ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/07/2016

תקנות הנמלים (מניעת התנגשות בים) (תיקון), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
ðåñç ð÷é ìäâùä ìëðñú

ðåñç ð÷é ìäâùä ìëðñú

sofers

2016-06-30MOT



תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים) (תיקון), התשע"ו - 2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יח) ו- (2)(ח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א – 1971

, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004

ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת

וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977

, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל"ז-1977

(להלן- התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי הגדרת "האמנה" יבואו:

""המנהל", "מפקח כלי שיט" - כהגדרתם בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

"תקנות הנמלים בטיחות השיט" - תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982

.

תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "מנהל המחלקה לשירותים טכניים כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ"ה - 1965" יבוא "מפקח כלי שיט".

החלפת תקנה 9
במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא :
"מניעת הפלגה של כלי שיט

9.

המנהל רשאי למנוע את השטתו של כל כלי שיט שאינו כשיר לשיט לפי תקנות אלה; החליט המנהל כאמור יפעל לפי הוראות תקנה 44(א) או 52יא לתקנות הנמלים בטיחות השיט, לפי העניין".

תיקון התוספת

בתוספת לתקנות העיקריות -

בתקנה 3 -

בתקנת משנה (א), אחרי "כלי שיט חסרי הדחק" יבוא "כלי מסוג (WIG)";

אחרי תקנת משנה (יב) יבוא:

"(יג) המונח "כלי מסוג WIG" – כלי שיט רב-תכליתי שאופן תפעולו העיקרי הוא טיסה קרוב לפני השטח באמצעות ניצול תופעת פני שטח";

בתקנה 8, במקום תקנת משנה (א), יבוא: "(א) כל פעולה למניעת התנגשות תינקט לפי חלק זה של התקנות, ואם נסיבות המקרה מאפשרות זאת, תבוצע בהקדם , באופן המיטבי ולפי כללי הימאות הטובה";

בתקנה 18 -

בפסקה (ה), במקום "להתרחק היטב" יבוא "לשמור מרחק נאות";
בסופה יבוא
"(ו) על כלי מסוג WIG יחולו הוראות אלה:

(1) בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח, כלי מסוג WIG ישמור מרחק נאות מכל כלי שיט אחר וימנע מלהפריע לשיוטו;

(2) כלי מסוג WIG הפועל על פני המים ייחשב כלי שיט ממוכן וימלא אחר חלק זה בתקנות";

בתקנה 23, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח בלבד, יציג כלי מסוג WIG, בנוסף לאורות כאמור בתקנת משנה (א), אור אדום רב עוצמה מנצנץ סביב האופק";

בתקנה 31-

בכל מקום, אחרי "מטוסי ים" יבוא "או כלי מסוג WIG";

אחרי "מטוס הים" יבוא "או כלי מסוג WIG";

בתקנה 33(א), במקום "ובפעמון" יבוא "כלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר יצויד בפעמון בנוסף לצופר";

בתקנה 35 -

אחרי פסקה (ח) יבוא:

"(ח1) כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר אך, פחות מ-20 מטרים לא חייב להשמיע את אותות הפעמון המפורטים בפסקאות (ז) ו- (ח) ובלבד שישמיע אות קולי יעיל אחר במרווחי זמן של לא יותר מ-2 דקות;";


במקום סעיף 13 בנספח 1 לתוספת יבוא:

"כלי שיט מהיר מאוד

13.

אורך ראש התורן של כלי שיט מהיר מאוד יכול שימוקם בגובה הנמוך מזה הנקבע בסעיף 2(א)(1) ביחס לרוחב כלי השיט, ובלבד שזווית בסיס של המשולשים שווי השוקיים הנוצרת באמצעות אורות הצד ואור ראש התורן, כפי שנראים מהנקודה הקדמית הגבוהה ביותר של כלי השיט ובשופע מרבי, היא של 27 מעלות לפחות.

