הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ו (13 ביולי 2016), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/07/2016
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
יעקב אשר
נאוה בוקר
יואב בן צור
יעל גרמן
תמר זנדברג
אכרם חסון
בצלאל סמוטריץ'
חברי הכנסת
¶
ישראל אייכלר
דוד ביטן
מיכל בירן
יהודה גליק
משה גפני
יעל כהן פארן
עליזה לביא
מנחם אליעזר מוזס
אורי מקלב
קסניה סבטלובה
רחל עזריה
עודד פורר
מיכל רוזין
מוזמנים
¶
עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת - דינה לפידות
מתמחה, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עדית נחמן
עו"ד במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יגאל-עם פז
נציג ארגון צהר - שמואל סלוטקי
יועצת משפטית, מכון עתים - אסתר ביסוור
התנועה המסורתית - שירה פורסטנברג בן ששון
מנהלת המרכז הרפורמי, התנועה הרפורמית - נועה סתת
דוברת, התנועה הרפורמית - אילת גורן
מנהלת מדיה חברתית, התנועה הרפורמית - דנה שרון
ראש המרכז הרפורמי, התנועה הרפורמית - ענת הופמן
עוזר מנכ"ל, התנועה הרפורמית - אייל זשצקי
חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - יאיר שלג
מנהלת המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה - אורלי ארז לחובסקי
מנהל היחידה לזכאות בעליה וקליטה, סוכנות יהודית - ג'ק קורקוס
נציג עמותת עתים - אלעד מאיר קפלן
התנועה הרפורמית - גלעד קריב
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ן-2016, של חבר הכנסת משה גפני, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, יעקב מרגי, יצחק וקנין, יואב בן צור, ישראל אייכלר, בצלאל סמוטריץ, מוטי יוגב, ניסן סלומינסקי, שולי מועלם ויגאל גואטה. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
נתחיל עם יוזם ההצעה, חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה, בוקר טוב לכולם. הצעת החוק הזאת, כפי שאמרתי גם בקריאה השנייה וכפי שאמרתי במליאת הכנסת בקריאה הטרומית, הצעת החוק לא באה לשנות דבר ולא חצי דבר. הצעת החוק הזאת איננה מתערבת לא בטובלים ולא בטובלות. אין אפשרות גם למנוע מטובל או מטובלת באיזה מקווה ציבורי – אני לא מדבר על מקוואות פרטיות, שגם שם אני חושב שלא מונעים ממשהו. הכוונה להשאיר את הסטטוס קוו הקיים, כפי שהיה בטרם החלטת הבג"צ.
מה שהסכמנו בקריאה הראשונה אני כמובן מסכים גם בקריאה השנייה והשלישית. אני רק מבקש, היות וכתוב פה מועצה דתית ודיברנו על זה בקריאה הראשונה, ברוב המקרים זה באמת מועצה דתית אבל יכול להיות מיעוט מקרים שבהם אין מועצה דתית וזאת רשות מקומית. זאת כדי לאפשר גם לרשות המקומית להתקשר בהסכם, או שלא להתקשר בהסכם. להוסיף את הרשות המקומית במקום שאין מועצה דתית.
מעבר לזה אין לי שום השגה ואני לא מבקש מעבר לזה כלום. אם הייתי לבד בעולם אז הייתי כמובן מרחיב את החוק הזה לעוד אלף ואחד נושאים אבל התברר לי שאני לא לבד בעולם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עליזה, בלי העלבות. עליזה, אנחנו פה לא עושים דיון לתקשורת, עניינית, בלי העלבות בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כפי שאמרתי וכפי סיכמתי עם החברים והחברות בקואליציה, החוק לא מורחב לשום דבר. נאמר על ידי בכל הפורומים הקיימים, בעיקר בדיון הקודם שערכת כאן, אדוני יושב ראש הוועדה ולאחר מכן בישיבה אצלך בחדר. החוק בא לשמר את המצב הקיים. כל החלטה לגבי האופן של הטיפול במקוואות וכל מה שנלווה לזה, אין עניינו בחוק הזה. את זה צריך לעשות בדיונים מנהליים שנעשים עם האחראים על זה או בהצעות חוק אחרות, אם אחרים יביאו. החוק הזה איננו קשור לכך. זה חד משמעי.
טכנית, ביקשתי את זה בקריאה הראשונה, את הסמכות להתקשר בהסכם או לא להתקשר בהסכם. האירו את תשומת לבי לעובדה, כבר לפני הקריאה הראשונה, שיש מקומות שבהן זה לא מועצה דתית אלא רשות מקומית, במקומות שבהם הרשות היא זאת שמתפעלת את המקוואות.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני רוצה לשאול את משרד המשפטים. יש שאלה לגבי המילים: "התקשרה מועצה דתית בהסכם תנאים". האם אפשר להבין מתוך זה שבעצם זה יחול גם על הטובלות? האם יש איזה מצב שהעניין של לא לאפשר בסיטואציות מסוימות יכול לחול באיזה אופן על הטובלות שלא לשם גיור?
אלי פס
¶
כפי שציינו בדיון הקודם, לעמדתנו, ככל שמדובר בקבלת שירות כשיש תשלום אגרה, אנחנו לא מדברים על הסכם. הדברים האלה גם מגובים בשני הפרופסורים הכי גדולים לדיני חוזים, פרופסור דניאל פרידמן ונילי כהן. הם כתבו בספר שלהם שאם יש תשלום אגרה, אז אנחנו לא מדברים על הסכם. זאת עמדתנו.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
במליאה יכולת להימנע והצבעת. היה לכם רוב של עשרה.
אדוני היושב ראש, סלח לי אם אני אהיה זאת שהורסת את החגיגה. יש פה תחושה כזאת של הקלה ולחוק שמביא לגאולת עולם. יש כאן אנשים סביב השולחן שיש להם הרבה זכויות וחבל שדווקא בחוק הזה הם נופלים.
המציאות בשטח היא שגם נשים תיפגענה אבל יפגעו פה אזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל. אני לא מבינה איך חוק כזה יכול בכלל להתכתב עם החלטת בג"צ.
אדוני, בראש דבריי אני רוצה לשאול את היועצים המשפטיים וגם את היועץ המשפטי לכנסת, שדיברתי איתו קודם, האם למעשה היועץ המשפטי יוכל להגן על הצעת החוק הזאת?
היו"ר דוד אמסלם
¶
שאלת שאלה ואני אענה לך בקצרה. בגדול, תפקיד של הכנסת לחוקק ותפקיד הבג"צ זה לעשות את הבקרה על החוקים אם מישהו עותר בפניו. לכן אני לא נכנס לזה. יש תהליכים ומי שרוצה יפנה לבג"צ.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
כן, אבל אנחנו לא פועלים פה בבודדת. בוא נסתכל רגע איך הגענו עד הלום. הגענו עד הלום בעקבות החלטת בג"צ שפרוסה פה בפנינו.
בראשית דבריי אני רוצה להפנות שאלה ליועצים המשפטיים וגם לאדוני ממשרד המשפטים, שהוא גם בכובע של הייעוץ המשפטי לממשלה., האם תוכלו גם אתם וגם אדוני לעמוד ולהגן על החוק - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אני מבקשת את זה כהצעה לסדר.
