הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 10:00

פעילות האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות באירופה בהשתתפות הגברת Katharina von Schnurbein מתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וכן שגריר האיחוד בישראל H.E. Mr. Lars Faaborg-Andersen

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

עליזה לביא

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

חגית בן יעקב - רח"ט אירופה, משרד ראש הממשלה

הגר כהן - רע"ן מדיניות חוץ-אירופה, משרד ראש הממשלה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העלייה והקליטה

דוד הרמלין - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

רות זך - המחלקה למאבק באנטישמיות, משרד החוץ

קטרינה פון שנורביין - מתאמת למאבק באנטישמיות מטעם האיחוד האירופי

לארס פאבורג אנדרסן - שגריר האיחוד האירופי בישראל

אריה גולדברג - מנהל מרכז רבני אירופה

נעה וולשטיין - מתמחה במרכז תקשורת למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

איתן בכר - מנהל מרכז תקשורת למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר הצ"ע, ההסתדרות הציונית העולמית

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי העולמי

ג'פרי דאובה - דירקטור בישראל, ארגון ציוני אמריקה

קרול נוריאל - מנכ"ל הליגה נגד השמצה

גרשון ג'ראלד שטיינברג - נשיא מכון המחקר NGO Monitor, מכון NGO Monitor

לנה בקמן - סגנית מנהל אגף תקשורת, מכון NGO Monitor

גלעד סגל - חוקר איחוד אירופי, מכון NGO Monitor

צ'רלס סמול - יו"ר ISGAP

מלה תבורי - מנכ"ל, ISGAP

עדו דניאל - מנהל, התאחדות הסטודנטים - התוכנית למאבק באנטישמיות ISCA

פלביה סוולדה - מנכ"לית מכון ירושלים לצדק

אולגה דויטש - מנהלת דסק אירופה, עמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

שחר לירן-חנן - מנכ"לית האמת שלי

עדי כהן - קשרים אסטרטגיים, The Israel Project

יצחק הילדסהימר - עיתונאי, מקור ראשון ו'מצב הרוח'

ליזה תומן - חוקרת מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

דוד בדין - מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון

קווין טמקין - חוקר מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

סהט רוס - חוקר מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

גבריאלה לוי - חוקרת מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

אריאלה קפקר - חוקרת מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

אנה אוליבר - חוקרת מרכז לחקר מדיניות מזה"ת

יאיר קלר - פעיל, אם תרצו

תמרה זיו - ג'רוזלם פוסט

אופיר כהן - עו"ד, עמית

חנן רטמן - ראש תחום בינלאומי, הכנסת

איל אטיאס





שירה נאות





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ציפי גלעדי

ס.ל., חבר המתרגמים

פעילות האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות באירופה בהשתתפות הגברת Katharina von Schnurbein , מתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וכן שגריר האיחוד בישראל H.E. Mr. Lars Faaborg-Andersen

בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו מעריכים את בואם של המשתתפים, גב' קטרינה פון שנורביין, ומר לארס פאבורג אנדרסן, שגריר האיחוד האירופי. אנחנו גם מברכים את סגן ראש ההסתדרות הציונית העולמית, ידידי מר יעקב חגואל. אנחנו היום דנים בפעילות האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות באירופה, בהשתתפות, כמו שאמרתי, הגב' קטרינה פון שנורביין, המתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וכן שגריר האיחוד בישראל.

בישיבה מתקיים תרגום סימולטני מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית ובמהלך הדיונים בוועדה עלה שוב ושוב, כי קיימנו דיונים בעבר, נושא ההסתה ברשת האינטרנט כנושא מרכזי שיש להתמודד איתו. אני רוצה לברך את הגב' פון שנורביין על הצעדים האחרונים בהם נוקט האיחוד האירופי בסוגיית המאבק באנטישמיות ובכלל זה אימוץ משותף של קוד אתי על ידי הנציבות האירופית, חברות הענק בתחום המדיה החברתית, כולל, בין היתר, גם התחייבות של הסרה מהרשת של דברי שטנה, גזענות והסתה לאלימות בתוך 24 שעות. זה צעד נכון וחשוב שאני מקווה שנראה את פירותיו כבר בטווח הזמן המיידי.

בסקר עדכני שקיימו בשבוע שעבר איגוד הארגונים היהודיים באירופה ומרכז רבני אירופה בקרב מדגם מייצג מקרב כ-700 רבנים וראשי קהילות יהודיות ברחבי היבשת מעלה כי ישנה עלייה במגמות אנטישמיות במדינות מערב אירופה. לעומת זאת במדינות מזרח אירופה ניכרת דווקא מגמת ירידה באנטישמיות. הסקר נערך במיוחד לקראת ישיבת הוועדה. מנכ"ל איגוד הארגונים היהודיים באירופה, הרב מנחם מרגולין וסמנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב אריה גולדברג מציינים כי רבנים וראשי קהילות מצרפת, שווייץ, בלגיה, גרמניה, הולנד וצפון אירלנד מדווחים על עלייה גדולה בגילויי האנטישמיות במדינותיהם. לעומתם ממצאי הסקר שנערך כאמור בכל רחבי היבשת עולה כי במדינות מזרח אירופה, כגון רוסיה, אוקראינה, פולין, הונגריה ובלרוס, ניכרת בתקופה האחרונה ירידה בגילויי האנטישמיות.

ממצא נוסף שדווח בכל רחבי היבשת מעלה כי מעורבות הפליטים המוסלמים בתקריות היא שולית ולכן אנחנו יותר נשמע מרשימת הדוברים שלנו, את רשות הדיבור אני אתן קודם לגב' קטרינה ולאחר מכן לכבוד השגריר. בבקשה, גב' קטרינה.

תודה.

איתנו נמצא חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר ועדה.

שלום. בוקר טוב. תודה רבה על האפשרות לדבר כאן היום, זה כבוד גדול בשבילי. אבל כמו שאומרים בשביל כבוד צריך לעבוד. זו הסיבה שאני מחליפה עכשיו לשפה מעט יותר קלה. אני אמשיך באנגלית.

כדאי שאומר מה שאני רוצה לומר, לא רק מה שאני יכולה לומר, ותודה רבה על ההזמנה, תודה לכם גם כן על שהנחתם את התשתית ועל המחקר. זה ממש מדאיג מה שאנחנו רואים באירופה מבחינת עליית האנטישמיות, האירועים האנטישמיים והאווירה של שנאה אשר השתררה לאחרונה וצמחה גם באינטרנט. מסיבה זו המנהיגות של הנציבות האירופית, ובייחוד פרנץ טימרמנס יזם בשנה שעברה מעין דו שיח על אנטישמיות ועל שנאת מוסלמים, דבר שהוביל למינוי של שני מתאמים, אחד לשנאה נגד מוסלמים ואותי, למלחמה נגד אנטישמיות.

ידוע לנו שהתופעות האלה הן שונות, ידוע לנו גם על ההיסטוריה השונה והמקורות השונים, על ההשלכות, יש הבדלים. עם זאת, לאור מה שניתן לעשות בדרג האירופי, חלק מן הכלים שברשותנו, מבחינת התחיקה וגם מבחינת ההתנהגות של חברות האינטרנט, התגובות הן דומות כי הן נוגעות לאירופה ולפשעי שנאה בכלל.

אני אתן לכם סקר קצר מה נעשה מאז מינויי בדצמבר וגם מה אנחנו צופים לעשות בחודשים הבאים ובשנים הקרובות. בעקבות הדו שיח באוקטובר התחלנו מיד בדיאלוג עם חברות IT, עם מייקרוסופט, עם טוויטר, פייסבוק, אם אפשר איכשהו להפחית את שיח השנאה באינטרנט, מתוך הסכמה. הדיונים לא היו קלים, כפי שאתם מתארים לעצמכם, ועם זאת אנחנו הצלחנו להגיע לכלל הסכמה ויש לי כמה עותקים, מ-31 במאי, ושם נאמר שהם מסכימים לבדוק את רוב ההודעות להסרת שיח שנאה בתוך 24 שעות, או לא לאפשר נגישות לתכנים שכאלה, אם אפשר. זה פחות או יותר ההישג המרכזי. יש הבטחה של חברות הטכנולוגיה לעסוק בכך ולתמוך באותן עמותות אשר יכולות איכשהו לתמוך בכך גם כן, כדי לסקור את כל התכנים של שנאה גם ברמה האירופית.

היום אנחנו בתהליך של פיקוח וניטור, אם יש שינוי. אנחנו נפגשנו עם חברות הטכנולוגיה כדי לברר אם אפשר להגיע לקריטריונים. אנחנו עובדים יד ביד עם העמותות העל מדינתיות, יש פה גם כן כמה נציגים מאותן עמותות ואנחנו מקווים לראות שינוי ואנחנו מקווים גם כן שיהיה רצון טוב מצד חברות הטכנולוגיה, כדי שהפלטפורמה שלהם לא תהפוך לפלטפורמה של שנאה.

