הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 9:00

תכנות עוברי בהיבט המגדרי - השפעת סביבת העובר על המשך חייו - במסגרת ציון יום בריאות האישה הבינלאומי

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

טלי פלוסקוב

מרב בן-ארי

שגית ארבל-אלון - מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות

איזבלה קרקיס - אפידימיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

חגי ברוש - ראש אגף טיפול ושיקום הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

חגית בוני - פרוייקטורית סטודנטים ברשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

טלי שטיין - ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

אהוד לנדאו - מתמחה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרק גלזרמן - יו"ר החברה לרפואה מגדרית, ההסתדרות הרפואית

שוש גן נוי - נציגת החברה למניעה וגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית

מידד גיסין - יו"ר צ.ב.י., צב"י - צרכני בריאות ישראל

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי שבתאי

יפעת קדם

תכנות עוברי בהיבט המגדרי - השפעת סביבת העובר על המשך חייו - במסגרת ציון יום בריאות האישה הבינלאומי

בוקר טוב. במסגרת היום שבו אנחנו מציינים את יום בריאות האישה הבינלאומי, שזה יום שמצוין ברחבי העולם כולו ובאופן מיוחד בכנסת ישראל, אנחנו נקיים מספר דיונים במספר ועדות. אנחנו נקיים אירוע הוקרה לארגונים שהעיסוק המרכזי שלהם או העיסוק היחידני שלהם הוא קידום בריאות של נשים. הדיון הראשון ביום הזה מתקיים בוועדה הזאת שאני חושבת שהיא הוועדה המרכזית ביותר שפועלת מתוך ראייה כללית של בריאות נשים ובריאות בכלל, היחסים ההדדיים שבין בריאות לבריאות נשים, איפה זה פוגש את מערכת הבריאות, איפה זה עדיין לא פוגש את מערכת הבריאות. קיימנו דיון לא לפני הרבה זמן על הנושא של רפואה מגדרית, האם בכלל מתקצבים, מה המצב בסל הבריאות, האם מישהו מסתכל על סל הבריאות בראייה מגדרית, כן או לא. אני צריכה להגיד שבכנסת הקודמת קיימנו הרבה מאוד דיונים וישיבות על הנושא של תקציב מגדרי בכלל, על תפישת עולם של תקציב מגדרי. יש מערכות שבהן די ברור שחייבים להסתכל דרך הפריזמה הזאת. כולנו אנשים ונשים ששואפים לשוויון. אני חושבת שהשוויון מושג מתוך ההבנה הבסיסית שנבראו איש ואישה בצלם אלוהים אבל עם מבנים שונים, עם אישיות שונות. מערכת הבריאות חייבת את הראייה המגדרית שלה.

הדיון היום הוא דיון שבעיני הוא מהפכני. תיכף פרופסור גלזרמן יציג את המצגת. כאחת שמצויה במערכת הבריאות זה היה בשבילי וואו גדול. בדיון נדבר על תכנות עוברי בהיבט מגדרי, נראה איפה אנחנו, איפה העולם, לאן העולם ואנחנו, מדינת ישראל ואנשי ונשות ישראל, הולכים. ננסה להבין מה החלק של מערכת הבריאות ושל המדינה בתוך הבחירה הזאת להתקדם קדימה בהיבט של תכנות עוברי, מה היכולת להיטיב בסופו של דבר את אחת מנקודות המפתח בחיים של כל אדם, בעיקר בחיים של נשים שהן אלו שנושאות את העובר, הן הרות וזוכות להביא חיים לעולם. ברור שלתוך הדבר הזה נשים לא יכולות לבד. אין פה איזה ניסיון להפוך סדרי בראשית. חוץ ממחלות שאנחנו מכירים שהן מחלות שבהגדרתן הן נשיות, הדבר שהכי מבדיל בין נשים לגברים, בטח בהיבט של מערכת הבריאות, הוא היכולת להרות ובעזרת השם ללדת מתוך בריאות שלמה לאם ולתינוק.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות לדבר בוועדה החשובה הזאת. הנושא היום, כפי שהצגת אותו, מתבטא באחד העיתונים הנפוצים – TIME, שלפני כמה שנים הקדיש את השער שלו לתמונה היפה הזאת ולאיך 9 חודשים לפני הלידה קובעים את המשך החיים שלנו. יש שאומרים ש-40 שבועות לפני הלידה הם קרוב לוודאי יותר חשובים לחולי ולבריאות מאשר 120 השנים שבאות לאחר מכן.

