הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ו (19 ביולי 2016), שעה 10:30

1.אישור תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ז 2. קיום היוועצות ע"פ סעיף 7 (ב) לחוק לימוד חובה – צו לימוד חובה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

מרדכי יוגב

נורית קורן

איציק שמולי

זוהיר בהלול

באסל גטאס

יעל גרמן

דב חנין

יעל כהן-פארן

מאיר כהן

יוסי יונה

חיים ילין

עליזה לביא

אורלי לוי-אבקסיס

מנחם אליעזר-מוזס

מרב מיכאלי

יוליה מלינובסקי

איילת נחמיאס-ורבין

רחל עזריה

סגן שר במשרד ראש הממשלה ירון מזוז

מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך

דודי כהן - מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך

אריאל לוי - סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

חגית מאיר - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

דורית מורג - עורכת דין, יועצת משפטית, משרד החינוך

יהודה גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי אכיפה ובקרה, משרד החינוך

לירן שפיגל - עורך דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

הילה פאר סיקרון - מנהלת תחום, משרד החינוך

מיכל שטרנברג - יועצת למנכ"לית, משרד החינוך

אנדרי צייזלר - מנהל תחום פרויקטים, משרד הכלכלה

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

איל עזרא - ראש תחום תכנון באגף תקציבי, צה"ל, משרד הביטחון

רותם קקון - יועץ השר, משרד הגנת הסביבה

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי חינוך ברשויות מקומיות, מרכז השלטון המקומי

יורם מאי - סגן היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

דרור אלוני - ראש מועצה מקומית כפר שמריהו

רינה גוזי - סגנית מנהלת אגף החינוך ומנהלת מחלקת הכספים, עיריית רמת גן

ורד וינדמן - מנכ"לית המועצה לשלום הילד

אופיר יקיר - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאלה שני - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

זאב גולדבלט - יו"ר פורום ועדי ההוריים היישובים

רפאל קויתי - יועץ משפטי, פורום ועדי ההורים היישוביים

משה אשכנזי - יו"ר נציגות הורים מוסדית

אבנר ביטון - יו"ר הנהגת הורים באר שבע

ערן דמרי - יו,ר ועד הורים עירוני אופקים

מרוואן עבד אלחי - יו"ר ועד הורי טירה

דנה קישוני פונק - יו"ר הנהלת הורים יהוד

נורית שכטר - יו"ר הנהגת הורים שוהם

צביקה כספי - יו"ר ועדת תקשוב, טכנולוגיה וקרינה

ענת הוכנר - יו"ר ועד הורי תל אביב-יפו

פז כהן - יו"ר ארגון הורים

גדעון לייכנר - הורה מהוד השרון

הראל טורפנוי - הורה

יואב טורפנוי - תלמיד

ניסים דהן - הורה

שמואל שטח - מנכ"ל

מוסא עבדאלרחמן - מוזמן לוועדה

חובב ינאי - רכז המשמר החברתי

אריאלה פישר - פעילה חברתית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

.1אישור תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ז 2. קיום היוועצות ע"פ סעיף 7 (ב) לחוק לימוד חובה – צו לימוד חובה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, 19 ביולי 2016, י"ג בתמוז תשע"ו. הנושא על סדר היום – אישור תשלומי הורים לשנת הלימודים תשע"ז, קיום היוועצות על פי סעיף 7 (ב) לחוק לימוד חובה – צו לימוד חובה. אנחנו נעשה את הנושאים האלה אחד אחרי השני. ב-20-15 הדקות האחרונות של הדיון ניכנס להליך ההצבעה.

אני אומר דברי פתיחה ולאחר מכן אפתח את הדיון. לגבי הערות לסדר, שאני לא אמצא את עצמי מעיר לנוכחים, נא להשתדל, כמובן חברי הכנסת, נא להשתדל לא לקרוא קריאות ביניים. לאורחים – אפס סבלנות לקריאות ביניים, כי אתם לא חברי כנסת, מה לעשות? אנחנו חוטפים הרבה בגלל הזכות הזו לקרוא קריאות ביניים. אנחנו קיים את הדיון בלב שלם ובנפש חפצה כדי להביא את הדבר הכי טוב והכי מתבקש למערכת החינוך ולתלמידי ישראל.

נמצא איתנו, דבר שלא בשגרה, נמצא איתנו סגר שר במשרד ראש הממשלה, חבר הכנסת ירון מזוז, נמצאת איתנו מנכ"לית משרד החינוך, שתיתן סקירה על כל סוגיית תשלומי ההורים וחברי כנסת נכבדים ומתמידים בוועדת החינוך.

אני פותח בקריאת נקודות שהבאנו אותן בסיכום בדיון של השנה שעברה ונראה לי שאם אני הייתי לוקח את הסיכומים של ועדות חינוך באישור תשלומי הורים, יכול להיות שנמצא דברים שחוזרים על עצמם מדי שנה, אבל כפי שאמרתי הפעם אנחנו, אני בכל אופן, מצהיר שאנחנו נתכנס בסיכום של הדיון הזה לקראת מעשים ולא הצהרות, כי עד היום הצהרנו הרבה הצהרות בסוגיה הזאת. אין מנוס בגלל שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו – במצב שאנחנו מככבים בדו"חות על אי שוויון בתחומים רבים בחברה הישראלית וביניהם בחינוך – להרשות את העוולה הזו, של תשלומי הורים תוך כדי קיומו של חוק חינוך חובה חינם. זה נשמע כאילו, זה לא כאילו, זה תרתי דסתרי.

אז אני מקריא לכם את הנקודות כפי שהבטחתי מהסיכום הקודם: בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:

בלב כבד אישרה הוועדה את תשלומי ההורים לשנת תשע"ו.

הוועדה מביעה מורת רוח שיש עדיין תשלומי הורים המובאים לאישורה.

הוועדה מביעה דעתה שתשלומי הורים הם מס רגרסיבי שצריך להיעלם מהעולם.

הוועדה קוראת למשרד החינוך, בתיאום עם משרד האוצר, לקדם חקיקה שתבטל את תשלומי ההורים.

הקראתי לכם רק ארבע נקודות סיכום מתוך עשר. במערכת החינוך הישראלית, בכל אופן בנתונים שיש לשנים 2014-2015 – תשע"ה מה שנקרא, יש במדינת ישראל כ-2,479,000 תלמידים. אני משער לעצמי שפחות או יותר זה גם מה שהיה בשנת תשע"ו, ואני לא אכנס לפירוט כמה יש בתיכון וחטיבה עליונה, חטיבת ביניים ובגני הילדים, אבל כ-2.5 מיליון תלמידים, שהוריהם נאלצים לשלם סכומים שנעים מ-150 שקלים בתחתית טבלת תשלומי ההורים, ואל תיבהלו – עד כ-7,000 ו-8,000 שקלים במוסדות מסוימים. ואני חושב שזו עוולה שצריכה קודם כל לקבל טיפול ונדבר תוך כדי דיון על דרכי הטיפול בתופעה הזאת.

זאת תופעה שצריכה להיות מטופלת א' ברציונל שאנחנו שואפים אליו בכלל לביטול תשלומי ההורים, ובתהליך ההדרגתי, כל עוד הם קיימים, להגביר את האכיפה בסוגיה הזו, את השקיפות, כי לצערנו הרב תוך כדי דיונים גם גילינו שמוסדות עושים בתשלומי הורים כבתוך שלהם. יש גופים שגובים תקורה ומעבר לתקורה מצאו לעצמם ועשו לעצמם שבת והעבירו חלק מהתקציב הזה של ההורים, שיועד לתכניות לימודים נוספת, לגופים הארציים שלהם, לממן דברים אחרים. זה הכל על הגב של תשלומי ההורים, גם זה צריך להיות נדון ומטופל בוועדה.

ואני אומר לכם ברמה ההצהרתית, זה מה שאני מצפה היום ממשרד החינוך ואני אקריא למה אני מצפה את ההצהרה. שרי החינוך לדורותיהם מודיעים מזה שנים רבות על תמיכתם בביטול מוחלט של מס רגרסיבי ובלתי צודק זה. ייאמר לזכותם שכל שרי החינוך מביעים את העמדה הזו ויש קושי אמיתי ליישם אותו ונדבר על זה. גם ועדות החינוך, לא רק שרי חינוך, לדורותיהם כמעט, מצהירים את אותה הצהרה, מגיעים לאותה הכרה, ואיך אמר לי בצדק? תוכחה ישירה ונוקבת בדיון הקודם בשנה שעברה, עוד כשהייתי חדש בתפקידי זה כיושב ראש ועדת החינוך – אמר לי ד"ר קדמן שבינתיים פרש – נאחל הצלחה פעם נוספת למחליפתו – היא נמצאת פה ועוד מעט תציג את עצמה.

אז הוא אמר לי ואני מבין שהכלבים נובחים והשיירה עוברת.

והכלבים מתרבים.

אל תצהירי, כי מיד צער בעלי חיים והאגודות שמתפרנסות מזה יבואו ללכוד אותם.

לא, גם חשבתי שאצלי במפלגה יש.

טוב, שלא יבואו ללכוד אותם. אני גם המשכתי איתך איילת, בסדר. את רואה שרוח השם נחה עלי והמשכתי באותו כן.

הזאבים יתרבו.

רבותי, הרציונל הוא שבאמת החלפת הגבייה האחידה והרגרסיבית ובניית טבלה חלופית הבנויה על מרכיב פרוגרסיבי, כהמלצת ועדת שושני. ובכל מקרה צריך לשאוף, מרגיעים אותי פה ואומרים – לא הרגיעו אותי – שמעתי פה תוך כדי מאתר הבנייה של הספרייה הלאומית.

הייתה רעידת אדמה?

לא, לא.

כי נחליף את הדיון לרעידת אדמה.

תראה, אנחנו יכולים לגרום לרעידת אדמה אם נעשה פה משהו בסוף הדיון. בכל מקרה, הרציונאל הוא גם בינתיים עד שייעלמו תשלומי ההורים, הוצאת הגבייה מבתי הספר. לא אחת מנהלי בתי הספר מנהלים על כך, בהעברתה עד שתבוטל, וזה יהיה מהר מאד, לרשויות המקומיות, תוך ניתוק קשר המורים, ילדים ותשלומים; והגברת האכיפה, כפי שאמרתי, זה הרציונל שאנחנו נצטרך לטפל בו.

כפי שאמרתי, בסדר היום מופיעה גם סוגיית צו 7 (ב). 7(ב) לי שלא יודע, במשפט אחד, זה צו לימוד חובה. המדינה מחויבת בהיוועצות – גם עם שר הפנים וגם עם ועדת החינוך – בשיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות, בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים תשע"ז.

אני אומר בגילוי נאות, זו פעם ראשונה שאני נדרש, למרות בתשע"ו כבר הייתי צריך לקיים את חובת ההיוועצות שלא התקיימה, אבל חיכיתי בכיסופים, מה שנקרא, לראות את הצו הזה – מה אני יכול ללמוד ממנו. רק כנראה מי שקבע את זה זה בעידן התום של המדינה, מאז שנשאר הצו הזה. אם הוא אמור להישאר ככה, עדיף שתבוטל חובת ההיוועצות. אני אומר לכם מה הוא מכיל. זה לא מראה שום הקצאת משאבים. הצו הזה אומר כמה אחוז ההשתתפות של המדינה בשכר עבודה של מורה, שהוא עובד מדינה, כמה השיעור באחוזים השתתפות בפסיכולוג בכל אגרות השכפול. אתם זוכרים את המכונות? נעלמו, אבל יש מכונות צילום. דברים ארכאיים. אני אומר לכם, אני אוביל במהלך השנה הקרובה במושב הבא, לשינוי חקיקה שבצו הזה יופיע גם פירוט המשאבים וטבלה יותר פרטנית.

אני חושב שהאזרח במדינת ישראל, ולפני האזרח, הכנסת, שאמורה ודנה ומזיעה כאן ימים, ורק לצורך לסבר את האוזניים של החברים פה, אנחנו קיימנו מתחילת הקדנציה – שזה שנה וחצי פלוס – 242 דיונים. אז אני חושב שראוי מאד שגם חברי הכנסת, שאמורים לפקח על עבודת הממשלה, יקבלו צו מפורט יותר. זה מתגלגל לפתחנו בקידום חקיקה בשינוי הצו הזה, ואנחנו נאשר את חובת ההיוועצות בסוף הדיון.

אדוני, האם אי פעם הייתה באמת חובת היוועצות? הייתה היוועצות?

כן, כן. זה מתבטא בכך שמציגים לנו את המסמך הזה ואנחנו מקריאים אותו.

זו היוועצות?

לשר יש את המנדט לקבוע את המדיניות שלו. זה לא מה שהתכוון המחוקק שהשר בנט יבוא ויתייעץ איתך כמה הוא הולך להעביר לזה ולזה.