כדי שיהיה לנו קו ישר, גם בתחום התחיקה, אנחנו רוצים להבין גם איך אפשר להעתיק וליישם את התחיקה הקיימת נגד גזענות ושנאת זרים. התחיקה הזאת היא מ-2008 והנציבות קיבלה כוח אכיפה לפני שנה וחצי ומאז אנחנו מנטרים עם מדינות אחרות עד כמה אפשר להחיל את התחיקה הזאת. מדובר בפשעי שנאה וגם דיבורי שנאה. לתחיקה הזו יש חלק שנוגע להכחשת השואה, הסתה לאלימות, הפללה. אמנם רק 13 מתוך 28 המדינות קיבלו את ההחלטה, זה לא אומר שאחרים לא יעשו כלום, אבל כדי שהדברים ייכנסו מבחינת תחיקה, כדי שחברות הטכנולוגיה יוכלו להתייחס אליהם, כאשר מדובר בדברי שנאה, אנחנו צריכים שזה יועתק גם ביתר מדינות האיחוד. אנחנו סוקרים את התחיקה יחד איתם ואנחנו לוחצים עליהם לתקן את היישום וזה תהליך שיכול בסופו של דבר להביא לנהלים נכונים.

ההיבט השלישי והחשוב שאנחנו דנים בו שייך לחינוך. נוכחנו לדעת שזה תהליך לטווח ארוך, פה מדובר גם כן שלאיחוד האירופי אין למעשה יכולת לפעול ואז בבריסל אנחנו לא יכולים לומר איך ייראו שיעורי השואה בבתי הספר ואיך יש ללמד את הסכסוך המזרח תיכוני בבתי הספר. אנחנו יכולים לתמוך במורים, ללמוד שיעורים למורים כדי לשנות את ההטיות אצלם, את הדעות הקדומות, וגם לתת להם את הכלים כדי להתמודד בכיתות רב לאומיות. למשל כאשר המורה מתחיל לדבר על השואה מישהו מצביע ואומר 'אבל מה - - -' ואז המורה אומר 'בסדר, נעבור לנושא אחר'.

יש תכניות שבהן אנחנו רוצים לצייד את המורים, כדי שיהיה להם גם הידע, גם הרקע וגם האפשרות לומר מה שהם רוצים. ושנית, נראה לנו שצריך גם ללמד את היהדות בצורה נרחבת יותר, בצורה יותר הוליסטית, משמע שלא רק שומעים על יהודים כשמדובר בשואה או בסכסוך המזרח תיכוני. אנחנו למעשה יכולים להראות כיצד היהודים היו חלק מן ההיסטוריה האירופית וכיצד היהודים תרמו לתרבות שלנו. אם נקרא את תומס מאן או נאזין לגוסטב מאהלר, או שומעים על איינשטיין, יש גישה יותר נרחבת.

לשם כך עלינו לעבוד יד ביד עם המדינות החברות. יש מדינות חברות כמו גרמניה, למשל. זה לא הדרג הפדרלי שמחליט, יש לנו 12 מדינות מחוז שמחליטות והדבר הזה יארך הרבה זמן. עם זאת אנחנו נפגשים עם נציגים של המשרדים השונים וזאת כדי להעלות את הנושא של אנטישמיות בבתי ספר, בכיתות, וגם לבחון את השאלה עד להיכן אפשר להגיע.

יש גם רצון פוליטי רציני שמוכיח שהמטרה של כל הדברים האלה היא שיהודים יוכלו לחיות ללא חשש באירופה. הגענו היום למצב שבו שולחים ילדים יהודים לבית ספר מאחורי גדרות תיל, או במקומות אחרים שבהם ילדים מסיתים נגדם וזה לא מקובל. עצם העובדה שהיהודים צריכים ללכת לבית כנסת עם שומרים בפתח ואנחנו התרגלנו לכך, זה לא נסבל. זה מתחיל עם היהודים, אבל זה לא נגמר שם. אפילו לפני משרדי ממשלה ומקומות אחרים אנחנו צריכים שומרים ואנשי אבטחה. הנושא של אבטחה הוא כבר לא מוגבל רק לקהילה היהודית, אבל העובדה שזה התחיל שם, העובדה שרואים את הנושא הזה לכל רוחב החברה הוא משמעותי ואנחנו משוכנעים שהיהודים הם לא אלה שצריכים להילחם נגד אנטישמיות בכוחות עצמם. כמובן שאתם יכולים, אבל זו האחריות של החברה בכללותה.

אני רוצה גם לומר שהרבה מאוד מהיהודים עזבו את אירופה, היגרו מאירופה, הייתה עלייה רצינית מצרפת, 8,000 בשנה שעברה, אנחנו מצפים לעוד 8,000 השנה. בניגוד למה שהיה בעבר אלה אינם פנסיונרים, אלה אנשים עם משפחות, אנשים צעירים אשר עוזבים מסיבות שונות, לא רק האיום האנטישמי, אלא יותר הרגשה שזה לא מקומם והם מרגישים שלא בנוח. אנחנו בטוחים שאירופה בלי יהודים איננה אירופה. כל הניסיונות האלה, הניסיונות הפוליטיים, אותם ניסיונות תחיקתיים, כל אלה צריכים לוודא שהיהודים יהיו חלק בלתי נפרד של החברה האירופית. אפשר לראות את זה, עם כיפה או בלי כיפה, היהודי חייב להיות מסוגל לחיות באותה חרות שכל אחד אחר יחיה בה. עד כאן, כדברי מבוא.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו מכבוד השגריר, מר לארס פאבורג אנדרסן. בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית)

נדמה לי שאין לי מה להוסיף בשלב זה, אבל בכל זאת אני ארצה לדבר מאוחר יותר, לאחר שאשמע כמה מכם שמעלים דברים.

אנחנו עכשיו נשמע מראש המטה למאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, מר יוגב קרסנטי. בבקשה. אני רוצה להזכיר לכולם, יש הרבה דוברים שנרשמו, לכן אני מבקש להציג לנו את הדברים בתמצית.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי כנסת, שגריר האיחוד, מתאמת המאבק. מטרתו של משרד התפוצות היא הבטחת קיום חיים יהודיים אישיים וקהילתיים מלאים וחופשיים ממגבלות ובכלל זה חיבור אמיץ לישראל. כשאנחנו בודקים היום, יש לנו את מפת מטריצת האנטישמיות, איפה יש מספר רב של תקריות אנטישמיות ואיפה יש אוכלוסייה יהודית גדולה שחשופה להם, אז שתי זירות עולות, הזירה הראשונה היא מערב אירופה והזירה השנייה היא זירת האינטרנט ושתיהן הוזכרו בדברים של מתאמת המאבק.

אנחנו סבורים שעל מנת להתמודד עם הבעייתיות הזאת של תופעת האנטישמיות יש לפעול במספר מישורים, בחלקם מוסדות האיחוד, כפי ששמענו, כבר פועלים, ובחלקם יש עוד מקום לפעול. המישור הראשון זה הפער בין אכיפה לבין חקיקה. זאת אומרת גם במקרים שיש לנו חקיקה, ושמענו כאן שהחקיקה עדיין לא מלאה, לא בטוח שהחקיקה הזאת מחלחלת עד לרמת השטח. למול המתקפות האנטישמיות היומיומיות אנחנו קודם כל צריכים להכיר בהתנהגויות האנטישמיות כהתנהגויות אנטישמיות ופה באמת המהלך שהיה ב - - - בזמן האחרון, להכרה בהגדרת העבודה של האנטישמיות הוא מהלך מבורך וצריך לוודא שההכרה הזאת מחלחלת לרמת השוטר ברחוב.

בהקשר הזה משרד התפוצות יזם בשיתוף עם מרכז קנטור פרויקט של עדכון מפת החקיקה באירופה, כדי לדעת מה הם הכלים שעומדים לרשות הקהילות, לרשות הארגונים, ובכלל זה גם חקיקה שמאפשרת פעולה למול חברות האינטרנט, למול ההסתה ברשת. תוצרי הפרויקט הזה יהיו נגישים לציבור כבר בטווח הזמן הקרוב. פרויקט נוסף שאנחנו מקדמים הוא מיפוי ההסתה האנטישמיות במרחב הסייבר ולא רק ברשתות החברתיות, אלא במרחב הסייבר באופן כללי. לטובת הפרויקט הזה רתמנו כמה מהסטרט-אפים החדשניים ביותר שיש למדינת ישראל להציע וגם כאן אנחנו נעלה כבר בחודשים הקרובים עם תובנות, שישמשו את הארגונים היהודיים, שישמשו את הפעילים, שייתנו אפשרות לדעת עם איזה סוג של אנטישמיות אנחנו מתמודדים בכל אחת מהזירות ואיך אפשר להתאים את המדיניות הטובה ביותר להתמודדות עם סוגי האנטישמיות האלה. אנחנו נשמח לתת את התוצרים האלה גם לכם, לראות, שתוכלו לוודא שחברות האינטרנט באמת מיישמות את הרגולציה העצמית שהן התחייבו לקבל על עצמן, כי גם היום יש לחברות האינטרנט האלה מדיניות שהן מצהירות עליה והן לא תמיד ממלאות אחרי המדיניות הזאת.

