הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 236

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 12:30

הצעה לסדר-היום בנושא: "איומים על מפקד הפלוגה של החייל היורה"", של חה"כ יעקב מרגי, מירב בן ארי, מיקי לוי (מס' 240)

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

איל בן ראובן

מיקי לוי

מנהל אגף יישומי מחשב, משרד החינוך - אהרון דיין

מנהלת אגף מקצעות מדעי חברה, משרד החינוך - אלירז קראוס

פצ"ר - רמ"ח תורה, מדיניות ומודיעין, משרד הביטחון - מירב בן עטר

קמ"ד חקירות, משטרת ישראל - ירון בנימין

סרמ"ח תשאול פשיעה, משטרת ישראל - שי דא-קוסטה

יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת - דוד דהאן

מזכ"ל, מועצת התלמידים והנוער הארצית - דניאל זליקוביץ'

נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית - בני ג׳אג׳אטי

נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית - אהב חן

יו"ר ועדת נוער וקהילה במועצת התלמידים והנוער הארצית - עדן סניור

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון

"איומים על מפקד הפלוגה של החייל היורה"

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 12 ביולי 2016, ו' בתמוז התשע"ו.

"איומים על מפקד הפלוגה של החייל היורה", של חבר הכנסת יעקב מרגי, עבדכם הנאמן, חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת מיקי לוי.

התקיים דיון במליאת הכנסת בעקבות הצעה לסדר היום, שבו הוצגה על-ידי חברי הכנסת להעביר את הדיון להמשיך בדיון ועדת החינוך. לכאורה – מה הקשר? כך נשאלתי אתמול גם על-ידי יועץ שר הביטחון ויועץ הרמטכ"ל - מה הקשר לוועדת החינוך? קודם כל מליאת הכנסת הצביעה, אני חייב לקיים דיון. אבל הקשר הוא שרצו למקד את הזה בסוגיה שאנחנו עוברים בחברה הישראלית את כל סוגית השיימינג, נקרא לזה התקפות במרחב הווירטואלי - אם זאת אלימות מילולית ואיומים.

אני חושב שזה אך נכון גם לשמוע איך אנחנו כחברה אזרחית, כמשרד החינוך, משטרת ישראל, הצבא, מתמודדים עם הסוגיה הזו של השיימינג, של ההשמצות, של האיומים במערך הווירטואלי, כשברקע כולנו היינו ערים להתקפה הבוטה שהייתה כלפי המ"פ של החייל היורה שמילא את חובתנו האזרחית, וחובתו הצבאית להעיד ולומר עדות אמת כפי שהיא משתקפת, וכפי שהוא מאמין בה. אני חושב שמה שקורה בחברה הישראלית לאחרונה, יכול להיות שכבר מוביל שאנשים בעלי דעה עצמאית שיכולים להשפיע ולעצב דעת הקהל הישראלית יחששו לומר את העמדה שלהם.

אתמול הייתה הקדמה – עשו את חוק העמותות, התחילו - - -

עזוב, זה רציני מאשר לעשות פוליטיקה.

החשש הוא שאנשים שחייבים לומר את דעתם, או שרוצים לומר את דעתם ודעתם לא שייכת, סליחה אם אני אומר את זה, למיינסטרים הרווח בחברה הישראלית, הם יודעים שאם הם יאמרו את דעתם, ויחוו דעה על נושא כזה או אחר על סדר היום הציבורי, הם יידעו שהם הולכים לחוות התקפה מאסיבית. אני חושב שזה דבר שצריך להיעלם מהחברה הישראלית, חברה דמוקרטית, חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית. אנחנו חייבים לאפשר את השיח, את חופש הביטוי כמובן ברמה נאותה, מכובדת, ומה שקורה במרחב הווירטואלי רחוק מלהיות מכובד, רחוק מלהיות ידידותי.

חברת הכנסת מירב בן ארי, לפני כמעט שנה עשתה איזה מיזם של להציג רק על חברי כנסת את הסטריפים של האיומים, ההשמצות שרצו בטוקבקים על עמדה כזו או אחרת של חברי כנסת. תאמינו לי, כאשר מרכזים את זה על כל חבר כנסת, מה נאמר עליו? - זה מחריד, מחריד ומזעזע. יש תחושה שאתה לא רוצה להיות שייך לחברה כזו. באמת, אני אישית לא עובר על טוקבקים, לא קורא אותם. אני טוען שזה משחית את הנפש, זה משחית לך את סגנון הדיבור שלך. זה משחית לך כל ערך - הגיע הזמן שנעשה מעשה. אי אפשר לומר – נכון, אי אפשר לבער את זה, אי אפשר למגר את זה. אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לומר - אי אפשר לעשות כלום ולא עושים כלום. זו העמדה שלי גם כמציע, גם כיושב ראש הוועדה.

חברת הכנסת מירב בן ארי, אחת המציעות. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני יזמתי את ההצעה הזאת לפני שבועיים, ואתה הצטרפת אליי, ואני מאוד מעריכה את זה כמובן.

בנושא של המ"פ נעמן - אני רוצה להגיד לכם שאני פרסמתי פוסט על המ"פ, וכתבתי על העניין הזה שהרשת מנהלת לו משפט שדה, ודיברתי על הקללות והאיומים, ושפרסמו את השם שלו.

אני כן רוצה להתמקד בנעמן, ואחרי זה נדבר בהסתה, כי אני מתעסקת בהסתה, אבל נתמקד שנייה במה שהיה כי זה גם השפיע עליי. דיברתי על תום נעמן שהוא קצין מצטיין, ומ"פ, ופרסמו את הפלאפון שלו, ואת התמונה שלו. אמרתי בגלל שאני מכירה את החטיבה טוב, אמרתי גם שאחד המפקדים הציע לטוס להודו, ואמר לו תיסע, אל תישאר כאן בארץ. כשאני שמעתי את זה, אמרתי לעצמי, איך אני בתור חברת כנסת אשמע דבר כזה על קצין שהוא עושה את התפקיד שלו - בא לתת עדות. זה שהוא אמר, זו האמת בעיניו לצורך העניין. זו האמת שהוא העיד בשבועה, אני מאמינה לו. וגם אני מאמינה לו לצורך העניין, אני שומעת דבר כזה, חברת כנסת, אני אומרת לעצמי, אנחנו צריכים לתת לו גיבוי.

אז העליתי פוסט, וכתבתי על תום, ועל מה שעובר עליו. שני דברים שאני אגיד לך בעקבות הפוסט הזה. האחד - אני בן-אדם שכותב פוסטים, מה שנקרא מיינסטרים. פעם ראשונה שחטפתי כל כך הרבה אש מהציבור ה-so called ימני, אבל בואו, גם אני נמצאת בצד הימני של המפה, ואני לא כותבת ככה לאנשים.

אמרתי לעצמי, אם אני חטפתי כאלה תגובות - - -

אני חושב שזה בא מהימין הקיצון והשמאל הקיצון.

