הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 14:30

דמי השכירות לעולים במרכזי הקליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סניה סבטלובה

אפרים נגוסה - מרכז תכנון, תקצוב, מידע ובקרה, משרד העלייה והקליטה

אורה דואק - מנהלת תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

סוני זינגר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל יחידת עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

גטאצו אספאו - דייר במרכז הקליטה במבשרת ציון

בקלה סייטי - דייר במרכז הקליטה במבשרת ציון

דסה וורקו - דייר במרכז הקליטה במבשרת ציון

מולו גטנט - דייר במרכז הקליטה במבשרת ציון

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

דמי השכירות לעולים במרכזי הקליטה

צהריים טובים לכולם. אנחנו מתחילים. היום הדיון הוא בנושא דמי השכירות לעולים במרכזי קליטה. זה נושא הדיון שלנו. הגיעו אליי פניות רבות מצד עולים שגרים במרכזי קליטה בצירוף חוזה השכירות עליו הם חתומים. מהפניות עולה כי חלקם משלמים דמי שכירות גבוהים. לא ברור לי כיצד נקבע גובה שכר הדירה במרכזי הקליטה ואני אבקש לשמוע מכם, מהסוכנות וממשרד הקליטה, ממשרד השיכון, שהנציגים נמצאים פה.

בנוסף פנה אליי עולה שנמצא שנתיים בארץ ומתגורר במרכז קליטה בצפת. לדבריו גובה שכר הדירה שהוא מתבקש לשלם עבור מגוריו במרכז הקליטה מדי חודש עומד על סך 1,724.98 שקל. העולה נמצא בצפת, בצה"ל 9. כדי להתמקד בעובדות. כמו כל הדיירים במרכז עליו לשלם בנוסף ארנונה, חשמל, גז ומים. זה בנוסף ל-1,700. הוא הדגיש כי בעבר הוא נדרש לשלם הרבה פחות במרכז הקליטה. הוא הוסיף כי משפחתו נמצאת בעיצומו של תהליך רכישת דירה באשקלון ועומדת לעזוב את מרכז הקליטה והוא הגיש חוזה רכישה לחברה המשכנת. היה לי פה את החוזה, ביקשתי שהוא יביא לי את החוזה שהוא רכש דירה וזה נמצא פה. אחר כך אני אומר למה אני ביקשתי את זה.

בחודש אפריל העברתי למנכ"ל משרד הקליטה בקשה להגיד לנו או לתת לנו תשובה בעניין קביעת גובה שכר הדירה ועדיין לא קיבלנו תשובה, הוא לא ענה לנו למכתבים. נמצאים כאן היום גם צעירים שמתגוררים במרכז הקליטה במבשרת ציון וגם הם נדרשים לשלם שכירות של 1,500 שקל, יש להם חובות שמצטברים ממש, אנחנו נשמע גם ממנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן, שנמצאת פה.

אבל לפני שאנחנו נפנה את רשות הדיבור צח מהממ"מ עשה לנו עבודה על כל העניין של המדיניות והנהלים בשכר הדירה, שתהיה לנו תמונה כללית. בבקשה, צח.

תודה, יושב ראש הוועדה. אני צח בן יהודה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום ביצענו בדיקה בנושא שכר הדירה שמשלמים עולים חדשים המתגוררים במרכזי הקליטה. חשוב לציין שהמסמך שהוכן מתבסס בעיקר על תשובות ונתונים שנמסרו מהסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה לא השיב לפניות חוזרות ונשנות שלנו ומסר כי אין לו מה להוסיף מעבר לתשובת הסוכנות היהודית.

מהנתונים שכן קיבלנו מהסוכנות היהודית, במאי 2016 התגוררו כ-5,000 עולים ב-21 מרכזי קליטה ברחבי הארץ, מספר נמוך בכ-1,500 איש לעומת מספרם ב-2014. מהנתונים עולה כי 10 מרכזי קליטה מופעלים ומתוחזקים על ידי הסוכנות היהודים, מרכז אחד מופעל על ידי משרד הבינוי והשיכון ואחד נוסף על ידי חברת עמידר. שאר מרכזי הקליטה מופעלים על ידי יזמים אחרים מטעם משרד העלייה והקליטה, שזהותם לא נמסרה וניסיונות לברר מי הם באמצעות התקשרות למרכזי הקליטה באמצעות פרטי הקשר שבאתר משרד העלייה והקליטה לא צלחו.

בנוגע לעלויות הפעלת מרכזי הקליטה, מהסוכנות היהודית נמסר שהעלות הממוצעת של תפעול ואחזקת מרכז קליטה שבבעלות הסוכנות עומדת על כ-1.3 מיליון דולר בשנה. בתקציב הפעילות השוטפת של הסוכנות היהודית ל-2015 מדווח כי עלות כלל מרכזי הקליטה בתקציב של אותה שנה עמד על כ-35 מיליון דולר. בהיעדר מענה ממשרד העלייה והקליטה בנוגע לתקציב המשרד להפעלת מרכזי קליטה לא ידוע לנו מה העלות של המשרד להפעלתם.

מהסוכנות נמסר שעולי אתיופיה נקלטים במרכזי קליטה שאחזקתם ממומנת על ידי משרד העלייה והקליטה, גם נמסר מהסוכנות שגובה הסבסוד בשכר הדירה שהעולים יוצאי אתיופיה מקבלים לשכר הדירה נקבע על ידי משרד העלייה והקליטה. כפי שצוין, משרד העלייה והקליטה לא הגיב לפניותינו בנושא.

מהסוכנות נמסר לנו גם ששכר הדירה שהעולים משלמים במרכזי הקליטה נקבע על פי נוהל של הסוכנות. לבקשתנו הסוכנות העבירה לנו את נוהל תשלומי שכר הדירה במרכזי הקליטה, נוהל מספר 1.4.16, שעודכן לפי הידוע לנו כשלושה שבועות לאחר שפנינו לסוכנות. מהנוהל עולה כי גודל הדירה שבה יגורו העולים במרכזי הקליטה נקבע על פי מספר הנפשות בכל בית אב, כך לדוגמה משפחות בנות נפש עד שתי נפשות יקבלו דירת חדר, משפחות של שתיים עד שלוש נפשות יקבלו דירת חדר או שני חדרים וכן הלאה.

עוד עולה מהנוהל ששכר הדירה במרכזי הקליטה לא יעלה על 40% מגובה סל הקליטה החודשי, על פי ההרכב המשפחתי של העולים הגרים בדירה, ושכר הדירה ייקבע על פי ערך השוק של דירות באזור בו נמצא מרכז הקליטה.

הוא לא יעלה על 50% מגובה שכר הדירה של ערך השוק.

כן, והכול מפורט גם במסמך.

40 או 50?

40% זה מסל הקליטה ולא יעלה על 50% מערך אותה דירה באותה שכונה, באותה סביבה.

מהנתונים שקיבלנו עולים ממדינות שונות משלמים שכר דירה שונה. עולים יחידים ממדינות המערב וחבר מדינות העצמאיות או ברית המועצות לשעבר משלמים 600 עד 800 שקלים לחודש במרכזי הקליטה, מלבד מרכז הקליטה ספיר, בו הסכום עומד על סכום גבוה יותר של 1,150 שקלים. משפחות המתגוררות בדירות שני חדרים משלמות כ-1,400 שקלים בחודש, משפחות המתגוררות בדירות שלושה חדרים משלמות ברוב מרכזי הקליטה כ-1,600 שקלים לחודש ובשני מרכזי הקליטה הסכום הוא גבוה מכך. עולי תימן משלמים בשנתם הראשונה במרכזי הקליטה 500 שקלים לחודש, החל מהשנה השנייה הם משלמים שכר דירה כמו שאר העולים.

מהסוכנות היהודית גם הועבר לנו ששכר הדירה שמשלמים עולי אתיופיה במרכזי קליטה נקבע על פי טבלה ייחודית עבורם שמבוססת על הנחיית משרד העלייה והקליטה. משרד העלייה והקליטה לא הגיב לפניות שלנו ולא איתרנו הנחיה שכזו באתר שלו. מהטבלה עולה ששכר דירה של עולי אתיופיה נקבע על פי מספר החדרים בדירה ומשך הזמן בו העולים מתגוררים בה. לדוגמה משפחת עולים בדירת שני חדרים משלמת 275 שקלים בשנה הראשונה, 400 שקלים החל מסוף השנה הראשונה ועד 18 חודשים ומעל 18 חודשים הם משלמים 525 שקלים. לעולים קשישים יש הנחה בשכר הדירה וגם לעולים יחידים יש הנחה בשנתם הראשונה.

