הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 15:00

פתרונות דיור לקשישים וצעירים עולים השוהים במרכזי הקליטה -במסגרת ציון יום הדיור הציבורי בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב – מ"מ היו"ר

קסניה סבטלובה

חביב קצב - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל, משרד הקליטה

יובל טלר חסון - רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

אורה דואק - מנהלת תחום בתי גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

שאול מוצפי - תחום סיוע, משרד הבינוי והשיכון

יהודה שרף - תפקידים מיוחדים, הסוכנות היהודית

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אנדעלמאו אצנפה - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

גיזאט אלנה - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אזנאו אלנה - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אייליאו אלמה - פעיל ועד מרכזי קליטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

וורקו אייאיו - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אייל קנאו - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

הגר שרן - מזכירת חברה וממונה על קשרי ממשל, חברת עמידר

בצלאל סינואני - משנה למנכ"ל חברת עמיגור

דר' ז'אן סוקולובסקי - גזברית קרן קליטה, עיריית ירושלים

אנה ציפיס - עו"ד, עיריית ירושלים

דר' אברהם שרנופולסקי - חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

בקי קשת - עו"ד, מרכזי זכויות חברתיות

עמית כיתאין - עו"ס, ראש תחום קהילה ומדיניות, המרכז לזכויות חברתיות

אליהו שלי - מתנדב פעיל, מרכזי זכויות חברתיות

הרב אריק אושרמן - רבנים למען זכויות אדם

גלגאי טפרה - מרכז קליטה מבשרת

ילאו דויט - מרכז קליטה מבשרת

מולו קטנט - מרכז קליטה מבשרת

גטאצו אספאו - מרכז קליטה מבשרת

טארק'ן זוודיה - מרכז קליטה מבשרת

גטנט מלסה - מרכז קליטה מבשרת

יזאצ'או וורקו - מרכז קליטה מבשרת

מלה באשה - מרכז קליטה מבשרת

אישטו מקונן - מרכז קליטה מבשרת

זלקה גולמה - מרכז קליטה מבשרת

בקלה סייטי - מרכז קליטה מבשרת

צ'קולה אסנקאו - מרכז קליטה מבשרת

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ציפי גלעדי

י.ר. – חבר המתרגמים

פתרונות דיור לקשישים וצעירים עולים השוהים במרכזי הקליטה -במסגרת ציון יום הדיור הציבורי בכנסת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו מקיימים דיון בנושא פתרונות דיור לקשישים וצעירים עולים השוהים במרכזי קליטה. אני מדגיש, למי שמתגורר במרכזי קליטה וזאת במסגרת ציון יום הדיור הציבורי בכנסת.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לד"ר אברהם שרנופולסקי.

האם אנחנו מדברים רק על מגורים במרכזי הקליטה או בכלל?

היום אנחנו מדברים על פתרון הדיור לקשישים וצעירים עולים, השוהים במרכזי קליטה. זה במסגרת ציון יום הדיור הציבורי בכנסת. אני מבקש מישהו שיציג לנו את הנושא. שאול מוצפי, בבקשה, משרד השיכון.

שאול מוצפי, משרד הבינון והשיכון, מנהל תחום תוכניות סיוע. אנחנו ביחד עם משרד הקליטה, גיבשנו מספר תוכניות סיוע לשוהים במרכז הקליטה. יש תוכנית עם הטבות די משמעותיות בתחום של הלוואות ומענקים, שניתנים רק ליוצאי מרכז קליטה ולא לשאר העולים. במסגרת הזאת, עולים שמבקשים ורוצים לעזוב את מרכזי הקליטה, מקבלים זכאות ויוצאים למסלול של רכישת דירה. יש מאות ביצועים כאלה בשנה.

מסלול נוסף, הוא הסיוע בשכר דירה. מי שמעוניין לצאת לשכירות חופשית, מקבל מענקים, מ- 1,500 עד 2,200 למשפחה ושוכר דירה בשוק החופשי. לקשישים יש את המסלול של דיור מוגן, שביחד עם משרד הקליטה מפנים למסלול זה את מי שבוחר לגור בדיור מוגן, דיור לגיל הזהב.

אלה שלושת המסלולים שקיימים היום למפני מרכזי קליטה.

אם הבנתי נכון, מסלול אחד זה סיוע במשכנתא?

ומענקים.

מענקים והשני זה שכירות, 1,500 עד 2,000 שקל.

כן. עד 2,200.

השלישי זה גיל הזהב?

כן.

גיל הזהב מתייחס בדרך-כלל לבודדים?

קשישים בודדים.

מה עם זוג קשישים?

גם אפשר.

מה קורה, אם הם רוצים לקבל עמידר או פרזות?

זה תלוי אם הם עומדים בכללים של משרד הקליטה לדיור ציבורי, ואם יש דירות.

אם הם רוצים לגור על-יד אחד הילדים, או לא רוצים ללכת לדיור של גיל הזהב בשלב הזה ורוצים להישאר בקהילה, מה קורה אז? מהן זכויותיהם ובמה אתם יכולים לעזור להם?

זה תלוי במלאי הדירות. אם זה בצפון או בדרום, אז יש מלאי יותר גדול. במרכז, מלאי הדירות בדיור הציבורי הוא מצומצם למדי ויש תור של ממתינים, גם ותיקים וגם עולים. תלוי באפשרויות.