תחום נוסף שאנחנו עוסקים בו השנה, ואולי זה התחום החשוב מכולם, אבל הפירות שלו יגיעו רק בטווח הרחוק הוא תחום החינוך. בתחום הזה יש לנו שיתוף פעולה עם 'יד ושם' לקורסים אינטרנטיים, ללמידה אינטרנטית, מה שנקרא MOOC, Massive Open Online Courses, בנושא האנטישמיות ובנושא שואה והקורסים האלה יהיו זמינים במהלך 2017 וילמדו על תופעת האנטישמיות באופן ספציפי וייצאו כנגד שנאת זרים באופן כללי. זאת אומרת זה משהו שהוא פוגע באוכלוסייה היהודית, אבל הוא פוגע גם באוכלוסייה הכללית ולכן צריך להתמודד איתו במסגרות האלה.

אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה, גם עם האיחוד, בהפצת התכנים האינטרנטיים האלה ובכלל, אם נוכל לסייע, גם נשמח. תודה רבה.

תודה רבה. אני גם רוצה לברך את השתתפותם של ד"ר צ'רלס סמול וד"ר מלה תבורי מהארגון הבינלאומי למלחמה באנטישמיות.

עכשיו אנחנו נשמע ממר יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, גברתי ואדוני השגריר. ראשית, אני מברך על הישיבה הזאת, אני חושב שהישיבה הזאת היא חשובה ביותר. שנית, אני מברך את הגברת על הרוח החדשה שנושבת בתחום הזה באיחוד האירופי. אבל לצערי זה לא משקף מה שקורה באיחוד האירופי, זה מאוד חריג, זה חריג לטובה ואני מברך על זה ואני רוצה לחזק את זה, אבל בואו לא נבין שזו הרוח ששורה באיחוד האירופי בכלל.

חשוב לי לומר את זה כי האיחוד האירופי מבין מה שקורה באירופה, האיחוד האירופי לפני כשלוש שנים ערך סקר גדול מאוד בקרב שמונה מדינות באיחוד האירופאי, בקרב אלפי יהודים, סקר רציני מאוד, עב כרס, שאני גם בחדר הזה השתמשתי בנתון אחד ואני אשתמש בו גם עכשיו. אני מצטער שאני חוזר על עצמי. 74% מנפגעי האנטישמיות האלימה לא דיווחו עליה לשום גורם רשמי. 74% מהיהודים שנפגעו באלימות אנטישמית לא דיווחו עליה לשום גורם. אני חוזר על זה, אחת, כי כל הנתונים שיש לנו על מספרים של אלימות אנטישמית כנראה יש להם סטייה של לפחות 74%, זה אומר שהמספרים הרבה יותר גבוהים, הרבה יותר גדולים. ושתיים, זה מראה על מגמות. אין לי ספק שבסוף האווירה ברחוב, האווירה בבית היהודי, אומרת בואו לא נדווח. אם אני הולך עם הילד שלי בפריז לבית כנסת והילד משחק בחוץ, ילד בן 10, לשם הדוגמה, והוא חוטף סטירה מאנטישמי והוא אומר לו 'אתה יהודי מלוכלך' והילד הזה רץ אליי לבית הכנסת ואומר לי 'אבא, הרביצו לי' ואני מחבק אותו ומנשק אותו וכאן זה נגמר, אני לא מדווח על זה למשטרה ולא לקב"ט ולא לשום גורם אחר, אנחנו צריכים להבין איזה דור שני ושלישי אנחנו מגדלים פה. אתם מגדלים פה. אתם, כי היהודים האלה הם אזרחים שלכם, הם אזרחים אירופאים, הם אזרחים גאים, הם אזרחים שרוצים לגור באירופה, שבחרו לגור באירופה, שנולדו באירופה, שרוצים לגדל את הילדים שלהם שם, שמשלמים מסים, שעובדים ומפרנסים.

אם אותם אזרחים מגדלים את הילדים שלהם בכך שיש מחיר להיות יהודי, יש מחיר להיות יהודי באירופה, האווירה פה, ואני אומר את זה שוב, לפני החקיקה ולפני האכיפה ולפני החינוך, איזה אווירה אנחנו יוצרים לאזרחים שלכם שם, זה משהו שצריך להדליק לנו פרוז'קטור אדיר. לא לנו, לכם. אנחנו, כיהודים, אנחנו כעם יהודי, זה מדאיג אותנו מאוד, אבל לכם בראש ובראשונה. אתם שמייצגים את הממשלות הריבוניות של כל מדינה ומדינה אחראים על האזרחים בכלל ועל האזרחים היהודים גם, כמו שאתם אחראים על כל אזרח אחר. אני אומר לכם שהסקר הזה, שאתם עשיתם, לא ההסתדרות הציונית העולמית, לא הסוכנות היהודית, לא ממשלת ישראל, אתם, האיחוד האירופי, גוף שלכם עשה אותו וזה חשוב מאוד, אבל השאלה מה בשלוש השנים האחרונות נעשה כדי ליצור אווירה אחרת ברחובות.

אני חזרתי בימים אלה מצרפת, אני רוצה לומר לכם שמזוזות שהיה נהוג להניח בפתח הדלתות, במקרה הרע אין מזוזות בכלל, במקרה היותר טוב מניחים אותן בקטע הפנימי של הדלת. זה לא מראה על זה שאנשים גאים במוצא שלהם, וזה לא משנה אם הם יהודים, מוסלמים או נוצרים, חופש הדת וחופש הפולחן הוא קו שצריך לשמור עליו אצל כולם, לא רק אצלנו היהודים. ואני אומר לכם שאנחנו, בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית, ואין לי ספק שגם ממשלת ישראל וגם הבית הזה, כנסת ישראל, נשמח לעזור לכם לשנות את האווירה באירופה, נשמח לראות איך אותו ילד יהודי שחטף מכות רואה את אבא שלו מתקשר למשטרה ואומר 'אדוני השוטר, הרביצו לילד שלי כי הוא יהודי ואמרו לו 'יהודי מלוכלך'.' ואני אומר לכם שצריך לעצור את זה היום. צריך לעצור את זה היום ואנחנו נשמח להיות שותפים שלכם ולראות איך אנחנו עוצרים את זה בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.

תודה. אנחנו נשמע גם מפרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה גם לנציגה של האיחוד האירופי בנושא האנטישמיות, גב' קטרין, והשגריר האירופי וכל המשתתפים בדיון המאוד חשוב הזה.

קודם כל אני רוצה לציין שהדיון הזה זה דוגמה מאוד חשובה לשיתוף פעולה ולדיאלוג בין נציגים אירופים ובין נציגים ישראליים דמוקרטים. זה מאוד מאוד חשוב. אתמול בערב אנחנו שמענו הרבה דברים על דמוקרטיה, אבל כדי לקיים דמוקרטיה צריך להיות דו שיח, צריך להקשיב לאחרים, להתמודד עם בעיות ביחד. הבעיות של האנטישמיות באירופה ושיוצאות מאירופה וקשורות לאירופה הן בעיות משותפות. לכן אני מאוד מברך על הדיון הזה ומאוד מציע ומבקש שזה יהיה לא רק דיון מדי פעם, אלא ועדה מתמדת, שאנחנו יכולים להגיש מסמכים, לא רק לדון בעובדות, אלא גם איך להתמודד עם זה. זה מאוד חשוב.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית)

אני רוצה להתייחס קצת למה שנקרא האנטישמיות החדשה. אני רוצה לדבר מעט על הקשר בין האנטישמיות של העבר והאנטישמיות דהיום. נדמה לי שהרבה עדויות יש לכך, ובעיקר אירועים אנטישמיים כמו התקפות טרור. אנחנו רואים את זה בכל מקום, כשמדברים על העברה של חוקים אנחנו רואים שוב ושוב איך מאשימים את ישראל בטיהור אתני ודברים שכאלה, שהם אנטישמיים. אם אני מדבר פה על האגודה לזיכרון אשר מדברת בעיקר על השואה ושם מקובל ש-31 מדינות שמשתתפות בה, והאיחוד האירופי הוא חלק ממנה, זה דבר חשוב.

ובנוסף למה שאנחנו קוראים לו האנטישמיות הקלאסית של הימין, אשר קיימת עדיין במקומות רבים באירופה, יש גם מונחי סימוכין לאנטישמיות החדשה. אני אומר את זה מהר כדי שתוכלו להאזין לכך וכדי שתוכלו להבין ולהחיל אותם. לשלול מהעם היהודי הגדרה עצמית, כי קיומה של מדינת ישראל זה מאמץ גזעני. את זה אנחנו רואים לעתים קרובות, אומרים את זה ארגונים שמשתמשים בלשון זכויות אדם, אבל בהיפך. יש פה גם אמות מידה כפולות, התנהגות שלא מצפים משום מדינה דמוקרטית אחרת מצפים לה מישראל, והדגש הוא, אף מדינה דמוקרטית אחרת. ישראל בכל זאת יוצאת דופן ומוציאים אותה מן הכלל ובעיקר על ידי מוסדות האיחוד האירופי. להשתמש בדימויים אנטישמיים קלאסיים ויש אפילו עמותות שממומנות ישירות על ידי האיחוד האירופי, שמשתמשים בסמלים האלה, יהודים רצחו את ישו וכל עלילות הדם וכו'. ההשוואה בין מדיניות ישראל היום לזו של הנאצים זו צורה של הכחשת שואה.

