הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 405

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 11:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015, פ/2230/20, של חה"כ נאוה בוקר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אלי כהן

מיקי לוי

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

כלכלנית, מרכז השלטון המקומי - הילה זהבי

מנהלת הארכיון, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי - שרון קניגסר כהן



מיטל להבי

מאשה זולוטרובסקי בר

דודו עמיתי

יוסי אחימאיר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015, פ/2230/20, של חה"כ נאוה בוקר

אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015, פ/2230/20, הצעת ח"כ נאוה בוקר ויוסי יונה. נאוה בוקר כאן, בבקשה.

אני אסביר. יוסי יונה שוהה בחו"ל, אז לא יכול היה להגיע. הצעת החוק שהגשנו מבקשת להוסיף לרשימה של נכסים שפטורים מארנונה כללית או מאגרה גם ארכיונים ציבוריים מוכרים, שנכון להיום הם לא זכאים לפטור משתלום הארנונה. כיום פועלים בישראל 18 ארכיונים ציבוריים שקיבלו הכרה בהתאם לחוק הארכיונים. אנחנו יודעים שמרבית הארכיונים הציבוריים פועלים תחת מוסדות שפטורים מתשלום ארנונה, אבל עדיין קיימים ארכיונים בודדים שפועלים באופן עצמאי ולא נהנים מפטור דומה, לצערי, כמו מכון ז'בוטינסקי או יד טבנקין. הפעלתו של הארכיון ובמיוחד ארכיון ציבורי מוכר, באמת כרוכה בהרבה מאמצעים ובהוצאות גדולות, ובין היתר בגלל העובדה שהחוק והתקנות מחייבים את הארכיון לעמוד באמות מידה שהן ברורות וקפדניות מאוד. אני אתן לכם דוגמה. ארכיון ציבורי מחויב לפתוח את השערים שלו לציבור הרחב לצורך עיון ושימוש בחומר, זאת בהתאם לתנאים שנקבעו לשם כך בתקנות.

חוץ מילדי תימן.

הארכיון צריך גם להבטיח את השמירה על החומר שנמצא בו מפני אש, גניבה וכל מיני מזיקים. בהתאם להוראות שנקבעו. ארכיון ציבורי גם מחויב בניהול רישום מסודר וצריך לדווח על כך מידי שנה לגנזך המדינה. הארכיונים הציבוריים המוכרים אוצרים יחד את ההיסטוריה והתרבות של מדינת ישראל, וכוללים חומרים מאוד יחודיים ונדירים שמשמשים חוקרים בארץ ובעולם ואת הציבור הרחב, כמובן. איך אמר זאב ז'בוטינסקי, שהדברים שלו, אגב, מוצגים במכון ז'בוטינסקי – "יש היגיון בחיים, היגיון המצרף את המסורת של ימי קדם לעובדות של היום ולתוכניות של המחר". אז חברים, הארכיונים הם המסורת של ימי קדם. הארכיונים האלה נאלצים מדי שנה או מדי שנתיים לפנות בבקשות לפטור מהעיריה. בקשות אלה נענות לפעמים באיחור, לפעמים באופן חלקי, וזה מאוד מכביד על פעילות הארכיון. לכן, כדי לסייע להם לעמוד בחובות שמוטלות עליהם, אני מבקשת בהצעת החוק להוסיף לרשימת הנכסים הפטורים מארנונה גם את הארכיונים הציבוריים המוכרים בישראל.

על פי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הוחלט לתמוך בהצעה לקריאה הטרומית ואחריה להמתין שלושה חודשים, כאשר אם במהלכם לא נמצא פתרון שאינו בחקיקה ראשית, תוחזר הצעת החוק לדיון נוסף בוועדת השרים. תראו, עברו למעלה מ-4 חודשים ועדיין לא נעשה דבר. לכן אני מבקשת שנדון בנוסח החוק ונכין אותו לקראת קריאה ראשונה. במקביל, נבקש להעלות את הצעת החוק לדיון חוזר בוועדת השרים לענייני חקיקה, כדי שברגע שוועדת השרים תאשר אותו - - -

- - -

את מבקשת להכין אותו לקריאה ראשונה, בסדר. אני רוצה לזרז את התהליך.

