הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 404

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 10:30

1. אי יישום תקנות הסדרת פעילות זירות סוחר בישראל על-ידי הרשות לניירות ערך, של חה"כ מיקי לוי

2. תקנות ניירות ערך - זירות סוחר – מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

יועצת השר זאב אלקין, משרד רה"מ - רחל גור

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר - ארז אורעד

שדלן-חב' אימפקט בע"מ, שדלנים - גדעון זאגא

ממונה מחלקת תקציבים, משרד הפנים - סיון להבי

רפרנט פנים-רשויות מקומיות, משרד האוצר - יוסף משה עדס

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

ממונה מחלקת תקציבים, משרד הפנים - סיון להבי

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

יועצת השר זאב אלקין, משרד רה"מ - רחל גור

חכ"ל - בועז טופורובסקי

מנהל, ארכיון השומר הצעיר יד יערי - דוד אמיתי

המזכיר הכללי, גנזך קידוש השם - צבי סקולסקי

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר - ארז אורעד

איציק שורקי

שרה קנדלר

רון צרפתי

צח דרוקר

רונן סולומון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון

אי יישום תקנות הסדרת פעילות זירות סוחר בישראל על-ידי הרשות לניירות ערך, של חה"כ מיקי לוי

תקנות ניירות ערך - זירות סוחר – מעקב

אנחנו ממשיכים לסעיף הבא בסדר היום – תקנות ניירות ערך – זירות סוחר, מעקב, אי יישום תקנות הסדרת פעילות זירות סוחר בישראל על-ידי הרשות לניירות ערך – הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת לשעבר בועז טופורובסקי שעמד בראש ועדת משנה בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת. הנושא של זירות סוחר הוא נושא מורכב מאוד, לא פשוט. בועז עשה כאן עבודה טובה בוועדת הכספים, ועדת המשנה. הרשות לניירות ערך גם עושה עבודה טובה, אבל יש עניין ואנחנו מעלים אותו.

בועז עבר בראש ועדת המשנה וזה גם עבר בוועדת הכספים פה אחד, העניין הזה. חלפו מאז שנתיים והנושא הזה לא זז. זה סתם תקוע. אני מבין שיש לרשות לניירות ערך מה להגיד, אבל למה לא אמרתם את זה אז? אני לא בא בהאשמות, אני מעריך אתכם, אבל בכל זאת - - -

הרשות עושה עבודה טובה.

אני אעביר את רשות הדיבור לידידי, בועז טופורובסקי.

יש לה מעלה לרשות לניירות ערך שהיא לא מבקשת לבטל את ועדת הכספים.

- - -

זה מוגזם לחלוטין, מוגזם.

זה מחבל בעבודת הכנסת.

אני ישבתי עם דורית, ישבתי, לפני שבועיים. אמרתי – מה זה הדבר הזה, מוציאים את ועדת הכספים? גם מוציאים את שר האוצר.

מה זה שם?

יש חוק שמבטל את אגף שוק ההון והופך אותו לרשות. אז זה התחיל בזה שהדיון לא מתנהל כאן. העבירו את הדיון לאלי כהן. בסדר. אחרי שזה עבר לאלי כהן פתאום התברר לי – למה הם לא רצו להעביר את זה לכאן? בגלל שמבטלים את ועדת הכספים.

הבנתי שרק ב-4 סעיפים.

לא. רשימה.

אמרו לי שמתוך 350 סעיפים שקשורים, רק 4 סעיפים שקשורים בוועדת הכספים - - -

כל מה שיהיה צריך אישור כספי - - -

אני נתתי לאלי כהן כבר עכשיו רשימה של בערך 25. יש עוד. בכלל, אני לא מבין את הדיון הזה. הוא מתנהל בוועדה שהיא לא ועדה קבועה – היא קיימת היום ומחר לא, מתנהל שם דיון לאורך השנים, האם צריך אישור פרלמנטרי כן או לא. פשוט לא להאמין.

החטא הקדמון זו הוועדה הזו, שהקימו את הוועדה הזו שהיא ועדת הרפורמות - - -

נכון, שהיא לא הועילה לאף אחד שום דבר. אגב, אנחנו מעבירים פה חוקים, מעבירים ביומיים אחרי דיון ארוך, יש שם דיונים שמתנהלים חצי שנה.

רק לזכות היושב ראש ייאמר שגם כאשר הכרתי אותך כשהיית באופוזיציה, וגם עכשיו, גישתך היא אותה גישה בדיוק וזה בהחלט מעורר הערכה.

