הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 13:00

תקנות הנמלים (מניעת התנגשות בים) (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב פרי –מ"מ היו"ר

שירה סופר - יועמ"ש, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

שלמה מן - מפקח ימי, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

דרור וגשל - עו"ד, משרד המשפטים

רני עמיר - ראש אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

מישל סולטן - רב חובל, נמל אשקלון

נפתלי וייס - ראש אגף מחלקת ים ורב חובל, נמל חיפה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם

תקנות הנמלים (מניעת התנגשות בים) (תיקון), התשע"ו-2016

צהריים טובים, תקנות הנמלים (מניעת התנגשות בים). אני מברך את האורחים בוועדה. אנחנו לא נעשה פתיחות ארוכות מידי, יש לנו כאן תקנות שנתחיל להקריא אותן. יש פה עבודה ליועצת המשפטית ולי.

תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל"ז-1977, שנקרא להן התקנות, אימצו את האמנה שקובעת את התקנות הבינלאומיות בדבר מניעת התנגשות בים. לאמנה שנערכה בלונדון ב-72 ישראל הצטרפה ב-77. תוקפה הוא מ-15 ליולי 1977. התקנות האלו הן טכניות מקצועיות, הן קובעות את הדרך לניווט ותפעול כלי שיט במטרה למנוע התנגשויות בין כלי שיט. הן אומצו במסגרת התוספת לתקנות, כאשר התיקון האחרון עודכן בהתאם לעדכוני האמנה הבינלאומית על ידי ארגון הספנות הבינלאומי ב-1996.

זה העדכון האחרון שהיה בתקנות שלנו.

בשנת 1996 התקבלו עוד שתי החלטות של אימ"ו - ארגון הספנות הבינלאומי. החלטה אחת נכנסה לתוקף ב-2003, החלטה שנייה נכנסה לתוקף ב-2009. אני מבין שמאז הן לא עודכנו. האם כך נוהגים עד עצם היום הזה?

התיקון האחרון שערכנו בתקנות נעשה בשנת 1996. בשנת 2003 נכנס לתוקף עדכון ראשון, בשנת 2009 נכנס לתוקף עדכון שני, והיום אנחנו באים בפני הוועדה עם עדכון התקנות הלאומיות.

נוהגים היום לפי התיקון האחרון של 2009. מה שאנחנו מביאים היום, ב-12 ביולי 2016, זה תיקון ל-2009.

זה תיקון תואם. זה תיקון שבא להסדיר בתקנות הלאומיות את העדכונים שהתקבלו באמנה ב-2003 וב-2009. מדובר על ליישר קו עם שני העדכונים האלה.

אנחנו נענים עכשיו לבקשתו של שר התחבורה, מר כץ, לעשות תיקונים.

תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים) (תיקון), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יח) ו-(2)(ח) לפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל"ז-1977 (להלן – התקנות העיקריות),

"המנהל", "מקפח כלי שיט" – כהגדרתם בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

"תקנות הנמלים בטיחות השיט" – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982;

אנחנו פשוט מתאימים כאן הגדרות של מונחים בהתאם לתקנות הנמלים (בטיחות השיט).

תסבירי לנו מה זה מפקח כלי שיט.

מפקח כלי שיט מוגדר בתקנות כמי שמנהל הרשות מינה לעניין כלי שיט להיות מפקח. יש דרישות הסמכה שהוא נדרש לעמוד בהן. מסמכותו, בין היתר, לבדוק כלי שיט, להמליץ על עיכוב כלי שיט במידה והוא נמצא לא כשיר.

אנחנו עושים בדיקות טכניות לכלי שיט בכפוף לאמנות הבינלאומיות והתקנות המקומיות. זה כמו שמשרד התחבורה עושה בדיקה לכלי רכב אחת לשנה, או כאשר זה נדרש בעקבות תאונה.

זה לא יפחת מפעם בשנה.

לא, זה לא יפחת מפעם בשנה.

או לפי הצורך.

ניתן להאריך את התקופה.

בנסיבות מסוימות, לא עד אין סוף.

מי בעד סעיף 1?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר

תיקון תקנה 8 2. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "מנהל המחלקה לשירותים טכניים כמשמעותו

בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ"ה-1965" יבוא "מפקח כלי שיט".