ליבי ליבי עם עירית תל אביב שתפסיד כמה שקלים, אבל נרוויח סוף סוף טיפה כבוד לערכים הבסיסיים שלנו במדינת ישראל, שרוצים להנציח את העבר , כי בסופו של דבר אם לא ננציח את העבר לא נדע גם לשמור על העתיד. לכן, הנושא של הארכיונים – כל נטל כלכלי, שגם כך הרי הארכיונים לא מתוקצבים בהיקפים כלכליים משמעותיים. הם באמת, מה שנקרא – קשיי יום. כל שקל שהם מצליחים לגייס זה אחרי דם, יזע ודמעות. אם אנחנו גם מוסיפים עליהם את הנטל כלכלי, שבסופו של דבר זה סוג של מוסד ציבורי לכל דבר ועניין – אין בו מטרות רווח, לא מדובר על גופים שנועדו לייצר הון עבור מישהו. בסך הכל, המטרה הכל כך חשובה שלהם היא להנציח את העבר. אם לא נאפשר להם לעשות את זה בצורה הוגנת, אז אני חושב שאנחנו חוטאים פה באיזשהו מקום לתפקידנו. כמו שאנחנו נותנים פטור לעמותות, לגופים ציבוריים כאלה ואחרים, אין שום סיבה שלא נותנים פטורים גם לארכיונים.

לכן, באמת, אני חושב שראוי שנקדם את זה ומהר. כל יום שעובר זה פשוט אובדן של הכנסה, כסף והוצאה נוספת שאנחנו מייצרים, וזה פחות כסף שיושקע בלהנציח את העבר. זה פשוט חבל, בואו נקדם את זה מהר.

תודה, אני רוצה לברך את יוזמי החוק ואת הדברים החשובים שנאמרו כאן, גם את חבר הכנסת זוהר. אני תומכת ביוזמה הזו, חושבת שצריך לקדם אותה. אני רוצה להעיר עוד שתי הערות. בדיון הקודם שהיה כאן על תקצוב הארכיונים לא הייתי, לצערי. הייתי בין יוזמי הדיון אך לא יכולתי להגיע. אני יודעת שעלתה כאן הסוגייה של תת התקצוב של הארכיונים, ושהדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי וצריך להגדיל את התקצוב של הארכיונים. אז אני לא רוצה לערב שמחה בששון. אני קודם כל אומרת – אני בעד לקדם דחוף את החוק, זה ייתן מענה, אבל אני חושבת שצריך לדבר על הגדלה משמעותית של התקציב השנתי, יכול להיות שלקראת דיוני התקציב עכשיו, על הגדלת התקציב השנתי שעומד היום על כ-8.200.00 שקל בלבד. אני טועה בנתון? אני לא טועה בנתון שעומד בהקצאה למשרד התרבות, זה התקציב השנתי של כל הארכיונים. לכן מצודקת הטענה הזו, גם על הרקע של תת התקצוב שלא מאפשר. אני חושבת שכאשר נגיע לדיונים על התקציב, זה יהיה ממש בקרוב, אז אפשר יהיה להעלות את הבקשה להגדלת התקצוב.

אני רוצה לקטר לרגע, ברשותך – אני הגשתי הצעת חוק שמבקשת לתת פטור מארנונה לשנתיים לנשים שיוצאות ממעונות לנשים מוכות, ולא אישרו לי. אז זה מעצבן אותי אבל זה לא מונע ממני לתמוך בפטור מארנונה.

מי לא אישר לך?

אני מבקשת שתיכנס לעובי הקורה, יו"ר הקואליציה. הממשלה לא אישרה לי.