רוב האנשים כאן מבינים מה זה זירות הסוחר, כי הם קשורים לנושא, אבל חברי הכנסת וחלק מהמוזמנים לא מבינים מה זה זירות סוחר. אם אני אנסה להסביר את זה זה קצת יחטא לרעיון, אבל בגדול, כמו שהיום אפשר לקנות מניות בבורסה או חוזה אופציה על זהב או כל סחורה אחרת, זירות הסוחר הן חברות שמאפשרות לעשות את זה בלי לקנות באמת, בעצם לעשות כאילו קונים זהב, כאילו קונים השקעה בנכס כזה או אחר. זו היא איזושהי לאקונה שעד לא מזמן לא היתה מטופלת בעולם, וכך הרבה חברות נכנסו וגרמו לאנשים לסחור דרכן שלא בפיקוח. נוצרו שם באופן טבעי הרבה מאוד רמאויות, והרבה פעמים אנשים איבדו שם את כספם.

בעקבות זה, ב-2009 הכנסת חוקקה חוק שביקש להסדיר את הנושא, ועד 2013 לא היו תקנות מכוח החוק, ובעצם הנושא במדינת ישראל לא הוסדר. ב-2013 ביקשה הוועדה, ביקש יושב ראש הוועדה דאז ממני לעמוד בראש ועדת משנה שתעשה סוף סוף הסדרה לנושא של התקנות ובכלל לכל הנושא של זירות הסוחר, והתחלנו לעשות את זה. בערך שנה ישבה ועדת המשנה בראשותי יחד עם נציגי זירות הסוחר, יחד עם אנשי הרשות לניירות ערך, ויחד עם צוות הוועדה ואנחנו עברנו על סט תקנות מקיף וכולל שקשור לזירות הסוחר. אני יכול להגיד שבמשך מאות שעות של פגישות ועשרות שעות של ישיבת ועדת המשנה עברנו סעיף סעיף, זה בערך 120 עמודים של תקנות. עברנו סעיף סעיף ועל כל סעיף התנהל דיון ובסופו של דבר התקבלו תקנות שאני חושב שהן תקנות הוגנות, תקנות שאף אחד לא היה מרוצה מהן לגמרי – לא הרשות לניירות ערך ולא זירות הסוחר, דבר שרק מוכיח שהגענו לפשרה הנכונה שם.

האחת, לאפשר את קיום זירות הסוחר במדינת ישראל, כי כך המחוקק החליט לפני שהייתי בכנסת, לאפשר את הקיום של זה, כי זה נותן תחרות – תחרות לבנקים, תחרות לבורסה, לזירות אחרות – אבל לעשות את זה בווידוא מוחלט שלא תהיינה רמאויות, ושאנשים שכספם יהיה בזירות הסוחר לא ישימו את כספם בגופים שבאיזושהי אופציה לרמות אותם, לעבוד עליהם בעיניים, לא לשלם להם את הכסף. כלומר, שההשקעה תהיה בטוחה ככל הניתן, כמו השקעה בבורסה או כמו ששמים את הכסף בבנק. כמובן שאי אפשר להבטיח שום דבר בעניין הזה. רק אתמול שמענו על אנשים שעברו על חוקי ניירות ערך. אנחנו ניסינו לעשות את המקסימום. התקנות אושרו פה אחד על ידי ועדת המשנה – זה היה הפה שלי, לא היו עוד חברים בישיבה, אבל אחר כך אושרו פה אחד בוועדת הכספים, כולל כל מרכיבי הוועדה – היו שם אנשים גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. הן אושרו לפני שנתיים. תוך כדי אישור היתה גם החלטה של ועדת הכספים שתוך שנה – כלומר לפני שנה, יהיה דיון שיראה איך אנחנו מתקדמים עם היישום של התקנות. לצערי הדיון לא היה.

מה שקרה שנכון להיום התברר לי שיש שני אלמנטים מאוד בעייתיים. אנחנו שנתיים אחרי התקנות ומתברר שאין אף זירה שקיבלה רישיון. זה לא אומר שאין את השוק הזה. יש את השוק הזה והוא לא מספיק מפוקח. זירה שהגישה בקשה לרישיון יכולה לעבוד בשוק הישראלי ובעצם יש חשש שיכול להיות שעדיין קיימים רמאים בשוק – אני לא יודע, הרשות אולי תוכל להגיד יותר בנושא. אין מספיק פיקוח כי עוד אין רישיונות, אין מתן רישיונות, עם כל הסט של התקנות וכל היוצא בזה, ואני לא מבין למה עבר הרבה זמן. זה הדבר הראשון, שצריך להבין שיש לו תת סעיף: הרבה מאוד ישראלים, אזרחים ישראלים משקיעים בזירות סוחר בחו"ל. כלומר, הם נמצאים בארץ, לא משקיעים בחברות תחת פיקוח של הרגולציה הישראלית, אלא משקיעים בחברות תחת רגולציה בחו"ל, כאשר הרגולציות שאנחנו אישרנו הן תקנות מחמירות. עשינו בדיקה של הרגולציה בכל העולם עם דגש על הרגולציה של האיחוד האירופי והרגולציה האמריקאית, עם עוד רגולציות שקיימות, ועשינו איזשהו שעטנז – לקחנו את הדברים הטובים, אני רוצה להאמין, מכל רגולציה, ועשינו רגולציה מחמירה יותר. אז זה הדבר הראשון.