תכנות עוברי בהיבט המגדרי – השפעת סביבת העובר על המשך חייו. אנחנו תמיד חשבנו שהעובר ברחם אימו נמצא בסביבה המוגנת ביותר שיכולה להיות - הוא לוקח מה שהוא רוצה, הוא גדל. פלא החיים זה ששני תאים שמתמזגים הופכים תוך 9 חודשים ל-20 טריליון תאים ולייצור המתוחכם ביותר על הפלנטה. תמיד אמרו שהעובר מוגן לחלוטין במשך תקופת ההיריון. בשנים האחרונות למדנו שלא כך. להיפך, העובר שנמצא ברחם אימו זה ייצור כלוא, הוא לא יכול להתגונן מפני שום דבר, אין לו את היכולת לברוח או להילחם, מה שיש לייצור אחרי הלידה, והוא לחלוטין תלוי בכל מה שעובר דרך אימו, לטוב ולרעה. מה שקורה בעובר בתקופת ההיריון הוא מתוכנת, מכינים אותו לחיים שיבואו אחרי הלידה. אמר הייגן, גנטיקאי חשוב, בספר "יותר מאשר גנים": "מנקודת הראות של חקר המוח, העולם הסביבתי של העובר המתפתח חשוב לא פחות מכל המידע המועבר על ידי הגנים". למשפט הזה יש חשיבות מרחיקת לכת בכל מה שקורה בזמן ההיריון, איך שאנחנו מתייחסים להיריון. האם העתידית, חוץ מזה שהיא מספקת את כל צרכיו של העובר – מזון, מפנה את הפסולת, מגדלת אותו, היא גם משמשת כמתווכת לעולם החיצון. היא מדווחת לו מה קורה בעולם החיצון. היא אומרת לו, כמובן בצורה ביו-כימית, איך להתכונן לעולם החיצון. אני אתן לכם שתי דוגמות שימחישו את זה. אם היא מוסרת לו שהעולם החיצון הוא דל מאוד, שיש מלחמה, אין אוכל, שיתכונן טוב טוב במערכת שלו לצבור כל קלוריה שהוא ימצא בדרך, הוא יהיה מצויד היטב כדי לשרוד בעולם של מלחמה, בעולם של מחסור. אם הוא נולד לעולם שהוא עולם של שפע, של המבורגרים, של מזון רב, הוא בא עם ההכנה לצבור קלוריות. אצל הילדים האלה הסיכון יותר גבוה להשמנה, שזו אחת האפידמיות הגדולות שאנחנו מתמודדים איתן. יש לו סיכון גבוה יותר לסכרת, למחלות שונות ומשונות שבאות מתוך התכנות. אם היא אומרת לו שהעולם מסוכן, שיש סכנות בכל פינה, שיתכונן לזה, שיהיה ערני, שלא יתמקד רק בדבר אחד, שיסתכל מסביבו, והוא אכן נולד לעולם כזה, הוא מצויד היטב כדי לשרוד. אם הוא נולד לעולם רגוע עם אותם הכלים, כנראה שהוא יפתח הפרעות קשב וכן הלאה. אם הדיווח תואם, לבן אדם יש יתרון הישרדותי. אם הדיווח לא תואם ומטעה, לבן אדם יש חוסר הסתגלות וחולי. זה הבסיס של התורה הדי חדשה של תכנות עוברי או הכנת העובר לבריאות ולחולי.