דבר שני. אני אחזק את דבריה של חברתי שיושבת משמאלי, חברת הכנסת עזריה. האם לא בעצם אנחנו כן נראה פגיעה בנשים הטובלות. גם בנשים הטובלות שתבואנה באמצעות הסכמים?
אתה יודע מה קורה היום במועצות הדתיות, אין דין ואין דיין, לצערי הרב. המצב הוא בכאוס מוחלט. גם כל הנושא הזה של הוראות שירדו מהמשרד לשירותי דת לא מכובדות. אנחנו יודעים שבהרבה מקוואות ממשיכים לקבל תלונות. מגיעות נשים לטבול שלא דרך הרבנות הראשית. מדובר בכלות. זה חוק במדינת ישראל, אין לנו נישואים חלופיים. מה יקרה כשהן תבואנה בלי אישור של הרבנות הראשית, של הרב, של המלווה? מה יקרה בזמן הזה? אז יש הסכמים ויש אישורים ובתוך עמנו אנחנו חיים. מה שהבאת מהמלומדים, אני לא בטוחה שזה באמת. אני אשמח שתענה לי.
דבר שני, זה הגיור כהלכה. מה יקרה לנו עם מתגיירות שרוצות לבוא ולטבול? מתגיירות שמתגיירות היום בבתי הדין שלא באמצעות בתי הדין? יש לנו גיור במדינת ישראל, אנחנו מכירים את המצוקה הגדולה. 20 שנים של עיכוב ושל עגמת נפש ושל מצוקה גדולה. יש היום גרות וגרים שלא בעזרת בתי הדין ויש לנו, תודה לאל, אפשרות נוספת. מה יהיה עליהם?
דבר שלישי. מה יקרה כאן עם אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, שהחוק הזה בעצם נכתב נגדם? אני קודם כל מבקשת לכתוב בדברי ההסבר מה מטרת החוק? למה כאן אנחנו לא מבינים מה המטרה של החוק? מה המטרה של החוק הזה? למה לא מובא בדברי ההסבר שהמטרה היא כנגד איקס, וואי, זד. כנגד מי החוק הזה, אדוני? למה זה לא מובא? יש דברי הסבר לחוק במדינת ישראל?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
את האמת שומעים רק בדברי הברכה. אחרי שהחוק עובר בקריאה שלישית, אז נשמע מגפני את הדברים האמיתיים. רק בסוף שומעים את האמת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נהוג שמציע החוק הוא בעצם מנסח את דברי ההסבר לחוק לפי הבנתו. זה מה שהוא הציע. אני מכבד את גפני. אני מניח שאתם מציעים הצעת חוק וכותבים דברי הסבר, אז זה כתוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להתקדם. יש לנו שעה לדיון. אני רוצה להביא אותו להצבעה. אני אגביל כל דובר בזמן. היות וזה דיון שלישי, אני אבקש להתייחס רק להסתייגויות ולא לפתוח את הדיון מחדש. כל פעם יש נטייה לחזור אחורה שני דיונים.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
הסתייגות הראשונה היא להוסיף "האמור בסעיף קטן ב' לא יחול על אדם שמשלם אגרה בעבור שירותי הטבילה".
הסתייגות שנייה. להוסיף בסעיף קטן ב' לאחר המילים "רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה" את המילים "שלא במסגרת שעות הפעילות הרגילות".
הסתייגות שלישית. להוסיף סעיף קטן ג': "טבילה במקווה טהרה לא תותנה בביצוע בדיקות, במתן מענה לשאלות, או כל דרישה אחרת שעלולה לפגוע בצנעת חייה האישיים של הטובלת".
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
רחל, אם לא היית מכשירה את השרץ הזה, יכולתם למנוע את זה. תפסיקי להפריע לי, בסדר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מבקש לכבד אחד את השני ולא להפריע. אם אתם רוצות להתווכח, אתן יכולות בחדר שלי. עליזה, גם אם היא מרגיזה אותך, זה בסדר, לא צריך להעליב. אם אתן רוצות להתווכח יש לי חדר ותתווכחו כמה שאתן רוצות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
היא אמרה לה על השרץ. איזו שפה זאת? אם הייתי אומר את זה, וואי, וואי, וואי.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
הסתייגות רביעית. להוסיף סעיף קטן ג': "השר ימנה עובדת מעובדות משרדו למתן מענה וטיפול בפניות של נשים על שימוש במקווה טהרה".
הסתייגות חמישית
¶
"התקשרה מועצה דתית להסכם עם המדינה או אם רשות מרשויותיה לשם שימוש במקווה טהרה, רשאית המועצה הדתית שלא להתקשר בהסכם בעל אופי דומה עם אחר".
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
רגע.
בדיון הקודם אמר אדוני והוצג כאן שכדי שיהיה אפשר לקדם את החוק הזה, הובטח לתנועות שייפתחו ארבעה מקוואות חלופיים. עד היום לא דיברו עם התנועות. נוכח המציאות הישראלית, ראה את מקרה הכותל וההשלכות החמורות של ההתנהלות, כולל על אחינו ואחיותינו מעבר לים, אני לא מאמינה בכוחה של הממשלה לקדם מהלך שכזה. אנחנו כאן מחוקקים חוק שהוא אינו שוויוני. חוק שיאפשר בעצם לפגוע.
אם יש לאדוני מידע נוסף על פתרון שהוצע כאן, אנחנו נשמח. כי עד היום לא דיברו עם התנועות והתנועות יפרטו את זה בעצמן.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
זה קצת כמו לומר לאנשים שאין להם מקום במערכת החינוך, אנחנו מרשים לכם לפתוח בית ספר.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אדוני, לפני שהצגתי את ההסתייגויות, ביקשתי התייחסות, האם זה יכול לעמוד. אני מבקשת לשמוע את הייעוץ המשפטי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסוף אני אתן להם את רשות הדיבור, לפני שאני אביא את זה להצבעה.
דוד ביטן אמר כאן את העמדה של הממשלה. לדעתי הוא תחם את זה בתשעה חודשים, או משהו כזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנת. אני עושה הפרדה בין הדיון הזה בחוק לבין ההסדר שהיה. אני מקבל את מה שדוד אמר, הוא הביע את עמדת הממשלה בעניין.
אכרם חסון (כולנו)
¶
תודה רבה שאתה מבקש ממני לדבר. אני רואה שאני הגוי היחיד שנמצא בישיבה. כגוי שיש לו קשר באמצעות יתרו למשה רבנו, יוכל לגשר על הפערים בין אחינו היהודים ונפתור את הבעיה. לכן שאלתי את חברות הכנסת המכובדות אם מותר לגוי כמוני להיכנס למקווה. קיבלתי תשובות כל-כך תשובות אז החלטתי שאני לא אסתבך עם היהודים.
תסלח לי שאני לא אתערב. מה שתחליט חברתי רחל, אני אתמוך בה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז תקבלו.
אני רוצה להסביר את מהות ההסתייגויות ולאו דווקא את הנוסח שלהן כי יש פער בין נוסח של ההסתייגויות שאני הגשתי לבין המהות, בדיוק כמו שיש פער, לדעתי חסר תקדים בכנסת, לפחות בשנים שאני כאן, בין נוסח החוק ובין המהות שלו והמשמעות שלו.