ראשית אני מברך את חברת הכנסת נאוה בוקר. אני חושב שזו באמת הצעה ראויה. אני רק רוצה להגיד משהו לאנשי הממשלה. נוצר בזמן האחרון מצב שחוזר על עצמו, שישנה חקיקה של חברי כנסת – חבר הכנסת מתחייב לא לקדם את החקיקה. קרה דבר דומה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה. הגורמים שאמורים לשבת עם חבר הכנסת כדי למצוא פתרון, להתקדם – לא יושבים אתו עד שעת השי"ן, מה שנקרא. בא הדיון, ואז מעלים את כל הבעיות.

נכון מאוד.

זו בעיה שחוזרת על עצמה. אתם מנצלים פה מצב שהוא לא בריא. אני, לפחות, אומר שלי לא היתה התחייבות אבל היה חבר כנסת אחר שהתחייב. אמרתי שאני לא התחייבתי, אז אני ממשיך בחקיקה. ואני אומר, שאיפה שהתחייבתי – התחייבתי. אבל אני חוזר ופונה לגורמים שנוגעים בדבר - - -

יש לך ניסיון פרלמנטרי – ככל שאתה מעכב, אתה רק מפסיד מזה. למדת.

אני חושב שבואו נהיה הוגנים. גם אם לא מקובלת ההצעה, נשב עם המציע, נראה, אולי אפשר להגיע לפתרון כזה או אחר, אבל לא להשאיר את זה לשעת השי"ן ולהגיד שאנחנו לא מזיזים את זה יותר. ואז, חבר הכנסת הוא בידיים כבולות, ולא נעים לו המצב הזה.

אני באתי לתמוך בהצעה ולומר עוד משפט. ארכיונים הם חלק מתקציב משרד התרבות. מי פה מהממשלה?

אנחנו ממשרד הפנים.

משרד התרבות פה? למה משרד התרבות לא פה? ציפי גולדברג לא נמצאת?

אומרים שהם באנטבה.

- - -

אנטבה זה דבר של כולנו.

אני רוצה לחזור לעניין. תראו, אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת. תקציב התרבות של ישראל הוא תקציב זעום, ומתקציב התרבות נגזר תקציב הארכיונים, וכידוע – אם תיתן שקל לארכיון אחד יצטרכו לתת גם לאחרים. אי אפשר להביא רק לאחד, ולא משנה חשיבותו וגודלו. יש עוד בעיה. אפשר להקים בלי גבול ארכיונים או תזמורות. ברגע שאתה מקים, ויש תקופת מעבר, של שנתיים, אתה יכול להקים. כלומר, התקציב הזה יכול להתחלק על אין סוף, גם אם הוא לא גדל. אין כמעט כללים כאלה בשום מקום. אני בא גם כראש רשות וגם כשהייתי מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט.

לכן, אדוני היושב ראש, אם רוצים לא רק לכבות שריפות אלא לעשות גם משהו שמטביע חותם, אם רוצים גם להשפיע, אני מציע שיהיה אצלך דיון על תקציב התרבות בישראל.

איך שמעת מה שאמרתי בשקט, עכשיו?

אני סומך עליך. פעם אמרו שאני הולך אחריו בעיניים עצומות אבל מדי פעם פוקח עין אחת. אני אומר שחשבתי גם בעבר שתקציב התרבות הוא לא ראוי, בטח לא למדינה בת 68 ויושב פה חברנו מהמורשת, וזה לזכותו של צביקה האוזר בממשלות הקודמות.

דבר שני, אחרי שנגדיל את תקציב התרבות, וזו משימה שאני מציע לטפל בה עכשיו, לא כשנהיה בתוך להט התקציב. יש לזה כללים של אחוז, של חלקיות, לא משנה. בתוך זה – גם הארכיונים. לכן, ההקלה הזו היא הקלה על חשבון השלטון המקומי, כי בעצם, מי שנגרעת ממנו הכנסה זה השלטון המקומי, ללא שיפוי, בניגוד לוויתור על ארנונה של גמלאים, או משהו כזה. אני מקבל את זה כי הארכיונים האלה הם נכס תרבותי-רוחני גם של השלטון המקומי. אם יש ארכיון בעיר הוא גם נותן משהו לאותה סביבה, אני בטוח בזה. בכלל, ארכיונים, אני תמיד חשבתי שצריך להוציא אותם מהמרתפים ולהעביר אותם לקומות העליונות. יש איזושהי תרבות שהארכיונים הם למטה. אז עובדים שם אנשים מבוגרים, לא מגיעים לשם צעירים. צריך להפוך את הארכיון לדבר שכולם עוברים דרכו, כי הוא מאוד מאוד חשוב.

