הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 278

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום חמישי, כ"ד בסיון התשע"ו (30 ביוני 2016), שעה 10:00

1. דיווח לוועדה לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)

2. תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

שולי מועלם-רפאלי

טלי פלוסקוב

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן - יועצת משפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

רות שימברג - מהנדסת מזון ראשית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אמיר רשף - רכז תעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלי ליפשיץ - יועץ משפטי, משרד התיירות

גלית שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל - עורכת דין, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

עינת פלינט - מנהלת מח' וטרינריה, המרכז לשלטון מקומי

אבי שפירא - סמנכ"ל איגוד הווטרינרים, המרכז לשלטון מקומי

אלי שלום סתוי - יו"ר מז"ח-מרכז זכויות חברתיות

אבשלום דולב - מנהל, ארגון המשחטות התעשייתיות

רוני סורקיס - מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, רשת סופרסל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן-שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

1. דיווח לוועדה לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)

2. תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אנחנו מתחילים, ברשותכם. היום ה-30.6.2016, כ"ד בסיוון התשע"ו, השעה עשר ושמונה דקות. אני מתנצל, כרגיל, בגלל האיחור. זה לא מתאים לנו, היינו לפני הזמן פה. כמו שאמר המורה למתמטיקה, לפני הזמן זה לא הזמן, גם אחרי הזמן זה לא הזמן.

התכנסנו, על פי בקשתו והזמנתו של שר הבריאות שביקש להתקין תקנות ביניים עד ליישום החוק ב-1 בספטמבר 2017 ואנחנו אמורים לאשר תקנות בריאות הציבור (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה), 2016. יהיה לנו חלק שני ואנחנו ביקשנו ממשרד הבריאות, כפי שאתם זוכרים, לתת לנו דיווח לפי סעיף 318 לחוק הגנה על בריאות הציבור. המהלך הזה הוא על מנת להקל על היבואנים, לאפשר למשרד הבריאות לעשות הרצה ראשונית של המהלכים השונים המוכתבים, שהוא לקח על עצמו כדי ליישם את חוק המזון החדש ולכן הזמנו אתכם, גם בדחיפות וגם ביום חמישי, ואני מתנצל על כך. גם ביום חמישי באר שבע זה רחוק מירושלים, אבל אני חושב שזה מהלך טוב לכלל הציבור היות שזה מזון רגיל שכולנו משתמשים בו וזקוקים לו.

אז ברשותכם, אני ביקשתי מהיועצת המשפטית, היא שיודעת לקרוא כל כך יפה, להתחיל במכתבו של השר ליצמן שיופץ לכם במקביל, הפנייה שלו אלינו לוועדה כדי להתכנס ולדון בתקנה הזו. אז בבקשה.

אז הוא אומר ככה, 'מצורף בזה תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון), התשע"ו-2016, הבאות ליישם את הרפורמה ביבוא מזון רגיל. עיקר הרפורמה מתבטא בקיצור ההליכים הנוהגים היום, הן בעת הבאת מזון לקראת הכנסתו ארצה והן בעת שחרורו מהנמל. התקנות המוצעות מותקנות לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי פקודת ההסגר, מאחר שהמזון המובא לארץ עובר תמיד דרך תחנת הסגר ולא מוכנס לארץ עד קבלת תעודת שחרור מהתחנה המהווה גם את האישור הדרוש להוצאתו מהנמל והן מותקנות כהוראת שעה.

'חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ייכנס לתוקף ביום 30 בספטמבר שנה זו. מאחר שמשרדנו ערוך להכנסת הרפורמה הזאת', של נושא היבוא, אני מוסיפה, 'כבר עתה מחד, ומאידך בקשתנו להחיל את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) לא אושרה', אני מבינה שזה בקשתכם להחיל אותו במועד שהוא יוחל, 'הציע משרד המשפטים כי לתקופת הביניים שבין תחילת החוק האמור ופקיעת תוקפה של הפקודה', זאת אומרת מתחילת יולי עד סוף ספטמבר 'יתקין משרדנו הוראת שעה לפי הפקודה ולפי פקודת ההסגר כדי לא לגרום עיכוב מיותר בהכנסת רפורמה חשובה זו.

'עם התקנת הוראת השעה המצורפת בזו נפרסם באתר האינטרנט של משרדנו את הוראות נהלי משרדנו החלים כיום על יבוא מזון וכן הוראת נוהל חדשה שתשלים את סדרת הוראות הנוהל בעניין מזון רגיל בהליך מקוון את התקנות המצורפות בזה', בגלל שהוראת הנוהל החדשה היא רק לתקופת המעבר. 'במקביל ובד בבד עם הכנסת הרפורמה ישלים משרדנו את הכנת התקנות לפי החוק החדש, כך שתיווצר רציפות בהסדר יבוא המזון הרגיל לפי הפקודה ופקודת ההסדר לבין הסדר יבוא מזון רגיל לפי החוק החדש'. והם ביקשו לקיים את הדיון בהקדם, בדחיפות.

אוקיי, בסדר, מובן מה סיבת המסיבה?

כן.

ברשותכם אני אבקש ממשרד הבריאות להציג את התקנה שלו. אני רוצה להודות למשרדים, האוצר, המשפטים וכמובן למשרד הבריאות, לנציגים של הגופים השונים שהגעתם ובמיוחד לחברי הכנסת. ושימו לב שכולם מהקואליציה, זה אומר שהקואליציה מאוד מעוניינת במהלכים האלה ובאמת נעשה את זה, אני בטוח, בטוב טעם ונסיים את זה. אפשר בפחות משעתיים? אם לא יהיו הרבה - - -

כבוד היושב ראש, גם למשרד הכלכלה?

אתה ממשרד הכלכלה?

אני לא ממשרד הכלכלה, אבל אני יודע שמשרד הכלכלה עושה עבודה משמעותית מאוד לטובת אותו נושא שאנחנו מדברים עליו היום.

אל"ף, אדון סתוי היקר, אם אתה רוצה לדבר תבקש רשות הדיבור. שתיים, תגיד את שמך ואת תפקידך כדי שהפרוטוקול יידע. תודה. למשרד הכלכלה יש נציג היום?

לא.

השר ייצג את המשרד.

אז בבקשה, החבר אלי גורדון.

שרון גוטמן, היועצת המשפטית של שירות המזון, תתחיל בהצגת התקנות, ברשותך. ותודה רבה לכולם על הזמן שהקדשתם לנו.

אוקיי.

מדובר בתקנות לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי פקודת ההסגר. בעצם אנחנו נשענים על שני ההליכים שנוהגים היום ביבוא מזון, יש הליך מקדמי, שהוא לפני הגעת המזון לישראל ויש הליך בסמוך להגעת המזון לישראל. שני ההליכים מבוטאים בצו יבוא חופשי. למעשה צו יבוא חופשי לא משתנה, שני האישורים, שני ההליכים מבוטאים בתקנות אלה כשבעצם ההליך הראשון היום מבוטא לגבי מזון רגיל בתעודה של רישום המזון, הוא יוחלף בהליך מקוון, כדי לקצר את המועדים של קבלת האישור. למעשה כל התהליך יהיה דרך האינטרנט, אלא אם כן המזון ייעצר לבדיקה מהסיבות שמנויות בתקנות.

המערכת המקוונת מוכנה?

אכן.

מלא?

המערכת הממוחשבת אכן מוכנה, זאת הסיבה שביקשנו למעשה לנצל את הזמן עד לכניסת החוק לתוקף, כדי להתנסות ולוודא שתקלות שיכולות להיות בכל מערכת ממוחשבת בהתחלה, ננצל את אותה תקופת זמן בצורה יעילה יותר ונוכל להתגבר על תקלות שיכולות וצריכות להיות במקרים כאלה.

רק הערה, אדוני היושב ראש. יש החלטת ממשלה לגבי הדברים המקוונים, שעדיין יצטרכו לאפשר לכל אדם שלא יכול לעשות את זה בדרך מקוונת, לעשות את זה גם בפקס וגם במכתב, לגבי כל המערכת השלטונית. קחו את זה בחשבון, שאם יש לכם בעיות במערכת יש אפשרות גם בפקס.

נתנו גם לזה מענה ולכן גם עכשיו התקנות למעשה משלימות את כל ההסדרים הקיימים, וגם לאחר הכניסה של החוק לתוקף בקשתנו הייתה, וזה גם מופיע בסעיף 321(ה) בחוק - - -

את כולם אתה מכיר?

לא, לא כולם, חלקם אני מכיר כי נאלצתי ל - - -

בדרך כלל זה רק בדף תלמוד.

דווקא הסעיף הזה הוא קריטי, כי דנו בו לא מעט זמן. אנחנו נאפשר גם אחר כך בפרק זמן מסוים, כפי שמופיע בסעיף עצמו, לעבוד בשתי תצורות, קרי אישורי יבוא שניתנו בצורה לא מקוונות יכובדו, אבל בהליך שקדם לאופן הפעילות. זה יהיה גם לאחר ה - - -

מה זה המילה 'אבל'? מה זה אבל?

אני מתכוון לזה שאם יש אישור שהוא מונפק בצורה אחרת, לא מקוונת, הסדרי הפיקוח על המוצר הזה הם שונים ולכן גם ההתייחסות תהיה קצת שונה, עבודה ידנית, מפקח יבדוק. לעומת אפשרות שבה יבואן מגיש בקשה למערכת ממוחשבת בצורה מקוונת, מקבל אישור וגם רשאי אותו יבואן בעת הגעת המשלוח לשחרר אותו בצורה מקוונת, ללא מגע מפקח.

הרפורמה לא תחול על מה שהוא לא מקוון.

רק תציגו עוד פעם את עצמכם, כי חלפו חודשים לא מעטים מאז שנפרדנו לשלום.

ובינתיים יש חברי כנסת חדשים ישנים.

רוית ארבל, התאחדות התעשיינים, איגוד המזון. פשוט כדי שיובהר, מה שהוא אומר זה שזה פשוט לא יחול אם זה לא יהיה מקוון. הרפורמה לא תחול, יידרש אישור.

לשם הדיוק, רוית, הכוונה שלך שבסופו של דבר כל מי שרוצה להצטרף לרפורמה יוכל להצטרף אליה, מצד שני ישנו זמן התארגנות של סדרי גודל של עד שנה שיתאפשר ליבואן לעבוד בשתי תצורות.

אם הבנתי טוב אותך, כאילו הרפורמה לא תחול על אלה שלא השתמשו במערכת לא ממוחשבת.

נכון.

מי שלא ירצה במהלך פרק זמן - - -

אי אפשר לאפשר שני חוקים במקביל.

לא, אני אסביר. אותו סעיף, 321(ה), מדבר על זה שאישורים שהונפקו לפני הכניסה של הרפורמה לתוקף יכובדו. יבואן שירצה לייבא מזון ולא היה לו אישור לפני כן יצטרך לעבוד בהתאם לרפורמה, אין לו ברירה אחרת.

זה בניגוד להחלטת הממשלה, הכללית. כי אם אתה אומר לי שיש בעיות טכניות שמחייבות יחס אחר למכתב, לפקס, מאשר למקוון, אני מבין.

לא, זה אישור קודם.

אני לא מדבר על אישור קודם, אני מדבר על מחר בבוקר.

אם הוא ייכנס - - -

ואם הוא לא יוכל להיכנס?

אם הוא לא יידע להיכנס בצורה ממוחשבת, אין לו שום תהליך?

אז יש החלטת ממשלה. חייב להיות תהליך.

שרון תתייחס לזה בהקדם, למקרים כאלה אנחנו יוצרים תקנות יבוא מזון רגיל שייתנו מענה לכל המקרים האלה שהם מקרי שוליים מבחינתנו.

כן, אבל צריך לאפשר את זה.

ברור.

היה לנו אותו סיפור במשרד הכלכלה לגבי אימהות שרוצות הנחה במעונות ומשפחתונים, פשוט המערכת לא הייתה קיימת. ואז הבאנו את החלטת הממשלה - - -

ואם היא קיימת אתה יודע למלא את הטופס?

אני לא. אבל היועצת המשפטית שלנו אמרה שהייתה החלטת ממשלה, כי המערכת המקוונת זה דבר חדש יחסית, אז עד שאנשים יתרגלו לזה צריך לאפשר למקרי השוליים, כמו שאתה אומר, טיפול, שלא להפלות אותם.

אם אפשר לעשות רגע סדר. מדובר פה בתקנות הוראת שעה. אמנם לתהליך של הרפורמה הן מקדימות, אבל הן חלות למשך שלושה חודשים, הן וולונטריות, זאת אומרת יבואן לא חייב בתקופת הוראת השעה לייבא מזון בהליך מקוון, זה נועד להקל, מי שרוצה רשאי לפנות להליך הזה, מי שלא מעוניין יכול להישאר בהליך הקיים היום, לפי הנהלים היום, להגיש בקשה ידנית, אבל הוא לא יזכה בהקלות של הרפורמה לגבי לוחות הזמנים ולגבי יתר הדברים.

אין לכם אפשרות לעשות את זה?

זו הוראת השעה.

אני רוצה להסביר, חלק מקיצור לוחות הזמנים מעוגן בזה שהדברים יעברו דרך מערכת ממוחשבת, דרך זה שאתה מעביר את כל הטפסים במחשב אתה מקבל אישור אוטומטי.

אתה אומר שטכנית אי אפשר לעשות?

רגל מרכזית של הרפורמה זה קבלת אישורים והעברת מסמכים בצורה מקוונת, כי זה קיצור לוחות הזמנים.

כן, אבל אתה לא יכול לחייב אותם במשהו שלא חייב.

זה ממשק עם המכס.

זאת הפרוצדורה. זה עדיין וולונטרי כי - - -

אני לא רוצה להאריך, אבל אני חושב שיש פה - - - אתם כן צריכים לאפשר לאדם שנקלע למצב שהוא לא יכול, יבואן קטן או לא יודע, גם שיטופל פקס ומכתב ולקבל את כל מה שמגיע לו על פי החוק. זו החלטת ממשלה מחייבת.