לא, אבל זה היה ימין קיצון, בוא נשים את הדברים על השולחן. אני אומרת לעצמי, כאילו אם אני חטפתי כאלה תגובות בפוסט, מה הוא חטף? – בפלאפון, מה, תחשבו מה כתבו לו. ואני בצחוק כתבתי פוסט על משהו שראיתי והיה לי נראה חמור בעיניי.

דבר שני, ואני חייבת לומר את זה גם לפרוטוקול. התשובה של סגן שר הביטחון אלי בן דהן, אני ואתה ישבנו שם במליאה, ואני זוכרת שהסתכלנו אחד על השני, הייתה חיוורת – זה אנדרסטייטמנט. זה היה חיוור, תשמעו, זה מאוד מטריד. ובאמת, ליבי על משפחת אזריה מה שהיא עוברת עכשיו בבית-משפט. חייל יצא לקרב - חייל יצא לשטח במקרה הזה. אנחנו יושבים פה ואומרים - ליבי עם המשפחה הזאת, אני לא מקנאה באף אחד על מה שהם עוברים עכשיו, זה נורא. אבל השיח הזה – לקחת את אותו בחור, ופשוט לאיים עליו באיומים של רצח, זה מה שאני חושבת שבשיח הציבורי שלנו הוא מאוד נוקשה, ולכן הגשתי את ההצעה לסדר-היום.

מלה אחרונה לסיום. מהפרט אנחנו לומדים על הכלל. אמר, ובצדק חבר הכנסת מרגי, יו"ר הוועדה, שאנחנו מתעסקים הרבה בהסתה ברשתות. כל הזמן אנחנו עושים דיון. נכון, כמעט כל חודשיים, גם חבר הכנסת ברושי חבר ותיק פה בוועדה, כל הזמן אנחנו מתעסקים בהסתה. היום אני יודעת שיש ועדה של משרד המשפטים שמנסה למצוא פתרון להסתה.

לצערי, אנחנו צריכים לשפוט את עצמנו בבית הזה, לשפוט את עצמנו טוב, טוב, כי הרבה פעמים יוצאים מפה דברים לא פשוטים. ואני אומרת, אין לי הצדקות לדברים שנעשים פה, אבל אולי אתם שבצד שלי, שבדרך כלל שומעים אתכם, תתנו לנו איזשהו נקודת אור. אולי הצוות שנמצא כאן ויסביר לנו מה אפשר לעשות, כי באמת המצב איום - אני לא זוכרת תקופה כזאת במדינת ישראל שקצין הולך ועושים לו משפט ציבור, שזה אמור להיות בית-משפט.

חבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, באתי לדיון הזה כי אני חושב שהוא יותר חשוב מהיקף המשתתפים בו. ואני חושב ישראל נמצאת – ואמרתי את זה אתמול בדיון במליאת הכנסת בנקודה מאוד בעייתית, ואולי אפילו על מדרון חלקלק, והממשלה והכנסת הם לא בדיוק הדוגמה הנדרשת בימים ובשעות האלה, ובחלק מהאווירה שנוצרה יש לממשלה אחריות.

אתמול בדיון שנמשך על פני שש שעות שהתוצאה שלו הייתה ידועה מראש, בוודאי נשאלת השאלה במה ישראל התקדמה בתום הלילה הארוך הזה בחוק שהיה מיותר, והוא בוודאי לא מועיל לשיח החברתי, לאחריות הנדרשת מכל אחד מאתנו. אבל אני גם מוכן לומר בוודאות, שחופש הביטוי הוא לא חופש מאחריות.

אבל צה"ל וכוחות הביטחון תמיד היו מחוץ ומעל כל מחלוקת. והנה, הגענו למקרה שיצא מהפרופורציות. היו, ולצערי כנראה גם יהיו אירועים. אני בעצמי שירתתי, וסיימתי את השרות כסגן אלוף בצה"ל. חמשת ילדיי שירתו ומשרתים ביחידות מיוחדות, מובחרות, ואחד רב סרן בקבע - אני מאחל להם הצלחה כמו לרבים אחרים. לא היה כדבר הזה שגם שרים וראשי ממשלה - ראיתי עכשיו שגם הבן של שר הביטחון תרם. אני חושב שמישהו איבד פה את הצפון ואת המצפון. שר אחד שדיבר על זה, הרחיקו אותו, שר הביטחון לשעבר. אבל באמת נוצרה פה מציאות שבסוף אלה שאתה לא קורא, וגם אני לא קורא, הפכו להיות מעצבי דעת הקהל. אותה קבוצה שבמקום אחר לא היו מתייחסים אליה, הפכו אותה למי שקובעת פה את השיח החברתי.

אני חושב שמוכרחים לעצור את זה. תראו, אני ביקרתי אצל המשפחות השכולות, אני מקווה אחרונות, גם בקריית ארבע וגם בעתניאל. בכלל לא זר לי השטח הזה. אבל מה זה הדבר הזה שעולים עכשיו להר הבית לפרובוקציה? ואיך הממשלה החליטה שהיא שמה 50 מיליון שקל על קריית ארבע?

אתמול שר החקלאות שבכלל מצא מתקציבו מקור לחזק את יהודה ושומרון, מסביר לי שגם בעוטף עזה נתנו. אמרתי, נו, ממתי אתה משווה? משהו פה גדול השתבש, והשיבוש הזה הולך ומחריף, כי ההקצנה, המציאות הזאת שיכלה להביא את האירוע המצער בחברון לאירוע לאומי, והשאלה של מעמד בית-המשפט, מעמד הרמטכ"ל – השיח החברתי הופך להיות אלים, מסוכן. עוד מעט לא נהיה לא אור לגויים, ואני מפחד שנהיה חושך ליהודים.

אנחנו מדברים כל הזמן שאנחנו הדמוקרטיה היחידה באזור. דיברנו פה על יציבות, היציבות נעלמת והדמוקרטיה מתכרסמת, ואני חושב שוועדת החינוך אולי לא צריכה להסתפק רק בדיון הזה, ולא רק כתגובה, אלא כיוזמה לשינוי.

ואני קורא לך, ולך שאתם חלק מהקואליציה, להבין שחלק מהיוזמות של הקואליציה, וחלק מהחוגים והסגנון והדיבור, ואני והסיעות, וניצול הרוב שקיים והעברת דברים שאין להם שום תרומה לחוסנה וביטחונה וחיזוקה של המדינה.

משפט אחרון. אמרתי את זה אתמול, ואני חותר למהלך שיביא את המדינה למשאל עם. משאל עם שיכול להתגבר על הרוב של הממשלה שיכולה להתנגד לרעיון שמדינת ישראל מוכרחה להגיע להכרעה. חמישים שנה כמעט אחרי ששת הימים, היא לא קיבלה הכרעה על מה עתידה של יהודה ושומרון. השאלה הזאת כל עוד היא לא תיפתר, היא מקור לעוינות ולאיבה בינינו לבין עצמנו ולחוסר השלום עם שכנינו.