אתם נותנים להם בחירה חופשית בעניין הזה?

כן, יש להם את מסלולי הסיוע. מי שבוחר את שלושת מסלולי הסיוע וגם דיור ציבורי, אם זה אפשרי, אז הוא יכול לבחור במסלול הזה.

אני מבקש להבין, אם אתה אומר שיש מענקים ומשכנתאות וסיוע, כמה אתם נותנים למשפחות בהתאם לגדלי המשפחה השונים? למשל, משפחה בת ארבע נפשות.

שאול, תסביר שזה רק ליוצאי אתיופיה.

כן, זה מובן, זה רק ליוצאי אתיופיה.

מה עם שאר העולים?

הם לא זכאים.

זו תוכנית ממשלתית רק ליוצאי אתיופיה.

מה עם עולים אחרים שנמצאים במרכזי הקליטה?

אין לנו קשישים מארצות אחרות במרכזי הקליטה.

בגלל הקליטה הישירה?

בוודאי.

הבנתי. אוקיי.

זו עדיפות שאנחנו נותנים ליוצאי אתיופיה, שהם נקלטים ישירות במרכזי הקליטה.

אני לא יודע אם זו עדיפות או מדיניות.

אני מסכים אתך. היום אני בעד שכל אלו שיגיעו, שייקלטו עם סל קליטה. שישכירו דירה בשוק החופשי, הם לא זקוקים למרכזי קליטה. אני בעד.

לא, אני אומר מבחינה עובדתית. בהתחלה, הייתי בוויכוחים על כל הנושאים של יוצאי אתיופיה שנקלטים במרכזי הקליטה. אני הייתי אחד האנשים שתמכתי שיהיו במרכזי הקליטה, בגלל שהמצב שונה בהשוואה לעולים מארצות אחרות.

אני מסכים אתך, אבל זה העדפה.

אני לא יודע אם זו העדפה, כמו שאמרתי, זו מדיניות.

אדוני היושב ראש, המדיניות קבעה העדפה ברורה לנושא הזה. עובדה שעולים אחרים לא מגיעים.

האם עולים אחרים רוצים להגיע למרכז קליטה?

בוודאי.

אין עולים אחרים, קשישים, במרכזי קליטה כמו רעננה או באשדוד?

קשישים? אין.

מה עם משפחות?

יש משפחות, בתוכניות מוסדרות.

הבנתי. החשיבות, זה שלושת המסלולים הקיימים. עכשיו אנחנו מבקשים לשמוע ממרכז הקליטה במבשרת. בבקשה. אני מזהיר אותך שעליך להתמקד בנושא הדיור הציבורי, קשישים או צעירים, ולא להיכנס לנושא שכר-הדירה. את זה סיימנו.

בסדר, אני לא חוזר על זה.

אני נציג של מרכז הקליטה במבשרת ציון. במרכז הקליטה יש היום 21 זקנים שנמצאים בו כבר שנים ועוד 160 צעירים בודדים. כפי שאתם רואים מאחוריי, הם מחכים לעמידר כדי לצאת ממרכז הקליטה כי שם הם לא מקבלים שירותי בריאות ושירותים אחרים, זאת ללא הסבר. אנחנו הצעירים מסתדרים, זה לא בעיה, אבל למבוגרים זה קשה מאוד. לרובם יש ילדים שנמצאים רחוק ממרכז הקליטה, הם עובדים ולא יכולים לטפל בהוריהם ולעזור להם. הקשישים רוצים לקבל עזרא כדי לצאת ממרכז הקליטה ולגור ליד ילדיהם, לגור איתם. אני באמת לא יודע למה הם לא עוזרים, כל המבוגרים מבקשים ומעוניינים לצאת ממרכז הקליטה. הם לא יכולים לכבס במרכז הקליטה, מדובר בקשישים, חולים ונכים עם בעיות

במרכז הקליטה הם לא יכולים לכבס, הם קשישים, חולים, נכים. יש להם בעיות. הם רוצים לצאת ממרכז הקליטה. הבודדים במרכז הקליטה מתגוררים שלושה או ארבעה באותו חדר, יש תור לשירותים ולמקלחות, המצב מאוד קשה ורוצים לקבל פתרון.

שלושה ארבעה על כמה חדרים?

הם בחדר אחד. שני בודדים חולקים חדר אחד, אבל בבית יש שלושה חדרים ומטבח, הם שברו את המטבח והפכו אותו לחדר, כך שארבעה בודדים חולקים חדר.

זה מצב נורא. מאוד מאוד עצוב. אנחנו לא שמחים. אנחנו זכאים, כפי שהוא אומר, אם יש לנו זהות, נקבל משכנתא, נצא ממרכז הקליטה. שיהיה אוויר לנשימה, שנוכל ללמוד, להתקדם. במרכז הקליטה, אנחנו לא יכולים. אפילו אם אנחנו רוצים לצאת ללימודים, הם אומרים לנו – אתה ממרכז הקליטה? לא לא, אתה לא זכאי ללימודים. לא נותנים. במרכז הקליטה לא נותנים לנו שירות.

אני ביקשתי ללמוד ולהתקדם, אפילו להיות נהג – לא, לא נותנים. אין לנו עזרה. אז אנחנו מבקשים – תנו לנו זכויות, כמו שהיה ב- 2001, 2002, תחזירו לנו את הזכאות, כדי שנצא ממרכז הקליטה. תודה רבה.