הוא יוכל לייבא.

יש לו הסדר אחר.

יש לו ליין ב - - -

אם יש ליין אחר לא אכפת לי, אבל שיהיה.

יש.

מה שהתקנות האלה עושות, הן מוסיפות עוד ערוץ לפרוצדורת יבוא, שהוא הערוץ המהיר, הערוץ שמאפשר את כל מה שדיברתם עליו.

טוב. בבקשה, שרון.

למעשה התקנות האלה משלימות להוראות הנהלים שחלות על היבואנים היום. יש היום מספר נהלים שמתייחסים ליבוא, שחלים על היבואנים ולמשל כל הנושא של רישום יבואן כיום מוסדר בנוהל, ההוראות האלה בעצם משלימות, הן לא באות במקום וזה בא לידי ביטוי בתקנה 2. בנוסף הוספו, למען שמירה על בריאות הציבור, הוראות חדשות בתקנות האלה שהן בנוסף לנהלים לגבי שמירת מסמכים, לגבי עריכת בדיקות. אלה הוראות שדומות להוראות בשינויים המחויבים בהוראות שהיו בחוק לגבי הרפורמה והן למעשה נועדות להבטיח שלמרות שההליך יותר מהיר ולמרות שלא נדרש קשר ישיר בין היבואן ליצרן בחו"ל עדיין הוא צריך לבצע את הבדיקות ולשמור אצלו את כל המסמכים. ואני מציעה שנתחיל אולי בהקראה.

עוד הערות, חברים? אני לא רגיל לפתוח בלי דיונים.

אנחנו קודם כל מאוד מברכים על המאמץ שנעשה להביא לפה את התקנות האלה והחשיבות היא רבה מבחינתנו, לאפשר את המסלולים המקבילים שכרגע תיארו. יש נקודות שהן יותר פרטניות, שאם תרצו אני אעיר עליהן בהמשך, אני יכול רק להזכיר אותן. אחת, זה שחשוב לנו מאוד להבהיר, שיובהר גם לפרוטוקול, זה נאמר לי לפני הדיון, שניתן יהיה לשחרר כנגד ערבות מוצר שנלקח לבדיקת מעבדה, והדבר השני המאוד חשוב, שחשוב לאפשר למשרד את החופש שאותם 10% שייבדקו באופן אקראי יוכלו להיבדק גם בבדיקה שאינה כוללת בדיקת מעבדה אלא בדיקת ניירת. אלה שני הדברים שחשובים.

תודה. בבקשה, נעה.

תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון), הוראת שעה, התשע"ו-2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן – הפקודה), ולפי סעיף 3 לפקודת ההסגר (נוסח חדש), התשמ"א-1981 (להלן – פקודת ההסגר), שנטלתי לעצמי לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת (לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות. 1. בתקנות אלה –

"אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון" – אישור משירות המזון הארצי של משרד הבריאות, כמשמעותו בהגדרה "שירות המזון" בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי שניתן באופן מקוון;

אנחנו מפנים פה לתוספת לצו יבוא חופשי. בתוך ההגדרה 'שירות המזון' מדובר על שני אישורים, אחד הוא אישור קבלת הצהרה והשני הוא בעצם אישור שחרור שהוא תעודת השחרור. אנחנו מפנים כרגע לאישור הראשון, אישור קבלת הצהרה.

"אתר האינטרנט של שירות המזון – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות שכתובתו: https://my.health.gov.il/myportal/foodimport/pages/default.aspx;

"אתר האינטרנט של תחנות המעבר" – דף האינטרנט של שירות המזון - - - https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getsequence.aspx?formType=foodrequest@moh.helth.gov.il

זה גם של שירות המזון? זה לא של שירות המזון.

זה של מערכת מסלול.

אפשר להגיד דף האינטרנט באתר האינטרנט של ממשל זמין?

כן, ממשל זמין.

מי זה ממשל זמין? זה משהו ממשלתי?

זאת מערכת אינטרנטית שמתכללת את - - -

כן, רק רציתי לדעת אם זה ממשלתי או פרטי. פה יש מושג שנקרא כנסת פתוחה, זה משהו פרטי שעושה מה שהוא רוצה. אז יכול להיות שמישהו יעשה ממשל זמין, לכן אני רוצה להיות ברור, שזה מהממשלה.

כשאתה מחפש באינטרנט 'כנסת' קודם כל אתה מגיע לכנסת פתוחה ואחר כך אתה מגיע לכנסת של הממשלה.

כי הם משלמים לגוגל.

נכון.

זה לא יאומן.

"הליך מקוון" – הליך שמתבצע באמצעות אתר האינטרנט של שירות המזון או באתר האינטרנט של תחנות המעבר, לפי העניין; - זה כמובן תלוי באיזה שלב אנחנו נמצאים -

"הצהרה בהליך מקוון" – הצהרת יבואן ליבוא מזון רגיל בהליך מקוון שכלולה בה התחייבות היבואן לפי תקנה 3 ומוגשת בהליך מקוון לפי התקנה האמורה;

"חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו-2015 כנוסחו בסעיף 43 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015;

"חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957;

"חיי מדף" – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;

"יבואן" – מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן;

"מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;

"מזון רגיש" – מזון שנמצא באתר האינטרנט ברשימת המזונות הרגישים;

"מעבדה בישראל" – מעבדה מוכרת כהגדרתה בתקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978, שנמצאת בישראל;

"נהלי יבוא מזון" – כל אלה:

05-007 יבוא מזון רגיל – רישום מוקדם ושחרור מהנמל;

אנחנו מדברים פה על נהלים שחלים במצב הקיים, במצב הישן, ואנחנו משתמשים בהם.

05-002 שחרור מזון בתחנות ההסגר/המעבר;

05-007א' יבוא מזון רגיל בהליך מקוון – הוראת שעה;

הנחיות אחרות של משרד הבריאות החלות על יבואן של מזון רגיל ומפורסמות באתר האינטרנט של שירות המזון;

שוב אני מזכירה שבעולם של החקיקה אנחנו רוצים שהכול, ככל הניתן, למעט ספיחים שנשארו מהעולם היישן, ייקבע בתקנות בצורה מסודרת ויפורסם באופן מרוכז, אבל כרגע, כיוון שאנחנו בתקופת מעבר בעולם הישן, אז אנחנו עדיין מתייחסים להנחיות כקיימות, ככל שהן מפורסמות באתר האינטרנט.

"נמל" – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;

"צו יבוא חופשי" – צו יבוא חופשי, התשע"ד-2014;

"שירות המזון", "שירות המזון הארצי" – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;

"תחנת מעבר" – לרבות מקום בנמל או בסמוך לו המשמש גם כתחנת הסגר מאחר שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר; - אנחנו משתמשים בשני המונחים -

"תעודת שחרור" – אישור שחרור מתחנת מעבר לפי סעיף 8 לפקודה כמשמעותו בהגדרה "שירות המזון" בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שנותנת תחנת מעבר באופן מקוון ומשמש אישור להוצאתו של משלוח מזון מהנמל והכנסתו לישראל, לפי תקנה 6;

"תקופת הוראת השעה" – תקופת תוקפן של תקנות אלה לפי תקנה 24.

סעיף 1 מקובל?

שאלה רק. הנוהל החדש 05-007א', יבוא מזון רגיל בהליך מקוון, אפשר לראות אותו, מה כתוב בו? שנדע למה מכווינים אותנו.

הוא אמור להתפרסם, עם פרסום התקנות הוא אמור לעלות לאתר.

מה בעצם יש בו?

בנוהל הזה יש מה שמתואר בתקנות, התהליכים איך להגיש בקשה מקוונת ואיך לקבל אישור הצהרה. כל שאר הנושאים זה לפי נוהל יבוא מזון רגיל. נוהל 05-007א' מתאר את התהליכים המקוונים, כל שאר הפרטים מופיעים כמו בנוהל הקודם שכבר נמצא באתר האינטרנט.

אז הוא בעצם תומך בתקנות האלה?

כן, תומך בתקנות לגמרי.

קיבלת תשובה?

כן.

אז אנחנו קראנו סעיף ראשון, זה אומר שזה עוד מעט יאושר. בבקשה, סעיף 2.

יבוא מזון רגיל בהליך מקוון. 2.

מבלי לגרוע מהוראות נהלי יבוא מזון ובכלל זה לעניין מתן אישורים ליבוא מזון רק לאחר רישום היבואן וקבלת תעודת רישום יבואן, ובכפוף להוראת תקנה 22, רשאי יבואן בתקופת הוראת השעה לייבא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנות אלה.

זאת אומרת אנחנו אומרים, גם לשאלתך, עדיין נשאר המסלול לפי הנהלים הקיימים, אבל במקביל לזה אפשר לייבא מזון בהליך מקוון. תקנה 22 זו תקנה שאומרת שהתקנות האלה מתגברות במקרה של סתירה עם נוהל. אבל במקרה שאין סתירה עם הנוהל אז הנהלים ממשיכים לחול.

יבוא מזון רגיל בהליך מקוון ייעשה בשני שלבים כמפורט להלן:

השלב שלפני הגעת המזון הרגיל לנמל בישראל, שבו נמסרת הצהרה בהליך מקוון בידי היבואן וניתן אישור מקוון משירות המזון לפי תקנה 3(ב) כי ההצהרה בהליך מקוון התקבלה;

בסמוך להגעת המזון הרגיל לנמל בישראל, שבו מוגשת בהליך מקוון בקשה בידי היבואן לשחרר מתחנת ההסגר את המזון הרגיל שבעדו קיבל אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, וניתן לקבל בהליך מקוון תעודת שחרור של המזון הרגיל מהתחנה.

כאן יש לנו תיאור קצר של שני השלבים, השלב הראשון של האישור וקבלת אישור על הצהרה והשלב השני, כשהמזון כבר מגיע לישראל או סמוך לפני שהוא מגיע, קבלת תעודת שחרור.

התנאים למסירת הצהרה בהליך מקוון ואישור קבלתה. 3.

יבואן המבקש לייבא מזון רגיל בהליך מקוון ימסור הצהרה בהליך מקוון באתר האינטרנט של שירות המזון לפי הטופס המקוון שבתוספת הראשונה, שכלולה בה גם התחייבות ויאשר בה לגבי המזון שהוא מבקש לייבא בין השאר את אלה:

כי פרטי ההצהרה נכונים וכי הוא אישר בעצמו את הפרטים האמורים; - זאת אומרת זה לא יועץ מטעמו או משהו אחר. היבואן עצמו צריך לאשר -

כי המזון אינו מזון רגיש;

אם מצויים בידו מסמכים כמפורט בתקנה 17 או לא.

אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון יומצא בכפוף לתקנה 4 בדרך מקוונת רק לאחר שהיבואן אישר את הפרטים שבתקנת משנה (א).

שני דברים. הערה ראשונה, אני רק רוצה לוודא, אני מניחה שהכוונה היא שהוראת השעה תהיה קרובה ככל שניתן לנוהל שנמצא בחוק. התקנות מאמצות ברובן את הנוהל שכבר בחוק החדש שפורסם וטרם נכנס לתוקף. העניין הוא שההצהרה פה כוללת - - - תוקן הנוסח מזה שנשלח אלינו אתמול והוספה המילה 'התחייבות', אני רק רוצה לוודא שההתחייבות היא אותה התחייבות. יש פה הפניה לתוספת שכרגע - - -

היא נמצאת. העותק שלה נמצא פה על השולחן.

זאת אותה תוספת שלישית לחוק? זה באותו נוסח של ההתחייבות בחוק?

זה לא בנוסח כל כך זהה, יש כמה שינויים ואנחנו נעבור ונקרא אחרי זה את ההתחייבות.

אוקיי, אז נתייחס לזה אז. והערה נוספת, אחד התנאים פה זה שהמזון אינו מזון רגיש. המערכת היא לא כזו שתומכת באופן שאני לא אוכל להתקדם בהליך אם המזון הוא לא מזון רגיש, אם זה המצב, למה זה צריך להיות תנאי?

למה לא? למה שלא תהיה התחייבות? אם את במילא אומרת שהמערכת גם לא תתמוך, אז למה שלא תצהירי גם?

זה לא קיים בחוק. בחוק יש שני תנאים, שילמתי אגרה ושלחתי הצהרה ובהצהרה חתמתי על ההתחייבות.

אבל זה יבוא מזון רגיל. איך אנחנו יכולים לצפות שהמערכת תאפשר לך לייבא מזון רגיל כשהמזון הוא מזון רגיש?

את מצהירה שהמזון הוא מזון רגיל.

ואם יימצא בתוך המזון הרגיל מזון רגיש, מה עושים? מוחקים הכול או לא? עושים בדיקה. יש מצבים.

לא, אני באה מהמקום של להגן, לא להקל. אני רוצה שהמערכת תהיה כזאת, שלא מספיק שכתבתי שזה לא רגיש, אלא שהמערכת תבדוק שהמזון הזה הוא לא רגיש ותעצור את התהליך ולא תיתן לי אישור קבלת הצהרה אם המזון הוא רגיש.

במקרה בשיעורי הבית שעשיתי ראיתי שפתאום מדברים על מזון רגיש ומה שנאמר זה לטובתכם. אם בטעות הוכנס למזון הרגיל גם מזון רגיש, שלא יזרקו אותו, שייתנו לכם את האפשרות להכניס אותו בבדיקות מסוימות. אני חושב שזו התחשבות בטעויות אנוש שיכולות להיות במשלוח כזה משולב. אני חושב שזה - - -

זה גם וגם?

זה כתוב שם. נגיע לזה עוד שנייה.

בכל שלבי מילוי טופס את תראי את זה.

זה לטובתכם, לדעתי.

