הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/07/2016
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016, פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת נושא חדש בדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 45) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 (א), הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 44) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 א לחוק יסוד הכנסת)
פרוטוקול
סדר היום
פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת נושא חדש בדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 45) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 (א),הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 44) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 א לחוק יסוד הכנסת)
הצעת חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת (תיקון מס' __), התשע"ו-2016
נכחו
¶
חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
אמיר אוחנה
ישראל אייכלר
רוברט אילטוב
דוד ביטן
יואב בן צור
צחי הנגבי
מכלוף מיקי זוהר
יואל חסון
אחמד טיבי
שולי מועלם-רפאלי
מרב מיכאלי
אברהם נגוסה
איילת נחמיאס ורבין
איימן עודה
אלעזר שטרן
חברי הכנסת
¶
ניסן סלומינסקי – יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
דוד אמסלם
יעל גרמן
קסניה סבטלובה
רויטל סויד
אוסאמה סעדי
נורית קורן
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עוזרת ראשית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר
יועמ"ש המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת - דוד קובסנאני
ערוץ הכנסת - אורי פז
ערוץ הכנסת - אורי שלוש
חשב הכנסת והממונה על הגמלאות - חיים אבידור
מנהל חשבונות בכיר, עובדי הכנסת - נדב מאיר כספי
רכזת מידע ומחקר, עובדי הכנסת - דינה צדוק
מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור
נציגת יוזמות קרן אברהם, מלכ"ר - עדי שטין
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר יואב קיש
¶
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. יש לנו שני נושאים על סדר היום: אחד, הצעת חוק שידורי הטלוויזיה, שאתו נתחיל; ויש לנו את הנושא החדש, נושא ועדת החוקה, חוק ומשפט, שנפתח אותו ב-10:30.
אנחנו מתחילים על חוק שידורי הטלוויזיה. נמשיך מהמקום שהיינו בו אתמול. לצערי, אני לא רואה פה חברת הכנסת יחימוביץ - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז שהעוזרים שלה יקראו לה, אני יודע שחשוב לה.
אנחנו ממשיכים עם נושא החקיקה. היינו בסעיף 4. אני שמח לראות פה את היועץ המשפטי של המועצה. הפסדת יום עיון, אני מבין. בסדר, זה חשוב שאתה פה. אני חושב שזו החלטה טובה ואני שמח שאתה אתנו. בכוונתנו לקדם את ההקראה ולהגיע לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא.
לגבי סעיף 4 בהצעת החוק, שהוא תיקון סעיף 3 בהצעה של חוק שידורי הכנסת – דיברנו על הנושא של שידורים באינטרנט והתחלנו לדבר גם על פיקוח. שוחחתי על זה גם עם כמה מחברי הוועדה. הכיוון שאנחנו הולכים אליו הוא שבשידורי האינטרנט – גם בגלל תקציב וגם בגלל תוכן – אנחנו לא רוצים לקיים בשידורי האינטרנט שידורים דו-כיווניים. זה מיותר, זה לא נכון. אין בעיה שבערוץ הטלוויזיה המפוקח, אם יחליטו, יעשו שם אלמנט דו-כיווני, אבל לא באינטרנט. באינטרנט יהיו שידורי ועדות, שידורי מליאה ויהיו שידורים שכבר הוצגו בערוץ הכנסת הטלוויזיוני.
היו"ר יואב קיש
¶
גם על זה רציתי לדבר. מכיוון שמדובר בשידור של הרבה מאוד ועדות והרבה מאוד ערוצים, באינטרנט לא נחייב תרגום. מה שיהיה לו תרגום יהיה ומה שלא – לא, כי אחרת ניכנס להוצאה כספית עצומה שיכולה לפגוע - - -
אורי פז
¶
אני רוצה להעיר שיש את חוק הכיתוביות, שהוא חוק שמחייב אותנו לשדר כיתוביות. כלומר, יוחלט מה שיוחלט כאן, זה בסדר, אבל יש כאן עניין משפטי. חוק הכיתוביות מחייב אותנו במאה אחוז לשדר - - -
אתי בנדלר
¶
מה שנאמר כאן לא קשור בכלל לחוק הכתוביות. חוק הכתוביות, ודאי שהוא מחייב. חוק הכתוביות, כפי שנאמר, חל לגבי שידורי טלוויזיה, הוא לא חל לגבי שידורים באינטרנט. לגבי חוק הנגישות – אני מוכרחה לומר שלא בדקתי. אבדוק את הסוגיה.
היו"ר יואב קיש
¶
אגיד בצורה הכי פשוטה: אני לא הולך לשנות כלום ולעשות override על אף חוק מהחוקים האלה, אבל החוק הזה לא יחייב את הדברים האלה. אם אתם כפופים לחוק – אז כמובן - - - אתי, אפשר להצביע על סעיף 4?
אתי בנדלר
¶
בהחלט שכן. לא אכתיב עכשיו את הנוסח, אבל המילים: "לרבות שירותי חוזי או שמע שירותים דו-כיווניים והידודיים יחולו רק על שידורי הטלוויזיה, לא על יחולו על השידורים באינטרנט". זה ההבדל. דבר שני, אמרת שבאינטרנט יהיו רק שידורים ששודרו בטלוויזיה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
ברור. אין שום בעיה שיהיה בו-זמנית. כל מה ששודר בערוץ כערוץ כמובן יוכל להיות משודר באינטרנט; ומעבר לכך, שידורי ועדות - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אם היה להם סרטון שהם לא הספיקו לשדר בטלוויזיה של משהו שקרה בכנסת וראוי לשים אותו באתר - זה בסדר גמור. רק שלא יהיה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא רוצה שבאינטרנט יעלה תוכן לא מפוקח. לכן אמרנו: תשימו באינטרנט את כל מה שלא הספקתם מנושא הוועדות והמליאה, תשימו באינטרנט את כל מה שכבר הצגתם בטלוויזיה. אני לא רוצה שיתחילו לשים באינטרנט דברים, כי שם יש בעיה של פיקוח. זה הנושא.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אין לי שום בעיה, הדבר היחיד שחששתי הוא שהכנסת תבזבז את רוב כספה על תרגום באינטרנט.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זו פעם ראשונה שאני בישיבה על החוק הזה. אני מסתכל על סעיף 4(3), ואני שואל את עצמי האם אנחנו צריכים לקבוע איזה דיונים ישודרו ואיזה דיונים לא ישודרו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כי בסעיף (3), מה שאתה ציטטת: "אופן סיקור שידורי הכנסת, לרבות דרך קביעת ישיבות ועדות הכנסת שדיוניהן ישודרו בשידור חי".
היו"ר יואב קיש
¶
עוד לא הגענו לשם. אני קראתי מההצעה עצמה. אנחנו מתקנים את סעיף 3. עוד לא הגענו, כשנגיע נדבר על זה.
בבקשה, תקראי את הנוסח ונצביע עליו.
אתי בנדלר
¶
אני קוראת את הנוסח שקיים כרגע, ואזכיר שוב מה השינויים שיחולו בו.
"בסעיף 3 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:
(ב) הגוף המשדר יספק תוכן באמצעות טלוויזיה ואינטרנט, וכן שירותים הנלווים להם במישרין, לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים; על התוכן שיספק הגוף המשדר באינטרנט יחולו ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע כי הן חלות על שידורי הטלוויזיה בלבד."
יובהר בנוסח שבאינטרנט יועברו אך ורק משדרים שהוכנו לשידור בטלוויזיה או ששודרו בטלוויזיה, לרבות, כמובן, שידורי ועדה.
אתי בנדלר
¶
ככל שמדובר בשידורי הכנסת, הכוללים שידורי מליאה, ועדות ואירועים ממלכתיים, ניתן לשדר אותם באינטרנט ללא כל הגבלה. לגבי משדרים מוספים - ישודרו רק משדרים ששודרו בערוץ עצמו או משודרים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
שתי שאלות לגבי הניסוח שקראת עכשיו, כי לא הבנתי, לצערי. אחד, מה עם סוגיית הפיקוח? אמר היושב-ראש שלא יהיה פיקוח מיוחד על זה.
היו"ר יואב קיש
¶
כן. כבר 9:15. אמרנו שבטח לא לתת שידורים דו-כיווניים באינטרנט, שזה בלתי נשלט, לא מתאים לערוץ. באינטרנט אפשר לשים את כל הוועדות שהיו בכנסת, מה שהוכן לשידור ולא שודר בערוץ הטלוויזיוני יעלה, כמובן המליאה, מכל סיבה שלא שודר, וכל התוכניות שכבר שודרו בערוץ עצמו. זאת אומרת, ערוץ האינטרנט לא ייצר תוכן נוסף מעבר לדברים שהגדרתי עכשיו.
היו"ר יואב קיש
¶
כן, הן בפנים. כל הוועדות שלא שודרו בערוץ הטלוויזיוני אבל קיימות כחומר מוקלט יכולות להיות משודרות?
דודו קובסניאנו
¶
יש את עיקרון האדישות הטכנולוגית, ובסופו של דבר הדירקטיבה האירופית הולכת לכיוון הזה. בסוף גם ה-VOD של Yes מועבר על גבי רשת האינטרנט והוא מפוקח. זאת אומרת, זה אותו תוכן, שבסך הכול את יכולה לחבר את המחשב למסך הטלוויזיה ותראי שידור של ועדה.
דודו קובסניאנו
¶
כמו כל פיקוח אחר על שידור טלוויזיה; ההבדל הוא שהתוכן שיהיה באמצעות האינטרנט יהיה מאוד מוגבל. הוא יוגבל לשידורים של המליאה, לוועדות הכנסת - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
היום הן משודרות פשוט באתר האינטרנט של הכנסת. החוק מחייב אותם להקים אתר אינטרנט שלהם ולשדר את זה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה שידור באתר האינטרנט של הכנסת, אבל החוק מחייב אותם להקים אתר אינטרנט משלהם ולשדר שם דיונים של כמה וכמה ועדות בו-זמנית.
אתי בנדלר
¶
לגבי שידורי הוועדות, אני רוצה להבהיר משהו. כידוע, עד לאחרונה כל ועדה שרצתה להיות משודרת בטלוויזיה היתה צריכה לעבור לאולם נגב. זה היה האולם היחידי שממנו ניתן היה לצלם ולשדר שידורי ועדות. בעת האחרונה הותקנו בכל חדרי הוועדות מצלמות לצורך שידור באינטרנט, אבל הן ברמת HD, באופן שניתן להעביר את השידור גם בטלוויזיה. כתוצאה מכך, הכוונה היא להקים ספריית וידיאו כדי שכל מי שירצה יוכל לבחור ב-live באיזו ועדה רוצה לצפות. זה היה הרעיון שעמד מאחורי אתר האינטרנט, שיקבל פיד לכל שידורי הוועדות וכל אחד יוכל לצפות בשידור הוועדות באמצעות אתר האינטרנט שיוקם על-ידי הגוף המשדר. כמובן, גם באמצעות אתר האינטרנט של הכנסת בכל אחד משידורי הוועדות, בנוסף לוועדה שמשודרת בטלוויזיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
חוק הוא חוק. אתה לא יכול להגיד שאתה לא מחייב. אתה לא יכול לחייב את כולם אבל לא את ערוץ הכנסת.
היו"ר יואב קיש
¶
אם חוק הנגישות מחייב את כולם, אז גם הם יהיו מחויבים. אנחנו לא דנים עכשיו על חוק הנגישות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל אני רוצה להסביר לך את הנקודה הקריטית. הכנסת מקצה כ-20 מיליון שקל לשידורי הערוץ. אם נתרגם שבע–שמונה ועדות, המשמעות היא השקעה של כמה מיליוני שקלים בשנה, מתוך ה-20 מיליון. אתה תגרע מהאיכויות של ערוץ הכנסת, תוריד רבע מתקציבו של הערוץ בטלוויזיה באמצעות ההחלטה הזאת, ולכן היא קריטית. זה לא בגלל שאנחנו - - -
חיים אבידור
¶
בהמשך לדבריו של מיקי, חוק הנגישות יצריך לעשות את כל התרגומים האלה. אנחנו משקיעים באתר הכנסת המון כסף בגלל חוק הנגישות. אם זה לא יכריח להכניס את מה שצריך על פי חוק הנגישות, יכול להיווצר מצב שיבוא הזכיין או מי שלא יהיה, ויגיד: נכפה עלי משהו, תוסיפו לי כסף מחוץ למה שנקבע במכרז. אז כדאי שהנושא הזה ייסגר מכל הכיוונים, על מנת שנדע בדיוק מה התמונה הכוללת, כי הוא צודק.
חיים אבידור
¶
הוא לא מותאם כרגע. אנחנו בתהליכים של הנגשת אתר האינטרנט, וזה לא דבר פשוט. לא צריך להתעלם מחוק הנגישות. אולי צריך להתעסק עם זה ואחר כך לחזור לסעיף הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מודה שלא קראתי מה כתוב בחוק הנגישות כלפי ערוצי הטלוויזיה. אני לא מכיר את הנושא הזה לעומק. אני לא רוצה להמציא פה המצאות, זה לא הזמן ולא המקום.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מציע שנשאיר אותה אחרי קריאה ראשונה, לפני קריאה שניהו ושלישית נתייחס לחוק הנגישות.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני לא יודעת איך קפצנו מהנגישות לעניין של האינטרנט, אבל אני רוצה להגיד - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הסברתי שהחוק מחייב אותם לשדר כל ועדה שתהיה באתר האינטרנט הייעודי שיוקם לצורך ערוץ הכנסת. המשמעות היא שאם יש צורך לתרגם, לפי החוק, ישקיעו מיליונים רבים לתרגום. בצדק, אבל אין לזה תקציב בתקציב המוצע פה.