אנחנו גם ביקשנו מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לעשות איזה שהיא בדיקה לגבי שכר הדירה, מהנתונים שקיבלנו, שהאגודה תפרט בעצמה, נראה שברוב המקרים שכר הדירה שנקבע לעולים יוצאי אתיופיה תואם את הנתונים שקיבלנו מהסוכנות. תודה.

תודה, צח. אנחנו עכשיו רוצים לשמוע קודם כל מזיוה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, תני לנו את העניין של העולים וגם אם מישהו רוצה לדבר אחר כך הוא ידבר, ואז אנחנו נבקש את יהודה מהסוכנות היהודית ומאפרים נגוסה ממשרד הקליטה ואורה ממשרד הבינוי והשיכון. כן, זיוה.

אדוני היושב ראש, קודם כל זה שמשרד הקליטה לא מגיב ולא מתייחס, לא רק לפניות שלנו כארגון או לפניות של עולים, אלא לכנסת ישראל, זה חמור ביותר. אנחנו מעלים את הסוגיה הזו שוב ושוב, שמשרד הקליטה, אם נשתמש במילה מאוד לא יפה, מצפצף על כולם. זה לא הגיוני ולא נכון שהממ"מ מבקש נתונים ממשרד הקליטה ומשרד הקליטה פשוט מרשה לעצמו לא להתייחס ולא לתת נתונים.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה.

הדבר הנוסף הוא, בואו נגיד את האמת, העולים האלה נמצאים מעל שלוש שנים בארץ, אוגוסט 2013 הייתה העלייה הרשמית האחרונה של מדינת ישראל, מבצע כנפי יונה, והיינו מצפים שלפי הנוהל של משרד הקליטה הם יהיו שנה ושמונה חודשים ואחר כך יימצא להם הפתרון המתאים. זה לא הגיוני שעולים נמצאים ב-21 מרכזי קליטה ברחבי הארץ ואף אחד לא נותן את הדעת. האנשים האלה היו במקום ארעי בגונדר שבע, שמונה, תשע ועשר שנים ועדיין בישראל הם גם חיים במרכז קליטה, במקום הארעי הזה, במשך חמש, שש, שבע, עשר ו-12 שנים. אנחנו מתריעים על זה, אנחנו אומרים שזה לא נכון עבור העולים, העולים רוצים לצאת ולא ניתנים להם פתרונות.

אני חושבת ששתי הסוגיות האלה מאוד מאוד מהותיות, כי הנושא של שכר הדירה, גם בביקורים שלנו בשטח במרכזי הקליטה, גובה שכר הדירה, יש כאלה שאומרים לנו ששכר הדירה הוא 1,500 שקל, יש כאלה אחרת, גובה שכר הדירה בבירורים שעשינו עם כל הפעילים, כעיקרון תואם, כמו שנאמר, את הנתונים שנותנת הסוכנות, שזה בערך 500 שקל ליחיד כשלמשפחות, זה תלוי בגודל הדירה וגודל המשפחה.

הסוגיה המטרידה ביותר זה הצפיפות שקיימת במרכזי הקליטה כש-21 מרכזי קליטה מאכלסים כ-5,000 איש ויש מרכזי קליטה שרוב החדרים שלהם ריקים ויש מרכזי קליטה שיש בהם צפיפות. לא מובן לנו. בקרית גת גילינו משפחה בת 7 נפשות בשני חדרים, לא הגיוני, לא סביר, זה משהו שהוא בלתי הגיוני ביותר, אבל במרכז קליטה שושנה בקרית גת זה גודל הדירות שקיים ולכן הם מאכלסים אותם בצורה כזאת. לעומת זאת כשהגענו לקרית ים ראינו שיש אפשרות, בגלל שזה בניין של הסוכנות היהודית, ויש להם אפשרות של פיזור, הם נותנים גם ליחידני דירת חדר, שזה בסדר.

הגענו גם למרכז הקליטה בבאר שבע, בנורית, ואנחנו הפנינו מכתב אליך, אדוני היושב ראש, שהוועדה תדון בנושא, ומצאנו זוג קשישים בדירת חדר. הם לא זוג, בעל ואישה, אלא יחיד ויחיד.

בודדים.

שני בודדים. אמרו לי לא להגיד בודדים, שזה לא יפה, שני יחידים.

אני חוזר בי, צודקת.

בצפיפות שכזאת זה לא נורמלי. צריך להיות בשטח כדי לראות את גודל החדרים האלה. זה מיטה, מיטה, בקושי יש מעבר, שולחן באמצע, בקושי יש מעבר לשני אנשים שהמשותף ביניהם זה שהם עלו מאתיופיה ושאין להם בני או בנות זוג או משפחה ובגלל זה הם ביחד. והם חיים ככה, חמש, שש, שבע, עשר שנים.

בנושא של נורית מצאנו שמרכזי הקליטה שמאכלסים את העולים, לא יוצאי אתיופיה, מותקנים להם מזגנים חדשים. כששאלנו את מנהלת מרכז הקליטה, היא אמרה תפנו למרכז הקליטה ולסוכנות, 'זה לא קשור אליי, אומרים לי למי להתקין ואנחנו מבצעים את העשייה'.

מה את אומרת? במשפחות - - -

יוצאות אתיופיה במרכז קליטה נורית אין מזגנים. היינו בכל המשפחות. לעומת זאת במשפחות שעלו מארצות אחרות יש מזגנים. ההסבר שקיבלנו, לא באופן רשמי, זה שזה נוהל חדש, לעולים החדשים שנקלטים עכשיו נותנים. למה אלה שעלו לפני חמש, שש, שבע שנים לא מגיעה הזכות הזאת? אם לא הוציאו אותם ממרכז הקליטה לפחות שיהיה להם מזגן.

אנחנו דנים, אדוני היושב ראש, גם בקדנציה הקודמת דנו בזה עם יושב הראש רזבוזוב, הסוגיה המהותית היא שהאנשים האלה צריכים לצאת ממרכזי הקליטה, נקודה, וצריך להימצא פתרון. להעלות את המענקים? אז צריך להעלות את המענקים. הוועדה הזאת השנה קיבלה החלטה שהיא פונה למשרד האוצר כדי לתת את הסיוע בשכר הדירה ליחידים, במקום סיוע בשכר דירה, כמענק 90,000 שקל, זה משהו שהמדינה יכולה לעמוד בו, זה לא ביג דיל, אנחנו לא מדברים על כל ה-5,000 או 10,000, אנחנו מדברים על מספר מצומצם, אפשר לעשות את זה ולתת להם לצאת. הם אפילו לא מבקשים להגדיל את אותו סכום, 100,000 שקל ליחיד, המדינה יכולה לעמוד בזה.

שתיים, הנושא של הקשישים

הדיון הזה הוא בשבוע הבא, סליחה שאני קוטעת אותך, בדיוק על פתרונות דיור לקשישים ולצעירים, דיירי מרכזי קליטה.

היום אנחנו מתמקדים בשכירות.

בשכירות. הקנס שמקבלים אותם עולים, שדרך אגב אנחנו שומעים כל הזמן שהם מסתובבים עם רכבים חדשים וכו', אף אחד לא שואל מה הוא הנכס שיש לעולה אחר ואם העולה הזה רכש רכב אז זכותו, זה לא הגיוני לבוא ולהגיד שבגלל שהם כאלה וכאלה אז בואו נקנוס אותם ונעלה את שכר הדירה שלהם באותם החדרים האלה שבאמת התנאים לא פשוטים. לדרוש מהם לשלם 1,500 שקל וכמובן מי שלא עומד בחובות שלו ומחויב וזה כבר הליך משפטי, בזה אנחנו מתערבים, אבל לא הגיוני שקונסים את האנשים האלה במחירים כאלה.

תודה, זיוה. מולו גטנט.