לכן הנקודה הזו של המתח הזה שהולך ומתעצם, היא המקור לחלק גדול מהבעיות שאתם רוצים לפתור אותן. זה לא ייפתר מוועדת חינוך, ולא ייפתר בעוד שיעור בבית-ספר. זה ייפתר מהחלטה שהגיעה זמנה - לאן המדינה רוצה להגיע, מהי דמותה, מהי אופייה ומהם גבולותיה של המדינה. כשזה ייגמר או יוכרע, תהיה רגיעה, לפי דעתי, בהרבה מאוד נושאים אחרים.

תודה איתן.

אני אומר לך, מאז שאני יו"ר ועדת החינוך, חסר לי הדיונים האלה המדיניים, כי אני ממוקד בחינוך - תרמת לי. אין ספק, אתה צודק, אבל זה לא הבמה. אין ספק שצריך לעשות הכרעה – צריך לדון וכו'. אבל אני אומר לך, אני חולק עליך באחד מהמשפטים שאמרת. למרות הוויכוחים - לא חכמה למגר את תרבות השיימינג, ולפתח תרבות ושיח נאה כשכולם מסכימים באותו דבר. אנחנו כחברה, למרות הוויכוחים, למרות הפערים בדעות, למרות המתחים, עלינו לשמור על תרבות דיבור, וזה הכיוון של הדיון הזה.

הצטרף אלינו אחד המציעים, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה.

תודה רבה אדוני.

לאחר מכן נשמע את משרד החינוך. משטרת ישראל.

שר החינוך הוא אומר שהוא שם כדור בין העיניים לראש הממשלה. ממתי הוא יכול לחנך - - -

תשאל אותו.

מה אני אשאל אותו?

איתן, זה דיון רציני. אני רוצה - - - תובנות.

אני שואל אותך.

מה זה - הוא שם כדור בין העיניים לראש הממשלה.

איתן, לך לוועדת חוץ וביטחון, ותרביץ שם נאומי חוצבי להבות.

אני לא באתי לנאום.

אתה חושב ששר החינוך הוא הדוגמה - - -

לא, אני אמרתי משרד החינוך, לא אמרתי שום שר חינוך. אנחנו מדברים על משרדים, לא על פרסונה.

נשמע את מיקי לוי.

תודה רבה אדוני, דבר אחד אני חולק עליך, הדמוקרטיה זה הרוב, אין מה לעשות. יוצא הון, יוצא דמוקרטיה – זה שלטון הרוב, וזה רצון העם ורצון המצביעים - מה לעשות. אז זה הבסיס הבסיסי לנושא הדמוקרטיה והרוב מחליט. אם נצליח להעביר משאל עם בדברים מהותיים, כמו למשל שעשו להבדיל כרגע בבריטניה, אז זה אפשרי. אבל בעיקרון אנחנו שלטון הרוב, וטוב שכך, ואני רוצה לחיות בדמוקרטיה ולא בשום משטר אחר לטוב ולרע.

אני נזעקתי עם חבריי המציעים ולו מן הסיבה האחת. נחרדתי ביחס לו זכה המ"פ ומשפחתו לאחר שהוא העיד במשפט. אם צריך להציב מאבטח למ"פ בצבא הגנה לישראל – אנה הגענו?

היום כל המדינה בהיכון כי המג"ד אמור לבוא ולהעיד אחרי שהמח"ט - - -

העיד לדעתי בבוקר.

היינו עסוקים, אני מתנצל בוועדת כספים בענייני דיור ציבורי שהלהיט אותנו, אז אני לא יודע בדיוק מה קרה.

אם אני מופיע בשבת תרבות בבאר-שבע - ויסלחו לי הדתיים כאן. ואני אומר את דעתי ותפיסת העולם שלי לגבי הוראות פתיחה באש וטוהר הנשק, ואני זוכה לקריאות לא נעימות מצד חלק מקהל השומעים אותי. וכשאני יוצא אני צובט את עצמי, זו המדינה הדמוקרטית. הרגשתי מאוד לא נוח, אני מניח שכולם יודעים על המקרה שלי שנתתי הוראה לירות במחבל מתאבד, וזה לא היה פשוט.

ואני רואה מה עוברים אותם הנושאים בנטל, אתם, שנמצאים בחזית הזו, וראוי שאנחנו, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, הוועדה הזו נחשוב מה אנחנו עושים כדי להוריד את גובה הלהבות. אין לנו מדינה אחרת, אין לנו עם אחר. אם יהיו מלחמות בתוך, בינינו - מותר להתווכח, יש גבולות בוויכוח. טוהר הנשק הוא חשוב לנו. היום נחרדתי מהעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות", אם זה נכון, לא בדקתי. אני מתכוון ליזום דיון בעניין הזה אם האמירה הזו אכן נאמרה על מי שנבחר להיות הרב הצבאי הראשי.

בעניין הזה אני אומר לאנשי המדים – חבריי ואני נעמוד כחומה בצורה נגד כל מי שינסה. ואני גם חטאתי בעניין הזה, ודיברנו על זה דווקא אתמול במליאת הכנסת בתגובה - נטרפה דעתי, ויכול להיות שהייתי צריך בגלל שקיבלתי החלטות קשות אחרות בימי חיי לא להגיע למצב הזה. גם אני נטרפה דעתי, וגם עליי הסייגים שאני אומר פה, אני צריך להחיל אותם.

הנוער שלנו שרואה את כל מה שנעשה ברשתות, וקיימנו דיון על הרשתות החברתיות שהן חלק ממקור הבעיה. חלק ממקור הבעיה – הרשתות החברתיות, כי שם כמעט הכול מותר. אם מישהו מצלם חברה של מישהו אחר, ומפיץ את התמונות ברשת. ואם מישהו מפרסם דברי נאצה, ואני מניח שגברתי הנציגה של פרקליטות המדינה, שהנושא של הרשתות החברתיות לא פוסח על צה"ל, וצריך לחשוב גם בצה"ל מה אנחנו עושים, גם במשטרת ישראל ביחידות שזה הרבה יותר מצומצם, איך אנחנו מורידים את גובה הלהבות האלה. זוהי אש שבוערת ועלולה לעטוף את כולנו.

אני מאוד מודאג מהדורות שלכם, מהדורות הבאים. אתם הדור הבא שתצטרך לקחת את הנהגת המדינה ולהחליף אותנו. אנה אנו נגיע – האמת היא שאין לי פתרון. אין לי איזה פתרון קסם, אלא, אני רואה אדוני, איזשהו תהליך רב מערכתי של מספר ועדות, רב משרדי, זה לא יכול ליפול רק על משרד החינוך או על משרד הביטחון. תודה רבה.