(היו"ר רועי פולקמן, 09:22)
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לומר משהו אחר. אני מבינה את הטכניקה; ברור לי שהוועדות משודרות ב-live באינטרנט, זה כבר קורה הרבה זמן; ברור לי שפעם היה צריך לשדר רק מאולם מסוים, שממנו אפשר לשדר. כל הסיטואציה הטכנית ברורה לי. אבל מכיוון שעכשיו אנחנו מחוקקים חוק רחב יריעה והוא כולל בתוכו גם את שידורי האינטרנט, אנחנו אפילו מתקנים את החוק כך שייכנס האינטרנט, למרות שלא היה צריך חוק מיוחד בשביל לכתוב את המילה "אינטרנט". כבר הסבירו לנו אתמול שאפשר היה ללכת למכרז ותו לא במקום כל החקיקה הענפה הזאת. אבל דווקא כיוון שאנחנו מסדירים את זה בחקיקה עכשיו, ואנחנו קובעים ששידורי האינטרנט יהיו כפופים לפיקוח, יש כאן מין הנחה כללית שאומרת שאי אפשר לפקח ב-live. זה נשמע מאוד הגיוני, אבל עדיין העובדה שזה נאמר כאן בחלל החדר לא חוסכת מאתנו את הסיכון שאנחנו מייצרים כאן איזו חיה חקיקתית חדשה לחלוטין, של פיקוח ב-live על שידורי האינטרנט.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ההבדל הוא כדלקמן: היום אתם מפקחים רק על ערוצי טלוויזיה, אתם לא מפקחים על ערוצי אינטרנט. דיברנו אתמול מעט על הדירקטיבה האירופית, ואמרתם שקראתם את המסמך. עברתי עליו שוב אתמול. הדירקטיבה האירופית מפקחת על ערוצי טלוויזיה שמשודרים באינטרנט, והיא לוקחת על עצמה את הפיקוח כי זה הערוץ שמשודר גם בטלוויזיה, אז אין שוני. הדבר היחיד שיש בו שוני זה בתגובות הצופים באתר. הם אומרים: אנחנו לא מפקחים על השידור אלא שתגובות הצופים יהיו מידתיות.
דודו קובסניאנו
¶
לא. היום הדירקטיבה מדברת על כך שיהיה פיקוח על שידורים על גבי האינטרנט, שלא בהכרח הם זהים למה שמשודר בטלוויזיה. זה יכול להיות אתר שמשודר על גבי האינטרנט, שעונה על הגדרות כאלה ואחרות. אין כזה ערוץ בטלוויזיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בגלל שאמרתם את הדבר הזה, אתמול עברתי על המסמך עצמו. אין בשום מדינה פיקוח על ערוץ אינטרנטי. אין דבר כזה. יש פיקוח על ערוצי טלוויזיה שיש להם גם שלוחה אינטרנטית. זה הבדל גדול. אבל אם אתם יודעים לעשות את זה, תעשו. אין דבר כזה בעולם, אבל אולי ממציאים פה משהו חדש, אז טוב מאוד.
היו"ר רועי פולקמן
¶
הבנתי שהמסר כאן הוא אדישות המדיה, במובן הזה שאם אני מקליט תוכנית ובסוף משדר אותה באינטרנט, אז הפיקוח הוא על התוכנית, לא על האינטרנט.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אבל אנחנו מדברים כאן על live של שבעה ערוצים במקביל. אם זה היה עובר בהיסח הדעת, בעוד מכרז על בסיס המכרז הקודם והחוק היה שותק בעניין הזה, היינו אומרים: טוב, יש מין שגרה שמתרחשת. אבל מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו יושבים ומחוקקים חוק, שלא היינו צריכים לחוקק. מכיוון שאנחנו מחוקקים, אנחנו מעגנים בחוק סוג חדש של פיקוח, שאין לו אח ורע בעולם.
היו"ר רועי פולקמן
¶
הפיקוח הוא רק על תוכן שהופק עבור הטלוויזיה, לא עבור האינטרנט. התוכן הופק לטלוויזיה, וגם משדרים אותו באינטרנט.
אורי פז
¶
זה לא מדויק. צריך להבין, כשאומרים "אינטרנט" ו"פיקוח על האינטרנט" - זה לא רק הוועדה שמשודרת כרגע; זה פייסבוק, זה טוויטר. איך יפקחו על זה?
היו"ר רועי פולקמן
¶
אז אולי צריך להבהיר שהכוונה בסעיף הזה היא צילום שמיועד לטלוויזיה. הפיקוח הזה לא על הפייסבוק, על הרשתות, על אתר האינטרנט.
אתי בנדלר
¶
אדוני, את ההנחיות קיבלתי עכשיו. זה לא דבר שאני שולפת ניסוח מדויק מהשרוול. ההנחיות שקיבלתי כרגע מהוועדה, ואני מבינה שעל זה רוצים להצביע, הם: א. השידורים הדו-כיווניים, ההידודיים, האינטראקטיביים וכל המילים היפות, האופציה הזאת תחול רק לגבי שידורי הטלוויזיה ולא באתר האינטרנט שבעל הרישיון יקים; ב. באתר האינטרנט יהיו ללא הגבלה שידורי הכנסת, שכוללים את שידורי המליאה, הוועדות ואירועים ממלכתיים שמספרם מצומצם בסך הכול. בנוסף לכך, תוכניות שהופקו ושודרו או משודרות בערוץ הכנסת. שום דבר מעבר לכך.
אתי בנדלר
¶
ההנחיה שאני קיבלתי – ואם כך, הוועדה צריכה להחליט – שלא יהיו בכלל באתר האינטרנט שידורים דו-כיווניים.
היו"ר יואב קיש
¶
דיברנו על זה. אין שום סיבה לדו-כיווניות באתר האינטרנט. זה פתח לצרות, בוודאי ובוודאי שבערוץ הכנסת אנחנו לא רוצים - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הרי היום, כשאתה לוחץ על האתר אתה יכול להתחבר לפייסבוק של ערוץ הכנסת, לטוויטר של ערוץ הכנסת וכו'.
היו"ר יואב קיש
¶
לא מפקח, אבל אתה מבין שגם היום כל חברה שמציגה פייסבוק בטלוויזיה, באינטרנט או גם אצלה בעמוד, היא לא מוכנה שמישהו יעלה ויכתוב – לא חסר כאלה שכותבים כל מיני דברים, אז חייב להיות פיקוח על הדבר הזה, ברור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ידידי, היועץ המשפטי של המועצה, המשמעות, כפי שהבנת, היא שתהיה אינטראקטיביות, שיהיו תגובות, ואתם אומרים שאתם יודעים לפקח על זה?
דודו קובסניאנו
¶
מה שהבנתי מאתי, שמה שרוצים לעשות זה שיהיה אתר לא דו-כיווני – שזה אומר פייסבוק, טוויטר וכו'. זה יהיה בסך הכול אתר שמשדר.
היו"ר יואב קיש
¶
אבל זה לא השידור. אנחנו מדברים פה על השידור ב-live. תפריד, אנחנו מדברים על השידורים עצמם. אתה לא משדר את האתר.
היו"ר יואב קיש
¶
באתר הכנסת, אם יש פייסבוק לכנסת ומתחילים אנשים להגיב, מישהו עושה מוניטורינג על הפייסבוק. מה שחשוב לי זה נושא השידור, מה שמציגים ב-live.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל עכשיו יהיה ערוץ הכנסת, שנאמר יהיה שידור שאני אומר בו שטויות, ותהיה ערימה של קללות באתר של ערוץ הכנסת.
היו"ר יואב קיש
¶
לא. הם יצטרכו ללחוץ לצאת מהשידור. בשידור רואים רק אותך מדבר בוועדה, ועל זה אני מפקח. הנושא של מה קורה באתר שלהם, אני לא יודע למה אני צריך להיכנס לזה. אני צריך לפקח על השידורים שלהם; מה שהם עושים באתר - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה ערוץ לא של חברה מסחרית ולא של מוישה. דווקא בגלל שזה ערוץ הכנסת ואנחנו רוצים שיהיה מכובד ולא יהיו בו נאצות וקללות - מי יפקח על זה?
היו"ר יואב קיש
¶
אז אתה צריך לכתוב שבכל הערוצים האינטראקטיביים של הערוץ, כולל טוויטר, פייסבוק וכו', הוא צריך לדאוג שלא יעלה תוכן לא ראוי, ואם עולה – להסירו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
נכון, אבל אנחנו מדברים על כבודו של הערוץ ועל כבודה של הכנסת, לא על העניינים הפליליים.
היו"ר יואב קיש
¶
אתם תפקחו על זה, אתם צריכים להיות מפקחים. מה זה מפקחים? לא ב-live, אבל אם מישהו מתלונן שהם העלו תוכן לא ראוי לדרך של תגובות, אז זה מגיע אליהם. ככה זה עובד.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
יש טוקבק, מיקי, ברמה הזאת שהאחריות לכתוב במכרז – אפילו לא צריך להיות בחוק – שלא יהיו נאצות. בסדר, שיטפלו בזה, כמו שזה היום.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הנחת העבודה היא שזה כבר עבד. אנחנו לא צריכים להיכנס בחוק ל-micromanagement לגוף המשדר. אז בואו נצא מה- micromanagement.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אתה טועה, ואסביר לך למה – כי לא היה ערוץ שלהם. הערוץ היה ערוץ של הכנסת והאחריות היתה על הכנסת. החוק מחייב אותם להקים ערוץ חדש.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל כתוב שלא יהיה שידור לא הולם. מבחינתי הסעיף הזה, שכבר קיים בחוק, סוגר את הפינה הזאת. לא יהיה כתוב חבר הכנסת הוא – לא יודע מה – כשכתוב בסעיף שצריך להיות מכבד. אז בואו לא נהיה במיקרו.
היו"ר יואב קיש
¶
נכון, אתה גם צודק. לא נצליח לסגור את כל הפינות עכשיו, בשביל זה יש גם קריאה שניה ושלישית ובגלל זה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני אומר את זה, נכון. אני מבקש להמשיך להגיד את דברי. אנחנו נתעסק במהות העיקרית, ובזה אני מסכים מאוד עם רועי. יש פה נושא של הפיקוח - זה נושא של מועצת הכבלים והלוויין, שאתם צריכים להגיד לנו עד איפה ומה כוונתכם. אני יכול להגיד דבר אחד ברור, שכמחוקקים, עליו אנחנו אחראים: אנחנו אחראים על מה יצולם וישודר. אם נתחיל להיכנס לכל הפייסבוק והטוויטר, יש פה עולם ומלואו, שאני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם אליו בצורה מסודרת ומקצועית, ונדאג להתייחס בנושא הפיקוח על כל האינטראקטיביות בצורה נפרדת. זה לא ברגע אחד.
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר. אתי, תצייני את כל הנושא של האינטראקטיביות, בפייסבוק וכל הדברים, שאין פה. אני לא חושב שהיתה כוונה להיכנס לזה בסעיף הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר, אבל אני אומר עוד פעם שאני רוצה את התייחסות המועצה לכבלים ולוויין לכל נושא הפיקוח על האינטראקטיביות. מה שאנחנו מגדירים פה בסעיף הזה זה מה ישודר בערוץ הכנסת ובאינטרנט, לא מדברים על האינטראקטיביות. נחליט אם אנחנו רוצים להתייחס לדבר הזה או לא לפי תשובת מועצת הכבלים והלוויין.
כן, שלי.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להתייחס לא לאינטראקטיביות – אמרתי את זה כשרועי ישב פה במקומך – אלא לשידור. בפועל אנחנו מקבלים שידור בשמונה ערוצים במקביל – בערוץ המרכזי, שזה הטלוויזיה, ואם באותה עת מתנהלות שבעה דיוני ועדה, אנחנו מקבלים שידור רב-ערוצי בפועל של בערך שמונה ערוצים.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
באינטרנט, כן. ואני לא אומרת אינטרנט בהיסח הדעת, כי האינטרנט כלול בפיקוח. לכן אני בכלל לא מתייחסת לאינטראקטיביות – אני לא מתייחסת לתשובות, לטוקבקים ולמה שנכתב בפייסבוק, אלא על השידור עצמו.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
תראה, אם לא היינו מחוקקים את החוק הזה עכשיו והיה יוצא מכרז על בסיס המכרז הקודם והחוק היה שותק בעניין הזה – הוא שותק בעבר, כי בעבר לא היו שידורי אינטרנט - אז לא היינו יושבים כאן ולא היינו מדסקסים את זה. אבל כפינו על עצמנו ועליהם חקיקה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
לא, אני לא שם. אתה לא מקשיב. אני אומרת, כיוון שאנחנו יושבים ומחוקקים כאן בחדר הזה, בין אם לשיטתך ובין אם לשיטתי, אנחנו לא יכולים לתת לעניין הספציפי של הפיקוח על השידורים באינטרנט – לא האינטראקטיביות, על השידורים עצמם, גופם מתוך הוועדות – אנחנו לא יכולים להשאיר את זה בהיסח הדעת בלי לקבוע מה הפיקוח על השידורים האלה, מה הסמכויות שלהם, איך הם מפקחים, במה בא לידי ביטוי הפיקוח אם הם לא יכולים לפקח ב-live? מה הם יעשו, הם יסגרו את האתר?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
רגע, לפני שאתה עונה לי. אי אפשר להשאיר את זה שותק, כי חקיקה כזאת, שהיא כל כך משמעותית, בנושא שהוא יחסית חדש בעולם התקשורת, היא חקיקה עם השלכות רבות מאוד. אנחנו לא יכולים להגיד כלאחר יד שיהיה פיקוח על שבעה ערוצים באינטרנט, כשאנחנו לא מבינים את משמעות הפיקוח. גם ברמת ההשוואה מול החקיקה הבין-לאומית, נעשים כאן דברים מאוד דרמטיים בחופזה ובהיסח הדעת.
