הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 287

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 11:45

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

מאיר כהן

דב חנין

חיים ילין

רחל עזריה

שי סומך - לשכה משפטית, משרד המשפטים

מאיה טאוסיג - עו"ד , לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל וקסמן חילי - ראש תחום חקיקת עבודה, התאחדות התעשיינים

אלי גרשנקרוין - כלכלן באגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה

סיגל סודאי - מנהלת המחלקה המשפטית לדיני עבודה, איגוד לשכות המסחר

סיגל מלמליאן - חברת ועדת עבודה לשכת עו"ד, לשכת עורכי הדין

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענבר הרשקוביץ (מתמחה)

אתי שבתאי

יפעת קדם

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016, פ/2041/20 כ/629, הצעת ח"כ רחל עזריה

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את הישיבה. שלום לממלאת מקום מנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, לחברת הכנסת רחל עזריה, לאורחים הנכבדים ונציגי משרדי הממשלה. נושא הדיון: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016, של חברת הכנסת רחל עזריה, חברת הכנסת נאוה בוקר, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין וחבר הכנסת אורי מקלב. אנחנו נמצאים עכשיו בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נתחיל בקריאה.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54), התשע"ו-2016

החלפת מונח 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום –

במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות";

במקום "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה וההורות";

במקום "בחופשת לידה" יבוא "בתקופת לידה והורות";

במקום "לחופשת לידה" יבוא "לתקופה לידה והורות".

תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7(ג)(3) לחוק העיקרי, אחרי "שעה אחת ביום" יבוא "שתיקרא שעת

הורות", ובסופו יבוא "לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה יהיה

רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים

התנאים במפורטים בסעיף 7ב".

הוספת סעיף 7ב 3. אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא:

"התנאים למימוש 7ב. (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת

הזכות לשעת הורות הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור

על ידי בן זוג בסעיף 7(ג)(3), בהתקיים התנאים המפורטים

בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות

לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי

בן זוגה;

כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא

יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה

וההורות, הצהרה חתומה לפי הטופס שבתוספת שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה –

הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר

יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21

ימים לאחר מסירת ההצהרה;

בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את

מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע

העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;

(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה

על פי ההצהרה, אולם העובדת ומעסיקה ובן

זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים

ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש

הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו

עליו בהצהרה.

(ב) מימוש קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות

שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת, שתימסר למעסיק 21 ימים מראש בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים

המחויבים ובלבד שלגבי עובדת ובן זוגה שאחד

מהם לפחות עובד במשמרות תימסר הצהרה כאמור חודש מראש;

מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג רשאים

לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת

שעות ההורות שהעובדת הייתה זכאית לממש

לבדה;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף

התעשייה או בענף המלונאות יוכלו לממש את

הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד

במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על

חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר; לעניין זה, "עבודה במשמרות" – עבודה

שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא לפחות 20 שעות, שמחולקות לשתי משמרות

לפחות.

(ג) שר הכלכלה והתעשייה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדר לקבוע הוראות הנוגעות בין היתר לעניין –

חלוקה אחרת של מימוש הזכות

לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;

חלוקת מימוש הזכות לשעת

ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;

אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק

על ידי בני הזוג."

יש לנו שתי הסתייגויות לסעיף הזה. ההסתייגות הראשונה היא לנושא תקופת ההודעה. אנחנו חושבים שתקופת ההודעה של 21 יום ארוכה מידי. אנחנו חושבים שצריך לקצר את תקופת ההודעה ל-14 יום, כפי שזה היה בנוסח המקורי של החוק. אנחנו לא רואים הצדקה לתקופת הודעה של 21 יום, גם העברנו את זה במהלך הדיונים שהיו עם חברת הכנסת.

ההסתייגות השנייה, שמבחינתנו היא לא פחות מהותית ואפילו יותר חשובה, זה הסיפור של ההחרגה של ענפים מסוימים בתוך חקיקה ראשית. אנחנו לא מכירים תקדים בחקיקת עבודה של מדינת ישראל שבתוך חקיקה ראשית מחריגים ענפים. אנחנו חושבים שנוצר פה תקדים שהוא תקדים מסוכן. אנחנו חושבים שהמקום שאפשר להחריג ולקבוע מה הם הענפים שמוחרגים לעניין ההודעה או לעניין חלוקת הזכות הוא בתקנות או בהוראות שיקבע השר. אין לנו התנגדות שהתקנות או ההוראות האלו ייכנסו לתוקף עם החוק, אבל אנחנו חושבים שזה לא יכול להישאר בתוך החקיקה הראשית.