כן. תודה שבאתי להסביר ולדבר על הבעיה שלנו. אני עליתי לארץ ב-22.7.2003, נכנסתי למבשרת ציון, מקום טוב - - -

מתי נכנסת?

2003.

13 שנים.

כן, 13 שנים, אני יודע.

עד 8.6.2016 הייתי במבשרת, היו לי הרבה דברים טובים, הרבה דברים רעים היו לי. מבשרת מקום טוב, בסביבה אנשים טובים, העובדים שם במרכז הקליטה, בסוכנות ובמשרד הקליטה, שמו שם אנשים רעים ביותר, אנשים רעים, לא מדברים יפה, לא עוזרים לעולים חדשים. במקום עזרה עושים רע. אני עברתי הרבה דברים לא טובים.

אני עליתי לבד, התחתנתי עם מישהי, הם כואב להם. אני רוצה להתקדם, רוצה להיות נשוי, להביא ילדים, הם כואב להם. אמרו לי אתה לא תהיה נשוי אתה לא תהיה במקום הזה. אני לא בכלא, אני לא בבית סוהר, מה שאני יכול אני יכול לעשות. למה אני לא להיות נשוי? למה לא להביא ילדים? אתה לא יכול. אני יכול, מה שאתם רוצים תעשו. וויכוח וסוף סוף היה לנו הרבה ויכוחים, אמרו לי, 'תצא מפה', אני לא אצא. אחר כך אמרו לי 'אתה לא משלם שכירות', אני משלם, הייתי משלם לפני 175 שקל.

כמה? 175?

היה חדר שלי וחצי.

לשניים? כל אחד 175?

לא, לבד.

הוא לבד.

אבל זה לא מסתדר לי עם הטבלה.

החדר שלי חצי, במקום הזה עושים שלושה חדרים, כמו כלא. אחר כך מה עשו לי? בלי דיבור, בלי הסכמה, בלי כלום, אמרו לי 'תשלם 1,500 שקלים'.

אחרי כמה שנים? כמה שנים שילמת 175?

מ-2003 עד 2006 שילמתי את זה.

אוקיי, עד 2006 המחיר ששילמת כל חודש 175 שקל.

כן, אחרי זה אמרו 'תשלם 500 שקלים'. 500 שקלים אני לא יכול לשלם, לא נתתם לי דירה רגילה, אני אקבל דירה רגילה אני אשלם.

אז הגדילו את זה ל-500 שקל.

גם עליהם, כמוני.

בסדר, אתה מייצג את - - -

אחר כך לא דיברנו, לא הסכמנו בחוזה, הם רשמו חוזה, אנחנו לא הסכמנו והם רשמו. רשמו החוזה הזה. לא חתמתי על זה, הם רשמו בצד בעצמם, לבד. אמרו 1,500, הוויכוח ממשיך ממשיך, לא מקבלים 175 שקל, כמה חודשים, כמה חודשים, לא מקבלים.

אתה רצית להמשיך לשלם 175?

כן, אני הולך למשרד כל הזמן, לא מקבלים.

והם לא רצו לקבל.

לא מקבלים. אחרי שלושה-ארבעה חודשים הכסף עולה, כמה כסף? כמה הם מקבלים.

החוב מצטבר.

כן. עולה החוב. הם מקבלים 2,000 שקל, 1,000 שקל, הם מקבלים.

קיבלו? שילמת את זה?

כן, שילמתי. הוא רושם מקוזז. מקוזז, אני לא יודע מה זה. לא יודע מקוזז, לא יודע כלום. זה לפני היה.

כשהחוב הצטבר כי רצית לשלם 175 שקל, אמרו 'אתה צריך לשלם 500' - - -

לא, אחר כך ביקשנו - - -

רגע, אני רוצה שיהיה ברור.

כן, זה לפני.

עד 2006 אתה שילמת 175 כל חודש.

נכון.

מ-2006 אמרו לך מהיום 500 שקל אתה צריך לשלם.

כן, אבל לכולם אמרו - - -

רגע, אני יודע זה לכולם, אבל אתה מייצג. כרגע אני מתמקד בך. אז אתה אמרת 'אני לא משלם 500 שקל, אני מוכן להמשיך לשלם מה ששילמתי עד עכשיו, 175 שקל'.

כן, אם אתם אומרים לי 500 שקלים אני יכול לקבל דירה רגילה. אנחנו יושבים במיטה, אנחנו אוכלים במיטה, אי אפשר לעבור ממקום למקום. ואחר כך אני רציתי להסכים איתו, תן לי דירה, אני אשלם 500 שקלים, עוד חדר. לא רצה לתת לי.

אחר כך מה עשו לנו? סוגרים גז, סוגרים מים, חותכים חשמל. לפעמים לוקחים לנו דלת, אנחנו מבוקר עד לילה בעבודה, בלילה אנחנו באנו, אין דלת, לקחו אותה. אני לא יודע מה עושים. במרכז קליטה שם העובדים, שמו אותם משרד הקליטה והסוכנות בלי מקצועי, אין להם מקצוע, לעזור לאנשים אין להם, אין להם כלום לדבר בשולחן, אין כלום.

בשם שמעון, אחראי של 'אנקום גרופ', עבריין, אין לו התנהגות, התנהגות אין לו, בכלל בכלל, עבריין. הוא רק רואה על כסף, הוא רואה כסף, לוקח מיד, מהר, אחר כך רושם.

תתמקד בעובדות, בנושא.

אחר כך אנחנו הלכנו לבית משפט. לקחו לנו דלת, סגרו לנו את המים, סגרו לנו גז, חתכו לנו חשמל. הלכנו למשפט, המשפט אמר להם, 'בלי אישור שלהם, פעם אחרונה אל תיכנסו'. עזרו לנו. אחר כך הם הביאו לנו 20,000 שקל חוב. 20,000 שקל חוב יש להם, הם בחזרה תבעו אותנו בבית משפט. בבית המשפט שנתיים היה לנו דיון, היה לנו ויכוח, העמדנו עורך דין. היה ויכוח שנתיים, שלוש שנים, סוף סוף באפריל המשפט, היה לנו דיון, אמר לנו 'תצאו ממרכז הקליטה'. אנחנו ביקשנו משכנתא, נקבל, נקנה, נצא כמו כולם. אנחנו לא קיבלנו משכנתא. עד היום למה נשארתם? אנחנו נשארנו עד היום בתקווה, אמרו לנו 'עוד מעט תקבלו משכנתא, תקנו, תצאו'. אומרים לנו שם.

חיכינו, חיכינו, סוף סוף היה לנו תביעה בבית משפט, מוציא אותנו. טוב, שאלנו לשופטת על המשכנתא, לא קשור אלינו, תבקשו ממשרד הקליטה, אתם חייבים לצאת ממרכז הקליטה. טוב, ביקשנו זמן, שלושה חודשים קיבלנו ויצאנו. בסוף עוד הפעם התקרבנו לדיון על כסף, על החוב. בית המשפט, השופטת אמרה להם 'אני רוצה לסגור את התיק הזה, אני לא מטפלת בזה'. היה ויכוח עם עורך דין ועורך דין, אם אתם רוצים להמשיך עוד הפעם, תפתחו תיק, אני רוצה לסגור את התיק הזה. היא סגרה. אם אתם תעשו הסכמה, בסדר, אם לא, תמשיכו בתיק אחר, אני אבדוק. אם יוצאים ממרכז קליטה, מה אתם רוצים? זהו.

לפני זה הסכמתי איתו, לאחראי של 'אנקום גרופ', 19,250 שקל מ-15.4.2011 עד 16.11.2015, סגרנו חשבון, 19,250 ב-350 שקל. כל החוב שלי, אני שילמתי, מזומן שילמתי לו 7,250 במזומן, ועוד נשאר לי 12,000 שקל.

כל זה שילמת.

כן, אני שילמתי לו בהוראת קבע. החוב שלי 650 שקל, לדירה 350 שקל, סך הכול הייתי משלם 1,000 שקל, אני סיימתי את החוב שלי, עכשיו שלחו לי, יש לך חוב 72,000 שקל. זה מזעזע. אני הסכמתי איתו, עשיתי הוראת קבע, תראו.

שילמת וגם עשית הוראת קבע.