אין ספק, אמרתי בפתיח הדברים שחברי הכנסת בחרו דווקא ועדת חינוך במליאה כדי לנסות לראות איך אנחנו מצליחים – אל"ף לא מרימים ידיים, אין לנו את הפריבילגיה לומר, זה גדול עלינו, אי אפשר, אנחנו לא ננצח, יודעים שלא ננצח את זה. אבל עלינו לטפל, למזער, לצמצם, לסתום חורים כמה שיותר בפרצה הזו.

נתחיל עם משרד החינוך. יש לנו הטמעה של כל סוגיית מניעת החרמות, ההשמצות, הקללות במרחב הווירטואלי במערכת החינוך.

אני מנהל אגף טכנולוגיית מידע. איתי הגברת לירז, היא מנהלת אגף.

כפי שידוע, המרחב הווירטואלי הוא מרחב נוסף למרחב הפיזי שבשנים האחרונות הלך והתפשט ונוגע כמעט לכל נקודה בחיים שלנו. את אותה מסוגלות שבאמצעותם אנחנו מכינים את בוגרי העתיד שלנו, ולחיים הפיזיים, הם צריכים גם להרחיב את אותו ידע ואת אותן יכולות גם לעולם הדיגיטלי. במסגרת הזאת יש תכנית מאוד מסודרת שנקראת אוריינות דיגיטלית. בתוך המסגרת של אוריינות דיגיטלית, יש פרק רחב היקף שעוסק באתיקה וערכים בכלל ברשת, כולל כל הנושא של גלישה והישמרות והימנעות שתמיד כאן בדיונים בכנסת שזומנו, נתנו את הדגש רק על ההיבט הזה. כלומר, איך להימנע ואיך להישמר מסכנות ברשת.

אבל בהחלט יש פרק שלם שמדבר גם על אתיקה וערכים ברשת עם כל המשמעויות שיש בזה. אנחנו מאמינים שבגיל צעיר שנקנה את אותם ערכים דרך התכנית הזאת לילדים, ודאי נעצב דמויות שיידעו איך להתמודד עם תופעות כמו ששמענו פה שמתרחשות.

התכנית שלנו היא למעשה תכנית ספיראלית, מתחילה בגן הילדים, ומסתיימת בתיכון. למעשה, יש חובה על-פי חוזר מנכ"ל שאנחנו הוצאנו לבתי-ספר, יש מקומות שלפעמים לא מיישמים. אנחנו בשביל זה מפעילים את תהליך האכיפה, אבל בעיקרון החוזר הזה מדבר - - -

איך אתה מפעיל את תהליך האכיפה? כי אני חייבת להגיד לך, שעכשיו הגיע אליי מסמך מאוד מרתק, אני אתן לך לקרוא את זה. כתבו כמה סטודנטים, מאוד מעניין, אם תרצה, ובו במדינות כמו אוסטרליה וארצות-הברית, ובריטניה - מדינות נאורות לכל הדעות, יש חיוב של בתי-הספר להציג תכנית חינוכית בנושא של הסתה ושיימינג. תבין, תכנית בחקיקה שאם גם בית-הספר לא מגיש תכנית, תבין, יש אכיפה על בתי-ספר, זה מדהים. אני קראתי את זה עכשיו. דרך אגב, חשבתי שזה מהשנה האחרונה. מסתבר שבמדינות כמו אוסטרליה ובריטניה זה כבר שלוש, ארבע שנים. יש ארגון של האו"ם שנקרא "דפנ"ה" – אתה בטח מכיר, בראשי תיבות באנגלית, ובעצם לקחו ממנו את התכנית. אני הגשתי את זה לשרת המשפטים, את כל התכנית שקיבלתי מהסטודנטים - זה בחקיקה, ובית הספר מחויב. הוא מחויב להגיש, לכן אמרתי לעצמי איך אתה בעצם אוכף, מה אתה אומר לבית-הספר תעשה, או לא.

הנקודה ברורה. יש בשביל זה חוזר מנכ"ל, הוא לא החלופה של חוקי הכנסת, אבל הוא בעצם כלי מכוון ומחייב את בתי-הספר לפעול.

אל תתנצל, כי מנכ"לית במשרד החינוך והשר רואים בזה חלופה, הם מעדיפים תמיד חוזר מנכ"ל. אני אומר את זה כהערת ביניים.

לא, אבל הוא התנצל, כי הוא הבין שמראש - - -

אני מדבר על מה - - -

כמעט במקביל התחלנו עם התכנית גם בארץ. לפחות שלוש שנים אנחנו מפעילים בכל בתי-הספר, או העברנו הנחיה שצריכים להפעיל צוות שנקרא "חיים ברשת", שחוברים אליו מנהל בית ספר, יועץ של שפ"י מבית הספר, המחנכים של הכיתות ורכז התקשוב.

הם חייבים להכין תכנית עבודה לאותה שנה לכל הכיתות, כאשר בכל כיתה צריכים להתבצע שלושה שיעורים לאורך השנה – באזור תחילת השנה, באמצע השנה, פחות או יותר בתקופה של שבוע אינטרנט, אתה בטוח שאנחנו מקיימים בכל הארץ, ולקראת יציאת התלמידים לחופש כפי שנעשה בחודש האחרון מול בתי הספר. זאת תכנית מחייבת, יש לו מפקחים, יש לו מדריכים, יש מנהלים.

באיזה כיתות זה מתקיים?

אמרתי, זה מתחיל מגן הילדים ומסתיים בי"ב.

עוד אלמנט אחד. בנוסף לזה, פיתחנו למעשה חומרים שמיועדים להורים. אנחנו נפגשים עם ועדי ההורים, אנחנו נפגשים עם המועצות של ההורים השונות שקיימות בארץ, וביחד איתם מנסים להעביר את הידע הזה גם להורים מאחר ויש היום גם כלים טכנולוגיים כאלה או אחרים שאפשר להפעיל אותם וחשוב מאוד שהורים יידעו להפעיל אותם בבתים עם הילדים.

באמת, היה לנו קושי לכאורה מה אנחנו רוצים ממשרד הביטחון. איימו על המ"פ, הדיון על האיומים, וכל הדיון בוועדה הוא כדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם כל התרבות הזאת של ההשמצות, איומים ברשת, וזה התגלגל אליכם.

עם משרד הביטחון או צה"ל?

צה"ל.

אני יכולה לומר שבאופן כללי אנחנו שותפים כמובן לדאגה שהובעה כאן, ולרצון להגן על קציני הסתה שבוצע כנגדם הסתה או תופעה שיימינג ברשתות החברתיות. הטיפול שאנחנו יכולים להציע בהקשר הזה, במרבית המקרים דובר באזרחים שעושים את זה, ואם זה מגיע אלינו, אנחנו מעבירים את זה לטיפול רשויות האכיפה האזרחיות, משטרת ישראל ו/או פרקליטות לפי המקרה המתאים. אם מדובר בחיילים, כרגע אנחנו מבצעים חשיבה על איך נכון לטפל בחיילים שמתבטאים כנגד המפקדים שלהם ברשתות החברתיות.