אני אתן לכם דוגמה אחת של עבודה שיצאה לפני שנה וחצי באחד העיתונים המובילים בעולם בנוגע לתורשה אפי-גנטית רב-דורית. אני לא אסביר עכשיו את ההבדלים בין גנטיקה לאפי-גנטיקה. גנטיקה זה מה שעובר בגנים ומשנה את הגנים. זה לוקח מאות, אלפי ועשרות אלפי שנים. אפי-גנטיקה זה משהו שיכול לקרות בדור אחד. זה לא שינוי של הרצף הגנטי, אלא משהו שקורה עם הגנים האלה. לקחו עכברים וחשפו אותם לחומר עם ריח. הכניסה לתוך התאים שהיה בהם הריח הזה הייתה מלווה במן מכת חשמל קטנה. העכברים למדו לקשר את הכאב עם הריח. הם פיתחו פחד. כשהוציאו את הגירוי החשמלי הזה, עדיין העכברים פחדו מהריח הזה. הם תוכנתו לקשר את הריח עם משהו לא נעים. כשהסתכלו על הצאצאים של העכברים האלה, התברר שלאותם העוברים שאף פעם לא היו חשופים לריח ולא למכת חשמל היה את אותו הפחד. זה עבר בתורשה בדור אחד. לא רק בדור אחד, אלא זה המשיך לכמה דורות. המידע הסביבתי עובר בתורשה. גם זו תובנה חשובה מאוד. מה שקורה עם העובר בר האנוש ברחם ומה שמתכנת אותו מראש, מתוכנן לעבור לדורות הבאים. הראו שזה גם עושה שינויים אנטומיים במוח. הדבר לא חדש. רגולטורים בעולם כולו לוקחים את הנושא הזה ברצינות רבה מאוד. בחוק שעבר בארצות הברית המטרה הייתה לגייס 100 אלף נשים לפני ובזמן ההיריון, לעקוב אחריהן במשך 21 שנה פלוס. המימון היה על ידי הקונגרס, הוא היה בין משרדי. עד עכשיו הושקעו בתכנית הזאת יותר ממיליארד דולר. עד כדי כך משלם המסים נדרש להשקיע על מנת לפתור שאלות רבות מאוד שעדיין קיימות.

יש כמה נושאים של השפעה חיצונית על העובר. על אלכוהול דובר הרבה. יותר פיגור שכלי מכל שאר הסיבות, כולל גנטיקה, בא מאלכוהול. ייתכן שזה יותר מסוכן בשלבים הראשונים של ההיריון כאשר האישה עוד לא יודעת. אין סף של אלכוהול שמותר בהיריון. אנחנו יותר ויותר ממליצים לאישה שמתכננת היריון להפסיק עם אלכוהול. נושא נוסף זה טבק. מה שעושה טבק לעובר זה רק דברים שליליים, הוא מתכנת את החיים שלו לחולי.

יש את העניין של האם והסביבה. לא רק אלכוהול וטבק משפיעים על העובר, גם הסביבה שבה האישה חיה משפיעה על העובר. בעבודה שנעשתה על אוכלוסייה בשכונת מצוקה ראו שהחומר שנועד לקטול מקקים נמצא בדם האם ועבר לעובר. מדובר בחומר נוירוטוקסי. גם זה עובר בין הדורות. הדבר הכי חשוב והכי מרכזי זה כל מה שקשור לתזונה. בגלל קוצר הזמן אני לא ארחיב את הדיבור על איך הגענו לתובנות האלו, אבל משקל לידה נמוך מצביע על תת תזונה תוך רחמית. תת תזונה תוך רחמית קשור לרשימה ארוכה מאוד של חולי סומטי ונפשי, כולל הפרעות נפשיות וסכיזופרניה. העבודה הזאת נעשתה על 90 אלף לידות שהיו בין השנים 1964-1976 בירושלים. שתי מלחמות היו באותה תקופה. אפשר להשוות הריונות בזמן המלחמות ובין המלחמות. נמצא סיכון גבוה לסכיזופרניה של הצאצאים של נשים שהיו בהיריון בזמן מלחמה, כאשר האספקט המגדרי היה פי 4 יותר בבנות מאשר בבנים. זה על מחלות נפשיות.

