הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בתמוז התשע"ו (11 ביולי 2016), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/07/2016
חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכיבה בטוחה על אופניים ואופניים עם מנוע עזר), התשע"ה-2015
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 (מ/1048)
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכיבה בטוחה על אופניים ואופניים עם מנוע עזר), התשע"ה-2015 (פ/1569/20), של חה"כ מירב בן ארי, אורן אסף חזן, יעקב מרגי, רועי פולקמן, יואב בן צור, מסעוד גנאים, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, קארין אלהרר, עיסאווי פריג', איילת נחמיאס ורבין, מיכאל אורן, נורית קורן, משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, עאידה תומא סלימאן, טלי פלוסקוב, ענת ברקו, איל בן ראובן, יצחק וקנין, רחל עזריה, אברהם נגוסה, איציק שמולי, יעקב פרי, עליזה לביא, נחמן שי, יפעת שאשא ביטון, רוברט אילטוב
מוזמנים
¶
ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - שרית פילפסון
יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים - יואל הדר
ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים - ג'ורג' קיוורקיאן
ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים - חיים אמיגה
מנהלת אגף תכנון תשתיות תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אלה פונאמרב
מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - פיליפ פארן
סגן מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - איציק סרור
מנהלת תח' חקיקה, רשות לאומית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - מירב רפאלי
יועמ"ש, רשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עמי רוטמן
סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חוה מרים ראובני
כלכלן, משרד הפנים - יוסף בנישתי
משפטנית במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - רעות בינג
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים - שחר פרלמוטר
עוזרת מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי - חן רוזנק
יועמ"ש מש"מ, מרכז השלטון המקומי - מירה סלומון
מנהל הרשות העירונית לתחבורה, עיריית תל-אביב-יפו - אשר בן שושן
ראש תחום ייעוץ וחקיקה, עיריית תל-אביב-יפו - איילת וינר
מנהל הפיקוח העירוני, עיריית תל-אביב-יפו - יואב ירדני
עוזר אישי לסגנית רה"ע, עיריית תל-אביב-יפו - מיטל להבי
עוזר אישי לסגנית רה"ע, עיריית תל-אביב-יפו - דניאל צרפתי
עו"ד, המועצה לשלום הילד - רחלי הכהן
יו"ר, חיים בדרך מתונה - מרדכי פדר
מנהלת ומייצגת קהילת הולכי הרגל - חגית אוריין
יו"ר, עמותת נכים למען נכים - משה בר
אילן גרודסקי
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
1. הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 (מ/1048)
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכיבה בטוחה על אופניים ואופניים עם מנוע עזר), התשע"ה-2015 (פ/1569/20), של חה"כ מירב בן ארי, אורן אסף חזן, יעקב מרגי, רועי פולקמן, יואב בן צור, מסעוד גנאים, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, קארין אלהרר, עיסאווי פריג', איילת נחמיאס ורבין, מיכאל אורן, נורית קורן, משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, עאידה תומא סלימאן, טלי פלוסקוב, ענת ברקו, איל בן ראובן, יצחק וקנין, רחל עזריה, אברהם נגוסה, איציק שמולי, יעקב פרי, עליזה לביא, נחמן שי, יפעת שאשא ביטון, רוברט אילטוב
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, יועצות, רשמת, דובר, חברתי, באמת חברתי. אני באמת שמח להתחיל את הדיון בתקנות של החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אני מתנצל, הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו–2016.
היו"ר איתן כבל
¶
אני זוכר שעשינו מלחמה. העיקר שניצחנו, זה מה שחשוב. ברשותכם, הצעת החוק כל כך ארוכה, אלוהים ישמור.
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותכם, אני רוצה להכניס את כל כולנו כאן לתוך התמונה. אני רוצה להזכיר לכם, זה נכון, זאת אכיפה לגבי האופניים החשמליים.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, ברור לי. התחלנו את הסיפור מבחינתנו סביב האכיפה על האופניים החשמליים, מזה התחיל כל הסיפור. זה מאבק שניהלתי אותו, ויושבת כאן חברתי, שניהלנו פה מאבק שלם. היה פה גם מאבק אידיאולוגי, כי חלק מחברי סבורים, אפילו לסיעה, שפקחים לא צריכים לעסוק בעניינים שכאלה. אני מאלה שחולק על דעתם. ואני שמח שמירב ואני כאן יושבים כדי להעביר את החוק. נעשה באמת כל מאמץ להביא אותו לכדי מיצוי כמה שיותר מהר. מה גם שמתחילה להיות ההבנה, התחיל קמפיין וכל הדברים האלה. חגית, אני לא מתכוון לקמפיין שלך, אלא - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני מתכוון לקמפיין שנדמה לי שהרשות מובילה היום בכלי התקשורת על אופניים חשמליים. מאוד חשוב, מאוד מעניין. אני רוצה להודות למשרד לביטחון פנים ולשרית, מה הדרגה, שוב?
היו"ר איתן כבל
¶
ניצב משנה שרית פיליפסון שגם הייתה מהדוחפות והדוחפים המרכזיים כדי שנמצא את עצמנו אל מול החוק פעם אחת, ופעם שנייה כאן בוועדת הכלכלה. אז תודה. זאת גם הזדמנות לומר תודה לשר לביטחון פנים שנענה לבקשותינו, ותודה גם למי שהיה על המלאכה, היועצת המשפטית ומנהלת הוועדה בעניין הזה. ובואו נצא לדרך. מי רוצה להציג בפנינו את המסגרת של החוק? יואל, בבקשה. כל אחד, שם ותפקיד לפרוטוקול.
יואל הדר
¶
אפשר להגיד לגבי החוק הזה שזה לא טריוויאלי שאנחנו מופיעים דווקא בפני הוועדה הזאת, שהנושא הזה הוא לא - - -
יואל הדר
¶
אנחנו לא רגילים להופיע, לפחות לא בתפקידי הנוכחי, בפני הוועדה הזו ולהציג חוק, כי לרוב אנחנו מופיעים בפני ועדות אחרות. אבל השר לביטחון פנים סבר שהנושא הזה הוא בהחלט נושא שאם צריך לקחת הובלה אנחנו ניקח את ההובלה על החוק הזה. ביטחון על המדרכות הוא בהחלט חלק מביטחון פנים. בעצם המטרה של החוק הזה לתת ביטחון לאזרחי ולתושבי מדינת ישראל על המדרכות באמצעות פקחים שאמורים לסייע לצורך מתן הביטחון האמור.
רק מנתונים שפורסמו בתקשורת על-ידי הלמ"ס – נפגעו אשתקד, בשנה הזאת, רק 1,473 אנשים מאופניים חשמליים בלבד, וזה רק לגבי אלה שפורסמו. זה מה שפורסם בתקשורת. יש 299 נפגעים שלא פורסמו לגביהם. זאת אומרת שאנחנו מדברים על היקף גדול מאוד של אנשים, ועם השנים זה עולה, לצערנו, עולה ועולה. זאת אומרת, המגמה עולה כנראה ככל שיש יותר אופניים חשמליים, וניתן מענה הולם גם מבחינת החוק כדי שהדבר הזה ייפסק ויופחת למידת האפשר.
מה שעשינו בהצעת החוק הזאת, בעצם אפשרנו לתת סמכויות לפקחים של הרשויות המקומיות. זאת בעצם המטרה של הצעת החוק הזאת. אין כוונה לכפות על רשות מקומית שאינה מעוניינת לאכוף את האמור, לכפות עליה לבצע את המטלה האמורה. אלא המטרה היא בעצם לאפשר לרשות מקומית שמעוניינת לבצע את האכיפה, ורואה את זה כחלק בלתי נפרד מהתפקידים שלה לדאוג לטובת תושביה, לטובת אלה שמגיעים לעיר של הרשות המקומית.