היו"ר יואב קיש
¶
כן. אני רוצה להגיד לך דבר מאוד פשוט: בערוצים האלה קבענו שישודר מליאה, ועדות או דברים שכבר שודרו בערוץ הטלוויזיה. נקודה. ברגע שהגדרנו את הדבר הזה, הקלנו מאוד את עבודה הפיקוח. היא עדיין קיימת, אבל הקלנו אותה.
היו"ר יואב קיש
¶
כי לא מדובר פה על דברים שהם לא ראו קודם או על דברים שלא היו פה בבית. מבחינתי, זה נותן את הלגיטימציה לשדר אותם.
אתי בנדלר
¶
אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שהסעיף הזה, כפי שהוא מוצע כאן ועכשיו עוד יצומצם, איננו חדשני כיוון שהוא מועתק כמעט מילה במילה מחוק השידור הציבורי הישראלי, שנחקק בשנת 2014. סעיף 63א שבו אומר: "תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן באמצעות טלוויזיה ורדיו ועל גבי רשת האינטרנט." וסעיף קטן (ד) אומר: "על התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי על גבי רשת האינטרנט יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים, למעט הוראות סעיף 64" – שזה הפקות מקומיות, לא רלוונטי – "תאגיד השידור הישראלי רשאי לספק תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים על האמור והוראות סעיף קטן זה יחולו על תוכן כאמור".
זאת אומרת, כאן נאמר ברחל בתך הקטנה שגם אם הוא יספק את התוכן שלו באמצעות טוויטר או פייסבוק או אמצעים אחרים, ככל שיהיו - - -
אתי בנדלר
¶
לנושא של תוכן השידורים של תאגיד השידור הציבורי, המועצה שמוקמת - מועצת תאגיד השידור הציבורי שכבר הוקמה - אמורה לפקח.
היו"ר יואב קיש
¶
אל תענה בבקשה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על הסעיף הזה. את יכולה להתנגד לסעיף, כפי שהגדרנו אותו קודם. את רוצה להקריא אותו שוב?
אתי בנדלר
¶
אין לי את הנוסח. הנוסח לא יהיה: "הגוף המשדר יספק תוכן". אנחנו נצמצם את זה: "ישדר בטלוויזיה ובאינטרנט, וכן שירותים הנלווים להם במישרין. ולגבי שידורי טלוויזיה, לרבות שידורי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים". נכתוב מפורשות שבאתר האינטרנט שיוקם ישודרו שידורי הכנסת ומשדרים מוספים ששודרו או שהופקו לצורך שידור בטלוויזיה. ואז, על התוכן שישודר באינטרנט, כאמור, יחולו ההוראות לפי חוק זה בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע כי הן חלות על שידורי הטלוויזיה בלבד. אגב, המילה "נקבע" מכוונת לתקנות, זאת אומרת שבהמשך ועדת הכנסת רשאית לקבוע תקנות לעניין הזה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
רק שיהיה ברור שעל שאר הדברים קרי, אתר האינטרנט, לא השידורים – הטוויטר וכל הדברים האחרים - הסעיף הזה לא חל עליהם.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
על זה לא חל הסעיף. זה סעיף אחר, שהוא סעיף כללי, שאומר "כבוד הכנסת". אבל אין פיקוח על פייסבוק, אין פיקוח על טוויטר – רק על השידורים, ה-visual. זהו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
קיש, אתה ממהר מאוד, אני מבין, אבל אמרנו שעד שלא בודקים את עניין הנגישות לא נצביע.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, נגישות אמרנו שנתייחס בנפרד בין קריאה שניה לשלישית. זה מורכב, אני רוצה לשמוע מה אומרים על זה. אני בפירוש לא הולך להיכנס לזה עכשיו.
אני קורא את הסעיף: "הגוף המשדר ישדר" – זה הפך להיות רק "ישדר" – "באמצעות טלוויזיה ואינטרנט, וכן שירותים הנלווים להם במישרין. על שידורי טלוויזיה, לרבות שידורי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים, על השידורים שישדר הגוף המשדר בטלוויזיה יחולו ההוראות לפי חוק זה בשינויים המחויבים". באינטרנט התוכן שיוצג יהיה כפי שהגדרנו בוועדה – שידורי הוועדות, שידורי המליאה ושידורים מוספים ששודרו כבר בערוץ הטלוויזיה עצמו.
אתי בנדלר
¶
לא לא, אני לא שולפת עכשיו. בפירוש לא. אני מקווה שגם הוועדה הזאת סומכת עלי, כפי שמקובל. הוועדה מאשרת את העיקרון והניסוח הסופי ייכלל כבר בנוסח שיפורסם.
אתי בנדלר
¶
רציתי לתקן דבר אחד. אמרת גם חוזי ושמע, שזה יחול גם בטלוויזיה, לא, חוזי ושמע יחול גם באינטרנט, רק הדו-כיווני למיניהם - - -
היו"ר יואב קיש
¶
דיברנו רק על השידורים, זה מה שחשוב להגיד. הדו-כיווני לא משודר לצורך העניין.
שלי, יש לך בעיה?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
כן, כי אנחנו מצביעים על משהו שטרם נוסח. אני מאוד מאוד מאוד סומכת על אתי, אבל אני מעדיפה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה שנדלג על הסעיף הזה. קשה לי עם זה, יש הרבה דברים שלא הבנתי ואני לא רוצה. זה שנדחה את זה לקריאה שניה ושלישית - - -
היו"ר יואב קיש
¶
הבנתי. חשבתי שנוכל לעבוד פה בשיתוף פעולה. תהיה רביזיה, ועכשיו נעבור למוד אחר של הקראה.
הסעיף לא התקבל. יש עליו רביזיה, אני קובע שהרביזיה תהיה ב-10:15.
אנחנו ממשיכים בהקראה. אני חוזר לסעיף 3 שאתמול דנו בו ולא סגרנו אותו. אני מבקש שתקראי אותו כפי שהוא מנוסח, ונצביע עליו.
אתי בנדלר
¶
מדובר בתיקון לסעיף 2 לחוק העיקרי – אני מזכירה לכם, זה סעיף הגדרות.
"(3) בהגדרה "משדרים מוספים", במקום "משדרי טלוויזיה," יבוא "משדרים", ובסופה יבוא "והכול בזיקה למגוון היבטי עבודת הכנסת, לפעילות חברי הכנסת או לפעילות פוליטית.";
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו לא משנים את הסעיף הזה. כמו שהוא, מצביעים עליו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף (3) – 3
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיף (3) נתקבל.
אתי בנדלר
¶
אני עוברת לסעיף שבמספור המקורי היה 6, הפך לסעיף 5 אחרי שנמחק סעיף 3א.
"5. בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "קביעת מדיניות לעניין שידורי ערוץ הכנסת";
(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "בשידור חי ובשידור ראשון שאינו שידור חי;"
(3) בפסקה (4), במקום "ממלכתיים" יבוא "רשמיים";
(4) פסקה (7) – תימחק."
הסעיף הזה דן בסמכותה של ועדת הכנסת לקבוע תקנות מדיניות. אני מדגישה את המילה "מדיניות" כי התפיסה היא שהוועדה קובעת מדיניות לעניין המשדרים ואילו ההסדרים המפורטים יותר נקבעים בכללים שקובעת המועצה. מה שמוצע כאן זה תיקון בחלק מסמכויות הוועדה. קודם כול, כותרת השוליים היתה: "מאפייני השידור בערוץ הכנסת", ואנחנו מתאימים עכשיו בצורה יותר טובה את כותרת השוליים לתוכן הסעיף, והיא תהיה: "קביעת מדיניות לעניין שידורי ערוץ הכנסת".
פסקה (3), נוסחה הקיים היה: "אופן סיקור שידורי הכנסת, לרבות דרך קביעת ישיבות ועדות הכנסת שדיוניהן ישודרו". כל מה שאנחנו עושים כאן – מדגישים שהוועדה רשאית בתקנות שלה להתייחס הן לשידור ראשוני חי והן לשידור ראשוני שאינו חי, כדי להדגיש את המחויבות של הערוץ לשדר גם בשידור בטלוויזיה שידורים ראשוניים גם של ועדות, גם אם אינם שידורים חיים. אם יש, למשל, שתי ועדות שהדיונים בהן מעוררים עניין ציבורי, יש עניין עיתונאי לשדר אותם, כמובן, באולם הידוע מצלמים רק ועדה אחת, תהיה חובה להשתמש בפיד של צילומי הוועדה, אם הוא יהיה באיכות מאוד טובה או להשתמש במצלמת כתף או בכל דרך אחרת שבעל הרישיון ימצא לנכון, אבל הוא יצטרך לצלם את אותה ועדה ולשדר אותה בשידור ראשוני שאינו שידור חי.
אורי פז
¶
אני רוצה להעיר בקטע הזה. יש אתר אינטרנט שמשדר באיכות טובה את כל הוועדות, למה צריך להוסיף את הסעיף של שידור ראשוני שאינו בשידור חי כשהשידור הספציפי כבר משודר בשידור חי באינטרנט? למה להוסיף את זה? זה משית עלויות, אין לנו את האמצעים. גם היום אנחנו חווים את זה ואנחנו כל הזמן מעירים. עכשיו פתרנו את הבעיה עם אתר אינטרנט שמשדר הכול בשידור חי, אז למה להוסיף עכשיו לטלוויזיה עוד עלויות עם שידור מחדר שהוא לא חדר מצולם.
אורי פז
¶
יש בעיה, שקורית גם היום, שאנחנו משדרים מאולם נגב, ואז יש דיון מאוד חשוב באולם שאין בו מצלמות ואי אפשר לשדר בטלוויזיה, ואז מחייבים אותנו לשדר את זה שידור ראשוני שאינו בשידור חי - - -
אורי פז
¶
הכנסת, החוק. היום אנחנו עושים את זה, אבל קשה מאוד לשדר ועדה לא מנגב, כשאין מצלמות, עם מצלמת כתף שתרוץ ותשדר ועדה. נגב מרושתת במצלמות. פתרנו את הבעיה הזאת בחוק החדש, כי אם יש אתר אינטרנט שמשדר את כל הוועדות בשידור חי וטלוויזיה באיכות טובה, אז למה אנחנו צריכים לשדר בטלוויזיה, להקליט עוד שידור עם כתוביות, עם שפת סימנים? בשביל מה?
אתי בנדלר
¶
אענה לכך. אנחנו מדברים על סעיף 4 לחוק העיקרי, התוספת בסופה של פסקה (3). התשובות לכך הן כדלקמן: קודם כול, גם היום קיימת דרישה כזאת. זו לא דרישה חדשה, גם היום הדרישה הזאת מעוגנת בתקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת. תקנה 6 לתקנות הקיימת אומרת במפורש: "צוות התיאום ונציגי הגוף המשדר יחליטו על לוח שידורים של הוועדות שדיוניהן ישודרו מדי שבוע בשידור חי או בשידור ראשון שאינו חי". עמדנו במשך כל השנים על קיום החובה הזאת, ואני חושבת שעד שהמועצה לא איימה בהטלת קנסות, ואפילו הטילה קנסות על אי-קיום החובה הזאת, החובה הזאת לא בוצעה. דבר אחד.
לא לכל עם ישראל יש נגישות לאינטרנט, ויש עדין אוכלוסייה די רבה שרוצה לראות בטלוויזיה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה בדיוק הסעיף שאני מדבר עליו. אני חוזר ושואל: מי יקבע איזה שידורים כן ישודרו בטלוויזיה ואיזה שידורים לא ישודרו? איזה ועדות כן ישודרו?
היו"ר יואב קיש
¶
יש עורך ערוץ שעובד עם ועדת תיאום, ויש את ועדת הכנסת, שגם יכולה להתקין תקנות. זה המנגנון.
היו"ר יואב קיש
¶
מאה אחוז, אז זו התשובה.
אנחנו מצביעים על סעיף 4, כפי שהוקרא. מי בעד השינויים? מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 5 – 6
נגד – 1
נמנעים - אין
סעיף 5 נתקבל.
אתי בנדלר
¶
"הוספת סעיפים 4א ו-4ב. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: "צילום ושידור של הדובר בישיבות מליאת הכנסת".
4א. בעת צילום ושידור של ישיבות מליאת הכנסת, ישדר הגוף המשדר את מי שקיבל רשות דיבור מיושב-ראש הישיבה או את יושב-ראש הישיבה כשהוא הדובר; אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהגוף המשדר לצלם ולשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאת הכנסת, במהלך דברי הדובר."
אתי בנדלר
¶
אני מציעה לעשות כאן הפסקה ולדון בסעיף 4א המוצע ולאחר מכן בסעיף 4ב החדש. אסביר את הדברים.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד את זה בקצרה, ברשותך. לא צריך כל דבר פה להסביר, אנחנו קוראים, אנחנו מבינים. אם יהיו שאלות, אז כמובן שנסביר.