ההיריון זאת הגישה הראשונה שיש לחברה לאזרחים שלה לעתיד. האתגר לחברה הוא לעשות את זה נכון בפעם הראשונה. השקעה טרום לידתית או השקעה לאורך כל החיים זאת הברירה שעומדת בפני החברה. זה אומר שאנחנו צריכים להסתכל בצורה אחרת על מעקב היריון. הסתכלתי על החוזר של משרד הבריאות לגבי טיפות חלב. נתחיל ונאמר שהמערכת והמערך של טיפות חלב בארץ הוא טוב מאוד בהשוואה למקומות אחרים, אבל יש עוד כמה וכמה דברים לעשות. מה היא טיפת חלב על פי ההגדרה? טיפת חלב היא תחנה המספקת שירותי בריאות ורפואה בתחום קידום בריאות ומניעה לנשים הרות, לתינוקות וילודים. המטרה והנוהל כוללים את העובר, כפי שאפשר לראות, אבל עדיין כוללים את העובר מהאספקט שהאישה הרה ויש לה עובר. בביקור הראשון בטיפת חלב אמורה להתבצע הערכה של המצב הנפשי של האישה. דיכאון בזמן ההיריון, דיכאון אחרי הלידה אלו בעיות רציניות מאוד. יש, אגב, גם דיכאון של הגבר אחרי הלידה שלא קשור לדיכאון של האם. בביקור הראשון יש את הערכת המצב הרגשי של האישה ומערך התמיכה החברתי/משפחתי. זה נעשה בביקור הראשון. גם איתור דיכאון בהריון עושים בהתחלה. זו כבר התקדמות. יש צורך לעלייה במודעות כי זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעקוב אחרי ההיריון ועל כל דבר שעובר על האישה. צריכים לראות לנגד עינינו את העובר שחווה את אותן השפעות שליליות או חיוביות ברמה הרבה יותר גדולה. הוא לא יכול לברוח. מעקב אחר אורח החיים בזמן ההיריון צריך להיות לאורך כל ההיריון. אנחנו צריכים לא רק להתמקד בשאלה אם האישה מעשנת, לוקחת סמים, שותה אלכוהול, אלא איך היא חיה, איפה היא עובדת, מה הסביבה, האם יש שם חומרים שיכולים להשפיע עליה. יש צורך במעקב אחרי המצוקה הנפשית של האישה והגבר.

הרפואה המגדרית שמה כמטרה לשפר את הרפואה לאישה ולגבר. יש פער גדול שאנחנו צריכים להדביק אצל נשים. גברים סובלים לא מעט. אם לא נסתכל על הצד של הגברים, בעוד 5 או 10 שנים נשב בוועדה ונגיד: יופי, מה קורה עם המחצית השנייה. טיפת חלב צריכה להפוך למרכז לבריאות האם ולעובר. כתוב שאבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. אנחנו צריכים להוסיף ולומר שאימהות אכלו בוסר ושיני ילדיהן תקהינה.

כשאתה מדבר על עלייה במודעות, האם אתה מתכוון לעלייה במודעות מעבר לדברים הרגילים, או עלייה במודעות במהלך החיים המוקדם ביותר אצל נשים שפוטנציאליות להרות?

אני מדבר על שתיהן. החברה צריכה לדעת שכאשר האישה בהיריון, כל מה שעובר עליה עובר גם על העובר. אנחנו צריכים לדעת שכשמטילים על האישה עומס רב בעבודה יש לזה השפעה לא רק לעכשיו, יש לזה השפעה לדורות. אותו דבר אם התזונה שלה לא נכונה, אם היא משתמשת בטיפול תרופתי לא נכון. העניין של עלייה במודעות אומר שצריך להבין שמטפלים בשני פציינטים. היריון זו לא מחלה, אבל היריון יכול להיות מחלה קשה מאוד לעובר אם לא נוהגים נכון. זה צריך לבוא מהקהל וממערכת הבריאות.