תקנה 8 התייחסה לבדיקת כלי שיט. בנוסח הקיים שלה היא מקנה את הסמכות הזאת למי שאנחנו היום משנים את ההגדרה שלו למנהל. מנהל המחלקה לשירותים טכניים הוא היום המנהל. אנחנו מנסים להתאים את זה למצב הקיים. למפקחי כלי שיט יש סמכויות בדיקה, למנהל שמורה הסמכות לעכב כלי שיט או למנוע את ההפלגה שלו.

מי בעד סעיף 2?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר

החלפת תקנה 9 3. במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא:

"מניעת הפלגה של 9. המנהל רשאי למנוע את השטתו של כל כלי שיט שאינו

כלי שיט כשיר לשיט לפי תקנות אלה; החליט המנהל כאמור יפעל

לפי הוראות תקנה 44(א) או 52יא לתקנות הנמלים בטיחות

השיט, לפי העניין".

רציתי להפנות את תשומת ליבך שמדובר פה בהחלפת התקנה הקיימת. יש פה תוספת של ההוראות שמחילים על המנהל לפעול.

תקנה 44(א) מתייחסת לביטול רישיון שיט.

זה הרי לא כל כלי שיט, זה לא כל יאכטה שעוגנת במרינה.

זה כל כלי שיט. המנהל מוגדר לצורך התקנות האלו כסגן מנהל המחלקה לשירותים טכניים.

מה הגודל?

בתקנה 2 לתקנות מדובר על התחולה של האמנה. התקנה קובעת שהוראות האמנה, שהזכרת אותן קודם, יחולו לגבי כל כלי שיט ומטוס ים שנמצאים במימי הכנרת, במימי לב הים או במים הקשורים בהם, דהיינו קטן כגדול. מדובר פה על כולם.

ביטול רישיון שיט מתייחס לכלי שיט ישראלי.

או מטוס ימי.

זאת הדרך שלנו למנוע את ההפלגה.

איך זה נעשה בפועל? אני לא מאמין שאתם בודקים או מאשרים פעם בשנה כל כלי שיט ישראלי.

כל שנה נעשות בדיקות רוטיניות. אם אין תקלות טכניות ובעיות, מונפק לו רישיון לשנה. זה נקרא יום הולדת. האופן היחיד שיש לנו לשלול את האפשרות של כלי השיט מלשוט הוא על ידי שלילת רישיון השיט. מזה נגזרים כל הדברים האחרים.

לכמה זמן אתם מתלים את הרישיון?

זה בהתאם לחומרת הבעיה.

האם אחרי שהוא מתקן את התקלה הוא צריך לעבור בדיקה נוספת לכשירות?

בדיוק. זה נקרא בדיקה נוספת. לא בהכרח יהיה עיכוב של תיקון תקלות, לעיתים זה רק אם הוא מעורב תאונה, שאז אנחנו צריכים להגיע למקום התאונה, לבדוק במקום. יכול להיות שזה יתארך גם מעבר, אפילו אם לא מדובר בתיקון טכני. בדרך כלל אחרי תאונה יש גם תיקונים טכניים שנדרשים, בין אם במבנה, במכשירים וכו'.

יש לכם מספיק כוח אדם לעשות את זה?

אתה נוגע פה בנקודה מאוד רגישה שהיא באופיין של המדינות הדמוקרטיות.

הסמכות של המנהל היא סמכות רשות, הוא רשאי למנוע את ההשטה. ברגע שהוא מוצא שיש מקום למנוע את ההשטה, הוא חייב לבטל את הרישיון. זה מה שיוצא מהנוסח החדש.

בעל כלי השיט צריך לעשות רישיון חדש אחרי שרישיונו הוקפא?

אופן ההתליה של הרישיון הוא בשליחת מכתב לבעלים או לבא כוחו שתוקף רישיון השיט הופסק מעכשיו עד להודעה חדשה. חידוש הרישיון תלוי בבחינה שלנו, בבדיקה. יכול להיות מצב של כלי שיט זרים שפוקדים את נמלי הארץ, שגם שם יש לנו סמכות עיכוב. אותו דבר לגבי אניות שלנו בחו"ל. כמו שלנו יש היום את הסמכות לעכב אניות זרות - -

אבל לא לבטל את הרישיון.