באמת, אני רוצה להחמיא לך הרב גפני. הצלחת להביא משפט שלא אומר כלום ומאחוריו מסתתר עולם ומלואו של אפליה והדרה. מה שכתוב בחוק, בנוסח הכחול, יכולת לכתוב לה לה לה ואנחנו יודעים שהמשמעות היא חוק עוקף בג"צ, מדיר, מפלה. לצערנו הרב אתה הגעת לפשרה רקובה, עם אלה שמייצגות את הנשים האורתודוכסיות בקואליציה על הגב של הרפורמים והקונסרבטיבים היהודים. זה נוגע ליהודים, אבל לכל מיני סוגים של יהודים, שגם להם יש זכות לקיים את אמונתם הדתית ואת המצוות על-פי אמונתם ועל-פי דרכם. כן, יש כאלה.
לכן, רק איזה רמז קטן לדרמה שהחוק הזה חולל ועדיין מחולל, אפשר למצוא בדברי ההסבר שעכשיו הרב גפני מתנער מהם. אני חושבת שהשאלה של חבר הכנסת יהודה גליק היא מאוד במקומה. מי כתב את דברי ההסבר האלה? מה, ירדה אצבע אלוהים וכתבה דברי הסבר שמציע החוק לא יודע מאיפה הם הגיעו?
אם החוק הזה לא עושה שום דבר מלבד לשמר את המצב הקיים על כנו, למה צריך חוק? יש לנו מוסדות במדינה, יש חוקים, יש בית משפט. הוא מפרש את החוקים בצורה שוויונית לכלל עם ישראל, כי אנחנו לא מעלים על דעתנו מצב אחר. לכן, למה נתכנסנו? צריכים לטרטר את קהילות העולם? את הסוכנות היהודית? ממשלת ישראל צריכה לעמוד במשברים? על מה ולמה? על-מנת להבטיח שירות ממלכתי וציבורי לכל אזרחי ואזרחיות ישראל באופן שוויוני? על זה צריך ללכת לרב, גפני?
אני קוראת כאן את היוזמים של הצעת החוק הזאת. כמובן גברים למעט אחת, לצערי חברתנו, שולי מועלם שבאמת יחד עם חברות כנסת אחרות בקואליציה נפלו – לא נפלו בפח, להיפך, אני נותנת הרבה קרדיט. לא נפלו בפח אלא להיפך. הם הפקירו את החברים והחברות שלנו שבימים כתיקונם אנחנו כולנו בסולידריות כלפי הפלורליזם היהודי, אבל למען שלמות הקואליציה וכדי שגפני ואייכלר ומקלב יהיו מרוצים, לעזאזל השותפים שלנו על דמותה של מדינת ישראל ודמותה של היהדות. לכן, כן, החוק הזה הוא עד כדי כך גרוע.
אתה יודע, אני הייתי שמחה לא לשבת כאן. אני לא טבלתי במקווה בחיים שלי. אני מייצגת ציבור שלא טובל ולא טובת במקווה. אתם אלה שהכרחתם את הציבור שלנו לטבול במקווה כי אין נישואים אזרחיים ואין גיורים אלטרנטיביים ואין שום דרך אחרת להשתמש בשירותים ממלכתיים שלא באופן שאתם קבעתם. אבל אתם מייצגים זרם צר ביהדות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ישראל, אתה משחק לידיים שלה. אין אמת במילה אחת שהיא אומרת, היא פשוט רוצה למשוך זמן.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אתם מייצגים זרם צר ביהדות. כן, אני עומדת על זה. בטעות אתם קיבלתם את המפתח להגדיר עבור כולנו מי הוא יהודי ואיך טובלים במקווה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
שנייה, תכף אגיש אותן. במהלך הדיון אני אגיש אותן בכתב. זה לא כל-כך רלוונטי מה כתוב הסתייגויות, אני יכולה לכתוב שם שורה ריקה כי בסוף החוק - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כתוב לך פה שזה חוק עוקף בג"צ, שזה לא חוק שוויוני, שזה חוק שמנסה להדיר רפורמים וקונסרבטיבים? זה לא כתוב, נכון? לכן גם ההסתייגויות - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. אני מצטרפת לדברים שנאמרו לפני על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג. זה כתוב במפורש בצורה ברורה בדברי ההסבר. מתייחסים לפסק הדין של בית המשפט העליון, התנועה המסורתית נגד המועצה הדתית באר-שבע.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני חברה ופעילה בתנועה המסורתית. אני מקווה שאף אחד לא יצא מהחדר כשאמרתי את זה. אני קוראת לכם גם לא לצאת מהחדר כשנציגי התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית יקבלו את זכות הדיבור בהמשך.
הבעיה העיקרית עם החוק הזה זה שהוא מגדיר בספר החוקים של ישראל בפעם הראשונה, אפליה מותרת בחוק, נקודה. אפליה נגד קבוצות לא אורתודוכסיות, קבוצות הרפורמים וקבוצת המסורתיים הקונסרבטיביים. זה יהיה במפורש כתם שחור על ספר החוקים של מדינת ישראל. בכך רק תועצם האפליה שקיימת ממילא על הגיור. 20% מהמתגיירים בישראלים מתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי וגם כך הם מופלים לרעה.
אני רוצה להציע את ההסתייגויות הבאות:
בסעיף 1ב, להוסיף את המילה "אינה" לאחר המילה "דתית" ולהוריד את המילה "אף" לאחר המילה "טהרה". זה פשוט מבטא את החוק. זה מה שצריך לעשות עם החוק הזה, אני מצטערת. מועצה דתית אינה רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, אם התקשרה בהסכם כאמור עם המדינה או עם רשות מרשויותיה.
כהסתייגות נוספת, אם ההסתייגות הראשונה שלי לא תתקבל, אני רוצה להוסיף ג': "מועצה דתית תסדיר מקוואות טהרה לשימוש הקהילות הדתיות השונות הפועלות ברשות המקומית בה היא פועלת".
בדברי ההסבר כתוב
¶
"יוקמו כמה מקוואות 2 עד 4 באמצעות הסוכנות היהודית לארץ ישראל". אני לא חושבת שזה תפקידה של הסוכנות. לא שמעתי שדיברו עם הסוכנות ושהיה איזה דיבור עם התנועות הלא אורתודוכסיות.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
כן, עם התנועות הלא אורתודוכסיות לא דיברו. בסופו של דבר זה תפקיד המדינה. כמו שהיא מממנת מקוואות בכסף ציבורי ובמימון הציבור שתממן גם מקוואות לקהילה האורתודוכסית. עם היא מחליטה על האפליה הזאת, שתממן מכספי ציבורי המדינה מקוואות לקהילה הרפורמית.
הסתייגות לתחולת החוק, סעיף 2. אני חושבת שזה לא סביר לדרוש 9 חודשים. ומה אם ייקח 9 שנים להקים מקוואות חלופיות?