מי עוד מבקש לדבר? לגבי הקשישים במרכז הקליטה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני אייליאו אלמה, אני גר בנהריה במרכז הקליטה.

יש לך עברית טובה, תגיד בעברית. אם יש בעיה, נעזור לך. עדיף שתדבר בעברית.

(מדבר באמהרית, דבריו מתורגמים ע"י יו"ר הוועדה)

באתיופיה חלמנו להגיע לארץ ישראל. הגענו, הגשמנו את החלום, נכנסנו לגור במרכז קליטה. זה אמור היה להיות למשך שנתיים להישאר באופן זמני במרכז הקליטה, אבל אנחנו תקועים שם יותר מעשר שנים ואנחנו רוצים לצאת ממרכז הקליטה, להשתלב בתוך החברה ואין לנו אפשרות לצאת.

גם קשישים, זוג קשישים או קשישים בודדים שגם הם רוצים לצאת, אין להם אפשרות וגם לנשואים ללא ילדים אין פתרון איך לצאת.

אדוני היושב ראש, סליחה, אני מבקשת להוסיף שהוא סיפר על חוזה שמחתימים אותם.

אני מגיע לזה.

כשאנחנו נכנסים, אנחנו חותמים חוזה. בהתחלה, אנחנו לא יודעים מילה בעברית, אנחנו חותמים בלי להבין מה אומר החוזה ואף אחד לא מסביר לנו. אנחנו חותמים את זה ועכשיו מה שאנחנו הבנו, שאחרי 14 חודשים או 18 חודשים, יהיו שינויים ואת זה אף אחד לא הסביר לנו ואנחנו לא ידענו עברית. אנחנו רוצים לצאת ממרכזי הקליטה ומבקשים שתיתנו לנו אפשרות וסיוע כדי שנצא ונשתלב בחברה הישראלית.

כמה זמן הוא נמצא במרכז הקליטה?

מעל עשר שנים.

עשר שנים במרכז הקליטה, הוא אמר גם קודם, תקועים עשר שנים ויותר.

אנחנו דרשנו, גם עשינו הרבה פעמים הפגנות כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות שיאפשרו לנו לצאת ממרכזי הקליטה ולהשתלב בתוך החברה. אבל עד עכשיו לא קיבלנו ואנחנו עדיין תקועים במרכזי הקליטה ושוב, גם עכשיו אנחנו פונים ואומרים – תנו לנו לצאת ממרכז הקליטה, אנחנו רוצים לנשום אוויר, מחוץ למרכז הקליטה, אנחנו תקועים במרכז הקליטה ותעזרו לנו לצאת – גם לצעירים וגם לקשישים.

הוא עובד, הבחור?

אתה עובד?

אני עובד, אבל יש לי ילדים. אני התגרשתי. יש לי שלושה ילדים. כל חודש אני משלם 3,000 ש"ח.

כדי שניתן גם לאחרים לדבר. שמענו נציג ממבשרת, שמענו נציג מנהריה ואנחנו נשמע גם מקרית גת. אבל לפני כן, אם יש מישהו שבא ממרכז קליטה אחר וגם יכול להציג. אני אומר – אם יש עולים, לא יוצאי אתיופיה ורוצים לדבר גם על זה, אתם מוזמנים לדבר. יש מישהו שרוצה לדבר, עולה חדש? כן, בבקשה, גברת.

קוראים לי ז'אן סוקולובסקי. אני עובדת עם קרן הקליטה ואנו עוזרים כבר 25 שנה במלון דיפלומט, איפה שגרים 500 קשישים, עולי ברית המועצות והבניין נמכר מזמן לקונסוליה האמריקאית ואנו רוצים לדעת מה התוכניות של משרד הקליטה והעלייה, מה יעלה בגורל 500 הקשישים, אנשים חולים, שמתגוררים שם כבר המון זמן.

תודה. בבקשה, אישטו מקונן, מרכז קליטה קריית גת.

תודה רבה. כידוע לכם, אנחנו יותר מעשר שנים במרכז קליטה. אנחנו מוכנים לצאת, לעזוב את מרכז הקליטה, אבל הסוכנות ומשרד הקליטה לא מוכנים לעזור לנו.

תודה. עוד לא סיימת?

מה אנחנו, יוצאי אתיופיה, עשינו להם? שמו אותנו בכלא, שמו אותנו בגטו, מה עשינו שזה מגיע לנו? למשל, במרכז הקליטה אין שום תנאים. יותר טוב בית-סוהר, אפשר ללמוד מקצוע. אם מישהו חולה, קשיש או צעיר, בבית הסוהר לוקחים אותו לקופת-חולים אבל במרכז הקליטה אף אחד לא עוזר לנו. אנחנו מוכנים לעזוב את מרכז הקליטה, אבל תעזרו לנו. עד מתי? למי לפנות?

בכל מרכז יש ארבעה-חמישה מדריכים, אנחנו מבקשים, יצאנו להפגנה, בגלל זה לא עוזרים לנו.