"(ב) בכלי שיט מהיר מאוד שאורכו 50 מטרים או יותר, מרחק אנכי בין אור ראש התורן הקדמי לבין אור ראש התורן האחורי של 4.5 מטרים הנדרש בסעיף 2(א)(2) ניתן לשינוי, ובלבד שהמרחק האמור לא יהיה פחות מהערך הקבוע בנוסחה הבאה:
y = ( a +17Ψ )C + 2
1000
לעניין זה
Y - גובה אור ראש התורן האחורי מעל לאור ראש
התורן הקדמי במטרים;
a - גובה אור ראש התורן הקדמי מעל לפני המים
במצב תפעולי במטרים;
Ψ - השופע במצב תפעולי במעלות;
C - המרחק האופקי של אורות ראש התורן
במטרים" ;

בנספח 3 לתוספת -

בסעיף 1 -

בסעיף קטן (א), במקום "(±אחוז אחד)" יבוא : "( (+/-1%) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2100 הרץ (+/-1%) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים";

במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות

צופר שהותקן בכלי שיט יספק, בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר ובמרחק של מטר ממנו, רמת לחץ קולי, בפס בן 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים 180 עד 700 הרץ, (+/-1%) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2100 הרץ (+/-1%) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, שלא יפחת מהנתון המתאים המופיע בטבלה שלהלן:

טור א'

טור ב'

טור ג'

"אורך כלי השיט במטרים

פס של 1/3 אוקטבה במרחק של מטר אחד בדציבלים בזיקה ל- 2x10-5N/m2

טווח השמיעות במילין ימיים

(1)

200 או יותר

143

2

(2)

75 ויותר אך פחות מ- 200

138

1.5

(3)

20 ויותר אך פחות מ -75

130

1

(4)

פחות מ- 20

120*1

0.5

115*2

111*3

*1 אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 180 ל-450 הרץ;

*2 אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 450 ל-800 הרץ;

*3 אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 800 ל-2100 הרץ";

בסעיף 2(ב), המילים "ולא יפחת מ- 200 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם 12 מטרים או יותר מכך, אך פחות מ- 20 מטרים"- יימחקו;

(10) בנספח 4 לתוספת -

בסעיף 1 -

במקום פסקה (ד) יבוא:

"(ד) אות של כל שיטת איתות המורכב מהקבוצה ... --- ... (SOS) בצופן מורס".

במקום פסקה (יב) יבוא:

"(יב) התרעת מצוקה באמצעות קריאת ברירה ספרתית (DSC) המשודרת בערוץ VHF 70 או ב- MF/HF בתדרים 2187.5 kHz, 8414.5 kHz, 4207.5 kHz, 6312 kHz, 12577 kHz, 16804.5 kHz";

במקום פסקה (יג) יבוא:

"(יג) התרעת מצוקת אנייה - לחוף המשודרת במערכת Inmarsat או במערכת קשר לוויינית אחרת של האנייה";

במקום סעיף 2 יבוא:

"2. השימוש בכל אחד מהאותות המפורטים בסעיף 1 או הצגתם, למעט למטרת ציון מצוקה והצורך בעזרה, והשימוש באותות אחרים שניתן לטעות ביניהם לבין כל אחד מהאותות האמורים- אסורים".
במקום סעיף 3 יבוא
"3. תשומת הלב מופנית לפרקים הנוגעים לעניין בקוד האותות הבין- לאומי, במדריך החיפוש וההצלה הימי והאווירי, כרך 3, והאותות הבאים:

פיסת אריג מברזנט (canvas) כתומה עם סימון ריבוע או עיגול שחורים או סמל מתאים אחר (לזיהוי מהאוויר);

מסמן צבע (חומר צובע המוטל לים וצובע אזור ים במקום בו הוטל)".

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

ב___________ התשע"ו
(__ב__________ 2016)
(חמ ___3-1320___)

________________________
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר

מבוא

תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל"ז – 1977 (להלן- "התקנות") אימצו את האמנה הקובעת את התקנות הבין - לאומיות בדבר מניעת התנגשויות בים, 1972 (להלן: "התקנות הבין- לאומיות" או "האמנה"), שנערכה בלונדון ביום 20 לאוקטובר 1972, שישראל הצטרפה אליה ביום כ"ז באייר התשל"ז (15 במאי 1977) ותוקפה מיום כ"ט בתמוז התשל"ז (15 ליולי 1977).