אני אשמח לשמוע את העשייה של מערכת הבריאות מול הדברים המשמעותיים ששמענו פה – איפה מערכת הבריאות פוגשת את הנשים, מה התפישות בכלל, האם השתנתה התפישה. בכנסת מתקיימים דיונים רבים, חלקם נוקבים, ביחס לטיפות החלב והשינויים שהן צריכות לעבור מבחינת תוכן, מבחינת שייכות. אני רוצה לשמוע מה המקום של הקופות, האם אנחנו יוצרים איזו הדדיות, האם אנחנו מנסים לחזק את טיפות החלב.

לגבי מעורבות המשרד בשירות של טיפות החלב, משרד הבריאות מתמקד בתקופה האחרונה במעקב באישה ההרה שניגשת לקבלת הטיפול. זה כולל אחות מלווה, תוכנות מחשב להוספת הנתונים הרלוונטיים, הכל כדי שיהיה מעקב שלם וטוב יותר לצורך השוואה בין התקופות השונות. אנחנו יותר ויותר שמים דגש על מעקב היריון, כולל איסוף מידע לגבי התנהגות האישה, גורמי הסיכון הפוטנציאליים.

האם יש למשרד איזו שהיא התייחסות לנשים שחיות במרחב חקלאי? אנחנו שומעים פה על חומרי הדברה. אני אתמקד באוכלוסייה הבדואית שמשתמשת בחומרי הדברה בתוך מרחב המגורים שלה.

היינו מעורבים במספר מחקרים באוכלוסייה הבדואית, בעיקר באישה הבדואית וההתפתחות העוברית. זה קשור לאספקטים סביבתיים, זיהום אוויר והקרבה של האוכלוסייה הזאת לאזור התעשייה של רמת חובב. המשרד שותף למחקרים האלה. אנחנו לא רק עובדים בהיבט של הבנת הקשר, אלא בהעלאת המודעות של האוכלוסייה הזאת. יש מודעות לבעייתיות של השימוש בקוטלי עשבים וחומרי הדברה נוספים. כבר מ-2007 המשרד הציע לאסור שימוש בחומרי הדברה מסוימים. על סמך המלצה שהוצגה על ידי משרד הבריאות, חלק מהחומרים הוסרו לגמרי, חלק נמצאים בתהליכי איסור לשימוש ביתי. העבודה בתחום הספציפי לגבי חומרי הדברה נעשית. העבודה לא קלה. מדובר על עבודה ממושכת על כל חומר.

ניסו לסגור את טיפות החלב.

אין ניסיון לסגור את טיפות החלב.

ניסו לייבש אותן.

הניסיון העיקרי בכנסת הזאת הוא להגדיל את הנוכחות של טיפות החלב בחיים של אוכלוסיית מדינת ישראל, להעביר אותן למקום שהוא מיטבי מבחינת הקשר עם המטופלים ועם הציבור הרחב. עמדתי האישית שצריך להעביר את טיפות החלב לקופות החולים. זה הקשר הכי רציף עם הציבור. הדבר הזה בתהליך. יש הרבה עבודה בתוך המשרד מול הדוח הקשה עד קשה מאוד של מבקר המדינה על מצבן של טיפות החלב במדינת ישראל.

זה לא בשמיים, זה לא בתיאוריות.

כל הדברים שנאמרו הם לא בשמיים, הם לא תיאוריות. אנחנו מתחילים מהרגולציה והיישום של ההחלטות שמתקבלות ברמה של המשרד וברמה של עבודה בין משרדית. אנחנו עובדים עם משרד החקלאות בנושא של חומרי הדברה, עם המשרד להגנת הסביבה בנושא של זיהום אוויר. אנחנו מדברים גם על קרינה. היישום של הרגולציה בשטח מאוד חשוב מבחינתנו. אנחנו מיישמים בתוך המשרד וגם מעבר לכך את הידע העכשווי שנצבר בנושאים של ההשפעה הבריאותית על האישה וההתפתחות העוברית.

רוב נשות ישראל הן נשים בריאות שמתנהלות בהיריון מתוך רצון לאורח חיים בריא לעצמן, לעובר. הן מנסות דברים שהן פחות מקפידות עליהם בזמנים אחרים. בזמן היריון כולן נכנסות בדלת ראשית של אורח חיים יותר בריא. האם נעשית איזו שהיא עבודה, כמובן בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים ועם רשויות הרווחה, סביב נשים שנוטלות סמים באופן קבוע, לנסות להתייחס אליהן התייחסות אחרת במהלך היריון, לפני היריון? האם משרד הבריאות מעורב בנשים הרות שאורח החיים שלהן הוא נטילת סמים באופן קבוע?