הנושא עלה בעקבות זה שמי שדיבר במליאה והרגיש שמשום מה המצלמה העדיפה דברים אחרים – שיכולים היו להיות מאוד מעניינים, דרך אגב, אני לא פוסל – היתה הרגשה שהדבר הזה פגע בדוברים. הרעיון והפתרון שהוצע זה שכדי לאפשר את התנועה במליאה ולא לפגוע בדובר, תהיה בועה שבה הוא עדיין יוכל לשמר את מי שמדבר, ולהראות צילום של כל המליאה. אני חושב שזה דבר שמאפשר צילום מליאה ודברים נוספים, ועדיין משאיר את הדובר, שאני חושב שזה גם חשוב לראות את התגובות שלו לדברים שקורים במליאה. אנחנו מפסידים הרבה מזה שהמצלמה מפסיקה לסקר את הדובר. זו המטרה של הסעיף הזה.
האם מישהו רוצה להתייחס? כן, שלי.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני לא יודעת אפילו איך להתחיל להסביר עד כמה זה שאנחנו יושבים כאן וקובעים הוראות בימוי, עד כמה זה פסול. זה דבר שלמחוקק אין בו חלק. האם תהיה בועה או לא תהיה בועה, האם מראים את הדובר או מראים את ההתרחשות – יואב, חשוב לי שתקשיב לי - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
העובדה שיושבים מחוקקים וקובעים הוראות בימוי לבמאי של ערוץ - ערוץ הכנסת – קובעים את המינון, ובכלל יש התייחסות בגוף החוק לאופן הבימוי של שידור מתוך הכנסת, זה דבר שהוא פסול מעיקרו. כאן בדיוק החריגה והגלישה מהתוויית איזושהי מסגרת שבה יהיה מכרז הוגן לבין שליטה בתכנים ובאופן בימוי, שזה דבר מקצועי לחלוטין.
היו"ר יואב קיש
¶
שלי, אנחנו בתהליך חקיקה. את יכולה להעיר את ההערות. אני חושב אחרת ממך. הדבר הגיע מתלונות של חברי כנסת ספציפיות לעניין הזה. זו דעתך, יש דעה אחרת, כרגע אנחנו מצביעים על הדבר. את יכולה להגיש רביזיה. יש לך דקה לסיים. אנחנו באמצע חקיקה ואני אקטע אותך אחרי דקה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אבל היא הנותנת. אנחנו באמצע חקיקה מאוד משמעותית, ואני מבקשת שתאפשר לי.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
"אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהגוף המשדר לצלם ולשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאת הכנסת, במהלך דברי הדובר", אבל "בעת צילום ושידור ישדר הגוף המשדר את מי שקיבל רשות דיבור מראש הישיבה כשהוא הדובר". אנחנו יודעים – אנחנו פשוט יודעים, כעיתונאים וכמי שחשים את המציאות הזאת – שמבחינה עיתונאית בסופו של דבר ההתרחשות באולם המליאה, עם כל הכבוד לדובר, היא הרבה יותר חשובה מדברי הדובר. הדוגמה האחרונה היתה עם חנין זועבי. היה אפשר שהמצלמה תמשיך להתמקד עם בועות בפניה של חנין זועבי - - -
היו"ר יואב קיש
¶
בדיוק. זו בדיוק הכוונה, ואז היית רואה גם את התגובות של חנין זועבי למה שקורה. זה לא פחות חשוב.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
והיה אפשר שהערוץ ישדר את האירוע מאוד מאוד חריג, בקנה מידה בין-לאומי, שהתרחש במליאה, שזו החובה המינימלית של ערוץ הכנסת כלפי הצופים בו שמבקשים לדעת מה מתרחש בכנסת. ברגע שאתה מייצר איזה שהוא מכשיר חקיקתי כדי לתת הוראות לבמאי מקצועי, שמביים ויש לו את כושר ההכרעה בזמן אמת מה ההתרחשות שמעניינת את הצופים, הדבר הזה פסול. לכן הבקשה שלי ממך – ואני לא חושבת שזה פוגע כהוא זה במהות של החוק, גם לשיטתך - שלא ניתן במסגרת חקיקה הוראות בימוי, ופשוט להוריד את הסעיף מסדר היום.
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר גמור, שמענו. מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, מיקי. אנחנו עוברים להתייחסויות של שלוש דקות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אתם יכולים להצביע על הכול ולגמור את החוק. אין שום בעיה, יש לכם רוב ואתם יכולים לדרוס את הכול.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הצבעת נגד סעיף שביקשתי לגביו הבהרות. אתה רואה שאני מצביע באופן ענייני – אני מצביע על סעיף אחד בעד, סעיף אחר נגד, לפי הבנתי. דווקא בגלל שאנחנו מנסים לעשות את זה בהבנות, ויש חילוקי דעות לא לשם שמיים אלא שיש לאנשים דעות שונות – אז אפשר לא לקיים על זה דיון, להצביע ולגמור. יש פה באמת שאלה שמעלים – יכול להיות שיש דעות אחרות, אני בעצמי מתלבט. גם אני לא יודע, אין לי עמדה חד-משמעית. אני יודע שבאירוע של חנין זועבי, אם אני הייתי הבמאי – ואני מבין משהו בטלוויזיה – הייתי משאיר גם אותה. התמונה הגדולה היא שהיא מדברת ואנשים מתנפלים עליה, זאת התמונה שצריכה להיות משודרת, ולעבור בקאט גם לחברי הכנסת הזועמים וגם לפניה ולתגובותיה. אבל אני באמת לא נכנס לזה כהוראות בימוי, כי אני לא חושב שזה תפקידנו.
אם אתה רוצה לקיים את הדיון הזה כזה שאתה מחליט – אז תחליט ותצביע.
היו"ר יואב קיש
¶
ישבנו על החוק הזה יחד, ראית את הסעיף הזה, ידעת שהוא חשוב לתפיסתנו לאנשים שהתלוננו על בעיות. הסעיף הזה הוא הפשרה שנמצאה. בהתחלה היתה הגדרה שמראים רק את הדובר. אז אמרנו: נכון, זה לא הגיוני. מצד שני, אמרנו שיש חשיבות – מי שבסוף מגיע למליאה ומדבר, וכל אחד מאתנו נמצא במקום הזה, חשוב שישדרו אותו. אז מה היתה הפשרה? להגיד: אוקיי, תשאירו אותו בבועה וצלמו את המליאה. אני לא מבין למה עכשיו - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
חבר הכנסת קיש, אני לא אגיד את זה שוב: היה לנו סיכום שבסעיפים שנראים בעייתיים נציע פתרונות – והצענו; ובסעיפים האחרים, שהם סעיפים מקצועיים לגמרי, גם אחרים יוכלו להביע את דעתם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל אני חש שאתה מנסה לסיים את זה בלי להקשיב לאנשים, וחבל לי. אני מבטיח לך שאמשיך להצביע באופן ענייני. סעיפים שאני מרגיש שאין שום בעיה אתם – אצביע בעדם; סעיפים שאני חש שאפילו אין ניסוח שלהם או שאני חש שלא פתרנו אותם – אתה אומר בואו נדחה את זה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ההתנהלות שלי עד עכשיו היתה עניינית, והיא תמשיך להיות עניינית, תעשה מה שאתה רוצה.
היו"ר יואב קיש
¶
לגבי הסעיף הזה, אני רוצה להבהיר: החוק הוצג לכל חברי הכנסת, ועל הסעיף הזה דנו לא מעט. היה על העניין הזה לא מעט דיונים, ואני אומר לכם - - -
היו"ר יואב קיש
¶
גם בוועדה, אני חושב שבאחד הדיונים דיברנו גם על הסעיף הזה. מה שסיכמנו ספציפית לנושא הזה – את אומרת שזה הוראות בימוי, אבל אני אומר לך שחברי כנסת הרגישו נפגעים מהעניין הזה, וצריך לתת גם לדבר הזה מקום.
היו"ר יואב קיש
¶
מיקי, יכול להיות שיש פה שתי גישות שונות. יכול להיות שיש פה גישה שאומרת חופש מלא לערוץ בבימוי, ואני מזכיר לך שבארצות-הברית עושה את זה הכנסת עצמה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל אמרתי לך שאני לא בטוח לגבי עמדתי. אפילו לא אמרתי את עמדתי המקצועית. אמרתי משהו אחד ואמרתי שלא אגיד אותו עוד פעם. חייבים לגמור את זה היום ולא חשוב מה - - -?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני מדבר אתך עכשיו לגופא - עניינים לגמרי מקצועיים שנוגעים לסעיפי החוק. הרי אף אחד לא עושה פה פיליבסטר.
היו"ר יואב קיש
¶
אני יודע להגיד שיש שתי גישות. גישה אחת – שלי, סליחה שאני משתמש בך כמייצגת אותה - שאומרת: אל תיכנסו להוראות בימוי. תעזבו את זה, זה לא רלוונטי. זו דעה אחת. יש פה דעה שניה, שאני מאמין בה - אני חושב שראוי שהדובר במליאה, תמיד יישאר מקום שרואים אותו, בין אם זה היושב-ראש שמנהל באותו זמן או דובר שקיבל רשות דיבור או מי שמדבר מהצד בדקה. מי שקיבל את רשות הדיבור, לתפיסתי ראוי וצריך שבזמן מליאה יראו אותו.
יכול להיות שהייתי אתך אם הייתי אומר שאין ברירה, הוא חייב לתפוס את כל המסך ואז אני מפסיד את ההתרחשויות במליאה. אבל לא; הציעו פה הצעה, שבעיניי היא מאוד נכונה שמאפשרת שיראו בצורה אמיתית את מה שקורה במליאה, בין אם שמים את הדובר בבועה או שיש מסך מפוצל. כך אנחנו משמרים – לתפיסתי, לא לתפיסתך, שאמרת אותה בצורה הכי ברורה. אלה שתי הגישות, אני מאמין בגישה הזו, ואני מבקש שנעלה את זה להצבעה ונראה מה חושבים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
משפט אחד. אני מסכים שסוגיית ה-micromanagement היא מיותרת. זאת אומרת, לא בימוי, לא פיקוח על אתרי האינטרנט כי אין סיבה. אנחנו צריכים להגדיר את הגדרות המסגרת והגוף המשדר יפעיל.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, העורך אחראי על המצלמות, הוא מחליט מה מצלם. הוא צריך רק לדאוג שיראו את מי שדובר.
היו"ר יואב קיש
¶
זה לא עובד ככה. יש לו הנחיות לא רק בעניין הזה. יש לו אלף ואחת הנחיות שהוא חייב לעמוד בהן, וזו עוד אחת. אם הוא לא עומד בהן מגיעות תלונות, זה מגיע למועצה, זה הפרה, הוא נענש, הוא מתקן. ככה זה עובד.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בואו נשים סעיף טוב – יש אותו – שאומר: לשדר בצורה מדויקת ואמינה. נגיד לו את מי לצלם?
היו"ר יואב קיש
¶
יכול להיות שבעניין הזה אתה חושב כמו שלי. בסדר, אני מבין, אבל אני אומר לך שיש פה שתי גישות. לא אחזור עוד פעם על מה שאמרתי.
בבקשה, חבר הכנסת סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
קודם כול, הסעיף מדבר רק על השידורים מתוך ישיבת מליאת הכנסת. אז מה קורה בוועדות הכנסת?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
במקום שניתן הוראות את מי לשדר ואת מי לא לשדר - צפיתי בערוץ 99 לפני שהייתי חבר כנסת. עכשיו אני לא צופה כי אין זמן, אני כל הזמן משודרים עכשיו. הייתי יושב, היה הדובר מדבר ויש התרחשויות במליאה והדובר עונה להן. אבל אני לא יודע מה הוא דיבר, כי כל הזמן הפוקוס – זה נכון, בדרך כלל הפוקוס והמצלמה הם על הדובר, אבל הפרוטוקול צריך לשקף את המתרחש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה ויכוח ענייני, עזוב אותנו מקואליציה-אופוזיציה. אתה רואה שהדעות חלוקות גם בתוך הקואליציה. אנחנו צריכים לתת משהו כללי. יש ועדת תיאום, יש פיקוח, אם הבמאי סוטה מהמקובל ומהנהוג - אז מעירים לו. אבל פה מדברים על חוק, בחקיקה להיכנס לפרטי פרטים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יואב, היועצת המשפטית להגיד לך – חקיקה בדרך כלל לא יורדת לפרטי פרטים, היא קובעת את העקרונות.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
יואב, להתייחסות שלך לכך שהסיבה שהסעיף הזה נכנס לחוק היא תלונות של חברי כנסת. אני רואה את זה בחומרה. חשוב לי לומר את זה וחשוב לי שזה יירשם בפרוטוקול. העובדה שאנחנו משנים חקיקה או מייצרים חקיקה בעקבות תלונות של חברי כנסת שהרגישו שהמצלמה לא מתמקדת על פניהם היא חמורה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
תן לי לסיים. קיבלתי 20 שניות. חברי כנסת גם לא אוהבים שמבקרים אותם, גם אני לא אוהבת שמבקרים אותי, אני לא אוהבת שהמצלמה לא מתמקדת על הפנים שלי. הייתי רוצה שיהללו וישבחו אותי מבוקר ועד ליל, לא יצחקו לי, לא ילעגו לי ולא ימתחו עלי ביקורת לעולם. עדיין השאיפה הזאת שלי, שבאופן אישי ואנושי היא מובנת אצל כל אדם, אסור לתת לה ביטוי בחקיקה. לכן העובדה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. אני חושב שבצדק התלונות האלה התקבלו. אם יש מקום אחד שבו חבר כנסת מקבל את זכות הדיבור זה במליאה. אם חבר כנסת מצפה מערוץ הכנסת כשהוא עולה לדבר, כולל בנאומי הפתיחה שלו, שלפחות יראו אותו – אני מזכיר לך, אנחנו ב-parler, בפרלמנט - שזה המקום שהוא קיבל את רשות הדיבור, זו הזכות שלו, אז אני חושב שראוי, מכובד והוגן שחבר הכנסת יקבל את הבימה. זה המקום שבו הוא צריך לקבל את הבמה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אני רוצה לדעת על מה אנחנו מצביעים. קודם כול, מה שאמרת נשמע הגיוני לגמרי; מי שמקבל רשות דיבור – צריך לצלם אותו וצריך לשדר את זה. אבל אם אני קורא את הסעיף: "אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהגוף המשדר - - - "
היו"ר יואב קיש
¶
נכון. הדיון הסתיים, אני מבקש לעבור להצבעה. מי בעד התיקון לסעיף 4א?