לגבי מועד ההודעה, הדרישה של התעשיינים הייתה שזה יהיה 30 יום. אנחנו הצמדנו את זה למועד ההודעה הנדרש כשחוזרים מחופשת לידה. אמרנו שזה הגיוני להצמיד. ביום שבו אישה מודיעה שהיא חוזרת למקום העבודה, היא גם יכולה להגיד איך היא מתכננת לקחת את התקופה הזאת.

לגבי הכנסה של זה לחקיקה ראשית, גם אני לא רציתי שזה ייכנס לחקיקה ראשית. זה השיג ושיח ודין הדברים לאורך הדיונים בוועדה. התעשיינים אמרו שזו בעיה עם המכונות הכבדות. החשש הוא שהתקנות לא יגיעו במהרה.

אני מבין שגם המעסיקים לא רוצים שזה יוכנס.

אתה יודע את הסיבה, זה ברור לך. דיברנו איתכם.

אני חייבת לציין שאני 13 שנים מגיעה לכנסת וזה אחד התיקונים שהכי מתסכלים אותי. אנחנו תומכים במטרה ובמהות של החוק הזה, המחלוקת היא מחלוקת קטנה לגבי אופן היישום של החוק. נורא חבל לי שאנחנו מגיעים בשלב הזה למצב כזה. איפה הבעיה שלנו כארגון המעסיקים? גם גברתי כל הזמן מתייחסת לתעשיינים. במשק יש עוד 70% מעסיקים שהם לא תעשיינים. תעשיינים הם לכל היותר 30% במשק. עוד 70% במשק הם לא תעשיינים, הם מסחר ושירותים. בענפים האלה יש עבודה במשמרות. הצרכים והאילוצים הם מהות ונשמת העסק. כמו שיש מכונות כבדות שצריך להריץ 24 שעות, כך יש בתי אבות שצריך להחזיק 24 שעות, יש עובדי סיעוד שעובדים 24 שעות, יש שירותי תיירות שנותנים תמיכה לתיירות 24 שעות. הצורך והאילוצים של 24/7 ומשמרות הם לא נחלתם הבלעדית של התעשיינים. בחקיקה ראשית לעשות את ההפליה הזאת ופגיעה כל כך בוטה וכל כך מובהקת בשוויון, אני עוד לא ראיתי חקיקה כזאת בדיני עבודה. זה לא רק איפה האכסניה, זה לא רק אם זה בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה בתקנות, אלא זו ההחרגה שמקלה על מעסיקים בענף מסוים לעומת ענפים אחרים.

ערך השוויון הוא ערך יסוד, הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. אין תחושה קשה יותר של קיפוח מאשר התחושה ההרסנית הזאת של אפליה ואיפה ואיפה. זה אחד המקרים המובהקים שנתקלתי בהם בחוקי עבודה שעד עכשיו טיפלתי בהם. זה ניתן בקלות לטיפול הסיפור הזה, זה ממש לא בעייתי. האבחנה צריכה להיות על פי הצרכים והאילוצים של העסק, לא באיזה ענפים. אנחנו בעד ההחרגה, כי כשעובדים במשמרות יש בעיה להעסיק. כשעושים החרגה, צריכים לעשות אותה באופן שוויוני, לא איפה ואיפה. החקיקה הזאת יכולה להזמין פנייה לערכאות משפטיות, בין בבג"ץ ובין בתיקים פרטניים, כי כשמעסיק יקבל ייעוץ משפטי על כך שיש כאן אפליה, הוא יכול להגיד שהוא לא ייתן את שעת ההורות הזאת. הוא לא ירצה להיות מופלה לעומת ענף המלונאות. יש פה קייס מאוד מאוד מובהק. האירוניה פה שהחוק מדבר בעד שוויון, הוא בא לקדם שוויון בין גבר לאישה, אבל הוא בעצמו מוכתם באי שוויון ובאפליה כל כך בוטה. אני מבקשת שיעשו את ההחרגה הזאת באופן שוויוני על כלל מקומות העבודה שיש בהם את הצורך האמיתי של משמרות 24/7. כמו שאמרתי, יש לנו בתי אבות שעובדים 24 שעות, סיעוד שמטפלים בקשישים 24 שעות, שירותי בלדרות ושילוח בינלאומי שעובדים 24 שעות, שירותי תיירות, הסעה, קייטרינג מוסדי. אלה ענפים שיש בהם עבודה 24/7. אני יכולה להבין את ההתנגדות שלך לו היה מדובר בעסק של מסעדה או חנות שרוצות לפתוח את העסק שלהן למשך 24 שעות, ששם אין צורך אמיתי. אני מדברת על צרכים אמיתיים במהות העסק שאי אפשר בלעדיהם. אי אפשר לסגור בית אבות אחרי 12 שעות.