לא, אבל זו לא היוועצות, זה דיווחים.

זה יותר דיווח מאשר היוועצות.

צריך לדייק.

בסדר. רבותי, על סדר היום כפי שאמרתי סוגיית תשלומי ההורים. רבותי, ידוע שסוגית תשלומי ההורים מורכבת מכמה קטגוריות. יש מה שנקרא תשלומי חובה – ויתקנו אותי המקצוענים אם אני מחלקי או מפספס משהו – תשלומי חובה צריך לשנות את זה מלשון רבים ללשון יחיד, כי נשאר בו רק ביטוח תאונות אישיות.

תשלום.

תשלום ביטוח תאונות אישיות, שאתמול, ברוך השם, בוועדה סיימנו לקדם את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, שתבוא למליאה בקרוב. גם זה מתוך אילוץ. זה לא האופטימום, אבל זה לפחות מנסה לעשות הסדרה, אחידות של כל הסוגיה הזו ולהביא למצב שנקבע סכום סביר, ידידותי עד כמה שאפשר לקרוא לתשלום ידידותי להורים. אין שוויוני. שוויוני במצב לא שוויוני הוא אף פעם לא שוויוני. אי אפשר לעשות אותו פרוגרסיבי, אבל לפחות במצב הזה. לכן אמרתי, זה האופטימום של ההסדרה. נקווה שנביא אותו כבר לפני סוף הכנס הזה לאישור בקריאה שנייה ושלישית. זו סוגיית תשלומי החובה

יש את סוגיית תשלומי הרשות. תשלומי הרשות מוגדרים, ידועים. אנחנו נשמע מהמנכ"לית - - -

תשלומי רשות - - -

רשות. מלשון רשאי.

מרצון זה רשות.

האמת? שהמילים יהיו ברורות.

תקשיבי, אני אענה לך. אני לא רוצה לפתוח את הדיון אם זה מרצון, סליחה. אני אענה לך. זה לא חובה. אם את לא רוצה להוציא את הבן שלך לטיול שנתי - - -

אבל אדוני יושב הראש - - -

אבל אדוני יושב הראש, אסור להגיד את - - -

אז סליחה, תנו לי לסיים את דברי הפתיחה.

אדוני יושב הראש, רק מילה. מהמקורות היהודים – מה זה תשלומי רשות?

לא, אבל - - -

אני יודע, את צודקת.

וועד כיתה, ופעם היו קוראים לזה דמי שכפול - - -

איילת, לא, לא, אני לא רוצה. תמתיני עם המקורות.

עצרתי, עצרתי.

זה הרמב"ם. אתה לא רוצה את הרמב"ם?

תאמר אותו בזמנך. למה לגנוב לך את זה? לא תמנע טוב מבעליו, תאמר את זה ברשות הדיבור. סליחה, לא להפריע לי. תנו לי לסיים את דברי הפתיחה, שהם קצת התארכו, אבל אני מיד מסיים אותו.

כי אנחנו עצבניים.

אני מיד מסיים אותם. תשלומי הרשות, שהמנכ"לית תפרט ותיתן סקירה על זה, כמובן זה לא בחובה. כשנאמר רשות זה לא בחובה. נכון, אם ניכנס לניואנסים ואילוצים חברתיים כאלה ואחרים, אנחנו נכנסים לאיזה מכבש לחצים רגשיים. לשם כיוונתם ולא נסתר מעיני, אבל אני חייב להיצמד להגדרות בחוק.

טוב. בהערכה ליושב הראש אני - - -

אדוני יושב הראש, רק מילה, בבקשה. אפרופו הרמב"ם שאומר – עד שיאמר - - -

רוצה אני.

רוצה אני.

כופין אותו עד שיאמר.

אני באתי באדום בגלל תשלומי ההורים.

רבותי, יש לנו את סוגית התל"נים. התל"נים, לפני שאומר מה ראשי התיבות האמיתיים, אני אומר לכם מה התחושה מהשנה וחצי שאני משמש בתפקיד: זה שטח אפור, אפור מאד, ואמרתי ונגעתי עד כדי שמתקרב כמעט לשחור. הוא לא מתקרב לאפור הבהיר, לכיוון הלבן, לצערי הרב הוא הולך ומתפתח לכיוון השחור. אני יודע שבשנתיים האחרונות המשרד נכנס לאיזה מסלול פיקוח ואכיפה מוגבר בסוגיה הזו.

אני אישית יודע איזה מכבשים ואיזה לחצים, אשר כמעט גובלים ב-, וקיימתי לפני כחודש דיון על תשלומי ההורים וחקרנו והעלינו והצפנו כאן את התופעה במוסדות מסוימים ולא נסתר מעיני ומידיעתי גם שישנן קבוצות הורים שאומרים מה אתם מתערבים לנו. יש ביכולתנו ואנחנו רוצים לתת לילדים שלנו יותר. אז אני אומר להם בהי לישנה, בשיא הצניעות דעתכם נחשבת, רצונכם לגיטימי, אבל תתכבדו לעשות זאת במסגרות הלא ממלכתיות.

כפי שהמדינה יודעת לומר את זה לזרמים או לקבוצות באוכלוסייה, שרוצות לחנך את ילדיהן בצורה כזו ואחרת, יש את הממלכה. הממלכה צריכה לקבוע גבולות ואני חושב שאם אנחנו כחברה הצבנו לנו כיעד לצמצם פערים בחברה ולתת הזדמנות שווה לכל ילד – הרציונל הוא שכל ילד בכל שכבת גיל יקבל את אותה הזדמנות שווה, את אותה נקודת זינוק לנקודה הבאה בצור שוויונית, זה האופטימום ואשרי המאמין. אבל חובה עלינו לשאוף לכך, לעשות הכל.

רבותי, אמרתי ברמה הצהרתית. אנחנו נפתח את הדיון, ברשותך המנכ"לית, אני אתן לך לתת סקירה סביב הנקודות שדיברנו ולאחר מכן אנחנו נפתח את הדיון עם חברי הכנסת וסגן השר ונשמע את האורחים ואת הגורמים המקצועיים. אני מבקש סבלנות. אני יודע שייאמרו שיהיו כאלה שיחלקו עליהם, דברים מקפיצים. אנחנו נעשה דיון איכותי, אנחנו גם מצולמים ומשודרים וזה מסר של ועדת החינוך.

מה מסגרת הזמן של הדיון, אדוני?

אנחנו נסיים את הדיון ב - - -

בשתיים עשרה. דקה לא אחרה.

עד שתיים עשרה הדיון מסודר. אנחנו צריכים לפנות את האולם ולכן נשתדל לא לחרוג. יש לנו גם ועדה נוספת באולם השני, לכן נשתדל להתכנס. גם חברי הכנסת שלא יאריכו, לא לחזור על דברים שנאמרו ונקיים דיון אמיתי. כפי שהצהרתי, אני הולך להוביל את הדיון הזה לקווים מעשיים, נקודה. בבקשה.

תודה רבה. ברשותך, אני אסקור בקצרה ואתייחס גם לאמירות לגבי תשלומים מרצון. צריך לומר שתשלומי מערכת החינוך, כפי שנאמר פה, נקבעים פה, בשולחן הזה, כפי שמשרד החינוך מציע ויש מנדט לוועדה לקבוע את סדרי הגודל. בשנים האחרונות אנחנו לא מעלים את תשלומי ההורים, גם צריך לומר ביושר בעיקר בגלל ההד הציבורי, בגלל המוטיבציה להקטין את תשלומי ההורים ולא להגביר.

עוד צריך לומר שמערכת החינוך, כפי שהיא מקיימת את מסע התשלומים שלה, מכוונת לכך שתשלום הביטוח הוא תשלום חובה וכל השאר הם רשות. אתם צודקים בהחלט וההנחיה שלנו ובחוזרי מנכ"ל היא – אין ילד שלא יוצא לאירוע. אין ילד שלא יוצא לטיול. אין ילד שמשאירים אותו מאחור, מסיבה של אי תשלום.

נכון שכשאנחנו כיוונו לשם, דיברנו על כך שילדים, שידם אינה משגת, לא יכולים להיות נתונים לתשלומים האלה ולכן יש לנו גם 100 מיליון של מלגות. זה אף פעם לא מספיק, אבל אנחנו בהחלט לא מאפשרים למוסדות החינוך לא לשתף את הילדים. זה נכון, כפי שאתם אומרים, שהרי אם היד משגת ותשלומי ההורים נקבעים כפי שהם נקבעים, ההורים נדרשים לשלם. ושהרי בלי זה לא יהיה טיול, לא תהיה מסיבת כיתה, לא יהיה סל תרבות, לא יהיו הרבה דברים שהיום החוק במדינת ישראל לא מאפשר אותם.

באופן כללי אני אגיד ככה בשביל הפתיח, כי אני רואה ככה את כולם נורא להוטים, מערכת החינוך, בבקשה, אם מישהו רוצה שאנחנו נעשה את כל הפעילויות האלה ולוקח על עצמו – ואנחנו מעריכים את תשלומי ההורים גרוסו מודו במערכת החינוך – תקשיבו טוב – קרוב ל-5 מיליארד שקלים. מה זה אומר?

תשלומי הורים?

כן, רגע, תנו לי להסביר. אני רוצה שתבינו. אני מזמנת לכם על מה לכעוס.

אבל - - -

סליחה, סליחה, איילת, אל תפלי מהכסא.

זה התשלומים מרצון.

ג'בארין, אני עוזר לכם.

ברשות. אתם יודעים כמה מזגנים קניתי להורים?

ענת, זהו, נגמר. החיוך והגיחוך הסתיים. תקשיבו, רק לסבר את האוזן, דנו כאן בוועדה במוסד אחד במודיעין, שמתוך 12 מיליון שקלים מחזור של בית הספר, בין 5 ל-6 היה מההורים. בבקשה.

כפי שאמרתי, התשלומים האלה הם תשלומים עבור סל תרבות, מסיבות סיום, מסיבות כיתתיות, השאלת ספרי לימוד, ארגון הורים ארצי, ועד הורים יישובי, טיולים על פי תכנית, של"ח ועוד. כן, השם "מרצון" "ורשות", וכל הביטויים האלה - - -

אפשר להוסיף עוד שם: חוק חינוך חינם.

רגע, השם הזה נועד לעשות את ההבחנה בין התשלומים השונים – בין מה המדינה מחייבת לבין מה לא. יחד עם זאת - - -

זה 10% מתקציב משרד החינוך, נכון?

אז יחד עם זאת צריך לומר - - -

זה יוצא 10% מסך כל תקציב משרד החינוך.

וזה בלי עוד עלויות של רשויות וזה בלי עוד דברים נוספים. זאת אומרת תקציב החינוך הוא תקציב של קרוב ל-53 מיליארד. יש לזה תקציבים נוספים, תוספתיים של רשויות, יש תקציבים נוספים של הורים. תתכבד מדינת ישראל ותחשוב שהיא רוצה לקחת את האחריות גם על תשלומי ההורים, זה יהיה בסדר מצדנו. אנחנו כרגע מבצעי מדיניות.

עכשיו לנושא עצמו. בשלוש השנים האחרונות, הסיפור של תשלומי הורים נשמע אולי נורא נינוח במובן של צריכים להתנגד, אבל כפי שאמר יושב הראש, אנחנו חלופות לבקרים נמצאים בבתי המשפט דווקא עם הקבוצות שכנראה לא יושבות פה. אותן קבוצות של הורים שטוענות שזכותן לפצל כיתות. יש פה גם חלק שאמרו את זה שנה שעברה, רק הם פשוט פתרו את זה. שזכותן לפצל כיתות על ידי מימון הורים, שזכותן להשפיע על החינוך על ידי פיצול הכיתה לקבוצות יותר קטנות; שזכותן להשפיע על חינוך ילדיהן על ידי כך שהם יעשו אולי מיון של ילדים, שזכותן על פי שיקוליהן להשפיע על איזה לימודים הם ילמדו בנוסף ולא יכולה המערכת הממשלתית – אני בדרך כלל יושבת בצד הזה שתוקפים אותי למה אני - - -

המערכת מתקצבת גרעינים תורניים שנותנים שיעורים בתוך בתי הספר?

מיד אני אענה. המערכת מתקצבת את מה שמוגדר לה בתוך תכנית הליבה שלה והיא מתקצבת את שעות ההוראה במוסדות החינוך והיא גם מתקצבת תכניות תוספתיות ולכן יש לה 53 מיליארד שקלים. יחד עם זאת, היא לא מתקצבת טיולים, היא לא מתקצבת מסיבות, היא לא מתקצבת את שאר הדברים.

