדט לייצג את הביטוח הלאומי.

- - -

אין הפרדה בין ביטוח לאומי לרווחה, אחד הולך עם השני. הרי מי שצריך לתת את הרווחה זה הביטוח הלאומי, והיא מייצגת את הרווחה.

אבל עובדה שהם לא הגיעו. אני אומר לך, איציק, זו בעיה מדינית, באמת. הם נופלים קורבנות לעניין העתידי של השטחים וצריך להוציא את הסיפור הזה מהפרגרף המדיני ולתת לאזרחים האלה אפשרות - - -

אני חושב שאנחנו, כוועדת הפנים כאן, אין לנו את הסמכות לדון על עתיד ישראל מבחינה מדינית, אני רוצה להתמקד באותם אזרחים, אני רוצה שאותם אזרחים יקבלו את השירות הנכון. לכן אני מבקש מחבר הכנסת בהלול להיכנס לתחום שאנחנו רוצים לקדם.

אני אומר לך שמוזר שהם לא הגיעו, ויש דברים בגו, בכך שהם לא הגיעו, וצריך לאפשר לאזרחים הללו לקבל את הקצבאות ואת כל השירותים מהביטוח הלאומי, כי סטטוטורית הם אזרחי מדינת ישראל.

תודה.

נציגי צה"ל, מישהו רוצה להוסיף עוד משהו?

יש אזרחיות שמתחתנות, ובעלה הוא תושב ולא אזרח. מה אתו? יש לו זכויות או אין לו זכויות?

- - -

אני חושב שבנושא הזה אנחנו לא דנים היום. זה לא הדיון המהיר, הדיון המהיר מדבר על אזרחים. יש חוק במדינת ישראל ואני לא אכנס עכשיו לדון בחוק הקיים במדינת ישראל.

אבל יש מצב כזה שמישהי יש לה אזרחות ולבעלה – אין.

הבנתי.

כשדיברתם על זה שנותנים היתרים למעבר לצד המזרחי של הגדר, גם אלה שיש להם את התושבות עוברים דרככם, או רק מי שאין לו – לא תושבות ולא אזרחות? זה חשוב, אם אתם מבדילים בין זה לזה. פלסטיני – מי שתושב גם לא מקבל?

- - -

תושב פלסטין, נושא תעודת זהות פלסטינית.

הוא מקבל את כל השירותים מהרשות הפלסטינית.

כי התושבים כבר לא מקבלים – לא מפה ולא מפה.

נציג צה"ל, כיוף, אמר בצורה ברורה שכל תושב הרשות מקבל את כל השירותים הדרושים - - -

לא. תושב ישראלי שהוא לא אזרח אלא תושב, יש לו תעודת זהות כחולה - - -

יש לו את זה ואת זה.

אין לו את זה ואת זה. או את זה, או את זה.

אני רוצה להיות פרקטי ומעשי. אני סבור שהביטוח הלאומי צריך להיות נוכח פה. למה? כי הביטוח הלאומי בכל הסיפור הזה, עם כל הכבוד למה שנאמר פה, אזרח-תושב, אני לא נכנס לזה, אבל הביטוח הלאומי הוא האדון בעניין הזה כי הוא המוסמך לפי החוק לשלול מהאזרחים את התושבות, ושלילת התושבות תוביל לשלילת כל הזכויות הסוציאליות, הרווחה, הבריאות וכל השירותים החברתיים. לכן אני שב וחוזר כי הביטוח הלאומי צריך להיות נוכח פה ולספק לנו תשובות, כי הוא זה שמחליט לשלול ממני את התושבות, בלי הוכחות - - -

- - - את האזרחות?

את התושבות. אני אספק לוועדה בהקדם את כל ה - -

חבל שאחרי 21 שנים אין לכם אפילו רשימה, ואנחנו מגיעים לדיון חשוב כזה בכנסת ואתם לא מגיעים מוכנים.

הבעיה הזו של תושבי ברטעה והמצב המיוחד של היישוב על שני חלקיו מוכר זה שנים. ההזנחה המכוונת של הרשויות לתנאים בסיסיים של תושבי המקום ואזרחי היישוב, יש לה סיבה. נדמה לי שאם היה מדובר באזרחים יהודים שגרים במקומות אחרים, ואין להשוות, אז הם היו מקבלים את כל הזכויות, לרבות ביטוח לאומי. עצם העובדה שנציג המוסד לביטוח לאומי לא נמצא כאן הוא חלק מההזנחה.

למרות שקרה דבר אבסורדי, חבר הכנסת טיבי, שנציגת משרד הרווחה שהוא אמון - - -

המיניסטריון האחראי.

כן, של הביטוח הלאומי, אומרת - - -

אני, לפני שהגעתי לכאן, דיברתי עם הפרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי וביקשתי שוב שיבדוק את הנושא. אני מעריך שההחלטה היא לא של הביטוח הלאומי אלא של מישהו מעליו, ולכן התושבים שכאן, שטרחו והגיעו, ראויים לתשובה לגבי מרווח הזכויות הניטלות מהם, לרבות הביטוח הלאומי, ואני בטוח שחברי כולם כאחד הציגו את כל מגוון הנושאים. אני רוצה להודות לחבר כנסת יהודי אחד שנמצא כאן, - -

ויזם את הדיון.

- - ויזם את הדיון, חבר הכנסת איציק שמולי.

שיזם והסתבך.

תודה. מישהו רוצה להוסיף משפט? אף אחד.

תשמעו, היתה חולייה חסרה, החולייה של הביטוח הלאומי. אני אשלח מכתב לביטוח הלאומי לקבל תשובות, אנחנו נפנה אליהם לקבל תשובות ברורות בקשר לאותם אזרחים. לפי הדיון, העמדה שלי ומה שאני רואה כאן, אני חושב שהוא לא צריך להבדיל בין אזרח לאזרח – אזרח שגר בברטעה המזרחית צריך לקבל את כל הזכויות. לא יכול להיות מצב שהוא ייפול בין הכיסאות בגלל שהוא נמצא באותו ישוב – מזרחית או מערבית, זה לא משנה מבחינתי כאן לזכויות של אותו אזרח. לכן אני אקרא גם לביטוח הלאומי בתשובה שלו שהוא ייתן את כל הזכויות לאותם אזרחים, גם את השירות הרפואי הדרוש, שגם אישה שצריכה ללדת שלא תצטרך לשלם, כי מאותם אזרחים מבקשים לשלם ביטוח לאומי אפילו אם הם לא עובדים. הם מחויבים בחוק לשלם את הביטוח הלאומי, לכן אני לא יכול להחריג בחוק את האפשרות שהם יקבלו את כל השירותים.

נבדוק את הנושא, אני אבקש גם מהיועץ המשפטי של הוועדה לבדוק את הנושא המשפטי – אם אנחנו צריכים לשנות את החקיקה בנושא וצריכים ללכת לחוק מסוים בנושא, שנוביל חוק וחקיקה בנושא הספציפי הזה, ואני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים כאן גם לבדוק את הנושא, להובלת חקיקה בנושא. אני אבקש מהיועץ המשפטי של המועצה המקומית לספק לוועדה את החומר שביקשתי – רשימות שמיות של אזרחים שהם תושבי ברטעה המזרחית שלא מקבלים את השירותים, ואם יש אנשים שקיבלו את השירותים בשנים האחרונות. אם יש צורך, נקיים דיון המשך. תודה רבה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:04