הצבעה
בעד סעיף 4א – 6
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 4א התקבל.
אתי בנדלר
¶
"הוראות לעניין המועצה לפי חוק זה 4ב. (א) לשם הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידיה לפי חוק זה, תכלול המועצה שני חברים נוספים שהם אנשי ציבור בעלי ידע וניסיון בעבודה הפרלמנטרית, ובכלל זה חבר הכנסת לשעבר או עובד הכנסת לשעבר, אחד מהם ימנה יושב ראש הכנסת, והשני – ראש האופוזיציה.
(ב) חברי המועצה שמונו לפי סעיף קטן (א) לא ישתתפו בהצבעה אם הם רוב המשתתפים בה, או אם ההצבעה קשורה למכרז לבחירת הגוף המשדר, ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע את השתתפותם בישיבות שבהן מתקיימות הצבעות כאמור.
(ג) ההוראות החלות לפי דין לעניין בדיקת כשירותם והתאמתם של המועמדים לכהונה כחברי המועצה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), וכן הוראות סעיפים 6ב(ד), 6ג ו-6ד לחוק התקשורת, יחולו על חברי המועצה שימונו לפי הסעיף הקטן האמור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 6ג(א), בסופו יקראו "ואולם, לא יראו חבר מועצה שמונה לפי הוראות סעיף 4ב לחוק שידורים מהכנסת, התשס"ד–2003, כקשור בעניין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הכנסת או בשל היותו חבר כנסת לשעבר או עובד הכנסת לשעבר."
אתי בנדלר
¶
אסביר בדיוק. לתוספת המוצעת להרכב המועצה לשידורי כבלים ולוויין, המונה היום 13 חברים שהממשלה ממנה, מוצע להוסיף שני חברים נוספים. בעתיד, ככל שיתקבל חוק השידורים המסחריים ושתי המועצות – המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו - יאוחדו, אז שני החברים האלה יהיו חברים נוספים למועצה החדשה שתקום לפי אותו חוק, שגם שם את חבריה ממנה הממשלה.
אתי בנדלר
¶
ברשותכם, אשלים את ההוראות. מה שנאמר בסעיף קטן (ג) הוא שההוראות החלות לפי דין לעניין בדיקת כשירותם והתאמתם של המועמדים לכהן כחברי המועצה – זאת אומרת שני החברים הנוספים - וכן הוראות שחלות לעניין מינוי חברי מועצה לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) יחולו גם לעניין מינוי החברים הנוספים. דהיינו, מדובר על הוראות לפי חוק החברות הממשלתיות, וכמובן שאת החברים הנוספים - - -
אתי בנדלר
¶
זה חל על חברי המועצה, אבל עכשיו אנחנו אומרים מפורשות שזה יחול גם על השניים הנוספים שימונו לפי החוק הזה.
אתי בנדלר
¶
כמו מינוי חברי המועצה במידה רבה, כי אם הממשלה והשרים ממנים היום את חברי המועצה וימנו גם את חברי המועצה המאוחדת אז אפשר לקרוא לזה מינויים פוליטיים. כולנו מקווים שהאנשים שימונו לא יהיו אנשים פוליטיים, אבל קטונתי בעניין הזה.
מכל מקום, כל ההוראות שמדברות, למשל, על איסור ניגוד עניינים יחולו לגביהם. ההתאמה שעושים כאן זה לגבי סעיף 6ג(א) בחוק התקשורת. זה סעיף שמדבר על חובת גילוי ואיסור התקשרות; כשמדברים על מי שקשור או עשוי להיות קשור בנושא שעומד לדיון אומרים שעצם העובדה שהוא מביא את ענייני הכנסת לא עושה אותו קשור לכנסת לצורך העניין, כי זו בדיוק המטרה של מינוי אותם אנשים, שיהיו בקיאים בתהליכים הפרלמנטריים ויוכלו להביא בפני המועצה את ההיבטים הנדרשים בעניין הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להתייחס לזה ואחרי זה נעשה דיון. ברור שזה סעיף משמעותי, מיקי ואני דיברנו עליו רבות. הוא צומצם ממצב שבהתחלה הגדרנו ארבעה חברים – שניים מהיושב-ראש ושניים מיושב-ראש האופוזיציה - לשניים, והם לא יצביעו בתקופת המכרז ועל הזכיין, ולאחר מכן, ההחלטות שלהם לא יכולות להוות רוב. זאת אומרת, הם לא אלה שיכתיבו החלטות במועצה.
למה החשיבות של הדבר הזה ומאיפה זה הגיע? זה הגיע מכך שההרגשה, גם בקרב הוועדה הציבורית ואני חושב שגם בקרב צוות התיאום, היתה שעם כל שיתוף הפעולה עם המועצה לכבלים ולוויין יש דברים שהמועצה לכבלים ולוויין לא מצליחה להבין לצרכים הספציפיים של הכנסת. שמעתי את כל הנימוקים שאומרים: כן, בערוץ האוכל לא מביאים שפים לוועדה. הכול בסדר ויפה, עם כל הכבוד ערוץ האוכל לא משלם על הערוץ. אנחנו חושבים שהאינפוט – ואנחנו באמת קוראים לזה "אינפוט" - שמאוזן, אחד מיו"ר הכנסת ואחד מיו"ר האופוזיציה, שני אנשים שנותנים אינפוט עם ניסיון ועם רקע הוא חשוב, הוא בא לאזן. הוא לא ישפיע פוליטית על הערוץ כי שמנו את השלייקעס - שלא יהיו בתקופת בחירת הזכיין ולא יכתיבו רוב - אבל ישמעו את דעתם ותהיה להם היכולת להשפיע ולהצביע. צמצמנו את זה כך לפי דרישתו של מיקי רוזנטל. אני חושב שהפשרה הזאת שהגענו אליה היא בהחלט ראויה.
בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מסכים לנוסח, רק הייתי מבקש להוסיף שהם "אנשי ציבור בעלי ידע וניסיון בעבודה הפרלמנטרית", אבל גם בתקשורת כי אנחנו מדברים על ערוץ תקשורת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז אני מבקש להוריד את העניין הזה של חבר הכנסת לשעבר ועובדי כנסת לשעבר. אין לי בעיה אם זה אחד יושב-ראש הכנסת ואחד יושב-ראש האופוזיציה, אז הם יבחרו. אבל לא הייתי רוצה לתת עדיפות לעובד הכנסת לשעבר. שהוא יבחר את מי שהוא רוצה, בתנאי שהוא איש ציבור בעל ידע וניסיון. למה לתת עדיפות לעובד כנסת לשעבר?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להבין מה הכוונה "לא ישתתפו בהצבעה אם הם רוב המשתתפים בה." אם קול אחד של נציג הפוליטיקאים יכול להטות את ההצבעה לכאן או לכאן והשני לא נמצא?
היו"ר יואב קיש
¶
נגיד שני הנציגים הגיעו לדיון, ובדיון סך כול החברים זה מתחת לחמישה, זה אומר שהם לא יכולים להשתתף בהצבעה. זאת אומרת, צריך לפחות שלושה בעלי זכות הצבעה אחרים. זאת הכוונה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
השאלה שלי היתה אחרת. אין להם רוב, רק אחד הגיע מהנציגים של הפוליטיקאים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אז הוא יכריע, אין בעיה. אם יש איזון במועצה – חמישה חושבים X וחמישה חושבים Y והוא הקול ה-11, אז הוא יכריע. כן, חד-משמעית. עוד שאלה?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
באופן כללי לא אהבתי את המלצת הוועדה הזאת. באופן כללי, אני חושב שפוליטיקאים, כשהם דוחפים את ידיהם לתקשורת, התוצאה היא עגומה – ראו ערוץ 1, ראו דברים אחרים. לכן, בבחינת הרע במיעוטו הורדנו את זה מארבעה לשניים; בבחינת הרע במיעוטו הם מנטרלים זה את זה לכאורה, בגלל שזה נציג אופוזיציה וקואליציה; ובהנחה שהם אנשי מקצוע הגונים הם ידונו לעניין ותהיה פחות השפעה פוליטית.
לא אפשרנו להם להשתתף במכרז, שזאת החלטה קריטית ודרמטית, זהות הזוכה במכרז, כדי שלא יהיה, חלילה, אחר כך זיקה בין הון-שלטון וכל מיני דברים שאנחנו חוששים מהם.
הדבר האחרון הוא, שקבענו פה כלל שהם לא יכולים שניהם להיות רוב מכריע בוועדה. יש קוורום מחייב במועצה בהחלטות שונות, והם לא יכולים להוות את הרוב. זה מנטרל את רוב אי-הנוחות שיש לי מהעניין, ויש לי.
יחד עם זה, יש משקל מסוים למה שנאמר פה, וגם בהמלצות הוועדה הרעיון היה לטייב את איכות ההחלטות, בגלל שהנושאים הפרלמנטריים יש להם סוג מומחיות וידע נדרש קודם הם יכולים לתרום לאיכות ההחלטות ולפחות לרקע.
לכן האיזון הזה, עם השלייקעס ששמנו, נראה לי סביר. בעולם אידיאלי הייתי מוותר על זה בכלל, אבל כאמור, אני חושב שההגבלות ששמנו על זה ממזערות את הנזק.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. לצאת מהנחה שהמינויים של השרים או הממשלה לוועדה אינם פוליטיים ויושב ראש האופוזיציה או הקואליציה כן פוליטיים – אני לא יודע. אני מדבר פה על מינויים. אמרנו שהמטרה היא להקטין מצד אחד את ההשפעה המכרז, ועשינו את זה, ומצד שני שישמעו את דעתם ושהיא תהיה רלוונטית בנושא הערוץ עצמו.
בבקשה, רוברט. נצביע על הסעיף זה ואז נעצור, כי ב-10:30 יש לנו נושא חדש. אמרתי לעותרים להגיע ב-10:30.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
הסוגיה שמדברת על הגבלות על אנשים פוליטיים או חברי כנסת לשעבר, זה פוגע בשוויון ההצבעה של אותם חברים בתוך הוועדה. אנחנו צריכים להחליט - או שיהיו שם פוליטיקאים או שלא יהיו שם פוליטיקאים. לא יכול להיות שאם הוא פוליטיקאי אז היכולת שלו להצביע ולהשפיע נחותה יותר מכל חברי הוועדה האחרים. זה לא מקובל, לדעתי זה לא נכון. יש ועדות הרבה יותר חשובות מהוועדות האלה ששם נמצאים פוליטיקאים ויש להם אותה זכות הצבעה והם משפיעים בדיוק כמו כל אחד אחר. אם החלטנו לשים שם פוליטיקאים – אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה – אז שיהיו להם את אותן הסמכויות ואותן הזכויות כמו לכל חבר ועדה; אם החלטנו לא לשים – אז לא לשים, זה בסדר גמור. אבל לא יכול להיות שאנחנו אומרים שהגוף הפוליטי ביותר במדינת ישראל, שזה הכנסת, יהיה סטרילי מפוליטיקאים.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו צריכים להחליט אם יהיו פוליטיקאים או לא יהיו פוליטיקאים או אנשים פוליטיים, לא משנה מה ההגדרה. אם נחליט שלא יהיו – אז לא יהיו; אם נחליט שיהיו – אנחנו לא צריכים לפגוע בזכות ההצבעה שלהם.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אגב, יכול להיות שזה תיאורטי. יש בכלל ישיבות מועצה עם שניים-שלושה חברים או שכל ישיבות המועצה - - - ?
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
זכות ההצבעה צריכה להיות שוויונית לכל חבר בוועדה הזאת. לא יכול להיות שבגלל שהוא צבוע כפוליטיקאי הוא נחות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לכל קוורום שמחליט בעניינים של תקשורת, לפוליטיקאים ולאנשים עם זיקה פוליטית אסור בכלל להיבחר – ברשות השידור, ברשות השניה. אסור להם בכלל להיות שם, בכל החוקים שחוקקנו במדינת ישראל אסור להיות שם. פה אנחנו מאפשרים להם להיות, אז צריך להגביל אותם.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אתה מאפשר כדי לאזן את הדברים, כי אתה אומר שיש פה נושאים מקצועיים ויש פה נושאים פוליטיים ואתה מכניס לשם את הפוליטיקאים, בדיוק כמו שהמחוקק עשה בוועדה למינוי שופטים. יש שם פוליטיקאים, הקול שלהם נחות? לא, הוא אותו דבר.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
לצורך הוועדה, הם חברי ועדה לכל דבר ועניין. אתה לא יכול לעשות שלחבר אחד יש קול רגיל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יש אמת בדבריך, אני מבין את ההיגיון שלך ואני יכול להגיד לך שבמידה מסוימת אני גם מחובר אליו. אני חושש פחות מהסיטואציה שמישהו ינסה להשפיע באג'נדה פוליטית, כי אני מסכים אתך שברגע שאדם מגיע ויש לו תפקיד ממלכתי - אני אולי נאיבי, אבל שם אני נמצא. אני חושב שזה מינוי ממלכתי וכך ראוי שיהיה, בין היה פוליטיקאי בעבר ובין אם לא.