יואל הדר
¶
מפני שאנחנו לא יכולים לכפות על רשויות שלא רוצות לאכוף. המטרה שלנו היא לא לכפות על רשויות. גם יהיה מאוד קשה לכפות על רשות לעשות את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מניח, לפחות משיחות שהיו לי עם מרכז השלטון המקומי, הם שמחים מאוד. יש פה נציג ממרכז השלטון המקומי?
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבין שבעניין הזה אתם תמימי דעים. לפחות הצלחנו לגרום לכם להיות תמימי דעים במשהו.
איתן אטיה
¶
הבעתי התנגדות לקבל את זה ללא סמכויות העזר המתאימות לאכיפה, מכיוון שקיבלנו בחוק הזה – אגב, היינו שותפים בכתיבתו גם, אז אנחנו תומכים בהחלט בחוק הזה.
יואל הדר
¶
לכן אני שמח שהצלחנו להגיע. עצם זה שהצלחנו להגיע עם הסכמה רחבה ככל שניתן עם שאר הגופים, אני חושב שזה בהחלט דבר יפה. ואני מקווה שזה יעזור לקדם את הצעת החוק הזאת למהירות הראויה מפני שהאופניים לא מחכים, הם ממשיכים לנסוע במהירויות שונות.
לכן, אמרנו שאנחנו לא כופים על רשויות מקומיות. אנחנו נשמח שהרשויות המקומיות יצטרפו ויאכפו את החקיקה כדי להגן על התושבים.
בתמצית ריכזתי את עיקרי החוק כשמדובר על העבירות שבתוספת הראשונה, איזה עבירות הפקחים אמורים לאכוף, שזה:
1. איסור הפרעה במדרכה.
2. איסור שימוש שלא כדין בנתיב על-ידי עוברי דרך שאינם זכאים להשתמש בו.
3. איסור רכיבה על אופניים במקומות מסוימים.
4. איסור שימוש בטלפון תוך כדי רכיבה.
5. איסור הרכבת אנשים על אופניים שלא כדין.
6. איסור שימוש באוזניות בדרך.
יואל הדר
¶
הסמכות שנתנו לפקחים: 1. סמכות קבלת פרטים ידיעה או מסמך מאדם.
2. סמכות להורות לעובר דרך המשתמש בדרך שלא כדין לפנותה או לחדול משימוש בה שלא כדין בדרך אחרת.
3. סמכות הוצאת אוויר מאופניים חשמליים או רגילים בקורקינט חשמלי בלבד. לא מאופנועים, אלא רק מאופניים, אופניים חשמליים וקורקינט.
4. סמכות החרמת מאופניים רגילים / חשמליים או קורקינט חשמלי בלבד.
היו"ר איתן כבל
¶
לא התכוונתי חס וחלילה לגרוע מהתייחסותך. רק אמרתי שמנקודת המבט שלי, העניין הזה של החרמה ולכמה זמן וכל השאלות שנובעות סביב העניין הזה יש להם משמעות מאוד גדולה.
יואל הדר
¶
מאוד יכול להיות שלתקופה מסוימת אולי זה ייעל את האפקט המתאים ולא צריך להחרים לחלוטין, אז אני בהחלט מקבל את זה, זאת שאלה טובה. ואני מקבל גם את השאלה, ואני מקווה שניתן תשובה. התשובה בכלל תפיסה מבחינתי, לאו דווקא החרמה לעולמי עד, אלא תפיסה לתקופה מוגבלת, וזה ייתן את האפקט המתאים.
הרשויות המקומיות יתקינו חוקי עזר בנושא שיעברו את ביקורת שר הפנים, שר התחבורה והבטיחות בדרכים. אנחנו מדברים על סמכות עיכוב וסמכות למתן קנס.
מה שאמרתי לגבי כל נושא של העבירות, יש לנו סייגים לגבי ההפעלה של הסמכויות של הפקחים. הסייגים אומרים ש:
1. סמכות אכיפה כלפי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי הנוסעים על מדרכות תינתן באופן גורף. פה אין לנו איזשהו סייג.
2. סמכות אכיפה כלפי אופניים רגילים הנוסעים על מדרכות תינתן לגבי עבירות נסיעה על מדרכה רק אם יש שביל אופניים בסמוך או שניתן לכך אישור ייחודי מטעם מפכ"ל המשטרה בעקבות פנייה של ראש רשות מקומית. לגבי כל שאר העבירות, כמו שימוש באוזניות וכדומה, זה יינתן באופן גורף לפקחים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אוזניות. תגיד, זה מעניין אותי עם מה שעשינו בחוק. עכשיו תשמע סיפור, נסע בחור על אופניים חשמליים על שביל אופניים עם קסדה, שהוא בכלל לא מחויב, נכון? מעל גיל 18 לשים קסדה, עצר אותו פקח, כאילו אין צרות עם אופניים חשמליים, על מה הוא עצר אותו? על זה שהוא נוסע עם שתי אוזניות.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אל תדאגי, לשוטר לא היה מה לעשות. מסכן, זה הנהג הכי זהיר בתל-אביב, על שביל אופניים, עם קסדה, ואני צוחקת עליו, מה אתה נוסע עם קסדה בגיל 40? בבקשה, בסוף הוא עוצר אותו על זה. אבל מה שנקרא הוא התחנן.
יואל הדר
¶
3. סמכות אכיפה כלפי אופנועים תינתן רק ביחס לעבירה של נסיעה על מדרכה או על שביל אופניים. לגבי האופנועים.
4. סמכות אכיפה כלפי הולכי רגל תינתן רק בעבירה של שימוש שלא כדין בהליכה על שביל אופניים. זה לגבי הולכי הרגל. זה הרבה מאוד - - -
היו"ר איתן כבל
¶
קצת קשה למשל, אם עיריית תל-אביב תרצה לעשות קופה, ישב פקח ברוטשילד יתחיל – לא חשוב יאללה, נגיע לזה.
יואל הדר
¶
המטרה שלנו, בכל אופן, אני מניח שגם של העירייה זה - - - בתושבים, יש אנשים שרוצים אפילו להיבחר על-ידי – לכן, גם העירייה – יש מדיניות אכיפה שתיקבע באישור של היועץ המשפטי לממשלה, ואני מניח שגם בנושא הזה. קודם כול מבקשים ממישהו לזוז לפני שרושמים לו קנס. הרי זה לא הגיוני לרשום לו קנס אם הוא אפילו לא שם לב שיש שביל אופניים, תלוי איך מסמנים את שבילי האופניים.
המטרה שלנו זה לא ליצור קופה לרשויות המקומיות. אני מניח שזאת גם לא המטרה של הרשויות המקומיות, אלא המטרה שלהם באמת לאפשר לאלה שהולכים על מדרכות ללכת בבטחה, אם זה הילדים ועד לרמה של זקנים כדי למנוע את מה שקרה או מה שקורה לגבי התאונות. ולכן, זאת המטרה. אני מקווה ומניח מהדיונים שהיו לנו שזאת המטרה גם של הגופים האחרים שאתם קיימנו מגעים. ואני מבקש מהוועדה לקדם את הדיונים כמה שיותר מהר כדי שנוכל - - -
היו"ר איתן כבל
¶
שב פה, שב פה, אין כאן עומס. מה שאני בעצם אומר, המחויבות שלי, שלנו, לסיים את החוק הזה עוד לפני יציאתנו לפגרה במה שתלוי בי, בנו. נעשה את כל המאמצים לעשות את זה. בסדר? אז אני רק מאוד מקווה, אני גם אומר את זה כאן, לכן אנחנו ישר עוברים להקראה. אני לא פותח כפי שאני רגיל בהערות כלליות, אין צורך בהערות כלליות, הערנו את כל ההערות, בגלל זה יש את החוק פה.
מר פדר, אתה תשמור את השיר. כתוב כבר פה, שיר לפדר, וזה יגיע.