לכן אני מציע לקבל את ההחלטה אבל להצמיד אליה קביעה שיהיה פה דיון תוך זמן קצר ביותר על תקציב התרבות.

אני מבקש לומר כך – קודם כל, הנושא הזה של הארכיונים הוא נושא חשוב. כבר קיימנו על זה דיון אחד בעבר, עוד לפני הצעת החוק. עם שאין לו עבר אז גם אין לו עתיד, וממלא גם ההווה שלו שנוי במחלוקת. אנחנו עם עם עבר, יותר מכל עם אחר. המצב הזה שבו יש ארכיונים במדינת ישראל שבהם אנשים יכולים ללמוד על התרבות שלנו, ולא תמיד העבר היה מרנין, היה עבר שהיה מאוד מאוד קשה, אבל היה עבר שהוא מאוד חשוב, חשוב לכל העולם וחשוב גם לנו ולנוער אצלנו. זה שהמדינה שמה את הארכיונים במקום צדדי זה דבר שהוא רע מאוד.

אני אמרתי פה בשקט ואיתן ברושי אמר את זה בקול – עשיתי טעות ששמתי את הסעיף הזה כי הייתי צריך לשים גם את הסעיף של תקציב הארכיונים פה מעבר לדיון על החוק. אבל יכול להיות שזה בסוף יצא לטובה. אני אגיד לך מהניסיון שלי: אנחנו לא נצביע היום, מכיוון שאת לא יכולה ללכת נגד ועדת השרים. ועדת השרים אמרה שצריך לחזור, עברו יותר מ-4 חודשים. אתה עומדת בלוח של ועדת השרים, ואני מבקש לקיים דיון על תקציב הארכיונים ובאותו יום להביא גם את זה להצבעה. להגיד להם שאנחנו מביאים את זה להצבעה. עבר הזמן – מיקי, אני צריך את העזרה שלך בעניין, אתה מרכז הקואליציה, ועדת השרים צריכה לדעת שלא לעולם חוסן. יש כאן גם יושב ראש ועדה, שלא תמיד הוא שומע בקול השרים.

אתה יודע שאם מרכז הקואליציה לא תמיד שומע בקול השרים.

עכשיו אתה גם יושב ראש ועדה, לא רק יושב ראש קואליציה.

עשו לי עין רעה, ראשות הוועדה מתעכבת.

אני מציע ככה. תכף נקיים את הדיון בעניין הזה. אני מציע כמה דברים שתעשי. את יכולה להיעזר גם בחבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, ובכל מי שאת רוצה. אנחנו צריכים כמה דברים. קודם כל אנחנו צריכים לדעת באופן מוסמך ממשרד התרבות, על כמה ארכיונים מדובר.

יש לנו רשימה.

לא מספיק מה שאת אומרת, צריך שמשרד התרבות גם יאמר. יכול להיות שאנחנו מדברים על מספר כזה של ארכיונים שאין לזה שום השפעה, לא על השלטון המקומי ולא על רשויות מקומיות. אם יש שלושה ארכיונים בתל אביב, אז אין לזה שום משמעות. זה פשוט מגרד את הכלום. אם מדובר בהרבה, אז יכול להיות שצריך לשפות את השלטון המקומי, אבל יכול להיות שלא. אז קודם כל צריך לדעת על כמה אנחנו מדברים. אנחנו נקיים דיון על תקציב התרבות, על תקציב הארכיונים. אנחנו נבקש שמשרד התרבות ישתתף בדיון הזה, גם, ואז אני מבקש שתגידי לגיל ברינגר, זה שאחראי שם, בוועדת השרים לחקיקה – עברו השלושה חודשים. אני ביקשתי להצביע. תגידי שאני הייתי הילד הרע ואת מנעת את זה ממני.