עכשיו, הסיפור של הורים שרוצים להשפיע הוא סיפור ערכי בין המקום. נאמר פה, בין המקום של שוויון. ישבה פה קבוצה מולי, שנה שעברה, בשיא הלהט והסבירה לי איך שוויון לא אומר לא לתת לילדים או לרשויות אפשרות, מכיוון שיש להם כסף, לפצל את - - -

קיבלת את ההסבר?

לא, בוודאי שלא. לא קיבלתי את ההסבר ולא רק שלא קיבלתי את ההסבר, אני לא זוכרת שהייתה מלחמה פה על כך שלא לאפשר לרשויות לא לפצל כיתות. אני גם לא זוכרת שהייתה מלחמה מול ההורים שצועקים עכשיו שאני לא נותנת להם לגבות 17,000 שקלים באחד ממוסדות החינוך – אני לא זוכרת שזה בא לפה אלא להיפך. בדרך כלל זה בא אלינו בלחץ - תאפשרי להם, הם בית ספר ייחודי, משם יצאו כל הטייסים או כל זה.

זאת אומרת שמערכת החינוך נמצאת בתווך, שצריך להכיר בזה. היא נמצאת מצד אחד במקום שרוצה לדאוג לשוויון ושוויון אמיתי והיא עוד רחוקה מזה, ומצד שני לא יכולה שלא להקשיב לקולות, ללחצים ולמוטיבציות השונות לחינוך של הורים במדינת ישראל. והמקום הזה, אין פה כנראה אמת אחת. כנראה שגם אם מערכת החינוך תקבל מחר, ככה בהוקוס פוקוס 5 מיליארד שקלים ממשרד האוצר, כנראה שהדיון הבא יהיה איך ההורה רוצה יותר תורני, איך ההורה רוצה יותר טבע, איך ההורה רוצה יותר מחול. איך ההורה רוצה יותר מדעים וכן הלאה וכן הלאה.

לכן אני אומרת את זה באמירה לא שיפוטית, זה נושא מורכב. אם מערכת החינוך, אם תהיה החלטה איפה שהוא שמדינת ישראל לוקחת אחריות על כל תשלומי החינוך – בבקשה. אם מדינת ישראל תחליט שהגבייה, דרך אגב, אני תומכת בזה שהגבייה לא תהיה דרך מוסדות החינוך, כי מה לו למנהל בית הספר להכניס את היד לכיסם של ההורים?

גברתי, שאלה - - -

וגם אנחנו ראינו את ה - - -

רגע, רגע, איילת, סליחה. גברתי המנכ"לית, שאלה בשלב הזה שאת מצהירה, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו מחר כוועדה נגיש הצעת חוק על קביעת מנגנון חלופי באמצעות הביטוח הלאומי, עמדת משרד החינוך תהיה?

בוודאי שכן.

לתמוך?

בוודאי שכן.

תודה. בבקשה.

בוודאי שכן. דרך אגב, אני אתמוך גם אם מדינת ישראל תתמוך שהיא רוצה לשלם את כל התשלומים - - -

בואי, הלוואי. להביא את ה-5 מיליארד אנחנו לא אופטימיים שזה יהיה בשלב הזה.

אבל אני רק רוצה לומר על זה עוד משהו. בסוף, בעיני, אפשר לקבל כל החלטה, הכל בסדר, בסוף צריך לזכור שמערכת החינוך היא מערכת של כל אחד מפה וכל אחד מפה יש לו את הכיתה שלו ואת המורה שלו ואת מסיבת הסיום שלו ואת המוטיבציות שלו ואנחנו צריכים - - -

ואת המזגנים שלו ואת הספרים שלו - - -

בסדר, ואת הספרים שלו ואת המזגנים שלו ואת הכל. כל מה שקשור. אנחנו לא מחביאים כלום וגם לא לוקחים אותם הביתה. אז זאת אומרת שבתוך המערכת הזאת - - -

אתם מעלימים עין בחלק מהמקרים.

אז רגע, עכשיו אני רוצה לדבר על האכיפה. את צודקת שלאורך שנים מערכת החינוך לא ידעה להתמודד עם זה. היא לא ידעה. היא לא ידעה לומר, כשמצד אחד אומרים הטיול יעלה נניח 126 שקלים ליום אחד ובפועל עולים המחירים, עולות העלויות והיא לא יודעת להגיד למנהל בית הספר תקשיב, אבל זה מה שאישרו לי, אז אני לא יודעת. ואז כנראה מנהל בית הספר גבה, כי הוא רצה להוציא את הילדים וההורים גם רצו שהוא יוציא והוא כנראה גבה יותר, אז לאורך הזמן היא לא ידעה מה לעשות עם זה והיא לא אכפה את זה.

בשלוש השנים האחרונות – לפני שנה וחצי הקמנו מינהל אכיפה ובקרה, שלפני שבועיים הביאו אותי לפה להסביר למה אני עושה בקרה. אכיפה ובקרה ש - - -

לא, לא, זה לא היה הדיון. הדיון היה למה מפעילים חוקרים פרטיים במסגרת הבקרה.

וקיבלתם את התשובה - - -

לטעמך קיבלנו. זה לא היה הדיון.

אוקיי, תודה שמולי.

ומערכת ה - - -

אף אחד לא ביקר אותך מעולם על זה שאת עושה בקרה בתוך המערכת. אל תעוותי את רצון חברי הכנסת. עם כל הכבוד.

הערתך נרשמה והיא במקום.

הסברתי גם שהאכיפה נועדה להיות במקום שיש חריגה בוטה מכל ההנחיות. הסברתי גם את זה. בקרת תשלומי ההורים בשלוש השנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות, עושה זעזוע בתוך מערכת החינוך. לכן אנחנו בעיקר נמצאים בבתי משפט, כי בתי הספר לא מוכנים לקבל את ההתוויה הזו, שאומרת שהם לא יכולים לגבות מעבר למה שנקבע פה בתשלומי ההורים.

יתרה מזאת, יש זרמים שונים. אנחנו יודעים, יש זרמים שונים בחינוך שלאורך שנים, אם לא עשרות בשנים, גבו ובנו את מרבית, או לא את מרבית, לא מעט מהסדירויות בבית הספר, על תשלומי הורים. גם לשם נכנסנו. זה לא פופולארי וזה מאד קשה ולא תמיד זה מגיע לפה כשזה מורכב - - -

לא תמיד רוצים שזה יגיע לפה.

נכון. ולכן אני אומרת שאנחנו נמצאים בתווך, בניסיון לאזן בין הרצונות לבין בסוף הנהלים, החוקים ומה שמערכת החינוך מתירה. עדיין זה לא מושלם. אנחנו יודעים להגיד שהיום, אם בשנים קודמות במערכת אפיק – שהיא המערכת שעוקבת אחרי תשלומי ההורים ונדרשת חתימה של מפקח – אם בעבר מתוך 4,000 מוסדות אישרו כ-1,000 מוסדות, היום אנחנו נמצאים עם 3,100 מוסדות שכבר אישרו. עדיין במקום שאנחנו מקבלים תלונה מהורה, תלונה מאיזה שהוא מקום, אנחנו נכנסים לבצע בקרה ואם צריך גם אכיפה. המוטיבציה שלנו היא לעשות הסדרה.

יש בתי ספר – ובזה אני אסיים – שעדיין גובים מעל המותר. כל מנהל מחוז יש לו ועדה שהם נדרשים להגיע אליה ומותר לו לדון עם בית הספר מה הצרכים שלו ולעשות לו תהליך, עד 3 שנים של תהליך הפחתה, להתיישר עם התקרה הקבועה בחוזר המנכ"ל. עדיין יש בתי ספר שלא מקבלים את זה ולכן הלכו לבתי משפט.

למה 3 שנים?

כי אם יש למשל בית ספר שגבה 17,000 שקלים או 13,000 שקלים, אם ביום אחד תורידו אותו למה שהוא צריך, הוא יתמוטט. ואז פונים אלינו – איך אתם ממוטטים בתי ספר של מצוינות. אז לכן, מתוך מקום והתחשבות גם ברצון ההורים – דרך אגב, אני אומרת, יש פה ציבור הורים שכנראה לא יושב פה היום, שפונה אלינו. אני עשיתי בעצמי משאים ומתנים עם ועדי הורים על כך שלא הסכימו לפגוע ב - - -

אבל כשמדובר על שלוש שנים ונאמר מדובר על בית ספר תיכון, זה אומר שההורים שלא אותם ילדים, במשך כל תקופת התיכון, משלמים תשלומים - - -

רק מי שתבע אותי בסיפור הזה זה ההורים.

אוקיי, אבל צריך למצוא את הנתונים - - -

תודה. לכן יש דיון היום.

את צודקת.

לכן הדיון היום הוא נוקב ו - - -

את צודקת.

זה הדבר הנורא פה - - -

ענת, לכן הדיון היום הוא נוקב והוא לא יהיה עוד דיון אחד.

בדיוק. צריך להחליט וזהו - - -

המשפט האחרון שאני אגיד, כל הרובריקות שיש לפניכם שזה רשות, מרצון, תל"ן, שזה תכנית לימודים, גם בזה עשינו הסדרה. שוב, יש מי שאמר מעט מדי, לא נתנו להם אפשרות לפרוח ויש מי שאמר הרבה מדי, נתתם בדרך הזו אפשרות לגבייה נוספת. כל הדברים האלה, יש תקרת שעות לתל"ן ויש תקרה לגבייה ויש אכיפה ובקרה. אנחנו בדרך, אנחנו עוד לא יכולים לומר שהגענו לכל מוסדות החינוך, גם לא לכולם אנחנו צריכים להגיע, אבל בכל מקום שלא מדווח אפיק או שאנחנו יודעים שיש תלונה או לחילופין לא מגיעים לוועדות המחוזיות, מנהלי המחוזות עושים מיפוי ומראים איזה בתי ספר לא הגיעו לא להסדרה, לא שלחו אפיק ושם אנחנו נשים את ההתערבות.

סליחה גברתי, מה אחוז המוסדות שמדווחים בתוכנת אפיק היום?

ומתוך כמה.

3,092 מתוך 4,557.

מה הסנקציות שמוטלות על בית ספר כזה שלא עומד בכללים שנקבעו על ידי משרד החינוך?

לא, קודם כל דיווח.

עזוב את הדיווח. דיווח שהוא לא עשה, מה הסנקציה?

אבל הוא לא מדווח בכלל - - -

אתם לא שומעות את עצמכן, שנייה.

אתם לא שומעים. זה מה ששאלתי.

רגע, לכן זו גורלה של קריאת ביניים. אני באמצע השאלה. א' מה הולכים לעשות עם אלה שלא דיווחו, כי אם לא דיווחו יש סיבה למה לא דיווחו. אני יודע איזה לחץ אני קיבלתי מאחורי הקלעים על זה שתבעתי בלחץ פיזי לא מתון מגורמי האכיפה במשרד החינוך בדיון הקודם, להאיץ את תהליך הדיווח. אני יודע איזה לחצים קיבלתי. קיבלתי מאחורי הגב הרבה הרבה לחצים מכל הגופים ומכל הזרמים, כך שזה לא התבטא רק בצד אחד. מה עושים עם אלה שלא דיווחו ומה הסנקציות?

אז ככה, קודם כל לגבי סנקציות של כאלה שממשיכים, דרך אגב הם יכולים לדווח ולהמשיך לגבות מעבר ולכן אנחנו נכנסים בהתערבות. במקום הזה יש - - -

זאת אומרת את אומרת שהם יכולים לדווח דיווח שקר?

לא. אמרתי שהם יכולים לדווח - - -

מה את נופלת מהכסא?

אוקיי.

זה יכול להיות. הם בני אדם. אם הם בני אדם – כן. אם הם לא תוכנת מחשב – לא.

רגע, שנייה, אפשר לקבל תשובה? יש כאן 1,500 בתי ספר שלא מדווחים ואלה שמדווחים - - -

מה הולך להיות איתם?

אני אגיד מה הדברים שעשינו לא רק מה אנחנו הולכים לעשות.

זה כמעט 30%.

רגע, תן לשמוע את התשובה.

כן, רק צריך להגיד שלפני 3 שנים 20% דיווחו. היום אנחנו נמצאים בזה שעדיין 30% לא מדווחים.

כ-30% עדיין לא דיווחו.

נכון.

ולפני חודש היה יותר מזה.

ואני אומרת את זה ששוב, זו מערכת של 4,500 מוסדות, אנחנו מגיעים ונגיע לכולם. הקמנו מנגנון שאומר ככה: בתי הספר צריכים לדווח לאפיק. אפיק מאושר על ידי מפקח בית הספר לאחר שהוא וידא שהם שלחו את חוזר תשלומי ההורים להורים. זו אמירה ראשונה. במידה והייתה סטייה ממה שהם דיווחו, אנחנו או מטילים קנס או עושים קיזוז תשלומים. יש לי פה דוגמאות של בתי ספר שנעשו בגין יתר התשלומים והחזרה להורים. יש שימוע למנהל בית הספר. במקרה שזו בעלות יש - - -

כמה פעמים אישרתם את הסטייה?