היו"ר איתן כבל
¶
אין מה לעשות, צריכים גם להתרגל פה לכל מיני ולת"מים. נתחיל את ההקראה. אני מאוד מבקש, התייחסות עניינית, לא הרצאות, אני מאוד רוצה שנתקדם בתוך התהליך הזה. אנחנו מבינים את העניין. זאת אומרת, אם אין פה איזה דברים שממש נוגעים ליום הרת עולם, כמו שלחלק מהם, עורך-דין הדר התייחס פה, כן קנס והולכי רגל על שביל אופניים וסדרים ברמות האלה שנצטרך, כי הם מאוד עקרוניים ושונים מבדרך כלל, אז ברשותכם, נא בואו נתקדם מהר. מי קורא? בבקשה.
יואל הדר
¶
עורך-דין חיים אמיגה מהלשכה, שהוא דרך אגב עבד מאוד קשה על החוק הזה, הוא בעצם זה שריכז מטעמי, אז מגיעות לו כל התשבוחות.
חיים אמיגה
¶
"הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו–2016,
הגדרות 1 . בחוק זה –
"דרך" - כהגדרתה בפקודת התעבורה 1;
"עבירת תעבורה" - עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה, כאמור בתוספת הראשונה;
"עובר דרך" - המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת, המנוי בטור א' לתוספת השנייה;
"פקח" - פקח שהוסמך בהתאם להוראות סעיף 3;
"רכב" - רכב כהגדרתו בפקודת התעבורה, המנוי בטור א' לתוספת השנייה;
"רשות מקומית" - עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים;
"השר" - השר לביטחון הפנים;
"תקנות התעבורה" - תקנות התעבורה, התשכ"א–1961."
היו"ר איתן כבל
¶
רק אני רוצה, ברשותכם, לגבי "עובר דרך" בהערה שעורך-דין הדר אמר קודם. אם כאן זאת גם ההתייחסות או שיהיה לנו את הסעיף המסוים שאם הוא עומד - - -
מירה סלומון
¶
יש לנו הערה שבכלל מתייחסת לתוספת והיא מתייחסת למיתון הדרך, אבל יכול להיות שכתוצאה מזה יהיה צורך להוסיף הגדרה לסעיף הזה, או להתחיל בדיון - - -
מירה סלומון
¶
יש לנו בסעיף 5 בטור ג' לתוספת השנייה הוראות שמסמיכות פקח כאשר עובר הדרך רוכב על אופניים או תלת-אופן. היינו רוצים להוסיף אחרי סעיף קטן (ב)(1): במידה ומתקיים, אין שביל אופניים באותה הדרך, ואולם הוצב שם תמרור המורה על אזור מיתון תנועה.
מירה סלומון
¶
אם נקבל את ההערה, כתוצאה מזה יהיה צורך להוסיף לסעיף ההגדרות הגדרה של "אזור מיתון תנועה", לכן ביקשתי לדעת אם להתחיל או לחכות, ואז להצביע על סעיף ההגדרות.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מציע שנאשר את זה כמו שזה. נגיע לשם, אם נחליט שצריך להוסיף, נוסיף. אין שום בעיה.
לאה ורון
¶
אדוני, שאלתי את השאלה לגבי רשויות מקומיות, האם הן כוללות גם את המועצות האזוריות. אני לא יודעת.
חיים אמיגה
¶
"2. סמכות רשות מקומית – רשות מקומית רשאית, באישור מליאת המועצה שלה, לפעול לאכיפת עבירות תעבורה בתחום שיפוטה, בהתאם להוראות חוק זה ובכפוף לנוהל אחיד שיחול על הרשויות המקומיות ויאושר בידי היועץ המשפטי לממשלה."
אתי בנדלר
¶
אדוני, ביקשתי התייחסות לשאלה מי יקבע את הנוהל שיחול על הרשויות המקומיות, כי כתוב כאן שהנוהל יאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אבל לא כתוב מי יקבע אותו, מי יכין את הנוהל הזה. ואני מניחה שיש קצת בעיות לוועדה.
מירה סלומון
¶
שתי הערות שמתייחסות לנוהל. הראשונה, ובכפוף לנוהל אחיד, כתוב, שיחול על הרשויות המקומיות. אנחנו מבקשים להמיר את המילה "אחיד" במילה "ארצי". יש שונות בין רשויות מקומיות. יכול להיות שבנוהל יינתן ביטוי לשונות הזו, ולכן צריך שיהיה נוהל ארצי שיחול על הרשויות המקומיות ולא אחידות.
מירה סלומון
¶
זו הסוגיה הראשונה. הסוגיה השנייה, בכפוף, הנוהל הזה הוא בעצם זה שמתחיל את היכולת של הפקחים להפעיל את סמכותם על-פי החוק, ולכן אנחנו מבקשים שתתווסף הוראת תחילה שמתנה את תחילתו של החוק באישור הנוהל הארצי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
מירה סלומון
¶
לאחר שתתקבל פה החלטה לגבי הגורם המנסח. אבל אותו הנוהל הזה הוא זה שמתחיל בעצם את הסמכויות כאן.
חיים אמיגה
¶
הסעיף של הנוסח כרגע מציג את הדברים שנאמרו כאן, כי כתוב שרשות מקומית רשאית באישור המליאה לפעול בכפוף לנוהל. זאת אומרת, ממילא ברור שברגע שהנוהל ייכתב - - -
חיים אמיגה
¶
ממילא ברור שרשות מקומית רשאית לפעול רק בכפוף לנוהל, אז הדברים ברורים מתוך הסעיף. אם רוצים לחדד את זה ברמה ניסוחית כזו או אחרת אנחנו לא נתנגד לזה.
מירה סלומון
¶
חוק הפרשנות קובע שברגע שזה מפורסם ברשומות יש תוקף לחוק, אנחנו מבקשים להבהיר את הנקודה הזו. כן, זו נקודה שחשוב לנו להבהיר, שיש את הסמכות רק מרגע שהנוהל מאושר.
יפעת רווה
¶
אז לא צריך לכתוב את המאשר. אם כותבים היועץ המשפטי לממשלה, אני צריכה לבדוק את זה עם לשכת היועץ.
יפעת רווה
¶
כן, כי זה נוסח שהוא אישר. בפועל מי שיעשה את זה זה אנחנו והמשטרה, אבל את הנוסח המדויק - - -
יפעת רווה
¶
נבדוק ונגיד, אני לא רוצה לשלוף תשובות. נבדוק את זה ונחזור אליכם. לא צריך את היאושר אם אנחנו שותפים לזה.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אני לא רוצה עכשיו לנהל את הדיון הזה. השאלה שהועלתה כאן נכונה לגמרי. אני מבקש לדיון הבא לתת לי תשובה ברורה, חדה, לא לך תביא וההוא והוא וזה יבוא אחר כך. אני אומר עוד דבר, שהדברים יהיו ברורים, שלא יהיה מצב שאנחנו כותבים אמירות של מי שאחר כך נלך לחפש מי זה.
היו"ר איתן כבל
¶
שלא הוספנו איזו סמכות שלא קיימת או דברים מן הסוג הזה. שהדברים יהיו ברורים. אז אפשר להצביע על זה?
אתי בנדלר
¶
האם נציגי הממשלה מסכימים להצעה של מרכז השלטון המקומי – להחליף את המילה "אחיד" עם המילה "ארצי".
אתי בנדלר
¶
אז השאלה היא אם הטרמינולוגיה שהשתמשו כאן מדויקת. כי רשות מקומית, ואז תקראי לצורך העניין הזה איגוד ערים רשאי באישור מליאת המועצה – אני לא יודעת אם יש לו מועצה – לפעול לאכיפת עבירות תעבורה בתחום שיפוטו של איגוד הערים. האם זה נכון?
חיים אמיגה
¶
בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) כתוב רשות מקומית, עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים.
אתי בנדלר
¶
אגיד לך למה. כי בעצם מאפשרים לפקח שהוסמך על-ידי רשות מקומית לפעול רק בתחום הרשות המקומית שבה הוא פועל.