יש לכם אמצעי - - -

החייל הזה שכתב - - -

החייל, הוגשה כנגדו תלונה, ועדיין לא הסתיים הבירור שלו בבית דין משמעתי.

אבל אמצעים אקטיביים אתם נוקטים?

אנחנו רשות אכיפה.

את באה מהפרקליטות. אני אומר השאלה אם צה"ל עצמו - - -

כחיל חינוך אין לי את המידע.

מעניין דווקא מה שהיא אומרת, כי יש חיילים שצריכים להעיד שם. אמרנו גם במליאה שהקצינים, המפקדים - אבל יש שם חיילים בני 18, 19 שכבר העידו.

אם תוכלי להסביר לי איך הסתבכתם עם הסיפור הזה? הרי הצבא לא נולד היום, נולד עוד לפני שאנחנו נולדנו, אבל זה לא יכול להיות. כל הפרשייה של הירי בחברון הפכה להיות מאירוע נקודתי לאירוע לאומי.

זו החברה בישראל.

אני לא יכולה להתייחס לשום דבר שנוגע למשפט עצמו, כיוון שמדובר בהליך שתלוי ועומד.

אבל באיזשהו מקום משהו פה איבד שליטה. אתם, הצבא גם אחראי שלקחו אירוע נקודתי, שיש עליו בוודאי עוד אלף דוגמאות שהיו ויהיו. נמצא פה אלוף במילואים, סגן אלוף במילואים, סרן – גברתי, היינו במקומות האלה. זה יצא משליטה. הפכו את זה לאירוע בסדר גודל שלא נראה כמותו על מקרה שהיה צריך לקבל החלטה של מפקד. משהו פה איבד שליטה והפכו את זה לאירוע לאומי – ילמדו עליו עוד הרבה שנים, ועוד לא ברור איך זה ייגמר.

רק שהסתיים.

ברור שזה הסתיים, אבל יישאר פה פצע.

מה ציפית? אנחנו ב-2016 - - - בכל מקום.

המשרד לביטחון פנים, גם בוועדה אתם נדרשים לסוגיה הזו. אין ספק שיש התפתחות בכל הסיפור של הסייבר והרשת, אבל בעתיו סביב הפרשייה תנסו להתמקד סביב הפרשייה הזו של המ"פ והתופעות שמתפתחות. אני אומר לכם, אני כחבר כנסת, אני היום חושב עשרים פעם לא שאם לומר את דעתי או לא לומר את דעתי. אבל אם יש הכרח שאני אביע את דעתי וזה תורם כשזה לא במיינסטרים, אני עושה נזק מול תועלת, לא נזק אלקטוראלי, שלא תבינו אותי, אני לא עושה חשבונות. אני אומר, אם זו סתם אמירה שלא תורמת לשיח הציבורי - אבל למה אנחנו צריכים להגיע לזה? אז עזבו, אני חבר כנסת יש לי שיקולים אחרים.

יכול להיות שאדם עם עמדה אזרחית מסוימת שיכול להביע עמדה, ולהשפיע על דעת הציבור מכוח תפקידו, יחשוב עשרים פעם אם הוא יאמר את זה, כי הוא ירגיש מיד מושמץ ומאוים ברמות, ובכמויות באוטוסטרדה שלא היה – זה אחד מהכלים שהמרחב הווירטואלי נתן.

אני מהאגף לחקירות במודיעין במשטרת ישראל.

אני אשתדל להיות קצר ותכליתי, לנגוע ברמה הכללית וברמה הפרטנית שקשורה למ"פ, שזה תיק שטופל בהליך חקירתי.

ראשית, אני אומר גם כמשטרה שאנחנו מצטרפים לדעה שכל העבירות במרחב האינטרנטי זה משהו שהוא מבחינת שינוי מציאות שלא הייתה קיימת לפני כמה שנים, ולנו ברור שהאלימות ברשת היא הרבה יותר חזקה ומשפיעה מהאלימות בעולם הפיזי, מהסיבה הפשוטה – בשל החשיפה הרבה שלה זוכה אלימות ברשת.

אני רוצה לומר שטוקבקיסט שיושב בבית עם פיג'מה, לצורך העניין, וכותב משפט, יש פוטנציאל של מיליוני אנשים שיראו את המשפט הזה, ולפעמים זה כואב. אני אומר משהו שהוא לא קשור לדיון, היה לנו גם קצין משטרה שהתאבד כתוצאה משיימינג, ויש לנו מקרים, והדיון הוא דיון מאוד עקרוני.

ואיש רשות המסים שהתאבד.

נכון, אנחנו לא נפרט.

אני אומר שאנחנו כמשטרה נשמח להיות שותפים בכל תהליך שיביא לצמצום הנושא הזה.

יחד עם זאת, צריך לזכור משהו, ואני רואה שאין פה נציגי משרד המשפטים וחבל. צריך לזכור משהו - מכוח הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. משטרת ישראל לא מוסמכת לפתוח בחקירה, באווירת הסתה, אלא לאחר אישור פרקליטות המדינה. וזאת למה? מאחר ובזמנו יש הנחיית פרקליט המדינה שנקראת 14/12 שנגזרת מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה שקבעה שכל עבירות ביטוי שנמצאות בעצם על הציר שבין חופש הביטוי מצד אחד, לבין עבירה פלילית מצד שני, בגלל הזהירות והצורך לאזן, עבירת הסתה זו עבירה שתהיה רק לאחר אישור של פרקליטות המדינה. לכן אנחנו כמשטרה מוגבלים בנושא הזה, אנחנו צריכים לבקש אישור.

אם כבר אתה מזכיר את זה. תאמר לי מקרה שהוא באמת מאפיין את הכלל לא הקיצון. הגישו תלונה, אתם לוקחים את זה, מעבירים את זה לפרקליטות, כמה זמן ההליך הזה, הפרוצדורה הזו?

אני אענה לך.

בזמנו לפני שהנושא הזה – מה שנקרא הפך להיות צונמי של כתבות באינטרנט, היה לנו מתווה שהוא היה מתווה דיי ארוך. זאת אומרת, היה תיק חקירה, היינו צריכים להעביר את זה לבחינת פרקליטות המדינה, היו בוחנים, זה היה יכול לקחת זמן. היום אנחנו יזמנו מנגנון מקוצר מול פרקליטות המדינה, ובמקרים מסוימים וחמורים אנחנו פועלים מהר. אני יכול לתת דוגמה קלאסית – המ"פ. אני הייתי באופן אישי מעורב אז אני מכיר את הסיפור הזה. אני קיבלתי את האירוע הזה ביום שישי אחרי הצהריים, וביום שישי בערב או שבת בבוקר כבר היה אישור של פרקליטות המדינה לחקור את אותו אדם שפרסם את הפוסט בעבירה של הסתה לאלימות שזה חריג.