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
חבר הכנסת ביטן, זה יכול להיות גם חודשיים אם רוצים אבל אנחנו יודעים שלא רוצים.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אז אני מציעה ש"החוק ייכנס לתוקפו לאחר שהשר יכריז באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה כי הוקמו מקוואות לשימוש כלל הקהילות היהודיות. "
אם האופציה הזאת לא תתקבל אז אני מציעה: "החוק ייכנס לתוקפו בכל רשות לאחר אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה כי באותה הרשות הוקמו מקוואות טהרה לשביעות רצונם של כלל תושביה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אני יכולה רק להגיד שכאשר מדברים על כלל הקהילות היהודיות מתכוונים לכלל העם היהודי באשר הוא. זה גם קונסרבטיבים וגם רפורמים. יש לי פה חוברת מרתקת בשם "ההסתה נגד התנועה הרפורמית". כאשר כותבים: עבודה זרה ומעשה מזויף ומתייחסים כתת אדם לאותה קבוצה של אוכלוסייה, אז כמובן שייצאו חוקים כאלה.
הכול נעוץ ביחס. החוקים הם תולדה של היחס שלכם, רבותי. אתם חייבים להתחרט על-כך ולחזור בתשובה בכל העניין הזה, על מנת שאנחנו נאחד את השורות של כל העם היהודי. לפני שזה יקרה אנחנו פה נמשיך לריב על המקוואות ועל חוקים שאין להם תכלית ותוחלת.
באשר לספינים שהסתובבו בשבועות האחרונים לגבי הסוכנות היהודית, אני הבנתי שאין שום סיכוי מהסוכנות היהודית. אם כן, אני אשמח שהנציג של הסוכנות היהודית יאמר האם הועברה אליהם הצעה קונקרטית, האם יש כספים למימון? גם אז, צריך לחשוב האם באמת זה טוב לנו או לא.
בינתיים מדובר בספין ובאמת אנחנו שבעים כבר מהספינים. אנחנו רוצים להתקדם ואנחנו - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
נטו ספינים, דוד. חבל שאתה ועוד אנשים ממשיכים בהסתה פרועה. כל הזמן מדברים על הסתה נגד יהודים ונגד ישראלים. יש לי הצעה, בואו נקדיש בדיון בהסתה נגד יהודים באשר הם, יהודים רפורמים ויהודים קונסרבטיבים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מיכל, אני מבקש להתייחס להסתייגויות. אם אין הסתייגויות אפשר להתייחס בקצרה. אני רוצה להתקדם משום שהדיון כרגע נועד להסתייגויות.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
מעולם לא הייתי טובה בפיליבסטרים, יעידו גם אלה שלא מסכימים איתי כאן שאני לא מאריכה בדברים.
אני מודה שכשניסיתי להבין את החוק הזה ממש נתקלתי בבעיה למרות שאני לרוב מאוד טובה בהבנת הנקרא. שאלתי שוב ושוב איך מה שכתוב קשור למה שמתריאים בפניו? עד היום לא הצלחתי להבין. אני מקבלת את הפרשנות שלך, תמי, על זה שזה נעשה במכוון.
אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שיעל התייחסה אליה בקצרה וזרקתי אותה כהערת ביניים. כמו שלא היו אומרים לאדם: אין לך מקום, לא קיבלו אותך בבית הספר השכונתי שלך, אנחנו מרשים לך לקחת את הכסף שלך ולבנות לעצמך בית ספר בבית.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
לא היו אומרים את זה.
הזרמים שאתה מדבר עליהם, הרב גפני, לא רוצים להיות חלק מהמסלול הממלכתי. פה יש זרמים שאומרים שהם רוצים להיות חלק מהמסלול הממלכתי. רוצים שהגיור יהיה ממלכתי, רוצים שהתקצוב יהיה ממלכתי, רוצים שזה יהיה ממלכתי.
הפתרון של המקוואות, אם הם משלמים עליו, הוא פשוט לא סביר. אם זה פתרון ממלכתי – אותך אני מעריכה מאוד חבר הכנסת ביטן – אם אתה ערב לזה. דבר ראשון, תתחייבו שזה לא נכנס לתוקף לפני שהמקוואות האלה קמים ופעילים ושהמדינה משלמת עליהם. לא כי חסר כסף אלא כי זה עניין סימבולי.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה עליזה ולומר שאני לא מציע להכניס פה הסתייגויות שקשורות לטבילת נשים כי כתוב במפורש החוק הזה עוסק בטבילה לאנשים בגיור ולכן לא כדאי לערב ולא לעורר דברים שלא קיימים.
דבר שני, אני רוצה לברך את חברי הכנסת גפני ואייכלר על היוזמה. לפי מה שאני מבין, החוק הזה מטרתו להקים מקוואות לרפורמים. לכן אני רוצה באמת לברך אותם על ההצלחה.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
איש יקר, חשוב וטוב אבל הוא לא דובר הסוכנות היהודית. הוא לא קיבל מינוי של הסוכנות היהודית. לכן אני רוצה לשמוע בקולם של הסוכנות היהודית שמתחייבים לבנות את המקוואות האלה.
נקודה שנייה. למה צריך לחכות תשעה חודשים. אם הסוכנות תבוא ותאמר שהם יבנו את המקוואות בתוך חודש, אז נפעיל את החוק בעוד חודש. אם זה ייקח 90 שנה – החוק הזה נועד כדי לקיים את הבג"צ. הבג"צ אמר שצריך מקוואות לרפורמים ולקונסרבטיבים. דאגתו של גפני היא לרפורמים ולקונסרבטיבים ולזה נועד החוק ולכן אני מציע שתחילתו של חוק יום למחרת הקמת המקוואות לתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
בסעיף 2: "תחילתו של חוק זה" במקום "9 חודשים מיום פרסומו", יהיה: "תחילתו של חוק זה מייד למחרת הקמת המקוואות".
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש. אני לא רוצה להאריך כי אני רוצה שהחוק יתקדם. לכן אני אמנע מלענות על דברי הבלע והחרופים והגדופים שהם מטילים נגדנו ונגד היהדות הנאמנה. גם אנשים שאומרים בפירוש שמעולם לא היו במקווה באים וצועקים פה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אנחנו עוד נדבר על זה במליאה בהזדמנויות אחרות.
עכשיו אני רוצה לעזור לך לקדם את החוק ולהעביר את זה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
רק שידעו שאנחנו לא מגיבים בגלל שאנחנו רוצים את העניין. יש לנו הרבה מה להגיב ועוד נגיב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה פשוט לראות עולם הפוך, עולם השקר. אנשים שאומרים בעצמם שמקווה טהרה לא מעניין אותם, שיש מקווה מלוכלך, בלניות מתנכרות, לא מסבירות פנים, מציצניות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא. לא שמעת את הדברים וגם לא שמעת בדיונים הקודמים. מקווה מים זה כל מקום שיש בו מים. אני לא מבין את כל אלה שרואים כעולם חשוך את כל הדקדקנות. מה הם רוצים ממקווה הטהרה הזה? על-פי רוב זה לא המקום הכי מפואר. יש בריכות שחייה באמת יפות, אפילו מקורות. יכולים להתקשר ולהפנות לשם. זה מקום נקי יותר, מקום מצוחצח יותר. תלכו לשם.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
למה הקימו לך מקוואות? אולי נחסוך את כל הדיון על המקוואות, לא צריך מקוואות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
החוק הזה הוא לא עוקף בג"צ. החוק הזה יחד עם ההכרזה שלי לפני הקריאה הראשונה, שאושרה על-ידי נציגי משרד המשפטים והיועץ המשפטי, הוא לא עוקף בג"צ, הוא פותר את הבעיה שבג"צ הפנה את תשומת לבנו אליה. לכן זאת לא עקיפה אלא פתרון הבעיה.