שחר פרלמוטר
¶
לשאלתה של אתי. צו איגוד ערים קובע מה תחום השיפוט של האיגוד. התחום הוא תחום השיפוט של הרשויות החברות בו, והחוק אומר שאם איגוד הערים הוא זה שמוסמך, הרשות המקומית אינה מוסמכת יותר. אז אין שום חפיפה.
אתי בנדלר
¶
מה שאני מציעה, הרי אנחנו רוצים לאשר את זה, אנחנו רק רוצים לוודא שהנוסח נותן פתרון נכון לפעילות של איגוד ערים.
היו"ר איתן כבל
¶
לא הייתי אומר לכם, חברים יקרים, לא התחלנו את החוק השבוע. אלה דברים שהם כל כך בסיסיים שהיינו צריכים לתת עליהם את הדעת בשיח, אבל אני לא שם. אני מתקדם. כל שאני מבקש, אנחנו נדלג לסעיף 3, כיוון שעלו פה דברים שצריך לבדוק, זה לא דברים טכניים. אנחנו מסכימים על העניין הזה, יש כאן שאלות שמצריכות התייחסות והבהרה. אם כן נכנס לתחום שיפוט, לא נכנס לתחום שיפוט, הגדרתי לחלוטין. לכן אני מציע שנתקדם ונעבור לסעיף 3, וכל אחת ואחד מהגופים שצריכים לתת את התשובות כדי שהסעיף הזה יובא שלם לאישור נביא את זה לדיון הבא. תודה. סעיף 3, בבקשה.
חיים אמיגה
¶
"3. הסמכת פקחים – (א) ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם אכיפת עבירות תעבורה, כולן או חלקן, בתחומי אותה רשות."
מיטל להבי
¶
אבל אם מסתכלים בראייה לעתיד, קודם כול יש איגודי ערים פעילים היום שיש להם סמכויות אכיפה סביבתיים כמו בחיפה ובאזור - - -
מיטל להבי
¶
אם מסתכלים קדימה לשאיפה שלנו שפעם תהיה רשות מטרופולינית וסמכויות ותחום תעבורה יועברו אליה, אני כן חושבת שחשוב למצוא את הדרך להכניס את איגודי הערים, אבל להשאיר את הסמכות בידי הרשות המקומית שמחליטה בכלל לבוא דרך איגוד הערים.
אתי בנדלר
¶
כל מה שביקשתי והבהרתי, אני לא המלצתי לוועדה למנוע זאת מאיגוד ערים, אדרבה, אנחנו חושבים שזה ראוי. מה שרק רציתי לוודא זה שהנוסח נותן מענה מדויק לעניין הזה.
חיים אמיגה
¶
"סעיף קטן (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן )א( אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים.
(ג) הרשות המקומית תפרסם הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף זה ברשומות ובאתר האינטרנט שלה."
אתי בנדלר
¶
לגבי פסקה (1), ביקשתי לברר האם לא ראוי להוסיף גם הגשת כתב אישום נגד האיש המועמד לשמש כפקח כנסיבה ששוללת את ההסמכה שלו.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
בגלל זה שאלתי אם במקרים אחרים של פקחים, אם פקח שיש לו כתב אישום אז אם הוא יכול לשמש.
רעות בינג
¶
מבחינתנו אין מניעה. להוסיף את זה? זאת ממילא הפרשנות. אפשר להוסיף. מבחינתנו זו ממילא הפרשנות שלנו.
ג'ורג' קיוורקיאן
¶
המערכת המשטרתית לא יכולה לברור לגבי התיקים הפתוחים אם הוגש כתב אישום או לא. אז אין לנו התנגדות שיועברו נתונים לגבי הרשעות ותיקים פתוחים. זה מה שמועבר גם היום לפי סעיף 170 לפקודת העיריות.
אתי בנדלר
¶
מה זה תיק פתוח? למה אתה מתכוון? זאת אומרת, אם הוגש נגד אדם כתב אישום רק הוא לא הורשע בינתיים.
ג'ורג' קיוורקיאן
¶
לא. גם תיקים שאו שהם בחקירה או שהסתיימה חקירה ועדיין אין החלטה לגבי הגשת כתב אישום.
שרית פילפסון
¶
אולי קצת מרחיבה מדי. אישית גם כיועצת משפטית – אומנם בתחום התנועה, ג'ורג' נכנס כאן בייעוץ המשפטי הכללי – אני חושבת שכל מב"ד, מב"ד זה עניין שבבדיקה, בחקירה, זאת פרשנות מאוד מאוד רחבה.
שרית פילפסון
¶
אני חושבת ש-level של הגשת כתב אישום כאן צריך להיות המדד מינימום עד הרשעה שזה מדד המקסימום.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לומר משהו. ביותר ויותר דברי חקיקה נכנס אותו מטבע לשון, בהקשרים שונים, לא הורשע או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שלפי, וגומר. זאת אומרת שיש צורך לבדוק לגבי מועמדים לתפקידים שונים, ודאי תפקידי אכיפה, אם הוגש נגדם כתב אישום או לא הוגש כתב אישום. זה לא ייחודי להצעת החוק הזאת, ולכן אני חושבת שאת הפתרון, איך לבדוק את זה, תצטרכו למצוא ביניכם.
חוה ראובני
¶
אני יכולה לומר מהקשרים אחרים שיש משמעות לכתב אישום כשמקבלים תיקים פתוחים, נערכת בדיקה מה מצבו של התיק. זה תיק מה שמכונה מב"ד במערכת של המשפט, בדיווחים מהמרשם הפלילי, זה יכול להיות כל דבר משלב תלונה ועד שלב של אחרי הכרעת דין ולפני גזר דין. אז זה מחייב בדיקה פרטנית. הגורם המוסמך מצווה להתעלם מכל מה שהוא פחות מכתב אישום.
ג'ורג' קיוורקיאן
¶
להזכיר, גם חלק מכתבי האישום מוגשים לא על-ידי התביעה המשפטית או הפרקליטות, יש את רשות המסים ורשויות אחרות שמגישות כתב אישום, וקשה לתת מידע ספציפי לגבי הגשת כתב אישום בכל תיק ותיק.
ג'ורג' קיוורקיאן
¶
שאנחנו לא מתנגדים להצעה להעביר מעבר להרשעות, אבל צריך לדייק שאנחנו נעביר הרשעות ותיקים פתוחים. וכמו שחוה אמרה, הגורם שמקבל זה היועץ המשפטי של הרשות המקומית, הוא בורר באיזה תיק הוגש כתב אישום ולפי זה הוא יכול להחליט.
רעות בינג
¶
בכל מקרה, גם הסעיף מתייחס כאן לשיקול דעת שהיועץ המשפטי צריך להפעיל. הוא מקבל מידע יותר רחב, אבל הוא רשאי לשקול רק חלק ממנו. זה חלק מהמקצוע.
יוחאי וג'ימה
¶
תיקחו פקחים למה שנקרא פקח מסייע שקיבל סמכויות, חיפוש גופני ועוד דברים כאלה, בחוק עצמו לא כתוב כאלה דברים מחמירים לגבי אותו פקח. אני לא מבין למה פה דווקא מתעקשים על - - -
יוחאי וג'ימה
¶
בחוק לייעול האכיפה העירוני, ששם הסמיכו את אותו פקח להיות גם פקח מסייע, שזה אומר שיש לו סמכויות יתר שהוא שואב אותן גם מהמשטרה וחיפוש מקומי וכו', לא דרשו איזשהן דרישות מעל מה שנאמר פה בחוק.
אתי בנדלר
¶
בחוק הפלילי שאתה מדבר אז גם לגבי פסקה (2). ההכשרה המתאימה צריכה להיות בהסכמת שר, כפי שקבע שר הפנים בהסכמת השר לביטחון פנים, וכאן מדובר רק על השר לביטחון פנים. אז אתה רוצה שנטיל בכול בחוק הכללי?