ואחר כך אמרו לי, שלחה לי עורכת הדין שלהם, 72,000. 15.1, יש לי, מתי שילמתי, יש לי. 15.1.2012, התחלה עד היום, עד לפני חודש 72,000 שקל.

מ-15.1.2012 עד עכשיו זה 72,000 שקל.

הם חשבו ב-1,500, לא הסכמנו.

ואתה שילמת בהוראת קבע כל חודש 600 שקל.

650 שקל.

עד מתי שילמת?

לחוב. לדירה 350 שקל, כל חודש שילמתי 1,000 שקל.

בסדר, אבל 650 שקל שילמת כל חודש עד מתי?

עד סיום, סיימתי לפני חודש. זהו. 12,000 היה לי חוב. 19,250 שקל היה לי חוב סך הכול.

את יכולה להביא לי את ההסכם של הוראת הקבע? אז ממתי זה 650?

לא, לפני היה, יש לי גם קבלות, מ-2007, אמרו לנו כזה, אנחנו לא הסכמנו. לפעמים ארבעה-חמישה חודשים חיכינו, החוב שלנו ממשיך. לא נתן לי לישון. הלכתי, אני הולך כל יום למשרד, אני מבקש ממנו, אני נותן לו. הוא אומר לו 'כמה כסף יש לך?' הוא אומר לי, כמה אתה רוצה, כמה יש לך? תעשה חשבון.

מולו, אני רוצה שיהיה ברור. אני מבין, 72,000 שקל, פה קבעו לך מ - - -

15.1.2012.

לא, אבל הם כתבו שהכניסה זה 4.9.2003. משם חישבו את זה? שולם עד 15.1.2015.

בלי להכיר את הדבר, אדוני היושב ראש, אני אעזור לך. ראשית כל קודם כל התלונה היא נגד היזם, 'אנקום' זה יזם, זה לא שייך לנו, אבל מה שקורה, ומזה תוכל להבין אחרי זה, אני לא מכיר את הסיפור הספציפי הזה, אבל עולה בתקופת זכאותו משלם איקס כסף ומעבר לתקופת זכאותו הוא משלם וואי כסף ואם יש פיגור או משהו דומה לזה היזם, לא אני הכתובת, גובה ריבית, הצמדה וכל מה שקשור לדברים האלה. זה מה שהוא מנסה לומר לך כרגע. מאז שהוא עבר את תקופת הזכאות העלו לו את מחיר שכר הדירה ואם היו עיכובים או משהו דומה לזה עשו לו ריבית והצמדה וכל מה שקשור בדברים.

זו ממש שערורייה, איך זה יכול להיות שהם נמצאים במסגרת של עולים חדשים - - -

תפני לכתובת הנכונה.

משרד הקליטה הוא האחראי לקלוט אותם, הוא שוכר אתכם, הסוכנות היהודית, כזכיין שקולט ומטפל בעולים החדשים, אתם מקבלים ממשרד הקליטה את האחריות ואתם מעבירים לגוף נוסף? אני לא מבינה, יש פה שרשרת?

את לא מבינה ואני שומע שאת לא מבינה.

אני לא מבינה.

אז אני אסביר לך, לא עכשיו, כי זו לא מהות הדיון.

סליחה, לא, אם העולים האלה צריכים להתמודד עם גוף נוסף - - -

עולה צריך להיות בתקופת הזכאות בתוך מרכז הקליטה, אחת. שתיים, מרכז הקליטה מבשרת, שהוא מדבר עליו, הוא מרכז קליטה שמופעל לוגיסטית, כלומר גביית שכר דירה, תיקונים, כל מה שקשור בדברים האלה, על ידי יזם שמשרד הקליטה שוכר אותו. אני כסוכנות יהודית אחראי לתת טיפול לעולה בתקופת זכאותו. מדובר כאן על עולה שעלה בשנת 2003.

מה זה זכאותו? שנה ושמונה חודשים וזהו? אחר כך אתם מפקירים אותו - - -

אבל אני משאיר אותו - - -

לאותם זכיינים - - -

זיוה, אני רגיל לסגנון ולהתקפות, זה בסדר, אני לא מפקיר אף עולה. אני מטפל בו, אני משתדל לטפל בו עד הסוף, העולה הזה עבד והתפרנס בכבוד. אבל, שוב, אדוני היושב ראש - - -

אני אפנה אליך בצורה מסודרת שתענה לנו.

לא, אני לא אענה, אני פשוט מתנצל שהבהרתי לך.

לא, זה בסדר, תודה שהבהרת. תמשיך ואנחנו אחר כך - - -

אדוני היושב ראש, אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות שיש גוף נוסף שהוא מטפל בעולים האלה.

יש נציג משרד הקליטה גם, אז אנחנו נעבור אליו. קודם מולו יסיים, פשוט יהודה נכנס כדי לעזור לנו להבהיר את העניין, כי פה יש בלגן. אני רואה את הכול, הוראת הקבע, עשית ב-16.11.2015.

כן.

אז החוב שהצטבר, 72,000 שקל זה עבור ארבע שנים, 48 חודשים זה ארבע שנים, אז זה בסכום של 1,500 שקל לחודש. 1,500 לחודש כפול 48 חודשים שווה 72,000 שקל. זה החישוב.

ביזיון שמבקשים 1,500 ל - - -

מה שפה צריך להיות, התחלת את החוזה, אני רואה גם את החוזה פה, חוזה השכירות שלך זה 175 - - -

175 שקל היה לפני.

ראיתי עכשיו את החוזה, 175 שקל. עכשיו אתה אומר שעד 2006 שילמת, מ-2006 הגדילו את זה ל-500. מ-2006 עד סוף 2011 שילמת 650 שקל כל חודש.

לא. יש קבלה בדף הישן. 7,000 שקל ו-2,000 שקל.

כן, כל הקבלות ששילמת, אבל על איזה שכר דירה, של 500 או של 175 ששילמת?

לא, 500 שקל לא הסכמנו. אחר כך לכל העולים במבשרת עשו 350.

אז התשלום זה על פי 350.

כן. אתה עושה חשבון, לפעמים הכסף יותר, לפעמים פחות.

אוקיי. אתה עד 14.1.2012 שילמת כל חודש 350 שקל.

כן. אני חושב 350 שקל. הם אומרים לי 1,500, אני לא משלם, לא הסכמתי.

לא, רגע. 1,500 שקל התחילו עד 15.1.2013 שילמת, כתוב פה. מ-16.1.2012 הם הגדילו לך ל-1,500 שקל.

נכון. אחר כך אנחנו לא הסכמנו לזה, חתכו מים, חתכו חשמל, סגרו גז.

עכשיו הוויכוח פה הוא על 72,000 שקל.

כן. אני כבר יצאתי ממרכז הקליטה בלי כלום, נפגעתי בכל דבר, המדינה זרקה אותי. לא קיבלנו משכנתא.

אתה לא גר שם עכשיו?

לא, אני משלם 3,500 שקל לשכירות.

אתה לא גר במבשרת?

יצאנו כבר חודש, בבית משפט. הסברתי. בית המשפט אמרו לנו ב-10 באפריל 'תצאו ממרכז הקליטה'.

אז יצאתם לפי בית המשפט.

יצאנו, בלי כלום. ואחר כך יש כמה חברים, היינו חמישה בדיון.

אני חשבתי שאתה עכשיו גר במבשרת.

לא, יצאתי כבר.

ואתה מתווכח עכשיו על 72,000 שקל.

אבל שילמתי, הסכמתי איתו, האחראי של 'אנקום גרופ', הסכמתי איתו ב-350. עשיתי חשבון, מ-2012 עד 2016, 48 חודשים ב-350 - - - מחק לי, לא עשה לי חשבון, 4,200 שקל, לא עשה לי חשבון, אמרתי לו בסדר, מה שבא לך תעשה חשבון.

מתי יצאת?

ב-8.6. ב-7.8 היה לנו סוף ה - - -

לא, אני רוצה לדעת מתי יצאת ממבשרת. ביוני? עכשיו? לפני חודש?

כן.

עד אז אתה גרת במרכז קליטה.

כן.

ואתה הסכמת להחזיר 350 שקל כל חודש.

אני שילמתי הכול.

אתה משלם.