הדבר השני זה שדיברנו על סוגי נכסים שאפשר להשקיע בהם. אולי לא דיברנו על כולם, אבל אין ספק, לפחות הגישה שלי והגישה של המחוקק היתה ברורה וחד משמעית, שהתפקיד של הרשות זה לא לבוא ולהגיד – אם נכס מסוים אפשר להשקיע בו או אי אפשר להשקיע בו, כמו שהם לא יכולים להגיד לי בבורסה אם אפשר להשקיע או לא – יש מניה, אז אני יכול להשקיע בה. התפקיד של הבורסה הוא להגדיר אם הנכס נופל באחד משלושת ההגדרות – נכס מסוכן, נכס בינוני ברמת הסיכון או נכס נמוך ברמת הסיכון, ומזה נגזרות כל מיני החלטות, כמו רמת אמינות, וכאלה. שני הנושאים האלה הם נושאים שמטרידים אותי כי הם נוגעים לשני החלקים שהיו חשובים במימוש התקנו. האחד זה לוודא שיש שוק, זאת אומרת, שאנשים לא רק ישקיעו או יהמרו בחו"ל, אלא יהיה שוק תחת פיקוח ורגולציה ישראלית. הדבר השני הוא שנכון להיום יש חברו ישראליות שלא עובדות עם רישיון, למרות ששנתיים עברו מאז התקנות, ויכול להיות – ואני לא בטוח, ואנחנו לא יכולים להיות רגועים מזה, שהם עובדים תחת חברות שהן חברות במאה אחוז ישרות.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת לשעבר בועז טופורובסקי - - -

הוא היה חבר כנסת רציני, גם היה חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה ששם העברנו את החוק של - - - הגז.

כשאתה סיימת בכנסת הוא גם חייך וגם היה עצוב. הוא היה עצוב שהוא הספיד אותך אבל הוא חייך כי יש עתיד התרסקו.

בנושא של זירות סוחר, החשש הגדול לפחות מבחינתי זה שכסף של ישראלים ילך החוצה. זה מה שהכי מטריד אותי בנושא הזה. אני יודע שיש הרבה פרצות בנושא הזה וצריך גם לסגור את זה הרמטית, על מנת שזירות הסוחר הללו לא ישמשו חלילה באופן שלילי וגם לא יעשו נזק לאנשים מאוד מאוד תמימים שיש לפעמים, שמסתובבים בשוק, שאפשר לדוג אותם בקלות. אז את זה באמת אני משאיר בידיים של הרשות לניירות ערך, סומך על הרשות שתעשה את כל הפעולות החכמות והנבונות כדי למנוע מצבים כאלה. אבל צריך להבין שיש הרבה סוחרים ואנשים שרוצים לסחור בבורסה, שהולכים לעשות את זה בחוץ, וזה הדבר הכי פחות טוב, מבחינתי. אנחנו יודעים מה מצב הבורסה היום – משנה לשנה הולך ויורד היקף המסחר. אנחנו גם עושים פעולות על מנת לשנות את המצב, אנחנו צריכים להתעורר ומהר, כי הבורסה כבר אוטוטו הופכת להיות בלתי רלבנטית. המשקיעים היום בורחים לשוק הנדל"ן ולא מגיעים לבורסה, אבל אם יש כאלה שרוצים להגיע לבורסה, בוא נאפשר להם לעשות עסקים בבורסה, בוא נאפשר להם לפעול במסגרת הבורסה. לכן אני כן חושב שתחשבו ברצינות איך אתם יכולים לתת לאנשים להגיע לבורסה עם הנושא הזה, תוך כדי שמירה עלה אינטרסים החשובים של אותם אנשים פחות סוחרים ופחות מבינים כדי שחס וחלילה לא יפלו קורבן.