יש את ההפניה ל-44(א), שמדבר על ביטול הרישיון, ואת 52יא, שמדבר על עיכוב של כלי שיט זר.

שאז צריך להודיע למדינת הדגל שלו שהכלי עוכב.

בגלל שלנו אין סמכות להנפיק לו רישיון חדש, יש לנו רק סמכות לעכב אותו.

אין לו רישיון שיט ישראלי, לכן אנחנו לא יכולים לבטל אותו.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר

תיקון התוספת 4. בתוספת לתקנות העיקריות –

בתקנה 3 –

בתקנת משנה (א), אחרי "כלי שיט חסרי הדחק" יבוא "כלי

מסוג (WIG)";

WIG זה סוג של רחפת?

ישנם 3 סוגים של כלי שיט לא קונבנציונאליים שאנחנו מכירים שהגוף שקוע במים. אחד מהם זה ה-WIG. זיהו את האפקט הזה ב-1920. כלי השיט מרחף מעט מעל המים. לדבר הזה יש השלכות כלכליות. יש התנגדות קטנה כי הגוף לא במים. מדובר על מיצוי של אפקט בין מבנה כלי השיט לקרקע.

יש רחפת, שעל זה אתה דיברת, ששם הטכנולוגיה היא כזו שבאמצעות מנועים מזרימים אוויר בין תחתית כלי השיט לפני הים, כך שהוא מתרומם ומרחף. אין את העניין הזה של הטלטול.

הדבר השלישי זה סנפיריות. מה זה סנפירית? זה כלי שיט שיש לו מהתחתית עמודים שלהם יש מגלשים. תוך כדי התנועה הוא מתרומם ונוסע עליהם. מה אנחנו רואים? שבמקום שכל משטח הקרקעית ייגע בים ויהווה חיכוך גדול, אנחנו מרימים את כל הכלי הזה ושמים אותו על 4,5 מגלשים, הכל בהתאם לגודל. אנחנו חוסכים כאן מהירות, דלק.

מה זה חסרי הדחק?

כל כלי שיט או כל גוף שאתה משקיע במים דוחה את נפח המים. למה הדבר הזה חשוב? כי מבנה כלי השיט הוא לא כזה שאתה יכול למדוד אורך, רוחב כדי לדעת מה הנפח. כשיש כאלו מידות, מודדים את נפח המים שנדחקו. עושים את זה היום באמצעים קצת יותר משוכללים.

ה-WIG הוא חסר הדחק?

לא.

תקנת משנה (א) מגדירה את המונח "כלי שיט". פשוט מוסיפים אחרי המילים "כלי שיט חסרי הדחק" כלי מסוג WIG, זאת אומרת, מכלילים כלי אחר. אין קשר בין הכלים.

כרגע, למיטב ידיעתי, אין כאלה כלים בארץ. זה עתיד להגיע.

אחרי תקנת משנה (יב) יבוא: "(יג) המונח "כלי מסוג WIG – כלי שיט רב-תכליתי שאופן תפעולו

העיקרי הוא טיסה קרוב לפני השטח באמצעות ניצול תופעת פני

שטח";

מי בעד 4(1)(א) ו-(ב)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4(1)(א)(ב) אושר

בתקנה 8, במקום תקנת משנה (א), יבוא: "(א) כל פעולה למניעת

התנגשות תינקט לפי חלק זה של התקנות, ואם נסיבות המקרה

מאפשרות זאת, תבוצע בהקדם, באופן המיטבי ולפי כללי הימאות

הטובה";

אנחנו עושים כאן שינויי נוסח קלים בהתאם לשינויי הנוסח שהתקבלו באמנה. אנחנו מסדירים את ההסדר הבינלאומי שנקבע באמנה.

זה ממש מתורגם מהאמנה הבינלאומית?

כן, ממש מתורגם מהאמנה. אלה שינויים קלים שבוצעו באמנה ובעקבותיהם אנחנו מתקנים.

למתורגמן יש את הכישורים הטכניים המתאימים?

המתורגמנית במשרד המשפטים.

רוח התרגום יכולה לפעמים להשתנות.