סליחה?

כמה פעמים אישרתם את הסטייה?

אמרתי שיש לנו ועדות חריגים. ועדות החריגים, אני חוזרת ואומרת, יש בתי ספר שגבו עד לפני שנתיים-שלוש – 17,000 שקלים, 13,000 שקלים וכדומה. אנחנו עושים איתם מתווה של שלוש שנים. בכל ועדה מחוזית יש להם תקרה עד גובה - - -

מה התקרה?

התקרה היא 6,800 לייחודיים והתקרה לבתי ספר רגילים היא כזו – אם בית הספר - - -

זה יסודי או תיכון?

על כל הרצף. יש לנו למשל בית ספר שגובה 17,000 שקלים מכיתה א'.

רבותי, אנחנו יכולים להסתפק, אני יכול להסתפק בסקירה של המנכ"לית, אני רושם לי נקודות לדיונים הבאים. הבעיה שהשעון רץ. אם נמשיך עוד שאלה מתוך שאלה ועוד שאלה, כי אני רוצה כבר להיכנס לדיון. יש מספר רב של חברי כנסת.

אדוני יושב הראש, זה מאד רלבנטי בדיוק בהקשר של המשפט האחרון.

חשוב, בסדר, אני אתן, אבל מן הסתם זה יעלה גם תוך כדי הדיון וניתן לה הזדמנות להשלמת נתונים גם אחרי. מן הסתם יעלו עוד ועוד שאלות בדיון. נכון, הרצון שלנו הוא לשאוף לכמה שיותר מידע, אבל קחו את זה בחשבון, שלא תלינו, כי אני אעצור את הדיון בשעה 12. ברבע לשתים עשרה אני נכנס להליך הצבעה.

בבקשה המנכ"לית, לסכם.

יש לך פה את הנתונים של הועדות המחוזיות במקרה, גור?

כל הוועדות המחוזיות במצטבר זה כמה עשרות לכל היותר. זה לא כמויות משמעויות. גם אלה שלא דיווחו, אותם 1,500 שלא דיווחו – 900 מתוכם זה בכלל במגזר החרדי, שם נכנסנו בשנה אחת יותר מאוחר לתוך התהליך. הם רק בשנה הראשונה לתהליך ולכן זה לוקח קצת יותר זמן. ולכן אנחנו עומדים היום באמת באזור ה-90% שכבר מדווחים בצורה מסודרת.

חוץ מהחרדים? 90% חוץ מהחרדים?

כן. עם הצגת החרדים, שהם שנה אחת מאחור - - -

כן, אם את מוציאה את ה-900 מתוך ה-1,500 - - -

אבל גם אצל החרדים אנחנו נכנסים. נכנסנו השנה ואנחנו נמשיך את זה גם בשנה הבאה ואנחנו נעשה סדר גם בהקשר הזה. צריך לזכור שבוועדות החריגים מדובר גם כן על - - -

גור הוא מנהל מינהל אכיפה ובקרה.

הוא לא הציג את עצמו.

אני הצגתי אותו. סליחה.

וצריך לזכור שגם מדובר על כמה עשרות בודדות של מוסדות. לא מדובר בכמויות מאד גדולות וגם בהן אנחנו מדברים על מתווי הפחתה, שבהם אנחנו נותנים להם שנה-שנתיים-שלוש – להתכנס לסכומים המותרים ואנחנו לא מדברים על חריגות קבועות בכלל בהקשרים האלה. צריך גם לזכור שכל מערכת האישורים הזאת הולכת ומשתכללת משנה לשנה. כמות בתי הספר שמדווחים גדלה וכל הסדר במערכת נהיה יותר גדול. כמות התלונות שאנחנו מקבלים מההורים – בסך הכל אנחנו מקבלים תלונות וכל התלונות - - -

וזה במגמת עלייה?

סליחה?

התלונות במגמת עלייה?

כן, ככל שיש - - -

כן. כלומר זה רק שלוש שנים גם ככה עובד.

כן, זה חדש.

זה לא חד משמעי.

כן אני אומרת שככל שיש יותר מודעות, יש יותר - - -

יש יותר מודעות ויש חשיפה.

אני אומר דבר כזה: כל תלונה שמגיעה אלינו מטופלת עד הסוף, כולל במקרים הנדרשים בתי הספר מחזירים כספים להורים.

אתה לא ענית לי. המנכ"לית ענתה לי. תודה.

אין לי נתונים על לפני שהמינהל הוקדם. אני לא יודע.

אתה יכול רק להגיד כמה מנהלים עברו שימוע. אתה שלוש שנים וקודם כל כל הכבוד, אבל כמה מנהלים עברו שימוע?

אני מתערב איתך שאף אחד.

עוד פעם, אין לי נתון על כמה עברו תהליך של שימוע, אבל צריך לזכור דבר כזה - - -

תודה. שמענו את "האף אחד". לא צריך יותר.

אני לא מחפש, אנחנו לא מחפשים להעניש, אנחנו מחפשים להסדיר.

נכון.

גם אנחנו לא מחפשים להעניש, אגב.

רגע, שנייה, אני אסביר.

אתה יודע, העונש הוא הכרח שלא יגונה לפעמים.

אבל כנראה אם לא תעניש, לא תסדיר.

לא, לא, אני לא מקבל את זה שאם אני לא אעניש אני לא אסדיר. אם אומרים למנהל בית ספר חרגת והוא אומר הנה, אני מפסיק את זה, אני עוצר את זה, אני מסדר את זה, זה מבחינתי - - -

אבל אתה נותן לו שלוש שנים לסדר את זה - - -

לא, לא - - -

רגע ענת, לא, לא. סליחה. גור, תודה.

שלוש שנים לסדר את זה?

תודה. אני אומר הערה למה שאמרת ולא נפתח עליה דיון. עם כל הכבוד, אם מוסד חינוכי דאג גם להעביר סכום, נתח מכספי ההורים לתל"ן, לגוף הארצי שלו, זה לא רק שצריך להעניש וגם צריך לצוות להשבה. תודה.

אנחנו - - -

בוא, אני לא נכנס לזה. זה לא הדיון. יהיה דיון אחר, אני אומר לך שיהיה דיון במהלך הכנס הבא על הקריטריונים של ועדת החריגים, מה התקרה שתותר, כי לא יתכן שמדינה, שמשרד של הממלכה, שמצד אחד אני בא לטפל במוסדות חינוך אחרים, אומרים אני צריך לחזק את הממלכה. אני צריך לחזק את מערכת החינוך של הממלכה ותוך כדי ובאותה נשימה - - -

איזו ממלכה?

ממלכה זה ממלכתי. זה מושג משפטי, מה קרה? אני מנסה להיות עורך דין, את מקלקלת לי? עכשיו תקשיבו, לא יתכן שבאותה נשימה המשרד יודע להשתמש בטיעון הזה הרבה פעמים ודורית מורג מחייכת. אם משתמשים בזה הרבה פעמים ובאותה נשימה אנחנו יכולים לאשר, רבותי, לאשר למוסד חינוכי לגבות 7,000 שקלים ו-6,000 שקלים לילד, ולפעמים שני ילדים ושלושה ילדים. תודה.

אז רבותי, גם ברמת אביב וגם בכפר סבא וגם בהוד השרון וברמת השרון יש אנשים שקשה להם.

נכון, גם בהרצלייה.

עכשיו אני אקח את כל המפה? אמרתי כדוגמא.

הוא התכוון לפריפריה החברתית.

אוקיי, תודה. תודה למנכ"לית. רבותי, יש מספר רב של חברי כנסת. אני אחרוג ממנהגי, אני לא אעשה לסירוגין של אחד, אבל אני אעשה לסירוגין של שניים – שני חברי כנסת ואורח.

סגן השר ירון מזוז, בקצרה, בבקשה. אני אגביל אתכם. חברי הכנסת, תבינו אותי. אני אגביל אתכם בזמן. אני אתן לכם להתחיל. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, חברים, מכובדי יושב ראש הוועדה מר מרגי, מנכ"לית המשרד, חברי חברי הכנסת וקהל נכבד. אני בדרך כלל לא מגיע לישיבות, אבל הגעתי לישיבה החשובה הזאת היום, למרות שזה לא תחום אחריותי, וזאת משום שהנושא יקר לליבי ובוער בקרבי.

תשלומי ההורים לבית הספר הם נטל כלכלי כבד. במצב הקיים בתי הספר גובים סכומים גבוהים יותר מתקרות הגבייה שנקבעו. תשלומי הרשות כביכול הם לא תשלומי רשות כלל וכלל, ובאמצעותם לוחצים המנהלים על ההורים, מאיימים שמי שלא ישלם את תשלומי הרשות, לא ייצא לטיולים ואפילו לא יקבלו תעודה. אתה מוכן בבקשה, אדוני יושב ראש הוועדה - - -

בבקשה.

אני הגעתי לכאן, כבדו ותנו לי להגיד את מה שיש לי לומר. יש לי המשך. ואפילו הם מאיימים עליהם שהם לא יקבלו את התעודות של התלמידים.

המצב הקיים גורם להגדלת הפערים החברתיים, לפרק משפחות שלמות. ההורים עומדים חסרי אונים אל מול הנהלת בתי הספר, אשר קובעת לעצמה תוספת לשכר הלימוד. ספרי לימודים, תשלומים לטיולים שנתיים, תגבורים, שיעורי העשרה ומסיבות בסיום אינם כלולים בתשלומי ההורים.

אתמול, כידוע לכם, נחשף בערוץ 2 כי יש בתי ספר שמסיימים את השנה עם עודף תקציבי שמן, ההורים שילמו והתלמידים לא קיבלו. מערכת החינוך לא קבעה נהלים ברורים בנושא עודפי התשלומים.

אני הגעתי לכנסת מהתחום המוניציפאלי, ואני קצת מכיר את זה לעומק ויש צדק במה שאמרו אתמול בערוץ 2. הורי תלמידים בכלל ובפריפריה בכלל כורעים תחת הנטל הזה. אני היום מנהל את הפרויקט מחשב לכל ילד מטעם משרד ראש הממשלה ואני נחשף בארץ למקרים מזעזעים של ילדים והורים שידם לא משיגה לרכוש לילדים את המחשבים ואנחנו עוברים מיישוב ליישוב ובכל יישוב שאני מגיע אני נתקל בנושא של התשלומים, באיומים של המנהלים כלפי התלמידים, שלא נותנים להם ולא מכבדים את ההורים שמגיעים לקבל את התעודות וכל הילדים האלה ממש נמצאים במצב הסוציו הכי נמוך, וההנהלה והנהגת בית הספר לא מצליחים למצוא לזה פתרון.

אני חושב שהגיע הזמן באמת לקדם חקיקה, שתביא לביטול תשלומי ההורים ולקבוע מנגנון גבייה באמצעות הביטוח הלאומי, כמו שאמר חברי יושב ראש הוועדה, מר מרגי ולעשות סוף לסאגה הזאת ולכל העניינים שבמיוחד מי שנפגע מהם זה האנשים החלשים בחברה, האנשים לא נותנים להם צ'אנס, והסיפור הזה פה גורם באמת להפרדה שלמה בין החלש לבין החזק.

אני מבקש שבאמת יימצא פתרון סופי לכל העניין הזה, כי ההורים, שאני מגיע אליהם לחלוקה של מחשבים, הם באים מהמצב הסוציו הכי נמוך שיש במדינת ישראל ואני מזועזע ממה שקורה שם ואני עוד פעם אומר: תנו סוף לסיפור הזה לכם.

תודה. תודה לסגן השר ירון מזוז. באמת שוב תודה שמצאת לנכון להגיע.

אבל זו עמדה אישית?

רגע, רגע. עמדתו האישית.

זו לא עמדת הממשלה?

אם היית נותן לי רק להשלים משפט והיינו חוסכים זמן, היית שומע גם את העמדה. אתה שבא מהרשות המבצעת, רשות הממשלה, אנחנו ברשות המחוקקת ושמעת את הקולות כאן, שמעת את העוצמות. אנא, אנחנו נגיש את הצעות החוק שדיברנו עליהן וכלל חברי הכנסת יצטרפו אליהן. אנחנו נצטרך רוח גבית בוועדת השרים בממשלה ונמצא אותך שם. תודה רבה.

חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

אנחנו נתמוך בך באופן חריג בעניין הזה.

למה חריג?

כי בדרך כלל לא תומכים בהצעות - - -

הוא לא תומך בקואליציה.

תודה, בבקשה מוטי. אני מגביל את חברי הכנסת לדקותיים. שתי דקות קטנות מה שנקרא.

דקתיים.