כבוד יושב ראש הוועדה, כנציגם של העסקים הקטנים בענף המזון, מדובר בכ-5,000 קמעונאים קטנים ומאות יצרנים קטנים וספקים קטנים. לי היה חשוב מאוד לבוא לדיון הזה בשביל להשלים את המסר החשוב מאוד של היוזמה הזאת שנקראת רפורמת הקורנפלקס. אתם היום למעשה מודיעים לציבור בישראל שכל אדם שמרגיש שהוא יכול להיות יבואן של מוצרי מזון תקינים, ראויים, על מנת לגוון את הענף, על מנת לתת לענף יתר שחקנים ויותר אנשים שיהיו מעורבים בענף, המסר הוא מבורך מבחינת העסקים הקטנים. אמרתי את זה כבר בתחילת הדיון ואני חוזר ואומר, מה שאתם עושים פה לטובת ענף המזון זו עבודת קודש. ככה אנחנו, כעסקים קטנים, רואים את זה.

ובשביל להשלים את המסר אני רוצה לציין דבר מאוד חשוב, לטובתם של אותם אנשים שיושבים כרגע על הגדר ובזכותכם ייכנסו למשחק של ענף המזון בישראל כיבואנים, כיצרנים, וכו' וכו'. אנחנו קיבלנו כעסקים קטנים מנדט מהסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה להקים שרשרת אספקה אלטרנטיבית לזו שקיימת היום בענף המזון שהיא מבדלת כידוע את הקמעונאים הגדולים על חשבון הקמעונאים הקטנים. הקמעונאים הקטנים לא זוכים לשרשרת אספקה יעילה למרות שהם נמצאים מהצפון עד הדרום ב-5,000 נקודות מכירה ומשרתים מיליונים של אזרחים צרכנים במדינת ישראל, ובחלקם הגדול צרכנים שבויים שנאלצים לקנות או במכולת או במינימרקט.

מה שלי חשוב להגיד, היושב ראש, אני קורא לאותם יבואנים עתידיים, לאותם אנשים שמתלבטים אם להיכנס לענף המזון, אני אומר להם שבמקביל ליוזמה הברוכה הזאת אנחנו בונים בימים אלה עבורם שרשרת אספקה מתקדמת, יעילה, שהם יוכלו לשנע בצורה יעילה את כל המוצרים שהם מייבאים לכל נקודה ונקודת מכירה במדינת ישראל. זה לפי דעתי משלים בצורה משמעותית את התמונה לקראת הצלחה רבה, לקראת הפיכת ענף המזון לענף תחרותי, יעיל, לתועלת הציבור בישראל. ותודה רבה.

תודה רבה.

אי הנפקת אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון. 4.

אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון לא יונפק ליבואן לגבי מזון אם מתקיים אחד מאלה לפחות:

בהצהרה בהליך מקוון לא מולא פרט מסוים בשדות החובה או שלא אושרו הפרטים הנדרשים לפי תקנה 3;

במחסן הנקוב בתעודת רישום היבואן לא מתקיימים התנאים הנדרשים לאחסון המזון נושא ההצהרה;

הפקודה;

תקנים רשמיים לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953 החלים על המזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם המזון;

צווים לפי חוק הפיקוח המפורטים בתוספת השנייה.

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998.

יש הערה לסעיף 4?

אני מציעה שיוסף, למרות שזה לכאורה ברור, אבל זה לב העניין, בחוק יש סעיף מאוד מאוד ברור שאומר מסרת הצהרה, שילמת אגרה, תקבל אישור קבלת הצהרה. הסעיף המהותי הזה לא נמצא כאן. זאת אומרת יש את התנאים ובנוסף יש גם תנאים ל - - - כל הרעיון של הרפורמה זה שאני לא נדרשת לאישור, אני שולחת הצהרה, משלמת אגרה ואני אמורה לקבל אישור קבלת הצהרה. סעיף 78 בחוק לא נמצא פה בתקנה.

זה 3(ב).

לא, זה לא 3(ב). רק לאחר שהוא אישר את התנאים שבתקנת משנה (א). תקנת משנה (א), אם מצויים בידיו מסמכים - - -

אגב, אין פה חיוב באגרה בשלב הזה, בניגוד למה שיקרה בחוק. בשלב הזה של אישור הצהרה מקוון אין - - -

כיון שתוקפה של ההצהרה הוא לשלושה חודשים בלבד היא באפס עלות.

אז זה בכפוף לתקנה 4, ולמה נוספו ב-4 תנאים שלא קיימים בחוק, כמו לעניין המחסן? שלא כל כך ברור? למה אנחנו לא משכפלים אחד לאחד את המנגנון בחוק כדי להקל לעתיד לבוא?

המנגנון בחוק, גם הוא יש בו הפניה לתקנות גם לפי, נדמה לי, סעיף 78 לחוק וגם לפי סעיף 116 לחוק. הרפורמה שתהיה לפי החוק תלווה גם היא בתקנות של יבוא מזון רגיל ובהם יהיו - - -

שתדרוש גם את התנאים האלה. הבנתי, בסדר גמור.

עוד דבר אחד, בבקשה.

היו לך התקפות קשות בזמן האחרון.

עליי?

לא, אתה תקפת. לא זוכר על מה תקפת. אתה לא זוכר?

לא.

על איזה רשת.

ממש לא. כתוב בסעיף 4 שלא יונפק אישור קבלת הצהרה ואז כתוב שבתהליך המקוון לא מולא פרט מסוים בשדות החובה והיום בהליכים ממוחשבים אפשר לפתור את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה ואני חושב שזה צריך להיות כי המערכת צריכה להיות ידידותית, שלא ניתן יהיה להשלים את התהליך. אני מבין מזה שמישהו התחיל בתהליך, לא מילא איזה שהוא שדה חובה והוא ממתין לתשובה והוא לא יקבל את התשובה. לכאורה במערכת הממוחשבת התהליך צריך להיות כזה שהשדות האלה צריכים להיות צבועים כאשר הם לא ממולאים ואז התהליך לא יושלם. זה לא שלא יונפק האישור, אלא שלא יושלם התהליך.

זאת הכוונה וזה מה שנעשה בפועל.

אז זה לא מה שאני מבין מכאן וזה לא מה שכתוב כאן. צריך להבהיר את זה. זאת אומרת שאי אפשר להשלים תהליך בקשה אם לא מולאו הדברים.

אבל זה אותו דבר. לכן אני חושבת שפה צריך להיות ברור שצריך למלא את כל שדות החובה. אני רוצה להסביר גם מה ההבדל בין התקנות לבין המצב בחוק. בחוק יש לנו סעיף, 90 ומשהו, שמפרט לנו את כל המסמכים ואת כל הפרטים שצריך לפרט. כאן אין לנו את המקבילה שלו, התקנות לא פירוט אלא פשוט אמרו 'תגיש את הטופס שבתוספת הראשונה', ולכן הטופס מחליף לנו את אותו סעיף. אז אנחנו אומרים 'תמלא את הטופס, אתה חייב למלא את שדות החובה בטופס', הם המקבילה שהיינו יכולים לכתוב עוד סעיף פה בתקנות ולפרט את כל ההוראות האלה ואת כל המסמכים.

מה שאני מבקש וחושב שיהיה טוב אם המערכת תהיה כזו שהיא תצבע את המקומות החסרים - - -

זה מה שהמערכת עושה.

אם תוכל לראות בטופס שלידך, שדה חובה מסומן בכוכבית.

זה הסעיף העיקרי מבחינתנו, אז יש לי עוד שאלה אחת. אני מבינה, כיוון שאין לנו פה את הגדרת חקיקת המזון שבחוק, אז הסעיף פה מתייחס לפקודה, לתקנים. השאלה שלנו, זה לא צריך להיות הפקודה ותקנות לפיה, כיוון שמה קורה, למשל, אם אני מצהיר שאני - - - יש הוראות שחלות שהן לא מתוקף הפקודה, למשל לגבי סימון.

זה כתוב ב'לפי' שכתוב ברישא. כתוב לך לא מתקיימות דרישות לפי הפקודה. אז הדרישות זה כולל גם לפי הפקודה.

זאת אומרת הפקודה וגם בתקנות, כולל כל ההוראות לגבי סימון?

כן. אפשר לכתוב גם צווים ותקנות לפיה.

יש לי הרגשה שאם הייתם נותנים לנו לקרוא את כל התקנה ואחר כך - - -

לא, זה הסעיף הזה, כי אחר כך כולם מפנים לאותו סעיף כל פעם.

אפשר להגיד הפקודה וצווים ותקנות לפיה.

אוקיי.

תוקפו של אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון. 5.

אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון יחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבאישור האמור, אשר יגיעו לנמל בישראל, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ועד תום שלושה חודשים מיום מתן האישור, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:

פרט שמסר היבואן בשדות החובה בהצהרה בהליך מקוון;

הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה "הרכב המזון" – לפי מסמך חתום בידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, אולם לגבי מזון שנארז מראש על ידי היצרן ושיובא בידי יבואן, שלא חלה עליו הוראת תקנה 16(ג), ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון, כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.

במהלך תקופת הוראת השעה ימסור יבואן הצהרה חדשה בהליך מקוון אם השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקה (1) או (2) שבתקנת משנה (א), ואולם אם חל שינוי במשקל יחידת המזון, בתיאור אריזת המזון או בצורתו, ידווח היבואן על השינוי לשירות המזון בתוך שבעה ימי עבודה ולא יידרש להגיש הצהרה חדשה.

זאת אומרת אם יש שינוי באחד הפרטים או בפרט שמסר היבואן בשדות החובה או בהרכב המזון לפי ההגדרה שלו פה, אז צריך להגיש הצהרה חדשה בהליך מקוון, אם זה עדיין במהלך תקופת הוראת השעה. אם זה אחרי תקופת הוראת השעה הוא יצטרך להגיש כבר במסלול החדש שלפי החוק. אבל זה לעומת אותם דברים של משקלים ואריזות, שבהם הייתה הקלה, ורק צריך להודיע לשירות המזון.

אני רק רוצה להבהיר שזה לא רק אם חל שינוי, אלא גם אם עכשיו אני לוקח משקל חדש שקודם לא הבאתי אותם. אם קודם הבאתי ב-500 גרם עכשיו אני מביא גם ב-750 גרם. אז זה לא רק אם חל שינוי, אלא גם הוספתי עוד - - -

זה סוג של שינוי.

זאת הכוונה.

רק בניסוח, אני חושב שצריך להבהיר.

לדעתי זה גם הניסוח שבחוק.

שאלה נוספת. לעניין שלושה חודשים, למה זה רק עד תום שלושה חודשים.

שילמת אפס.

לא שילמנו, אבל קיימנו את הפרוצדורה, למה שזה לא ימשיך - - -

הגשתי כבר את ה - - -

הדרישה החד משמעית של משרד המשפטים הייתה שמיום תחילת החוק, 30 בספטמבר 2016 חלות הוראות החוק. לא יכול להיות מצב שיש שתי נורמות שחלות בישראל. לכן הוראת השעה והקו המאוד ברור הזה שאחרי שלושה חודשים בעצם אין לזה תוקף, למעט המשלוחים שיגיעו גם בזמן קצוב של שלושה חודשים מיום קבלת ההצהרה.

עדיין זו הוראת מעבר, שאומרת שזה ממשיך מכוח החוק.

זה כתוב בהמשך, בתקנה 23.

אם אני עכשיו צריכה, פג לי תוקף האישור, אני צריכה עכשיו לקיים את כל הפרוצדורה ואני אצטרך לקיים אותה עוד פעם בסוף ספטמבר.

נכון מאוד.

זה לא מקל. זה מכביד.

לא, זה מאוד מקל, כיוון ש - - -

את לא חייבת. התקנות הן וולונטריות, אלה הוראת שעה ליבואן שרוצה, שבוחר, לכן לא נגבית אגרה עבור ההצהרה במהלך שלושת החודשים, משום שמשרד הבריאות חשב שזה לא סביר להכביד מבחינת אגרה עבור תקופה של רבעון שנה. אבל אם היבואן בוחר הוא רשאי לעשות כן.

אני רוצה רק להבין מה המשמעויות. מי שרוצה להירשם כבר לפי החוק יוכל רק אחרי ה-30.9 לשלם אגרה ולהירשם? הוא לא יוכל להכין את כל האישורים שלו מראש?

שרון ענתה, מכיוון שההתחייבות וכל המהות של ההתחייבויות הן שונות מתוקף - - -

השאלה שלי אחרת.

ומתוקף חוקים אחרים, לכשחוק נכנס לתוקף אתה כיבואן תצטרך להגיש בקשה חדשה עם התחייבויות חדשות ועם כל ההשלכות - - -

זה אומר שכל המהלך הזה הוא טוב עד ה-29 בספטמבר.

כן, זה מהלך לימוד, אני מבינה.

ויש תקופת מעבר לשחרר. אם קיבלת יש לך עוד קצת זמן לשחרר. וכל זה בחינם.

כולנו לומדים, בגלל זה חינם. אם יהיו טעויות, אף אחד לא יגיד 'שילמתי ולא קיבלתי'.

אלי, העניין ברור לחלוטין. מה שאני מבקש זה שבמקביל לאפשרות להירשם למסלול הוולונטרי הזה תפתחו באופן מיידי, מיד כשנפתח המסלול הוולונטרי, גם אפשרות כבר להירשם למסלול ארוך הטווח. שיוכלו, כדי שלא כולם יצטרכו בלחץ ב-30.9, ביום הולדת שלי, לעשות את ההליך.

בואו נשנה יום.

כן, לדעתי אין מנוס.

מכיוון שאתה תהיה בן 40 והחוק בן אפס צריך כן להכריז על זה שהחוק נכנס לתוקף וכל ההסדרים הם מחודשים ומחייבים את היבואן מחדש. לכן גם אם אתה מכניס את הנתונים ובוא נגיד ככה, רוצה לשלם אגרה לאחר 30 בחודש, זה לא ניתן כי החוק עוד לא נכנס לתוקף. לכן למלא הצהרה, להנפיק תעודה ושהיא תתחיל להיות תקפה מתאריך מסוים זה מצב - - -

יהיה אפשר למלא את הפרטים לפני 30.9 בלי לשלם את האגרה? לארוך טווח?