אנחנו עוברים על התרגום יחד עם הגורמים המקצועיים שלנו. אנחנו מעבירים הערות אם אנחנו חושבים שצריך.

מי בעד פסקה (2)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (2) אושרה

בתקנה 18 –

בפסקה (ה), במקום "להתרחק היטב" יבוא "לשמור מרחק

נאות";

"(ו) על כל מסוג WIG יחולו הוראות אלה:

בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח, כלי מסוג

WIG ישמור מרחק נאות מכל כלי שיט אחר וימנע מלהפריע

לשיוטו;

כלי מסוג WIG הפועל על פני המים ייחשב כלי שיט ממוכן

וימלא אחר חלק זה בתקנות";

מרחק נאות זה עניין יחסי. מה שאצלי מרחק נאות לא בטוח אצל מישהו אחר.

אתה לגמרי צודק.

אנחנו מדברים פה בנושא של מניעת התנגשות. אתם חיים באופן סביר עם המונח "מרחק נאות"?

אתה צדקת שאמרת שהדבר יחסי, אבל הוא כל כך יחסי שהוא נורא מובן.

מובן לך, לנו זה נראה אפילו מסוכן.

ליורדי הים. זה תלוי מקום, אם באוקיינוס הרחב והפתוח, או במעברים צרים כמו נהרות, אגמים וכו'. זה גם תלוי כלי שיט. אני פיקדתי על סופר טנקר, שזה 270 מטר אורך של אנייה. בשבילי המרחק הנאות מכל דבר אחר היה 2 מייל, שזה 4 קילומטר. אתה לא יכול לכסות את כל המצבים.

רב החובל והדייג, בלי לעשות השוואה, הם בסופו של דבר קובעים מה הוא המרחק הנאות, או שיש להם סט של חוקים, הגבלות, מרחקים?

שם כללי הימאות הטובה נכנסים.

אנחנו נצמדים פה לאמנה. המונחים שהאמנה נוקטת בהם עוברים שינויים, לראייה שינויי הנוסח שאנחנו מציעים לפניכם. הנוסח שנקבע כאן עובד, לא נתקלנו בבעיות של פרשנויות במשך השנים. בעקבות דיונים באימ"ו יכולים להיות שינויי נוסח. הנוסח כאן הוא נוסח מקובל.

אפשר למדוד את המרחק הנאות כאשר קורה אירוע. אז רואים אם שמרת מרחק נאות או לא שמרת מרחק נאות. אז יכול להתחדד אותו ויכוח שאתה אומר שהוא לא ויכוח כי יש את כללי הימאות הטובה שהם בסך הכל מקובלים, יודעים על מה מדברים.

זה נכון. זה באמת בא לידי ביטוי אחרי שיש אירוע או כמעט אירוע.

יש לדברים האלה התייחסויות במסגרת הלימודים. חשוב לי לומר שהפצנו את התקנות האלו לבתי ספר לשיט, לחברות ספנות, לאיגוד קציני הים, אבל לא התקבלו הערות.

כמה כלי שיט יש לנו בארץ?

יש לא מעט כלים קטנים. אניות יש לנו פחות. יש הרבה אניות שהן בשליטה של גורם ישראלי, לא בדגל ישראל.

יש הרבה ביחס לגודל האוכלוסייה.

מי בעד פסקה (3)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (3) אושרה

4) בתקנה 23, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח בלבד, יציג כלי

מסוג WIG, בנוסף לאורות כאמור בתקנת משנה (א), אור אדום

רב עוצמה מנצנץ סביב האופק";

כשאנחנו אומרים המראה, נחיתה וטיסה ומתייחסים ל-WIG בצורות שאמרת, זה לא כולל מטוס ימי.

לא, כי ה-WIG נחשב לכלי שיט. זה בהסכמה עם האימ"ו. חלים עליו כל כללי השיט.

מי בעד פסקה (4)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (4) אושרה

5) בתקנה 31 –

בכותרת ובכל מקום, אחרי "מטוסי ים" יבוא "או כלי מסוג WIG";

אחרי "מטוס הים" יבוא "או כלי מסוג WIG";

מי בעד פסקה (5)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (5) אושרה

6) בתקנה 33(א), במקום "ובפעמון" יבוא "כלי שיט שאורכו 20

מטרים או יותר יצויד בפעמון בנוסף לצופר";

יש כאן הקלה בציוד האקוסטי שנדרש להתקינו בכלי שיט, כאשר כלים שאורכם בין 12 מטר ל-20 מטר לא יחויבו יותר בציוד של פעמון.