- - -

אני מכין את זה עכשיו, אני מדבר רק על ההצבעה. אני הולך לקיים עוד ישיבה ושם תהיה ההצבעה על החוק, שם יהיה דיון על תקציב הארכיונים.

אני שואל – האם הדיון יהיה על תקציב הארכיונים או על תקציב התרבות.

על הארכיונים.

התקציב שלהם נגזר מתוך תקציב התרבות.

לא משנה. אם אתה רוצה דיון על תקציב התרבות, זה דיון אחר לגמרי.

אני יכולה להציע עצה? עומד לבוא דיון על התקציב. בדיון הגדול על התקציב נדון על תקציב התרבות. מכיוון שבהזדמנות חגיגית זו, כשהיא כבר מעלה את הצעת החוק על הפטור מארנונה, נבקש לדבר על תקציב הארכיונים כחלק נגזר - - -

אין לך מספיק זמן לכל מה שנצטרך לעשות לקראת התקציב, והממשלה מחליטה תוך זמן קצר על הגגות. שרת התרבות תקבל בברכה את היוזמה. בשביל להגדיל את תקציב הארכיונים צריך לקחת מהמוזיאון לשואה, ואני יודע גם מה המצב שם. לכן נראה לי שאת הארנונה צריך לבטל, ואת התקציב צריך להגדיל. מאחר ואתה לא הולך להחליט עכשיו, אני חושב שהא בהא תליא. תשקול את זה.

בסדר. יש הבדל בין שאתה דן על תקציב התרבות, זה דיון על מאות מיליונים - - -

לא כל כך הרבה, לצערנו.

התקציב הוא מאות מיליונים. הוא מתקרב למיליארד שקל. אנחנו מדברים פה על כסף קטן, באופן יחסי - - -

מאיפה יקחו?

אני אציע לאגף התקציבים באוצר מאיפה לקחת. לא עשינו את זה? כשמשרד האוצר היה נורמלי עשינו את זה.

השלטון המקומי, בבקשה.

אני כלכלנית במרכז השלטון המקומי. אני מתנגדת להצעת החוק. אני רוצה שתנסו להסתכל גם - - -. קודם כל אנחנו מתנגדים להצעת החוק.

אתם נגד ארכיונים?

אנחנו לא נגד ארכיונים.

אתם בעד הארכיונים, רק שזה לוקח מכם כסף שאין לכם.

ברור. יש פה השלכות רוחב. הבעיה העיקרית פה היא השלכות רוחב.

השאלה שלי – היות ואת כלכלנית של השלטון המקומי, על כמה כסף מדובר? אני אביא לך את הכסף.

זה יכול להגיע למיליוני שקלים.

כמה? כמה? לא "יכול להגיע", כמה?

בגלל שאין לנו את הרשימה המסודרת - - -

אבל הכל בתל אביב - - -

- - -

אני רוצה להסב את תשומת לבך, אדוני, שיושבת כאן כמוזמנת לדיון הבא, סגנית עירית תל אביב מיטל להבי, מטעם מרצ.

את יודעת כמה ארכיונים יש בתל אביב?

לא, אני לא יודעת, אבל אני מניחה שאם בתל אביב עסקינן, אפשר לברר מהר מאוד.

לדעתי מדובר ב-18 ארכיונים ציבוריים. לחלק מהם יש פטורים ולחלק – אין, מכל מיני סיבות. יש אין ספור מוסדות היום שמקבלים.

את מדברת על כל הארץ? 18?

בכל הארץ.

אז בכל הארץ 18, ואת אומרת שזה מיליוני שקלים? את יודעת שזה לא יכול להיות מיליוני שקלים.