ההסדר הזה מקובל על היועץ המשפטי לממשלה, מקובל על משרד המשפטים והם גם יגנו על זה בבג"צ.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
מאה אחוז. כשהוא צעק שמונה פעמים לא קראת אותו לסדר. בכל דיון שאני משתתף אצלך אתה קורא לי לסדר עוד לפני שאני נכנס. תקרא אותי לסדר בהתחלה מראש.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני רוצה להסביר לכם למה ההסתייגויות שלכם שמתייחסות לתקופה של התשעה חודשים אינן רלוונטיות. אני הכרחתי את גפני להסכים לתשעה חודשים, הוא לא רצה בהתחלה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
העניין הוא כזה. זה פתרון משולב. היום אין בעיה להיכנס למקווה וכל אחד יכול להיכנס למקווה, גם רפורמי, גם קונסרבטיבי. אין הרבה כאלה כי בישראל 97% מגדירים את עצמם כאורתודוכסים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מה הבעיה? כל אחד יכול להיכנס. הבעיה היא בתהליך הגיור כי הסוף זה טבילה. אני אומר במפורש, אנחנו נקים באמצעות הסוכנות אמנם - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רגע. נקים בין 2 ל-4 מקוואות, שזאת עלות כספית נמוכה. זה 1.5 מיליון שקלים. זה לא משהו בשמים, זה קל מאוד להקים וזה ייקח חודשיים שלושה.
תבינו דבר מבחינה משפטית. אם ובמידה לא נקים בתשעה החודשים האלה, לא נוכל להגן על החוק הזה בבג"צ כי זה נותן את הפתרון שבג"צ התייחס אליו.
לכן הטענות האלה שזה ייקח הרבה שנים זה לא רלוונטי, כי אז בג"צ לא יאשר את החוק כי הפתרון שהצענו לא יושם.
אתם רוצים לשמוע, או שאתם רוצים לריב?
זאת אומרת, שאנחנו נהיה מחויבים להקים את זה בתוך תשעה חודשים וזאת מהסיבה הפשוטה, שלא פתרנו את הבעיה שבג"צ התייחס אליה ובאופן הזה לא נוכל להגן על החוק הזה בבג"צ. לכן זה יוקם. עצם הבקשה שלכם לדחייה עד שזה יוקם, יש לכם את ההגנה של בג"צ ואין שום בעיה עם זה.
ההסדר הזה מקובל על היועץ המשפטי לממשלה, מקובל על משרד המשפטים. הם אמרו את זה בעצמם בישיבה הקודמת. זה הולך כמקשה אחת, החוק עם ההצהרות שלי בוועדה שהם ייושמו. אם הם לא ייושמו, החוק הזה לא יאושר בבג"צ.
לכן אני אומר שאין שום בעיה עם החוק הזה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מה שלא צריך לא מכניסים. זה הסדר ביצוע. אמרתי את זה בישיבה הקודמת. אנחנו עומדים מאחורי האמירה הזאת. אנחנו יודעים שאם לא נעשה את זה תהיה בעיה בבג"צ ואז לא חוקקנו כלום וזה יהיה נייר שלא שווה התייחסות. לכן קבעו את יישום החוק לעוד תשעה חודשים על-מנת שנספיק לעשות את זה. אני חושב שזה הסדר הוגן ופשוט. הוא מיישם את החלטת בג"צ, הוא פותר את הבעיה שבג"צ אמר.
אני יודע שאתם ענייניים בהרבה מאוד מקרים. אתם צריכים לרדת מההסתייגויות האלה, אין בהן שום דבר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אנחנו נעשה את זה באמצעות הסוכנות. אני לא אמרתי איך יבוצע התשלום, אמרתי שאנחנו נבצע את זה באמצעות הסוכנות. הכול פתוח. אנחנו נשב עם הסוכנות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
עם כל הכבוד לסוכנות, הרבה מאוד מתקציב הסוכנות זה תקציב מדינה, אם אתם לא יודעים את זה. הרבה מאוד פעולות שהסוכנות עושה המדינה מתקצבת ולא הסוכנות מתקצבת. בואו נשים את הסוכנות בצד. הסוכנות היא לא העניין פה ולא איך יממנו. הדברים יצטרכו להיפתר בין הממשלה לסוכנות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש. בשני משפטים אני רוצה רק שהאמת תהיה פה. עם כל הכבוד, שתלו בי דברים שלא היו ולא נבראו, כאילו אני עושה פה חוק שמאחוריו מסתתר. לא מסתתר שום דבר, את הכול אמרתי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אל תפריעי לי. את יודעת שאני צודק ואת סתם הפלגת אני לא יודע לאן. בסדר, שום דבר לא לתלות בחוק הזה. המדינה בונה את המקוואות. כל אחד ללא יוצא מן הכלל, אין בו הדרה אין בו אפליה. כולם ללא יוצא מן הכלל יכולים לבוא למקווה ולטבול. אין לגבי העניין הזה ויכוח. אין שינוי בנושא הזה.
מיכל, רק תדעי את האמת. אין שינוי בעמדה הזאת בחוק הזה. אמרתי את זה במליאת הכנסת. אין שינוי בעניין של הטובלים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מיותר לגמרי מה שהעלו פה. רוצים לעשות פוליטיקה עם העניין הזה, זה בסדר, זה נשמע יפה. זה לא החוק. בא בג"צ ואמר שאין סמכות למועצה הדתית בבאר-שבע, לא לגבי טובלים וטובלות, אלא לגבי הנושא של הגיור. המקווה לא נוצר לצורך העניין הזה. המועצה הדתית היתה צריכה לעשות הסכם כלכלי. אמר בג"צ אחרי הרבה שנים – הרי כל אחד יכול לבנות מקווה. פשוט לבנות מקווה. יש אנשים שיש להם מקווה בבית, זה עולה מעט.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
החוק הזה לא משנה שום דבר ממה שקיים בנהלים. הסכמתי מראש שהתחולה תיכנס אחרי שישה חודשים. אמר לי דוד ביטן שהוא רוצה תשעה חודשים והסכמתי. החוק הזה בא למנוע ובג"צ גם אמר את זה. מבחינתי, חוק עוקף בג"צ זה לא דבר פסול אבל זה לא חוק עוקף בג"צ. זה חוק שמייצר את המצב הקיים כמו שהוא.
רוצים לעשות מזה עניין – אני יורד מהכול, הפכתי את זה לחוק מצומק, אז גם על זה מתקיפים אותי? בסדר.
גלעד קריב
¶
זה בסדר גמור, כך אמי כנתה אותי בלידתי.