הפעמון היה צריך להחליף את הצופר?

הצופר נשאר.

למה הורדנו את הפעמון?

אימ"ו החליט ככה.

המכשור הוא נגזרת של גודל האנייה, הפעילות והאופי. בדרך כלל האורך קובע, לעיתים גם ההספק. הם היו קשובים לאמירה הייעודית. זה סוג של כלים קטנים. מכל הבדיקות שלנו הפעמון לא נמצא, הוא גם לא יעיל. הצופר נותן מענה.

מי בעד פסקה (6)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (6) אושרה

7) בתקנה 35 –

אחרי פסקה (ח) יבוא:

"(ח1) כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר אך, פחות מ-20

מטרים לא חייב להשמיע את אותות הפעמון המפורטים

בפסקאות (ז) ו-(ח) ובלבד שישמיע אות קולי יעיל אחר

במרווחי זמן של לא יותר מ-2 דקות;";

מה זה אות קולי אחר? אני אחשוב שזה משרוקית, אחד יחשוב שזה צעקות. הקהל ההדיוטי שלא מצוי בים מקבל את עולם המושגים שלו מכל מיני סרטי הרפתקאות, מכל מיני דוקומנטריים שבהם הספינה מטלטלת בערפל ולא רואים מחצי מטר. כשכותבים לך את המילים "קולי יעיל", אתה שואל את עצמך, מה, מי שומע אותו.

ישנה הגדרה לעוצמות ולדרישה של כל מכשיר, אם זה לגבי מרחק, אם במצבים של ערפל, על-מנת שישמעו אותו. פה זה המשך של הסעיף הקודם, ששם ביטלנו את הפעמון ואת האותות שהוא נותן. זה עניין שמצורף לשם. עדיין הוא חייב להשמיע, אם זה בראות לקויה או מוגבלת, איזה אות קולי שיהיה נאות.

תן לי דוגמאות לאות קולי.

לא מדובר על דפיקות על עץ עם פטיש או על משרוקית, מדובר במשהו שצריך להישמע לחצי מייל. היום הטכנולוגיה מאפשרת שימושים בכל מיני אמצעים, כמו מכל שלמעלה יש צופר. הוא משמיע יופי של קול יעיל. הוא מוגבל בכמות של האוויר הדחוס שהוא יכול להכיל. המונח תורגם אחד לאחד.

בדקנו את נוסח האמנה בהקשר הזה. זאת הפרשנות.

אנחנו גם לא רוצים להגביל.

כמו שציינת בפניי קודם, במסגרת הבדיקות השנתיות אתם בודקים את האמצעים הקוליים האחרים שבהם ניתן לעשות שימוש, נכון?

כן.

זה מגביל את זה מ-12 מטרים עד 20.

מרבית המכשירים, הכלים, האמצעים שמותקנים ומורכבים על כלי השיט באים עם תעודת יצרן, כך שהם בהתאמה לאמנה הבינלאומית. זה מספק.

מי בעד פסקה (7)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (7) אושרה

8) במקום סעיף 13 בנספח 1 לתוספת יבוא:

"כלי שיט מהיר 13. (א) אורך ראש התורן של כלי שיט מהיר מאוד יכול שימוקם

מאוד בגובה הנמוך מזה הנקבע בסעיף 2(א)(1) ביחס לרוחב כלי

השיט, ובלבד שזווית בסיס של המשולשים שווי השוקיים

הנוצרת באמצעות אורות הצד ואור ראש התורן, כפי שנראים

מהנקודה הקדמית הגבוהה ביותר של כלי השיט ובשופע

מרבי, היא של 27 מעלות לפחות.