לא.

אז חייבים לאפשר את זה.

אי אפשר לעשות את זה משפטית.

רק נבין, הפרוצדורה היא כזאת, במשך שלושת החודשים הקרובים אפשר כבר להגיש בקשות ליבוא דרך המערכת המקוונת ולקבל את האישורים המיידיים. מרגע שקיבלת את ההצהרה יש לך עוד שלושה חודשים להביא משלוחים על בסיס אותה הצהרה. זה לא שזה נגמר ב-30 בספטמבר. אם הגשת למשל קבלת הצהרה ב-1 בספטמבר אז יש לך שלושה חודשים, ואם הגשת ב-30 בספטמבר, עדיין, עד סוף שנת 2016 למעשה - - -

ב-30 בספטמבר כבר לא, אבל ב-29 בספטמבר.

זה לא מדויק, זה רק משלוחים שכבר בדרך. זה לא משלוחים חדשים, זה לא הזמנות חדשות.

למעשה מה שאמיר אומר, שיבואן רשאי יהיה להגיש הצהרה בדרך מקוונת לפי הוראת השעה, גם ב-28 בספטמבר ולשחרר משלוחים עבור אותה הצהרה עד סוף דצמבר.

נכון, אבל זה מוגבל לשלושה חודשים, זה לא חצי שנה. אפשר היה להבין ממנו שזה - - -

זה נכון, זה עדיין מוגבל לשלושה חודשים מיום ההצהרה, זה כן נועד לייצר הסדר ביניים בין התקופה שאנחנו עדיין חיים לפי הפקודות הקודמות לפי החוק החדש והרעיון הוא באמת, כמו שאלי אמר, לייצר איזה שהוא clear cut שב-1 באוקטובר, או ב-30 בספטמבר, מתי שזה יוצא, עוברים לעולם שבו כל הוראות החוק חלות. שימו לב שבנוהל הזה, בגלל הרצון לא להכביד וכן להכניס משהו מצומצם יותר, יש דברים שלא הכנסנו. יש את כל עולם חובות המתווך והפרק הזה לא נכנס לתקנות, אלא לקחנו רק את חובות היבואן והפרוצדורה שחלה על היבואן, וכן הייתה כוונה שמבחינת הפרוצדורה המשפטית וכל המגבלות המשפטיות כן יהיה ברור מתי אנחנו מתחילים לחיות רק לפי ההסדרים של החוק ולא נשארים עם הסדרים קודמים והסדרי ביניים.

לדעתי מתחילים פלפול. זה לא הבהרות עד כדי כך. תבינו, זה נראה כל כך ברור ואם אנחנו נתחיל עכשיו לשחק יום פה או יום שם, עזבו את זה. זה ברור כמו שכתוב, ברשותכם. בואו נתקדם.

אני מציע, אם אפשר, לפחות שיאריכו את זה לארבעה חודשים כדי קצת לצמצם - - -

לא, לא.

את התוקף של האישור.

לא, חשבו על זה. אי אפשר לעשות חוק על חוק.

זה ייצר צוואר בקבוק.

אתם עוצרים ואחר כך לוקחים חדש, כי בעצם השאלה שנשאלת היא הגיונית, אם כבר הגשתי את הבקשה והיא כבר בתוקף, אז למה אני לא יכולה להמשיך איתה? על אותם התנאים ועל אותם - - -

הפקודה אמורה להתבטל וצריך להיכנס חוק חדש.

ואז הוא שונה?

הדרישות, חובות, כל ההסדרים הם שונים.

תשלומים וזה.

התשלום הבנתי, חשבתי שדברים אחרים.

גם לא צריך, יש תקנה לפרק זמן מסוים, יש לה פרק נוסף מבחינת זמן עד לשלושה חודשים, לדעתי זה מספיק. ברגע שהחוק נכנס בואו נחיה את החוק ולא את התקנות.

רק רציתי לחסוך את הכפילות. בן אדם צריך פעמיים לעשות. היום ועוד שלושה חודשים הוא צריך לעשות עוד פעם את אותה הפרוצדורה. זו הייתה השאלה.

אם הוא בוחר, הוא לא חייב, זו הוראת שעה שהיא בחירה.

הבנתי.

אני חושב שזה טוב שיבדקו כדי שנראה. אל תשכחו שיש פה עוד מערכת, מערכת המכס, היא לא פחות חשובה, שגם צריכה להתרגל ולראות אם היא עומדת בלחץ החדש.

מצד אחר אנחנו צריכים לעודד את האנשים להיכנס לתוך המערכת.

כן, ודאי, לכן היא חינמית. אפשר להתחיל ולעשות - - -

היא מסבירת פנים לפחות בתהליך ההתחלתי.

כן, לדעתי זה מהלך מאוד מכבד את היבואן.

יש פה שתי אמירות שלא צריכות להיות ביחד, אני חושבת שאנחנו נצטרך לעשות (א) ו-(ב).

שחרור מזון מתחנת הסגר בהליך מקוון. 6.

לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר - זו אמירה אחת ואמירה שנייה - לא יוציא יבואן מתחנת הסגר משלוח מזון רגיל שניתן לגביו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

היבואן הגיש, בהליך מקוון באתר האינטרנט של תחנות המעבר, בקשה לקבלת תעודת שחרור הכוללת את הפרטים האלה:

פרטי תעודת רישום היבואן, מגיש הבקשה;

פרטי משלוח המזון ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;

מספר אישור קבלת ההצהרה ליבוא מזון בהליך מקוון ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;

אישור של היבואן כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקת משנה (ג) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;

היבואן קיבל תעודת שחרור.

הבקשה לקבלת תעודת שחרור תוגש בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל, ובה יציין היבואן, בין השאר, כי יש בידיו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור.

יבואן רשאי להגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון שקיבל בעדו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון עד תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון של אותו מזון. - כאן שהוא רשאי להגיש. ו-ד אומר-

לא תונפק תעודת שחרור למזון רגיל בהליך מקוון, אם הבקשה לשחרורו הוגשה לאחר תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון לגבי אותו מזון.

זאת אומרת יכול להיות שהבקשה הוגשה בתוך שלושה חודשים, אבל תעודת השחרור בסופו של דבר ניתנה אחרי בדיקות וזה היה כבר שישה חודשים, במקרה הרע, אבל לא משנה מתי ניתנת תעודת השחרור, מה שמשנה זה שהבקשה הוגשה בתוך שלושה חודשים.

לבקשה לקבלת תעודת שחרור יצורף אישור בדבר תשלום האגרה לפי סעיף 321(ז) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון).

אלה אותן האגרות שהחלנו כבר בתחולה מיידית והאגרות האלה זה לגבי הבקשה לתעודת השחרור.

תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון תינתן בכפוף לעמידה בדרישות תקנות אלה בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –

בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;

לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי תקנות 7 או 8.

לא תינתן תעודת שחרור למזון שלא מתקיימות בו דרישות לפי תקנה 4(3). - אלה הדרישות שלא עומדות בחקיקת המזון. זה המקבילה של חקיקת המזון -

השאלה אם סעיף כזה לעניין השחרור גם בחוק. לגבי הצהרה יש, אבל - - - כי כאן זה מנוסח בנפרד כתנאי שלכאורה צריך לבדוק את זה. זה עניין פורמלי שהיבואן - - -

סעיף 82 לחוק אומר שלא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

למרות שלכאורה זה לא אמור להיבדק, אלא רק רנדומלית. טוב, בסדר, זו כבר בעיה בחוק עצמו.

בגדול לא אמורים לתת אם יש לי ידיעה שהמזון לא עומד בדרישות חקיקת המזון.

אבל זה לא אמור להיבדק בכל משלוח.

כן, אבל אם נמצא - - -

כי זו מהות החוק, זו מהות הרפורמה.

אפשר להמשיך?

בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור. 7.

משלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת ההסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור בהתקיים אחד מאלה:

אז כמו שאמרת באמת, בדרך כלל לא תתקיים בדיקה, אבל תתקיים בבדיקה במקרים האלה:

המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

(1א) המשלוח כולל מזון רגיל שלא ניתן לגביו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, כולו או חלקו, ואולם לעניין זה רשאי המפקח, באישור מנהל שירות המזון, לבדוק את המזון רק באמצעות מסמכים;

פה אנחנו נמצאים שבו בתוך אותו משלוח התערב מזון שניתן לאישור קבלת הצהרה בהליך מקוון ומזון אחר ואז המשלוח כולו או חלקו יכול להיבדק. המפקח יכול לבדוק את זה רק באמצעות מסמכים, הוא יכול לעשות גם בדיקה אחרת, כפי שהיא מוגדרת בתקנת משנה (ג).

היבואן הצהיר בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנה 3 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בתקנה 17 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור ,כאמור בטופס שבתוספת הראשונה;

אם לא נמצאים מסמכים, אותם מסמכים המעידים על המזון ותכונותיו ומהיצרן, אז צריך לעשות בדיקה. המזון ייבדק.

נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי תקנת משנה (ב);

במקרה שיש חשד או ידיעה לגבי המזון.

נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על עשרה אחוזים מתוך כלל המשלוחים.

שזה פחות בדיקות מאשר בעבר.

בתקופת המעבר כמובן.

זה לא פחות, זה יותר. מבחינת האחוזים, האחוזים עלו מאחר שעדיין - - -

עלו יחסית לחוק, למה שנדרש בחוק.

לא, יחסית לחוק. יחסית לעבר זה יורד משמעותית.

לא, לא יורד, זה עולה. כי אם מדובר בבדיקות מעבדה זה עולה. נדבר על זה, אם זה בדיקות מעבדה או לא.

אני רוצה להבין משהו שלא הבנתי.

כמה היום הבדיקות האקראיות?

היום עושים 10%, אחד על עשרה.

לא. היום ההליכים הם שונים לגמרי. יש שני סוגים של בדיקה, בדיקת מסמכים, בדיקה רנדומלית ברמה של הנפקת תעודת רישום מוצר, שם זה 5%, וברמה של שחרור משלוח מהנמל, כרגע הדיגום הוא 3%. כרגע. אנחנו עובדים תחת הוראת שעה כדי למזער את נזקי חסמים כאלה או אחרים. לכן אנחנו מדברים על 3%, כרגע, לפי הוראת שעה, שהיא משתנה מעת לעת. בתקופות מסוימות זה היה 1% ולפי הנוהל הקיים והתקף כרגע הוא 5%, 5% ברמה של שירות המזון הארצי ו-5% ברמה של בדיקות מעבדה.

לתקופה של שלושה חודשים אנחנו הגענו למסקנה ש-10% זה סביר כאשר הבקשה של רז, כבר דנו עליה אתמול בערב ובנוסח, אני מאמין, זה תוקן והותאם לרמה שבה ה-10% כוללים גם בדיקת מסמכים וגם צורך בביצוע בדיקות. זאת אומרת זה לא יהיה אחד לאחד, אלא יהיו גם בדיקות מסמכים ואפשרות גם לדיגום. אני מדייק, נכון?

כן, רק שהנוסח לא תוקן באופן הזה.

(1א).

(1א) זה מקרה קצה, זה לא הכלל. (1א) מתייחס רק שהמשלוח כולל מזון רגיל שחלקו יובא בשיטה הישנה וחלקו בשיטה החדשה. זה לא בהגדרה של הבדיקה, כשההגדרה של הבדיקה יכולה להיות גם בדיקת ניירת.

אז איפה - - -

אני מציע שבהגדרה של בדיקה יירשם בדיקה, יש הגדרה בדיקה אחת - - -

למשל אתה אומר לי, אם המשלוח כולל מזון רגיש, אז אני יכולה גם להסתפק בבדיקת מסמכים? או אם יש לי חשד, אני צריכה להסתפק - - -

לא, אני מניח שהבדיקה האקראית, הבדיקה של ה-10% יכולה להסתכם בלבדוק את הניירות של המשלוח. זה מה שאני אומר.

רז, בוא נדייק. מזון רגיש, נכון להיום, נבדק גם ברמה מנהלתית ויכול גם להיבדק ברמה של דיגום וביצוע בדיקות מעבדה. במזון רגיל שמיובא בהסדר הקיים נכון להיום, גם יכולים להידגם חלק מהמוצרים. כרגע אחוז הדיגום לצורך ביצוע בדיקות מעבדה עומד על 3%. הביצוע של מצרכים מתקיים בכל שלב ושלב, מה שאנחנו רוצים פה להגיע אליו זה שברמה של מזון שהגיע, שהוא מזון רגיל בהסדר היום, לא תתבצע בדיקה אחד אחד של כל המוצרים אלא שתהיה גם אפשרות בדיקת מסמכים. עד כאן? יופי, זה מופיע בנוסח?

זה לא מופיע בנוסח.

יש לנו בעיה עם הגדרת בדיקה.

הנוסח פה, ההגדרה בעיקר מהחוק, לא יצרנו - - -

לא נגענו במשהו.

(1א) הוא הקלה בגלל שבאמת ייתכן פה מצב שאין מזון רגיש, שיש מזון רגיל. אני חייבת לתת גילוי נאות ש-10% הם אחרי שבמשרד הבריאות חשבו על אחוזים הרבה יותר גבוהים וזה אחרי הפחתה של האחוזים. הסיבה שזה 10% ולא כמו היום, היא מאחר שמדובר ברפורמה של הוראת שעה שאין בה את כל הרפורמה האחרת של השלמה של הבדיקות בנקודות השיווק ואחריות של המשווקים והעיצומים הכספיים.

לא על זה הדיון. אני מסכים, אין בעיה על המהות, אני רק אומר שזה לא מופיע.

במכלול איזונים וסיכונים הרעיון היה שאחוז הדיגום מכפיל את עצמו מאחר שהאחריות פה מוטלת על היבואן.