אנחנו רק נציין שבפני ועדת האתיקה של הכנסת מונחת תלונה על הפרקטיקה המבישה הזאת שבה חברי כנסת מניחים הצעת חוק. הצעת החוק ביודעין פוגעת בציבור ישראלי מסוים. כשנציגי הציבור, אותו ציבור נפגע, באים לכנסת כדי להשמיע את קולם, לקבל את יומם, כי בסופו של דבר ההצעה מכוונת נגדם, חברי הכנסת שמציעים את הצעת החוק לא נשארים בתוך הוועדה על-מנת להאזין לתלונת הציבור שבו הם מבקשים לפגוע.
לעניינו של החוק. כבר אמרנו בדיון הקודם ולא ארחיב בנושא, שהחוק הזה מיותר ומביש. מביש זה ברור מדוע, כי כנסת ישראל מתכוונת, או הקואליציה מתכוונת להתיר בחוק למועצות דתיות – הבוקר שמענו שגם לרשויות מקומיות - - -
גלעד קריב
¶
הקואליציה הולכת לקדם כאן חוק שהולך להכניס לספר החוקים הישראלי חוק שהוא במפורש עוקף בג"צ. זה חוק שמתיר אפליה. אם עד הבוקר חשבנו שהאפליה הזאת תהיה נחלתן של המועצות הדתיות, היום אנחנו מתבשרים שרוצים שהאפליה הזאת גם תבוצע על-ידי רשויות מוניציפליות.
מעבר לעובדה שהחוק מביש, הוא פשוט חוק מיותר. 10 שנים אנחנו ניסינו לשכנע את המשרד לשירותי דת ואת משרד המשפטים לאמץ את הפתרונות הפרגמטיים שעכשיו המדינה רוצה ליישם. אם המדינה היתה מיישמת את הפתרונות הפרגמטיים האלה במשך 10 שנים, לא היתה פסיקת בג"צ ולא היה צריך חוק.
אם המדינה מוכנה היום לאמץ את הפתרונות הפרגמטיים, אז בשביל מה חוק? תיישמו את הפתרונות הפרגמטיים ואל תחתימו את ספר החוקים של מדינת ישראל בחוק המביש הזה.
אני לא מצליח להבין איך נציגי משרד המשפטים, במקום לומר כאן באומץ שאם רוצים שהחלטת בג"צ לא תיושם כלשונה, בואו נקים את המקוואות ולא צריך חקיקה. הם נותנים את ידם לחוקק את החוק המביש הזה.
את אותה תמיהה אני מעלה לגבי חברת הכנסת עזריה שלצערי יצאה. לא רק בגלל שסיעתה התחייבה להגן על בית המשפט העליון ופסיקותיו אלא כיוון שכל מי שעיניו בראשו יודע שהחוק הזה יתחיל עם גרים רפורמים וקונסרבטיבים, אבל נקבע כאן תקדים שתוך שנה או שנתיים יוביל לחקיקה שפוגעת בזכויות כל הנשים שמבקשות לטבול מידי חודש וחודש במקוואות.
כבר למדה הציונות הדתית, שבסופו של דבר, מה שעושים לרפורמים ולקונסרבטיבים, הממסד החרדי הכוחני עושה לאנשי הציונות הדתית. העובדה שרחל עזריה הולכת להצביע בעד החוק הזה, היא כתם ובושה לסיעת כולנו ולשולחיה מקרב הציונות הדתית. טוב שהזכירה חברת הכנסת לביא, שיש היום פסיקת בג"צ שמחייבת את המדינה להכיר במתגיירים אורתודוכסים שהתגיירו מחוץ למערך הממלכתי. איפה בדיוק הם יטבלו?
אני מודיע כאן שאנחנו נסכים לקבל אותם במקוואות הרפורמיות והקונסרבטיביות שעוד לא נבנו.
משפט אחרון. מייד ודאי ידבר כאן נציג הסוכנות אבל אני מבקש לומר את הדברים שעלו בשיחה ביני לבין יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. יושב ראש הסוכנות היהודית חזר באוזני רק לפני יומיים על הדבר שהיה ברור לכל מי שהשתתף בפגישה של ראשי התנועות, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה והסוכנות עם ראש הממשלה. אם יש פתרונות פרגמטיים, לא צריך חוק.
העמדה של יושב ראש הסוכנות היהודית היא, שהסוכנות היהודית מוכנה לסייע לממשלת ישראל בהקמת מקוואות במימון ציבורי ובמימון ממשלתי, אבל אז אין חוק. אי-אפשר גם לבנות באמצעות הסוכנות וגם לחוקק חוק שמפלה את היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים שהם רוב אנשיה של הסוכנות היהודית ברחבי העולם.
אם באמת כל-כך בטוח חבר הכנסת ביטן שאפשר להקים מקוואות תוך חודשיים – אני חושב שהפרוצדורה של הוצאת אישורים ברשויות המקומיות, שינויי תכניות בניין של הקהילות שלנו, בחיים זה לא ייקח תשעה חודשים. אבל אם משוכנע יושב ראש הקואליציה שזה יהיה כל-כך מהר, אז בבקשה. השארתם את זה בקריאה ראשונה? תשאירו את החוק תלוי ועומד בפני הוועדה. לכו תבנו את המקוואות לרפורמים ולקונסרבטיבים ואחרי שנגזור ביחד עם יו"ר הקואליציה את הסרט האדום, אז תעבירו את החוק בקריאה שנייה ושלישית אם תחשבו שהוא עדיין חשוב.
יזהר הס
¶
ראשית אני רוצה לומר משהו לגבי דברי ההסבר הריקים מתוכן של החוק הזה. אני זוכר היטב את דברי ההסבר שעמדו בפנינו כאשר התכנסנו כאן בדיון הקודם והם היו אחרים לגמרי. כאשר חבר הכנסת גפני השיח על פי תומו וכתב את אשר על ליבו, הם אמרו בדיוק את העניין, חוק עוקף בג"צ, על זה מדובר.
כאן באיזה ספין, באמת מוזר, באמת חסר תוקף, בטח לא חוקתי, עומד לפנינו נייר כחול שאין בו כלום בדברי ההסבר וכל כולו לשמש את בג"צ ולהניח למשרד המשפטים לטעון שהכול בסדר.
זאת תהיה הפעם הראשונה שבספר החוקים של מדינת ישראל יהיה חוק שיפלה יהודים רפורמים וקונסרבטיבים ויהפוך אותם לאזרחים סוג ב'. לא היה כזה קודם. אנחנו כבר רגילים לפרקטיקה, זה נכון, אבל הפעם בספר החוקים. זאת בשעה שמדינת ישראל נאבקת על הלגיטימציה שלה. אז מה בעצם עשינו? הפכנו את מדינת ישראל למדינה שאיננה מדינת הלאום של העם היהודי? זה פוסט ציונות.
הייתי בדיון הקודם. בשלהי הדיון הקודם אמרת משפט נהדר: אני כבר מכרתי את הדירה של חמותי, אתה זוכר? זה היה בדיוק הקודם.
אני הרי יודע איך הדברים עובדים, אז גם אני כבר מכרתי את העניין של חמותי. כבר בניתי בית עם חמותי ואני יודע שתשעה חודשים זה אפילו לא הוועדה המקומית, בטח לא הוועדה המחוזית. תשעה חודשים להליך שלם של בנייה בארבעה מקומות בארץ והכול להספיק? אין דבר כזה, זה ספין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להסביר לך למה בכלל התכוונתי במשפט הקודם. התכוונתי שכבר אין לי כבר כסף להביא מהבית.