שנייה. הארנונה היום מהווה 40% מההכנסות של הרשויות המקומיות, וחדשות לבקרים אנחנו רואים שמוסד זה או אחר מבקש הנחות בארנונה, לא משנה מאיזה סיבות – הומניטריות, סוציאליות, ועוד. אי אפשר כל הזמן לנגוס בבשר הזה ולהשאיר את הרשויות בלי כלום. גם ככה הכיסים שלהם מדוללים. אנחנו חוששים מהשלכות הרוחב, זה עיקר החשש. השלכות הרוחב יכולות להגיע ליותר ממיליוני שקלים.

- - -

החשש העיקרי הוא השלכות הרוחב. אנחנו מתנגדים להצעת החוק.

קודם כל תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מתנצל, כיוון שאני נמצא גם בדיון מקביל אחר.

- - -

תודה על זכות הדיבור, ואני מתנצל על זה שאני צריך לצאת מפאת זה שאני בדיון אחר. קודם כל אני רוצה לברך את חברת הכנסת נאוה בוקר על הגשת ההצעה הזו. אני חושב שהנושא של הארכיונים, שמירת ההיסטוריה שלנו על רבדיה השונים זה דבר שהוא נכון, דבר שהוא חשוב. אני בטוח שנאמר כאן שכמות הארכיונים היא לא גדולה ולא משמעותית, וגם ככה הם כורעים היום תחת הנטל. לכן אני חושב שככלל, צריך למצוא מקורות של לא רק להגדיל להם את התקציב, שגם את זה צריך לעשות, אבל קל וחומר צריך לבחון את הסוגייה של הפטור מארנונה, במיוחד בימים אלה. תודה רבה.

תודה רבה. מישהו מהארכיונים רוצה לומר דברים?

שמעתי את הדיון הקודם שלכם שעסקתם בו בניירות ערך.

כן, עסקנו בהרבה דברים.

אז אני חושב שניירות הערך האמיתיים נמצאים בגופים שפה מדובר בהם, ויושבים פה נציגים של 7-6 גופים מתוך 18, שמייצגים מגוון של ארכיונים ציוניים יהודים מורשתיים, מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים ללא הבדל. אז קודם כל אני רוצה לברך אותך ואת חברי הכנסת שמשתתפים בדיון, שמבחינתנו הוא דיון חשוב, כמעט חיוני, ולהודות להם על התמיכה, גם בנושא של פטור מארנונה, וגם בנושא הגדלת התקציב, שזה עוד יידון.

אמנם ניירות הערך שלנו הם חשובים מאוד, כפי שאמרתי, אבל זה לא אומר שאנחנו עשירים. אנחנו עניים מאוד, חיים מתקציבים מאוד קטנים, והארנונה זה פשוט עול שקשה לעמוד בו. אנחנו, למשל, כמכון ז'בוטינסקי שקיים כבר 85 שנה, משלמים כמעט 10% מהתקציב שלנו לארנונה, והתקציב הוא קטן. אם נגדיל את התקציב, אחוז הארנונה יהיה יותר קטן.

כמה ארנונה אתם משלמים בשנה?

באופן מלא אנחנו צריכים לשלם 160, אבל אנחנו מקבלים מעירית תל אביב פטור כרגע של 2/3 שהוא עד סוף שנת 2016, ואז הוא ייגמר.

כמה אתם משלמים בפועל היום לעירית תל אביב? על כמה יוצא צ'ק?

בערך 40 או 50 אלף שקל, לשנה. לא הבאתי את הנתון, אבל זה בערך.

תכפיל את זה ב-18, וזה מיליוני שקלים.