יוחאי וג'ימה
¶
לא. לא. בחוק עצמו לא כתוב. כתוב פה בסעיף 1 בחוק: בהסמכת פקחים עירוניים, כתוב שם: "הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח" עירוני, זהו. ושם יש לו הרבה יותר סמכויות מאשר פה.
אתי בנדלר
¶
קודם כול, כפי ששמענו, משרד המשפטים סבור שכך וכך צריכים לבדוק אם הוגש כתב אישום או לא הוגש כתב אישום. זאת הפרשנות שלהם. והנה, נציגת משרד המשפטים מהנהנת בראש. ולכן, כדי לא להשאיר את זה לפרשנות של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, שמודע או לא מודע לפרשנות של משרד המשפטים, אני חושבת שראוי לכתוב את זה ברחל בתך הקטנה. זה אחד.
ודבר שני, גם אם משרד המשפטים לא היה נותן את הפרשנות המרחיבה הזאת להוראות החוק בכל מקום שכתוב "הורשע", מחילים את זה גם על הגשת כתב אישום, אני חושבת שברגע שמדובר על איש שממונה על אכיפת החוק צריך לבדוק אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שבגלל חומרתה או נסיבותיה או מהותה הוא לא ראוי - צריכים להפעיל בכל מקרה את שיקול הדעת. וצריך לבדוק אם הגשת כתב האישום הזאת לא עומדת בסתירה לזה שהוא יקבל סמכויות בתחום אכיפת החוק.
חיים אמיגה
¶
אדוני, החומר שמועבר למשטרה כולל גם תיקים פתוחים, כמו שנאמר פה, גם אם הוא נאשם או לא נאשם, גם רק בשלבי חקירה. אם נכתוב "נאשם" ולא רק "הורשע", אז זה יפיל את הנטל על היועץ המשפטי בעצם של הרשות המקומית. הוא צריך לברור מתוך החומרים האם הוא רק נאשם או שרק תיק פתוח מסיבה אחרת.
היו"ר איתן כבל
¶
סעיף 2 נשאר פתוח. אישרנו ברגע זה את סעיף 3 עם התוספת שהוקראה על-ידי היועצת המשפטית.
חיים אמיגה
¶
"4. סמכויות פקח – (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחום הרשות המקומית, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה כמפורט להלן, בכפוף להוראות סעיף 5:
(1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה– 1995 ;
(3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר;
(4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מרכב הפטור מחובת רישוי ורישום לפי פקודת התעבורה, לאחר שמצא כי נעברה באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי-גרימת נזק לרכב;
(5) לתפוס או להרחיק רכב הפטור מחובת רישוי ורישום לפי פקודת התעבורה, או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי נעברה באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי-גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו כאמור בסעיף 8.
(ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על-פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 , בשינויים המחויבים.
(ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין."
אתי בנדלר
¶
קודם כול, הרישה של סעיף קטן "(א) לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחום הרשות המקומית, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה" – כאן אני חושבת שצריכים להוסיף "בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד", א', בדומה לנוסח שקיים בחוק לאכיפה ופיקוח ברשויות המקומיות, החוק הכללי.
אתי בנדלר
¶
ודבר שני, כדי שיהיה ברור שאומנם המטרה היא מניעת עבירות תעבורה בתחום הרשות המקומית, אבל גם את סמכויותיו הוא יוכל להפעיל רק בתחום אותה רשות מקומית. אני מניחה שיש לזה הסכמה.
אתי בנדלר
¶
דבר שני, אני שואלת, אני באמת לא יודעת, אם בפסקה (4) לסעיף קטן (א) המילים: "כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה" הן מילים שחשוב להשאיר? ואומר מדוע. משום שהסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מרכב הפטור מחובת רישוי – אנחנו מדברים כאן על אופניים וגלגל נוע וקורקינט – לאחר שמצא כי נעברה באמצעותו עבירת תעבורה, אז זה ברור. אבל אם כתוב "כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה", אני ישר מתארת לעצמי את מי שביצע את העבירה אומר לפקח: אל תוציא את האוויר, אני מבטיח לך שאני לא אמשיך לבצע עבירה באמצעות הכלי שבו מדובר. ואז תתעורר השאלה האם הפקח רשאי להוציא את האוויר מהגלגלים או אינו רשאי? זאת אומרת, הוא רשאי רק כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה. לכן אני מעלה תמיהה.
איתן אטיה
¶
בדיוק בגלל זה אמורים להכין נוהל מסודר, מדיניות אכיפה מסודרת, מתי אפשר להפעיל כל אחת מהסמכויות, באילו מצבים.
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותך, מה שאומרת היועצת המשפטית, ואני מפרשן אותה כאן כשהיא לידי, שבכול הכבוד לנוהל, אם החוק מאפשר או משאיר דילמה שכזו, אתה יודע, הנוהל לא יכול לגבור על החוק.
חיים אמיגה
¶
אדוני, הסעיף הזה נלקט, או בעצם הרעיון בו נלקח מתקנות התעבורה לגבי סמכות שקיימת לשוטר היום להוצאת אוויר. אז אני מציע לבדוק מה קבוע לגבי הסמכות של שוטר בתקנות.
חוה ראובני
¶
תקנה 134 לתקנות התעבורה אומרת ש"מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם מתוך הפרת הוראות ותקנות שהותקנו על-פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם מתוך הפרת הוראה כאמור". אני רק מבקשת גם לתקן את הנוסח, זה לא השסתומים מרכב, אלא שסתומים מצמיגי הרכב. יש עוד כמה שסתומים ברכב חוץ מבצמיגים.
אתי בנדלר
¶
כמה פעולות של הוצאת אוויר בוצעו על-ידי המשטרה עד היום? כדי לדעת אם באמת ניתנה לזה פרשנות מרחיבה או מצרה.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, תקשיבו, בואו נתכוון ונבהיר על מה מוצא לו האוויר. האם האוויר הוצא לו על זה שהוא ביצע עד לאותו רגע שהפקח תפס אותו רוכב ונוצרה עבירה. הוא מוציא לו על זה שהוא ביצע עבירה. הוא לא מוציא לו על זה שהוא לא יעשה.
אתי בנדלר
¶
המטרה היא באמת כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה. אבל אם עובר הדרך, כך קוראים לזה, יאמר: אני מתחייב ואני מבטיח, הנה, קחי את האוזניות שלי, חברתי, אני לא אשתמש בזה יותר.
חיים אמיגה
¶
הבעיה שלי היא אחרת. הבעיה היא שאם אנחנו מורידים פה סייג שקיים לגבי שוטר, אנחנו יוצרים מציאות לא הגיונית, שלפקח יש סמכות רחבה לכאורה יותר מאשר של שוטר.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, סליחה, ברשותכם, אני מבין את זה. ברשותכם, אני לא חושב שאפשר להכניס פה – על כל דבר אפשר להגיד כמעט, אתי, שיבוא זה שתפסו אותו ויגיד אני לא אשתה יותר. הוא כבר שיכור, אבל הוא יגיד: אני לא אשתה.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאני מנסה לומר קודם כול כדי למנוע, יכול להיות שאם הוא יימנע הוא יימנע מחר או כשהוא יגיע הביתה וימלא מחדש את הצמיגים. אם יש פקח, ויהיו כאלה, אף אחד שהוא יגיד לו: אתה יודע מה, יאללה, סע, לא ראיתי. אף אחד לא יעניש את הפקח או את השוטר על זה שהוא עשה לו את המערוף הזה. אבל אני אומר, אם זה ישונה בצורה הזו אני קצת חושש. לכן אני אומר שזה צריך להישאר כמו שזה.