הנושאים האלה, חשוב שיהיו על סדר היום, אנחנו רואים את זה גם בסייבר, בטוויטר ובפייסבוק ובעוד מקומות נוספים אחרים ואני חושב שהמסגרת החשובה הזאת היא מסגרת שבה עלינו לפעול כדי שהמידע הזה יעמוד לרשותנו ובכך גם יאפשר לנו את הגישה השונה כדי שנוכל להגיע למסקנות הנכונות.

תודה רבה. אנחנו נשמע בקיצור מהמחקר שקודם בהתחלה ציטטתי, מטל רבינא, היועץ האסטרטגי לאיגוד ומינהל המשרד בישראל, בעניין המחקר. אולי בתמצית תציג לנו - - -

למען הפרוטוקול גם תגיד שאתה שדלן ואת מי אתה מייצג. תודה.

לפרוטוקול אני שדלן, בלי שום מעורבות אחרת בעניין הזה - - - שמי טל רבינא, אני מנהל המשרד הישראלי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EGA, ואנחנו, לבקשת מנכ"ל האיגוד, הרב מנחם מרגולין, שמוסר לך דרישת שלום חמה, ערכנו את הסקר הזה כאשר בכוונה ערכנו את הסקר, בהתייחס למה שאמר נציג ההסתדרות הציונית, אצל שני גורמים. אני אשמח לחלק אחר כך לכל מי שמעוניין את הפרטים ואת המתודולוגיה. גם הרבנים של מדגם מייצג מקרב יותר מ-700 קהילות, שהם כמובן מתהלכים בלבוש מאופיין יהודי וחלקם גם חרדי, וגם בקרב ראשי הקהילות, שברובם אנשים שהולכים ברחובות ללא סממן לבוש יהודי, חלקם עם כיפה, חלקם גם זה לא. עשינו את זה בדיוק בגלל הסיבה שהדובר הקודם מההסתדרות הציונית הזכיר, כי רצינו לדעת לא מה מדווח לשלטונות אלא מה התחושה בקהילות. לכן הפרטים הם מאוד מדאיגים, אני מדגיש, במיוחד בכל מה שקורה במערב אירופה.

אני אדגיש את החריגים לרעה, ברוסטוב שברוסיה ובחמלינצקי שבאוקראינה, ששם דיווחו על הרעה חמורה מאוד בשנה האחרונה, אבל מעבר לזה עיקר הקהילות שדיווחו על החמרה היו, כאמור, במערב אירופה, צרפת, כפי שהזכרת, אדוני, שוויץ, בלגיה, גרמניה, הולנד וצפון אירלנד. בהולנד דיווחו על עלייה ברמת האנטישמיות, ל-4 בסולם של 5, וכך גם בעיר שלא שמענו עליה, הרבה מאוד תקריות אנטישמיות נאנסי בצרפת. כך שהדברים שקורים והתחושות של הקהילות לא בהכרח משקפות את האירוע החדשותי שאנחנו שומעים עליו כאן. 19% מהקהילות דיווחו על עלייה כאשר 9.5% מהקהילות היהודיות, ברובן כאמור במזרח אירופה, דיווחו על ירידה. 66% מהקהילות היהודיות ברחבי אירופה, מזרח ומערב, דיווחו על היעדר שינוי של ממש באנטישמיות בשנה החולפת.

אני רוצה ברשותכם להעביר מסר שהוא חורג מאשר האנטישמיות הקלאסית, זאת אומרת ההתנכלות ליהודי שיוצא לרחוב. אנחנו רואים את זה מתהווה ואנחנו חושבים שגם אם, כמו שאמרה הגברת, אין לאיחוד האירופי לעתים סמכות מלאה, אנחנו חושבים, כפי שדיברנו גם כשהיית בתפקידך הקודם, אצלך בלשכת סגן הנשיא טימרמנס, יש את הסמכות המוסרית לפעול ואנחנו חושבים שחשוב מאוד לשים לב שההתפתחויות כרגע, הפוליטיות והחברתיות באירופה, הן כאלה שיש מפלגות, כמו ה-AFD בגרמניה למשל, שהופכות להיות קיצוניות יותר ויותר, וגם אם לא קוראים לזה אנטישמיות, אבל התוצרים של המצעים של התנועות והמפלגות הללו הם הצרת חופש הפולחן, ניסיונות לאיסור, בינתיים אנחנו לשמחתנו הודפים אותם, אבל איסור על שחיטה או ברית מילה, או כל האפשרויות האחרות של יהודים to practice the Judaisme, מה שנקרא, אנחנו חושבים שעל האיחוד האירופי לא להמתין ולעשות כל מה שאפשר במסגרת החוק על מנת לצמצם ולשנות את התופעה, כי התופעות הללו הן אמנם לא מישהו הולך ברחוב ומרביץ, אני מדגיש בינתיים, אבל לצערנו אנחנו רואים לאן זה הולך.

אני שמח להבהיר שפנייה של הרב מנחם מרגולין בעניין הזה, גם לנשיא הבונדסטאג, ד"ר נורברט למרט, שהתארח אצלנו בברלין לפני חודש, וגם לקנצלרית מרקל, זכו לתשובה עניינית ואנחנו מקווים, שוב, שבמסגרת החוק אפשר יהיה לבצע שם דברים. אנחנו בהחלט מצפים שגם בין שאר הפעולות המאוד מאוד מבורכות שאת, גברתי, עושה, והן מבורכות ואנחנו יודעים עד כמה את מתאמצת, יהיה גם טיפול בעניין הזה.

אני אסיים, בגלל הזמן הקצר, בעוד עניין אחד והוא הנושא של החינוך. שוב, נכון, היינו יחד בפגישה אצל נציב החינוך של האיחוד האירופי ודיברנו על פעילות במסגרת החינוכית, וגם את וגם הוא הסברתם לנו, ואנחנו זוכרים את זה היטב, את המגבלה החוקית של הנציבות להכריח לטפל בתכנים במדינות השונות, אבל עדיין אני חושב שהסמכות, וכפי שכבר צוין כאן, לא בגלל שזה עניין יהודי, בגלל שזה עניין אירופאי פרופר, למרקם החיים החברתיים באירופה, יש עניין שהמוסדות של האיחוד האירופי, גם הפרלמנט, גם הנציבות, וכמובן בהובלה שלך, יפעלו בשדה החינוך. אני אתן רק דוגמה אחת עד כמה זה יותר פשוט ממה שזה אולי נראה. קיבלנו הרבה מאוד פניות מסטודנטים יהודיים שהכריחו אותם לבצע את הבחינות בימי חג יהודיים או בימי שבת. נכון שאין לנו שום סמכות, אבל כשהרב מרגולין פנה לשרי החינוך של המדינות השונות, לא הייתה אפילו תגובה אחת שוללת או עוינת או לא מקבלת. זאת אומרת אנחנו מעריכים שבהרבה מאוד מהמקרים יש עניין של חוסר מודעות יותר מאשר חוסר רצון לפתור את הבעיה. לכן אנחנו בטוחים שאם את, גברתי, תובילי את העניין מעבר לסמכות החוקית של האיחוד ותובילי מהלך, זה בהחלט יכול להצליח הרבה מעל ומעבר למשוער, לטובתם של קודם כל אזרחי אירופה באשר הם, לאו דווקא יהודים. אני מודה לך מאוד.

תודה. אני שוב מזכיר לדוברים הבאים, נסו לתמצת. סמנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב אריה גולדברג. בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב ראש. אני מודה לגב' קטרינה, אנחנו מכירים ומוקירים בהערכה עצומה את מה שהיא עושה, מזמן שנכנסה לתפקיד. הדוברים הקודמים דיברו קודם על הנושא של חינוך ועוד פתרונות, אני רוצה לדבר יותר על הנושא של המודעות. הזכיר גם טל מקודם, שלא יכול להיות שמצד אחד ניסו לאסור שחיטה, ברית מילה או דברים כאלה, ומצד שני יגידו שמנסים למגר את התופעה של האנטישמיות. אי אפשר ביד אחת לנסות כל הזמן לקעקע את היסודות של הדת, אם זה שמירה של ברית מילה, שחיטה כשרה ודברים כאלה ומצד שני להגיד כל הזמן שמנסים למגר את האנטישמיות. אז אין ספק שגם צריך הרבה מאוד להשקיע בנושא הזה, שלא יהיו מפלגות פוליטיות כאלה ואחרות שינסו לעשות דברים על הגב של היהודים שגרים באירופה.

דיברו פה הרבה על הנושא של החינוך, מודעות לחינוך. אנחנו, מרכז רבני אירופה ביחד עם הארגונים היהודיים באירופה, בימים האלה אוספים חומר, עבודת מחקר חשובה מאוד, שבודקת את כל פעולות הטרור שנעשו מאחרי השואה ועד היום, בכל המדינות השונות באירופה. עוברים ממדינה למדינה לפי התאריכים שהיו, אנחנו מדברים פה על עשרות שנים, לאסוף את כל פעולות הטרור והמניעים שלהן. רוב המניעים לצערנו היו מניעים אנטישמיים.