קודם כל אני שותף לדברים שנאמרים פה. אולי אתן קצת רקע. נאמר פה כמה פעמים על השנתיים שחלפו, אז באמת, כמעט לפני שנתיים אושר בוועדת הכספים, באוגוסט לפני שנתיים, אבל תחילה של התקנות, מעשית, היתה רק בחודש מאי בשנה שעברה. מאחר ולקח זמן עד שפורסם ברשומות, מספר חודשים, וגם ניתנה לחברות חצי שנה של היערכות ליום התחילה. אני יכול לספר שמחינת כל החברות שביקשו רישיון – על אף שהיתה להם חצי שנה להיערך ולהגיש בקשות לרישיון כולן חיכו מן הסתם ליום האחרון, וביום האחרון כולם הגישו את הבקשה. אז מבחינת הרשות לניירות ערך אנחנו מטפלים בתהליך הזה של בדיקת הרישיון בשנה האחרונה.

אני אתן קצת רגע –מאחר והרגולציה שנעשתה לאחר עבודה קשה ומרובה, היא רגולציה חדשה שחלה על תחום פעיל, על חברות שהיו בשוק עוד לפני שהיתה הרגולציה, אז ניתנה איזושהי הקלה לחברות. החברות לא היו צריכות לסגור את העסקים שלהן. למעשה, חברות שהגישו בקשת רישיון עד למועד התחילה, עד לפני שנה, יכולות להמשיך ולפעול על אף שהן לא מפוקחות ועל אף שהן עדיין לא קיבלו רישיון – הן יכולות להמשיך ולפעול עד שניתנת החלטת הרשות בעניינן. לכן, הוראת המעבר הזו מאזנת בין הצורך של השוק להמשיך ולפעול ובין התהליך שאנחנו מנהלים כדי לבחון את בקשות הרישיון.

אם נדבר קצת על הצורך להסדיר את התחום הזה, באמת זה היה תחום שלא הוסדר. זירות הפורקס האלה הן זירות שמציעות מסחר במכשירים פיננסיים, והמוקד של הסוג הזה של הפעילות הוא בעצם שהזירות הן צד נגדי לעסקה. כשאתה סוחר וקונה מכשיר פיננסי בזירות האלה, בשונה, אולי, ממסחר בבורסות או בזירות מסחר אחרות, זה לא מסחר בין משקיעים. זה לא מסחר של שוק שיש בו קונים ויש בו מוכרים, ויש בו מפגש רצונות ומחיר שוק, אלא יש פה זירה שזה סוג של עולם סגור מול המשקיעים, שמציגים להם את המחיר קנייה, מציגים את מחיר המכירה, והרבה פעמים מאחר והזירות האלה הן צד נגדי לעסקה, אז הרבה פעמים הרווח של הלקוח זה הפסד לזירה והפסד של הלקוח זה רווח לעסקה. לכן יש פה ניגוד עניינים שהוא מאוד מאוד חמור. ניגוד העניינים החמור הזה, בהיעדר הסדרה ופיקוח, יצר לא מעט תופעות שהיינו עדים להן לפני ההסדרה., תופעות של שיווק מאוד אגרסיבי של לקוחות לפעול בזירה, על אף שאין להם את המיומנות לסחור. להרבה לקוחות – וצריך לזכור שמדובר בזירות שהן אינטרנטיות, זירות שהן נגישות אוד לציבור, זירות שמאפשרות לך להשקיע סכומי כסף גדולים אבל כשאתה שם - - - למעשה אתה משקיע מכספך סכומי כסף יחסית קטנים ביחס להשקעה שלך, השקעות שהן ממונפות, השקעות שהן ברמת תחכום מאוד מאוד גבוהה, והיו לא מעט משקיעים שאיבדו את מיטב כספם, בין אם זה בגלל חוסר המיומנות שלהם וגיוס לקוחות לא מתאימים, שיווק אגרסיבי, הרבה פעמים ראינו הטעיה של לקוחות. אני חושב שמי שהיה עד לפרסום באינטרנט או במדיות אחרות, פרסום שהוא הטעיה, מייצר את התחושה שאתה יכול להרוויח בלי להתאמץ, ושיחות טלפוניות שמספרות לאנשים שאין באמת סיכון בפעילות הזו. אז היינו עדים לתופעות מאוד מאוד חמורות ולכן ההסדרה הזו באה להכניס את השוק הזה שמוסדר גם במקומות אחרים בעולם לאיזשהו מסלול של עבודה, שבעצם יגן על הציבור. צריך לזכור שהתכלית את התקנות האלה מעבר לרצון לאפשר חוסר עיסוק ולזירות האלה להרוויח מהפעילות שלהן, בסופו של דבר התכלית של החקיקה ושל התקנות הן כדי להגן על ציבור המשקעים בישראל, ציבור שהיינו עדים לכך שחלק רחב ממנו איבד את מיטב כספו, ואנחנו עדיין עדים לתופעה הזו, אני חייב לציין.