היו"ר איתן כבל
¶
ופשוט מאוד הוא קודם כול ביצע עבירה. אם הוא יתחייב – אתה יודע, הקטנה שלי מתחייבת לא לעשות את זה כל יום, את יודעת, ואחרי דקה - - -
חיים אמיגה
¶
הסנקציה הזו של הוצאת אוויר גם יותר מניעתית, פחות - - - . זה לא עונשי, זה ברמה של למנוע ממנו באמת את המשך ביצוע העבירה.
משה בר
¶
כן, לדבר. אני רוצה לשאול שאלה אחת. היום הפקחים, כשאתה מזמין אותם או יש בעיה הם מגיעים אחרי חצי שעה-שעה. אם יטילו עליהם גם את זה, אם הם יוכלו לעמוד בזה. זאת שאלה ראשונה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני חושב שכדאי שנעצור את החוקים פה, כי כל מה שנעמיס עליהם, כולם לא יוכלו לעמוד בחוקים האלה.
משה בר
¶
עוד שאלה אחת. זה בדיוק מה שאמרת. גם כשאנחנו היינו ילדים היו מוציאים את האוויר ותמיד היה לנו בתיק משאבה ונטילים, באותו רגע היינו מרכיבים, מנפחים, ושלום. ומאז אני לא זוכר שהורידו אוויר לאף ילד. אז גם החוק הזה לא יהיה שווה כלום, כי אחרי שנייה הוא ממלא אוויר ונוסע.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, סליחה, יש לי הצעה, חגית, בשונה מכם אני חושב, תראו, קודם כול החוק לא יהיה 100% בשבוע הראשון להפעלתו.
היו"ר איתן כבל
¶
שנייה, חברים. בואו לא נתחיל את הדיון מהשבוע הראשון, אלא מאיזה תהליך זה ייצר, ופקחים שיתחילו להסתובב זה יתחיל להיות סיפור אחר, ולא נכניס מאסר עולם ועבודות פרך לאנשים כדי להגיד: או, תפסתי אותך, אני גם מוריד לך את האוויר וגם אני שולח אותך למאסר עולם. בסוף זה צריך להיות מידתי, זה צריך להיות מדרגי, לאט-לאט. פה זה לא העונש שלו, הוא מוריד לו את האוויר ויש לו עוד סמכויות נוספות בארסנל כדי לטפל בעניין הזה. אז אני מבקש, גברתי, לאשר את הסעיף.
אתי בנדלר
¶
כאן זאת סמכות מאוד מצומצמת, היא עדיין לא מדברת על הטלת קנסות. היא מדברת בסך הכול להורות לעובר הדרך, תעבור לדרך הנכונה. לכן אני חושבת שדווקא כאן זה מאוד ראוי.
רחלי הכהן
¶
אני רק רוצה להעלות סוגיה שנוגעת גם בין היתר לסעיף קטן (1), פה לגבי התעודה המזהה, אבל לא רק, וזה העניין שבעצם בעיקר ביחס למידע על אופניים רגילים ולאו דווקא חשמליים. כל הקטינים, אני לא מדברת על קטינים בני 16 ו-17 עם תעודות, אלא דווקא קטינים בני 12 ו-13 שגם לגביהם החוק הזה לכאורה חל. הבעיה האחת היא באמת לגבי התעודות שכבר בעבר ראינו מקרים אחרים של אכיפה לאו דווקא על תעבורה, אכיפה אחרת, אבל שבגלל שלא היו להם תעודות מזהות, בעצם בגלל דבר כזה קטן הם נלקחו לתחנות המשטרה. גם ההתנהלות עצמה הייתה נורא בעייתית ומעבר לזה - - -
רחלי הכהן
¶
כן. פקחי עירייה בעצם לא יכלו להזדהות, בעניינים נגיד של מניעת רעש ומקרים אחרים הם לא יכלו להזדהות, ופשוט לקחו אותם.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, חגית, בואו שנייה, שרית, סליחה, גברתי, הבנו. זה קורה כל יום בכל מקרה, בא הילד בין ה-13, הוא לא בדיוק בוגר הפקולטה למשפטים וגם לא למד מבוא.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אולי קודם כול נבין מה היא אומרת כדי שתוכלו לענות לה? אחת מן השתיים, או שהגברת יושבת כאן וממוחה הקודח – וגם זה קורה לפעמים, ממציאים דברים. צריך להבהיר, האם הגיעו לידיה פעולות מן הסוג הזה שהיא יודעת להגיד: כן, בכל הכבוד לך – ודרך אגב, לא מן הנמנע לדעתי שדברים כאלה יגיעו, או שהיא אומרת: אני רוצה למנוע מצב. אבל היא אומרת כאן שהיא יודעת כמי שעוסקת בתחום הזה שהגיעו אליה תלונות של פקחים שעצרו נערים בני 13.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, יש כאן, גברתי, תקשיבי, קודם כל, מה הרעש הזה? בסוף זה לא ילד בן 13, זה אתם עושים את הרעש. אני מנסה קודם כול – אתם עומדים כל כך קרוב, והיא מנסה להסביר לך. הבנתי את מה שהיא אמרה מלכתחילה. זה לא שהפקח אזק אותו למרות הכול ולקח אותו לתחנת המשטרה. השאלה שעולה מכאן, האם לפקח יש בכלל סמכות לומר לו: אדוני הילד, אתה לא זז מכאן עד שיגיע שוטר וייקח אותך?
יפעת רווה
¶
אני חושבת שזאת הערה מאוד חשובה. אני חושבת שהנושא של קטינים זה נושא שדנו בו, התלבטנו בו, כי להבדיל מתחומים אחרים, בנושא של אופניים, בעיקר אופניים דווקא לא חשמליים, שחלק מהדברים נופלים עליהם, קטינים יהיו קליינטים מרכזיים, לכן חשוב להתייחס לזה.
מבחינתנו, בחלק מהדברים פה באמת יש דין שונה באופניים רגילים ובאופניים חשמליים. אופניים חשמליים זה מגיל 16 וזה קצת שונה. זה אומנם חלק קטינים, אבל קטינים כבר יותר בוגרים. לעומת זאת, אופניים רגילים זה באמת ילדים יותר קטנים.
דבר נוסף, מבחינתנו אנחנו מתכוונים בהנחיות להתייחס לנושא של קטינים. יש בזה קושי. זאת אומרת, גם אני קיבלתי בעבר תלונות, לא הרבה, אבל דברים קורים, יש לפעמים מקרים שקורים, יש חריגים, וזה לא דבר שצריך לזלזל בו. ומבחינתנו אנחנו רוצים להתייחס לדבר הזה ולבדוק את זה.
יפעת רווה
¶
הסעיף הוא כללי. הדילמה פה, עם אופניים חשמליים לפחות, ילד מתחת לגיל 16 שמשתמש בניגוד לחוק באופניים חשמליים יכול לפגוע קשות מאוד בבן-אדם אחר, אז אנחנו כן צריכים לטפל בזה. אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו לגמרי לא מטפלים בעניין של קטינים. נבדוק את הנושא הזה ואת שאר ההנחיות.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאני אומר בכל מקרה, יש סמכות לפקח לומר לאותו ילד: אתה תמתין כאן עד שיגיע שוטר וייקח אותך.
היו"ר איתן כבל
¶
הלכתי כבר לנקודה הקיצונית. הוא יכול להגיד לו סתם לעמוד, ולהגיד לו: יש לך עיניים יפות. מה זה משנה.
מיטל להבי
¶
בנוהל תכניסו גם התייחסות להורים עם ילדים קטנים, עם תעודת זהות, אבל לסחוב למשטרה או אני לא יודעת לאן סוחבים.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, זה לא משנה, מדרכה היא מקום שאסור. גם אם הוא יעשה בוסטר, יעשה לו על אופניים, זה לא משנה.