אתה מדבר על החייל?

על המ"פ.

מי שכתב את הפוסט, זה אזרח.

אם הוא מעורב זה אזרח.

הפוסט נמצא פה. בחור תושב איו"ש שהעלה איזשהו פוסט עם התמונה של המ"פ, והתבטא שאם הוא היה הוא היה שובר לו את הידיים והרגליים, משהו בסגנון הזה. אנחנו ראינו את זה בחומרה, עשינו בירור טלפוני זריז עם המשנה לפרקליט המדינה, קיבלנו אישור לחקור בעבירה של הסתה לאלימות ושל הדחת עד, אפילו הלכנו על הקטע של הדחת עד.

בעקבות החקירה הזאת נולדה עוד חקירה של טוקבקיסט שגם פרסם את מספר הטלפון, אז זאת אומרת, שנולדו שתי תיקי חקירה. התיקים האלה תוך שבוע, שבועיים כבר מוצו. אחד כבר עבר לפרקליטות, יש פה גם נציג היחידה החוקרת, והתיק השני תוך יממה גם כן יעבור לפרקליטות. אחרי מיצוי חקירתי, אני נותן דוגמה שאנחנו פעלנו מהר בנושא הזה.

אני שוב אומר, הנושא הזה בכללותו הוא נושא כואב, נושא רחב, צריך להבין.

ב-2003 בערך היחידה שלכם הוקמה. אני זוכר שקיבלנו נתונים לוועדת הכנסת - - -

איזה יחידה אדוני?

שטיפלה בכל סוגיית הסייבר, מחשב.

לדעתי, ב-2003, לא היינו בעולם האינטרנטי. אם אני לא טועה הפייסבוק - - -

עוד לפני הפייסבוק, אני זוכר הייתי חבר בוועדה לזכויות הילד – אני רוצה לתת לכם במרחק של עשור מה קרה במדינה, בעולם. בתחילת אותה קדנציה, לא יודע אם זה היה 2003, 2005, 2006 בקדנציה השנייה, היה שוטר אחד שריכז את זה, לאחר מכן 10 שוטרים. היום קמה היחידה הזאת שמתעסקת בכל הנושא המחשוב, כל יחידת הסייבר כמה מונה?

אני יכול להגיד לך, שמשטרת ישראל בהתאמה לשינוי המציאות היא נערכה, ונערכה טוב. יש לנו יחידת סייבר שנמצאת בלה"ב, יש לנו יחידות חטיבת סייבר, יש חטיבת סיגן, יש לנו רפרנטים.

יש רפרנטים במחוזות. יש אנשים שהתפקיד שלהם זה פשוט לסרוק פרסומים באינטרנט, ולנסות להציף עבירות – נעשית הרבה עבודה, אבל צריך להבין, שמעל לכול יש פה את נושא של חופש הביטוי, ואנחנו כמשטרה מוגבלים.

מי מטפל ביישוב היהודי – משטרת ש"י או אתם? היישוב היהודי ביהודה ושומרון.

משטרת ישראל וש"י.

אני שואל בכל זאת, כולל בצד של המחבלים. אתם מהמטה הארצי.

ש"י גם באזרחים.

משטרת ש"י עוסקת ביהודה ושומרון, היא עוסקת גם בצד היהודי של יהודה ושומרון?

מי שאמרת שכתב את הפוסט הוא מיהודה ושומרון? מי מטפל בו?

נכון. בתיק הזה טיפלו יחידה מרכזית במחוז ש"י. זה יכול ללמד על החומרה שאנחנו ייחסנו לסיפור הזה. באמת, כמשטרה, אנחנו נשמח להיות שותפים בכל דיון.

יש אקטיביזם? - חשיפה מעבר לתלונות?

מעניין אותי לשאול אותך שאלה. אותם הטוקבקיסטים האלה שבמקרה הזה – גם אותו אחד שפרסם את הנייד של תום, זה אנשים שבדרך כלל פעם ראשונה שנתקלים בכוחות הביטחון, או שזה אנשים שמראש באים מרקע כזה? אני תוהה על טוקבקיסט בפיג'מה שדיברת עכשיו. האם הוא בן-אדם שבא מרקע עברייני מסוים? כי הרי בסופו של דבר זה שאנחנו חשפנו את השם, ואת הטלפון שלו, חשפנו את אותו אדם מסכנת חיים, ואני תוהה מה אופיו של האדם שעשה את זה.

אני אענה לך באופן כללי וגם באופן פרטני. אי אפשר לבוא ולאפיין טוקבקיסטים מאחר וטוקבקיסט הוא חוצה את כל מה שנקרא קשת רחבה. יכול להיות שטוקבקיסט שכותב משהו שהוא הכי חמור שאפשר להעלות על הדעת, ואין לו רקע פלילי, ויכול להיות ההיפך.

הוא לא מסתתר הוא שם את התמונה שלו.

בעיקר בפייסבוק.

אני יכול להצביע על עוד בעיה שהיא גם לא קשורה לדיון, אבל היא בעיה קיימת שלפעמים השרת לא נמצא בארץ, והכותב לא מזדהה בשמו, ולצורך, מה שנקרא, התקדמות בחקירה במקרה כזה או אחר, צריך לפנות לחברת גוגל שהשרתים יושבים בארצות הברית, ושם המדיניות היא מדיניות יותר מקלה בנושא הזה. אני יודע שבארצות הברית, לפי מיטב הבנתי, לא פותחים בחקירה בשום עבירת ביטוי, כי חופש הביטוי הוא חזק, אבל זה לא לדיון הזה. אני רק אומר - יש המון פערים ובעיות שצריך לתת עליהם את הדעת. אנחנו כמשטרה עושים את המקסימום, ונמשיך לעשות את המקסימום.

תודה.

אני מצטער שלא הייתי בחלק הראשון, אבל אני חושב שצריכה לצאת מפה גינוי מכל וכל לתופעה הזאת, תופעה איומה ונוראה של התנפלות על קצינים, על חיילים, על מפקדים. אני אומר לכם כחייל כמה שנים, הרבה שנים, זו פגיעה קשה בביטחון מדינת ישראל. נקודה. אם אנחנו נתקדם למקום שבו מפקדי פלוגות שלנו או קצינים שלנו הצטרכו בכלל להעלות בדעתם שכתוצאה מפעולה שלהם שהם צריכים לעשות, הם יחטפו מה שהם יחטפו ברשת, או בכל מיני מקומות אחרים שהם עלולים להיפגע מזה, הדיון הזה הוא פגיעה אנושה בביטחון ישראל, זה פשוט דבר בלתי אפשרי.

ברור שאנחנו פה בתופעה חדשה. זו תופעה שאנחנו נצטרך – ואני אומר פה ליושב ראש הוועדה. אני מאוד מברך על הדיון הזה בוועדת החינוך, כי אני חושב שיש פה משמעות מאוד גדולה לסיפור הזה של חינוך.