יזהר הס
¶
אז קל וחומר.
אגב, בעניין הזה אני רוצה להחמיא לחבר הכנסת גפני. לא נעים לו להגיד, אבל בשם ובמלכות הוא הסכים לכספי מדינה שיעברו מהמדינה לסוכנות היהודית כדי לבנות מקוואות. לא נעים לו מול הבוחרים שלו, אז הוא לא יגיד את זה. אז אולי "בפלס" יכתבו את זה או ב"מבשר".
היו"ר דוד אמסלם
¶
משרד המשפטים, הייתי רוצה לשמוע מה עמדתכם לגבי השינוי שחבר הכנסת גפני רוצה להכניס בסוגיה של הרשויות המקומיות.
איגי פז
¶
אנחנו חושבים שאין מקום להוסיף רשות מקומית מהטעם שרשות מקומית, בהקשר של מתן שירותי דת, היא לא מוזכרת בכלל בחוק. מאיפה בכלל אתה מכניס רשות מקומית לחוק הזה? אם רוצים לדבר על פקודת העיריות זה תיקון אחר ונפרד ואנחנו גם חוששים מהשלכות רוחב שתיקון כזה יכול לייצר בנושאים אחרים של שירותי דת.
היו כמה שדיברו בשם היועץ המשפטי לממשלה לגבי החוק. אנחנו אמרנו את עמדתנו לגבי הצעת החוק. ככל שיהיה פתרון פרקטי לטבילת מתגיירי התנועות, אז ההצעה הזאת יכולה לעמוד. מכלל הן אפשר גם לשמוע את הלאו.
איגי פז
¶
סעיף התחילה נועד בדיוק בשביל זה. גם למיטב ידיעתנו ולפי בירורים שעשינו, משרד ראש הממשלה אכן מקדם את הפתרון המעשי בימים אלה.
חשוב להדגיש גם כי החוק הזה הוא אדיש לזהות הגוף הפרטי, מהבחינה הזאת שהחוק יוצר הבחנה בין המדינה ורשות מרשויותיה לבין גופים פרטיים. החוק הזה לא יוצר הבחנה בין גוף פרטי א' לגוף פרטי ב'. מבחינה זאת, עמותה חרדית היא אותו דבר ביחס לכל גוף פרטי אחר ואין פה אפליה.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני הייתי בדיון על הביקורת על הפרקליטות בחדר הסמוך בוועדת חוקה. חזרתי כי שמעתי שמהתנועה הרפורמית יש הערות לגבי מידת המחויבות שלי ליהדות הליברלית.
אז תקשיבו ותקשיבו טוב. כשאתם מגישים בג"צ שפוגע באופן חד משמעי במפעל כשרות של היהדות הליברלית והורס באופן - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא רוצה להוציא אתכם. אני יכול לקיים את ההצבעה בלי שאתם פה. אני נותן כאן את זכות הדיבור. אני משתדל שכל דובר יכבדו אותו ולא יפריעו לו גם אם מתנגדים. גם אם את מתנגדת, זנדברג, לא יכול להיות שכל פעם את מתפרצת איך שאת רוצה. תני לו לדבר ואני רוצה להתקדם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, לא אצלי. את רוצה, אני אוציא אותך איך שאת מגיעה לכאן מכל הישיבות. לא אצלי. את מכירה את הכללים.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אם אתם רוצים לעבוד בשיתוף פעולה ואם אתם רוצים שלא רק התנועות הרפורמות, אלא שאנחנו נדע, כלל היהדות, לעבוד ביחד כדי לייצר הסכמים והסכמות שכולם יכולים לחיות איתם, בבקשה. אבל כשאתם עובדים כל פעם באופן עצמאי ומלבים את השנאה עם החרדים, כי לשניכם זה מאוד נוח. אתם שני קצוות שיודעים לעבוד אחד מול השני - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמר, קיבלת את מה שרצית, אני מבקש שתצאי החוצה.
(חברת הכנסת תמר זנדברג יוצאת מאולם הוועדה).
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
את מכשירה את השרץ הזה. אם היא לא היתה מדברת ככה - בושה וחרפה, תתביישי לך.
(חברת הכנסת עליזה לביא יוצאת מאולם הוועדה).
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני מציעה שאנחנו נדע לעבוד בשיתוף פעולה. אני חושבת שככה אנחנו נוכל לייצר יחסי דת ומדינה טובים יותר. אבל בשביל זה אתם צריכים לקבל החלטה שמה שמעניין אתכם זה לייצר יחסי דת ומדינה טובים יותר ולא כל פעם לבוא ולחפש את הפינה שבה אפשר לתקוף.
מה שאתם עושים עכשיו לאורך התהליך הזה כבר כמה זמן, זה בעצם רק מחפשים דרך ללבות שנאה מול החרדים, שזאת חכמה מאוד קטנה וזה מאוד קל לייצר את זה. השאלה הגדולה היא, האם אתם רוצים? זאת השאלה.
כשאתה תוקף אותי כשאני לא נמצאת ואני הולכת לדיון אחר, אז אני אחזור ואני אענה. וכשאתם הולכים ועושים מפעל בבג"צ של כשרות אלטרנטיבית, אז אל תצפו אחר-כך לתמיכה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
רחל, אני מודה שאני לא יודעת על מה אתם רבים אבל הנימה שלך – אי-אפשר לדבר על שיתוף פעולה בנימה כזאת, זה לא הולך ביחד.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
רוצים להצביע פה על חוק. משרד המשפטים נשאל שאלה והוא לא השיב עליה. רציתי לבקש שישיב עליה וקראת אותי לסדר.
אני חוזר עוד פעם. יש בו משפט שבו כתוב: "מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה". אין פה שום הסברה. זאת אומרת, מועצה דתית רשאית להפלות, זה מה שכתוב פה. שאלתי האם המשפט הזה הוא משפט שהולך עם החוק? כתוב פה רשאית. כלומר, ראש המועצה יגיד לך: אתה ג'ינג'י, לא אוהב אותך, לא מתקשר איתך. האם משפט כזה הוא חוקי? זאת היתה השאלה שנשאלתם ועליה לא קיבלתי תשובה.
איגי פז
¶
מועצה דתית היא רשות מנהלית וככזאת היא כפופה למשפט המנהלי. זאת אומרת, שאם היא מתקשרת בהסכם עם אדם א', היא חייבת להתקשר בהסכם גם עם עמותה ב'. אין בהצעת החוק שום מתן אפשרות ולגיטימציה למועצה דתית להפלות. זה לא שאם עכשיו אנחנו כותבים "מועצה דתית רשאית" זה אומר שמועצה דתית מתנתקת מכל כללי המשפט המנהלי ועדיין חלים עליה כל החובות וכל האחראויות של שוויון.
יאיר שלג
¶
היושב ראש ביקש הסתייגויות אז אני רוצה לתמצת ולומר שההסתייגות היא מכל הצעת התיקון. אנחנו מתנגדים לה ומעוניינים להסיר אותה מסדר היום.