אבל מצד שני, בא מיקי ידידי, ואני אומר לך שהיה ויכוח ארוך ונוקב ובסוף הגענו לפשרה הזאת. גם לי היה קשה עם זה, אבל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
רוברט, תראה מה קורה פה. אתה מייצג, לצורך העניין, את דעתי, שלי באה מהצד של מיקי. באנו לאיזושהי מתכונת שלא מקובלת במאה אחוז על כל אחד, אבל היא באה לפתור את העניין ולייצר דרך ביניים. זה מה שקרה פה. אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל צריך להבין גם שלצד השני יש דרישות ואג'נדה שבאה אולי מאמונות אחרות. בנינו פה משהו, עם כל הכבוד, שהוא לא מאה אחוז לתפיסת אף אחד מהצדדים, אבל הוא מאוזן.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אנשי התקשורת המקצועית, יש להם בדרך כלל אג'נדות אחרות, מה לעשות. אז מה, אתה מגביל אותם?
אתי בנדלר
¶
מדובר על מינויים שנעשים – נכון – על-ידי יושב-ראש הכנסת ועל ידי יושב-ראש האופוזיציה, אבל שהדגשתי, אותו מינויים יצטרכו לעבור את ועדת גילאור שבודקת, בין היתר, חשש לניגוד עניינים, בודקת קיומם של כישורים מיוחדים, אם למועמד יש זיקה אישית עסקית או פוליטית לממנה - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא מביעה עמדה לגבי התוספת, אם היא נכונה או לא נכונה. אני רוצה להגיש שלא מדובר במינוי פוליטי, הם יעברו הרבה מסננות.
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא נותן לך לדבר? את יודעת שאת חברת הכנסת שדיברה הכי הרבה? את יכולה להגיש רביזיה, כפי שעשית גם קודם. דיברת גם לסעיף הזה, ואני מבקש עכשיו להצביע.
היו"ר יואב קיש
¶
את יודעת מה? יש לך דקה לדבר. בבקשה, דקה. אני חושב שכן דיברת, אבל לשם מניעת ספק. בבקשה, זכות הדיבור שלך.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה, בהקשר של הסעיף הזה, לשתף אתכם בניסיון שלי עד לפני עשר שנים, כעיתונאית.
היו"ר יואב קיש
¶
כי ככה הדיון מתנהל פה מההתחלה. את כל הזמן מדברת, את כל הזמן מגישה רביזיות. עם כל הכבוד, יש לך דקה אחרי שכבר דיברת, ותגישי רביזיה. בבקשה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לספר לכם, כמי שעבדה גם בשידור ציבורי וגם בשידור מסחרי, שברגע שיש פוליטיקאי או מישהו שממונה על-ידי פוליטיקאי באופן ישיר – וכאן זה הכי חמור; אתי, דיברת על ניגוד עניינים, אבל ניגוד העניינים האינהרנטי הגדול ביותר, בעצם המינוי של נציג בוועדה בידי פוליטיקאי, פרסונה אחת, הוא ניגוד העניינים שהוא חייב לאותו פוליטיקאי שמינה אותו. אני מכירה את הלחץ מתוך המערכת הפוליטית על שידור ציבורי וגם מתוך המערכת הפיננסית על שידור מסחרי. ואני אומרת לכם שזה לחץ שהוא מצמית והוא משבש את השיקולים העיתונאיים, והוא משליט דיקטט שהוא לא הגיוני והוא לא סביר. אסור לפוליטיקאים או לנציגיהם לשבת בגוף כזה. כאן הזיקה היא ישירה, כי אם ראש האופוזיציה - - -
אלידור בליטנר
¶
בסעיף הקודם שהצבעתם עליו, לוועדת הכנסת יש סמכות לקבוע מדיניות בתקנות. יש גם את ועדת התיאום, שמתאמת בין הגורם המפקח – הוא המועצה – לבין הכנסת. לגורם המפקח יש מומחיות ברגולציה על שידורים. החלופה שאני מציעה - תרחיבו את הסמכויות של הכנסת כשהיא קובעת את המדיניות שלה. זה לא נכון להכניס כאן גורמים שיש שאלה לגבי מה תהיה דרך המינוי שלהם לתוך המועצה. אני מבינה שחוק החברות הממשלתיות יחול, אבל כתוב כאן שהוא יחול בשינויים המחויבים. מה הם השינויים המחויבים? האם זיקה פוליטית תתאפשר כאן?
אתי בנדלר
¶
אנחנו יודעים שהפרשנות המקובלת ל"בשינויים המחויבים" זה שינויים טכניים, ואם את רוצה להציע שינויים קונקרטיים, אשמח לקבל כל הצעה.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה שם לב שאתה נוהג כלפי באלימות ובסתימת פיות? אתה שם לב לזה? אתה רוצה לבדוק כמה זמן דיברתי?
היו"ר יואב קיש
¶
אגיד לך למה, כי את מסתכלת בצורה מאוד חד-צדדית ואת לא שמה לב כמה פעמים אני מדבר ואת קוטעת אותי, את לא שמה לב כמה פעמים את מוציאה משפט באמצע שאחרים מדברים. אני מבקש ממך עכשיו לחכות - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
זה פשוט לא נכון. היה כאן דיון ארוך ביותר שלא התערבת, נתת לו להתנהל. אתה לא נותן לי להוציא מילה אחת מהפה. מילה.
היו"ר יואב קיש
¶
שלי, הוא התחיל אתך. אני מזכיר לך שאת אמרת שיש לך שאלה מה הרכב המועצה. את התחלת ודיברת.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
זה לא מה שעושים במסגרת חקיקה, סליחה? זה לא נהוג במסגרת חקיקה? אני עשר שנים מחוקקת, לא ראיתי עוד דבר כזה. בשירות מי - - - ?
היו"ר יואב קיש
¶
לא היית פה כנראה, כי היא דיברה על זה. רועי, אני רוצה לסכם. אנחנו עוברים לנושא הבא תיכף. אנחנו מעלים את הסעיף הזה להצבעה, זה הסעיף שעליו דיברנו. אני חושב שהוא מהווה איזון – ראינו את דעתה של שלי, ראינו את דעתו של רוברט.
היו"ר יואב קיש
¶
תיכף נדבר על זה, רועי. אני מבקש לא לקטוע. מה כל כך קשה להקשיב רגע? אני חוזר עוד פעם לעניין, אני רוצה לסכם את זה ואחרי זה תהיה גם ההבהרה הנדרשת של אתי, היועצת המשפטית. הנושא מאוד רגיש, אני מבין את הרגישות. הוא מכיל, בעיניי לפחות, איזונים ושילוב של שתי התפיסות, שאולי הן שונות במהותן אבל שתיהן תפיסות עולם לגיטימיות. יש פה איזון בעניין הזה. שמענו את משרד המשפטים. כל הסעיף הזה הוא בליווי של היועצת המשפטית של הוועדה, עם השינויים הנדרשים.
עכשיו אני מבקש, אתי, שתתני הבהרה לחבר הכנסת פולקמן במה מדובר.
אתי בנדלר
¶
משמעות של שינויים מחויבים בהקשר הזה, כפי שאנחנו מבינים אותו, אלה שינויים בעיקר טכניים שנדרשים, למשל, כשכתוב "שר שממנה"; כאן זה יהיה "יושב-ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, לפי העניין". אלה שינויים טכניים שנובעים מכך שמדובר בגורמים אחרים. זו ההבנה שלנו לגבי "שינויים מחויבים". זו תיבה שנמצאת הרבה מאוד בחקיקה. יש מקרים שמפרטים בדיוק, שיודעים מה הם אותם שינויים, אבל כשלא יודעים ורוצים לוודא שהפרשנות תהיה לא פרשנות מילולית דווקא, אם הפרשנות המילולית איננה מתאימה למטריה שבה מדובר, אז אומרים: זה שינוי מחויב.
אלידור בליטנר
¶
- - - בחוק ברית המועצות יש ועדות איתור, שעובדים עליהן עכשיו בוועדת הכלכלה כדי לייצר הרחקה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
ברביזיה לא דנים לגופו של עניין. רביזיה היא לא תשובה מתאימה לנראות ולדיון על - - -
היו"ר יואב קיש
¶
שלי, דנו מספיק בסעיף. אני בהחלט חושב שהיה דיון ממצה, וגם שמענו את דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה שיירשם שאתה לא נותן להגיד את עמדתי. אתה מנהל את הדיון הזה באופן דמוקרטי - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני תוהה מי דוחק בך להעביר את החוק הזה כל כך מהר. אני מבקשת לדעת מי דוחק בך להעביר את החוק במהירות כזאת. אדוני יושב-ראש הוועדה, ממי קיבלת הנחייה להעביר את החוק באופן כל כך מהיר, כאילו מדובר - - - ?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
לא, אני רוצה לומר את עמדתי.
הצבעה
בעד הסעיף – 9
נגד – 5
נמנעים – אין
סעיף 4א ו-4ב נתקבל.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו ממשיכים לסעיף הבא. כל מי שהיה פה בדיון על ערוץ הכנסת – לאחר שהדיון יסתיים נמשיך בדיון על ערוץ הכנסת.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
עד כדי כך? ממש השמיים נופלים, דחיפות איומה. מקבלים אישור מיוחד לדון בחוק כזה. בושה וחרפה. בושה וחרפה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני צריך לצאת ב-11:15 לבית משפט, אז אני מודיע מראש.
פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת נושא חדש בדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 45) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 (א),הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 44) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 א לחוק יסוד הכנסת)
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו עוברים לדון בנושא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 45) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 (א), הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 44) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7 א לחוק יסוד: הכנסת – טענת נושא חדש.
חברים, אני אוציא. מי שיפריע וידבר ייצא החוצה. אני מבקש שקט באולם.
הבנתי שבמהלך הדיונים טענו חברי הכנסת יעל גרמן, מיכל רוזין ואוסאמה סעדי כי מדובר בנושא חדש על כל הגרסאות שלא היו חלק מנוסח הצעת חוק היסוד והצעת חוק הכנסת שעברו קריאה ראשונה. לפי סעיף 85ב אנחנו דנים בעניין בוועדת הכנסת. אני רואה פה גם את יושב-ראש ועדת החוקה. אתן קודם לנציג הטוענים. אוסאמה, בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו סבורים שהנושא והצעת החוק הסופית שאושרה בוועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית אתמול היא נושא חדש, ולא רק נושא חדש אלא אבו-אבוה של הנושא החדש. המילה "הדחה", אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, פעם ראשונה שהשתמשו בה אתמול בנוסח הסופי. לפני זה לא היתה המילה "הדחה".
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא רק זה, במהלך הדיונים בכל פעם שאמרנו "הדחה" אמרו: לא לא, זה לא הדחה, זה השעיה. התעקש היושב-ראש - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יושב-ראש ועדת החוקה, חברי סלומינסקי, כל הזמן דיבר על השעיה, והשעיה יכולה להיות בלתי מוגבלת זמן. זה הנוסח המקורי של הצעת החוק. צריך לזכור שמדובר לא בהצעת חוק פרטית ולא בהצעת חוק ממשלתית, זו הצעת חוק כביכול מטעם הוועדה. כל הזמן התלוננו, והגשנו תלונות ומכתבים גם ליועץ המשפטי לכנסת, גם ליו"ר הכנסת, שאנחנו לא נוכל להגיש הסתייגויות כל עוד שאנחנו לא מקבלים נוסח סופי. השעטנז הזה, שנתנו לנו עשר גרסאות בעשרה נושאים והיינו צריכים להגיש הסתייגויות עוד לפני שיאושר הנוסח הסופי, זה בלתי מובן ולא מתקבל על הדעת שנעבוד בשיטה כזאת, שנגיש הסתייגויות על כל מיני נושאים.
בסוף היום, ממש לפני שנתחיל לנמק את ההסתייגויות ולהתייחס לנושאים השונים, בא יושב-ראש הוועדה ואומר: אנחנו בקואליציה החלטנו לקבל שלוש הסתייגויות מתוך שלל הנושאים שהצעתם. ואז הוא אמר: החלטנו לקבל את הנושא של הדחה ולא השעיה. הוא ינמק את זה, ותיכף נשמע ממנו: הצעתם את זה בהסתייגויות ואנחנו החלטנו, עם יושב-ראש הקואליציה חברי הנכבד ביטן, שקיבלנו את ההסתייגויות שלכם.