שרון, אומר רז שאתם מסכימים, רק שזה לא כתוב.

לא, אני חושב ששרון ואלי לא מסכימים, כי אלי לפני רגע אמר שאין לו בעיה שמתוך ה-10% האלה חלק יהיה בדיקת ניירת בלבד, ואני רק אומר שזה לא כתוב בתקנות.

זה גם לא כתוב בחוק.

אני אבדוק את החוק אחרי זה, כי בתקנות זה לא כתוב.

זה מועתק מהחוק.

אז צריך לראות מה עושים בחוק, אבל כרגע צריך לטפל בתקנות. גם בחוק, אלי אמר שלא תמיד זה יהיה בדיקת מעבדה.

אבל זה מועתק מהחוק.

בסדר, אנחנו עכשיו מדברים על - - -

החוק קובע את התקנות.

אבל אפשר לתקן את התקנות.

יש פה הצעה שכרגע, בכדי ליישר את הקו וללכת בכל זאת למצב ולהשיג את המטרה של כולנו, להגיע לפיילוט שבו נבחן את כל הסוגיות. אז הצעה כזו אפשר להוסיף שמדובר בבדיקות אקראיות שהן בסך הכול 10% ולא פחות מ-5% של הבדיקות לצורך ביצוע בדיקות מעבדה.

לא יותר.

סך הכול 10% ומתוך זה עד 5% מהמשלוחים יהיו בדיקות מעבדה.

ואז זה מאזן את הרצון של כולם.

זה תיקון לסעיף 4.

משפט אחד על ידי אדם אחד. אחד יגיד עכשיו מה.

אנחנו נצטרך לטפל טיפה בנוסח בגלל ההגדרה בדיקה, אבל זה מה שייאמר.

אז צריך לשנות את הניסוח של בדיקה.

כן, לכתוב, כמו שכתבנו ב-(1א) שרשאי לבדוק את המזון רק באמצעות מסמכים. נעשה את הבדיקה הזאת.

דרך אגב, שרון, בחוק זה כן מוסדר, תסתכלי 116(6) מגדיר בדיקה, כולל בדיקת מסמכים.

לא, זה בתקנות. 116 זה תקנות, אפשרות התקנת תקנות, אבל לעומת זאת סעיף 66, שאליו מפנים, הוא מדבר על בדיקה במעבדה בישראל אם מגיע לו - - -

אבל זה יוסדר בתקנות, שזה יהיה גם כולל בדיקת מסמכים. בחוק לא תהיה בעיה.

בואו נמשיך. מותר לנו ללכת הביתה מוקדם.

:


מנהל שירות המזון רשאי להורות –

על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועית המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון ליבוא או ליצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין לאומי בתחום המזון, על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת דרישות לפי תקנה 4(3) לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;

אלה כל החשדות שיכולים להצדיק בדיקה יזומה.

בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים כתנאי למתן תעודת שחרור.

פה השישה חודשים זה כדי לתפוס גם את תקופת הוראת המעבר וגם שלושת החודשים שאפשר להכניס משלוחים על פי אישור קבלת הצהרה שניתן במסגרתה.

בתקנה זו –

"בדיקה" – בדיקה במעבדה בישראל עם הגיע המזון לתחנת ההסגר ובכלל זה בדיקה אורגנולפטית;

"בדיקה אורגנולפטית" – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

לא צריך להוסיף לרבות בדיקת מסמכים?

לא, בדיקת המסמכים תופיע רק בנושא של הבדיקה האקראית.

עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון. 8.

לא תינתן תעודת שחרור למזון שיובא בהליך מקוון אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי תקנה 7, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; אולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה; תנאים לעניין תקנה זו ותקנות 9 עד 13 יכול שיכללו, בין השאר, דרישות למתן ערובה לפי נהלי יבוא מזון, לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור ליבוא מכוח דין אחר. 9.

ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו כאמור בתקנה 4(3), יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, ורשאי הוא, במקרים חריגים ועל אף האמור בתקנה 6(ו), לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

מתן תעודה למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון. 10.

על אף האמור בתקנות 4(3) ו-6(ז), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לאשר מתן תעודת שחרור למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

אנחנו מדברים פה על הוראה שהיא יחסית כללית לגבי סוג המזון. אחרי זה יש לנו הוראה יותר ספציפית בתקנה 13.

מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן. 11.

יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון בדרישות לפי תקנה 4(3) והמסמכים לפי תקנות 15 ו-16 - - -[

אנחנו מדברים על דרישות, 15 זה הנושא של שמירה על אריזה ותווית ו-16 זה הנושא של בדיקות מעבדה.

למזון רגיל שהובא בהליך מקוון, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן זולת אם נקבע אחרת בתעודה האמורה.

אין בתקנה זאת כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חיקוק כאמור בתקנה 4(3). - זה כל סימון אחר.

סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות. 12. על אף האמור בתקנה 6(ז), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי -

לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון, אף שאינו עומד בדרישות לפי תקנה 4(3) לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודת השחרור כאמור;

לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי תקנות אלה ובכלל זה תקנה 4(3) לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן;

אולי אנחנו צריכים להגיד שתעודת רישום היבואן זו התעודה שמעידה על כך שהיבואן נרשם במשרד הבריאות. שיהיה ברור מה היא התעודה הזאת.

סמכויות מפקח בתחנת מעבר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון. 13.

כאן אנחנו מדברים על סמכויות של המפקח בניגוד לתקנה 10 שראינו, שהתייחסה לסמכויות של מנהל שירות המזון.

לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי עמידה בדרישות לפי תקנות אלה ובכלל זה לפי תקנה 4(3), יחולו הוראות אלה:

מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;

מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;

למעשה אנחנו קוראים פה הוראות שגם קבועות בחוק, אבל אנחנו נמצאים בשלב שלפני תחילת החוק ולכן אנחנו קוראים אותם בתיקונים הנדרשים.

מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי הפקודה להורות על השמדת המזון. - שכמובן הן אפשריות, אם אנחנו מדברים על מזון שלא עומד בתנאים.

שמירת מסמכים בידי יבואן. 14.

יבואן ישמור את המסמכים והפרטים המפורטים להלן לגבי כל משלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון ושניתנה לגביו תעודת שחרור לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהיעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.

בסעיפים 15 ו-16, אולי במקום 'להלן'? זה לא אותו סעיף.

נכון. אני רוצה לזכור להגיד שהתקנות האלה, כל ההוראות שקבועות בהן, החובות שקבועות בהן, לפי הוראת הפקודה כרוכה בהן הוראה פלילית לכן גם נדרש אישור הוועדה, אבל אלה כמובן הוראות של עיצומים כספיים שיחולו רק כשייכנס החוק לתוקף, הן כמובן לא חלות על ההוראות האלה.

שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש. 15.

יבואן של מזון רגיל ארוז מראש שיובא בהליך מקוון ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3).

לא הייתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בתקנת משנה (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בתקנת משנה (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא הייתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.

נקבעה חובה לפי חוק הפיקוח לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

זו ההוראה המאוד משמעותית של השינוי המהותי שנעשה בתהליך היבוא.

בדיקות מעבדה. 16.

יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח מזון המיובא בהליך מקוון כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה או לפי נהלי יבוא מזון;

יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בתקנת משנה (א);

עד כאן אלה ההוראות הכלליות שהוא צריך לבצע את הבדיקות האלה ולשמור את המסמכים.

זה מה שמאפשר את היבוא המקביל.

זה מה שמאפשר את היבוא המקביל, אבל בסעיף (ג) הוא מדבר על מצב שבו כן יש קשר עם היבואן.

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה או לפי נהלי מזון יבוא באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:

יש לו את המסמכים האלה, הוא יכול להסתפק בהם ולראות בהם בדיקה לעמידה של המזון בדרישות.

אמיר, אני רק מזכיר לך שלא מדברים על יבוא מקביל, על יבואן נוסף, חדש. המקביל זה כאילו המקורי הוא ה - - - ואנחנו יודעים שהמקוריים מגיע להם לפעמים איזה המשך, מילה לא נעימה. זה לא מקביל.

אז המסמכים שצריך לשמור

מסמך חתום ביד היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך יצוא לישראל;

מסמך חתום ביד היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אחת לפחות מהאצוות שבמשלוח.

הכוונה היא תוצאות שערך היצרן, נכון? התוצאות האלה הן תוצאות שהיצרן ערך.

ביצע.

על אף האמור בתקנת משנה (א), יבואן של מזון רגיל שיובא בהליך מקוון, שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת השלישית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי תקנת משנה (א).

ואלה אותם מוצרים שהם הנושא של הסוכר, פולי קפה, פולי סויה וחיטה.

בתקנה זו –

"בדיקה" – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה מחוץ לישראל שהוכרה על מנהל שירות המזון;

עם כניסת החוק לתוקף יהיו עוד גופים מאשרים, אבל כרגע זה צריך להיות מוכר על ידי מנהל שירות המזון.

"מפרט (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3) החלות על המזון בעניינים אלה.

ההגדרה של בדיקה, אם אני מבין נכון, מתייחסת לסעיף 16(ג)(2), כי בכל המקומות האחרים בסעיף 16, כשמוזכרת בדיקה היא לאו דווקא בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון על ידי מעבדה מחוץ לישראל שהוכרה על ידי מנהל שירות המזון. מעבדה מחוץ לישראל שהוכרה על ידי מנהל שירות המזון, לא בהכרח היבואן שחותם על ההצהרה ב-16(א) יודע אם היא הוכרה או לא, כי אתם עוד לא הגדרתם בתקנות האלה את כל רשימת המעבדות שכלולות בחוק. אז איך הוא יוכל לדעת את זה? נראה לי שההגדרה הזו צריכה להיות יותר ל-(2).

בחוק זה על ידי אחד הגופים.

קודם כל, רז, אם הבנתי נכון אתה אומר דבר כזה, לכאורה אין את המעגל של מעבדות מוכרות בחו"ל.

כן.

לזה יש פה הוראות של מנהל שירות המזון שאנחנו נוכל להוציא אותן תוך כדי שיסביר את אותו הסעיף.

הם יפורטו בנהלים?

כן. בכדי לתת מענה לסוגיה. דרך אגב, סוגיה נכונה, חשוב, נתקן אותה תוך כדי ברמת הנהלים וגם נפרסם באתר האינטרנט את הדרישות.

היבואן הזה של המזון, מה יש לו, איזה קשר יש לו עם משרד הכלכלה? אין לו קשר? היבואנים לא צריכים לקבל אישור של יבואן ממשרד הכלכלה?

לא.

בנושא המזון?

בנושא מזון משרד הכלכלה מעורב במספר מקטעים, בעיקר בנושא של הפחתת מסים, מכסות וכו'. בהיבטים כלכליים, אבל לא בהיבטים של בטיחות.

עוד הערה. זה נושא שדיברתי עליו עם אלי ובחוק פספסנו את זה, לצערי, והחלופה בסעיפים (א) ו-(ב) - - -

אמרת כמה דברים בו בזמן, מה פספסנו לצערך ומה דיברת עם אלי? יכול להיות שזה שלושה דברים שונים.

אני פספסתי והבנתי את זה רק אחרי שהחוק אושר וכאן בתקנות אפשר אולי לטפל בזה. סעיפים 16(א) ו-(ב) מדברים על בדיקה לכל אצווה במשלוח והידיעה איזה בדיקות צריכים לעשות לא בהכרח היבואן יודע, ומה שאני מציע זה שנכלול פה אפשרות, לא חובה, אבל אפשרות ליבואן שרוצה בזה לפנות למשרד הבריאות ולקבל ממנו הנחיות בדיוק איזה בדיקות הוא צריך לשמור לעצמו ביחס לכל אצווה שמובאת.

אבל אי אפשר לעשות את זה היום? אי אפשר לפנות למשרד הבריאות ולברר מה הבדיקות שנדרשות? לעשות שאילתה כזאת?

קודם כל יש חקיקה. לכל מוצר ומוצר יש תקן שמפרט בדיוק מה צריך ומה לא. שתיים, הכול מפורסם - - -

השאלה, אבל, אם נגיד אני לא יודעת מה - - -

וגם אם אני לא יודע משהו, תמיד אפשר לפנות לשירות ה - - - אני כיבואן החדש, אלי גורדון ובניו, אם אני מחר בבוקר הופך להיות יבואן ולא יודע על מה מדובר ומה דרישות החקיקה, יש תמיד מענה ברמה של שירות המזון ליבואנים חדשים, במקביל ליועצי מזון וכו'.

ושירות המזון נותן את השירות הזה? הוא מוכן להגיד לאנשים, אתה מזון כזה, אתה צריך לעמוד בתקנים כאלה וכאלה?

אנחנו בהחלט נותנים שירות כזה, לכל פנייה ופנייה, דרך אגב, לא רק ליבואנים, כל ציבור מצרכן פשוט ועד ליבואן או יצרן שפונה לשירות המזון באמצעות כל ערוצי התקשורת, אנחנו נותנים מענה.

אני מציע רק, בשביל הסדר הטוב שיהיה סעיף כזה בתקנה ושבו גם יירשם ששמר יבואן את תוצאות הבדיקה כפי שנמסר לו על ידי משרד הבריאות שנדרש, זה מספק לצורך הוכחת עמידת המוצר בדרישות ה - - -

זאת הסיבה שאני לא הייתי רוצה את הסעיף הזה, לא בטעות ו - - -

בטוח שלא. היית שואל את היושב ראש והייתי אומר לך לא ייתנו לך. בצדק.

כי מה?

כי אם יראו את הסחורה ויראו שיש פה צורך בבדיקה נוספת.

לא, זה לא מה שביקשתי. אני רק מתכוון שלא אחרי זה יגידו לו, אחרי שאמרו לו 'אתה צריך לבדוק מתכות כבדות ושאריות חומרי הדברה', אחרי שהמזון מגיע לארץ יגידו 'לא, לא, לא, אנחנו שכחנו להגיד לך, אבל צריך גם בדיקה לאיזה משהו אחר שלא חשבנו עליו קודם'.