מדובר על אוכלוסייה מאוד קשה מבחינת ההיענות שלה לגישות רפואיות. משרד הבריאות עושה מאמצים להגיע לאוכלוסיות האלו, לנסות לצמצם כמה שיותר השפעות שליליות על ידי שיתוף פעולה, העלאת מודעות.

יש איזו תכנית במשרד?

במחוז תל אביב יש מרפאה שהוקמה על-מנת להגיע לאוכלוסייה הספציפית הזאת. מנסים כמה שיותר להגיע לטיפול, לשיחה, לשיתוף פעולה עם האוכלוסיות האלו. המאמצים רבים, אבל ההיענות יחסית נמוכה.

איך המשרד לביטחון פנים בתוך הלופ של אורח חיים בריא?

אין איזו שהיא תכנית סדורה במשרד הבריאות לגבי הסוגיה שהעלית קודם. אנחנו מודעים לקושי שיש בעבודה עם נשים שמכורות לסמים. כאשר יש מרדף יום יומי אחרי סם ונמצאים במצבים בעייתיים מאוד מבחינת היכולת האישית, יש מעט מאוד זמן לפנות לאחריות אישית ולגילויים של זהירות וכיוצא בזה. אנחנו מכירים את תסמונת הקריז, את התינוקות שנולדים עם תסמונת הקריז. יש תכניות הפחתה, יש איזו שהיא שמירה תחזוקתית לקראת הלידה.

אנחנו באנו לחדש פה לגבי הנושא של תסמונת האלכוהול העוברי. הרשות יחד עם משרד הבריאות מפעילים היום מרפאה בבית חולים שניידר תחת המחלקה להתפתחות הילד. היא נותנת מענה ייעוצי לנשים בהיריון ולנשים אחרי לידה.

מה זו תסמונת האלכוהול העוברי?

אחוז אחד מהילדים שנולדים לנשים ששותות על בסיס קבוע או מזדמן ייוולד עם התסמונת הזאת. התסמונת הזאת גורמת למצב שבו הילד נפגע באופן קשה.

אתם מגדירים מה זה קבוע?

קבוע זה על בסיס יום יומי.

לא משנה כמה פעמים?

אם מדובר על בסיס מזדמן, זה אומר שהיא שותה פעם או פעמיים בשבוע. כל מי ששותה אלכוהול בזמן היריון מהווה סיכון לעובר שלה, זאת תפישת עולמנו. מה שנעשה בבית חולים שניידר זה מתן טיפול משולב, בעיקר בנושא של ייעוץ, לאיך להרפות מהשתייה, איך להתנהג בצורה יותר בריאה ויותר חכמה בזמן ההיריון ואחרי ההיריון. אנחנו נכנסים למו"מ עם איגוד יצרני האלכוהול ואיגוד יבואני האלכוהול על מנת שישימו איזו שהיא תווית על בקבוקי האלכוהול שתאמר ששתיית האלכוהול מסוכנת לעובר ולנשים בהיריון. אנחנו גם שוקלים לצאת לאיזה שהוא קמפיין תקשורתי בשליש האחרון של השנה בנושא הזה. יש יום בינלאומי, שזה 9 לספטמבר, שעוסק בנושא של תסמונת האלכוהול העוברי. מאחר וזה נופל אצלנו ביום שישי, ב-8 לספטמבר, נציין את זה ביום עיון מאוד מעמיק ומאוד מקצועי בבית החולים שניידר. כל הנוכחים מוזמנים בין השעות 8:30 ל-15:00. אנחנו בתחילת הדרך. אנחנו לומדים את הנושא. עם הזמן נפתח ונתקדם הלאה, הכל בהתאם לממצאים שיעלו בשטח.