שופע זה ההבדל בשוק שבין החרטום לירכתיים. בכלי שיט יש נטייה טיפ טיפה אחורה עם השוק האחורי בגלל המבנה, שאיבות וכו'. בכלי שיט מהיר מאוד מדובר בשופע גדול ומרבי. יכול מאוד להיות תורן קדמי ואחורי שיש ביניהם פער גובה על-מנת שיבחינו לאיזה כיוון נע כלי השיט בלילה. אם יש לי שופע גבוה אחורי, יכול מאוד להיות שמרחוק אני אראה את שניהם באותו גובה.

מי בעד 13(א)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 13(א) אושר

ב) בכלי שיט מהיר מאוד שאורכו 50 מטרים או יותר, מרחק אנכי בין

אור ראש התורן הקדמי לבין אור ראש התורן האחורי של 4.5 מטרים

הנדרש בסעיף 2(א)(2) ניתן לשינוי, ובלבד שהמרחק האמור לא יהיה

לעניין זה: Y – גובה אור ראש התורן האחורי מעל לאור ראש התורן הקדמי

במטרים;

A – גובה אור ראש התורן הקדמי מעל לפני המים במצב תפעולי

במטרים;

השופע במצב תפעולי במעלות;

C – המרחק האופקי של אורות ראש התורן במטרים";

כשאנחנו אומרים "במצב תפעולי", האם זה אומר שהוא בשיט?

כן, כשהוא בשיט. יכול מאוד להיות שתהיה תאונה מבלי שהוא מתחיל לשוט, ואז יש שופע אחורי מובהק.

אנחנו מדברים על כלי שיט שיש את האורות בירכתיים, יש את התורן האחורי שהוא נמוך יותר, ויש תורן ראשי. כשמדברים על אור, האם זה התורן הראשי?

זה אורות תורן ראשי, לא אורות הצד.

מי בעד (ב)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (ב) אושרה

9) בנספח 3 לתוספת –

בסעיף 1 –

בסעיף קטן (א), במקום "( פלוס מינוי אחוז אחד)" יבוא:

" (פלוס מינוס1% ) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או

180 עד 2100 הרץ (פלוס מינוס 1%) לכלי שיט שאורכם פחות

מ-20 מטרים";

למה זה קשור לנושא של ההרץ?

באמנה הבינלאומית נתנו פרטים מדויקים לגבי העוצמות של המכשירים שאותם יבדקו. זה בדרך כלל מטר מהצופר. אלה ערכים חלופיים שקבעו.

מי בעד פסקה (9)(א)(1)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (9)(א)(1) אושרה

במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות צופר שהותקן בכלי שיט

יספק בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר ובמרחק של מטר ממנו,

רמת לחץ קולי, בפס 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים

180 עד 700 הרץ, (פלוס מינוס 1%) לכלי שייט שאורכם 20 מטרים

או יותר, או 180 עד 2100 הרץ (פלוס מינוס 1%) לכלי שיט שאורכם

פחות מ-20 מטרים, שלא יפחת מהנתון המתאים המופיע בטבלה

היו"ר יעקב פרי: האם בעלי כלי השיט מקפידים על כל המונחים הטכניים, אם זה ההרצים, הטווחים? יש הקפדה? אני לא מדבר על יאכטה של 6,10 מטרים, אלא על אחד שיש לו כלי שיט באורך של 50 מטרים. אני מבין שעושים את זה בעלי המקצוע, לא בעל היאכטה.

ממרום גילי המופלג אני יכול להודות שמרבית האנשים ממלאים אחרי הדברים כמות שהם. אתה מוצא חריגות בשוליים.

הם נותנים לבעל המקצוע, לרב החובל או לצוות להוביל.

חלק מהבדיקות, למשל חשמל ודברים כאלה, עושים אנשי מקצוע. חשמלאי, שמוסמך על ידי הרשות ונמצא ברשימה של המורשים, מוציא אישור שהדבר הזה תקין. איתו אני עובד.

ב) בסעיף 2(ב), המילים "ולא יפחת מ-200 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם

12 מטרים או יותר מכך, אך פחות מ-20 מטרים" – יימחקו;

מי בעד פסקה (9)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (9) אושרה

(10) בנספח 4 לתוספת –

בסעיף 1 –

במקום פסקה (ד) יבוא:

"(ד) או של כל שיטת איתות המורכב מהקבוצה ... - ...

(SOS) בצופן מורס".