אתי בנדלר
¶
כבר בתחילת הדברים שאלתי אם ניתן יהיה, כשעורך-דין יואל הדר השתמש במקרה במילה החרמה, האם לכך הכוונה? האם מדובר בתפיסה לזמן מוגבל או בהחרמה למעשה? פסקה (5) באמת מתייחסת "לתפוס או להרחיק רכב הפטור מחובת רישום" "ובלבד שינקוט", וכאן לא מדובר על לכמה זמן מדובר, לתפוס לכאורה זה יכול להיות גם תפיסה לצמיתות. אז הצגתי את השאלה הזאת לפני כן.
חיים אמיגה
¶
זה הסדר מקביל להסדר שקבוע בסעיף 77 לפקודת התעבורה לגבי רכבים שחונים במקום אסור, שהעירייה גוררת אותם בעצם ומפנה אותם ואז מגיע בעל הרכב ומשחרר את הרכב תמורת תשלום אגרה. אז זה הרעיון שבעצם עמד בבסיס הסעיף הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
הבנתי. רק בוא אגיד לך איפה ההבדל פה. ההבדל, כשאתה גורר רכב הדיכאון הוא לא רק מהגרירה, אלא זאת העובדה שהוא גם הגיע ומתחיל - - -
היו"ר איתן כבל
¶
האטרף יותר גדול מאשר זה, כי ברגע שהוא יודע איפה זה זאת עוגמת נפש, אבל הוא הולך ומוציא אותו. בעצם עצרת ילד, אתה אומר לו: בוא אתי למחסן.
היו"ר איתן כבל
¶
שלא נעשה מעצמנו איזה סוג של חוכא ואטלולא. דהיינו, בא פקח, עוצר, נניח שעברנו את הכול, סיימנו את העניינים שלך, של כולם, כל הבעיות שהעלינו, והוא אומר: אני תופס אותו, אני עדיין אפילו לא נכנס לכמה זמן הוא תופס אותו, כל השאלות הנכונות של אתי. הוא אומר: אוקיי, החלטתי לתפוס לך את האופניים. עכשיו מה העניין? פה הרי זה פקח. יהיה אוטו שייסע, היי תעצור, תעצור פה, ראיתי פה אופניים, עד שהוא ירד למטה ההוא נסע.
יואב ירדני
¶
המודל שאנחנו מפתחים כרגע יהיה באזור שבו תתבצע האכיפה. הרי האכיפה לא תהיה בכל רגע נתון בכל מקום בעיר. למי שחושב אחרת, אני בטוח שמבינים את זה.
יואב ירדני
¶
בנקודת זמן ההיא יהיה באזור שבו אנחנו נבצע את האכיפה רכב מיוחד. אחרי שייקחו את האופניים ייתנו לו שובר מיוחד, ייתנו לו למחרת בבוקר לבוא לשחרר את האופניים בגובה סכום הכסף שייקבע במסגרת חוקי העזר. המודל שאנחנו מדברים עליו זה עד 30 יום. בתום ה-30 יום אם הוא לא יבוא לשחרר את האופניים אפשר יהיה לחלט אותם. במהלך ה-30 יום הבאים הנ"ל צריך לבוא לקחת אותם, בדיוק כמו שברכב שנגרר, דומה מאוד.
גם ברכב שנגרר ונשאר במגרש החניה, ואנשים נמנעים מלקחת אותו, מתקשרים לבן-אדם, אומרים לו: בוא תיקח אותו. יש כאלה שמוותרים עליהם, יש כאלה שאומרים: לא רוצים בכלל להתייחס, ואז אחרי כשלושה חודשים, ברכב שיש לו מספרים והכול, לוקחים אותו למגרש גריטה ושם מחכים עוד חודשיים. ברכב שמושאר במרחב הציבורי אנחנו עושים את זה בתקופה של חודש.
פה נמצא הבן-אדם פיזית – בדיוק כמו שאמרת – קיבל ביד את המסמך שאומר: הנה, האופניים נמצאים פה, אחרי 30 יום, בהנחה שהוא לא ירצה את האופניים, אני מעריך שמשיקוליו הוא הוא החליט שהוא מוותר על האופניים, העירייה תחלט אותם ותגרוט אותם כמו שהיא גורטת ציוד אחר.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
סליחה, אדוני, אבל ההבדל הוא שאם גוררים לך את האוטו, נגיד, אתה יכול תוך עשר דקות לבוא לקחת את האוטו. ופה הוא אומר שרק יום למחרת.
יואב ירדני
¶
נכון, כי בדיוק נשאלת השאלה, נורא פשוט. הרכב לא נוסע כל מטר למגרש לאחסון. זה חלק מהעניין, הוא אוסף מספר רכבים ומגיע למקום.
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותכם, אני רוצה לחדד את זה עוד קצת. העניין ברור לי, זה נשמע לי אפילו די סביר. הבעיה היחידה כאן היא לא במבוגרים, אפילו מגיל 16 זה פחות בעיה לדעתי. כל הדיון כאן, לפחות לדעתי בהתנהלות כאן, זה כל מי שהם פחות מגיל 16. יגיע ילד, לקחת לו את האופניים, החרמת, הוא בא הביתה, הוא לא מספר להורים שלו בכלל.
היו"ר איתן כבל
¶
כי זה ככה, נו, מה אנחנו עכשיו ממציאים את הגלגל. זאת אומרת, צריך למצוא כאן איזשהו נוהל שההורה מקבל למחרת מכתב, משהו שמיידע הורה. אני לא רוצה להגיד מגיל 16 וצפונה. אני כל הזמן מנסה לחפש את הפתרונות לחגית, שיש לה עוד בעיות אחרות שמצריכות את עניין הרישוי. כי אם היה רישוי, אז זה היה פותר לנו את כל הבעיות שנוגעות להתייחסות לכל מי שהוא גם מהגילאים פחות מ-16. אבל גם מ-16 לך תרדוף אחריו לפעמים, עד שהספקת להגיד ג'ק רובינסון הוא כבר אחרי הסיבוב השני. לא רציתי, ואני אומר את זה גם לך, חגית, להוריד את זה לגמרי מסדר-היום, את הדיון שלך, אלא שאם הייתי מחכה עד שהרישוי וכל התהליך הזה יכנס לא היינו מביאים עדיין את החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
כשהייתי ילד, כבר אמרתי את זה, כל אחד מאתנו היה מרכיב מספר או מאחורי הרמה, הכיסא או על - - -
יפעת רווה
¶
אני רק רוצה לבקש, לפחות בהקשר של קטינים, מי שיש לו כאן הערות, דברים שהוא חושב שצריכים להיכלל בנוהל, אם אפשר לכתוב לי במייל, אני לא מבטיחה להכליל, אני מבטיחה לשמוע.
היו"ר איתן כבל
¶
אני חושב שבעניין הזה, ברשותך, אם נתפס קטין שהוא פחות מגיל 16 יצא למחרת באס.אם.אס., בטלפון או בכל כלי תקשורת שאפשר - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה שההערה הזאת תאמר בצורה ברורה כדי שתנוח דעתנו מהסיבות שמנינו ואלה שלא מנינו.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אבל אני לא מצליחה להבין משהו. מה זה לתפוס או להרחיק? לקחו לך את האופניים, ואז יום למחרת אתה רק בא לוקח אותם? אין קנס כמו שאנחנו עוברים עם הרכבים?
היו"ר איתן כבל
¶
אענה לך. יש כאן כמה תהליכי טיפול. יש תהליך אחד שהוא תהליך קודם כול של תפיסה. לוקחים את זה, מעלים את זה על הרכב, לוקחים את זה לנקודה שכולם יודעים ששם אמורים רכבים להימצא.
היו"ר איתן כבל
¶
בסעיף 8, שהוא יגיד ככה: שהוא חייב להיות לפחות 24 שעות, אני לא יודע את הכללים, עוד לא הגענו.
היו"ר איתן כבל
¶
יש מה שנקרא ארסנל שלם של פעולות, אבל יש פעולות שהן חלק בלתי נפרד, מובנות בתוך התהליך. אתן לך, חגית, שלא תתעייפי, אחר כך לא יהיה לך כוח לכתוב לי עוד הודעה במייל.