דקתיים. תודה על התיקון. אם אומר זוהיר, אני אפילו לא מנסה לבדוק.

אני דווקא חושב שזה דקותיים.

יפה, קיבלתי, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. ברשותך וברשות סגן השר, המנכ"לית וחברי חברי הכנסת וכל מי שהגיע כי איכפת לו והגיעו לפה רבים, אני אומר כמה דברים קצרים.

באמת, הפער הזה שבין חוק חינוך חובה לבין העלויות על ההורים, הוא פער כבד, בעיקר למרובי ילדים או פריפריה חברתית ולכן היה נכון שנצמצם אותו, אדוני יושב הראש.

הדבר שאני מציע, אדוני יושב הראש, שום דבר לא יכול להיעשות בבום, כי הוא בסוף תקציבי. אני כן מציע שנחפש את הדרך איך יוצרים שני תהליכים – האחד שמקיימים שיח רציף באמצעות המעקב של הוועדה, ושתיים, איך באים אולי לאחד מהאפיקים שהוא נדון בשנה זו, וזה נושא הביטוח. הביטוח נדון וטוב עושה המשרד באכיפה שנעשית על ידיו בבתי הספר וגם כשהוא לוקח את הביטוח אליו והביטוח יירד כפי הנראה, להערכתי, במכרז שנתי מ-75 שקלים לילד, אינני יודע לכמה. ל-50 שקלים.

לו יצויר שאת ה-50 שקלים האלה, שהם 75 שקלים במקור של הוצאה הורית, המשרד ייקח על עצמו עם 2 מיליון התלמידים, כן ירבו, אז תחשב לבד מה תהיה העלות של המשרד לדבר או של הממשלה. אני חושב שזה סכום שיהווה כיוון שאליו הולכים יחד עם זה שבינתיים המשרד החליט שהוא לא מעלה, אבל אני חושב שיש מקום גם להוריד.

הדברים הנוספים שאני חושב שצריכים לעמוד בעקרונות העבודה של הוועדה יחד עם המשרד ויחד עם ועדי הורים, ואני חסיד של השיתוף, הם שני דברים: אחד לבחון תוספת שעות לימוד, שיוכלו לשמש לאחד משניים, אדוני יושב הראש.

אני איתך. יש לי חלוקת קשב.

לתוספת שעות לימוד ולתוספת טיולים שבעיני הם אקוויוולנטיים וערכיים לשעות הלימוד. לעומת זה, להוריד בסכומי המסיבות. חלק מהערכים הם ערכים של צניעות. ניתן להוריד בסכומים הללו. ניתן לממש בפחות. אלה הם תשלומי רשות, אבל ניתן להוריד בהם את הסכומים ובכך לא ליצור מציאות של תחרות כל כך גדולה, בשל מחויבות של הורים גם שאין להם, ביחס להורים אחרים שאולי יכולים יותר.

ושום דבר פה לא רק מתמטיקה, אלא גם בהחלט חברה, כפי שהעירה המנכ"לית. אני מציע שלשם נלך. ברוח הזו של הדברים. שנמצא לפחות עוד דבר אחד וזה תשלומי החובה של הביטוח, שהמשרד לקח לעצמו כדי להוזיל ונראה איך שם אפשר להוזיל ונמשיך לקדם את הדיון המשותף הזה, כדי להוזיל עוד יותר, עד לצמצם למינימום ואולי אפילו לבטל את נושא תשלומי ההורים על ליבת הדברים. על הלימודים, על הטיולים ועל הביטוח.

תודה. חבר הכנסת יוסי יונה ולאחר מכן מנכ"לית המועצה לשלום הילד. בבקשה.

אדוני, תראה, הבעיה מתחילה מלמעלה. אתמול נשא ראש הממשלה נאום במליאה ואמר את הדבר, מבחינתי, השערורייתי הבא: פיתחנו את הכלכלה ושמרנו על ההוצאות. ותביאו במה דברים אמורים. שמרנו על ההוצאות, זאת אומרת אנחנו דואגים לכך שההוצאות של הממשלה תלכנה ותקטנה וזה דבר אבסורד.

כבר 15 שנים קמות ונופלות ממשלות. 15 שנים קמות ומתחלפות ועדות חינוך, אדוני יושב הראש, ואנחנו עדיין דנים בנושא הזה ולא קיבלנו את ההחלטה האמיצה שאנחנו צריכים לקבל. במרס האחרון לדוגמא הגשתי את הצעת החוק שהקואליציה הפילה, ששם דרשתי בדיוק את מה שאנחנו יושבים עליו כאן ומבקשים, שיהיה פיקוח פרלמנטארי על תשלומי ההורים והממשלה סירבה לעשות זאת.

אני שמח מאד על דבריו של סגן השר ירון מזוז, שהוא אכן חושב שזה הדבר הנכות והנאות שיש לעשות. אז אני רוצה, כדי שנבהיר, ותראו, המנכ"לית אמרה ודיברה בצדק, כי היא מבחינתה מנסה לאכוף, מנסה להסדיר, אבל היא גם יודעת שהפתרון האידיאלי יהיה אם הממשלה תתחב את ידה לכיסה ותיתן את המשאבים החסרים. וזו זו בעצם בעיית היסוד. ממשלת ישראל בעצם מעבירה באורח הדרגתי את האחריות לחינוך הילדים אל ההורים.

ואנחנו מדברים, גברתי המנכ"לית, כשאת מציינת את הסכום הזה של 5 מיליארד שקלים, שזה גם החישוב שאני עשיתי פחות או יותר על פי ממוצע של 2,000 שקלים לתלמיד, בוא נאמר שזה עדיין הערכת חסר. כי בואי תראי על מה אנחנו מדברים. רבותי, בואו נראה על מה אנחנו מדברים, אדוני יושב הראש - --

יש לך דקה.

דקה?

נתתי לך דקה וחצי תוספת. עוד דקה. לא יותר.

אדוני יושב הראש, זה כל הזמן שאותו אני צריך. בגרות, אנחנו מדברים על תוספות של 1,00-1,500 שקלים ש - - - על חיזוק לבגרות. אנחנו מדברים על אמצעי קצה טכנולוגיים, הטאבלטים ועוד כהנה וכהנה, שלפעמים זה מגיע ל - - -

סליחה, מי שעומד, לשבת ולא לדבר.

העלויות מגיעות עד 3,000 שקלים. השאלת ספרים – בין 280 ל-320 שקלים. אנחנו מדברים על תל"ן שעומד על גובה של 3,450 שקלים לתלמיד. אנחנו מדברים על הפעלת בתי ספר אחר הצהריים, ששם ההורים מתבקשים לשלם 600 שקלים פלוס מה שנקרא תשלומים מרצון. אז אם אנחנו ניקח את כל המרכיבים הללו, אנחנו רואים מציאות מאד מאד עגומה. המציאות הזאת אומרת שממשלת ישראל מוותרת על הערך הזה שנקרא שוויון הזדמנויות בחינוך. ממשלת ישראל פועלת בניגוד לחוק חינוך חובה חינם ולכן אנחנו רואים את התוצאות, אדוני יושב הראש.

בואו נדבר על התוצאות של הדבר הזה. זאת אומרת אנחנו יודעים היום, על פי היכולת הכספית של ההורים בכיתה א' ואולי גם בגן חובה – מי יגיע לפקולטות יוקרתיות בסופו של יום באוניברסיטה ומי ישתרך מאחור. לכן יש לעשות כאן צעד מאד מאד דרמטי, לשנות את המדיניות הכלכלית - - -

תודה.

אדוני, רק שנייה. את המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל ולהקצות משאבים גדולים יותר למערכת החינוך. ולך אדוני יושב הראש, אני קורא פשוט להיות אמיץ. אנחנו איתך. פשוט לבוא ולומר – אנחנו לא נאשר את תשלומי החובה אם אנחנו לא נקבל בפנינו גם את תשלומי הרשות ומרצון, והם יובאו לפיקוח ובקרה של ועדת החינוך של הכנסת. תודה, אדוני יושב הראש.

תודה. ורד וינדמן, בבקשה. תציגי את עצמך.

תודה אדוני. ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. נדמה לי שאנחנו מקבלים כאן היום, כפי שאנחנו מקבלים מדי שנה, שיעור מאד מעניין בחינוך ובשפה בחינוך. כי חינוך חינם הוא חינוך בתשלום ותשלומי רשות הם תשלומי חובה ורכישה מרצון היא רכישה בלית ברירה והתשלומים הם בכלל לא תשלומים, הם מס והם עוד מס רגרסיבי. ואנחנו יודעים שעניים משלמים יותר ומשפחות מרובות ילדים משלמות יותר ובכלל אין מה לדבר על שוויון בהזדמנויות, כי המשמעות של שוויון בהזדמנויות הגדלת פערים בחינוך ואין מערכת יותר בלתי צודקת ויותר מגדילת פערים מאשר תשלומי הורים.

עכשיו אני רוצה להיות פרקטית ואני יכולה לנאום את הנאום שאנחנו נואמים מדי שנה על העבודה שמלפני 23 שנים בוועדת לנגרמן שאדוני הזכיר, יש המלצות לביטול תשלומי הורים. הן קיימות. אני רוצה להיות פרקטית ולבקש מאדוני, שעשה אתמול היסטוריה בנושא תשלום החובה היחיד שקיים, לבקש שלושה דברים.

אני קראתי במכתב לחברי הוועדה לא לאשר את תשלומי ההורים, אבל אם יאושרו תשלומי ההורי, אני רוצה לבקש שניים. אחד זה קודם כל להוציא את הגבייה ממערכת החינוך. די עם הלבנת פניהם של תלמידים במערכת החינוך.

נכון. נכון. מאה אחוז.

תודה. היא לא צריכה קהל מעודדים ומעודדות.

אבל הרגשתי צורך. היא אמרה דבר נכון.

אז יצא לך. זהו. נגמר. לא צריך להוסיף על זה. בבקשה.

זה עלבון למורים, זה עלבון למנהלים ולפני הכל זה עלבון לתלמידים. דבר שני או שלישי שאני רוצה לבקש מאדוני ומחברי הוועדה, זה לקיים את הדיון הבא בנושא תשלומי ההורים באופן סמלי ב-1 בספטמבר ולא לדבר על אישור התשלומים לשנת תשע"ח, אלא להתחיל לדבר על ביטול התשלומים לקראת תשע"ח.

תודה לך. אני שמח שחזרת על חלק מהדברים שנשענו גם על העמדה שלכם, אני אומר את זה בגילוי נאות. ואני אמרתי והצהרתי זאת, אנחנו נתחיל את הכנס, אבל אני לא יודע אם ב-1 בספטמבר, בתהליך החקיקה של קביעת מנגנון גבייה אחר, לא באמצעות בתי הספר. העדפה שלנו היא המוסד לביטוח לאומי ואנחנו לא פוסלים על הסף, נכון, למרות שאנחנו לא אופטימיים, לגייס את אותם 4-5 מיליון שקלים מהמדינה, כתקציב תוספתי.

מיליארד.

מיליארד. באלפי שקלים, בסדר. אתה יודע מה, אלה חברים לויאליים, אתה מבין? באלפי שקלים, אתם לא יכולים להבין? אז 4-5 מיליארד שקלים לטובת הנושא הזה. תודה רבה לך.

אנחנו ממשיכים עם חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לאחר מכן חברת הכנסת נחמיאס-ורבין.

נכון, תודה רבה אדוני. ראשית, גברתי מנכ"לית המועצה לשלום הילד, קודם כל ברכות על התפקיד שלך. אני רוצה להגיד לך שאני ניהלתי את הוועדה הזאת ב-31 באוגוסט 2016, זה אומר שהפעם עוד הקדמנו ליולי, למרות שזה עדיין לא בסדר- - -

ביוזמת הוועדה.

אבל לפחות זה הוקדם וב-1 בספטמבר לא תהיה ועדה, אז אני לא רוצה להרוס לך את הציפיות, כי כבר לא ייאמר. לפחות ייאמר לזכותנו, אני בן אדם מציאותי ופרקטי, אני לא אבוא ואגיד משהו - - -

היא מכירה את שר האוצר שלה.

שלא יקרה, אבל לפחות ייאמר לזכות הוועדה שהקדימה לחודש יולי. אני גם רוצה להגיד שזה ברכות שלא מעלים את תשלומי ההורים, כי גם יכולנו עוד פה לאשר ההעלאה.

מה העלאה? הרע במיעוטו.

נכון, רגע.

שלא - - -

תודה, תודה.

תודה, אני לא צריכה את העזרה שלך, אני מסתדרת.

אורלי, תודה. אורלי, הערתך נשמעה, זהו.

שמעתי. דבר שני, אני רוצה גם ל - - -

אנחנו שומעים - - -

אני רוצה גם, רגע, אל תדאגי - - -

אורלי, למה לפוצץ את הדיון? מירב, תמשיכי לדבר.