למשל, קשישים הולכים לקופת-חולים, לבדיקות דם וכאלה, יוצאים בשעה שמונה וחוזרים ללא קבלת עזרה ב- 12. למשל בקרית גת, אישה בת 60 נפלה בשירותים וקיבלה מכה ברגל, אבל עשו לה בדיקה בבטן. זה לא כואב? מה משרד הקליטה עושה? לא עוזרים בכלום. תודה רבה.

תודה. אליהו שלי, בבקשה.

שלום. אני ממז"ח (מרכז זכויות חברתיות) אופקים. אנחנו מתעסקים גם בדיור ציבורי של קשישים וניצולי שואה, כל הדברים האלה והמצוקות שם הן מאוד גדולות. יש המון בעיות עם הדירות עצמן, שחלקן כבר מתפוררות. יש גם בעיות של נגישות לבתים, יש בתים שהם לא יכולים להגיע למקלחות ולשירותים. לדוגמה, זוג זקנים, עושים להם אמבטיה, אז הם לא יכולים להתקלח, כי הם לא יכולים להיכנס לאמבטיה, כי הם לא יכולים לעלות ולהיכנס להתקלח, דבר שהוא מאוד בעייתי. הם מחליפים את הבגדים בפרוזדור ולא בתוך השירותים והמקלחת, כי הם לא יכולים להגיע, זה צפוף. יש בעיות של טרמיטים, הקירות מתפוררים וכל הנגישות בעייתית.

אנחנו דיברנו עם עמידר, חלק מהדירות שייכות לעמידר, חלק מהדירות שייכות לעמיגור ואנחנו עדיין מחכים וכל פעם אנחנו מעלים את הבעיה ויש שם קשישים שכנראה מחכים שהם ימותו ואז יתחילו לטפל בהם וזה מאוד בעייתי בנושא של המצוקות דיור של העולים.

וגם ניצולי שואה.

כן, ניצולי שואה, בעיקר.

אפשר להוסיף?

כן, בבקשה תמשיך.

כבוד היושב ראש, באותו עניין אני רק רוצה להגיד, אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת כבר למעלה מחצי שנה. ישבנו עם נציגים של חברת עמידר בעניין ומשרד השיכון יודע ולצערנו הטיפול בנושא הזה הוא קלוקל. אני רק מוסיף למה שאלי אמר, יש דיירים שסובלים מבעיות קשות של רטיבות. החורף מתקרב וכל גשם שקורה שם פשוט חודר למערכות, חודר גם למערכות החשמל. מדובר בסכנה ממשית, בתי עץ שיכולים לעלות באש. מדובר בניצולי שואה שמחכים המון זמן לפתרון והגיע הזמן שמשרד השיכון ירים את הכפפה ושחברת עמידר תתחיל ותטפל כבר בבעיה, ומוקדם ככל האפשר.

תודה.

אני אורה ממשרד הבינוי והשיכון.

בבקשה.

בקשר למתחם באופקים, מדובר בצמודי קרקע, בתים מעץ שיש בהם הרבה ליקויים, כמו שתואר. אבל יחד עם זאת, אנחנו מטפלים כבר כמה שנים והשקענו הרבה מאוד כסף בבתים האלה. בימים האלה, בעוד כשבועיים, אנחנו מתכנסים וחברת עמידר תציג לנו חלופות, פתרונות. אנחנו רוצים לעשות חשיבת עומק, כי צריך לראות מה עושים עם המתחם הזה. זה לא רק באופקים, זה גם בערד ובנתיבות ואנחנו רוצים לבחון את כל הסוגיה המורכבת הזאת.

מבקש לומר משהו חשוב. כשעמידר באו ועשו שיפוץ, אני אתן לכם דוגמה – הם שיפצו בית, עשו לו מה שנקרא קוסמטיקה, צבעו את הכל. בבית השני, הקשיש התעקש וביקש לחזור שוב על הכל ואנחנו רואים את ההבדל. בית אחד, צמוד, שהמים זורמים ובבית שהקשיש התעקש ואנחנו התעקשנו עם הקבלן של עמידר לשפץ בצורה יסודית יותר, הבית היה טוב. העניין הוא שהם באים, עושים רק קוסמטיקה, והולכים. אינני יודע אם זה אשמתכם או אשמת הקבלן, אבל זה מה שקורה. ואז אומרים – עשינו. אבל אחר-כך כל הבית נוטף מים.

רק שתדעו לכם שזה על סדר היום שלנו, ממש על סדר היום. אנחנו לא בורחים מזה, אנחנו מתארגנים ומתכוננים. אנחנו מביאים את זה להנהלה לדיון בנושא המתחמים האלו. אז רק עוד קצת סבלנות, בסדר?

אפשר משפט אחד, בבקשה?

העניין הוא כך – אנחנו צריכים לסיים בשעה ארבע וגם אני צריך לצאת להצבעה וחביב צריך לענות לנו, גם נציג האוצר צריך לענות לנו ולכן אם זה לומר את אותו דבר שנאמר, אז בואו לא נחזור.

משפט אחד בלבד.

אוקיי, תגידי.

אני שואלת את משרד השיכון אם זה הזדמנות להראות שיתוף ציבור וכשאתם בוחנים אופציות, להזמין את הציבור להיות שותף לדיונים האלה ולא רק להחליט מעל ראשם של הקשישים.

חביב, אתה יכול לחכות לי? אני אצביע ואני אחזור.