התקנות הבין- לאומיות, שעיקרן הוראות טכניות ומקצועיות הקובעות את כללי הדרך לניווט ותפעול כלי שיט במטרה למנוע התנגשויות בין כלי שיט, אומצו במסגרת התוספת לתקנות.

התיקון האחרון להוראות התקנות בו עודכנו התקנות בהתאם לעדכוני האמנה שערך ארגון הספנות הבין- לאומי (להלן- אימ"ו) נערך בשנת 1996

.

מאז התקבלו שתי החלטות של אימ"ו בהן עודכנו הוראות האמנה – החלטה מס' A.910 (22) מיום 29 בנובמבר 2001 אשר נכנסה לתוקף ביום 29 בנובמבר 2003, והחלטה A.1004 (25) מיום 29 בנובמבר 2007 אשר נכנסה לתוקף ביום 1 בדצמבר 2009.

בהתאם לכך, נדרש לעדכן את הוראות התקנות הנדונות.

בנוסף, מאחר שהתקנות נחקקו בשנת 1977, נדרשת התאמת הגדרות ומונחים מסוימים בהתאם למקובל ולנהוג בדיני הספנות בעת הזו.

לסעיפים 1-3, תיקון תקנות 1, 8 ו- 9

בתקנות 8 ו- 9 מוזכר "מנהל המחלקה לשירותים טכניים כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982" (להלן- תקנות בטיחות השיט).

תקנה 8 קובעת את סמכות מנהל המחלקה לשירותים טכניים לעלות על כלי שיט שהוראות התקנות חלות עליהם ולבדקם.

תקנה 9 קובעת את סמכות מנהל המחלקה לשירותים טכניים למנוע השטת כלי שיט שאינו כשיר לשיט כאמור בתקנות אלה.

הסמכות לערוך בדיקות בכלי שיט, לרבות הסמכויות הנלוות לכך כגון: הסמכות לעלות או להיכנס לכלי שיט לצורך בדיקתו, נתונות באופן מסורתי בתקנות בטיחות השיט בידי מפקח כלי שיט, כהגדרתו בתקנות אלו. לענין זה, ראו לדוגמא תקנות 27, 27 א., 28, 29, 30, 34, 35, 52 ג. – 52 ו. בתקנות בטיחות השיט.

לעומת זאת, הסמכות לעכב או למנוע השטה או הפלגת כלי שיט שאינו כשיר לשיט נתונה בידי המנהל, כהגדרתו בתקנות אלו. לענין זה, ראו לדוגמא תקנות 10,15, 44, 52ב., 52 ח' – 52 יא. בתקנות בטיחות השיט.

בשנת 2005, בעקבות חקיקת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד – 2004, תוקנה הגדרת "המנהל" בתקנות בטיחות השיט והיא קובעת כיום כך- "סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים לגבי אנייה, גוררת, ספינת נוסעים בשכר וספינת מכמורת, ולגבי כלי שיט אחרים – הממונה הארצי לכלי שיט קטנים ומעגנות ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה"

.

לפיכך, מוצע להוסיף את ההגדרה "המנהל" ולתקן בהתאם את תקנה 9. עוד מוצע להוסיף כי אם החליט המנהל למנוע השטת כלי שיט שאינו כשיר לשיט יפעל לפי הוראות תקנה 44 (א)

או 52 יא. לתקנות בטיחות השיט, בהתאם לענין

.

בשנת 2009 תוקנה הגדרת "מפקח כלי שיט" בתקנות בטיחות השיט ומוצע, לפיכך, להוסיף הגדרה זו אף בתקנות דנן. עוד מוצע לתקן את תקנה 8 כך, שתתאים לפרקטיקה הנוהגת ובהתאמה להוראות תקנות בטיחות השיט, ולאפשר למפקח כלי שיט (ולא רק למנהל) לערוך בדיקות בכלי שיט על מנת לבדוק את כשירותם לשיט בהתאם לדרישות התקנות הבין- לאומיות.