זה כמו בבורסה. או שאתה מרוויח, או שאתה מפסיד.

בבורסה המסחר הוא חופשי בין משקיעים. הבורסה היום היא לא הצד הנגדי לעסקה. היא לא מוכרת לך - - - היא לא קובעת לך את המחיר.

כשאתה אומר שהרבה משקיעים הפסידו - - -

גם בבורסה מפסידים את כספם, נכון.

אם הם הפסידו בגלל גזל, בגלל רמאות – זה סיפור אחר.

אז היו גם מקרים כאלה.

אז למעשה, בשנה האחרונה, אם אני אתאר קצת את התהליך – קיבלנו בקשות מ-21 חברות. אני חושב שגם חבר הכנסת לשעבר בועז טופורובסקי יודע שלא דיברנו על היקף כזה של חברות, אפילו היו טענות שהרגולציה מחמירה, והשוק הזה ייעלם, ולא יהיו חברות, אבל 21 חברות פנו וביקשו רישיון מהרשות לניירות ערך. כל התהליך שאנחנו מבצעים זה בעצם לבחון את תנאי כשירות, שנקבעו בחוק ובתקנות. וכשאנחנו ניתן רישיון לחברה אנחנו רוצים לוודא שהחברה הזו עומדת בתנאי הכשירות, שציבור יכול לשים את כספו בזירה, שהזירה תשמור על הכספים שלו, שהזירה תהיה יציבה, שהמסחר בה יהיה תקין והוגן, שהניהול של הזירה הזו יהיה תקין והוגן. אנחנו בוחנים מיומנות של הפועלים בזירה, בוחנים את המיומנות הטכנית של הזירה. יש שורה ארוכה מאוד של תחומים שאנחנו צריכים לבחון כאשר אנחנו בודקים את הבקשות רישיון של החברות האלה.

אנחנו נמצאים היום שנה אחרי תחילת התהליך, במצב שבו יש 10 חברות מתוך ה-21. לגבי 7 מתוך החברות החלטנו לדחות את הבקשה, ולא סתם. ברוב המקרים הדחייה שלנו היתה משיקולים של מהמנות של החברות האלה, ו "מהמנות" זו מילה משפטית יפה אבל מאחורי המילה הזו יש התנהלות מאוד מאוד בעייתית של הזירות כלפי הציבור שסחר בהן. היו זירות שהגיעו לפירוק, היו זירות – מי שזוכר – שהפעלנו את הסמכות שלנו למנוע מהם למכור או להציע את האופציות הבינאריות – שהן מכשיר שיש בו גם רמת סיכון מאוד גבוהה, גם רמת מורכבות מאוד גבוהה, וגם באופי שלהן הן בסופו של דבר, אם עוטפים את כל המאפיינים של המכשיר הפיננסי הזה בסופו של דבר הוא הפך מכשיר של הימורים, ולא מכשיר פיננסי, מכשיר שאתה רק יכול לנחש את התוצאה שלו ולא יכול להעריך אותה מבחינה פיננסית. הם מכשירים שבעצם מציעים לך לנחש מה יהיה השער של מניה או סחורה או מטבע בעוד 30 שניות או דקה או 10 דקות. אלה מכשירים שאנחנו בהחלט עשינו שימוש בסמכויות שלנו, ויש לנו סמכות בחוק לפי סעיף 44, סמכות שמקנה לרשות בעצם לקבוע את סוגי המכשירים שהזירה תסחר בהם. הסמכות הזו גם מקנה לנו להגביל את הפעילות של הזירה, גם להגביל את סוגי הלקוחות של הזירה. אנחנו עושים שימוש בסמכות הזו מתוך תכלית אחת ברורה ויחידה, והיא להגן על הציבור.

אני אתך. אני שואל אם יש איזה שהם מכשירים שאני יכול לסחור בהם בבנקים או בבורסה ולהם אסור.

אני חושב שאתה לא תמצא מכשירים בבנקים או שדומים באופי שלהם. זה נכון שיש מכשירים מתוחכמים בבנקים ויש אופציות - - -

זהב, נפט, אני לא יודע מה. האם להם מותר ולאלה אסור?

כן, ודאי.

אני חושב שצריך לעטוף את זה גם בקונטקסט, כי אני לא רואה בנקים - - - הפעילות של בנקים לא דומה לפעילות של הזירות האלה. הזירות האלה פונות בצורה מאוד מאוד אגרסיבית ללקוחות קמעונאיים, מפתה אותם לסחור במכשירים האלה. אני לא זוכר שאני קיבלתי פנייה מהבנק שלי לקנות זהב, לקנות מטבע. אני מכיר מלא מודעות קופצות - - -

למה, אתם מתכוונים לאסור להשתמש ברובל?