בארבע חייב לצאת, תחליט אתה מה שאתה רוצה.

אני מפסיק.

לדקה אחת.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:50 ונתחדשה בשעה 15:55.)

יש ארבע דקות, אז אנחנו נסכם. משפט אחד.

(מדבר באמהרית, דבריו מתורגמים ע"י היו"ר)

אני גר מחוץ למרכז הקליטה בשכירות.

אתם לא גרים ביחד. היא רכשה דירה בנפרד, אתה לא רכשת דירה?

הנושא שלנו זה נושא למי שמתגורר במרכז הקליטה ולכן אנחנו נקבע לנושאים האלה יום אחר, דיון אחר, ולכן היום אנחנו לא נתייחס לזה.

בבקשה, חביב, אנחנו רוצים לשמוע ממך בעניין הצעירים בדיון הקודם, אנחנו קיבלנו החלטה של להגדיל להם, לתת להם את ה- 1,500 שקל, להפוך אותו למענק ואז להוסיף להם למשכנתא כמענק, ואז הם יכולים לצאת ולקנות. זה מה שהחלטנו.

בעניין הקשישים, מה הפתרון שיש להם עכשיו? תתייחס בבקשה גם לזה.

אני אתייחס לכמה דברים.

וגם לנושא של מלון דיפלומט.

זה הדיון השלישי שמתקיים היום, שדן במצוקת הדיור לכלל הזכאים ובעיקר לקשישים. קודם כל, על-מנת שנבין מבחינת הנתונים, אנחנו מדברים על כך שיש היום למעלה מ- 25,000 או 24,000 קשישים, זוגות וקשישים יחידים, שגרים בשכר דירה בשוק הפרטי וממתינים לזכאות לדיור או לדיור ציבורי, לדיור מוגן, לכל מיני סוגים. הם מתגוררים בשכר דירה בשוק החופשי, הם מתמודדים עם ההעלאה בשכר הדירה. כולם מתקיימים מקצבאות הקיום של הביטוח הלאומי עם השלמת הכנסה, כך שההתמודדות שלהם מאוד מאוד קשה ואכזרית.

לעומת זה, גרים עדיין במרכזי קליטה, תקן אותי יהודה, כ- 150- 160, קשישים יוצאי אתיופיה שמתגוררים במרכזי קליטה שאנחנו לא מבקשים מהם לפנות את מרכז הקליטה. אנחנו לא לוחצים אותם לפנות את מרכז הקליטה.

אבל הם רוצים לצאת.

אני אגיע לזה. לא בכדי, אנחנו לא מבקשים מהם לצאת, כי אנחנו מבינים ורוצים, ההפך, לתת להם מעטפת וטיפול. הם נמצאים שם במקום שיש בו אנשים שייתנו להם את כל הטיפול.

מי שרוצה לצאת, זכאי ויכול לצאת כי אנחנו לא עוצרים בעד אף אחד. מישהו פה התבטא שזה כמו בית סוהר. כל בן-אדם, אף אחד לא חייב להיות במרכז הקליטה. יש לנו את הפתרונות לכל מי שרוצה לצאת ממרכז הקליטה, כולל גם לקשישים. הקשיש זכאי לאחת משתי אפשרויות: או הוא יכול לשכור דירה ב- 1,500 שקל, אצל המשפחה שלו. ולצאת לתקופה של חמש שנים. או לקבל פתרון דיור איפה שיש לנו בדיור מוגן, איפה שיש מקום.

החלופה השלישית שאנחנו מאפשרים לו, אנחנו לא מכריחים אותם לצאת וזו נקודה חשובה.

בנושא היחידים, מקומם איננו במרכז הקליטה. זאת באופן הברור ביותר, מקומם לא במרכז הקליטה. אני רוצה שתבין, אדוני היושב ראש, אם ניקח את מספר העולים שעלו רק בשלוש השנים האחרונות, זה למעלה מ- 70,000 עולים ואני לא מדבר על כך שיש אנשים שנמצאים פה שלוש וארבע וחמש ושמונה ועשר ופלוס. ואם אני אומד אותם, סופר אותם מול כמות העולים שהגיעו משאר הארצות אז אנחנו נראה שמדובר בקבוצת עולים, במילה מאוד אקדמית ומנומסת אני אומר – מאוד מפונקים. הם נמצאים במרכזי קליטה, משלמים שכר דירה מאוד מאוד נמוך, ברוך השם עובדים. יש להם את הפתרונות, הם לא חייבים להיות במרכזי הקליטה, הם חייבים לצאת ממרכזי הקליטה.

עכשיו אנחנו נמצאים במצב הפוך, הם תופשים מקומות של אחרים במרכזי הקליטה. הם לא זכאים להיות במרכזי הקליטה, נמצאים מעל עשר שנים במרכזי הקליטה ועכשיו עוד מתלוננים על כך שהם גרים במרכזי הקליטה. זה ממש מצב אבסורדי. עולה יחיד ברוך השם בריא, ברוך השם עובד, אחרי שנתיים הוא צריך לקום ולצאת ממרכז הקליטה. יש לנו את האפשרות לסייע בידיו, אנחנו מסייעים בידיו ואדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך, יש לא יותר מאשר מקרה או עשרה או 20 מקרים, שהם מקרים חריגים שלא יכולים לצאת באופן עצמאי. יש להם זכאות לדיור ציבורי ואנחנו נותנים להם דיור ציבורי, כאשר בפועל בשנתיים האחרונות, 300 יחידים עזבו את מרכזי הקליטה, יוצאי אתיופיה, באמצעות הסיוע בשכר דירה. 304, ליתר דיוק.