נכון, למה לא? במקרים מסוימים כן, למה לא?

הוא צריך ודאות, הוא צריך לדעת מה צריך לשמור ביחס - - -

בשביל זה יש חוק.

אבל אם בסוף היבוא הוא לא בדיוק מה שהצהרת מראש.

לא, מדובר על יבוא של המוצר בדיוק, שמשרד הבריאות ידע שאני מביא פסטה ואז הוא אמר לי 'לפסטה אנחנו רוצים שתביא לנו בדיקת מיקרו ביולוגיה', ובדיעבד, אחרי שהמוצר הגיע לארץ פתאום אומרים 'לא, לא, לא, אתה היית צריך לחשוב על זה שצריך גם מתכות כבדות'. אז שזה יהיה ברור, שתהיה ודאות ליבואן, שתהיה לו אפשרות לקבל את הוודאות הזאת. מי שרוצה לקחת על עצמו את האחריות, יש לו את האפשרות ל - - -

אם הייתי משרד הבריאות לא הייתי מתחייב.

אם הם לא מתחייבים אז מי יתחייב?

אדוני היושב ראש, נכון להיום הגדרנו לא רק פה, שהזכרנו פה שני מסמכי על, חקיקה ראשית פקודה וחוק התקנים, חקיקת מזון מגדירה במפורש מה הם המסמכים שאותם צריך לבדוק בכדי לוודא מה הדרישה אחד לאחד כלפי כל מוצר ומוצר.

אבל זה אומר שאתה נענה לבקשה של רז, שלא לעשות בדיקות נוספות שלא הזמנת מראש.

לא, להיפך, אני אומר, הוא צריך לוודא שבכל רגע נתון כל מוצר שיבואן או יצרן או משווק ייצר או שיווק אותו בארץ עומד בכל דרישות החקיקה. היה ויש איזה שהיא הנחיה נוספת וכו', אנחנו נפרסם אותה, לא ליבואן כפרט, יבואן כזה או אחר, אלא לכל היבואנים. ולזה יש לנו את אותה - - - של שירות המזון.

אבל אתה יודע שהדרישות הן מאוד מסובכות ומפורטות בהרבה מאוד מסמכים ולהבין אותם, באמת אני ישבתי איתך בחדר, לא פשוט להבין לאיזה מוצר, איזה בדיקות. אז אם יש יבואן שהוא בסדר, והוא אומר 'בואו, משרד הבריאות, אני רוצה להיות סופר בסדר, בואו תגידו לי איזה בדיקות אני צריך', למה שלא תהיה לו את האפשרות הזאת?

משום שהאחריות לפי החוק היא על היבואן. זאת הסיבה שהוגדרה חקיקת המזון - - -

אבל אם משרד הבריאות לא יודע להגיד לו את זה איך אנחנו מצפים שהוא יידע?

הוא צריך לעמוד בבדיקות שפורסמו, שיש להן - - -

את בעצם באה ואומרת 'אני מודה בזה שגם לי קשה להבין מה אני מבקשת'.

לזה יש חוק, זה שחקיקת המזון - - -

גם לך קשה להציע משהו.

אל"ף, זו תקנה זמנית לשלושה חודשים, אז תתחילו ל - - -

כן. הפרקטיקה היום שאומרים ליבואן איזה בדיקות הוא צריך לעשות.

אם תריצו את התקנה הזאת, תפעלו בהתאם, אנחנו רואים שיש פה חוסר היגיון, דרישות שלא היו מתוכננות מראש, אז בוא נעשה את הדיון הזה בחוק הסופי, ביישום הסופי, בעוד שלושה חודשים. בואו נמשיך. זה עצה שקיבלתי, גילוי נאות, מהיועצת המשפטית.

זאת אומרת אנחנו משאירים את זה כרגע כפי שזה, כפי שזה גם בחוק, ואחרי זה בתקנות הקבע אתם תראו אם אתם יכולים להסכים למשהו, איזה שהיא רשימה של הבדיקות, שאילתא, אם צריך או לקבוע נהלים בנושא הזה.

שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן. 17.

יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור לפחות אחד מהם:

אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;

אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;

תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;

אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;

אישור להנחת דעתו של מנהל שירות המזון המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

שמירת תרגום של מסמכים. 18.

אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות תקנות אלה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.

על אף האמור בתקנת משנה (א) לעניין תווית לפי תקנה 15 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, זולת אם יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.

על אף האמור בתקנה זו מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות. 19.

יבואן של מזון רגיל בהליך מקוון ישמור את רשימת כל מי שעוסק במזון שאליו העביר את המזון ישירות וכן ישמור עותק של תעודת המשלוח שמסר לעוסק במזון, הכוללת את פרטי העוסק ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו ומספר זיהויו; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי, ישמור היבואן את תעודת המשלוח בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות העוסק.

שמירת מסמכי משלוח. 20.

יבואן של מזון רגיל בהליך מקוון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:

חשבון מכר;

רשמון כמשמעותו בפקודת המכס;

שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;

אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל בהליך מקוון;

תעודת שחרור.

שמירת מסמכים נוספים. 21.

מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון רגיל מסוים המיובא בהליך מקוון לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי תקנה 4(3).

התגברות התקנות. 22.

במקרה של סתירה או אי התאמה בין תקנות אלה לבין נהלי יבוא מזון יגברו תקנות אלה.

החלת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) על מזון רגיל בהליך מקוון. 23.

על מזון רגיל שיובא בהליך מקוון שביום כניסתו לתוקף של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) שנמצא בדרכי השיווק או במחסן היבואן יחולו הוראות החוק האמור.

אני חושבת שזה צריך להיות - - -

להיפך, זה מקדים לך את המועד, את כבר מחילה את הוראות החוק האמור - - -

זה לא מובן מאליו? למה צריך את הסעיף הזה?

שרון, אם את רוצה להסביר את הצורך בסעיף הזה, 23.

שואל רז למה אנחנו צריכים את זה.

זה דומה לדיון הקודם, מאחר שב-30 בספטמבר מתחיל החוק החדש, עם כל ההוראות שלו, היבואן צריך לדעת בשלב הזה שגם מזון שהוא מייבא לפי הוראת השעה החל מה-30 בספטמבר חלות עליו הוראות החוק החדש.

קיבלת הבהרה?

כן, אבל זה ברור מאליו, לא?

בסדר, יותר טוב להגיד את זה עוד פעם.

תוקף. 24.

תוקפן של תקנות אלה מיום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום כ"ו באלול התשע"ו (29 בספטמבר 2016), ואולם – תוקפו של אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון – 3 חודשים מיום נתינתו, לרבות לעניין הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מכוח האישור האמור.

אני חושב שזה צריך להיות יום הפרסום.

מיום הפרסום.

אפשר יהיה לקבוע שיום הפרסום יהיה ב-4 ביולי?

זה תלוי עכשיו בנוסח של ההצהרה, משום שהשינויים, ככל שיש שינויים בנוסח של התוספת הראשונה אנחנו צריכים לבדוק מול המערכת הממוחשבת כמה זמן לוקח להטמיע את זה.

כמה זמן לוקח לבדוק שזה - - -

לא, זה תלוי מה הם השינויים שיהיו, אדוני היושב ראש. אנחנו נעשה מאמץ להתכנס ללוחות הזמנים האלה. אנחנו מדברים על מסכים של מערכת חיה, עובדת, היא צריכה גם לעבוד ולכן אנחנו ננסה, תלוי מה יהיו השינויים כרגע, אבל - - -

מי מפרסם את זה? משרד המשפטים, לא?

כן.

משרד המשפטים יכול לעמוד בזה שב-4 ביולי נפרסם את זה?

אני יכול לבדוק. לא אני מטפל אישית בנושאים האלה.

אז אנחנו מבקשים שתעמדו בלוח הזמנים שב-4 ביולי, למרות שלוקחים בחשבון את שישי-שבת ויום ראשון זה כבר ה-3.

אפשר לכתוב שה-4 ביולי הוא יום הפרסום, לפי המאוחר.

כן, אבל אנחנו לא רוצים לתת אינסופי, כי אנחנו אוכלים את הימים של השלושה חודשים.

אני יכול לבדוק את זה, אבל אם תרשמו 4 ביולי והפרסום יהיה ב-5 ביולי זה יהיה ב-5 ביולי, זה לא - - -

בסדר, אז אנחנו - - -

לא, אז לכאורה יהיה לו תוקף רטרואקטיבית, שזה לא - - -

אי אפשר. זה לא יעזור.

אוקיי, אני אבקש שתעשו מאמץ שנעמוד ב-5 ביולי.

נעשה יום הפרסום ו - - -

אז אתה מסכים שהם יגידו מיום פרסום התקנות והם יעשו מאמץ לפרסם אותם ב - - -

לא.

לא, אפשר לעשות 5 ביולי או יום הפרסום, לפי המוקדם, ואז ה-5 יהיה הדד ליין, אבל תנסו להקדים.

לא, אבל אם זה לא יפורסם זה לא ייכנס לתוקף, שום דבר לא יעזור.

מה היכולות לפרסם? מי זה? מחלקת הרשומות?

כן.

לא, כרגע יאושר נוסח, ברגע שיאושר נוסח יש שינויים שאין לי עכשיו איך לדבר עם איש המחשוב, הוא צריך לראות מה השינויים, אם השינויים הם כאלה של יום עבודה או של יומיים עבודה. זה בדיוק ה - - -

זה הולך למחשוב?

כן.

לכן לפי המאוחר. זה ייכנס לתוקף רק ביום הפרסום, זה לא יעזור.

אתה חושב שתהיה בעיה בכל מקרה בהחלה רטרואקטיבית?

אין לזה משמעות, לפרסום רטרואקטיבי.

כן, אלי.

יש לי הצעה, אדוני היושב ראש. אם אפשר לעבור על הנוסח, נראה כמה שינויים ובהתאם לזה נוכל גם לדעת מה יהיה התאריך, 4 לחודש או ה-5 לחודש.

כן, אנחנו מיד נעבור.

כי אלה המסכים של מערכת חיה ובהתאם לשינויים נדע כמה זמן צריך - - -

אנחנו צריכים לאשר את הנוסח של הטבלאות?

אנחנו נעבור עליו ככה ברפרוף, גם בנושא ההתחייבות שמופיע פה במסך 5. אבל לפני כן, בתוספת השנייה. קראנו את התוספת השלישית, התוספת הראשונה, מיד נעבור עליה, אבל התוספת השנייה, יש בה רשימת צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים בנושא סימון מוצרים, איכות מזון, הסחר במזון, ייצורו והחסנתו, בהובלת לחם, תחליף דבש. יש פה גם ייצור גלידה ומכירתה, השאלה אם זה נוגע למזון רגיל.

לא.

אז אנחנו נמחק את הצו הזה. וסימון קוד של מזון ארוז מראש.

כל חומר שהוא מזון רגיל הוא יהיה מזון רגיל, ומה שלא - - -

הטופס שמופיע פה, של פרטי יבואן.

יש לכם על השולחן.

יש מספר זיהוי יבואן, מספר תעודת רישום, ששניהם שדות חובה, אחרי זה יש לנו פרטי יבואן, שוב, מספר זיהוי ותעודת רישום, שם יבואן, כתובת, יישוב ודואר אלקטרוני. אחרי זה את שם המזון הרגיל בעברית, שם המזון הרגיל באנגלית, שהם שניהם שדות חובה, ולפי תווית המזון. שם מסחרי של המזון הרגיל, גם הוא לפי תווית המזון, אבל זה לא שדה חובה. צורות המזון, ברקודים של המזון, יש אפשרות, אבל לא שדות חובה.

אני רוצה רק לומר, בישיבות מול משרד המשפטים, הייתה דרישה, מאחר שמדובר במערכת מקוונת, שליבואן יהיה איזה שהוא קוד זיהוי. בשלב הזה זה לא הוטמע, בשלב הוראת השעה, אבל אני מבינה שבעתיד המערכת הממוחשבת כן תיתן איזה שהוא קוד. כרגע הקוד הוא מספר הזיהוי של היבואן ומספר תעודת הרישום שלו ואין פה, בוודאי שלא חתימה אלקטרונית. אני אומרת שמשרד המשפטים דרש את הקוד ובשלב של החוק הקוד יצטרך לבוא לידי ביטוי גם הוא.

מי אמור לתת את הקוד?

המערכת הממוחשבת, אנחנו, שירות המזון.

של משרד הבריאות?

כן.

אז בהצהרות מה-1 באוקטובר יהיה כבר קוד וההצהרות עכשיו הן בלי קוד.

יכול להיות שטיפה יותר מאוחר, אבל נכון להיום גם מה שכרגע ניתן ברמת המערכת הממוחשבת זה גם נותן מענה חשוב לסוגיית סקיוריטי.

יש פה 'שייך לקבוצת מוצר ותת קבוצה', איזה סוג מוצרים? למשל פסטה? מה זה?

כן.

ייעוד המזון, גם זה שדה חובה. האם לייצור מזון על ידי היצרן? לשיווק קמעונאי, לשיווק למטבח מוסדי או לאחר, ואם זה אחר אז צריך לפרט איזה סוג של אחר וצריך לפרט. סוג אריזת המזון, יחידות ונפח משקל המזון ואני מבינה שבהם אפשר לעשות גם כמה, יש חלופות של ריבוי אפשרויות, והרכב, משקל ונפח.

יש פה מאפיינים נוספים של המוצר, יש פה 'המזון אינו מזון רגיש' ופה יש גם תיאורים של מזונות שהם מזונות רגישים, שצריך להצהיר לגביהם. רוית, את שאלת לגבי זה. יש כל מיני מאפיינים שהיצרן יוודא שאם הוא מסמן משהו אז באמת המזון שלו הוא מזון רגיש והוא לא מתאים לטופס הזה. שהמזון אינו מסומן באחד הסימונים של ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, דיאט, או דיאטטי, המזון אינו דורש החסנה או הובלה בקירור או בהקפאה, המזון אינו מן החי, חלב, בשר או דגים, לרבות ג'לטין, המוצר אינו שימורים בחומציות נמוכה.