יאיר שלג
¶
ההסתייגות היא בהקשר הציבורי. החוק מסתיר תחת ניסוח מנהלי, שהוא טוב יותר מהניסוח הקודם, אפליה פסולה של אזרחי ישראל, פגיעה בזהותה של ישראל כמדינת הלאום של כלל בני העם היהודי.
הייתי גם אומר איזו עמדה מגוחכת מבחינה דתית כי האם באמת נעמיד פקחים על קיום מצוות כמו נטילת ידיים? איך אנשים ייטלו ידיים או איך אנשים ישמרו על תנאי הכשרות?
היציאה של חברי הכנסת החרדים מהאולם בזמן הדברים של נציגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית מוכיחה מיני וביי שמטרת החוק היחידה היא פגיעה בתנועות הלא אורתודוכסיות וככזאת היא צריכה להיות פסולה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
מה ההבדל בין אחד שאין לו כסף, רעב, אין לו מה לאכול? מצווה לתמוך בו, להשיג לו את הכסף, לתת לו למחייתו.
מה ההבדל בין אחד שמזייף כספים? מה עושים אז? זייפן איפה מקומו, אתם יודעים?
זה בדיוק ההבדל בין היהדות שמאמינה בתורה מסיני ונמשכת כבר 3,000 שנה לבין אלה שהם מזייפי היהדות. אלה שלפני 100 שנה כבר הוציאו את ציון וירושלים מהסידורים שלהם.
עכשיו אני בא לחיים הפרקטיים. היעלה על הדעת שיבוא רופא ויבקש ממשרד הבריאות שהוא רוצה לרפא בדרך שהוא מבין במתקן ממשלתי. יתנו לו את זה? על אחת כמה וכמה יבוא רופא שהוא בכלל לא רופא אלא בא ומתחזה כרופא. הוא יקבל מבנה? אלה מתחזים - - -
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
אולי תיתנו לי לדבר?
מי שבא שמתחזה, או לקחת כמה ליצנים – אני מציע לכל בעלי הסמרטפון שיפתחו ב- "bark-mitzvah" ותיראו במה עסוקים הרבנים שלהם בארצות הברית. אדוני היושב ראש, כבר ראית פעם בר מצווה לכלבים?
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
הם לא יכולים לבוא ולבקש מעובדי המועצה הדתית לעשות כפי שהם מבינים. לא זאת הדרך ולשם כך בא תיקון החוק. תחזקנה ידיהם של אלה שמתקנים את החוק וגם אני ביניהם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מבקש להוסיף הסתייגות ואני מסכים שהחברים יצביעו נגדה. נציג משרד המשפטים, אנחנו אמרנו בקריאה הראשונה, וזה דבר טכני שאין לו שום משמעות מעבר לעניין שבמקומות שבו אין מועצה דתית, הרשות המקומית או המועצה האזורית היא מפעילה את המקווה. לא יכול להיות שהחוק יחול רק במקרה שיש מועצה דתית ולא יחול במקום שאין מועצה דתית.
אני לחלוטין לא מבין את דבריו של נציג משרד המשפטים. הוא אומר שיש לזה השלכת רוחב. אין לזה שום השלכה. אבל אני לא רוצה לעכב את ההצבעה על החוק.
אני מבקש להגיש הסתייגות בשם כל החברים, שיהיה כתוב מועצה דתית, או במקום שבו הרשות המקומית היא זאת שמפעילה את המקווה. זה בשם כל החברים. אני אשאל אותם לפני שזה יעלה להצבעה. פה יצביעו נגד. ההסתייגות תיפול והיא תעלה למליאה. עד המליאה אני אדבר עם היועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שהתיקון הוא תיקון מחויב כי יש מקומות שאין בהם מועצה דתית. זה לא משנה את החוק בשום דבר. אני לא יודע למה נציג משרד המשפטים מתעקש על העניין הזה.
לאה קריכלי
¶
חבר הכנסת שיכולים להצביע הם: דוד אמסלם, נאוה בוקר, עליזה לביא, אכרם חסון, בצלאל סמוטריץ, יואב בן צור, יעקב אשר, תמר זנדברג, יעל פראן וחברת הכנסת מיכל בירן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא כבר נתן תשובה.
אני מבקש להתחיל להקריא את ההסתייגויות.
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת גפני.
רוני טיסר
¶
ההסתייגות של חברת הכנסת עליזה לביא להוסיף סעיף הקובע "האמור בסעיף קטן ב' לא יחול על אדם שמשלם אגרה בעבור שירותי הטבילה".
היו"ר דוד אמסלם
¶
מי בעד ההסתייגות של עליזה לביא?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
רוני טיסר
¶
להוסיף בסעיף קטן ב', לאחר המילים "רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה" את המילים "שלא במסגרת שעות הפעילות הרגילות"
רוני טיסר
¶
להוסיף סעיף קטן ג' "טבילה במקווה טהרה לא תותנה בביצוע בדיקות ומתן מענה לשאלות או כל דרישה אחרת שעלולה לפגוע בצנעת חייה האישיים של הטובלת".
רוני טיסר
¶
להוסיף סעיף נוסף: "השר ימנה עובדת מעובדות משרדו למתן מענה וטיפול בפניות של נשים על שימוש במקווה טהרה".
רוני טיסר
¶
הסתייגות חמישית. במקום סעיף קטן ב' יבוא סעיף חלופי: "התקשרה מועצה דתית בהסכם עם המדינה או עם רשות מרשויותיה לשם שימוש במקווה טהרה, רשאית המועצה הדתית שלא להתקשר בהסכם בעל אופי דומה".
רוני טיסר
¶
סעיף 2: "החוק ייכנס לתוקפו לאחר שהשר יכריז באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה כי הוקמו מקוואות לשימוש כלל הקהילות היהודיות".
רוני טיסר
¶
לחלופין, "החוק ייכנס לתוקפו בכל רשות מקומית לאחר אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה כי באותה רשות הוקמו מקוואות טהרה לשביעות רצונם של כלל תושביה".
רוני טיסר
¶
לסעיף קטן ב', לאחר המילים "דתית" תבוא המילה "אינה" ולאחר המילה "טהרה" להוריד את המילה "אף".
רוני טיסר
¶
להוסיף סעיף קטן ג', "מועצה דתית תסדיר מקוואות טהרה לשימוש הקהילות הדתיות השונות הפועלות ברשות המקומית בה היא פועלת".
רוני טיסר
¶
הסתייגות של חבר הכנסת יהודה גליק שמבקש כי תחילתו של החוק תהיה מייד למחרת יום הקמת המקוואות.
רוני טיסר
¶
"הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס'...), התשע"ו-2016.
הוספת סעיף 14ד
1. בחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"ה-1971, לפני סעיף 15 יבוא:
הסדרת השימוש במקווה טהרה
14ד.
א. בסעיף זה, "מקווה טהרה" – מקום מקורה בהחזקת מועצה דתית שמיועד לטבילה לצורכי טהרה או גיור.
ב. מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, אף אם התקשרה בהסכם כאמור עם המדינה או עם רשות מרשויותיה".
2. תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו."
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה.
אנחנו מצביעים על החוק כפי שהוקרא עכשיו.
מי בעד החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 4
נמנעים – אין
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016 נתקבל לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
.