304 מה- 1 בינואר עד עכשיו.

לא, אני חושב שנתיים. אני אומר דבר אחד, לא משנה אדוני היושב ראש אם נחליט 1,500 כל חודש, נהפוך את ה- 1,500 להיוון, נהפוך את זה למענק, הכל בסדר. חובה על כל אותם צעירים לצאת לקהילה, להשתלב בחיי הקהילה, להיות חלק מעשרות אלפים של יחידים שמתגוררים בקהילה ולחיות את חייהם לפי רצונם, שישכירו דירה איפה שהם רוצים, שיחיו איפה שהם רוצים. אף אחד לא מחייב אותם להיות במרכז הקליטה, ההפך, אנחנו מבקשים מהם לצאת. אנחנו לא עוצרים בעדם.

השאלה היא האם הופכים למענק או לא הופכים למענק.

אני אינני יודע.

מה אתה לא יודע?

הוועדה החליטה.

זה לא בוצע.

אוקיי.

אז אני רוצה לשאול את נציג האוצר, בבקשה, אתם מאלה שמוציאים את הכסף לחמש שנים, 1,500 כל חודש, תכפיל את זה 90,000 שקל, בחמש שנים, מאלה אתם נותנים מתנה. למה לא עכשיו תנו להם כמענק ואז הם לא יחזרו אחרי חמש שנים אליכם, לבקש פתרון דיור.

עולם מענקי הדיור הוא עולם מורכב, הוא עולם אחר ואנחנו מתייחסים אליו בזהירות ראויה ובאמת ממקדים אותו לצרכים הממוקדים. בסוף פה הסיוע בשכר הדירה נעשה בצורה שהיא בעינינו צורה, כמו שדיבר עליה חביב, בצורה הולמת. הקדמת המקורות, גם לה יש משמעות תקציבית מאוד גדולה.

לא מדובר באלפי אנשים. לא מדובר באלפי אנשים, מדובר במאות צעירים.

בסך-הכל בין 700 ל- 800 צעירים.

סתם תוקעים את הסיפור.

אפילו פחות מהמספר הזה.

כאמור, גם להקדמת המקורות יש משמעות תקציבית משמעותית שאנחנו צריכים למצוא מקורות תקציבים לגביה. אין מקורות תקציביים להקדמה של המענק ליום הראשון, בסופו של דבר.

ואתם רוצים לעשות את זה בתשלומים לחמש שנים.

זה לא עניין של רוצים לעשות. בסוף, המענק פה, גם ברור שברגע שנתחיל עם מענק ואפילו אם ניתן מענק, אז יגידו – רגע, המענק הזה הוא בעצם לא מענק מספק, צריך לתת יותר.

אבל אחרי חמש שנים, הוא חוזר והוא מבקש פתרון דיור. נכון או לא נכון?

הוא חוזר.

כי במשרד הקליטה הוסבר לצעירים האלה, אתם יוצאים עכשיו בשכר דירה לחמש-שש שנים, בעניין רכישת הזכאות שלהם לקנות בעתיד במשכנתא, יש לכם את הזכות.

נכון, המשכנתא לא תיפגע.

כן. זה מה שאמרו במשרד הקליטה.

נכון.

לכן אני אומר, האם זה לא כדאי להם מבחינה כלכלית, שאתם נתתם חמש שנים מענק, מתנה, אחרי חמש שנים הוא בא ואומר לך – תן לי משכנתא, אתה צריך לתת לו את זה. האם מבחינה כלכלית, זה לא יותר זול לתת עכשיו?

לא הבנתי את האמירה בעניין המשכנתא.

מה שאומר היושב ראש, העולה הצעיר יוצא עכשיו לשכר דירה, הוא מקבל מהמדינה 1,500 שקל מענק לחודש במשך חמש שנים, אז אם תן לו את החמש שנים האלה כמענק ותוסיף את זה למשכנתא, הוא יוצא עכשיו.

כן, בדיוק.

זה מה שהוא אומר.

זה יותר זול גם למדינה. אבל אתה עכשיו נתת לו חמש שנים, אחר-כך אתה צריך לתת לו משכנתא, כי זכותו לא נפגעה בזה שהוא יוצא מהשכירות.

אני אגיד שני דברים על הנושא. אל"ף, אני לא הייתי בדיון הקודם פה בוועדה, אני אשמח ללמוד את הנושא ולהחזיר תשובה לוועדה בנושא הזה.

זו פעם שלישית שהאוצר אומר לנו את זה.

זה החלטה של ועדה שעמד בראשה מנכ"ל האוצר לשעבר. מי היה מנכ"ל האוצר ב- 2010, שכחתי את שמו, זה הוועדה, זה כתוב, יש לי את ההחלטה. חביב יודע. אחרי חמש שנים, לעולים יש את הזכות למשכנתא.

אנחנו שומרים להם את הזכות.

אני צריך ללכת להצבעה. על מלון דיפלומט, 500 קשישים.