אנחנו הולכים להכפיל את הפעילות שלנו, משמעות של הדבר שהארנונה מוכפלת, וכבר יש לנו שיח ושיג קשה עם עירית תל אביב שלא מוכנה לוותר בכהוא זה, וזה מגיע לכמעט 10% מתקציב של מכון שחי מתקציב של בערך 2,8-2,7 מיליון שקל בשנה. הוא הדין בארכיונים האחרים, אם זה יד יערי, יד טבנקין, גנזך קידוש השם, וכו' וכו' – שיושבים פה נציגיהם. לכן, הנושא הזה הוא ממש בנפשנו, ואנחנו ממש מבקשים, כפי שנאמר פה - - - זה לא עול גדול על העיריות, אלה ניירות ערך חשובים ביותר. לכן אודה לכם מאוד אם באמת תקבלו את הצעת החוק הזו בקריאה הראשונה.

גנזך קידוש השם – אתם משלמים ארנונה לעירית בני ברק? אתם לא מקבלים פטור מהעיריה?

היום אנחנו מקבלים פטור.

אבל זה זמני.

אז חלק ככה, וחלק ככה. צריך להסדיר את זה.

- - -

אני מנהל יד-יערי, ארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה.

ארנונה אתם משלמים?

אנחנו משלמים ארנונה למועצת מנשה.

כמה?

בין כמה עשרות אלפי שקלים בשנה. כמו שאמר כאן יוסי אחימאיר – זה מהווה חלק - - -

כמה כסף אתם משלמים בשנה? בערך.

אני אומר: בסביבות 60-50 אלף שקל בשנה.

הם במרחב הכפרי.

שאלה אינפורמטיבית – יש ארכיונים במגזר הערבי?

המגזר הערבי, כמו השלטון המקומי, הוא אחד המקומות הפחות מטופלים מהבחינה הזו. אני אעיר על זה תכף משהו. במגזר הערבי, הארכיון הכי רציני שקיים זה בשפרעם, ברשות מקומית, וארכיון התצלומים ההיסטורי בגלריה לאומנות באום-אל-פאחם.

לגבי השלטון המקומי, באמת לא מדובר בהוצאה כל כך גדולה. אני חושב שמה שאנחנו מייחלים זה שמתי שהוא בפקודת העיריות והמועצות יחויב השלטון המקומי להחזיק בכל רשות ארכיונאי מורשה ואז המצב הנוכחי, שקשה לתאר אותו במילים, כי במקומות מסוימים הוא פשוט לא קיים, ישתפר לאין ערוך. היום, ברוב הרשויות והעיריות פשוט אין ארכיון. אין ארכיון כי אין אכיפה, אין חוק ואין שיניים שיכריחו את העיריות.

דבר נוסף, לסיום – חבר הכנסת גפני, גם בדיון הקודם לא היו כל כך נציגי משרד התרבות, לצערי. אני מברך על הצעתה של חברת הכנסת גלאון ומה שהוסיף אחר כך חבר הכנסת ברושי – צריך לקיים דיון על התרבות, צריך לפחות להכפיל את תקציב הארכיונים הציבוריים, וצריך, בראש ובראשונה סוף סוף לייצר במנהל התרבות מחלקה לארכיונים. לא יכול להיות שיש מחלקה למוזיאונים, יש מחלקה לספריות, ובין שלושת מוסדות התרבות הכי חשובים בכל מקום, הארכיונים – כמו שאמרת, הם במרתף. אנחנו מזמן מוציאים את הארכיון מהארכיון, אז תנו לנו יד.

אני ממכון "משואה", המכון הבינלאומי ללימודי השואה. אני גם מברכת על הצעת החוק. אנחנו בקיבוץ תל יצחק. אנחנו גם משלמים כ-60 אלף שקל בשנה, לאחר הנחה של 67%. זה הסכום לאחר הנחה.

אני מארכיון יד-טבנקין. הארכיון משלם לעירית רמת גן. אני לא יודעת להגיד את המספר, כי אני לא עוסקת בזה, מי שעוסק בזה זה מנהל הארכיון, ד"ר אהרון עזתי, שלא נמצא כאן היום. אנחנו נמצאים ברמת אפעל.