שילמתי, זהו.

ולמרות זאת הם חישבו את זה לפי 1,500 שקל לחודש ואז יש לך את זה. אפילו מתוך 1,500 שקל, 350 שילמת.

נכון, שילמתי. גם חבר שלי היה בדיון, דיבר איתם, עם עורכת הדין שלהם, רינת, והם הסכימו לו ב-350. היה לו חוב כמוני.

התמונה ברורה.

אני אמרתי לו, בוא תשלם, זה חוב שלנו, לא - - - זה כסף שלהם, תשלם.

תסכם, כדי שנשמע ממשרדי הממשלה.

אמרתי לחבר שלי, 'לך, אני שילמתי כך וכך, 350. גם אתה תשלם'. הלך לעורכת הדין שלהם, דיבר, הסכימו ב-350, שילם 20 וכמה חודשים, 9,000 שקל שילם וסגר. זהו. כמוני. עכשיו שלחו לי - - -

חתמת על הוראת קבע.

חתמתי, הנה, אתם רואים. עשיתי. והאחראי שלי, שמעון, מ'אנקום גרופ', זהו, סגרתי.

כל חודש לוקחים לך 1,000 שקל.

1,000 שקל. עכשיו סיימתי את החוב שלי, 7,250 שילמתי מזומן. קצת יש לי, זה לפני 2012, בדיוק באותו יום בתביעה אמרו לנו 'תצאו מהבית, תקנו בית'. יצאתי, הלכתי לבנק, קיבלתי אישור, תעודת זכאות, הלכתי לאשקלון, מצאתי בית ב-420,000 שקל. באתי, אישור, במשרד. הם אמרו לי 'יש לך חוב, אתה לא תקבל אישור'.

מה זה קשור?

התקווה מתה. מצאתי ב-420,000 שקל, מצאתי דירה באשקלון. אמרו לי 'תצאו עכשיו', טוב, בסדר - - -

אבל החוק שלך זה עם - - - מה השם של החברה?

'אנקום גרופ'. הייתי משלם גם - - -

עשית הוראת קבע והם לוקחים כל חודש, זה הוראת הקבע שנמצאת. מה הקשר שאם אתה לוקח את המשכנתא, הזכות שלך היא ממשרד השיכון, ממשרד הקליטה.

יש להם קשר בטלפון, 'יש לו חוב'.

בסדר, הבנתי. עכשיו אתה רוצה לקבל, שישחררו לך את תעודת הזכאות שלך, שתיקח את המשכנתא ותקנה את הדירה. זה מה שאתה - - -

אני ביקשתי, לא נתנו לי, 'יש לך חוב, אתה לא יכול'. התקווה שלי מתה, נגמרה. מצאתי דירה, רוצה לעשות חוזה.

אבל החוב, הוא סידר את זה עם החברה.

ביקשתי אישור, 'יש לך חוב, אתה לא תקבל אישור', זהו, נגמר הסיפור.

אתה הראית להם שהגעת להסדר עם 'אנקום גרופ', שאתה משלם בהוראת קבע כל חודש 1,000 שקל? את זה הראית להם?

לא, זה לפני זה.

מי לא מאשר לך את המשכנתא? הבנק או משרד הקליטה?

לא, הבנק נתן לי את הזכאות, הלכתי וחיפשתי דירות, מצאתי, הסכמתי לבעל הבית, באתי לקבל אישור - - -

ממי?

למשרד הקליטה במבשרת, הסוכנות. הפקידה שם אמרה לי, 'יש לך חוב, אתה לא תקבל אישור, לא ישחררו לך'. מה הקשר לזה? אני אשלם, אני משלם. לא. היא דיברה בטלפון עם הסוכנות, משרד הקליטה, לא יודע, היא דיברה בטלפון, 'לא יקבל אישור'. ככה. חוסמים אותנו.

סיימת?

כן. גם החבר'ה שיש להם חוב יותר.

בסדר, זו דוגמה. אי אפשר לדבר עם כולם, אתה מייצג אותם. בוא נשמע את משרדי הממשלה שהזמנו אותם בשביל זה, כדי שייתנו לנו את הגרסה שלהם. אתם שמעתם עכשיו. קודם כל, אם אנחנו נתחיל, תעשו לנו סדר בקשר למה שהממ"מ הציג לנו מבחינת הטבלה, של מעל 18 חודשים, זה מה שבן אדם, או משפחה צריכה לשלם. כמו שהמקרה מצפת שאמרתי להם - - -

אתה מדבר על עולי אתיופיה או אתה מדבר על עולים ככלל?

לא, כרגע אנחנו נתמקד בעולי אתיופיה. כמו שאמרתי בפתיחה, 1,728 עולה חדש שמתגורר בצה"ל 9 והוא גם רכש דירה, אז למה - - -

אדוני היושב ראש, אני חושב שמן הראוי היה שאם יש דברים כאלה, שאני אקבל את זה מראש ואני אכין שיעורי בית ונבוא עם תשובות. אני יושב כאן ואז אומר לי היושב ראש, מתוך 6,000 העולים שיש במרכזי הקליטה, על עולה שנמצא בצפת שנעשה לו, או כן או לא, אני לא יודע, עוול. על מנת שאני אוכל לתת תשובה אינטליגנטית הייתי אמור לקבל את שם העולה, מה מי וכדומה, הייתי בודק והייתי מקבל תשובה במקום.

פנינו למשרד הקליטה, אז אני אבקש ממשרד הקליטה בעניין הזה. אולי השאלה לא הייתה צריכה להיות אליך, אז אולי אתה תסביר לנו, יהודה, בעניין הנהלים והמדיניות לפי הטבלה פה.

המחירים - - -

רגע, אני הבנתי את העניין של מבשרת. אתה מבין בעניין מבשרת? אני רוצה קודם כל עד מתי הזכאות נגמרת ועד הזכאות כמה משלם ואחרי שנגמרת הזכאות איך זה עובר? למה צריכים להשאיר אותם בידי חברה פרטית?

אני אענה. מרכזי הקליטה, כפי שכתוב במכתב הלוואי שהעברנו לנהלים, ישנם שני סוגי מרכזי קליטה, יש מרכזי קליטה סוכנותיים, שעליהם אני אחראי מ-א' עד ת', ויש בעקבות העלייה מאתיופיה מרכזי קליטה של המדינה שאני מקבל אותם כאחריות טיפולית בעולה ונושא שכר הדירה נקבע על ידי המדינה. הזכאות אמורה להיות לעולה יוצא אתיופיה ל-24 חודש, למה? שנה אולפן וגיור ואחרי זה עוד שנה להתארגן ובשנה השלישית לצאת החוצה. זה לא הגיוני ואנחנו אמרנו, אוקיי, ניתן להם באותו מחיר שלוש שנים, אבל אחרי שלוש שנים עולה צריך לצאת החוצה.

צריך לצאת החוצה לחיים עצמאיים ולקבל מהמדינה את מה שהוא אמור לקבל. עולה שלא יוצא ונשאר מועלה לו שכר הדירה. שכר הדירה שמועלה לו הוא מופחת משמעותית ממה שהיה משלם לו היה שוכר דירה באותו אזור או באותו מקום בארץ. אני מבצע, אני קבלן ביצוע. אני עכשיו נותן הערת סוגריים, אדוני היושב ראש, עם עקיצה שבקריצה. אני היום מחכה שתהיה החלטת ממשלה להביא את השארית ואני אהיה קבלן הביצוע, אני לא קובע מה מי ואיך. אותו דבר גם כאן, אני קבלן הביצוע שמטפל בעולה מ-א' עד ת'. בעולים שנמצאים בתוך מרכזי הקליטה שלנו אנחנו אחראים על הכול. האם עד כאן אני מובן?

כן.