לא, אל תפריעי לי, כי יש לי גם דברים להגיד נגד כל התהליך הזה. אני רק מצאתי 10% טוב, אוקיי? שזה גם על זה שלא העלו, גם על גור והתפקיד שלו שלוש שנים בתוך אכיפה, שלוש שנים במערכת חינוך שקיימת שנים ורק שלוש שנים יש אכיפה. את יודעת, זה מה שנקרא הרע במיעוטו, אבל לפחות יש משהו. יש התחלה, כי - - -

לא, זה לא אכיפה, זה מאגר. זה לא אכיפה, זה מאגר.

תודה. תודה. לא, יש אכיפה.

אתם בונים שאנחנו נשלם מתוך - - -

אורלי, תודה. מירב, את לא מדברת איתה.

רגע, וכמובן הצעת החוק של ביטוח תאונות אישיות, שעברה הכנה לקריאה שנייה ושלישית ותאושר עוד במושב הזה. זה אחד. עכשיו אני רוצה לומר משהו לעניין תשלומי ההורים. אני חושבת שצריך לבטל את תשלומי ההורים. נכון, אני חושבת ש-5 מיליארד שקלים צריכים לבוא מהמדינה. זה מה שאני חושבת. אני שותפה דרך אגב ונראה לי שכל מי שיושב באולם הזה חושב שתשלומי ההורים לא צריכים להיות על ההורים, אלא בכלל, כל המונח הזה הוא מטריד ובעייתי.

לסיכום.

מה לסיכום? אני דיברתי חצי דקה.

דקה.

אני כן רוצה להגיד את הדברים שאנחנו כן יכולים לעשות ולא הדברים ששוב פעם נגיד צריך לבטל ושוב פעם נאשר, כי אני כבר שנה וחצי והבנתי מה קורה פה. זו הוועדה שאני נמצאת בה הכי הרבה. אני רוצה לומר משהו אחד, ומיכל, זה קריטי בעיני. העניין הזה של הרכישה מרצון, בו הרצון החופשי של ההורים מבוטל – והיא אמרה – ובזה אני מתחברת לדברים שלך – זה נושא בעייתי. אנחנו יודעים שמינהל החינוך יתכנס בימים הקרובים. אנחנו יודעים שהוא יוציא חוזר מנכ"ל. הייתי כאן בוועדות של הטאבלטים, שגם זה היה נושא בפני עצמו של רכישה מרצון, אבל אף אחד לא שאל את ההורה אם מתאים לו, אלא הוכפף.

אני חושבת שהמינימום שאפשר לעשות פה לטובת הוועדה הזאת, שכנראה בסוף הוועדה הזאת תאשר תשלומי הורים, זה לבוא ולהגיד מה משרד החינוך מתכוון לעשות בנושא הרכישה מרצון, אשר אינה שואלת את ההורים לרצונם. ואני גם רוצה לשאול עוד משהו אחד ורק להוסיף. גור, דיברתי על הדיווח.

תודה רבה.

משפט אחרון. אני מסתכלת על השעון, ראיתי בדיוק.

לא, לא, עברת.

התחלתי ב-31, מרגי, תאמין לי. אני רוצה לשאול אותך גור, על העניין הזה של הדיווח. האם כל ועדי ההורים, שאגב שותפים - יש פה הרבה חברי כנסת, אז ועדי ההורים עברו אחורה – האם הם אלה שגם מדווחים או אנחנו מסתמכים אך ורק הדיווח של מנהל? כי אם ועד ההורים אומר סכום אחר, אנחנו צריכים לדעת ולא תמיד להסתמך על מנהל בית הספר.

תודה, הוא יענה.

ויש פה ועד הורים חזק מאד. אני יודעת שפז שם מאחורה, בטח היא תעבור קדימה אחר כך, אבל צריך לראות. תגיד אם אתה מדווח להם.

תודה. רבותי, תשובות יהיו בסבב השני של המנכ"לית ושל גור. נמצאים איתנו רשימת ראשי ועדי הורים שאני לא אתן לכולם. הלוואי ויכולתי לתת לכולכם את רשות הדיבור, אבל בגלל ששילמתם כרטיס נסיעה עד לירושלים וטרחתם, אני אציין אתכם.

הם תמיד באים לפה. כל ועדה הם פה.

טוב, את זאב אני לא אציין, כי הוא הפך להיות חבר קבוע.

כן, נכון.

אופקים – ערן דמרי. תל אביב – ענת הוכנר. ירושלים – פז כהן. יבנה – גיא ירינצקי. גדרה – יצחק מנחם. לוד – ניסים דהן. אבו גוש – מוסא. טירה – מרוואן עבדל אחי. מעלות – אביטל בורשטיין. באר שבע – אבנר ביטון. כפר תבור – איריס הרינג. יהוד – דנה קישוני. שוהם – נורית שכטר. נתניה – סמדר סגל. רעננה – רון סגל. גבעתיים – זאב גולדבלט. בת ים – צביקה כספי.

מי מדבר מההורים?

רגע. תני לי לנהל. לנשום אוויר אחרי. זאב גולדבלט, אתה מדבר בשם הפורום כולו. תודה.

למה? זה לא פייר שרק הוא ידבר. זה לא בסדר.

לגבי ירושלים יש את חוק עיר הבירה.

מרגי, זה לא צריך להיות רק הורה אחד.

הוא מיצג את כולם, נקודה.

למה?

הנושא שעליו אנחנו מדברים בעצם - - -

רבותי, אני אדרוש את השקט באולם.

הנושא שעליו אנחנו מדברים כאן נמצא בליבת הוויכוח בינינו ובין משרד החינוך עשרות שנים ואליו התייחסו שתי ועדות שמונו על ידי משרד החינוך. הזכירו כאן את ועדת לנגרמן אבל הייתה גם ועדת דברת, שהיא מעט צעירה יותר. שתי הוועדות המליצו חד וחלק לבטל את תשלומי ההורים.

אני קודם כל רוצה להתחיל מהתודה לכל חברי הכנסת, לא רק חברי הוועדה, על נוכחות מאד מאד מרשימה ויוצאת דופן. תודה רבה. זה סימן שקולנו נשמע.

וזה לא מתווה הגז.

וזה לא מתווה הגז. סתם אנקדוטה: לפני למעלה מעשור - - -

אני חוטא בזה כל הזמן ומעורר תגובות.

אתה מביא את זה.

תודה. התוודיתי. יאללה. מודה ועוזב ירוחם.

חברה, יש כאן יותר מ-20 יושבי ראש, אני מבקש, תנו לי לדבר. לפני למעלה מעשור, בסיכום של ועדת החינוך של כנסת ישראל, קבעה ועדת החינוך בהחלטה תקדימית שלא יאושרו גביית תשלומי ההורים. הוועדה קבעה שהטיולים, הסיורים הלימודיים, סל תרבות וכל הפעילויות שממומנות באמצעות התשלומים האלה, הם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ולכן אין לבסס אותם על תשלומי ההורים.

הוועדה גם כמובן התנתה את אישור התשלומים בהקמת ועדה מיוחדת לבחינת הפחתת התשלומים באופן הדרגתי, עד לביטולם המוחלט. זה היה לפני 11 שנים. בפועל לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד, לצערי. מילימטר אחד לא זזנו.

באותה ישיבה, לפני 11 שנים, באפריל 2005, משרד החינוך, בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה, מינתה מנכ"לית משרד החינוך ועדה ברשות מנהלת המינהל הפדגוגי, על מנת לבחון דרכים לביטול הדרגתי של תשלומי ההורים, תוך הסתמכות על המלצות ועדת לנגרמן מראשית שנות ה-90. לאיפה התקדמנו? אפילו לא מטר. לצערי, למרות שחלפו אותן 11 שנים, אנחנו נמצאים בדיוק באותה נקודה.

אם לא יהיה שינוי דרמטי, לא תהיה לנו ברירה אלא להמליץ לוועדי ההורים המוסדיים בכל הארץ להימנע מצירוף חתימתם לחוזר התשלומים ונצא בקריאה להורים להימנע מתשלום מס גולגולת, ואין לי שום ביטוי אחר אלא לקבוע שזה מס גולגולת.

תודה, תסיים בשיא.

שנייה, רק רגע.

בשיא. למה לך לרדת?

אני לא יורד. אני מבקש בכל לשון של בקשה שהוועדה תימנע מאישור של הבקשה של משרד החינוך לתשלומי ההורים כרגע, לפחות לפרק זמן של שבוע-שבועיים או מעט יותר, שבמהלכם יוקם צוות בין משרדי שיבחן את ביטול תשלומי ההורים, אבל חשוב לא פחות שיינתן מענה מיידי מדוע מערכת שנקראת המדינה, לא אוכפת את החוקים שלה עצמה ולא מחייבת את - - -

תודה, זאביק. אתה לא הולך לעזוב אותנו בשנה הזו. אתה עובד איתנו בוועדה. תודה.

אני גם מייצג את - - -

המסר המרכזי, איכותי. הכמות, אתה יודע, לא תמיד מעידה על האיכות.

דרך אגב, סתם אנקדוטה. צו, כל הרעיון שלו שיהיה מוגבל בזמן ולא יימרח על פני 20-30 שנה.

תודה. אבל הצהרתי שאני הולך לטפל בזה בחקיקה. תודה זאב. יהיה לנו עוד בהמשך.

זה השכינה - - -

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

שלום כבודו.

על חשבונך הנימוסים כלפי חבר הכנסת מוזס. בבקשה, נא לאפשר לחבר הכנסת מוזס לשבת.

מוזס, היא קוראת לך לשם.

"מוזס היא קוראת לך" – זה קצת כמו אייל גולן קורא - - -

איילת, אם את לא מדברת אני - - --

אבל אני רוצה לדבר.

דברי, יש מיקרופון, דברי.

אני מבקשת, אני רוצה להגיד משהו, אדוני יושב הראש וחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי - אני מאד מאד שמחה שאת הקדמת את הדיון החשוב הזה וכמובן מודה לוועדת החינוך. אני רוצה להגיד שאני מלאת התפעלות מוועדי ההורים, אדוני יושב הראש - חשובה לי תשומת הלב שלך – שמגיעים לכאן מדי שבוע כדי להילחם על כך שהורים במדינת ישראל לא יקרסו וזאת האמת. וזה לא רק תשלומי ההורים וזה לא רק הקייטנות וזה לא רק הצהרונים וזה לא רק ימי החופשה הלא מסונכרנים, זה הכל ביחד, שלאט לאט, עקב בצד אגודל, ממוטטים את ההורים במדינת ישראל.

אם 11 שנים מדברים כאן על כך שמדברים על איך מייצרים באמת חינוך חובה חינם, כפי שאמור להיות על פי החוק, אנחנו מדברים ונניח שזה לא היה 5 מיליארד שקלים בכל שנה – מנכ"לית משרד החינוך – נניח שזה היה 4 מיליארד שקלים – אנחנו מדברים על משהו שנאמד כבר בסדרי הגודל של תקציב שנתי של משרד החינוך. אני רוצה לומר לכם, כרגע, השנה אנחנו מדברים על 5 מיליארד שקלים, זה 10% מתקציב משרד החינוך.

אני רוצה לבקש מכם, באמת, באמת, אדוני יושב הראש, תראו, בכנסת הזאת צריך להגיד, יש אני חושבת את הכי הרבה הורים שהיו אי פעם לילדים צעירים. כלומר, אנחנו לא מדברים על מה שאנחנו חושבים, אנחנו לא מדברים על מה שאומרים לנו או מספרים לנו, או אבות ששומעים שהאימהות מקטרות. זה לא משנה. כולנו הורים גם ביחד לילדים, אנחנו מרגישים את התשלומים האלה, אנחנו מכירים אותם מקרוב.

אגב, הסכומים האלה, אני מוכרחה להגיד לך, אדוני יושב הראש, לא לגמרי מוכרים לי. אני חושבת שאני משלמת הרבה יותר על כל הילדים, אבל אני רוצה להגיד משהו.

בטוח שאת משלמת יותר, כי - - -

לא להפריע לה כי היא מסכמת.

לא מזמן התעסקתי בנושא תרומות לצבא. בשבוע הבא ייערך דיון ב וועדת חוץ וביטחון. אתה יודע למה, אדוני יושב הראש? משום שגם הורים לחיילים בצבא משלמים כסף כדי שילדים שלהם יהיו נעליים וברכיות, ופנס ראש ומה שאתה לא רוצה.

תודה. נחזור לחינוך.

ברור, אבל זה נגזר מאותו מקום מסוכן שאנחנו הפכנו להיות קו האשראי של משרד החינוך.

תודה איילת.

רגע, אני רוצה לומר מילה אחרונה.

קחי משפט.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש. אני באמת מדברת וסליחה על הסערה, אבל אני - - -

מותר לך.