אלה דוגמאות.

דוגמאות, זה לא מחייב. רשימת המוצרים הרגישים מופיעה פה, אפשר לפתוח אותה פה מצד שמאל. שם היצרן, מדינת הייצור, פרטי כתובת אתר הייצור, שזה שדה שכמובן אם הוא לא ממולא אז אפשר לחייב - - - עיר אתר הייצור, האם היצרן הוא ספק ואם לא, אז שם הספק ומדינת הספק.

ועכשיו יש סעיף שקרוי הצהרות, אבל זה למעשה ההתחייבות. נקרא אותה עם כמה שינויים. סמן אילו מסמכים יש בידיך, אחד, אישור שייצור המזון מפוקח על ידי הגורם המוסמך לכך במדינת הייצור שנתן אותו גורם, האישור השני זה אישור סחר חופשי במדינת הייצור, השלישי זה תעודת בריאות, הרביעי זה או פסקה (2) או (3) גם אם הכינוי שונה והחמישי אישור כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור. אז הוא צריך לסמן האם יש בידיו את המסמכים או לא.

זה שדה חובה, כן או לא.

זה שדה חובה, האם כן או לא, כשאם אין בידו אף אחד מהמסמכים, אז שוב המזון יעבור בדיקה. וכאן יש התחייבות, אני רוצה להקריא, עם כמה שינויים.

אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי תקנות בריאות הציבור מזון, יבוא מזון רגיל בהליך מקוון (הוראת שעה), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות), מתחייב בזה כי: 1. הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה, בכפוף לתקנה 5(א) לתקנות האמורות. 2. כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישת הוראות לפי תקנה 4(3) לתקנות, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל ובכפוף להוראות תקנה 11 לתקנות.

רצינו להוסיף גם את תקנה 23, כי ידוע לו שב-30 בספטמבר נכנס לתוקפו החוק, אז אפשר להכניס את זה פה.

מה בעצם, אם אפשר להגיד לנו, חוץ מהמלל עצמו, למה לא מאמצים את התוספת השלישית?

שני הפרטים שקראתי עכשיו הם מתוך התוספת השלישית, חוץ מההפניה לתקנה 23.

למה אנחנו לא רואים את הנוסח שאת מקריאה עכשיו?

אני באמת אראה אותו פה.

אפשר בינתיים כשאת מעלה הערה?

לא הצלחנו לעשות את זה לפני בגלל הדחיפות של כל ה - - -

לגבי ההצהרות, מה שהוקרא קודם, אני רוצה להעיר. בסעיף 5, אישור כאמור להנחת דעתו של המנהל, אני כיבואן צריכה לאשר שיש לי איזה שהוא אישור, איך אני יודעת אם זה להנחת דעתו או לא להנחת דעתו? זה מצריך איזה שהוא אישור ממנו? כי זה נוגד את כל הרעיון. אני דואגת שיש לי אישורים ואני מאשרת שיש לי אותם, אני לא יודעת אם זה להנחת דעתו של המנהל או לא, הוא לא אמור להיות מעורב בכלל.

היום כל הנושא של תנאי ייצור נאותים מוסדר בתקנות, שם יש את הדרישות ש - - - שמדובר ביבוא ותנאי ייצור נאותים וכו' הם לא תנאי הייצור הנאותים שה-GMP המקובל בישראל, גם בתקנות, נדמה לי תוספי תזונה, זה אותו נוסח.

זה כנראה לא יהיה רלוונטי. זה מזון רגיל אז הסעיף הזה לא כל כך יהיה רלוונטי.

אתם תקבלו עוד מעט את הנוסח.

כרגע אין לנו דרך אחרת, משום שעדיין אין את רשימת הגופים שקבועים בחוק.

זאת אומרת אני לא אהיה חייבת לסמן את זה בכלל, לגבי מזון רגיל שלא נדרש ב - - -

לא מדויק, במידה שיש דרישה כזו.

אם יש לך כזה מסמך אז את יכולה לסמן את זה. את יכולה גם לסמן יותר ממסמך אחד, את לא חייבת בכלל שיהיה אף מסמך, אבל אז את לא נכנסת לסד הזמנים של הרפורמה.

רק נקודה אחת, רוית, להנחת דעתו של המנהל מתייחס רק לתנאי ייצור נאותים, כמו כל גוף אחר, במידה שיש שם - - - לגבי תנאי ייצור נאותים, באתר האינטרנט לא רק התקנות שלנו מפורסמות אלא גם הרשימה של, לצורך הדוגמה, גופים שאנחנו מכירים בהם, כמו דרישות למסמכים.

מה הכמות של הבקשות לאישור יבוא אתם מקבלים בשבוע? בחודש?

בשנה זה סדרי גודל של 48,000 אישורי יבוא.

4,000 בחודש.

אתה מבין איזה לחץ יהיה ב-30.9?

לא, לא להגזים, חברים. אישור יבוא, תוקפו לשנה. עם כניסה של החוק לתוקף אנחנו מדברים על אישור קבלת הצהרה שיהיה לו תוקף - - - מותנה בכך שיש יבוא תחת ההצהרה הזו.

כל שנה הוא צריך לחדש את בקשת היבוא?

לא. עכשיו. עכשיו זה ה - - -

ואחר כך זה יהיה?

לכל חיי המוצר.

זה לכל החיים ובתנאי שהוא עשה יבוא, במהלך שנתיים. היה ולא עשה יבוא אלא זאת אות מתה, אז זה מתבטל.

זה כבר טוב, לא?

כן.

כן, רק יהיה באמת לחץ כי עשרות אלפי בקשות יצטרכו להיות מוגשות ב-30.9.

אבל מה לגבי הוראת המעבר שאומרת ש - - - אם הוא מחזיק באישור - - -

אני לא יודע כמה יילכו לפיילוט הזה. יכול להיות שזה לא עובד.

אני לא מדברת על הפיילוט, מה-30.9, יש הוראת מעבר - - -

זה אמרנו שצריך לעודד אותם ללכת. גם להם זה טוב.

לפי הוראת המעבר מ-321, יבואן שמחזיק בידו תעודת רישום מזון, היא תקפה כל עוד היא לא פגה, אז הוא יכול להשתמש בה.

והוא יכול לא לעבור ב-30.9 למערכת המקוונת? הוא יכול להמשיך אחרי ה-30.9 - - -

יש הוראת מעבר ספציפית לעניין הזה.

לא הכרתי את זה עד עכשיו. לא חייבים ב-30.9? כי זה לא מה שאמרתם עד עכשיו.

יש הוראת מעבר. אני אקריא אותה ב-321(ה).

לגבי אישורים חדשים.

הסברתי ארוכות לחבר הכנסת אייכלר בתחילה, שסעיף 321(ה), שגם אתה מכיר אותו טוב וגם אני מכיר אותו טוב מאפשר ליבואן שיש לו אישור יבוא בידו לייבא תחת האישור הזה בפרק הזמן שמנהל שירות המזון הכריז עליו כפרק זמן של טרנזקציה, כאילו זמן העברה.

עד פקיעה או עד החלטה?

בדיוק, או פקיעת התוקף או עד ההחלטה?

ומה הכוונה שלכם?

והכוונה שלנו לתת זכות קיום לתקופת מעבר בין חצי שנה לשנה.

מה-30.9?

אני מבקש, רז, לחדד סוגיה, שייתכן מאוד שזה יהיה חמישה חודשים, ייתכן מאוד שזה יהיה שמונה חודשים, המועד עוד לא סגור מבחינת מספר החודשים, זה יהיה בתקנות או בהוראת שעה שמנהל שירות המזון יחתום עליה. יחד עם זאת קונספטואלית דבר כזה יש לו זכות קיום. על זה חשבנו, זה מה שחשוב, ויש על זה גם אישור של משרד המשפטים.

נכון. ואז באותה תקופה, אם הוא לא רוצה להגיש הצהרה, כי יש בידו אישור לפי השיטה הקודמת הוא יוכל לשחרר, אבל לפי השיטה הקודמת.

טוב, מצוין.

אוקיי, הערות להצהרה הזאת?

רק אם אפשר להסביר את ההבדלים בינה לבין החוק.

כן. אז דבר ראשון, שני הסעיפים הראשונים אמורים להיות דומים לחוק, לתוספת השלישית וגם סעיף 5, שלושתם נמצאים בתוספת השלישית לחוק. סעיפים 3 ו-4 אומר שכל משלוח מזון יהיה מסומן בפרטים האלה, א. שם היצרן, שם הספק, שם המזון, סימן המזהה את אצוות הייצור.

את יכולה לגלול, שנראה?

יש לך גם מולך.

זה הנוסח שמולנו?

זה כן הנוסח שמולכם. פה זה מסומן, פה אתה יכול לראות בצבעים.

הודפס לך.

ב. שפת הסימון תהיה אחת מאלה לפחות, עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית או איטלקית, וסעיף 4, המוצרים שייבא יאוחסנו במחסן התואם את המזון לפי אישור משרד הבריאות ואחסונם ושיווקם יהיו באופן שבטיחותם ואיכותם יישמרו.

והוספנו גם פסקה (4), אני מתחייב לפעול בהתאם לנהלים, להנחיות ולדרישות של שירות המזון המתפרסמות מעת לעת, לרבות דרישות הכלולות בנוהל החזרה יזומה. בסוף הוא מאשר את פרטי ההצהרה לרבות התחייבות כפי שמילאתי בטופס זה. זה גם היה בטופס הכללי. אם אפשר, אם תוכלו להסביר מדוע נוספו פסקאות (3), (4) ו-(6).

השפות, מי קבע אותן?

תקן ישראלי 1145.

אבל אל"ף, יש שפה רשמית במדינה שזה גם ערבית. זה אחת. שתיים, ליבואנים שהם רוצים גם לשווק יש היום שוק דובר רוסית, של מיליון אזרחים, למה לוותר על השפה הזו? אני חושב שחייבים להוסיף את שתי השפות האלה.

המטרה פה הייתה שבעצם יבואן, כשהוא מייבא מזון מחוץ לארץ, הוא לא יקבל איזה שהיא קופסה שחורה שלא כתוב עליה כלום.

לא, אני לא אמרתי, אני חושב שזה נכון, אבל היום יש - - -

הערה נכונה.

אצלנו יש יותר דוברי רוסית מאשר צרפתית.

נכון. מרוסיה הרבה סחורה מגיעה.

יש לזה התייחסות בחוק.

למה להגביל לו בשפות? גם ככה חייבים לפני השיווק לסמן את ה - - -

דנו בזה בחוק המזון.

לא, זה לא קיים בחוק - - -

כמה נקודות, אדוני היושב ראש. אחת, אנחנו כן רוצים שמזון שהוא ארוז יגיע מסומן. זה קודם כל. בחלק מהמקרים אנחנו אפשרנו שיהיה תרגום נוטריוני במידת הצורך. דנו על זה ארוכות פה בחדר הזה. יחד עם זה מה שידוע לנו, ואני מקבל, דרך אגב, את ההתאמה למציאות של מדינת ישראל ואפשר להוסיף את השפה הרוסית והערבית.

יש עוד הרבה שפות.

אבל השפות האלה בתקן ישראלי 1145 מאפשרות יבוא של מזון שהוא מזון ארוז אמנם, אבל הוא חומר גלם לתעשייה, מכיוון שההיגיון נלקח מעולם התוכן של סחר בינלאומי בתחום. בשפות האלה - - -

אני לא יודע - - -

לנו אין בעיה. השורה התחתונה, כמו שאמרת, לנו אין בעיה להוסיף עוד שתי שפות שתהיינה.

כי זה אופציה.

זה אופציה וזה לפחות.

זה אחד מ-.

צריך לשים לב ש - - -

אבל במילא הסימון, כשהוא משוחרר, הוא חייב להיות מסומן בעברית, נכון?

לא, כשהוא משוחרר הוא לא חייב להיות מסומן בעברית. כשהוא משווק הוא חייב להיות מסומן בעברית.

כאן מדברים על השלב שהוא באונייה.

כן. מה שחשוב לנו, שלא תגענה למדינת ישראל - - -

אם אין התנגדות הייתי מבקש להוסיף את שתי השפות, ערבית ורוסית.

אין בעיה.

ההוראות האלה יהיו אחר כך בתקנות?

זה התוספת.

זו התוספת הראשונה אבל רק לתקנות הביניים. כרגע אנחנו מדברים רק על התקנות בהוראת השעה.

לא, אני שואלת איפה זה ימצא את ביטויו אחר כך כשהחוק ייכנס לתוקף, שזה מה - - -

זאת הכוונה שלנו, אבל אחד היתרונות של התקנות האלה כרגע, תקנות הוראת שעה, זה כדי להתחיל ללמוד מכוונות, האם הן תורמות יותר, תורמות פחות, מקשות, עוזרות. לכן כרגע, נכון לרגע זה יש לנו כוונה להעתיק את הסעיף גם לתקנות יבוא מזון רגיל הקבועות, שאוטוטו תקבלו אותן להערות. אבל אחר כך נראה, המציאות תלמד אותנו.

אני חושש מאוד מהסיטואציה שיש לנו רשימה סגורה. זה לא טוב, אני מציע שלפחות אם רוצים לעשות את הרשימה הזאת אז שתהיה לזה חלופה, שאם זו שפה שהיא לא אחת מהשפות האלה, שאפשר לקבל אישור ממשרד הבריאות שהסימון אחרי זה בשפות הנדרשות יהיה במחסן היבואן. כי יכול להיות שסחורה תגיע מתאילנד בלי אף אחת מהשפות האלה וממילא מותר את הסימון בעברית לעשות במחסן היבואן. אז מה, בגלל זה אי אפשר יהיה להכניס את זה לארץ? זה לא הגיוני.