אלה המחירים שנקבעו, אנחנו כמעט שלא מעדכנים אותם. רוב העולים שנמצאים בתוך מרכזי הקליטה, רובם עוזבים אחרי שלוש שנים. המקרה שמתואר כאן הוא מקרה חריג יחסית, של עולה שנמצא ב-2003 בתוך מרכז הקליטה. כן, אכן יש עולים, אני כרגע לא מתייחס למה שנמצא כאן, שתקועים לנו בתוך מרכז - - - המילה תקועים, אני מתנצל, היא לא נכונה, שנמצאים הרבה זמן בתוך מרכז הקליטה. אז אם מדובר על עולים קשישים ואם מדובר על משפחות חד הוריות, אנחנו משתדלים לא להחמיר, כי הפתרון של האוכלוסייה הזו הוא לא פתרון של הסוכנות היהודית, הוא פתרון של המדינה. אנחנו לא הריבון, אנחנו היינו הריבון עד 48', אחרי 48' ברוך ה' יש מדינה והיא הריבון. אותם אנשים קשישים שנמצאים, ברור לנו, לכולנו, וזה גם ברור למשרד הקליטה, שהם זקוקים לדיור ציבורי. דיור ציבורי זה סיפור אחר שאדוני מכיר אותו יותר טוב ממני. זה הסיפור לגבי מרכזי הקליטה.

אם אדוני היה שואל אותי מה הכי טוב ואני לא אומר את זה בציניות, הכי טוב שכל העולים היו מגיעים לקליטה ישירה ובאותו כסף שאני משקיע בתוך מרכז הקליטה הייתי נותן להם טיפול פי שניים יותר טוב. שתבין משהו - - -

נכון, אולי פי עשרה.

כן. שתבין משהו, סתם קח את קרית גת. רק להחזיק את המבנה המדינה גובה ממני 1,300,000 דולר. ועוד משהו, לפני שאני בכלל אומר ג'ק רובינסון, תאר לך שלו היינו קולטים את העולים בקליטה ישירה בקרית גת, אני סתם נותן את קרית גת כדוגמה, והייתי משקיע רק בטיפול מיליון דולר, לא 1,300,000, מיליון דולר, אתה יודע איזה טיפול הייתי נותן לאותם אנשים? לעילא ולעילא. אבל אין את המצב הזה, אני לא מחייב אף עולה לבוא למרכז קליטה, אם היו שואלים משפחה שלי, ויש לי משפחה של עולים, אני אומר להם 'חבר'ה, לכו תשכרו דירות, תלכו לאולפן בעיר, אל תלכו למרכז קליטה'. זה מקום זמני, מרכז קליטה הוא מקום זמני, הוא לא מקום קבע. אנחנו משתדלים להקל עד כמה שניתן על העולים.

אתה צריך להבין משהו, אדוני היושב ראש, ואתה מכיר אותנו הרבה הרבה זמן, אני לא מקבל כסף מהמדינה בשביל להחזיק את מרכזי הקליטה שלי, אני משנורר, מתרומות. מי כמוך יודע, ופה אנשים לא יודעים, שהתורמים של היום זה לא התורמים של אתמול. לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש אני שומע מהתורמים 'יש מדינה, מה אתה רוצה מאיתנו? די, מספיק, תרמנו 20, 30, 40, 50 שנה, מספיק'. דור התורמים של היום זה לא דור ניצולי השואה שהיה בזמנו בארצות הברית, שהיית מדבר איתם על עלייה ועל ציונות והייתה לחלוחית בעיניים שלהם והכיס היה נפתח. היום זה תורמים אחרים שמסתכלים על זה אחרת, מסתכלים בחור של המנעול ומוכנים לתת על דברים אחרים, לבתי חולים, לאוניברסיטאות ועוד ולא לנושא שלנו. ולמרות זאת אנחנו חורקים שן ומחזיקים את מרכזי הקליטה, זה מה יש.

אבל בכל זאת אני רוצה להתעקש בעניין המקרה מצפת.

אם אדוני ייתן לי את הפרטים תקבל תשובה, אבל לא עכשיו. אני אלמד והוא יקבל תשובה.

לא, אני אגיד לך. החוזה שנחתם - - -

אבל אדוני - - -

לא, אני רוצה להגיד לך, אני כתבתי מכתב ב-6 באפריל למר חביב קצב, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, והעתק למר יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות - - -

זה עבדך הנאמן.

ומר ראובן קפלן, מנכ"ל עמידר. אני שלחתי את כל הפרטים של המקרה עם החוזה, העתק אליך. גם של עמידר.

כן, אז מה?

לא, אתה אומר לי שאתה לא מכיר את ה - - -

אני לא מכיר, כי תבין משהו - - -

אבל אני שלחתי מכתב. לא זכיתי להתייחסות בנושא הזה, זה מקרה שעולה חדש נמצא בארץ שנתיים במרכז קליטה, הוא משלם 1,724 למרות שיש לו חוזה לצאת ממרכז הקליטה. אז נכון, משרד הקליטה צריך לענות, אבל עשיתי גם העתק שתדעו.

אני אענה לאדוני בכתב את מה שאמרתי לו יותר מפעם אחת בעל פה, הכתובת זה לא הסוכנות היהודית. שמת אותי לידיעה, אוקיי, בסדר, אז אני יודע על הדבר הזה.

אתם לא מטפלים בצה"ל 9?

הוא לא שלי. אני מפעיל אותו, אני אחראי על התפעול, אני אחראי על חברה ותרבות, אני אחראי על הנושא של הרווחה, אני אחראי על ביטחונם של העולים, משתדל לעשות להם הכשרות תעסוקה, ואדוני מוזמן לראות מה נעשה היום בצה"ל 9, זיוה בטח מכירה את המנהלת שם. אמת או לא?

אני לא הייתי שם, אז אני לא יכולה להגיד.

אז אני ממליץ לך בחום. זו דוגמה הכי לא טובה שיכולה להיות. אבל אוקיי, את מה שאמרתי בעל פה תקבל בכתב, שאני לא הכתובת.

עמידר לפחות כתבו לנו מכתב, שהם מתנערים מהאחריות, מי שקובע את שכר הדירה זה משרד הקליטה. הם לפחות אמרו לנו, בהעתק - - -

אני אבדוק, תעביר לי. אני מתנצל שלא עניתי, אדוני יעביר לי את המכתב, מבטיח לו שעד יום ראשון תהיה לו תשובה.

אז עכשיו, לפני שאני פונה לעניין של משרד הקליטה, זה שוב יבוא למשרד הקליטה, אבל באופן כללי אני רוצה להגיד במקרה של מבשרת ציון, שכולנו יודעים, הבעיה פה היא שהעולים נופלים בין הכיסאות. משרד הקליטה הביא גוף פרטי, זכיין, והזכיין הוא זה שמטפל בעניין הזה והעולה פשוט - - - אני אגיד מה שזיוה אמרה, זו הפקרות של העולים לגוף פרטי שמטרתו זה רווח, להרוויח. לכן אני אומר, הסוכנות אומרת שהאחריות של משרד הקליטה, משרד הקליטה אומר 'יש לי זכיין' ואז העולים באמצע נופלים בין הכיסאות והזכיין, הוא קובע מה שהוא רוצה, את השכירות. מ-500 קבעו 1,500, למה? האם זה מידתי לקבוע את המחיר הזה? בא להם לקבוע 1,500 כדי שהעולה ירגיש ממורמר ואז יברח משם. זה מה שקורה. 1,500 שקל ליחיד, זה מה שאני ראיתי פה.

נציג משרד הקליטה, בבקשה תתייחס, גם לצפת וגם למבשרת.

שלום לכולם. שמי אפרים נגוסה, אני תקציבאי באגף בכיר לדיור. ראשית אני מתנצל שתפסו אותי בהתראה קצרה, כי זה לא הנושא שאני אמור לטפל בו, אבל בכל זאת אני אשתדל לתת מענה במידת האפשר.

זו עוד שערורייה, ששולחים מישהו שלא מתמצא בנושא.

פה אני צריך להגיד, אני להגנתך, היום במשרד הקליטה יש לכל העובדים טקס, הם ביקשו שנדחה את הדיון. הבוקר הם הודיעו לנו. אנחנו התעקשנו לא לדחות את הדיון ושישלחו לנו נציג. כלומר הדרישה שלנו הייתה שהמנכ"ל יהיה, לא זה שאנחנו מזלזלים באפרים.