מדם ליבך.

אני רוצה לבקש ממך משהו. אני לא יודעת איך משרד החינוך מחליט על לוח החופשות של מדינת ישראל, של תלמידי ישראל ואני לא מבינה - - -

יהיה דיון אחר על זה, לא היום.

רגע, אז אני רוצה לבקש, כי שם נמצאות עלויות כבדות מאד של הורים - - -

תודה, יהיה דיון. מיצינו.

אני רוצה להבין למה אין סנכרון בין ימי החופשה במשק לבין ימי החופשה במערכת החינוך. זה דבר שחייבים לדיון בו. תודה רבה.

תודה. מיצינו. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לאחר מכן יוסף ג'בארין.

תודה, אדוני יושב הראש. אני רוצה להגיד שלושה דברים על תשלומי ההורים. ברמה החברתית, זה בדיוק ההיפך משוויון הזדמנויות בחינוך. בדיוק ההיפך. ברמה הכלכלית, זה מס רגרסיבי, אולי המס הרגרסיבי ביותר; וברמה המשפטית, אדוני יושב הראש, זה גם לא חוקי. כי יש לנו חוק חינוך חינם במדינת ישראל, ואם הכנסת מתייחסת בכבוד לעצמנו ולחוקים שאנחנו מחוקקים, הגיע הזמן שאנחנו נפסיק לעצום את עינינו מול הפרה של החוק. חוק חינוך חינם משמעותו פשוט חינוך חינם.

ולכן, אדוני יושב הראש, האתגר של הוועדה הזו, כי יש פה הרבה מאד חברי כנסת היום, זה לסגור את הפער בין המילים שלנו לבין המעשים שלנו ולקבל החלטה. המנדט נמצא בידי הוועדה והוועדה צריכה לקבל החלטה ברורה וההחלטה צריכה להיות – אין תשלומי הורים במערכת החינוך. יש חינוך חינם חובה במדינת ישראל.

אני רוצה להגיד דבר אופטימי. אומרים לנו שיש בעיה תקציבית. אז בואו אני אספר לכם. התגלה שיש המון כסף. שר האוצר בישר לנו שיש יותר מדי כסף ולכן שר האוצר מוליך מהלך של הפחתה דרמטית במס החברות. המשמעות של הדבר הזה – מיליארדי שקלים הורדת מיסים. בואו נחליט מה יותר חשוב – חינוך לכל הילדים או מתנות לטייקונים. אם אנחנו נמשיך בכיוון הנוכחי, המציאות שלנו רק תלך ותחמיר.

ומילה אחרונה לוועדה ההורים. אני מקווה שוועדת החינוך של הכנסת תקבל היום את ההחלטה הנכונה, אבל אני לא במאה אחוז בטוח בזה. אדוני, אתה דיברת על מס גולגולת. בואו נלמד מאיך נעצר מס הגולגולת של מרגרט תאצ'ר בבריטניה. הפרלמנט לא עצר אותו, אבל הציבור עצר אותו, כשאנשים הפגינו וסרבו ועשו מעשה. אז אנא, ועדי ההורים, תודיעו מעכשיו: אין מס גולגולת על הילדים שלנו ואנחנו מסרבים לשלם אותו.

תודה. דרור אלוני, יש לך בדיוק דקה. אני יודע שאתה עומד במשימות כאלה ואני מאמין שלך גם כנציג של כפר שמריהו, גם של מרכז השלטון המקומי. אם תצליח בדקה להכניס גם את עמדתך האישית ולא הממלכתית, גם בשמחה.

ברשותך אני רוצה - - -

נגמר הזמן.

קודם כל אני מברך על המהלך שהצהרת בתחילת דבריך, על כך שתשלומי ההורים בכלל צריכים לעבור מתשלומי ההורים לביטוח לאומי. אנחנו מברכים על זה וראוי שזה יהיה. לגבי צו החינוך כפי שהוצג לנו, בעצם מביאים לנו את הצו בדיעבד וההחלטה היא – אין מה להחליט בעצם. אנחנו מדברים על מה שהיה ולא על מה שיהיה ואני מציע לחייב את משרד החינוך לקיים צו חינוך לשנת הלימודים הקרובה לאלתר, באופן כפי שהצגת אדוני יושב הראש, שיאפשר חשיפה ושקיפות של העלות האמיתית - - -

הצהרתי ואני עומד להיאבק על כך שאכן הצו יכלול פירוט.

את כל המרכיבים והחלוקה בין המשרד לשלטון המקומי. אני חושב שראוי ש - - -

תודה, משפט אחרון.

הנושא של תשלומי הורים כולל טיול. טיול הוא חלק מתכנית לימודים. אי אפשר להשאיר את זה לרמת יכולת ההורים לשלם. זה לא עולה על הדעת. טיולים צריכים - - -

תודה. לא צריך להרחיב. אמרת.

הערה נוספת לגבי תשלומים מרצון. אנחנו ממליצים לא לאשר תשלומים מרצון, משום שהם כוללים מרכיבים לא ברורים.

לא ברורים, אמרתי – זה אפור שקרוב לשחור.

אנחנו מציעים לא לאשר את זה, ואם רוצים להביא לדיון, צריך להיות מאד מדויקים. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

טוב, כבוד יושב הראש, אני אתייחס תחילה לצו עצמו, שאנחנו נצביע נגדו ואני רוצה להגיד לך שאם אתה תתייחס ברצינות, אתה איתי, כבוד יושב הראש?

כן, איתך, איתך. גם הפרוטוקול איתך. גם אם אני לא כאן, יוצא עכשיו, הפרוטוקול איתך.

אם אתה תתייחס ברצינות לדיונים שהיו לנו גם על מימון פסיכולוגים וקציני ביקור סדיר והשירותים הנלווים, כל הזמן אתה הגעת למסקנה שצריך כאן להכניס את התקציב הדיפרנציאלי לפי האשכולות. לא יתכן שכל הזמן אנחנו מדברים על הנושאים הללו ואנחנו מגיעים לאישור הזה ואתה בכלל לא מתייחס לזה. זה לעניין הזה ואני חושב שזה נושא חשוב והוא מופיע במסקנות של הוועדה. אנחנו שמענו מהרבה רשויות מקומיות שפשוט לא מצליחות לעמוד בנטל הזה, שלא לדבר גם על המצב של קציני הביקור הסדיר והפסיכולוגים.

לעניין תשלומי הורים. כל מי שהיום מעכל שאנחנו מדברים על 5-6 מיליארדים, על 5-6 מיליארדים – זה פשוט סכום אדיר. אז איך אפשר לדבר בכלל על חינוך חינם? זאת אומרת זה יותר מ-10% ממערכת החינוך. אז איפה החינם? יותר מ-10% מכל התקציב של מערכת החינוך. כן. זה יכול להגיע ל-15%. אז בעצם מה?

אני חושב שהמצב הזה, ודיבר כאן יושב ראש ועדי ההורים, המצב הזה שוועדות אחרי ועדות מגיעות למסקנה שצריך לבטל את תשלומי ההורים הללו ואנחנו חוזרים כספיראלה כל הזמן על אותן טענות ומצב בלתי נסבל וחבל לי. חבל לי שהקואליציה תאשר היום את המצב הזה ולכן אני קורא לך לדחות את ההצבעה היום ולתת יותר זמן, לשקול את זה יותר ברצינות.

מיכל דיברה על תקציבים. כל שנה לקראת סוף השנה מדברים על לפחות 50 מיליארד שקלים לא מנוצלים, ואני אגיד לך, גם השנה 50 מיליארד שקלים מתקציב המדינה זה כסף לא מנוצל. אז לכן השאלה היא לא העדר כסף. יש כסף, זה עניין של סדר עדיפויות. אי אפשר להשלים עם המצב הזה. וזה דווקא האוכלוסיות החלשות, דווקא היושבים במעמד הסוציו אקונומי הנמוך הם אלה שנפגעים והם אלה שנוטלים בנטל הזה, של תשלומי ההורים. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת זוהיר בהלול.

אם אדוני יערוך עכשיו הצבעה רנדומאלית פה האולם הזה, הוא יקבל 99.9% של אנשים שיאמרו לך שצריך לבטל את תשלומי ההורים למשרד החינוך והתרבות. יתרה מכך, אינני מבין מדוע הדיון הזה נמשך, לאור הודעתו הדרמטית של ירון מזוז. נדמה לי שאף אחד כמעט לא מתייחס לזה. הנציג שאמור כאן להדוף את הטענות, האיש ממשרד ראש הממשלה שמתנגד לעניין הזה ומנסה להכפיף אותנו לאותם תשלומים, מודיע שהוא מתנגד לתשלומי הורים. בנקודת הזמן הזו הדיון היה צריך להיפסק, מכיוון שזו העמדה של הגוף האופרטיבי.

ירון עזוב, עזוב. אהבתי את זה, זוהיר.

ירון מזוז - - -

חבל, זה מזמנך.

לא, אם הוא בא עם אמרה, שיבוא גם עם חמישה מיליארד ואז כולנו - - -

תודה מירב. מירב, את מפריעה לי. לא רוצה.

שראש הממשלה יביא כסף - - -

מירב את מפריעה לי, אין לי זמן. אני בישורת האחרונה של הדיון. אני לא מוכן - - -

לא, כי גם אני - - -

צריך להוריד מהחברות, שייקחו את הכסף - - -

ענת, את הולכת לדבר, נו. זוהיר, משפט אחרון. זוהיר, תסכם.

מה לסכם?

אין לי זמן. יש לי עוד חברי כנסת.

זה די מוזר שדווקא ענת ברקו מבקשת שאת העודפים ייקחו לחינוך והשר החברתי רוצה לתת את זה לבעלי הון.

אורלי, את הולכת לדבר. תודה.

אני - - - החינוך - - -

אני מסכימה איתך, אבל זה נראה - - -

תודה. אני עכשיו מבין, ענת - - -

החינוך זה הכל, זה הביטחון, זה הכל.

כל חברות הכנסת שמתפרצות, חברי הכנסת, אני מבין עד כמה האמירות שלהם על חובת הביטול, הרצון לבטל מול לעשות בפועל, רק מפריעים, סימן שהלב מתחיל להרהר בכוונות האמיתיות. משפט אחרון.

לא, מה משפט אחרון? עוד לא אמרתי מילה.

לא נורא. בחרת בזמנך החופשי לשלוח עקיצה לירון. בבקשה.

אתה, אדוני יושב הראש, קיבלת את ירון מזוז בחגיגיות כנציג הבכיר של משרד ראש הממשלה. אל תגמדו אותו עכשיו. הוא אמר את הדברים כהווייתם והם רשומים בפרוטוקול.

הבנו.

ואין דעה אישית. אין פה בבניין הזה דעה אישית. יש דעה ממסדית. הוא מייצג את הרשות. הוא מייצג את משרד ראש הממשלה. זה דבר אחד.

נקודה שנייה, אנא גברתי מיכל, הערכה גדולה יש לי אלייך ואל משרדך. אתם עושים עבודה מופלאה, אבל צריך לבטל את העניין הטרנדיאלי הזה, לעזאזל סוף סוף – שבתי הספר הפכו לחברות כלכליות. יותר מאשר אוריינטציה חברתית - - -

תודה, הבנו. לא צריך לפרט.

שנייה - - -

זוהיר, לא. אני לא יכול להרשות לעצמי, אני באילוץ זמן.

הם הפכו לגופים, לחברות גבייה וחבל שזה הדבר - - - מהמקור.

תודה. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה.

מה זה רנדומאלי?

לא להפריע. אחר כך תשאל אותו בחוץ מה זה רנדומאלי. בבקשה, ענת ברקו.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להבין. זוהיר, מה זה רנדומאלי ומה זה טרנדיאלי בעברית.

זה פנומנאלי.

זה באידיש?

שיעורי עברית בחוץ, לא פה.

אדוני יושב הראש, סגן השר, גברתי המנכ"לית.

עכשיו בלי כבוד ונימוסים, רק למהות.

אין זמן. אין זמן.

הפכו את תשלומי ההורים לתאגיד כלכלי ענק ובלתי אפשרי. לדעתי היום, ואנחנו רואים שזה חוצה מפלגות וחוצה מגזרים, אין שוויון בחינוך. אין. אנחנו שילמנו למזגנים בבית ספר, למסיבות, לטיולים, לדברים שהיו חייבים להיות חלק מתכנית הלימודים.

אני חושבת שהקריטריונים צריכים להיות ברורים ועל זה קם ונופל העניין והגדרת את זה, אדוני יושב הראש. קריטריונים ברורים במשורה, חד משמעיים, כדי שהורים לא יתפזרו ולא לאפשר מרצון, כשעומדים עם אקדח על הרקה של הורים, תשלמו או שהילדים שלכם יעמדו עם דמעות בעיניים ויגידו לכם למה אתם לא משלמים. אתם פוגעים בנו. וסנקציות על דיווחי שקר. בכל מערכת הבקרה, אם אין סנקציות על דיווחי סקר, אז איזו מין מערכת בקרה זאת?