היו"ר איתן כבל
¶
צריך את היד. מה שאני מנסה, ברשותכם, לומר, פה עברנו עכשיו הליך שקוראים לו הליך של תפיסה. אחרי זה אני מניח שבהמשך נשיב על כל השאלות שאתי מעלה בנוגע למשמעות של תפיסה, האם זה לשעתיים, האם זה עד שהגיע למחסן ואפשר כבר לבוא לקחת את זה.
חגית אוריין
¶
היא קראה לכל רוכבי האופניים לבוא ולחרות את המספר על הכלי, על השלדה, כאשר הפרטים נרשמים במאגר הארצי, נדמה לי גם של המשטרה. אפשר לייעל את זה, ולא חסרות אפליקציות בתל-אביב, לקשר את זה להודעת אס.אם.אס. ובאמצעות זה – אני חושבת שאני לא יכולה להיכנס לפרטים – ישר להודיע לבעל הכלי או להורים שלו מה ייעשה עם הכלי, מה התנאים, וככה גם פטורים מכל החובות המשפטיות וגם מיידעים את ההורים ואת הבעלים.
היו"ר איתן כבל
¶
זה רעיון יפה, אבל אני לא חושב שאנחנו בשלים כדי להכניס אותו פה כהנחיה גורפת בכל המקומות.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
לא הם ולא כל אלה שגונבי אופניים. אנחנו גרים בעיר הזאת. ילד בן 14 לא הולך לרשום את האופניים החשמליים שלו.
אתי בנדלר
¶
סליחה, אני לא חושבת שהמקום הראוי – סעיף 8 מדבר על סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר, ואני לא סבורה שרשות עזר היא זו שתחליט אם התפיסה תהיה לצמיתות או לתקופה מוגבלת. אני חושבת שהמחוקק צריך להחליט על כך, אם הוא מוכן או לא מוכן לכך או לכך, או למה הכוונה בכלל. אם אפשר לשמוע מה כוונת הממשלה בעניין הזה.
חיים אמיגה
¶
כוונת הממשלה הייתה כפי שציינתי, לקחת את אותו מודל של סעיף 77 לפקודת התעבורה, שהוא מנוסח גם פחות או יותר ברוח אותו סעיף, ולהגיד: ההסדר יהיה שתופסים את האופניים, מחרימים אותם. בעל האופניים יכול עד תקופה מסוימת לבוא ולשחרר אותם תמורת אגרה מסוימת, ואם הוא לא מגיע, לאחר פרק זמן מסוים, כפי שייקבע בחוקי העזר בהמשך, אז יובן מזה שהוא בעצם התייאש מהאופניים.
אתי בנדלר
¶
לדעתי, אפשר אם לא מפריעה לכם המילה לתפוס כפי שמופיעה כך, אז אפשר בוודאי להצביע על סעיף קטן (א).
אתי בנדלר
¶
אתם צריכים להחליט. אני העליתי את הבעיה, התשובה הייתה שלתפוס יכול להיות לתפוס, וזה כולל כשעה לאחר מכן.
אתי בנדלר
¶
זה כולל התיקון ברישה של סעיף קטן (א): יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד.
מיטל להבי
¶
רק תסביר לי מה זה כל ידיעה ומסמך. אם פקח עוצר אותי אני צריכה למסור לו כל ידיעה ומסמך. מה זה כל ידיעה ומסמך? יש לי ידיעה סודית.
היו"ר איתן כבל
¶
תשמרי את זה. סליחה, אני רוצה לסכם את זה בצורה הבאה. יואל, אתן לך לפני שנצא, בבקשה. ראו, אני מאוד מבקש, אנחנו כאן נוהגים בוועדה גם להיפגש. יש פה דברים שעד עכשיו חצי מהזמן, אם לא מעבר לזה, עניינים טכניים שיכולנו לסיים אותם אם הייתה פגישה עם היועצת המשפטית שלנו. זה פשוט חבל. אני רוצה לסיים בדיון הבא שכבר קבוע לנו את כל החוק. ברשותכם, אני מבקש, אני רוצה לסיים את החוק כולו בישיבה הבאה.
היו"ר איתן כבל
¶
היא כבר קבועה. מה שאני מאוד מבקש זה שאתם יושבים עם היועצת המשפטית, ואנא, תסתנכרנו, יש פה עניינים טכניים. רוב השיח בינינו היה שיח טכני שאין לנו שום סיבה, שום סיבה לגרור אותו פה אל תוך הדיון.
היו"ר איתן כבל
¶
זה בסדר גמור. אתם חלק מהעניין. שבו, תחליפו, ואין שום סיבה, הדיון הבא צריך לקחת שעה גג, לדעתי. אני לא מגזים, כי התובנות המרכזיות מוסכמות. אנחנו כאן מסכימים על העקרונות, אין כאן ויכוח על עניינים עקרוניים. הדבר היחיד שאני מבקש, ואני מבקש מכל היועצים המשפטיים כאן, שאלת הפחות מגיל 16. כל רעיון איך לייצר את המצב הזה של תקשורת, הורים, וכל הדברים האלה, כל רעיון יתקבל בברכה. בבקשה, חגית.
חגית אוריין
¶
נורא חשוב לנו לדעת. האם הסמכויות של פקחים תהיינה גם לגבי מעברי חציה בגינות שעשועים ציבוריות, יש שם המון תאונות. לא רק מדרכות.
היו"ר איתן כבל
¶
יקירי, חיים, מה שאני מבקש ממך, תסתנכרן מולה, אני רוצה תשובות ברורות לדיון הבא. ואני גם מבקש, שגם אם יסתבר שזה לא מנוסח בצורה ברורה, אני חושב שהעניין הזה של גנים וכל הדברים האלה, פארקים, זה גם מקום שצריכים למצוא את הדרך איך להכיל אותם פנימה. בבקשה, חמשיר. חמשירן שלנו.
מרדכי פדר
¶
חמשיר. זה קצת יותר ארוך מהרגיל, אבל תהיה אתי. זה מנקודת מבט של בן 15 שרוכב על אופניים, ולשיר קוראים לו "לנסוע קול".
"כשאני רוכב על אופניים לא בא לי לשים גרביים, לא צריך לצחצח שיניים, רק מרכיב לי משקפיים, ונוסע קול; אני יודע את הוראות החוק, אתם עושים ממני צחוק, נוסע כמה שיכול מהר, כך מגיע מוקדם יותר, נוסע קול; על מדרכה בניגוד, בלי לעמוד בתור, לא משנה מה הצבע ברמזור, מי יכול אותי לעצור? אני מלך הכביש, חייב לדהור, נוסע קול; בלי רישיון, בלי קסדה, אני בורח מהמשטרה, בלי מספר רישוי כהלכה, שינסו לקרוא את מספר השלדה, אני נוסע קול; ועכשיו מאמינים שאעצור לפקחים, שלתת דוחות חניה בקושי יודעים, תהיו בטוחים שפס עליהם אשים, העיקר שאני וחברי ממשיכים לנסוע קול;
אז מה באמת עושים כדי למגר את התופעה, איך אפשר להוריד אותי מהכביש לפני שאעשה תאונה? לא שוטרים, לא פקחים, לא עוד חסרי-און, אלא למנוע ממני מראש להגיע לכידון, עכשיו זה כבר לא כל כך קול; שאם יגדירו אופניים וקורקינטים חשמליים כאופנועים לכל דבר הדורש רישיון לפני שקונים, ומספר רישוי גדול מאחורה כך שאותי מזהים, ואללה ניצחתם, כי ככה כבר לא יסכימו ההורים שאמשיך לנסוע קול.
היו"ר איתן כבל
¶
קודם כול, קיבלת הסמכה לראפר. זה דבר אחד. אני מציע לך להעלות את זה ליוטיוב. אבל אני רוצה שתשנה את זה מחמשיר לחמשיר בריבוע או חמשיר בשלישית.