ואני רוצה גם להציע לגב' קטרינה, אי אפשר לעשות יום זיכרון לכל אדם שנרצח אחרי השואה, כי זה בימים שונים, אבל אנחנו חושבים לנסות לעשות יום זיכרון אחד שיאחד את כל אלה שנרצחו על רקע אנטישמי אחרי השואה. הייתי מציע גם לאיחוד האירופי אולי להפוך את היום הזה ליום הזדהות עם האנטישמיות, להפוך את היום הזה ליום מסוים בשנה שיאחד את כל מדינות אירופה, שביום הזה ישקיעו הרבה מאוד בחינוך וזה גם יצוין כיום זיכרון, זכר לנרצחים שנרצחו על רקע אנטישמי וגם זה יהיה יום כזה שיוכלו בבתי הספר, בכל המדינות של האיחוד האירופי, לציין את זה כיום חינוך, להדגיש את הנושא של המודעות. כמה שיושקע יותר במודעות, אבטחה היא חשובה, פעולות טכנולוגיות הן חשובות, כל הדברים הם חשובים מאוד, אבל צריך מאוד הרבה להשקיע במודעות ולמנוע את הנושא של אנטישמיות. למנוע את הנושא של אנטישמיות זה הילדים בגיל הצעיר וצריך למצוא את כל הדרכים איך לעשות את זה. זה מה שאני מציע לגב' קטרינה, אנחנו נהיה בקשר בהמשך, לעשות כזה יום, לקרוא לזה יום הזדהות, על כל האירועים האנטישמיים שהיו בשנים האחרונות באירופה.

תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע עכשיו מ-ISGAP, ד"ר צ'רלס סמול, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית)

תודה רבה לך, כבוד היושב ראש, הגב' המרכזת והשגריר. שמי צ'רלס סמול, אני היושב ראש של הארגון למדיניות וחקר האנטישמיות, יש לנו משרדים גם באירופה וגם בקנדה ובארצות הברית, בישראל וגם באיחוד האירופי ואנחנו עובדים עם אוניברסיטאות כמו מקגיל והרווארד וסטנפורד, אוניברסיטאות רבות, וגם במקומות אחרים. אנחנו עובדים באוקראינה, באקדמיה שם ויש לנו תכניות להכשרת מורים באוקספורד.

כפי שאתם אמרתם החינוך הוא דבר חשוב ביותר ובדור האחרון, ואולי אפילו יותר מכך, החינוך ללא ספק מצייר את ישראל ואת הציונות כדמון, כשד, כמפלצת, לכן אנחנו רואים שיש הרבה מאוד תנועות ריאקציונריות וקיצוניות אשר קורות, גם באזור הזה במיוחד, אבל עכשיו זה כבר זולג לאירופה, ולכן אנחנו רואים שיש התמקדות ביהודי ובאנטישמיות. היום כל העניין של הביטחון, גם אירופה ניצבת בפניו, גם להם יש בעיות בתחום הזה ויש אתגרים רבים שניצבים בפנינו כולנו.

אנחנו היום עושים תכנית הכשרה באוקספורד לפרופסורים מכל העולם. יש לנו כ-30 פרופסורים מ-20 מדינות שהיו אצלנו בשנה שעברה ואנחנו מלמדים אותם איך ליצור כוחות בשטח כדי להיאבק באנטישמיות, שלא קיימת באקדמיה. ואני חוזר על כך, אנחנו מדברים על ארגונים, ארגוני סנגור, אנחנו מלמדים את הפרופסורים בתנאי שהם יחזרו לקמפוסים ולאוניברסיטאות וילמדו את הנושא.

לכן אני רוצה שתדעו את הדבר הזה, אני מסכים, גם אלי ויזל אמר את זה הרבה פעמים, שאנטישמיות מתחילה ביהודים אבל מעולם לא מסתיימת ביהודים, לכן אנחנו רואים מה שקורה במדינות הדמוקרטיות ואנחנו רואים מה קורה עם התנועות האלה שעולות וצצות והיום אירופה גם היא ניצבת בפני כל אותן בעיות.

אני רוצה לברך גם את העמיתים שלי שנמצאים כאן ואנחנו נשמח מאוד לעבוד יחד עם האיחוד האירופי כדי להיאבק באנטישמיות גם מההיבט האקדמי.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת עליזה לביא. אנחנו נשמע עכשיו מהתאחדות הסטודנטים על התכנית למאבק באנטישמיות, מר עדו דניאל, בבקשה.

תודה רבה, תודה, היושב ראש. אני גם רוצה להצטרף ממש בקצרה לברכות לגב' קטרינה פון שנורביין. אנחנו אירחנו אותה בשבוע שעבר אצלנו במשרדי התאחדות הסטודנטים ובאמת התרשמנו גם לטובה ממה שהוצג כאן, התכניות, במיוחד התכניות שהם מקדמים, יחד עם ארגונים, גם ארגוני סטודנטים באירופה, לדוגמה EUJS, התאחדות הסטודנטים היהודים האירופית, שעושים הרבה מאוד שיתופי פעולה במדינות אירופה עם ארגונים ועם קבוצות אוכלוסייה שונות במאבק באנטישמיות ובהחלט זה משהו שאנחנו מברכים עליו ואנחנו רואים בו כצורך להילחם באנטישמיות.

אמרו פה גדולים ומכובדים לפניי, אנטישמיות היא לא בעיה יהודית, היא בעיה כלל עולמית שכולם צריכים להתמודד איתה. התכנית שלנו עוסקת ברשת, היא הגדולה בתחומה כיום בעולם, יש לנו כ-100 סטודנטים מכל הארץ שמקבלים מלגה עבור מאבק באנטישמיות ברשת. הדבר הזה נעשה -17 שפות שונות. לצערי אין לי בשורות טובות בעניין הזה. אם בשנת 2014 אנחנו הגשנו כ-16,000 תלונות לחברות הניו מדיה שדיברנו עליהן לפני כמה דקות, על אנטישמיות, על הכחשת שואה, בשנת 2015 אנחנו מדברים כבר על מספרים של 29,000 תלונות שאנחנו הגשנו לפייסבוק ולטוויטר ולגוגל ולאינסטגרם, על אנטישמיות בתחומן, בתחום האחריות שלהן.

השבוע סיכמנו את הנתונים לחודש יוני ואני צופה שאנחנו כבר הולכים לעבור את המספר של 2015 בסוף השנה הנוכחית. זאת אומרת אנחנו מדברים על למעלה מ-30,000 תלונות שאנחנו נגיש כנגד אנטישמיות ברשתות החברתיות. אנחנו גם פועלים, לפי הגדרת אנטישמיות, שאומצה על ידי ארגון - - - הנושא של אנטישמיות ברשת, חשוב שלא יירד מסדר היום כשאנחנו מדברים על מאבק באנטישמיות. הרשתות החברתיות היום מאפשרות להרבה מאוד אנשים להפיץ מסרים שיש בהם מן ההסתה. יש לנו שלל דוגמאות של הסתה שמיתרגמת למעשים פיזיים נגד יהודים. אני יכול לספר דוגמה הכי קטנה, לפני כשנה נפגשתי עם סטודנטים מאוניברסיטת אולבה, סטודנטים יהודים באוניברסיטת בריסל, הם נוהגים לשנות את שמות המשפחה שלהם בפייסבוק כי שמות המשפחה שלהם נשמעים יהודיים מדי, כי אנשים שולחים להם הודעות, מחפשים שם שנשמע יהודי בפייסבוק ושולחים הודעות הסתה ושטנה, ו'נהרוג אותך' ו'נעשה לך ככה' וכו', והם לא רוצים להתמודד עם זה. הם משנים את השם שלהם. אם פעם שינו את זה בניירות, היום משנים את זה בפייסבוק כדי שלא יעלו על כהן ועל רובינשטיין ועל עוד שמות כאלה. צריך לשים את הדגש על נושא האנטישמיות ברשת, זה מאוד חשוב.

וכמובן, אני משוחד בעניין, אבל אני אגיד את זה בכל זאת, תכניות סטודנטים וגיוס של סטודנטים וצעירים לטובת מאבק באנטישמיות, גם ברשת וגם מחוצה לה, הוא נושא חשוב שיש לקדם אותו. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך אותך על הדיון החשוב ובכלל הנושא הזה כאן בוועדה והדרך שאתה מוביל את הנושא כאן בכנסת. ואני רוצה לברך אותך, חברתי, קטרינה, על העבודה שלך המתמשכת, על הרגישות, על העניין הרב שאת מגלה, על הפתיחה של הנושא, לבוא ולהבין את המקום שלו כאן ועכשיו, גם נוכח העלייה של האנטישמיות באירופה. אנטישמיות זו לא רק בעיה של יהודים. שתינו השתתפנו בכנס האחרון שהיה בברלין, שבו השתתפו חברי פרלמנט מכל העולם, ממדינות שונות, יחד שמענו שרי משפטים של אוסטרליה, של גרמניה, של בריטניה, שמעלים את הסוגיה הזאת באמת בהמשך לדברים שלך, של מה עושים ואיך מתמודדים. זה לא בעיה של יהודים, זה גם לא בעיה רק של ישראל, ואני יודעת, גברתי, שאת מבינה ויודעת את הסוגיה הזאת וההתמודדות עם גילויי שנאה ואלימות מחויבת המציאות, כי אם לא, ההיסטוריה כבר סיפרה לנו מה קרה כשלא.