אני מבין את מה שאומרת סיגל, גם אני הייתי מעדיף שהנוסח יהיה אחר, אבל אין כאן מניעה חוקתית. קודם כל, זה לא שוויון שהוא דת, גזע מין ודברים שנובעים מהזכות החוקתית לכבוד. דבר שני, יש גם אפשרות לתקן את התקנות. ההצעה הפרקטית שלי, שאני מבין שגם משרד הכלכלה לא התנגד אליה, שייקבע בחוק ששר הכלכלה יהיה חייב להתקין את התקנות שיכולות להרחיב את המעגל של המעסיקים שייהנו מההחרגה הזאת, כמובן בתוך זמן שיתואם עם משרד הכלכלה. כדאי מאוד שזה יהיה בתוך זמן קצר מאוד. התקנות אמורות לפתור את הקושי שהועלה פה.

אני הייתי מציעה לקחת את כל הענפים, להחריג אותם 24 שעות במקום 20 שעות. זה פותר לנו את הבעיה ואת המחלוקת.

לנוסחה הזאת של 20 שעות הגענו אחרי שדיברנו על שתי משמרות, כמובן בלי ההתניה של מספר השעות, מתוך הבנה שזה מבנה של ההעסקה שזקוק לאותם טווחי זמן של שלושה שבועות. ה-20 שעות נותן לנו תשובה לא מלאה, אבל נותן תשובה. 24 שעות מכניס אותנו למסגרת של 3 משמרות. מסגרת של 3 משמרות מקטינה לנו את האוכלוסייה שאפשר לתת לה מענה, לכן לא נסכים לזה. 24 שעות לא נותן מענה.

אני פונה פה לכל הענפים. אתם מתלוננים שאין לכם עובדים. זה אחד הדברים שאנחנו שומעים כל הזמן. יש עובדים ועובדות. 50% מהמשק זה עובדות. לעובדות מאוד קשה לעבוד. אחת הסיבות של הקושי, בטח לעבוד במשרה מלאה, זה שהן לא יכולות יום בשבוע להישאר עד מאוחר. זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אני מתמודדת בשבועות האחרונים עם התנגדות שלא תיאמן לחוק הזה. כולם שוכחים שזה האינטרס של כולם שנשים יוכלו לעבוד כמו שצריך. כל אחד עסוק בלחשוב על הגבר שאולי יצא שעה קודם והאישה תישאר שעה מאוחר יותר. מה זה אומר? שהנשים הן ספיחות בשוק העבודה, שהן לא אמיתיות בשוק העבודה? זה מה שעולה בדיונים האלה. אני לא מתה על הנוסח הזה, אבל הגענו אליו לאחר דיונים ארוכים וקשים. הייתה התערבות של גופים שלא דמיינתי שיתערבו ויבקשו שינויים בחוק הזה. זה הנוסח המוצע. אני לא רואה שום דרך להגיע לנוסח טוב יותר, או להגיע לנוסח שאנחנו יכולים להתקדם בו. אם אני מקבלת את רוב מה שאני רוצה, אני מעדיפה להעביר את זה.

אני מבינה את ההערות שנאמרו על ידי איגוד לשכות המסחר ועל ידי משרד המשפטים. הכנסנו כרגע שני ענפים, שזה צורך שהועלה והועבר לחברת הכנסת המציעה. היא סברה שנכון להחריג אותם. אנחנו לא סוגרים פה את האפשרות להכניס ענפים אחרים. כמו שנאמר, יש את האפשרות גם בתקנות. אם אין התנגדות של המשרדים וחברי הכנסת יסכימו, אפשר לקבוע שתקנות ראשונות יוגשו תוך 4 חודשים, חודשיים או כמה שנקבע על ידי שר הכלכלה. אני מציעה, כדי שהדבר הזה לא יהיה קבוע בחקיקה ראשית, שנוסיף תוספת שנמנה בתוכה את ענף המלונאות ואת ענף התעשייה. תיקון של תוספת זה כמו חקיקת משנה. אנחנו נקבע שהתוספת תשונה באישור הוועדה. ככל שיוצגו צרכים של ענפים אחרים, כך תהיה אפשרות לתקן את התוספת ולהוסיף ענפים נוספים שיוחרגו. נקבע תוספת שתוכל להיות מתוקנת באישור הוועדה. סעיף (ב) יתוקן באופן הבא: עובד בעבודה במשמרות בענפים המנויים בתוספת יוכל לממש את הזכות: (1) בענף התעשייה; (2) בענף המלונאות; נוסיף סעיף שיאמר כך: התוספת תשונה באישור הוועדה.

הוספת תוספת 3. אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת

(סעיף 7ב)

הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות.