אני רוצה להזכיר לכולנו, סחר בין מדינות מתבצע ומחייב העברת מזון מנקודה לנקודה בסימון שהוא אחת השפות הבינלאומיות. רוב הסחורה שמגיעה, ממה שידוע לי לפחות, מגיעה בעיקר באנגלית, ישנם מקרים שסחורה מגיעה בסימון שהוא לא באנגלית, או בכמה שפות בו בזמן. אבל אנגלית תמיד קיימת.

אני מציע שיהיה סעיף שמטפל במקרים חריגים שאתה אולי לא מודע להם היום ואולי נגלה שיש אותם אחרי שייכנס לתוקף. אז שתהיה לכם סמכות ל - - -

לאחת השפות אני מודע, זה אמהרית. שהעולים שלנו מייבאים מאתיופיה. אני חושב שצריך לאפשר את זה.

כיוון שיש לנו הוראות של שמירת מסמכים, כולל התרגום הנוטריוני, אז אפשר להכניס התייחסות לדבר הזה פה בהתחייבות. אם מדובר בשפה אחרת אז מתקיימות הוראות אותה תקנה שמדברת על התרגום?

הסעיף הזה הוכנס בעצם כי קיימת בעייתיות. כשמשלוח מגיע, משלוח לתעשייה מגיע לתחנת הסגר ולא ניתן לזהות אותו, לא מופיע שם היצרן, שם המוצר, שאפשר לקרוא אותו. נגיד מגיע משלוח ביפנית ואנחנו לא יכולים לזהות מה נמצא בפנים, האם זה תואם למסמכים, האם זה לא תואם למסמכים, נגיד תבלין מסוים, ובעצם זה בא להעברה, שפות מסוימות שאיכשהו אפשר לקרוא אותן ולזהות את המוצרים. מוצר שמגיע לתעשייה, לא ניתן לקחת אותו לתרגום נוטריוני, 1,000 קילו, או 500 קילו, 200 קילו, או להביא נוטריון לשטח הבדיקות. זו הסיבה שהסעיף הזה מופיע פה.

מדובר רק על ארבעה פרטי סימון, לא כל סימון המזון, אלא רק שם היצרן, שם הספק, שם המזון וסימן שמזהה את האצווה, שזה בדרך כלל איזה שהוא קוד.

זה בעיקר מזון לתעשייה?

זה בעיקר מתייחס למזון לתעשייה.

אני רוצה לסכם את הנקודה הזו. חוץ מהתוספת של שתי השפות שביקשתי אני חושב שהשאר - - -

שהיא תישאר רשימה סגורה בשלב הזה?

כן.

מקסימום בתקנות קבע כבר נגיע עם - - -

נדע אם לתרגם את שפתם. נכון שיש יותר סינים, אבל לא בארץ.

מחסן התואם את המזון לפי אישור משרד הבריאות. יש אישורים הניתנים למחסנים.

מחסן למעשה מיועד לתת תחנת ביניים בין המקטע של היבוא למקטע של השיווק. זה המקום שבו אותו מזון מאוחסן לאורך תקופה ארוכה עד למחצית פלוס של חיי מדף, לכן חשוב שהמחסן יעמוד בכל תנאי התברואה ותנאי הסניטציה המינימליים. בהתאם לכך בשלב של תעודת רישום יבואן ניתן אישור לאחסן מזון כזה או אחר בהתאם למהותו באותו מחסן.

והמחסן הוא בבעלות של היבואן?

הוא יכול להיות או בבעלות או יצרנו את הגמישות לאורך כל החוק שישנה אפשרות להתקשר עם מוכרי שירותי אחסון.

תקנה 6 זו הצהרה שהיא הצהרה כללית כי היא נובעת ממצב שאנחנו עדיין לא בתוך החוק, נכון?

כן. אני מציעה אולי לתקן אותה קצת. 'אני מתחייב לפעול בהתאם לנהלים המתפרסמים באתר האינטרנט וכן לדרישות שירות המזון ובכלל זה דרישות התלויות בנוהל החזרה יזומה'. מאחר שדרישה היא לאו דווקא מתפרסמת, לפעמים היא מוכוונת לעברן כמו ריקול.

ראיתי אתכם יוצאים לעשות בירורים.

אני יצאתי. בקשה שלנו, אדוני היושב ראש. אחת, אנחנו מבקשים לחזור לאופציה שבה לא תהיה חתימה וחותמת אלא אישור.

כן, החתימה וחותמת זה עניין טכני.

זה דבר אחד. ומבחינת אנשי המחשוב, יום ראשון כולו יוקדש לכל השינויים יהיו אשר יהיו. נשתדל להתכנס לסוף יום עבודה, שניים שלושה, להעביר את הנוסח של ההצהרה, סופי, שמתאים למציאות בפועל.

זאת אומרת 4 ביולי, יום שני, זה היום?

מבחינתנו אנחנו יכולים.

מה אומר משרד המשפטים, שי?

אבל משרד המשפטים צריך עוד להיערך לפרסום.

נכון. מתי המסמך יעבור אלינו?

ביום ראשון, סוף היום.

התקנות?

לא התקנות, אני מדבר על המגבלה האמיתית שזה עדכון מסכים של המערכת הממוחשבת.

יש אפשרות טכנית להעביר את התוספת היום ואת המסכים רק ואז ואנחנו כבר נוכל לפחות להיערך עם משרד המשפטים ביום ראשון כשבאמת זה יתחיל - - - אפשר להפריד, את התיקון בדף הם יכולים לעשות יותר מהר, התיקון במערכת הממוחשבת הוא זה שייקח יותר זמן.

בואי נשקף, מה שאת מציעה כרגע, שתהיה גרפיקה מצד אחד ועד אז יהיה פיתוח?

כן.

שי, מה אתה אומר? ברגע שאתה מקבל את המסמך, כמה זמן זה לוקח לך?

אם המסמך תקין ולא כל המסמכים שמגיעים הם תקינים.

לא, אנחנו רק תקינים.

לא, מבחינת התבניות, יש תבניות ש - - - במיוחד בטבלאות ותוספות, לפעמים יש עם זה בעיות. אם זה תקין הם יעשו כל מאמץ, אם הם יקבלו את זה עד 12 הם יכולים לפרסם את זה יום למחרת. הם יעשו כל מאמץ לפרסם את זה ביום למחרת. אם זה לא תקין, אני מניח שזה לפחות - - -

אני לוקח סיכונים, אנחנו נעשה את זה פרסום או ב-5 ביולי או כל מה שמתאפשר מוקדם יותר.

5 ביולי, אני מאמין שזה ריאלי.

ברשותכם, אנחנו נצביע על התקנה.

זה תלוי גם בהעברת החומר למשרד המשפטים. בכל מקרה, צריך להבהיר, התקנות לא יוכלו להיכנס לתוקף לפני הפרסום.

אז אתה רוצה שיהיה כתוב יום הפרסום ואז זו תהיה התחייבות של משרד הבריאות לעמוד ב - - -

לא, 5 בחודש או יום הפרסום.

לא, אבל זה לפי המאוחר.

כן, לפי המאוחר.

אוקיי, בסדר? לפי זה מותר לנו להצביע על התקנות?

בוודאי, אבל אני רק תוהה אם זה כך, אם זה לפי המאוחר, אז אם יש טעם ב-5 ביולי. ככה יכול להיות שאנחנו כבר פרסמנו קודם?

אם פרסמנו אז יותר טוב, המוקדם ביותר.

המוקדם זה לא - - -

המוקדם ביותר, ה-5 או המוקדם ביותר.

לא, שי אומר שאי אפשר, בגלל ההשלכות הפליליות של התקנות האלה. אם אנחנו נעשה פרסום רטרואקטיבי אז אנחנו בעצם נחיל הוראה פלילית, תהיה השלכה פלילית לפעולה שהיא בניגוד. אבל אם המערכת שלכם לא יכולה לשרת את אישור קבלת הצהרה, אז מה החששות?

עדכון חם, מה שנקרא, מהשטח. אנשי המחשוב, אם אנחנו מעבירים תוך שעה אליהם את הנוסח כבר סופי ישתדלו לעשות את הכול בכדי שעוד היום לסיים, ואם לא, ביום ראשון ממש מוקדם בבוקר, זה אומר שאפשר יהיה להתקדם.

נעשה אולי 4 ביולי, או יום הפרסום לפי המאוחר. זה המדפיס הממשלתי. הם אמרו שאם הכול תקין הם יכולים מהיום למחר, אבל אני לא יודע אם הקובץ תקין, אני ממש לא מבין בתבניות שלהם. לפני יום הפרסום, כל עוד זה לא מפורסם מה שתעשו לא יקרה כלום, זה חייב להיות מפורסם כדי שזה ייכנס לתוקף. תרשמו מה שאתם רוצים, כל עוד זה לא יום פרסום - - -

אני רוצה להציע שלא נגיד 5 ביולי ותצטרכו להתאים את זה, גם אם זה ידרוש אחרי זה הכנה של פרטי הטופס, שיהיה מסומן פרט והכוכבית שלו. הרי בסך הכול המלל, אותו מלל שקראנו הוא המלל שצריך להופיע בתקנות, כל הגרפיקה והתפאורה לא מעניינת. אז אני חושבת שזה יכול להיות - - -

אני מאמין שעד ה-5 ביולי, אם הם יעמדו בלוחות הזמנים האלה זה באמת יהיה בסדר.

אנחנו צריכים להעביר - - -

אני משאיר את ה-5 ביולי, ברשותכם, ובלי המוקדם או המאוחר ביותר. אבל אנחנו היום מאשרים את התקנות והפרוצדורה הטכנית דורשת היערכות עד ה-5, אנחנו שמחים. מי בעד התקנות כפי שהוצגו? מי נגד? אין נמנעים. התקנות אושרו.

הצבעה על אישור התקנות

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

אני רוצה להודות. אני שמח לראות אתכם חוזרים לפגישה הבאה בגיל 40 של רז. זה לא משתנה. זה לא קשור לשום פרסום, נכון?

לא קשור.

אז אנחנו נגיע לזה. יש לי בקשה, יש לי הרגשה שבאמת אתם יחסים התקדמתם, אנחנו רצינו לקיים דיון מסודר, אני רוצה לנצל יותר נוכחות, שתהיה יותר נוכחות, כדי שתיתנו לנו דיווח על זה. ברשותכם, נעשה את זה, חוזרים מהפגרה בנובמבר.

כרגע הכנתי ראשי פרקים של הדיווח, רק בשביל הפרוטוקול, להשלים את מה שעדכנתי.

בבקשה.

והדיווח נעשה בהנחה שב-30 בספטמבר צריך כבר להתחיל להפעיל את כל המערכות וצריך להביא את כל המערכות של התקנות ולהתקין אותן, כל מה שנדרש. לפני אותו מועד.

יש לנו רק דיווח אחד קטן, יש לנו אישור של ועדת אגרות לתיקון של התוספת העשירית לקראת ה-30.9 ואנחנו נבקש דיון בוועדה.

מתי תהיו מוכנים?

אנחנו כבר מוכנים, פשוט בגלל כל הוראת השעה והלחץ, התכוונו לעשות את זה עכשיו. יש לנו כבר את כל האישורים הדרושים.

אתם רוצים עכשיו?

לא, הם לא הביאו את זה.

אז מתי תהיו מוכנים לעשות את זה?

אפשר מבחינתנו תוך עשרה ימים.

אז יש לי הצעה, באמת כולנו בלחץ במערכת, הדבר הגדול יוצא, בואו נקבע דיון, כולל את זה, ודיווח בעוד עשרה ימים.

מקובל, בסדר גמור. תודה רבה.

בבקשה, הערה.

אני הגעתי לישיבה של הוועדה בעיקר בגלל הסעיף השני, כי אנחנו כבר מפעילים את החוק, הראשונים שמפעילים את החוק, ארבעה חודשים. יש לנו קשיים שהיינו רוצים להציג אותם בפני הוועדה, שלדעתנו חלקם גם קשורים בתיקוני חקיקה דחופים והעניין במערכת שלנו מאוד מקשה על תפקוד המערכת.

אנחנו אמרנו שתוך עשרה ימים.

היות שזה לנו מאוד לוחץ אודה לכבודו שיהיה מוקדם ככל שניתן.

בסדר, תוך עשרה ימים. אנחנו נקיים את זה לא בשבוע הקרוב, אלא שבוע לאחר מכן. עוד הערות, חברים?

גם אנחנו הגענו בגלל החלק השני של העניין וגם אנחנו החל מה-1.3 - - -

חברים, פשוט לא הייתי רוצה לשמוע לבד מה שתגידו.

לא, ברור, מה-1.3 אנחנו בעצם מבצעים את הנחיות החוק, מצד אחד הרבה מאוד דברים נעשים כדי לקדם את העניין ויש קשיים שאנחנו - - -

כמה זמן נדרש לדיון? שעה וחצי? זה יהיה בסדר?

כן. אם יורשה לי, לפי הדיווחים אתה מבין שאנחנו נצמדים ללוחות זמנים שהוגדרו בחוק ופיילוט למפעל שיש לו פטור מפיקוח וטרינרי אכן מיושם. זה כבר למעשה לא פיילוט ועמלנו לא מעט כולנו בשיתוף פעולה של כל הארגונים וגופים כדי להגיע לשם והקשיים שאבשלום מדבר עליהם, אנחנו דנים עליהם ברמה שבועית בוועדת הטמעה ויישום שרצה. אז נכון ש - - -

אם תמצאו לנכון גם, ברשותך, אלי, לכתוב את הדברים שאתם אומרים אז הם יהפכו לתשובות ביום - - -

אנחנו מכירים את הבעיות, אנחנו מכירים כל בעיה ובעיה ואפילו מנסים לתת פתרון.

אנחנו מתחייבים שבעוד עשרה ימים. הישיבה נעולה, תודה שוב לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.