"(יב) התרעת מצוקה באמצעות קריאת ברירה ספרתית

(DSC) המשודרת בערוץ VHF70 או ב-MF/HF

"(יג) התרעת מצוקת אנייה – לחוף המשודרת במערכת Inmarsat או במערכת קשר לווינית אחרת של האנייה".

פה מדובר בקריאות מצוקה.

אנחנו פה עם הקדמה הטכנולוגית הגלובאלית. האלחוטן עד לפני 15 שנים היה האדם הכי חשוב באנייה, אפילו יותר מרב החובל, כי הוא זה שאמצעותו העברנו קשר לעולם החיצון. יש היום מכשירים קטנים. באמצעות הלוויינים המערכת מכניסה איזה קוד שלפיו כל העולם יודע שיש מצוקה. במכשיר הזה ישנם פרטים קבועים, כמו שם האנייה, קוד הקריאה שלה, הדגל שלה. אפשר גם להכניס נתונים נוספים.

זה לא מייתר את האלחוטן?

הוא ייתר אותו ממזמן. יש לך 10 דרגות של מצוקה מקובלת: טביעה, התנגשות, הצפה, שריפה וכו'.

מי בעד (10)(א)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (10)(א) אושרה

במקום סעיף 2 יבוא:

"2. השימוש בכל אחד מהאותות המפורטים בסעיף 1 או הצגתם, למעט

למטרת ציון מצוקה והצורך בעזרה, והשימוש באותות אחרים שניתן

לטעות ביניהם לבין כל אחד מהאותות האמורים – אסורים".

עשינו כאן שינויי נוסח עכב אי דיוקים בתרגום, הכל בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים אצלנו. אם תסתכלו על התרגום של האמנה, אתם תראו שהוא היה לא מדויק. אנחנו פשוט מתאימים אותו.

זה היה גם בקודם, רק עשיתם התאמות.

שיפרנו.

הרעיון הוא שתהיה הפרדה מוחלטת בין אותות מצוקה לבין כל מיני אותות אחרים, כדי שלא תוכל לטעות.

מי בעד פסקה (ב)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (ב) אושרה

במקום סעיף 3 יבוא:

"3. תשומת הלב מופנית לפרקים הנוגעים לעניין בקוד האותות

הבין-לאומי, במדריך החיפוש וההצלה הימי והאוורירי, כרך 3,

פיסת אריג מברזנט (canvas) כתומה עם סימון

ריבוע או עיגול שחורים או סמל מתאים אחר (לזיהוי

מהאוויר);

מסמן צבע (חומר צובע המוטל לים וצובע אזור ים

במקום בו הוטל)".

מי בעד פסקה (ג)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (ג) מאושרת

תחילה 5. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

בהמשך לדברים שנאמרו בעניין עיגון המצב הקיים או ההתאמות שנדרשות, השאלה אם 30 ימים לצורך ההתאמה זה זמן מספיק.

לאור העובדה שהעדכונים האלה נכנסו לתוקף מ-2003 ומ-2009 ולא התקבלו מאז הערות, למעט הערה אחת של גורם פרטי שהיא לא לגבי מועד התחילה, אנחנו לא רואים שום סיבה להיערך מעבר לכך.

אין כרגע אניות קיימות שנדרשות להתקין או לפרק?

הדרישות מבחינת ציוד הן מאוד מינוריות. יש כאן הקלה מבחינת הציוד. יש עניין של הצגת אורות, שזה עניין תפעולי, לא ציוד נוסף.

אנחנו לא מבקשים בכוח. אנחנו רוצים להקל על הציבור.

הם יוכלו להיערך בתוך שבוע. יש לנו יבואנים של ציוד ימי, יש אנשי מקצוע.

אנחנו רק רוצים לתקן תקנות שהציבור יכול לעמוד בהן. אם אתם גורסים, ואתם אנשי המקצוע, ש-30 יום זה מספיק, אנחנו נצביע על הסעיף האחרון. מי בעד סעיף 5?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

סעיף 5 אושר

לישיבה הוזמנו חברות ספנות, בתי ספר לשיט, תאגידים מורשים. ככל הנראה לא היה להם מה לתרום לדיון, אף לא לסעיף התחילה.

היה מאוד נעים, מעשיר, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:47.