יושבת פה נציגת צה"ל. אני חושב שצריך פה לחשוב על חיבורים של בין מערכת החינוך למערכת הביטחון להתמודדות נכונה בעניין הזה, והמשרד לביטחון פנים – כל השותפים, אני, למשל, לא ידעתי את מה שסיפרת עכשיו, ואני מאוד שמח על כך על הפעולה שאתם עשיתם כנגד אותו טוקבקיסט, אותו פושע, לא פחות מזה, פושע שעשה את מה שעשה ברשת, ופעולה מהירה ונחושה כנגד הדבר היא חלק מהפעולה.

אני לא יודע אם אתה יודע, כבוד היושב ראש, ביום שני, אני מקווה, עובר הצעת חוק שלי שעוסקת במקום לא מאוד רחוק מזה, שאומרת - מניעת פרסום שמם של חיילים, קצינים, משמר הגבול ומשטרה שעוסק בפח"ע – מניעת פרסום שמם בחוק כאשר הם נמצאים תחת חקירה מבצעית – חקירה מבצעית ופעילות מבצעית. אני אומר את זה, כי זה לא מאוד רחוק. יכול להיות שאנחנו נצטרך ללכת לצעדים נוספים, כי תראו מה קורה לנו פה.

קורה פה מצב - ברושי דיבר על זה, הוא שאל אותך את השאלה, ואת כמובן לא הכתובת לתשובה בעניין הזה. אבל הגורם למה שקרה פה סביב כל אירוע החייל הזה, בוא נגיד את האמת, זה הפוליטיקאים. הרי אם זה היה נשאר כמו שזה היה צריך להישאר בתוך הצבא אז הצבא היה עושה תחקיר, ומהתחקיר הזה החייל הזה היה הולך לחקירה מבצעית ופלילית אם צריך חקירה פלילית, והיה מצ"ח, כמו שהצבא עושה, היו כבר כל כך הרבה מקרים כאלה בעבר, וזה לא פעם ראשונה שחייל עובר מתחקיר לחקירה פלילית סביב אירוע כזה או אחר.

החדש הוא שהפוליטיקה נכנסה לתוך העניין הזה, והפכה את זה לאיזה אירוע לאומי - ברמה הלאומית אירוע מוטרף ומטורף, אני לא רוצה לפרט אותו שהוא חמור מאוד.

אני באמת חושב שאנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שאנחנו צריכים לחשוב על שינוי. הדרך שבה אנחנו פועלים היא כנראה לא מספקת. הרשת הזו, התופעה הזאת יצרה לנו מימד חדש. אנחנו צריכים להגיב למימד הזה כי אחרת כמו שאמרתי קודם - צה"ל לא מסוגל, לא יכול לסבול את הדבר הזה. לא יכול לסבול שקצין בצבא יילך עם תחושה שאם הוא עושה משהו ולפעמים גם אם הוא שוגה אנחנו לא מסוגלים לתת לו את ההגנה עליו כי הרשת היא חזקה מכל בנקודה הזאת.

אנחנו מוכרחים לתת פה מענה, אני חושב שהמשטרה – או יש פה כלי, רק ברור שלמהירות ולאפקטיביות גם שלכם עם מערכת המשפט - אני הייתי רוצה גם לשמוע שהפושע הזה גם נשפט, והייתי גם רוצה לקוות שהוא לא יקבל איזה ליטוף וארוחת צהריים טובה על-יד בית המשפט, אלא שיילך לעזאזל מה שנקרא, שיילך לבית-סוהר בזה, כי הוא פוגע בביטחון ישראל, הוא פשוט פושע.

אני אומר דברים קשים, רק המערכות צריכות לשאול את עצמן, מה שאני מעלה פה זה קשר של בין מערכת החינוך - - -

טיפול רב מערכתי.

כי יש פה המון בתחום החינוך, בתחום החינוך הבסיסי שנחנך את הנוער שלנו קצת לעניין הזה. נכין אותו גם לשירות במערכת הצבאית, וגם להבין את משמעות השרות והמשמעות הכול כך איומה כאשר אנחנו פוגעים במערכת הביטחון בצורה כל כך חמורה.

תודה. שלא יישמע שכביכול שאנחנו ממקדים הכול בנוער שמשם זה בא. פשוט התייאשנו מדור הביניים והמבוגרים. באמת, הפכנו לחברה שלא מסוגלת לשמוע דברים שלא נעימים להם לאוזן.

הדוגמה הכי טובה, זה למה לא קוטפים פרחים היום. הלכנו דרך הנוער, דרך הילדים, והבאנו תוצאות.

יפה, לשם אני חותר.

אנחנו הפכנו לחברה פחות סובלנית שלא מסוגלת לשמוע דעה שהיא נוגדת את העמדה שלך או של האחר.

נמצאים אתנו מועצת התלמידים והנוער הארצית. בבקשה.

אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית.

דיברתם על הנוער באמת, דיברתם על חינוך. זה נכון, זה מדויק. מבחינתנו, אנחנו מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף שמייצג את כל בני הנוער במדינת ישראל. מבחינתנו, שמנו לנו את זה כמטרה. כבר בשנת תשע"ה, הועידה שלנו, אנחנו כל שנה מקיימים ועידה שמחליטה על מדיניות של כל מועצות התלמידים והנוער במדינת ישראל. כבר אז החלטנו שחיבור בין שונים ולחבר בין אוכלוסיות שונות ולאחד יותר מלפלג זו המטרה שהיא מרכזית אצלנו.

בתשע"ו השנה, ממש לא מזמן, הוועידה שלנו הייתה בנושא דמוקרטיה – מחזון למעשה, שזה נושא שחשוב לי לגעת בו דווקא בתחום הזה של בית-המשפט. משהו ששמנו לנו בין היתר במסמך, שצריך לתת לבית-המשפט לשפוט. לפני שאנחנו יוצאים בהכרזות, ולפני שאנחנו מחליטים החלטות, בגלל זה אנחנו גם לא לוקחים צד בנושא הזה, כי בית-המשפט צריך לשפוט, והוא צריך להיות נקי מכל השפע חיצונית, והוא צריך להיות נקי מכל השפעות של פוליטיקאים.

ועוד משהו ששמנו לנו למטרה מאוד חשובה, זה הנושא של חופש הביטוי. כשמאיימים, ומעלים פוסטים פוגעניים כאלה, זה לא חופש הביטוי. זה חופש השיסוי וזה מסוכן. האמת, שאנחנו גם עושים צעדים אקטיביים מאוד בנושא.

אני רוצה שעדן, שהיא יושבת ראש ועדת נוער וקהילה, היא אחראית על כל הפרויקטים במועצה שלנו, ומרכזת את כל היוזמות, שהיא תספר לכם. אנחנו עושים המון דברים, אני מקווה שיש לה מספיק זמן לספר.