אני הח"מ.

מצהיר כי מממש את הזכות בימים מסוימים.

אני מצהיר כי לא איעדר מן העבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים כאמור להלן, שבהם ייעדר בן זוגי מן העבודה, מכוח זכאותו. הצהרתי זו אמת ואני מתחייב לנהוג לפיה.

שם המעסיק שלו.

על אותו טופס חותם בן הזוג השני. הוא מפרט את הפרטים שלו, את הימים בהם הוא ייעדר ואת שם המעסיק. זה מוגש במקביל לשני המעסיקים.

אנחנו מסתייגים מציון שם המעסיק. אין כאן מניעה חוקתית, אבל אנחנו מסתייגים. אני מזכיר את העניין של תקנות ראשונות. זה סוכם בוועדה?

אנחנו מוסיפים שתקנות ראשונות לעניין ההחרגה יובאו בתוך חודשיים.

עדיף קצת יותר זמן.

כמה אתם מבקשים?

4 חודשים.

התקנות צריכות לבוא לאישור הוועדה.

לעניין המשמרות, צריך שתופיע בתוספת האפשרות של טווחי זמן של 3 שבועות, כי כרגע זה מופיע רק בימים.

אנחנו נוסיף כוכבית: או בטווחים אחרים שנקבעו.

אני מבינה שמדובר בשמו המדויק של המעסיק.

אני מניחה שאם עובד יכתוב "משה" זה לא ייחשב שם המעסיק. הכוונה היא מקום העבודה של העובד.

אני מבינה שיש תוספת אחת שנוגעת לטופס ותוספת אחרת שאליה יוכנסו מלונאות ותעשייה, כאשר בתוך 4 חודשיים יוכנסו גם אחרים.

בדיוק.

איך העניין של ההחרגה בתקנות מסתדר עם התוספת?

יש את האפשרות להחריג בתקנות, יש את התוספת שאפשר לתקן. ההחרגה בתקנות יכולה להיעשות גם לפי עובד שיש לו חופשה קבועה, לא רק לפי ענפים. ההחרגה בתוספת חייבת להיות לפי ענפי תעשייה מסוימים. ההחרגה בתקנות הרבה יותר רחבה מבחינת שר הכלכלה. יש לו אפשרות להחריג גם לא רק לפי ענפים.

השאלה אם נהיה חייבים להתקין תקנות, או שנוכל לתקן את התוספת.

אני חושבת שזה בסדר אם מתקנים את התוספת. אנחנו נכתוב: או תיקון לתוספת. לגבי העבודה במשמרות, אנחנו מדברים על עובד שעובד בעבודה במשמרות. ההחרגה לא תחול על עובד במפעל שהוא סביב השעון אבל הוא עצמו לא עובד במשמרות.

תיקון חוק חיילים 4. בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, בסעיף 4(ב)

משוחררים (החזרה במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

לעבודה)

תיקון חוק 5. בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בסעיף 5(א)(3), במקום "חופשת

חופשה שנתית לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק החשמל 6. בחוק החשמל, התשי"ד-1954, בסעיף 3ד(ג), במקום "חופשת לידה"

יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק הביטוח 7. בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בכל מקום, במקום

הלאומי "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה וההורות", ובמקום "לחופשת

לידה" יבוא "לתקופת לידה והורות".

תיקון חוק להגדלת 8. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים

שיעור ההשתתפות חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007, בסעיף 1, בהגדרה "חודש

בכוח העבודה עבודה בפועל", במקום "תקופת חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה

ולצמצום פערים והורות".

חברתיים (מענק

עבודה)

תיקון חוק להגברת 9. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת

האכיפה של דיני השנייה -

העבודה

בחלק א', בפרט (19), במקום "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה

וההורות";

בחלק ב', בפרט (17), במקום "בחופשת לידה" יבוא "בתקופת

לידה והורות".

תיקון חוק 10. בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, בסעיף 6(ג),

ההנדסאים במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

והטכנאים

המוסמכים

תחילה ותחולה 11. תחילתו של חוק זה חודש מיום פרסומו. הוא יחול גם על עובד ועובדת

שזכאים לשעת הורות ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שמסרו הצהרה

על בחירתם לממש את זכותם לפי הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי,

כנוסחו בחוק זה.

אני רק מבהירה ש-4 חודשים זה להתקין תקנות ראשונות לפי הסעיף שמסמיך, או לתקן את התוספת בהוספת ענפים נוספים.

אני מקווה שהגענו להבנות עם כולם. אני מעלה להצבעה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) לקריאה שנייה ושלישית? מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס 54) אושרה.

ברכות לחברת הכנסת עזריה. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.