זה לא שאמרנו שאנחנו רוצים הדחה. מכיוון שהיו כמה נושאים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לסכם ולהתכנס. פעם ראשונה - ואתם יכולים לחזור לכל הצעות החוק המקורי וכל הדיונים – זו פעם ראשונה שהשתמשו במילה "הדחה". הם הצביעו נגד ההסתייגות על ההשעיה; החוק מדבר על השעיה, ברגע שהיתה השעיה לשלושה חודשים או השעיה לתקופת זמן מוגבלת – הקואליציה הצביעה. נגד.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אנחנו מכירים את הכללים הדמוקרטיים, אנחנו חלק מהם ואנחנו מתקיימים בתוכם, ואפילו מוקירים אותם ואני חושבת שזה כך נכון לנהוג. בעניין הזה נוצרה קונסטלציה שלא היתה בכנסת, זו קדנציה שלי וגם אני לא הכרתי אותה. גם הגיע יושב-ראש הוועדה והגיש הצעת חוק בשם הוועדה וגם כאשר אמרנו: אוקיי, מה היא הצעת החוק?
אדוני היושב-ראש, חשוב שתקשיב. יש פה באמת בעיה ואני חושב שיש פה תקדים לגבי המשך התנהלות בכנסת, וצריך לבחון גם את זה, ארבל. זה חשוב מאוד.
אמרו שבגלל שזה נוסח של הוועדה – כמובן, זה יושב-ראש הוועדה – אנחנו לא מביאים נוסח ועליו תגישו הסתייגויות, אלא אנחנו מביאים כל מיני נוסחים, נצביע על כל מיני נוסחים ועל הסתייגויות. הסתייגויות, הרבה פעמים מגישים אחרי שיש כבר נוסח, אומרים: זה הנוסח, עכשיו נראה. באמת יש פה תקדים, ולכן פנינו ליועץ המשפטי של הכנסת, וכולנו מעריכות ומעריכים את היועצת המשפטית של ועדת החוקה, באמת.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
בסדר, זה לא קשור. היא לא היתה מעורבת. אני מדברת כרגע על ועדת החוקה. ברור שגם אני מעריכה אותה, לכן ביקשתי ממנה להקשיב היטב. דרך אגב, אני מעריכה את כולם. אני חושבת שהלשכות המשפטיות בכנסת הן מעולות.
אני חושבת שיש פה תקדים שצריך לתת עליו את הדעת. ניסו להביא פרוצדורה חדשה, שאין לה איסור בתקנון כי מעולם לא הביאו דבר כזה לכנסת. הביאו כל מיני נוסחים שונים, ובמקביל דרשו מאתנו להגיש הסתייגויות. כלומר, לא אמרו שבשלב ראשון מביאים נוסחים והוועדה תחליט מה הנוסח ובשלב שני, על הנוסח שהתקבל אפשר להגיש הסתייגויות. היה פה ניסיון לעשות קיצור דרך: נציע כל מיני נוסחים, חלק מההסתייגויות שהוגשו תוך כדי הדיונים ייכנסו לנוסחים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יש לנו מליאה עוד מעט. כל אחד קיבל שלוש דקות, שלוש הדקות שלך הסתיימו אז אני מבקש לסיים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני מודה שזו פעם ראשונה שישבנו, האופוזיציה, ולא הצבענו לא בעד ולא נגד. הלכנו לאיבוד – לא הבנו על מה מצביעים, לא הבנו על איזה נוסח, איזו הסתייגות, מה מתוך מה שאנחנו - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
הוא יגיד את האמת – לא הצבענו. הלכנו לאיבוד, אני מודה. ב-15:45 כבר לא ראיתי בעיניים, הלכנו לאיבוד ולא הבנו מה מצביעים ומה לא מצביעים. לא הצבענו אפילו על דברים שאנחנו הצענו כי לא ידענו שזה בתוך הנוסח. בקיצור, באמת היתה בוקה ומבולקה, ואני חושבת שצריך, לפחות מבחינת סדרי הכנסת, לבדוק. בוודאי שיש פה נושא חדש, כמו שהסביר חברי, כי מ"השעיה" זה הפך ל"הדחה", מה שכל הזמן טענו שזה לא. זה שינוי לחלוטין ונושא חדש. אבל, ארבל, זה תקדים שצריך לחשוב עליו, אם זה נכון לנהוג כך אז בואו נכניס את זה לתקנון הכנסת ונדע שכך אפשר לנהוג. אבל באמת הלכנו לאיבוד אתמול.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני חושבת שאין מקרה נכון יותר וצודק יותר מהמקרה הזה להכריז עליו נושא חדש. ישבנו מספר שעות רב – פגישה מקדימה, לאחר מכן פגישה ראשונית, לאחר מכן פגישה עקרונית, ובאף אחת מהפגישות האלה לא דנו אפילו פעם אחת בנושא של הדחה, ופתאום הוא צץ אתמול. בגלל אותו תהליך משונה, חדיש ובלתי תקני, להערכתי, שלא ניתנה לנו אפשרות להגיש הסתייגויות על נוסח סופי אלא אמרו לנו: תגישו הסתייגויות בהתאם לגרסאות – ובאמת אף אחד לא ידע - אני חושבת שמן הראוי להכריז על נושא חדש, להחזיר את זה לדיון בוועדה ולתת לנו אפשרות להגיש הסתייגויות. האבסורד הוא שעל הנושאים החדשים האלה לא ניתנה לנו אפשרות להגיש הסתייגויות. להערכתי זה בלתי תקין בעליל ואני מבקשת ממך לתת את הסעד המבוקש.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, תודה. זה לא אישי, ניסן יודע שאני מאוד אוהב אותו, אבל הכרתי את ניסן שמעביר את חוק הטרור בצורה מאוד נבונה, בתהליך סדור, ואני מכיר את ניסן שהוא הסטארט-אפיסט.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אנסה להסביר בפשטות מה היה אתמול - עזבו את ההסתייגויות. הגיעו אלינו שמונה טיפוסים של חוק – כל חוק משהו אחר. ביקשו מאתנו לתת הסתייגויות על חוק אחד, מפוצל לשמונה חוקים. לא קיים דבר כזה. שמישהו יסביר לי – אני חושב שפה גם היועץ המשפטי של הכנסת, איל, קצת החליק, הוא לא הבין עד הסוף את המשמעות. זה כאילו אתה מנסה להעביר חוק, ועשית את זה בתבונה לפני שבוע, אבל אין נוסח אחד אלא יש שמונה נוסחים. על מה מצביעים?
אני מתנגד לחוק, כי אני חושב שחבר כנסת לא מדיח ולא מעיף חבר כנסת, כי רק העם יכול לעשות את זה. אבל פה יש הליך לא תקין. במקום שיושב-ראש ועדת החוקה יגיד: טעיתי בהליך. זה הנוסח האחרון, ועכשיו תביאו את ההסתייגויות – הרי זה מה שאנחנו מבקשים. הרי ברור שהקואליציה תנצח, אין פה ספק בכלל, הרי פירקתם את כל הממשלה ואת כל התיקים בשביל להיות רוב. אז תנו את הכבוד להליך ולדמוקרטיה ואל תמציאו חוקים חדשים בתוך החקיקה עצמה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה.
אני רק מציין – חשבתי שנספיק להמשיך אחרי הדיון הזה את הנושא של ערוץ הכנסת, אבל זה לא יקרה. נודיע על ישיבה נוספת בנושא של ערוץ הכנסת.
זכות הדיבור של רוברט – מוותר. זוהיר בהלול, בבקשה.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
אדוני היקר, את המילה "הדחה" אני מכיר מעולם הספורט; בפעם האחרונה שהתוודעתי באופן אישי למילה "הדחה" זה כאשר הדיחו את יוסי בניון מן ההרכב של נבחרת ישראל. לא ידעתי שאני, כנבחר ציבור, מועמד להדחה מכנסת ישראל. את זה לא ידעתי, ולכן אני חושב שרב אמן, יושב-ראש ועדת חוק, חוק ומשפט, הביא לנו מחטף מארץ המחטפים אתמול והכניס את המילה "הדחה" ברגע האחרון מבלי שנספיק - - -
סלומינסקי, אני מקווה שאתה מקשיב לי.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
ההבדל בין שמיעה לבין הקשבה מכריע, אתה יודע. מבלי שנשכיל אפילו להניד עפעף הוא כבר עף עם המחטף הזה קדימה, בלבל את היוצרות והפך את הכנסת לקרקס. אני ממש מצטער לומר לכם שמה שקרה אתמול למול עיניי הנאיביות והתמימות עבר כל גבול - ואני באתי מארץ הדמיונות – זה עבר אפילו כל דמיון מזרח תיכוני. באמת, מר סלומינסקי, אני מסיר את הכובע בפניך, רב-אמן בלתי רגיל. אתה יכול לכבוש את העולם ולהפוך את מדינת ישראל לעוד יותר עוצמתית ביכולת הווירטואוזיות שלך לעבוד על אנשים. באמת הרבה כבוד.
אבל תגיד לי, מר קיש, האם זה תקני? האם זה חוקי? האם זה עומד בסטנדרטים של הכנסת להעביר את ה"השעיה" ל"הדחה" אל מול חברי כנסת ראויים מבלי לאפשר להם אפילו להסתייג, לומר את דברם בחצי פה, בחצי מילה? זה מה שהיה שם. זו היתה עריצות מבית מדרשו של מר סלומינסקי.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
כבר מעל שנה אנחנו יושבים בוועדת החוקה בלא מעט חוקים שיש לנו קושי מאוד מאוד גדול אתם – אם זה חוק המישוש, אם זה חוק העמותות, אם זה חוקים נוספים - שאנחנו רואים בהם תהליך שחיקה, אפילו לא איטי, של הדמוקרטיה. אבל מעולם לא קרה – מעולם לא קרה שישבנו כל חברי האופוזיציה, שאתה יודע מצוין וסלומינסקי יודע מצוין שאנחנו מגיעים לכל דיון ודיון באופן קבוע, מעולם לא קרה שכולנו לא הצבענו בכלל. לא היה כדבר הזה. יכולנו למחות, יכולנו להתעצבן, יכולנו לכעוס, אבל לא היה דבר כזה שפשוט הרמנו ידיים ולא הצבענו.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני אגיד לך מה עושים: פועלים בניגוד לחוק ולתקנון, אז אתה תגיע בדיוק לאותה סיטואציה. יש לי את התחושה שאתה לא רוצה להגיע למקום הזה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לא היה כמעשה הזה. לא צריך לשאול איך הגענו למצב הזה? איך יכול להיות שהגענו לסיטואציה שכל חברי האופוזיציה לא מרימים יד, וזועקים ואומרים מה קורה פה? אף אחד לא רוצה לעשות מחטפים, רוצים שתהיה התנהלות. ברור שיש לכם רוב, ברור שבסוף, כשעושים גיוס, מצביעים בעד. אבל למען השם – שלך, גם שלי – למען השם, תעשה את זה כמו שצריך, תעשה את זה כדי שאפשר יהיה להגיד שהרוב הדמוקרטי פגע במיעוט הדמוקרטי ויצר חוק אנטי-דמוקרטי, אבל בהתאם לחוק, לפחות במהות אם לא בהליך.
מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים כך: התדיינו במספר ישיבות רב על חוק חשוך, כשאמרנו את כל הטענות שלנו. כתבנו הסתייגויות על חוק אחד, אתמול בבוקר הגענו לדיון על חוק אחר. מה אתם מצפים מאתנו? שהסתייגויות על חוק בנוסח מסוים יחולו גם על הנוסח החדש שהגיע אתמול? היה "הדחה" ולא "השעיה", עם עשרה מהאופוזיציה, שלא היה קודם, הצבעה חשאית שלא היתה קודם.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל לא על זה הגשנו הסתייגויות. אלה נושאים חדשים, אנחנו רוצים לנהל עליהם דיון. אנחנו רוצים להגיש הסתייגויות על החוק החדש, וזה לא משנה אם זה משפר או מרע את המצב. הסיטואציה היא שמה שאתמול נדון, לא על זה הגשנו הסתייגויות. זה נושא חדש – נחזור לוועדה. לא יקרה כלום אם החוק החשוך הזה יעבור בעוד שבועיים או בעוד שלושה ולא מחרתיים.
היו"ר יואב קיש
¶
ביקשתי עד 11:30. זה לא יקרה עד 11:00. מי שלא שמע: יש לנו עד 11:30. נקיים את ההצבעה, מן הסתם לפני. אבל, כמובן, כל מי שרוצה לדבר ידבר.
בבקשה, אחמד.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה צודק מאה אחוז. הבא שמפריע זה יהיה קריאות לסדר ואוציא מהאולם. בבקשה, אחמד. נא לא להפריע.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אוסאמה הציג את העמדה הנכונה כי הוא השתתף בכל הישיבות. אני השתתפתי רק בחלק מהישיבות, המילה "הדחה" מעולם לא נשמעה על-ידי היושב ראש או בנוסחים השונים והגרסאות השונות לחוק. אני מכיר הביטוי "הדחה" מתוכניות ריאליטי – האח הגדול, הישרדות. זה מה שאתם עושים מחברות בכנסת, אדון סלומינסקי, יושב-ראש הוועדה? חברות בכנסת היא תוכנית ריאליטי? אתה מדיח אנשים על-ידי הצבעה של אנשים המתנגדים להם באופן פוליטי בכנסת?
לא נשמעה המילה "הדחה" בכל הדיונים ולכן מדובר בנושא חדש. יש להדיח את הסגנון שלך, שמבקש להדיח חברי כנסת.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. יש פוליטיקה, אבל יש איזה גבול לציניות או לדברים שנאמרים כאילו בתמימות. קודם כול, יש כמה שלא היו מעולם, באו רק להצבעה ודיברו כאילו היו ותיקים ושמעו. מעולם לא שמעו את המילה הזו, כשהם לא היו באף דיון. זה דבר אחד.