אנחנו עושים הכשרות לאחיות בטיפת חלב, לאחיות בבתי ספר לאחיות ולרופאים. אנחנו מדברים על הנושא של אלכוהול והנזק לעובר. הייתי שמחה אם היו יותר הכשרות גם בנושא של סמים.

מה המציאות של האלכוהול במדינת ישראל? אני לא יודעת על אף אחד בסביבה שלי ששותה באופן קבוע כל יום או באופן מזדמן פעמיים או 3 בשבוע. זה אומר שאני כנראה חיה בבועה, כאשר אני לא בן אדם שבדרך כלל חי בבועה, יעידו האנשים שמכירים אותי. מה המצב במדינת ישראל מבחינת שתיית האלכוהול?

אין לי כאן את הנתונים המדויקים. המדען הראשי שלנו יכול לבוא ולומר. זה תלוי באוכלוסייה. אני אחראית על פרויקט הסטודנטים ברשות. אנחנו רואים שסטודנטים נוהגים אחרי שתיית אלכוהול. רובם לא שותים שתייה שהיא לשכרות, שזה 5 משקאות לגברים ו-4 משקאות לנשים תוך כמה שעות, אבל גם אם אתה לא שותה לשוכרה, זה עדיין יכול לגרום לנזקים.

זה ברור. האם בקבוצה של נשים בגיל הרלוונטי של הריון, שזה בין 20 ל-35, יש בעייתיות מבחינת שתיית אלכוהול?

זאת לא בעיה כמו במדינות מסוימות בעולם. אין סף של אלכוהול שמותר בהיריון. למה אני אומר את זה? משום שמידי פעם אנחנו שומעים שכוס יין אדום אפילו טובה לבריאות. זה רע לבריאות. אין כמות של אלכוהול שמותרת בהריון. ייתכן מאוד שהשפעת האלכוהול על העובר מתחילה מאוד מאוד מוקדם. רוב הנשים לא יודעות שהן נכנסו להיריון. אני לא מדבר על נשים שהולכות לטיפול ויודעות בדיוק מתי היה הביוץ. לרוב הנשים זאת קצת הפתעה, מבורכת או לא מבורכת. בתקופה של בין הביוץ לתקופה שהאישה יודעת שהיא בהיריון האלכוהול יכול להשפיע עוד יותר גרוע. כמו שאנחנו ממליצים לנשים שמתכננות היריון ליטול חומצה פולית, כך אנחנו צריכים להמליץ לנשים שמתכננות היריון לא לשתות אף טיפת אלכוהול.

אותו דבר לגבי קנביס. יש שימוש שכיח בגילאים האלה. צריך להזהיר גם בעניין של קנביס.

אחד מגורמי הסיכון שניתנים למניעה הוא העישון. זה מתחיל להשפיע על הפוריות עוד לפני הכניסה להיריון. אנחנו יודעים שזה משפיע על הפוריות של הגבר ושל האישה. זה פוגע בזרע, באיכותו. כמובן שזה פוגע בעובר. זה גורם למשקל לידה נמוך, ללידה בטרם עת, למוות בעריסה. יש את הנושא של העישון הכפוי שמשפיע על נשים הרות מבחינת משקל לידה נמוך ולידה בטרם עת.

אני רוצה לקרוא לוועדה הזאת לקדם את החקיקה שמגינה על מי שלא מעשן. צריך לעודד את העניין של מניעת התחלת העישון. אמנם הקטע של החקיקה, מה שקשור לפרסום, זה יותר בוועדת הכלכלה, אבל יושב-ראש הוועדה הזאת אמר שהוא מוכן לקחת את זה על עצמו. יש בצינור חוקים שמגינים על ילדים ועל נשים הרות, אבל זה לא מיושם. מזה כמה שנים החקיקה תקועה. אני באמת קוראת לוועדה לקדם את זה.

אני יודעת שהנושא של הכשרה והדרכת הצוותים נעשה כי אני באה מהמערכת, אבל צריך לדעת איך לגשת לאישה הרה שרוצה להיגמל, מרגישה רגשות אשמה או מסתירה כי היא מרגישה מותקפת. יש גישות התנהגותיות, יש דרכים.

אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו יותר ויותר מבינים זה שלא מספיק שאנחנו מחוקקים חוקים חשובים וטובים או טובים פחות, אלא חשוב התהליך שמוביל את החוקים ליישום, כאשר האכיפה היא הדבר המרכזי בהתנהלות.

כל שנה יוצא דוח של משרד הבריאות. אין מספיק נתונים. הנתונים העדכניים שאני מקריאה הם מלפני 6 שנים.

הוצג לנו דוח יפה ומרשים.

לא של נשים הרות. אני מבקשת שיביאו נתונים לגבי נשים הרות, כדי שנדע את היקף הבעיה באמת.

כמו שאמרתי, הדיון הוא במסגרת יום שמציין את יום בריאות האישה הבינלאומי. הוא נעשה בהובלה שלי ובשיתוף הדוק עם משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית. אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים שעלו פה בדיון הוא ההבנה שאנחנו מסתכלים על עובר הרבה קודם ממה שחשבנו שצריך להסתכל עליו עד היום, או עד התקופה האחרונה. אני מאמצת את המשפט שאמרת אותו, פרופ' גלזרמן, שבעצם החיים של הילד שייוולד בעוד 9 חודשים מתחילים 40 שבועות לפני שהוא נולד לתוך בריאות שאנחנו מקווים שתהיה שלמה. אתה נקטת במילה "כלוא". לי היא עושה קצת תחושה של חוסר נוחות, אבל אתה צודק, העובר נמצא שם. אנחנו מבינים שחייו של הילד הזה לא מתחילים מ-0. ה-0 הוא כשהאימא נכנסת להיריון, אפילו קודם לכן.

הדבר המרכזי שאנחנו אומרים אותו תמיד זה אורח חיים בריא. אורח חיים בריא משפיע על החיים של הנשים, של הגברים. אורח חיים בריא משפיע על איך ייראו חייו של הילד משעת לידתו והלאה. הנתונים על ההשפעות, על המחלות הנפשיות והפיזיולוגיות, על איך ייראו חייו של הילד על סמך 40 השבועות של ההיריון הם קריטיים.

אני מבקשת לצאת מכאן עם אמירה ברורה ביחס לכמה דברים, אבל אני רוצה להתחיל מהדבר שעלה פה וניתן לשנות אותו, שזה הנושא של העישון ושתיית האלכוהול. במכוון אני לא מכניסה ביחד איתם את העולם של סמים, כי אני חושבת שהוא נתפס בעיני רובנו כנושא של אקסטרים, כסוג של קצה. עישון ואלכוהול זה משהו שאנחנו יותר סלחניים כלפיו, יותר מסוגלים להכיל אותו, פחות מרשים לעצמנו להיכנס לפרטיות של כל אחד שבוחר לעשן סיגריות ודברים אחרים. האמירה הברורה שיוצאת מהוועדה פה היא שכל אישה שמתכננת היריון צריכה להפסיק לשתות אלכוהול, צריכה להפסיק לעשן, צריכה להגן על עצמה מעישון פסיבי. כל אישה שמתכננת היריון צריכה, בנוסף להחלטה לקיים תזונה בריאה יותר, להימנע מחשיפה לחומרים שהם חומרים רעילים, גם אם הם לא נעשים בצורה שהם מוחדרים לגוף שלה. התפקיד של משרד הבריאות ושל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול היא להעלות מודעות. תמיד בדיונים האלה נגיד שהכל מתחיל בחינוך שלנו, המבוגרים, בחינוך של הנוער ושל הילדים. יש גילאים שבהם אנחנו צריכים יותר לפעול, כאשר הגילאים האלה הם שנות הנערות, התיכון, הצבא והאוניברסיטה. אנחנו רואים את הגילאים האלה כגילאים מרכזיים. צריך להימנע מכניסה לעולם של שתיית אלכוהול, בין אם קבוע או מזדמן, להימנע מכניסה לעולם של עישון של סיגריות ודברים חמורים יותר. תודה רבה לכולם. אנחנו ממשיכים את היום הזה בוועדות השונות.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.