(היו"ר יואל רזבוזוב)

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת, כי גם בקדנציה הקודמת דנו בנושא. אנחנו מדברים כאן על סכום של כ- 90,000 ש"ח שרוצים לקבל אותו. אותם אנשים, אותם אלה שרוצים לקבל את זה במקום במהלך חמש שנים 1,500 ש"ח לחודש, להבנתי הם רוצים בכסף הזה לקנות דירה. ב- 90,000 לא קונים דירה. האנשים האלה שגרים היום במרכז קליטה וטוענים שאין להם, סביר להניח שאין להם הון עצמי שהם יכולים להשקיע. ב- 90,000 אי-אפשר לקנות דירה.

אם הם אומרים שכן? למה לא?

השאלה היא כזאת וזאת הנקודה שאני יכול להציע לאוצר – לתת את הסכום הזה, רק למי שמגיע עם דירה שיש לו ומשכנתא מאושרת על-ידי הבנק ואז אם אין לו הון עצמי אין לו שום אישור ואז זה לא רלוונטי. לדעתי, איך שאני רואה את זה, שלא יפחיד את האוצר כי מתוך 1,000, הלוואי ויהיו 100 כאלו שיש להם חסכונות ויוכלו לקנות דירה ואז אין לזה כבר השלכות תקציביות כאלה. יש גם החלטת ממשלה של כ- 500 מיליון ש"ח, לפחות ממה שהיה בתקשורת, לטובת יוצאי העדה. אז אפשר לנסות. אבל אני מבין גם את החשש, כי אנחנו מדברים על אנשים שהם תלויים, הם מעל הזמן החוקי שהם צריכים לשהות במרכז קליטה. הפחד של המדינה הוא שהם יצאו, ייקחו את הכספים ואז יבואו ויגידו – נגמר, אנחנו רוצים עוד. זה הפחד. הרי המטרה בסוף היא שתהיה אינטגרציה.

אני גם לא מסכים שאנשים צריכים לשהות עשר שנים במרכז קליטה וצריך לפעול נגד זה. מבחינתי, זו עבריינות. אמרתי את זה פעם אחר פעם, שהות של שלוש שנים זה החוק. בן-אדם שהוא צעיר, בריא ויכול לעבוד, צריך ללכת לצאת לעבודה ולהשתלב בחברה וזה לא נגד האנשים אלא זה לטובתם. אם יש מישהו שנזקק ויש לו בעיות משלו, חס וחלילה, יש פתרונות שאפשר לתת לו, דיור ציבורי וכן הלאה, אני בטוח שמסייעים. אני לא חושב שמישהו צריך לשהות מעל שלוש שנים במרכז קליטה. זה פועל נגדו.

אותו סיפור עם השוויון בנטל, שאומרים נגד החברה החרדית, זה לא נגד החברה החרדית רוצים לתת להם להתפרנס, רוצים לתת להם להיכנס לאינטגרציה, זה בדיוק אותו נושא. אז אם יש פה הסכמה, למה אנשים צעירים עדיין נמצאים שם ולא יוצאים? ואם הם מתנים את המענק הזה, אז שלא ייתנו את המענק, שיצאו ויילחמו. כמובן, אנחנו נסייע.

הוועדה החליטה בדיון הקודם וגם לפני שנה, שכן לתת את זה וגם מנכ"ל משרד הקליטה.

מנכ"ל משרד הקליטה זה תקציבי, זה האוצר.

הוא הסכים והאוצר מעכב את זה, זה הסיפור. העולים מחר יכולים לצאת. שיהיו להם שתי האופציות.

(היו"ר אברהם נגוסה)

שיהיו שתי האופציות. אבל אי-אפשר כל שנה לגרור ולגרור ולהחזיק את האנשים. זה אנשים זכאים, זה לא עבריינות. הם צריכים לקבל את הזכויות שלהם.

יש לנו רק שתי דקות לסגור את זה. אני רוצה לסכם. נציג האוצר, האם אתה הבנת את העניין?

כן.

חביב, ביקשת להתייחס? בבקשה.

אני רוצה להתייחס, בבקשה ברשותך, לנושא של הגברת מדיפלומט. החוזה עם דיפלומט אמור להסתיים ב- 20 ליוני 2020, יש לנו עוד ארבע שנים. אנחנו בעזרת השנים, במהלך ארבע השנים, נקווה מאוד להשתדל למצוא חלופות, תנאים אחרים בכל מקום איפה שיהיה, אני לא מתחייב על כלום. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים על-מנת לסייע. זה דבר שהוא לא בידינו, זה קשור בממשלת ארצות-הברית שרוצה את המקום ואנחנו חייבים פשוט לכבד את זה. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים על-מנת לסייע, אבל ברוך השם, יש לנו עוד ארבע שנים.

מתי החוזה מול דיפלומט?

20 ליוני 2020.

זו הארכה, זה כבר לא פעם ראשונה שאנחנו מבקשים ארכה?

זו הפעם האחרונה ולא תהיה עוד.

האמריקאים אמרו שלא תהיה יותר?

לא תהיה עוד.

אז בארבע שנים צריך למצוא פתרון כי אנשים ששילמו היום את ה- 10%, יהיה להם - - -

אחרי השעה ארבע אסור לנו להמשיך כי נפתחת המליאה. אני רוצה בכל זאת לדעת מה עמדת האוצר.