אנחנו מכירים ויודעים, יש טרור עכשיו בכל העולם והרשתות החברתיות הן כר נרחב לפעילות הזאת. אנחנו פה בישראל, גם השר לבטחון פנים וגם שרת המשפטים, מנסים לקדם איזה שהוא חוק, אבל זאת לא מצוקה של מדינת ישראל, זאת לא הבעיה של מדינת ישראל, זאת הבעיה של העולם והטרור מכה בבריסל ומכה בפריז ומכה בטורקיה ומכה בארצות הברית, וזאת בעיה כלל עולמית והאנטישמיות פורצת, אבל שנאת האחר ושנאת הזר ושנאה בכלל ומאבק בין דתי, זה מה שחזר לעולמנו, למרות שקיווינו שנגיע לעולם שהוא כולו טוב.

אני חייבת לשתף אתכם שלפני שבוע ייצגתי את הכנסת במועצת אירופה והיה דוח שעמלו עליו כמה שנים בסוגיה של מעצרים מנהליים ואחרי מאבק ועבודה דיפלומטית רבה, בסופו של דבר הדברים לא נאמרו נגד מדינת ישראל, אבל בדיון שהיה במליאה של מועצת אירופה, חברי פרלמנט פלסטינאים השמיצו, כמו שהם יודעים, בדברי שטנה ואנטישמיות וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, ואז כשהגיע תורי לענות, הנשיאה התורנית במועצת אירופה מנעה ממני, היא טענה שנגמר זמן הדיון ולא יכולתי לדבר. היא ידעה מה היה הזמן לדיון, היא יכלה לחלק בין האנשים שהיו רשומים, היינו רשומים, אבל היא מנעה ממני אחרי שחברי פרלמנט פלסטינאים דיברו והשמיצו, אני לא צריכה לחזור על הדברים, כי אתם בטח יכולים לדמיין, הם יודעים לדבר באותם דפוסים כמו שהם יודעים לדבר. ניגשנו, אני והצוות הדיפלומטי שמלווה, התייעצנו כאן עם כנסת ישראל, נפגשנו עם הנשיא של מועצת אירופה, הוא אמר שהוא לא זוכר דבר כזה, אבל לאחר דין ודברים, ואני חייבת לציין פה את חבר הפרלמנט הבלגי שניצל את הזמן שלו ואמר 'לא יכול להיות שלא נותנים לנציגה ישראלית לדבר ולפחות תגובה אחת שתגיע מהנציגות בישראל'. ורק לאחר באמת דין ודברים אז הנאום שלי, שהיה מוכן, הסכימו לכלול אותו בפרוטוקול. אבל זאת רק דוגמית קטנה לסתימת פיות, להעדפה, לדרך שהיא לא דרך ובאמת לחוות את זה בצורה מאוד מאוד ישירה.

אז אני מודה על הדיון ומודה לך על העבודה הרבה שאת עושה ועל היצירתיות ועל המפגשים ועל ההבנה שזאת לא המצוקה שלנו כאן בלבד, אלא בעיה כלל עולמית. תודה.

תודה רבה. גב' רות זך, המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ. בבקשה.

תודה רבה. אולי אני גם אדבר באנגלית. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אדבר באנגלית רק כדי לעשות את זה יותר פשוט. אני רוצה להודות לד"ר נגוסה ואני מאוד מעריכה את הדברים. משרד החוץ, עליי להחמיא לעצמנו, כי אנחנו הכוח המוביל בעניין הזה, אנחנו משקיעים מאמצים רבים וכספים רבים. רק כדוגמה, לגבי הכחשת השואה, בשנה שעברה אנחנו השקענו חצי מיליון שקל כדי לעשות שינוי ברואנדה, באפריקה, במצרים, כדי להנציח את יום השואה.

לכן מחמם לב שיש לנו חברה כל כך טובה, כמו הגב' פון שנורביין, ואנחנו במשרד החוץ רואים את ההבדל, אנחנו רואים את הדיאלוג וכמובן אנחנו ייצבנו את הדיאלוג. היום יש לנו דיאלוג קבוע עם האיחוד האירופי, פעם בשנה נציג ממשרד החוץ - - - ממש לפני שבועיים היה לנו דיאלוג מתמשך עם ממשלת צרפת ועם השגריר לזכויות אדם בצרפת, הוא גם היה כאן, והגברת שלנו, מהמחלקה המשפטית, גב' רובינשטיין. ראינו את הדבר הזה כדוגמה טובה ואנחנו ממשיכים לנסות ולתקשר, לא ישירות אולי עם הממשלות האירופיות, אבל לפחות עם אירופה עצמה.

אנחנו מאוד מעריכים, כמובן, את המאמצים של האיחוד האירופי כנגד אותן חברות אמריקאיות ואחרות והיינו מציעים אולי לקיים סמינרים. למשל אנחנו רואים שיש עלייה באנטישמיות בצרפת, אבל צריך לשבח אותם שיש להם כ-44 תכניות שונות. כל פעם שיש גילוי של אנטישמיות בצרפת, ברמה הגבוהה ביותר, ממש הנשיא, יש גינוי חריף, וזה דבר כל כך חשוב. להבדיל ממה שקרה בבריטניה, עם מפלגת הלייבור.

זאת האחריות של השמאל באירופה, שהוא צריך להגן על זכויות אדם, לא להתחבא מאחורי מילים. לכן חשוב מאוד להגדיר את הדברים נכוחה. אנחנו שיתפנו פעולה גם עם ממשלות אחרות ואני חייבת לשבח את ממשלת רומניה, היושב ראש היום, מר יונסקו, הוא היושב ראש באירופה והוא תומך נלהב, וזה כל כך חשוב לא רק לדבר, אלא לעשות דברים מעשיים. אתם יודעים, האנטישמים יודעים שהם אנטישמים, הם לא צריכים עזרה מאנשים טובים שיסייעו להם להיות אנטישמיים.

לכן אני חושבת שזה דבר חשוב מאוד. הגברת נמצאת כאן, היא לא בוררת במילים, היא לא סתם מדברת, ואנחנו נשמח מאוד לשתף פעולה איתה כדי להיאבק באנטישמיות ואנחנו מזמינים כל מי שנמצא פה ויושב כאן באולם לשתף פעולה איתנו גם הוא. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו מהליגה נגד השמצה, גב' קרול נוריאל, מנכ"לית הארגון, בבקשה.

תודה רבה ותודה לך, כבוד היושב ראש, על היוזמה ועל המנהיגות שלך בנושא האנטישמיות. אתה לוקח את הנושא הזה כל כך ברצינות, אז תודה רבה לך בשם הליגה נגד השמצה. שלום, חברת הכנסת עליזה לביא, מתאמת הפעילות באיחוד האירופי, שלום, וגם לכבוד השגריר.

אני רוצה כאן להציג מאוד מאוד בקצרה ממצאים של סקר של הליגה נגד השמצה מלפני כשנתיים, שמגלה משהו קצת שונה מהסקרים שאנחנו מכירים שבודקים מספר אירועים אנטישמיים. עשינו איזה שהוא סקר שבוחן עמדות אנטישמיות וככזה הוא מגלה לנו למעשה מה האווירה, מה הלך הרוח. למרבה הצער באירופה התוצאות לא היו כאלה טובות. התוצאה באירופה המערבית היא 24% אנטישמיות, באירופה המזרחית 34%. זה אומר שאחד מתוך שלושה אירופאים מחזיק בעמדות אנטישמיות, ורבותיי, הנתון הזה הוא נתון מדאיג ביותר.

שנה אחר כך עשינו סקר מעקב ב-19 מדינות נוספות, בהן שש מדינות באירופה, בשלוש מדינות ראינו ירידה והירידה הייתה מאוד משמעותית, בצרפת, בגרמניה ובבלגיה, ירידה של בין 10% ל-20%. למה אנחנו מייחסים את הירידה הזאת? וחשוב לדעת. הסקר הזה נערך אחרי אירועי שרלי הבדו והיפר כשר ואחרי הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל. שתי מסקנות למעשה שנובעות מהירידה הזו, קודם כל בעקבות המודעות לסכנה שבאלימות נגד יהודים נוצר סוג של סולידריות עם הקהילות היהודיות. את הסולידריות הזו חשוב מאוד מאוד לשמר, תחושה של כולנו ביחד כקבוצה אחת, כאומה, נגד אנטישמיות, נגד השנאה הזו. זה דבר אחד.

הדבר השני הוא שכשנבחרי ציבור פועלים, וכולנו כאן זוכרים, וחשוב כאן להזכיר, בבית הזה, דווקא את הנאום של ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, בזמנו, נאום פשוט היסטורי. כשנבחרי ציבור פועלים יש תוצאות בשטח. זה משפיע על הציבור ולכן נבחרי ציבור אירופאים מצופים לעשות בדיוק כמעשה ראש ממשלת צרפת ולדבר נגד אנטישמיות על כל במה אפשרית. דווקא אנחנו מצאנו שסטריאוטיפים נפוצים יותר בקרב קהילות מוסלמיות וחשוב לטפל בעניין הזה.