דבר שני, הרי כאן לא באנו לדון על עצם החוק, לכן חברי מהאופוזיציה מנצלים את זה כאילו שפה הדיון הוא על עצם החוק. הדיון הוא האם זה נושא חדש או לא.
דבר שלישי, החוק הזה שונה מהחוקים האחרים - זה חוק של ועדה, ומי שמעצב אותו זו הוועדה. זה לא חוק שמגיע מהממשלה - - -
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
ולכן הוועדה היא שמעצבת. הסבירה היועצת המשפטית של הוועדה, שהיא לא חשודה על אף אחד פה ושמעת את ההערכה הרבה, היא הסבירה איך תהיה הפרוצדורה ומה יעשו, מה הם יקבלו ומה הם צריכים לעשות. לאור זה הם ניסו לשכנע אותה לעשות אחרת, והיא הסבירה שזה בסדר. לא רק זה, הם הגדילו לעשות ורצו ליועץ המשפטי לכנסת ושטחו בפניו את העניין. הוא הסביר להם שזה בסדר. הלכו, נדמה לי, גם ליושב-ראש הכנסת, וגם הוא. זאת אומרת, זו לא איזו הפתעה שפתאום הם באו, לא הבינו ולא ידעו. הרי הם עשו כל כך הרבה מהלכים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יואב, כדי שלא תקרא לי פעם שניה, אני מבקשת להגיב כי נאמרים כאן דברים לא מדויקים.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
אז זה לא שכאילו פתאום היתה הפתעה. הסבירו להם איך ההליך – שאעמוד עליו בדקה, אם יתנו לי – של יצירת חוק של ועדה. הם הלכו לכל האינסטנציות הכי מקובלות - עליהם גם – היועצת המשפטית לוועדה, שהיא ניהלה ולא אני בכלל, היועץ המשפטי לכנסת, יושב-ראש הכנסת. כלומר, זו לא הפתעה, וכולם אמרו שככה צריך להיות, אז שלא יגידו שהופתעו פתאום, לא הבינו ולא ידעו. ידעו הכול מראש והכינו את הכול.
דבר נוסף, התקיים ביניהם דיון לאורך כל הדיונים האם להעיר הערות או להתנגד טוטלית לחוק או לא להשתתף או לא להצביע, וכל פעם מישהו אמר: חבר'ה, עזבו, עובדים עליכם. אל תעשה תיקון לדבר הזה או הסתייגות פה. אנחנו נגד החוק במהות ולכן אנחנו לא צריכים לשתף פעולה.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
לא רק האזנת סתר, זה נאמר גם במפורש. ראיתי אותך גם רצה ומשכנעת את כולם לא להצביע. זה לא שהייתם מבולבלים ולא ידעתם מה להצביע. החלטתם, החלטה שאני יכול להבין אותה, שבגלל שאתם כל כך מתנגדים לחוק והוא כל כך נורא, אתם לא רוצים להיות שותפים לו. אמרנו לכם בסדר, ומישהו אפילו אמר לכם: אתם רוצים, תצאו החוצה. כך שזה לא משהו שהייתם מבולבלים ולא ידעתם.
עכשיו לעצם העניין
¶
מאחר שזה חוק של הוועדה, כל אחד מחברי הוועדה רשאי להגיש איך הוא רוצה לעצב את החוק, ומה שהוא מגיש זה העניין. הוא יכול גם להגיש הסתייגויות, אם הוא רוצה. זה המבנה וזה מה שעשו. מה שקרה, קיבלו מראש נייר כל כך מסודר וכל כך ברור שהוציאה היועץ המשפטית לוועדה, שכולם יודעים שהרבה פעמים היא גם כותבת דברים שהם בניגוד לעמדתי. היא אובייקטיבית לחלוטין והיא עשתה את הכול בהכי אובייקטיביות ויושר וביטאה את הרצונות שהועברו אליה מכל אחד מכם.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
הנושא של הדחה הופיע בניירות שלה מאז ומתמיד. אחת הדעות של אחד מחברי הוועדה היתה שזה יהיה חוק הדחה ולא השעיה.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
כשפתחתי את הדיון, אמרתי להם: רבותי, מתוך ההסתייגויות שנאמרו – התייעצתי עם חברים בקואליציה, חברים באופוזיציה, ולי אישית נראה שלושה דברים שאני יכול לקבל, אבל הם בתוך ההסתייגויות ונצביע עליהם, יכול להיות שזה ייפול. לא היה שום דבר חדש שם. הנושא של עשרה מתוך 70 – זה אתם כתבתם. היו שם הצעות נוספות, וכל זה היה בדיונים. שום דבר שם לא חדש, וגם היתה הצבעה על כל דבר. מה שקיבלו – קיבלו ומה שלא קיבלו – לא קיבלו.
היו"ר יואב קיש
¶
לא. שמענו את כולם. אני נותן לחברת הכנסת גרמן דקה להגיב על הדברים, בגלל שניסן פנה אלייך אישית. אחרי זה ארבל תגיד את דעתה ואנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כל עובדה בפני עצמה, מה שניסן אמר, היא נכונה. אכן, פנינו, ביקשנו סיוע מהייעוץ המשפטי, מיושב-ראש הוועדה, מיושב-ראש הקואליציה, כי חשבנו שכל ההליך אינו תקין. זה נכון, וזה לא העניין שלשמו התכנסנו. בסופו של דבר הגענו אתמול - חברי ועדה שנמצאים באופן קבוע, לא כאלה שמגיעים פעם אחת, חברי ועדה שנמצאים כל ישיבה, כל השעות - ובפעם הראשונה שמענו שהחוק הזה הוא חוק של הדחה ולא השעיה. בפעם הראשונה. אלה הן העובדות. זה נושא חדש, לא דנו על כך, לא דנו על הנושא הזה, ומן הראוי שנחזור בחזרה ונדון בנושא.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
¶
לא אמרנו שזה חוק של הדחה. אמרתי שקיבלתי הסתייגות של מישהו.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
עוד הערה אחת ליועצת המשפטית. היה לי ברור, כאשר פנינו וביקשנו שנגיש את ההסתייגויות אחרי נוסח ברור, אז אמרו לנו: אתם תדונו על כל נוסח – מה שנקרא "גרסה" – ואחרי זה תוכלו להגיש הסתייגות, ולא נתנו לנו להגיש הסתייגות אחרי הגרסאות.
היו"ר יואב קיש
¶
טוב, תודה. אני נותן את זכות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה, ארבל. שמעת את הדברים, גם את יושב-ראש הוועדה. אני מבקש לשמוע את חוות דעתך.
ארבל אסטרחן
¶
עלו פה טענות משניים או שלושה כיוונים. יש טענות לעצם החוק, שהוא כמובן בעייתי, אבל זה לא המקום להיכנס לזה כאן; עלו טענות לגבי נושא חדש ולגבי ההתנהלות והנושא של ההסתייגויות. אתייחס לעניין הנושא החדש, וככל שאתבקש, אתייחס גם לעניין השני, שלגביו גם יצא מכתב של היועץ המשפטי לכנסת.
לגבי העניין של נושא חדש - מעיון בהצעת החוק בנוסח שעבר בקריאה ראשונה לעומת הנוסח שהתקבל בוועדה לקריאה שניה ושלישית אפשר לומר שיש ארבעה שינויים מרכזיים. הראשון, ואולי העיקרי בהם, זו העובדה שזה הפך הדחה ולא רק השעיה. הנושא השני זה העילות שבגללן אפשר להדיח – האם כל העילות שבסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת - - -
ארבל אסטרחן
¶
נכון. התווסף הנושא של תקופת הבחירות – שאי אפשר יהיה להדיח בתקופת בחירות, ויש הגדרה שלה בחוק רגיל; והנושא של כמה יכולים לפתוח הליך – 70 חברי כנסת ולא 61, מתוכם עשרה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא רוצה להוציא מהאולם. אני מבקש לא להפריע. כולם דיברו, אנחנו מקשיבים עכשיו לארבל.
ארבל אסטרחן
¶
אז 70 ולא 61, מתוכם עשרה מהאופוזיציה. עניין ההצבעה החשאית לא התקבל ואין טענת נושא חדש לגביו. אלה הדברים העיקריים.
לעמדתנו, לא ניתן לומר שאף אחד מהנושאים האלה הוא נושא חדש. מה שעלה פה בעיקר זה העניין של ההדחה. אני חושבת שהדברים האחרים עלו בעיקר בידי חברי האופוזיציה במהלך הדיון - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה לא משנה באופן עקרוני. גם אם זה עלה על-ידי חבר האופוזיציה, כי הוא מציע משהו חדש - - -
ארבל אסטרחן
¶
נכון, אני מסכימה שזה הנושא העיקרי. קודם כול, בנייר הראשון, מסמך הרקע, שהוציאה היועצת המשפטית של ועדת החוקה ב-15 בפברואר - כאשר החוק פורסם בכחול במרץ - היא כתבה שיש לתת את הדעת לסוגיות שעולות מהנוסח המוצע. אחת הנקודות היתה תקופת ההשעיה, והיא ציינה: "על אף שהשעיה קצרת מועד מידתית בהרבה מהדחה מהכנסת" – אז הנה, המילה "הדחה" כבר עלתה – "קיימת סתירה פנימית בין קביעה שאדם פעל בניגוד לאמנה החברתית הבסיסית של המדינה לבין השעיה לזמן קצר". היא בעצמה העלתה את השאלה כבר אז, וגם בכל הדיונים מאז, האם נכון לאפשר רק השעיה או רק הדחה. בנוסף, צריך לומר שבנוסח הכחול ההשעיה לא הוגבלה בזמן. זאת אומרת, כבר בנוסח הכחול אפשר היה להשעות עד סוף כהונת הכנסת, שזה הדחה כי הרי נכנס מישהו אחר.
לכן, לעמדתנו, לא ניתן לומר שהנושא הזה חדש, וגם לא שלושת הנושאים הנוספים, שהם באמת קלים יותר, אז אני לא יודעת אם יש מה להיכנס אליהם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
שאלה: ארבל, יש הבדל, וציינתי את זה גם בראשית דבריי. אמרתי שבהצעה המקורית כתוב: הכנסת תקבע את תקופת ההשעיה. ואמרתי גם: ויכול שתהיה עד תום התקופה של אותה הכנסת. אבל ברגע שקיבלו את הנוסח הסופי, שזה רק הדחה ואין השעיה, אפילו מוגבלת בזמן, אז העליתי את הנושא - עד עכשיו לא שמעתי תשובה, לא ממשרד המשפטים ולא מאף אחד: נגיד שאין השעיה של שלושה-ארבעה חודשים. הדיחו חבר כנסת, והיועץ המשפטי לממשלה או המשטרה או הפרקליטות קובעים שהעילות של 2 ו-3 אינן – אין הסתה לגזענות, אין תמיכה בטרור. מה יעלה בגורלו של אותו חבר כנסת שהדיחו אותו?
ארבל אסטרחן
¶
קודם כול, אני לא רואה מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה יאמר כזה, כי היועץ בודק בפן הפלילי. העילות שב-7א הן בכלל לא במבחנים פליליים.
ארבל אסטרחן
¶
זה לא בהכרח חופף. לצורך עבירה פלילית יש רכיבים מסוימים שצריכים להתקיים. למשל, איזושהי כוונה של אדם שעבירה תתבצע. חוק היסוד לא דורש את הרכיבים הפליליים, ולכן בהחלט יכול להיות שאותו אדם גם יועמד לדין על הסתה לגזענות, שם יזוכה, ועדיין חברי הכנסת יחשבו שמתקיימות העילות של 7א. זה לא אותם מבחנים, אני לא רואה מצב כזה. אם יתחרטו, כי פתאום יתגלה איזה מידע חדש – נכון, היתה הרחקה מהכנסת. אבל אי אפשר לומר שזה לא חלק מהותי מהצעת החוק, שהדבר הזה לא עלה, שהדבר פתאום צץ בישיבה האחרונה.
היו"ר יואב קיש
¶
ארבל, דיברנו. אנחנו עוברים להצבעה. אני רוצה להבהיר: מי שחושב שהנושא איננו נושא חדש – יצביע בעד. ההחלטה שאנחנו מצביעים עליה זה הטענה שאומרת שהנושא איננו נושא חדש – זה בעד, הוא בעד הנוסח כפי שאושר; מי שחושב שמדובר בנושא חדש צריך להצביע נגד, ואז הנושא ייפתח כנושא חדש. האם ברור לכולם? אנחנו עוברים להקראה שמית. בבקשה.
אתי בן יוסף
¶
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יואב קיש – בעד
דוד ביטן – בעד
נורית קורן – בעד
אברהם נגוסה – בעד
אמיר אוחנה – בעד
דוד אמסלם – בעד
מיקי רוזנטל – נגד
רויטל סויד – נגד
קסניה סבטלובה – נגד
אוסאמה סעדי – נגד
אחמד טיבי – נגד
יעל גרמן – נגד
רועי פולקמן – בעד
ניסן סלומינסקי – בעד
יואב בן צור – אינו נוכח
רוברט אילטוב – בעד
ישראל אייכלר – בעד
אברהם נגוסה – בעד
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתם מדברים משהו בוועדה, ובאים בסוף ומצביעים עם הקואליציה. אתם גם הבאים בתור. היו שלמים וישרים עם עצמכם.
היו"ר יואב קיש
¶
מאה אחוז. מכיוון שלא נקבל יותר פטור, אז הרביזיה לא תהיה עד 11:30, כמובן, כי צריך חצי שעה. נודיע על הרביזיה במועד אחר.
תודה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:14.