אנחנו לא נעבור עכשיו מטבע מטבע ומכשיר מכשיר ונגיד מה אנחנו - - -

זה לא היה הרעיון?

אני יכול להגיד מה הרעיון שלנו.

אופציות בינאריות, למרות שאני לא בטוח שאני מסכים, אני יכול להבין מאיפה זה מגיע, אבל רובלים, למרות שאני לא יודע אם זה נכון, אבל זו דוגמה למשהו שבאמת לא היתה הכוונה.

אז בוא אני אתאר – חלק מהחברות - - -

היום כשאתה רוצה - - -

אם אני רוצה אני יכול לקנות. אף בנק לא יגיד לי לא לקנות. אם אני רוצה לקנות בגיל 18 אופציה שיכולה לרדת ב-99% יום למחרת, אף בנק לא יגיד לי לא לעשות את זה.

אנחנו לא פוסלים מכשיר בגלל שהוא כזה או אחר. יש לנו מספר עקרונות או דברים שאנחנו בודקים לגבי מכשירים שהזירה מציעה. יש זירות שהציעו לנו 8,000 מכשירים פיננסיים שונים. אנחנו מסתכלים על זה בעין של הציבור. להגיד שגם בבורסה בכל דבר אפשר לסחור? לא בכל דבר אפשר לסחור. אם יש חברה שרוצה להירשם למסחר בבורסה, אז היא לא תירשם למסחר אם לא תדע על החברה מידע שיש עליו גילוי מלא.

אין ספק, אבל לאורך כל הדיונים המקום שלכם לא היה לבוא ולהחליט איזה מטבע ראוי לסחור בו ואיזה מטבע לא.

כי זה נקבע בחקיקה. אנחנו דנו אתך בתקנות.

זה בחקיקה הראשית נקבע כבר.

אבל עשינו הרבה מאוד דיונים. הרעיון הוא לוודא שלא מרמים את הסוחרים, אבל לא אומרים להם – בזה אתה יכול לסחור, ובזה אתה לא יכול לסחור. אנחנו במדינה חופשית, יש חופש העיסוק.

מה היה בחקיקה הראשית?

החקיקה הראשית קובעת באופן מפורש, בסעיף 44(יג)(ד) – "ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, רשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי ...." - - -

זה בסדר. שואל בועז – למה אתם אוסרים לסחור ברובל?

השאלה היא לא ספציפית למטבע כזה או אחר. אני חושב שעוד לא קיבלנו החלטה.

אני מזירת מסחר בינלאומית, זירה שהגישה בקשה לרישיון מסחר בישראל. חבר הכנסת לשעבר בועז טופורובסקי שאל שאלות ספציפיות, האם יש מכשירים שהרשות אוסרת. הרשות פרסמה באופן חד משמעי שהיא שוקלת לא לאשר מכשירים מסוימים, מטבעות מסוימים, סוגי מכשירים מסוימים.

היא לא החליטה אבל, עדיין.

אבל די ברור מה הכיוון. יושב ראש איגוד זירות הסוחר מוכן לפרט.

אני יושב ראש איגוד זירות הסוחר. אני מרכז את הפעילות של כלל הזירות במסגרת האיגוד. אנחנו נתקלנו החל מחודש אוקטובר האחרון בהתרעות של הרשות לגבי כוונה לשלול מכשירים ספציפיים לכלל הזירות, לא לזירה ספציפית ולא סוגים של מכשירים - - -

למה?

זו שאלה אליהם.

מה אתה חושב? הם עומדים תחת פיקוח, כן?

אני חושב שאפשר לקשור את זה גם לנושא של האופציות הבינאריות, לפי החלטה שהתקבלה שם. אחת הסיבות שהרשות תיארה במכתבים ולא נתנה כאן זה שהנושא מאוד מורכב לפיקוח.

לכן הם שוקלים לא לאשר את זה.