דבר אחרון. אחד הצעדים הפרקטיים שמאוד מאוד עוזרים והליגה נגד השמצה עושה את זה המון בארצות הברית וכמובן מתעדת לעשות את זה גם באירופה, זה פעילות רב מערכתית, ברור בעניין החינוך, אבל אחת הזירות שהיא מאוד משמעותית זה עניין גורמי אכיפת החוק. הזכיר יעקב חגואל, בעניין הזה של להתקשר למשטרה ולדווח על אנטישמיות. אם השוטר ברחוב לא יידע מה הם הניואנסים התרבותיים, מה הן הרגישויות, איך אנחנו מתייחסים לכל בן אדם בכבוד ומאפשרים לו את הפתיחות הזאת, את הגישה הזאת לגורמי אכיפת החוק, הדברים הללו לא ישתנו. חשוב מאוד לייצר את הרגישות הזאת כלפי כל קבוצה שהיא באוכלוסייה. תודה רבה.

תודה רבה. ממכון ירושלים לצדק, בבקשה, פלביה סוולדה.

מכובדיי, אדוני היושב ראש וגם האורחים הנכבדים. התקופה האחרונה מציבה אתגרים משמעותיים למדינות דמוקרטיות שדוגלות בחרות האדם וזכויות וחופש הבעת הדעת. לאירופה ולישראל יש מכנה משותף רחב בנושאים האלה. האיום העיקרי על הנושאים האלה הוא מצד קיצוניים פנאטיים שבשם הדת מפעילים טרור ואלימות קשה כלפי אוכלוסיות חפות מפשע. גם בנושא הזה קיים מכנה משותף רחב בין אירופה וישראל.

מכון ירושלים לצדק נושא את דגל זכויות האדם וחרותו כבר למעלה מעשור והוא אחד הגופים המובילים בארץ. המכון רואה בערכים האלה נכס יקר לכל המדינות, ללא הבדל דת, גזע ומין ופועל ברוח זו. המכון שנמצא בירושלים פועל הן באתרים וברשתות החברתיות והן בשטח בכדי לסייע ולתמוך באוכלוסיות נזקקות ללא התייחסות לגבולות ולמגבלות, הן בצד הישראלי והפלסטיני. המכון מבצע מחקרים רבים שמתפרסמים באתר המכון ומוגשים לארגונים רבים במטרה לחשוף פעילויות הפוגעת בזכויות האדם ובאוכלוסיות החלשות.

אני מזמינה את מתאמת האיחוד והשגריר וגופים נוספים באיחוד האירופי לשתף פעולה איתנו ולקדם רעיונות ויוזמות חדשות. דלתנו פתוחה. תודה.

תודה. מר דוד בדין, מנהל המחקר לחקר המזרח התיכון. בבקשה.

תודה רבה. אני שמח להיות פה היום. הייעוד שלנו לחקר על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, אונר"א, במשך 28 שנים אנחנו עוקבים אחרי האנטישמיות במערכת הלימודים שלהם. אני שמח מאוד ששגריר האיחוד האירופי נמצא כאן כי הוא המממן העיקרי של אותה מערכת. בזמן האחרון קנינו את כל ספרי הלימוד שמלמדים באונר"א, שמבוססים על ג'יהאד, התאבדות וגם זכות השיבה לאור המאבק המזוין. אני מתפלא שאתם לא בודקים את מערכת הלימודים שאתם מממנים, אני מאוד מתפלא שאתם מאמינים לדברי שקר של אונר"א, כאילו שהם מלמדים על השואה, כאילו שהם מלמדים על זכויות אדם, כאילו שהם בעד שלום.

מה שחשוב להדגיש, היום מתחיל בתכניות הלימודים של אונר"א, במימון שלכם, מערכת לימודים צבאית, איך לעבוד עם נשק, ובתוך המערכת הלימודים של אונר"א תכניות על קוטלא, זה בא מהמילה קטל, to kill, to murder, רצח כחלק מתכנית הלימודים של בית הספר.

אנחנו רואים שהארצות שמממנות זה בעיקר גרמניה וזה הוזנח כליל. יש לנו מערך של אנשים, אנחנו נציג אותם בכנסת, ארבעה חוקרים, שני ערבים ושני יהודים, שהראו בדיוק מה שקורה, אבל הם נדחקו לקרן זווית, גם על ידי ממשלת ישראל, וזה דבר שהוא לא מובן. אני שמח לראות שאתם האנשים, 'אתה האיש', זה מה שנתן הנביא אמר לדוד. אתם האנשים, טוב שאתם פה, אתם האנשים שאחראים למימון תכנית הלימודים האנטישמית הגדולה ביותר שנוצרה. זה לא עניין של מילים, אנחנו צילמנו את בתי הספר של אונר"א, אני מוכן להציג את זה בפניכם, בכל שפה שלא תהיה. אנחנו ראינו כיצד זה מומן, אנחנו צילמנו את בתי הספר של אונר"א והתמונה ברורים, מורים, שהם חברים בחמאס, הם היו בתוך בתי הספר וזה לא חוקי, אבל לא מסלקים אותם, מדוע? זה רק הפסגה של הר הקרח ולא מראים לנו כלום.

תודה. אנחנו לפני הסיכום, אני רוצה לתת גם לגב' קטרינה וגם לכבוד השגריר, אם הוא רוצה להגיד כמה דברים. לפני זה, אם יש מישהו שרוצה להתייחס, אבל בקיצור.

תודה רבה. שמי יצחק הילדסהימר, עיתונאי ופעיל בתפוצות. באירופה יושב ארגון, בעצם בז'נבה, שנקרא אונסק"ו, ארגון האומות המאוחדות לחינוך ותרבות וכו'. הוא אמנם לא שייך לאיחוד האירופי, אלא, כמו שאמרתי, לארגון האומות המאוחדות. הארגון הזה קיבל לפני כמה שבועות החלטה שלעם היהודי ולמדינת ישראל אין שום קשר להר הבית ולכותל המערבי. הוועדה של הארגון הזה יושבת עכשיו באיסטנבול ובשבוע הבא היא עומדת לקבל החלטה שאסור לישראל לקיים שום פעילות ארכיאולוגית, לא רק בהר הבית ומסביב להר הבית אלא בכל העיר העתיקה. לי אין שום ספק שקבלת החלטה כזאת תגרום להגברת ההסתה והפעילות האנטישמית באירופה וגם בישראל כמובן נגד יהודים ונגד ישראלים. לכן הייתי מציע לאיחוד האירופי להתייחס לעניין, הייתי גם מציע לארגונים היהודיים שיושבים באירופה, לכל הארגונים היהודיים, לקיים הפגנות ליד המשרדים של אונסק"ו בז'נבה, בפריז, בכל מקום שאונסק"ו יושב.

דבר שני שאני רוצה לומר, בהתייחס לסקר שעשה איגוד הארגונים היהודיים. אני הייתי מטיל ספק לגבי הממצא שיש ירידה בפעילות האנטישמית של מוסלמים. מחקרים וסקרים של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב מתבטאים אחרת.

לא דובר על מוסלמים, אלא על פליטים.

הייתי מציע לעשות מחקרים וסקרים נוספים כי כל המידע שמתפרסם כל הזמן, בחודשים האחרונים דווקא, אומר דברים הפוכים, שיש הגברה בפעילות המוסלמית, בעיקר בין הפליטים המוסלמים שמגיעים בהמוניהם לאירופה. תודה רבה.

תודה. גב' קטרינה, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. יש פה כמה נקודות שהייתי רוצה להעלות ולהשיב. קודם כל כשאנחנו מסתכלים על אנטישמיות אנחנו מסתכלים על כל ההיבטים שלה, גם היבטים חדשים של אנטישמיות. סגן הנשיא טימרמנס גם אמר שאנטישמיות יכולה להתחבא מאחורי הציונות ואנחנו מאוד מודעים לכך.

אנחנו גם מודעים לאנטישמיות בקרב הקהילה המוסלמית, אנחנו בקשר ואחת המטרות שלנו היא לפעול יחד עם אורגנים מוסלמים, כי הם יוכלו לפנות לקהילה המוסלמית עצמה ולשוחח על לחימה נגד האנטישמיות. אנחנו יודעים שבברלין כבר פעלו למעלה מעשר שנים ארגונים מוסלמים שפונים למוסלמים. הם קיבלו מענק מגרמניה כדי להרחיב את פעילותם בכל רחבי גרמניה. אז יש מודעות ואחד התפקידים שלי כמתאמת הוא לפעול ברחבי אירופה ובדרך כלל אני משתדלת גם כן להיפגש עם ארגונים מוסלמים שנלחמים באנטישמיות, כי זה דבר מאוד חשוב, זה היבט מאוד חשוב.

כשמדובר בחינוך יש עוד אלמנט אחד, בקמפוסים פעילות ה-BDS וההשלכות של פעילות ה-BDS על יצירת אקלים אשר יכול להביא בעקבותיו ולאפשר אירועים אנטישמיים. זה גם מה שמדאיג אותנו, זה נוגע לכל מדינה חברה בפני עצמה, אבל כשמדובר בהשלכות הרי שאנחנו בכל זאת מדברים על כך.

אשר לדיווח החסר, זה אחד הדברים שאנחנו חשבנו עליו בשיח שקיימנו באוקטובר ואנחנו צריכים לדבר על כך, כי הקהילות צריכות להתחזק. למעשה ב-14 ביוני אנחנו קיימנו מפגש של קבוצת מומחים של מדינות מרמה גבוהה וזאת כדי לשוחח על שאלות האנטישמיות, ואחד התחומים היה גם על דיווח חסר וארגונים קהילתיים. אנחנו דיברנו על האמון בקהילות, זה עבד היטב גם בבריטניה, ואפשר גם לדווח, אם למוסדות העיר או למשטרה, על כל פנים הנתונים צריכים תמיד להיבדק מחדש ומשטרת בריטניה השתמשה דווקא בהגדרה של אנטישמיות. העובדה שזה לא אושר זה לא משנה, זה נמצא אצלם בחוברות הלימוד של המשטרה והלומדים להיות שוטרים הם אלה אשר יודעים כיצד לפעול והם צריכים גם לדעת מה משמעות האנטישמיות.