בעצם ראינו במדינת ישראל שהשיח הופך להיות שיח מתלהם וקיצוני ושלילי כבר בתחילת השנה. אני אסביר לכם על צעדים שלקחנו. אנחנו יודעים שיש לנו כלי בידיים. זאת אומרת, יש לנו כלי של הרשתות החברתיות. אפשר לקחת אותו לכיוון השלילי, אפשר לעשות דברים מאוד שליליים עם הרשתות החברתיות. אנחנו מאוד נגד זה, אנחנו מגנים את זה בכל תוקף.

העניין הוא כזה. החלטנו שאנחנו לוקחים את הדבר הזה שקוראים לו רשתות חברתיות, ולוקחים אותו למקום החיובי. כבר בתחילת השנה פתחנו בפרויקט שקוראים "שבוע אהבת חינם". שבוע שנועד ליצור כאן משהו אחר. ליצור כאן שיח חיובי ומפרגן. בעצם השתמשנו ברשתות החברתיות. כל אדם שלקח חלק באתגר כתב פוסט מפרגן לאדם אחד, אותו אדם שכתבו את זה עליו, תוך 24 שעות הצטרך להפיץ את זה לשלושה אנשים, יכתוב פוסט מפרגן לשלושה אנשים.

זה הגיע גם לכאן למסדרונות האלה, ולראש הממשלה וליושב ראש האופוזיציה.

נו, והצליחו להוציא פרגונים – זה הכי חשוב...

כן. היה מדהים והיה כיף.

עוד פרויקט שלנו, זה פרויקט בשיתוף עם עמותת הכפתור האדום. בעצם, דיברנו על זה בעבר, והייתה לזה הצלחה מאוד גדולה. זאת אומרת, הנוער לא עומד מן הצד, אנחנו נוקטים בצעדים אקטיביים. אנחנו לא מוכנים לשתף פעולה או לעמוד מנגד כשקורים כאן דברים כאלה ואנחנו לא מוותרים.

בבקשה.

אני רוצה להתייחס להיבט של חינוך למסוגלות בשיח, ולכבוד לאחר, ולריבוי דעות. אנחנו עושים את זה בהרבה מאוד מישורים מתוך תפיסה ממש דומה לדאגה שהובעה פה שזה לא משנה מאיזה מחנה אתה בא, אתה חייב לגדל אנשים שמסוגלים לשמוע אחד את השני.

קודם כל יש מודל לדיון באקטואליה שמועבר על ידי מינהל חברה ונוער לכל המחנכים, כאשר באמת ההנחיה היא לעסוק באקטואליה עם התלמידים, ויש דגש מאוד חזק על זה שהמחנך צריך לדאוג לזה שכל התלמידים בכיתה ירגישו בנוח, להקפיד שלא ייאמרו אמירות פוגעניות כלפי קבוצות בחברה, שכל התלמידים יוכלו להביע את העמדה בלי שתהיינה התבטאויות פוגעניות כלפיהם, ולהיות ערניים במקרים של ביוש ושיימינג גם בתוך הכיתה, לא רק ברשת הווירטואלית.

אני אדלג ואומר שהשנה כבר התקיימו בשיתוף פעולה של המטה לחינוך אזרחי של הפיקוח על הוראת האזרחות, ועל יתר תחומי הדת שבמסגרת הלמידה המשמעותית אנחנו מאוד מעודדים לקיים דיונים ערכיים בכיתות, והם מזמנים נושאים טעונים ושנויים במחלוקת.

התקיימו תהליכים של פיתוח מקצועי למורים בנושא הזה על ידי מט"ח, על ידי מכללת אורנים, על ידי מרכז יסודות, וגופים שבאים גם הם ממקומות שונים בתוך החברה, וההשתלמויות שלהם הם בדרך משותפות למורים ממגזרים שונים, שמתנסים כבר תוך כדי התהליך הזה בעצם בשונות. כי אם אתה עושה את זה בתוך עצמך, זה הרבה פחות יפעל.

יש גם יחידת השכלה כללית שמומלצת היום לבתי-הספר שעוסקת בדיונים באקטואליה בתוך הכיתות עם דגש על לקיחת אחריות ומעורבות חברתית. רציתי לדבר על מועצת הנוער הארצית, אתם עשיתם את זה הכי טוב שאפשר. אני אקצר בנקודה הזאת.

יצא גם חוזר מנכ"לית שמעודד לקיים דיונים בכיתות כדי שמורים לא יחששו גם להביע את עמדתם, וגם לקיים דיונים בכיתות ולתת מקום לצדדים הרגשיים הקשים כדי שתלמידים התנסו בלבטא רגשות, ואחר כך להיכנס לנושא על בסיס של עובדות, ועל בסיס של עמדות מעשיות, ושלא המקום הרגשי יקבע את ההתנהגות המעשית. זאת אומרת, אתה לא נותן מקום להתבטאויות ולעולם הרגשי הזה, אתה לא עוזר לבנייה של תהליכים של תיעול הרגשות הקיצוניים, ככה שאנחנו מאוד מודעים לזה.

אנחנו שותפים לזה שהתפקיד החינוכי שלנו לחיים בתוך חברה של שונות - יש תכניות כאלה ביסודי, וביקש רוני שאני אוסיף במישור שלו, שבתוך התכנית שהוא דיבר עליה תתקיים החתמה של תלמידים בתוך הכיתות על אמנה של כללים להתנהגות ברשת. אני מקווה שביחד, כל המערכות, נוכל להתמודד עם המצב החדש הזה, וגם בעזרה של הנוער המצוין. יש גם נוער מצוין שלא יעמוד מהצד.

אנחנו לא מופתעים. אמרנו בדיון הקודם.

קודם כל יש לנו נוער נפלא, אנחנו פוגשים אותו בהרבה יוזמות, הלוואי על הרבה מדינות. לפעמים יש תופעות חריגות כמו אצל המבוגרים, אז הכי קל לזרוק על הנוער שלנו. אבל הנוער שלנו מצליח ונפלא ומופלא למרות המבוגרים שלפעמים לא משמשים דוגמה אישית טובה.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים, לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, וכן האורחים שהגיעו. הוועדה עמדה לתופעות השיימינג והאיומים שיש ברשת בכלל, ועל ההתקפה של המ"פ המותקף תום נעמן. הוועדה מגנה בכל תוקף כל רצון להלך אימים על חיילים, מפקדים, ואזרחים שמביעים את דעתם באופן חופשי ולגיטימי. הוועדה רואה בחופש הביטוי ערך עליון, ובפירוש לא חופש לשיסוי וביזוי. הוועדה שמעה על פעולות משרד החינוך, משטרת ישראל ומשרד הביטחון על הפעולות שנוקטים בטיפול בבעיית הביזוי ברשת. הוועדה קוראת לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, לקבל החלטה לטיפול רב מערכתי בין-משרדי אם על ידי הצבת יעדים להתמודדות עם תופעת הביוש, הביזוי והשיסוי במרחב הווירטואלי.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.