ובנושא של מכשירים מסוג רובל, מסוג לירה טורקית, מסוג קורונה – הטענה שם היתה טענה של תנודתיות או סיכון, אם אני זוכר נכון, בנושא של מכשירים שנכסי הבסיס שלהם מנייתיים הטענה שם היתה תשקיף. כל הטענות האלה אינן נמצאות לא בתקנות ולא בחוק כחלק מהדברים שהוסכמו, נחתמו ועברו גם בקריאות. זה למעשה פרשנות לטעם האיגוד, לטעם החברות – זה פרשנות של התקנות שהיא אינה כוונת המחוקק. אני שמח שהמחוקק נמצא כאן באמת לאשרר את הנושא הזה. חשוב מאוד להבין שבמסגרת המתכונת הנוכחית לקוח ישראלי איננו מוגבל בלפתוח חשבון בזירה זרה. הוא יכול לקחת את כספו ולשים אותו בזירה זרה ללא כל מגבלות. היה ובזירה זרה יוצעו מכשירים או מגוון רחב של מכשירים שאינם מוצעים בזירות בישראל, ברור שללקוח הישראלי עדיף לפעול בזירה זרה ולא בזירה בישראל. גם אם הוא משקיע ברוב המכשירים שנמצאים בזירה, ועדיין חלק מהמכשירים שהוא משקיע בהם אינם קיימים בזירה בישראל, התוצאה תהיה שהוא יבחר לסחור היכן שיש את מגוון המכשירים. זה לקוחות שמחפשים מסחר שהוא יותר תנודתי. זה שונה מהלקוחות שהרשות לניירות ערך נתקלת בהם חדשות לבקרים, בין אם זה בבתי השקעות, בין אם זה חברי הבורסה, וצריך להתייחס גם לנושא הזה כשבוחנים את רמת המגבלות על הזירות. היה והדברים שהרשות שוקלת באמת יקרו הלכה למעשה, חלקם כבר פורסמו בעיתון – זאת אומרת, מבחינת הלקוחות הם מבינים שזה הולך לקרות, וחלה כבר נדידה של לקוחות לחברות זרות כבר היום – היה וזה יקרה, הצפי של האיגוד הוא שמעט מאוד חברות יוכלו להתקיים בסביבה העסקית הזו. המשמעות היא דה-פקטו, שלא יהיה שוק בישראל לזה.

חז"ל אומרים שההבדל בין הטוב לרע הוא כחוט השערה. בין המצב של הימורים לבין המצב של השקעה יותר בטוחה – זה כחוט השערה. זה יכול להיות ברוך גדול לאלה שמשקיעים שזה ממש הימורים, ויכול להיות אחרת. חוט השערה, במקרה הזה, זה הרשות לניירות ערך. היא זו שצריכה לעמוד על הדבר הזה שזה יהיה באמת, במקום שאנשים ישקיעו בחו"ל שישקיעו כאן, ושזירות סוחר יהיה איזשהו דבר שאפשר לסמוך עליו, ושזה לא יהפוך להיות הימורים. לכן אז נעשו תקנות, לכן אז נקבע העניין בחקיקה ראשית, גם מה שנאמר כאן קודם. התפקיד שלכם הוא מאוד מרכזי בעניין, ואני לא בעד לאסור, לא בעד להתיר, אני לא איש מקצוע בעניין הזה. אנחנו מבקשים שאתם תשקלו את זה באחריות רבה, גם כלפי המשקיעים וגם שזה לא יהפוך להיות זירת הימורים שתהיה מאוד מסובכת, כי הטענות שאני שמעתי, מאז שקבעתי את הדיון הזה עד היום היו טענות מאוד קשות שאתה מכיר אותן. אתם מכירים את הנושא הזה טוב ממני, אני גם לא עסקתי בזה בעבר. האחריות עליכם היא רבה.

אני מחזק את הרשות לניירות ערך, גם בגלל שהיא לא מבקשת להסיר את הפיקוח של ועדת הכספים. אגב, הם מבקשים – הם אומרים: אתם נותנים להם אז תתנו גם לנו. אתה עושה רשות לשוק ההון, לא צריכים למסור דיווח לאף אחד, אז גם הם אומרים.

אני חושב שהרשות לניירות ערך הבינה שבלי ועדת הכספים יכול היות שיסגרו אותה לגמרי. אז עדיף לה שנישאר פה - - -

הם יושבים שם בוועדה ומורידים את ועדת הכספים כל הזמן. אני אומר לך שאם זה המצב אני הוללך להגיש הסתייגויות. יש עוד חברים שביקשו להצטרף להסתייגויות. אמרתי לאלי כהן - - -

יש עוד מישהו שרוצה להוסיף?

רק שאלה – יש איזשהו לוח זמנים שבו אתם מעריכים שיתחילו סוף סוף לתת רישיונות? זאת אומרת, שהאזרח הישראלי יידע – זו חברה שאני יכול להיות רגוע ולהשקיע בה, וזו חברה שאין לה רישיון אז אני לא משקיע בה? או לחילופין – שישקיעו בחברות ישראליות ולא בחברות בחו"ל?

אני חושב שאנחנו נמצאים לקראת סיום התהליך.

אתם יודעים להגיד הערכת זמן?