חס וחלילה, יש לו תפקיד מכובד וחשוב, אבל - - -

אפרים, המנכ"ל אמר 'אין שום סיכוי שאני אגיע מכיוון שזה תאריך שנקבע מראש'. אם היו אומרים לנו לפני כמה ימים היינו יכולים לדחות את הדיון, היום היה קשה לנו לדחות את זה, בכל זאת התעקשנו לא לדחות את זה ואפרים היה צריך להיות בטקס ושלחו אותו לפה. אפרים פה, כנציג משרד הקליטה לענות לנו על השאלות, מה שהוא לא יוכל לענות אנחנו נקבל בכתב ממנכ"ל משרד הקליטה. תמשיך. את המכתב אנחנו גם ניתן לך.

אוקיי. זה מכתב שלא ראיתי אותו, אבל בכל זאת, ככלל - - -

תעביר למנכ"ל, הוא קיבל את זה. שיהיה לכם.

בכל מקרה ככלל אנחנו כמשרד בעצם ההנחיה הגורפת לכל המרכזים זה שבשנתיים הראשונות וכן גם בשנה השלישית, ולפעמים גם יותר, שלא גובים מעבר ל-500 שקל מהעולים החדשים שנמצאים שם במרכזי הקליטה. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהחוזה שחתום למשך 24 חודשים ומעבר לזה זה בעצם סוג של הפרת חוזה בין העולה לבין אותו המקום.

500 שקל אתה אומר ל-24 חודשים?

500 שקל זה סדר גודל, אני לא זוכר את הסכומים.

למי? ליחיד?

כן, ליחיד. אם אנחנו - - -

זה לא מסתדר לי עם הטבלה פה. אחרי 18 חודש - - -

מעל 18 חודש משלם 500.

עד 18 חודשים 350.

זה 24 חודשים. זה בהתחלה שכר הדירה.

אוקיי, עד 24 חודשים 350, אחרי 24 חודשים 500 שקל.

ה-1,500 שאתם פה - - -

בשטח הם אומרים לנו שהם משלמים 500, גם הבודדים, היחידים.

יש לי את הטבלה. הטבלה מהממ"מ וכתוב עד 18, הם תיקנו לנו עד 24 חודשים.

זה לא משנה, אנחנו יודעים מהשטח, גם הקשישים הבודדים משלמים 500 שקל. אם יש שני קשישים, הם משלמים 1,000 שקל ליחידת דיור. כל אחד 500, אז אני לא מבינה למה לקשיש פה כתוב שזה 200 שקל.

לקשיש כתוב 200 שקל אחרי 24. כתוב. אם יש לך עובדות תביאי לנו.

אוקיי, אני אשמח להביא.

בשבוע הבא יש לנו דיון. תביאו לנו עובדות, אם יש קשיש שמשלם מעל 200 שקל שפה כתוב. הדברים ברורים, גם אתם, נציגי העולים, תבינו, עד 24 חודשים 350 שקל. אחרי 24 חודשים 500 שקל ליחיד. תמשיך.

אני מניח שהוועדה התכנסה בעצם בשביל למה מעלים את זה ל-1,500 שקל ליחידים. שוב, כפי שציינתי קודם, מכיוון שזה חוזה שמתקיים בין הגוף המפעיל או לחלופין המשרד שלנו, וזה עובר מעל 24 חודשים, זה סוג של הפרת חוזה אם הבן אדם לא מתפנה מהמקום ולכן יש מצב שצריך להעלות את המחירים. אני לא יודע בדיוק מאיזה תקופה מעלים ל-1,500 אבל זה עליות שנגבות לפי השכר שנמצא במשק, לפחות 50% מאותו שכר שמדברים עליו.

בסופו של דבר צעירים שרוצים לצאת מתוך מרכזי הקליטה, יש את ה-1,500 שנותנים לסיוע לשכר דירה. וזו המהות, מרגע שאמרנו שמרכזי קליטה הם לא טובים והם גרועים מאוד לקליטה, אז אנחנו צריכים לשאוף להוציא אותם ממרכז קליטה ולהיטמע ביישובי הקבע. לכן כל זוג צעיר או יחיד שנמצא במרכז קליטה, והוא כבר עבר אולפן, והוא עבר מעבר לארבע שנים, אני לא חושב שהם צריכים להמשיך ולשהות באותו מרכז קליטה, אלא לקחת את הסיוע של ה-1,500 שקל, להיות עצמאיים ולהיטמע בחברה. לכן עכשיו לבוא ולהגיד למה מעלים ל-1,500 אני חושב שזאת טעות.

אפרים, אני שואל שאלה, קודם כל מי קובע את ה-1,500 שקל?

מי קבע אני יכול לבדוק, כי כרגע אני לא יכול להגיד לך בוודאות מי קובע. באופן עקרוני זה אמור לצאת מהמשרד.

על סמך מה?

על סמך מה? אני לא יודע.

על סמך מה? על סמך זה שהמדינה באה ואומרת, 1,500 סיוע אתם יכולים לקבל ולצאת, אתם לא יוצאים? אז אנחנו נגבה את זה מכם.

זו השערה שלך, זיוה.

לא, אתה אמרת אתה. בוא נעשה ככה, 1,500 נותנים להם - - -

אנחנו לא מדברים על השערות.

אז תביאו נתונים. גם כשאתה יודע שהדיון מתעסק בנושא של שכר דירה, בין 500 שקל ל-1,500 שקל, אתה אומר השערה, אתה לא יודע. אז אני כן משערת, מה לעשות? כי אין לנו אפשרות, כי משרד הקליטה לא נותן לנו מידע.

זה משהו אחר, זה דברים שאני יכול לבדוק ולראות. אבל לבוא ולהגיד שזה ככה, בלי לבדוק עובדות, זה לא נכון לומר את זה.

אנחנו מצפים מכם לעובדות, זה מה שאנחנו מבקשים ולא מקבלים, מה לעשות?

זה מה שאמרתי, שאני אבדוק.

העניין ככה, נכון ש-1,500 שקל זה מי שיוצא משם ושוכר דירה בפרטי ואז הוא מקבל כסף מהמדינה, 1,500 שקל חמש שנים סיוע. עכשיו מה שקורה, אם הוא היה מקבל את זה, האם אתם נותנים לו עכשיו, כשהוא משלם במרכז קליטה 1,500, האם נותנים לעולים? אתם לא נותנים לעולים, אז מה פתאום לוקחים לו במקום לתת לו? ההחלטה אומרת לתת לו, כמובן בתנאי שהוא יוצא ממרכז קליטה, זה ברור, אבל מה שעכשיו נותנים - - - תראו, אם כך זה משרד הקליטה קובע. אם אתה אומר בכיוון הזה, זה לא 'אנקום', החברה הפרטית או הזכיינית קובעת את המחיר, זה נשמע שמשרד הקליטה קובע.

בשביל זה אמרתי, מכיוון שאני לא יודע את העובדות בוודאות אני אבדוק ואתן תשובה. זה מה שאמרתי, אבל באופן עקרוני, אם אנחנו הולכים לכיוון של באמת לעזור לעולים לצאת ממרכזי הקליטה אנחנו שוב מתעקשים ואומרים שהכי נכון שהצעירים ייצאו וישכרו דירה וייטמעו בחברה. זו דעתי האישית אפילו.

לא דעה אישית, אני רוצה שתגיד את מדיניות המשרד, זה מה שאני רוצה לקבל. דעה אישית זה משהו אחר. אז עכשיו אני רוצה לשאול, האם העולים החדשים מודעים ואתם עשיתם הסברה וגם האם כתוב בחוזה באופן ברור שאחרי 24 חודשים הם צריכים לצאת ואם לא יצאו השכירות תעלה ל-1,500 שקל. האם זה הוסבר להם?

אין מדיניות, אדוני היושב ראש, אין החלטה גורפת שאומרת שאחרי 24 חודש צריך לשלם 1,500 שקל. ואני אומר לך במלוא האחריות, בלי לבדוק ספציפית, אני כמעט שלא מכיר צעיר בודד שנמצא שלוש שנים במרכז הקליטה או שלוש וחצי שנים שמשלם 1,500 שקל. קשה לי להאמין. אבל כל הנושא של שכר הדירה והחוזה מוסבר על היום הראשון. יש לנו מדריכים מתורגמנים, יש לנו סומכות במרכזי הקליטה, וזה התפקיד שלהם. בשיחה שעושה מנהל מרכז הקליטה - - - אני לא מדבר על היום כי זה יהיה, כשאדוני יעזור לי להביא את הגל החדש, אבל נכון להיום זה לא נעשה, אבל כשהגיעו העולים היו שיחות קהילה, מעבר למה שעשתה הסומכת או הסומך, מעבר למה שעשה המדריך או המדריכה המתורגמנים, עם מנהל מרכז הקליטה בנושא שכר הדירה. הדברים האלה מוסברים. מוסברים לעולה.