אני רציתי רק לחדד כמה דברים. ברוב הערים הגדולות, חוץ מירושלים, יש לא יותר משני ארכיונים ציבוריים. בדרך כלל זה ארכיון אחד. אז לגבי התקציבים זו באמת הצעה שהיא לא כל כך גדולה. פשוט אין. 18 ארכיונים זה 18 ארכיונים שהוגדרו בחוק הארכיונים, זה לא המצאה שלנו או של מישהו אחר. זה משהו שהוא מוגדר שמית בתוך החוק, ואין יותר כאלה. מי שרוצה להיות ארכיון ציבורי צריך להיות מוגדר בתוך החוק.

זה לא מוגדר שמית בחוק.

יש, בהערות בחוק.

שמות מופיעים.

דבר נוסף שרציתי להגיד זה שארכיונים היום מתמודדים עם שני אתגרים מאוד גדולים. אחד מהם זה הדרישה של הציבור להנגיש את כל החומר, דיגיטלית, דרך האתרים, והשני זה התמודדות עם כל החומר שנוצר אלקטרונית, כולל הכנסת. שני האתגרים האלה זה אנשים שצריכים הגדרה, זה תוכנות, זה חומרה, זה הרבה מאוד הוצאות שמאוד מכבידות על הארכיונים. בחלק המקרים, כמו למשל יד-טבנקין, להוציא הוצאה של ארנונה ועוד הוצאות שוטפות, זה אומר להפסיק את הפעילות הזו, להפסיק את כל הפעילות המחקרית והוצאה של הפרקטיקה של הטיפול בחומר הדיגיטלי ובהנגשה הדיגיטלית.

אני מבקש לקרוא את החוק:

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015

תיקון סעיף 5ג

1. בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1958 בסעיף 5ג(ה), אחריי פסקה (11) יבוא:..."

זה יהיה פסקה 13, כי כבר הוכנסו כמה פסקאות בחקיקה.

אז: "אחרי פסקה 13 יבוא:

14. ארכיון ציבורי כהגדרתו בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955".

חוק הארכיונים מגדיר ארכיון ציבורי כ "ארכיון שבבעלותו או בהנהלתו של גוף שאין מטרתו הפקת רווחים ואושר על ידי הממשלה בהודעה שפורסמה ברשומות כארכיון ציבורי".

עכשיו אני מבקש כדלהלן- אנחנו בעוד שבועיים מקיימים דיון. אנחנו מקיימים דיון על הנושא של הארכיונים. אנחנו הולכים להצביע על החוק שהכנו לקריאה ראשונה. אני מבקש להגיד לוועדת השרים שהיות ועבר המועד , ואנחנו התרשמנו מהדיון שהתקיים פה לקריאה ראשונה שמדובר על סכומים זעומים ממש – רשות מקומית מדברת על אובדן הכנסות של בין 40 אלף שקל, אם בכלל, ל-60 אלף שקל. חלק בכלל נותנים פטורים מטעם עצמם, ואנחנו רוצים לעגן את זה בחקיקה. זו הצעת החוק שאת הגשת.

השלטון המקומי – אני מבקש שתחזרי למרכז השלטון המקומי, ותגידי להם שאנחנו רוצים להצביע בעוד שבועיים, שיסיר את ההתנגדות שלו. מדובר בסכומים שאינם משמעותיים לחלוטין. זה לא גופים שהם נמצאים בהמוניהם בכל רשות ואז אתם אומרים שהולך להיות אובדן הכנסות. אני בעוד שבועיים ב"ה הולך להצביע על זה. מאוד חשוב לי שהשלטון המקומי יהיה בעניין, אני מבקש מחבר הכנסת מיקי זוהר שידבר עם ביבאס. עברנו פה הרבה חקיקות ביחד ואני מבקש שהשלטון המקומי יסיר את ההתנגדות שלו, לא מדובר על כסף גדול. תגידי להם שהמועד עבר, לא הצבענו, אבל בעוד שבועיים אנחנו מצביעים. אני מבקש להזמין לעוד שבועיים את משרד התרבות, ואנחנו ב"ה נצביע על החוק בעוד שבועיים. יש לך שבועיים להגיע אתם להסכמות.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:34.