לסעיף 4, תיקון התוספת

לסעיף 4 (1), תיקון תקנה 3 לתוספת

תקנה 3 בתוספת קובעת הגדרות, וביניהן הגדרת המונח "כלי שיט".

בהחלטת אימ"ו A.910(22) תוקנה הגדרת המונח "כלי שיט", כך שנוסף לה כלי מסוג WIG

(Wing In Ground-effect vehicle).

בהתאמה, הוסף סעיף קטן (יג) המגדיר את המונח "כלי מסוג WIG" כך – "כלי שיט רב-תכליתי אשר אופן תפעולו העיקרי הוא טיסה קרוב לפני השטח באמצעות ניצול תופעת פני שטח". אימ"ו הכיר בכלי זה ככלי שיט המחויב בדרישות האמנה.

לסעיף 4 (2), תיקון תקנה 8 בתוספת

תקנה 8 בתוספת עוסקת בהוראות לפעולות בהן נדרש כלי שיט לנקוט למניעת התנגשות. התיקון המוצע הינו בהתאם לשינוי הנוסח שהתקבל לענין זה בהחלטת אימ"ו A.910(22). שינויי נוסח כאמור מתקבלים מעת לעת, לרוב בעקבות מסקנות מחקירת תאונות ימיות.

לסעיף 4 (3), תיקון תקנה 18 בתוספת

תקנה 18 בתוספת קובעת את אחריותם ההדדית של כלי שיט בכל הנוגע לפינוי דרך.

התיקון המוצע בסעיף 3 (א) [תיקון סעיף קטן (ה) בתקנה 18 לתוספת] הינו בהתאם לשינוי הנוסח שהתקבל לענין זה בהחלטת אימ"ו A.910(22).

התיקון המוצע בסעיף 3 (ב) מתייחס להחלת הוראות חלק זה בתוספת על כלי מסוג WIG, אשר בהיותו פועל מעל פני המים נחשב, לפי החלטת אימ"ו האמורה, לכלי שיט ממוכן וככזה מחויב לשמור מרחק נאות ולהימנע מהפרעה לשיוטם של כלי שיט אחרים בעת המראה, נחיתה וטיסה מעל פני המים. הסיבה להחלת חובת פינוי הדרך על כלי מסוג זה נעוצה בהיותו מהיר מאוד ובעל כושר תמרון מוגבל וייחודי ביחס לכלים אחרים.

לסעיף 4 (4), תיקון תקנה 23 לתוספת

תקנה 23 לתוספת עוסקת בכלי שיט ממוכנים הנמצאים בדרך. התיקון המוצע הינו בהתאם לעדכון האמנה בהחלטת אימ"ו A.910(22), ולפיו נוספה התייחסות לאורות מיוחדים שנדרש כלי מסוג WIG להציג בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח בלבד (אור אדום רב עוצמה מבזיק לכל הכיוונים).

לסעיף 4 (5), תיקון תקנה 31 לתוספת

תקנה 31 עוסקת במטוסי - ים. נוכח הוספת כלי מסוג WIG להגדרת "כלי שיט", ובהתאם להחלטה אימ"ו A.910(22) נדרשת, הוספת המונח האמור בתקנה זו.

לסעיף 4 (6), תיקון תקנה 33 לתוספת

תקנה 33 עוסקת בציוד לאותות קוליים (ציוד אקוסטי שנדרש להתקינו בכלי שיט בהתאם לאורכו). ההוראה הקיימת קובעת כי כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר נדרש להיות מצויד בצופר ובפעמון. בהתאם לתיקון המוצע, הנדרש בעקבות החלטת אימ"ו A.910(22), כלי שיט כאמור יצויד בצופר בלבד, בעוד שכלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר יצויד בפעמון בנוסף לצופר.

לסעיף 4 (7), תיקון תקנה 35 לתוספת

בהתאם להחלטת האמנה A.910(22) סעיף קטן (ט) יסומן (י) וסעיף קטן (יא) יסומן (יב). עוד יוסף סעיף קטן (ט) חדש, לפיו "כלי שיט שאורכו 12 מטר או יותר אך, פחות מ-20 מטר לא יהיה מחויב להשמיע את אותות הפעמון המפורטים בסעיפים קטנים (ז) ו- (ח) לתקנה זו. אך, אם לא יעשה כן, ישמיע אות קולי יעיל אחר במרווחי זמן של לא יותר מ-2 דקות".