אנחנו מעריכים שעד לסוף הרבעון השלישי אנחנו נסיים את התהליך. כמובן שיש גם את הצד של הזירות. אנחנו מבקשים השלמות, הם מבקשים, ואם יש להם השגות, אנחנו נותנים להם להגיב ולטעון את הטענות שלהם.

מה זה סוף הרבעון השלישי?

אנחנו ביולי? אז עד סוף ספטמבר, אני מעריך.

לפני החגים – זה נשמע תמיד טוב.

אם תוכלו לעקוב אחרי זה ולעדכן אותי.

אני גם אמרתי ליושב ראש הרשות – אני מעמיד את עצמי לרשותכם, בתור מי שהיה מאוד מעורב בתהליך.

מה שברור חברים שהמצב לא בריא, כי מי ששם שם את הכסף, לא בטוח שהוא מפוקח. לכן, מתפקידנו כחברי כנסת לדאוג לציבור, זה מה שאנחנו מבקשים מכם.

אנחנו מגבים אתכם, אנחנו רוצים לעקוב אחרי הדבר הזה. החברים שהציעו את זה צודקים, וזה נכון.

אני לא ארחיב על דברים שנאמרו, ואני מאמין שהמטרה של כולם זה ברגע שהתקנות יצאו לדרך זה באמת הגנה על הציבור, ולאפשר כאן לזירות שהגישו בקשות לרישיון, והן ראויות – הרשות בדקה אותן והן ראויות לפעול – שיפעלו. אבל אנחנו גם צריכים להבין שגם כשהרשות תאשר זירות מסוימות, ותאפשר להן לפעול בישראל, צריך לשים לב שלא תבוא ותכניס בדלת האחורית את כל הדברים שלא אושרו בזמנו בתקנות, ועכשיו מנסים בפרשנות כזו או אחרת להכניס אותם, כמו שציינו – בנוגע למוצרים שונים. כלומר, היא יכולה לתת לזירה מסוימת בישראל רישיון אבל בלי לירה טורקית, בלי רובל, בלי מדד א-ל-גוגל, וכו' וכו' וכו'. זה ייצור לנו פה חסרון שאם אני כמשקיע צריך לבחור זירה בישראל שהיא מוגבלת, לעומת זירה בחו"ל שהיא לא מוגבלת, ברור שאני אלך לזירה בחו"ל שהיא לא מוגבלת. יש אנשים שלא אוהבים את ההגבלות האלה. לכן, גם כשתשב אתנו הרשות, כמו שהבנתי עד סוף רבעון שלישי, אני עדיין לא מבין למה צריכים כל כך הרבה זמן - - -

זה נושא מורכב, הנושא הזה.

יש דברים הרבה יותר מורכבים.

לא, לא, לא. הנושא מורכב. יש דברים שבאמת מרגיז שהם לוקחים הרבה זמן. זה לא המקרה הקלאסי.

אני אגיד לך למה – כי הרשות יוצאת באזהרות לציבור, ויושב ראש הרשות אומר – חברה', יש פה זירות לא מפוקחות, שימו לב. מה יוצא מזה? הלקוח אומר – זירות לא מפוקחות, שנה ומשהו לבדוק? חלק מהזירות פה הן זירות שגם נסחרות בחו"ל, פועלות בחו"ל עם הרישיונות מחו"ל, אז בסדר.

אז גם הנושא של המוצרים מחייב פה בדיקה לעומק, שלא יהיה מצב שיהיו פה מוצרים שקיימים ונסחרים בחו"ל, וימנעו מהזירות פה, בישראל. דרישות מני דרישות שהרשות מוציאה חדשות לבקרים – גם פה צריך לשים לב, כמו תקנון. בהתחלה תביא תקנון, אחר כך נלך לתקנון אחיד, תכניס ככה – תוציא ככה, תפרק מוצרים וכדומה. אז מה שאני מציע, כדי שזה יהיה אפקטיבי – בואו נעשה ישיבת מעקב עוד שלושה חודשים.

זו הצעה. לא קיבלתי אותה. באופן עקרוני אין לנו חילוקי דעות. אנחנו מבקשים, הוא גם קבע את המועד וביקשתי מהחברים שיעקבו אחרי זה, אתה רשאי גם לעקוב אחרי זה, ולעדכן אותי. אם יהיה צורך בישיבת מעקב אחרי זה – נקיים. אם לא יהיה צורך – לא נעשה אין לי עניין לעשות ישיבות סתם. באותה עת יהיו לנו גם ישיבות על התקציב, דו שנתי, חוק הסדרים ועוד כמה דברים.

גם לי אין עניין לבוא לכאן עוד פעם.

אני מודה לכם, אני מודה לך, בועז, אתה מוזמן לוועדת הכספים בכל עת.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00