יש הצעה, אדוני היושב ראש, יש הצעה פה של חבר הכנסת יואל רזבוזוב, הצעה מאוד חכמה שפשוט קושרת בין מתן המענק לבין אדם שמביא חוזה מאושר על-ידי הבנק, שהוא יכול לקבל משכנתא. זאת אומרת, צריך לבדוק את זה ולראות איך עושים את זה שאדם הולך לבנק, חוזר מהבנק אומר – מאשרים לו משכנתא, ואז נשלים לו את ה- 90,000.

את ה- 90,000 נשלים בפעם אחת.

כן.

מה זאת אומרת אישור?

אני אסביר.

אני אסביר מה יש היום.

כן.

יש היום צעיר בודד מתגורר במרכז קליטה, יש לו משכנתא של 281,000 שקל.

281,800.

281,000 שקל?

281,800.

אוקיי. השאלה פה, לזה להוסיף את ה- 90,000 מענק.

אני רוצה להבהיר משהו, אדוני היושב-ראש.

כן-?

אנחנו הגענו לסיור במרכזי קליטה בצפון וגילינו שבנקים פשוט לא נותנים משכנתאות ליוצאי אתיופיה שרוצים לצאת ממרכז קליטה, גם כשיש להם את המענק זאת אומרת, גם למשפחות. קל וחומר לצעיר שבא עכשיו ואומר - - -

אני יכול להוסיף משפט?

זאת אומרת, יש פה בעיה.

מה שאת מציעה לתת את הכסף ושיעשו אתו מה שהם רוצים?

לא, ממש לא.

מה שאני הצעתי זה להתנות את הכסף הזה, תמורת קניית דירה. קניית דירה, צריך ללכת לבנק. אתה מביא אישור.

בוודאי.

זה מה שאני אומר. הוא מביא אישור מהבנק שהוא קונה דירה. הוא לא יכול לקנות במזומן.

בשעה ארבע אני חייב לסגור את הישיבה עכשיו כבר ארבע ושתי דקות. אני עובר על החוק ולכן, תנו לי לסכם את העניין.

מה שהגענו עכשיו, לדעתי, זה מה שכל הזמן ביקשנו ודרשנו. ממילא אתם מקבלים לרכוש דירה, אף אחד לא רוצה את הכסף לרכוש מכונית, זה לרכוש דירה, גם הבנק לא נותן אחרת. כלומר, 281,800 שקל, יש להם את הזכות לקבל משכנתא. מזה הם יוסיפו להם את ה- 90,000 שקל מענק.

מצוין.

בסדר?

אני רוצה להגיב על זה.

תגובת האוצר, כן.

אל"ף, אנחנו צריכים לבחון את העניין לגופו, לעניין ההשפעות של זה, קודם כל מבחינה כלכלית אני לא מדבר עוד רגע מבחינת תקציב. דבר שני, לאמירה כזאת יש גם השלכה תקציבית והשלכה תקציבית על-פי חוק יסודות התקציב, אין ביכולתנו לתקצב יותר מאשר שישה מיליון שקל במסגרת תקציבית, במסגרת התחייבות תקציבית, ללא העמדת מקורות חלופיים. ולכן כרגע, אנחנו צריכים לשבת על הסוגיה הזאת ולבחון אותה.

בסדר גמור. אני מסכם את הדיון. אני מבין בעניין דיפלומט שיש עוד ארבע שנים, זה החוזה האחרון, או שלוש וחצי שנים.

אנחנו נעקוב אחרי זה, לוודא שיש פתרונות.

אנחנו נעקוב אחרי זה שיימצא פתרון ל- 500 קשישים.

אנחנו נעקוב שיש פתרונות. אני חושב שמשרד הקליטה מעורב בזה.

נקודה שנייה, בעניין הקשישים שנמצאים במרכז הקליטה, יש את האופציה של דיור ציבורי.

אף אחד לא ייזרק לרחוב עד שלא יימצא לו פתרון.

כן. עד שמוצאים בית או דירה או גיל זהב, עד שמוצאים לו פתרון, משרד הקליטה והסוכנות לא - - -

רגע, על מי אנחנו מדברים?

על קשישים.

קשישים, לא צעירים.

קשישים במרכז הקליטה, עד שיהיה פתרון יציאה, לא מוציאים אתכם בכוח ונותנים להם את כל שירות המעטפת שנותנים במרכז הקליטה. לצעירים בודדים, באוצר הולכים לבדוק ולסכם את זה, מבחינת משרד הקליטה אני רואה את הנכונות בעניין. 281,800 שקל יש להם, משכנתא ואת ה- 90,000 שקל, יוסיפו להם מענק ובזה – תרכשו דירה ותצאו. הצעירים.

מתי נקבל תשובה?

מי אתם יכולים לתת לנו תשובה? נציג האוצר, מתי אתה חוזר אלינו עם תשובה?

מנכ"ל משרד הקליטה - - -

מתי, בערך?

הם קיבלו את הרעיון שלנו, אז אני מאמין שילכו על זה.

כך גם היה בפעם הקודמת.

לא, אז לא קיבלו, הפעם קיבלו עם הקשר לבנק. אני מאמין שאפשר יהיה להריץ את זה. אנחנו נעקוב אחרי זה.

אנחנו נקבל תשובה בעוד כמה ימים.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:06.