שאחרי 24 חודשים אם הם לא ייצאו - - -

אנחנו נותנים להם הרבה מעבר ל-24 חודשים.

יש כאלה שנשארים גם ארבע שנים ועדיין לא משלמים את ה-1,500 שקל.

יש כאלה שנמצאים ארבע ואפילו יותר והם משלמים את אותו סכום. אין פה שרירות, יש כאן בדיקה, מי העולה שגובים לו, האם הוא עובד, האם הוא לא עובד. לא רוצה להיכנס ליותר מדי פרטים כרגע, אבל לא תמצא עולה מובטל או עולה קשיש או אם חד הורית שיעלו לה את זה אחרי שלוש וגם לא אחרי ארבע שנים. ואם תמצא, אני מוכן לבדוק את עצמי.

סיימת, אפרים, או יש לך מה להוסיף?

כן.

אז אנחנו הולכים למשרד השיכון. אתם מפעילים את מרכז הקליטה תפוז, לדומגה אני אומר, יכול להיות שאתם גם מפעילים עוד מרכזי קליטה, אבל תפוז נהריה, איך אתם מפעילים את זה?

המרכז בנהריה, בכלל משרד השיכון לא מפעיל מרכזי קליטה, זה לא - - -

לא, מבחינת דיור אני מדבר.

אבל רק המבנה הזה הוא בבעלות המדינה, נכס של המדינה ומה שאני בדקתי ובהיסטוריה הסתבר שב-2006 מנהלת האגף במשרד הקצתה את המרכז הזה לסוכנות היהודית ליואל דוד. היא הקצתה את זה ובמכתב שמצאתי היא אומרת 'אנו מסכימים שמרכז הקליטה תפוז בנהריה ימשיך וישמש כמרכז קליטה. אישורנו זה יהיה בתוקף כל עוד ישנם עולים הזקוקים למגורים במרכז הקליטה. הנושא ייבדק שוב בעוד עשר שנים', כלומר אנחנו מסיימים עשר שנים אוטוטו. אז אנחנו בעצם העמדנו רק את המתקן, את הנכס, אבל מי שמפעיל זו הסוכנות היהודית.

מי קבע את שכר הדירה?

שכר הדירה בנהריה הוא לפי הטבלה של משרד הקליטה לעולי אתיופיה, למעט מקרה חריג אחד שמשלם 1,500 שקלים כי הוא לא בתקופת הזכאות וזה מקרה נקודתי.

ורק רציתי להוסיף, כשהדברים צפו ועלו וצח פנה אלינו וכו', אז דאגנו לשלוח נציגה לנהריה והיא הלכה למבנה, עשתה ביקור שם ובחנה את הדירות, הסתכלה, בדקה מה המצב של הדירות, כמה דירות ריקות, ויש שם דירות שממתינות, שופצו והן ממתינות לקליטת עולים שיגיעו. זה מה שאני יודעת. נעשו שם פעולות תחזוקה של החלפת חלונות, תאורה, מעליות שופצו, ספרינקלרים לפי דרישות כיבוי אש.

זה אתם שיפצתם?

הסוכנות היהודית שיפצה - - -

רק את הדירות הפנויות. הדירות שקיימים בהם עולים חדשים - - -

אנחנו משפצים את כל המקום, דירות פנויות אנחנו מכינים לקראת קליטה מחודשת ואזורים ציבוריים אנחנו כל הזמן מתחזקים.

אוקיי, אבל הדירות עצמן, שחיים בהן עולים חדשים, הן בהזנחה מאוד מאוד גדולה. ודרך אגב, מרכז הקליטה הזה, אין בו גז, בגלל שחברות הגז לא היו מוכנות להפעיל גז, בגלל שהבניין הזה רעוע.

לא.

סליחה, תשאלי את - - -

יש לנו הרבה מאוד מרכזי קליטה שהוחלט בגלל עניין בטיחותי לא להפעיל גז. אנחנו רואים חדשות לבקרים התפוצצויות של גז. לשייך את זה שהבניין הוא רעוע - - -

זה לא קשור. אם הבניין - - -

יש פה נציגה שהייתה בשטח ומדברת על זה שהבניין מתוחזק וקיים. להגיד שאין גז בגלל שהבניין רעוע זה השערות מרחיקות לכת.

אלה לא השערות, אלה הדברים ש - - -

רגע, רגע. מה שזיוה אומרת, השיפוץ זה לאלה שהדירות פנויות ולא הדירות שהעולים גרים בהם.

שישמרו עליהן.

ברור, כי הם צריכים לתחזק את הדירות של עצמם. כל עולה שמקבל מקבל דירה חדשה משופצת.

גם אם העולה מחוץ למרכז הקליטה, כשהוא חי בדירה, הוא שומר על הדירה, הוא משפץ, הוא מנקה אותה?

זה לא קשור לניקיון, אנחנו מדברים על שיפוץ ועל מטבח שלא מתפקד. אנחנו לא מדברים על לנקות את הדירה. אל תעשו נכים מהאנשים האלה, באמת.

עולה מקבל דירה, עולה בתוך מרכז קליטה שמקבל דירה ונכנס לדירה הוא מקבל אותה מאובזרת ומשופצת ומסוידת, עם מטבח, עם מקרר, עם תנור, עם כיריים חשמליות ולא גז, בגלל כל מיני דברים, הכול תקין. אם הוא - - -

מעניין למה, בגלל - - -

זיוה, אנחנו לא נסיים היום כי פותחים את המליאה ואנחנו צריכים לסיים.

אני רק רוצה להוסיף - - -

אני אתן לך להמשיך, אני רק רוצה להגיד שאין לנו זמן, אנחנו נמשיך את הדיון הזה בשבוע הבא בנוכחות מנכ"ל משרד הקליטה. בשבוע הבא ביום שלישי יהיה המשך. בנוסף לדיון שקבענו על פתרון דיור ליוצאי מרכזי קליטה, לקשישים וצעירים, אני רוצה שנמשיך את זה כי יש שאלות שלא קיבלנו תשובה ולכן המנכ"ל צריך לענות לנו בשבוע הבא. אורה, בבקשה.

אני רק רוצה לסיים ולומר, אני דיברתי על השיפוץ של הדירות ועל רכיבים שהוכנסו, כמו בטיחות אש וכו'. יחד עם זאת אנחנו מודעים לכך שיש דברים שצריך לטפל בתחזוקת המעטפת של המבנה, אנחנו מודעים לזה וזה מה שדווח לי, אבל המבנה הזה, מסתיימות עשר שנים ואנחנו נביא את זה לדיון בוועדה מיוחדת במשרד שמתכנסת לדון מה יהיה גורל המבנה, איך נמשיך להפעיל את המקום הזה ואיך זה יתקדם.

יהודה, אני זוכר שהייתה מדיניות שאם עולה חדש, משפחה שעושה חוזה לרכישת דירה, היא מקבלת פטור שלושה חודשים משכר דירה, האם המדיניות הזו קיימת?

כן.

אז אני רוצה שתתייחסו למכתב שעכשיו נתתי לכם העתק, אם הבן אדם נמצא שנתיים במרכז קליטה ואם הוא עשה חוזה, למה עדיין הוא צריך לשלם 1,700 שקל.

אני אבדוק.

אני רוצה שתבדקו ואני דורש, אם זה אכן נכון, להחזיר לו רטרואקטיבית.

אדוני, אם נעשתה טעות הוא יקבל את הכסף חזרה. אגב, קרו מקרים שנעשו טעויות, זה לא הגיע לכנסת, העולה הגיע למנהל מרכז הקליטה, הוא בדק והחזירו לו את הכסף.

בסדר. אנחנו ממשיכים את הדיון בשבוע הבא ביום שלישי ומי שלא הצליח לדבר ניתן לו לדבר בשבוע הבא. אנחנו סיימנו, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.