אנחנו גם הדגשנו שיש צורך להדגיש את הצד המוסלמי בצורה מיועדת. ביקשנו שהם יבצעו את דרך הפעולה שלהם, ועוד היבט חשוב, שהוזכר על ידי רות, הוא הצורך באסטרטגיה לאומית בלחימה נגד האנטישמיות ושם יש לנו את הדוגמה של צרפת, כי צרפת מזה שנה וחצי נמצאת בחזית של אסטרטגיה של השקעת כספים בנושא ואחד ההיבטים החשובים ביותר, והדברים כבר הוזכרו, שהם מעמידים לדין כאשר מסיתים און ליין, הם מסירים את דברי ההסתה, מקטלגים אותם כלא חוקיים והם מובאים למשפט. יש קשר בין העולם הווירטואלי, אתה יושב בביתך, אתה כותב דברים און ליין, לפעמים זה בלי שמות, אבל בכל זאת זה וירטואלי וההדים שיכולים להיות לזה על החיים שלך, לפיכך אדם צריך להיווכח שזה כבר מוכיח שאפשר לפעול בצורה נאותה גם בעולם הווירטואלי. זה היבט נוסף שרצינו להראות לעוד מדינות חברות, כדרך לפעול.

ועוד היבט אחד שנוגע למימון. אנחנו מממנים באירופה ואנחנו עובדים עם ארגונים שכבר הוזכרו, ארגוני סטודנטים, ארגונים יהודיים, כאלה אשר נלחמים באנטישמיות, וגם למשל בימי זיכרון, אלה שמעוניינים, יש לי קצת מידע על המספרים, כמה מממנים מה. זה נכון לגבי ארגונים לאומיים אחרים, כשמדובר במלחמה נגד דברי שטנה. אנחנו רוצים גם לאמן את הצוות שלנו, כי גם עובדי ציבור פעלו בזמן השואה ולכן צריך להכיר את הדברים ולעמוד עליהם כדי לדעת מה היא אנטישמיות. אנחנו עובדים ביחד עם - - - שזה ארגון של תרומה יהודית לאירופה.

ועוד דבר שאני רוצה להזכיר, קודם שקיבלתי את תפקידי זה הייתי אחראית לענייני דת וגם בגוף המייעץ לנשיא ודיברנו על הצדדים הדתיים, שגם כן הוזכרו. הצדדים הרליגיוזיים של החיים היהודיים באירופה, ברית מילה, שחיטה, אין לנו סמכות בתחום האירופי, עם זאת אנחנו מוכנים להעלות מודעות לגבי החשיבות של הנושא וזאת מה שעשינו, אבל אין לנו שום יכולת להעביר תחיקה בתחום. האיחוד האירופי מבוסס על הסכם וזאת הסמכות שלנו, מה שלא נמצא בהסכם לא נמצא ברשותנו ותחת סמכותנו ולפיכך אין לנו שום סמכות לפעול. עם זאת יש רגישות כשמדובר בחופש הדת וגם בגלל ביטויי דת מחוץ לספרה הפרטית ואנחנו מודעים לכך.

ולבסוף אני רוצה להזכיר שיש לנו עשור ליחסי אירופה-ישראל. בנובמבר בירושלים יתקיים סמינר בנושא, אנחנו רק דיברנו על כך וכדאי שנבחן את הנושא. אנחנו חיזקנו את המאמצים, ואסיים בדברי אלי ויזל, ההיפך משנאה אינו אהבה אלא אדישות. ובהקשר זה אנחנו עומדים על המשמר כדי ללחום בכך יחדיו.

תודה רבה. כבוד שגריר האיחוד האירופי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על ההזדמנות לדבר וגם תודה לכל המשתתפים, לחברי הוועדה, על הדיון הפתוח והחשוב הזה. זה הוכיח לי כמה דברים. קודם כל מה שחשוב ביותר הוא שאנחנו מסכימים על הדיאגנוזה של הבעיה, על הדחיפות לטפל בנושא האנטישמיות, שזה דבר שהוא פשוט מזעזע. זו תופעה פשוט מזוויעה ואנחנו מחויבים מצד האיחוד האירופי להילחם בכך. ושנית, אנחנו גם מסכימים בינינו איך לפעול במאמץ להיאבק בתופעה. אני חש הסכמה נרחבת על הדרך שאנחנו צריכים לפעול. נראה לי שזה מאוד חשוב. זה דבר שאנחנו צריכים להמשיך ולפעול לגביו, כפי שאני אמרתי כבר קודם, ככל שאנחנו נתקדם לקראת חיסול התופעה המכוערת הזאת.

פה עלו כמה שאלות שנגעו למימון שלנו ושל ארגונים שונים, כאלה שמעורבים בהסתה, לרבות אנטישמיות, ואחד מהם היה אונר"א, כפי שהבנתי. נכון שארצות הברית ויפן הם שתורמים לאונר"א במיוחד, לדעתנו העבודה היא עבודה חשובה והם עושים פה עבודה נפלאה בשביל 8 מיליון פליטים פלסטינים. אתם יודעים שאונר"א עובדת בתחומים נרחבים מאוד, לרבות בריאות, דיור וחינוך. אני מסכים איתכם שיש עדיין בעיות בכמה מספרי הלימוד אשר משתמשים בהם בבתי הספר אשר ממומנים על ידי אונר"א, אבל אם הייתם עוקבים אחר הנושא הייתם שמים לב והייתם מודעים לכך שאיכות ספרי הלימוד, זאת אומרת שהם לא מלאים יותר בדברי שטנה, יש שיפור גדול. אנחנו רק בתחילת הדרך, כמובן זה לא מושלם עדיין, עם זאת ישנה מגמה להפחתה בהסתה ובדברי שטנה. אנחנו חושבים שהכיוון הוא נכון, אבל יש עדיין הרבה עבודה. אני לא רוצה להצדיק שום דבר שנעשה כאן, אני מדבר פשוט בהקשר של הדברים וכיצד הם מופיעים. המדובר פה בבני אדם אשר מרגישים שהם נפגעים, אבל זה ללא ספק אינו מצדיק הסתה ואנחנו, באיחוד האירופי, מתנגדים לכל הסתה בכל מקום מכל סיבה שלא תהיה.

עם זאת בעינינו זה המצב באונר"א, מימון של האיחוד האירופי של ארגונים אחרים, אני רק יכול לספר לכם על אלה שאני אחראי עליהם בישראל ואני יכול להבטיחכם שאף אחד מהארגונים האלה אינו מעורב בהסתה, אנטישמיות או העמדה בסימן שאלה של העתיד הדמוקרטי של המדינה. כך זה גם יישאר. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להודות לאורחים שלנו פה, לגב' קטרינה פון שנורביין ולכבוד השגריר של האיחוד האירופי, לארס אנדרסן. אני רוצה גם להודות למשרדי הממשלה ששיתפו אותנו במאמצים שלהם, אני גם רוצה להודות לארגונים הישראליים וגם הבינלאומיים, ארגונים כמו ההסתדרות הציונית, כמו הסתדרות הסטודנטים וגם ארגוני הרבנים, כמו ארגונים כמו הליגה נגד השמצה. התחלתי לקרוא, אז אם אני שוכח ארגונים, זו בעיה. גם הארגון של ISGAP, ארגוני NGO Monitor. כל הארגונים באמת פועלים ויישר כוח, הוועדה מאוד מודה לכם שהגעתם כדי לשתף אותנו במאמצים שאתם עושים.

אנטישמיות זו תופעה קשה שהיא לא צריכה להיות הבעיה רק של יהודים, זו בעיה של כל האנושות ולכן המאבק צריך להיות של כולנו, יהודים ולא יהודים. בדרך הזו אנחנו יכולים לנצח את התופעה הזו. לכן הוועדה קוראת לאיחוד האירופי לפעול נגד אנטישמיות שמבטאים ארגונים או פרטים בדרך חקיקה וסנקציה וגם, מעל הכול, אנחנו מאמינים שהחינוך יכול לשנות את המצב, החינוך שאתם מעבירים לילדים בבתי הספר ובמוסדות החינוך, זה צריך להיות לאהוב את השונה ולאהוב בן אדם כאדם. לכן הוועדה קוראת לאיחוד האירופי לעשות את הדברים האלה, דרך חקיקה, דרך חינוך, להילחם באנטישמיות.

הדבר השני, הוועדה קוראת למשרדי הממשלה, גם באיחוד האירופי וגם ממשלת ישראל, לפעול בשיתוף פעולה כדי למגר את התופעה. הוועדה גם קוראת לארגונים בינלאומיים, לכל הארגונים שפועלים נגד תופעת האנטישמיות, לשלב ידיים, לתאם את הפעילות ולהתאחד ביחד ולפעול בתיאום על מנת למגר את התופעה.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.