שלוש שנים נותנים לתקן, שלוש שנים מורחים את התהליך של שינויים? זה הרבה מאד זמן. ילדים כבר מסיימים תיכון וההורים שלהם, זה חד פעמי עבורם שהילדים שלהם, ילד או שניים כבר היו בתיכון, גמרו את הלימודים.

לכן כל האמצעים המיותרים, כמו טאבלטים שמקרינים, כמו כל מיני אמצעים טכנולוגיים שרק פוגעים בבריאות של הילדים, שנכנסים בדלת האחורית למרות שאסרנו את זה, אדוני יושב הראש, בוועדה הזאת. אסרנו את הדברים הללו ללא אישור, מתוך הכרה שיש פגיעה בבריאות. יש בהם נזק לילדים שלנו ואנחנו צריכים לבדוק שתשלומי ההורים הם באמת ממוקדים, במושרה, מועטים ביותר ולא דרך מערכת הגבייה של משרד החינוך. תודה.

תודה. נורית קורן ולאחר מכן איציק שמולי.

סליחה, אני אקצר. אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו פה - - -

תודה, כל הכבוד לך.

ואני חושבת שצריך להוציא לגמרי את התשלומים מרצון ולא לבייש את הילדים. אנחנו לא רוצים להגיע לזה שכמו הנערה הזאת, שלא לקחו אתה לטיול, הלכה והתאבדה אחר כך.

טוב, היא לא התאבדה בגלל זה.

איציק שמולי, בבקשה. שכולם יאמצו את הגישה - - -

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני חושב שאמנם חוק חינוך בישראל אמור להיות חינם, אבל אמרו פה תאגיד וכל מיני מילים. זה נכון, בסוף מה שקורה בפועל זה שההורים הפכו להיות הקופה הקטנה של המערכת. והיום בדיון הזה, בזכות הכנות של המנכ"לית - - -

הגדולה, לא הקטנה.

מתברר שהקופה הקטנה היא בכלל לא קטנה, היא מגיעה ל-5 מיליארד שקלים. יש פה שני בלופים שמסתובבים. א', שבאים לנו זו השנה השנייה ואומרים לנו מה אתם מתלוננים? משאירים את המחירים כמו שהם ביחס לשנה שעברה, אבל יודעים בפירוש שמה שקורה בפועל בשטח ושמה שגובים חלק מבתי הספר זה אפילו לא – אתם יודעים, מה שאנחנו נאשר פה זה אפילו לא יהיה 20% ממה שהם יגבו בפועל. זה אחד.

שניים, קורה פה תהליך מאד מאד מסוכן, שלוקחים שירותים מאד מאד בסיסיים בחינוך, כמו טיולים. כמו אם בית ספר החליט שהוא מלמד בעזרת טאבלטים, אז זה דבר אלמנטארי באותו בית ספר, אבל מה עושים? אנחנו פה מתכנסים כמו ועדת חכמים, מאשרים את תשלומי החובה, אבל דוחפים בדלת האחורית את כל הדברים האלמנטאריים האלה שמגיעים לאלפי שקלים.

תודה שמולי. לסיכום.

אני רוצה להגיד לכם, מערכת החינוך שלנו חוטאת לתפקידה, כי אם מערכת החינוך באה ואומרת להורים שלכם שיותר ויותר שירותים בבתי הספר תלויים בכמה כסף יש להורים בבנק, זאת מערכת חינוך שלא מצמצמת פערים. זו מערכת חינוך שמגבירה את הפערים ונגד הדבר הזה אנחנו צריכים להילחם בכל הכוח.

ואגב, גברתי המנכ"לית, רק עוד משפט אחד.

לא. אין הצעה לסדר. יש לי דקה. לא. נקודה. שמולי, תסיים.

להגיד שבמערכת החינוך, כאשר בתשלומי ההורים זה אולי מחולל הפערים מספר אחת בתוכה, אין ילדים שנשארים מאחור, כאשר אנחנו כאן בוועדה פעם אחרי פעם אחרי פעם, פעם המסע לפולין ופעם בטאבלטים ופעם במסיבות, פוגשים את אותם ילדים שנשארים מאחור.

שמולי, תודה. יהיו עוד דיונים שתוכלו להרחיב.

ואני חושב שבסופו של דבר הכאב הגדול ביותר זה על זה שהמערכת לא עסוקה היום לדאוג לאותם ילדים שנשארים מאוחר.

אורלי. אני נותן לך דקה.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש. אני אנסה לא לחזור על דברים שנאמרו, אבל קשה שלא. אני חושבת שלא האזנו ככה בתשומת לב מספיקה, לדבריה של מנכ"לית משרד החינוך שאומרת די בצדק – אתם דנים פה עכשיו על שוויון. כמובן שהשוויון הזה הוא שוויון פורמאלי שעוצר את העיוות הגדול ביותר. כי אם הורה מקריית מלאכי נאלץ לשלם כמו הורה שנמצא למשל או מבקש לשלם יותר מהאזורים החזקים במדינת ישראל מבחינה סוציו אקונומית, אי השוויון הוא הרבה יותר גדול.

אבל היא באה והיא אומרת כאן אין בידינו לאפשר בעצם את צמצום הפערים. ולמה אין בידיהם לצמצם פערים? כי מדברים על כך שהאכיפה התחילה והיא טרייה, בסך הכל שלוש שנים. זו לא אכיפה, זה איסוף מידע. ואם אתם תגידו לי אכיפה, אני אשאל איפה הסנקציות. ואני רוצה להגיד לכם שתוך כדי שאנחנו מדברים מגיעים אלי מכתבים מהורים שיושבים מאחורנית ולא יכולים לדבר. אין הענשה של מנהלים פושעים. נותנים לדוגמא את בית הספר בבת ים, שגם נקבע בבית המשפט המחוזי שגבו למעלה מ-211,000 שקלים גביית יתר. אף אחד לא דרש מהם להחזיר את הכסף להורים.

אני רוצה להגיד לאנשי משרד החינוך, אתם אמורים לתת את השירות. אתם אמורים לבנות את התכנית. אתם אמורים לדעת את העלות שלה ואתם אמורים לתקצב אותה. מה שאתם עושים היום, אתם מבקשים מצ'ינג מההורים.

תודה.

לא, אני לא סיימתי.

השעון סיים.

עוד שני משפטים.

טוב, משפט אחרון.

אחד: מצ'ינג מההורים בלי להבדיל מה היא היכולת שלהם. כי אם זה 10% מהסך העלות של מערכת החינוך, לקחת מההורים, פרט למה שלקחתם מהמועצה האזורית או מהמועצה המקומית שלהם, עוד 10% מצ'ינג.

תודה.

עכשיו בעניין הטאבלטים. אני נפגעת מהסיפור הזה, כי אני אמא לילדה, שאתם לא יודעים - - -

יהיה דיון נוסף, אחר על הטאבלט.

איזה לחץ היה על הילדה שלי, כשאני אמרתי זה יעלה ויגדיל את אי השוויון. והילדה שלי אמרה לי בבקשה, אמא, אני מתחננת בפניך, לא, את אל תדפקי לשאר הילדים. ככה אמרה לי, וכמי שנמצאת בחינוך אני נמצאת בדילמה. בסופו של דבר אני אספר לכם מה קרה - - -

לא, אל תספרי לי, לא.

כל הורה שילם 2,000 שקלים, קנה טאבלט ובסופו של דבר החליטו במערכת החינוך ל - - -

תודה, אני לא יכול להמשיך, אני חייב לסיים. תודה. רבותי, אני עוצר בשלב הזה. כפי שהבטחתי, חייבים לפנות את האולם.

בבקשה תגבו דרך המועצות האזוריות. ועדי ההורים - - -

סליחה, כפי שהצהרתי, ההצהרות שהצהרתי בתחילת הדיון לגבי הליך - - - רגע, רבותי, אנחנו נאלצים לעזוב את השולחן. לכן, מאחר ש - - -

אבל - - -

אל תנהל אותי בבקשה. היו לנו שני נושאים על סדר היום. מיצינו את סוגית תשלומי ההורים ואנחנו נביא את זאת להצבעה. בשעה 14:00 תיפתח ישיבה נוספת לגבי חובת ההיוועצות בצו 7 (ב).

רגע, יש לי הצעה לסדר - - -

לא, לא, לא. רגע, רגע - - -

אדוני יושב, אני מבקשת, אנחנו לא דיברנו - - -

תודה. אז מה?

אני כמעט מההתחלה יושבת כאן - - -

אני מתנצל.

זה יהיה דקה.

כבוד יושב הראש, אי לכך שה-1 בספטמבר עד ה-31 בדצמבר זה ארבעה חודשים, אני מבקש שתשלומי ההורים יהיו רק על ארבעה חודשים ומינואר 2017, נראה את התקציב הדו שנתי - - -

תודה. שמעתי אותך. זה הצעה לסדר.

אז רגע, מה המסקנה של הוועדה? מה המסקנה?

סליחה, אמרתי את המסקנות בפתיחה.

איך מסקנות בפתיחה, אדוני יושב הראש?

שנייה. אני מביא כרגע את תשלומי ההורים להצבעה. מי בעד תשלומי ההורים - - -

רגע, אתה לא יכול.

אדוני יושב הראש, אדוני יושב הראש - - -

רבותי, לא. אני מקריא שמות. לא רוצה, אתה מפריע לי. אני אוציא אותך באמצע ההצבעה.

רגע, רגע, רגע.

כבוד יושב הראש, הצעתי לך פשרה הוגנת.

סליחה, סליחה.

הצעתי לך משהו שהוא הוגן.

שמעתי אותך.

בין החפיפה בין שנת הלימודים לשנת התקציב.

בסדר, בשעה שתיים יש דיון, תבוא לדבר. אבקש להקריא את השמות של חברי הכנסת.

מה זה היה, הצגה להורים?

אבקש - - -

וועדי ההורים, תצאו לרחובות תמצאו את הכסף תאמינו לי. אל תשלמו, תצאו לרחובות.

תודה, תודה. יהודית קורן.

אני מצביעה אבל במחאה, רק על תשלומי רשות.

נורית, את לא יכולה להצביע, נורית.

ענת ברקו, בעד? ענת ברקו את בהצבעה.

אל תצביעו. אל תהפכו את עצמכם לחותמת גומי.

ענת ברקו בעד? מיקי זוהר? מי מחליף אותו? אוחנה – בעד.

אתם מגחכים את עצמכם.

יוסי יונה? נגד.

אתם מגחכים את עבודת הכנסת.

איציק שמולי?

נגד.

מסעוד גנאים?

נגד.

אל תצביעי, אפשר לשנות.

יוסף ג'בארין?

נגד, נגד, נגד .

חנין זועבי. יעל גרמן מחליפה אותה. יעל, בעד או נגד?

אני לא מצביעה.

תודה. מירב בן ארי? מוטי יוגב?

נגד. נגד.

לצערי אני - - -

אני אוציא אתכם. מוטי.

אני אומר שלצערי אני בעד ואני בעד שהוועדה תפנה לשר כדי שמיליארד שקלים - - -

מרגי, אני הצבעתי נגד.

מרגי יעקב - בעד.

תפנה לשר החינוך מהמפלגה שלך. אל תפיל את זה עלינו. הוא אומר - - -

מירב, את מפריעה לי.

הוא מהמפלגה של שר החינוך.

יוליה, את במקום עודד פורר. בעד. מנחם אליעזר מוזס?

מירב, אני לא מפיל עליך כלום.

רבותי, אני מקריא.

מרגי, ברור שאני נגד, אבל אין לנו כאן זכות הצבעה כי ליש עתיד אין נציג.

לא, יש, יש.

אז נגד.

תודה.

יעל, אני פה, אני מצביע נגד.

אתה לא יכול להצביע, היא הצביעה נגד.

היא לא צריכה, זה אני החבר בוועדה.

טוב, בסדר.

אני מצביע נגד.

עשיתם הצגה לוועדה, מרגי. מרגי, הפכת את הוועדה לחותמת גומי. מה זה, כולנו אומרים תגידו תודה שלא מעלים?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 5

תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשע"ז אושרו.

רבותי, אני מקריא את התוצאות: 8 בעד. 5 נגד. תשלומי ההורים אושרו. תודה רבה. יש ישיבה בשעה שתיים. תודה.

אנחנו לא נשלם את תשלומי ההורים.

אישרתם, אבל אנחנו נמנע מתשלום.

סעיף 7 (ב) בשעה שתיים באולם הוועדה.

שלא יהיו אי הבנות, אנחנו נמנע מתשלום.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.