קרי, לכלי האמור ניתנת הקלה בציוד האקוסטי הנדרש לו, אבל הוא עדיין מחויב להשמיע אות קולי יעיל אחר בנסיבות האמורות.

לסעיף 5, תיקון סעיף 13 בנספח 1 לתוספת

נספח 1 לתוספת עוסק במיקומם ופרטיהם הטכניים של אותות וצורות תוך התייחסות פרטנית לסוגי כלי שיט שונים. סעיף 13 לנספח עוסק במיקום אותות כאמור בכלי שיט מהיר מאוד.

הנוסח הקיים קובע דרישה להצגת אורות ניווט לכלי שייט מהיר מאוד שיחס אורכו לרוחבן פחות מ- 3.0.

עם הזמן חלו התפתחויות הן בחוזק המבנה והן בעוצמת המנועים של כלי שיט מהירים מאוד כאמור, וכיום קיימים כלי שיט שאורכם עולה על 50 מטר לפיכך, נוצר צורך להתייחסות ספציפית לכלי שיט מהירים מאוד שאורכם עולה על 50 מ' בכל הנוגע להצגת האורות.

בהתאם לאמנה, נדרשים כלי שיט שאורכם עולה על 50 מ' להציג שני אורות תורן שהמרחק האנכי ביניהם הוא 4.5 מ' לפי ס' 2 (א) (2) בנספח 1 לתוספת. לגבי כלי שיט מהירים מאוד שאורכם עולה על 50 מ', התיקון המוצע קובע נוסחה לחישוב המרחק האנכי בין אורות התורן הנדרשים, וזאת לשם יצירת הבחנה ביניהם לבין כלי שיט אחרים.

לסעיף 6, תיקון נספח 3 לתוספת

נספח 3 לתוספת עוסק בפרטים טכניים של מכשירי האותות הקוליים הנדרשים בכלי שיט. סעיף 1 עוסק בצופרים. סעיף קטן (א) דן בתדרים וטווח השמיעות של צופרים וסעיף קטן (ג) עוסק בעוצמת האות הקולי וטווח השמיעות שלהם.

התיקון המוצע בסעיף קטן זה עוסק בשדרוג הדרישות לגבי העוצמה האקוסטית הנדרשת מהצופרים בכלי שיט לפי אורכם ותפקידם.

סעיף 2 עוסק בדרישות הטכניות הנוגעות לפעמון או גונג המותקן בכלי שיט. התיקון המוצע מבטל את ההקלה הקיימת בדרישה המבנית של קוטר הפעמון לגבי כלי שיט שאורכם הינו 12 מטרים או יותר אך פחות מ- 20 מטרים.

התיקונים המוצעים הינם בהתאם לעדכון האמנה בהחלטת אימ"ו A.910(22).

לסעיף 7, תיקון נספח 4 לתוספת

נספח 4 לתוספת עוסק באותות מצוקה שעל כלי שיט לשדר בעת הצורך.

התיקון המוצע בסעיף קטן (יג) כולל התאמות בדרישות אותות המצוקה שנדרש כלי שיט לשדר בעקבות התפתחויות שחלו בדרישות הארגון בנוגע להתקנת ציוד תקשורת בכלי שיט. במקום רדיו- טלגרף שהיה נהוג בעבר ואינו נהוג עוד, משתמשים רוב כלי השיט במערכת תקשורת לוויינית המכונה INMARSAT, אך האמנה מתייחסת גם למערכות לווייניות אחרות של אניות.

התיקון מוצע בהתאם לעדכון האמנה בהחלטת אימ"ו A.1004 (25).

תיקון תקנות (2) ו - (3) נעשה בהתאם להתייעצות עם גורמים מקצועיים ברשות הספנות והנמלים עקב אי דיוקים במינוחי התרגום הקיימים כיום בתקנה זו.

קוד המקור של הנתונים