הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 12:20

הכללת יוצאי אתיופיה בתוכנית החומש

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן-ארי

יוסף ג'בארין

איציק שמולי

עומר בר לב

אלעזר שטרן

קסאי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תכניות כלכליות חברתיות, משרד ראש הממשלה

ד"ר פוריה קלעי - מרכזת הכשרת מורים לבני הקהילה האתיופית, משרד החינוך

מירי כהן-אדלשטיין - ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

גדי פרנק - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

יעל סימן טוב - ממונה, ועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

אורנן פודם - ועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל, ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופסור מנחם בן ששון - נשיא האוניברסיטה העברית

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה

עדי יונס - רכז התכנית לתלמידים יוצאי אתיופיה, מרכז אקדמי לב

דוד מהרט - מנהל האגודה לקידום החינוך

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

מולוגטה נגה - מגשר חינוכי חברתי, ארגוני עולי אתיופיה

רחמים גאשה - עמותת "הצבי", ספורט לקידום יוצאי אתיופיה

יאיר הס - מנכ"ל עמותת ה.ל.ל - אגודה ליוצאים בשאלה

חנה אלעזר - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

יפת אלמו - האגודה למען יהודי אתיופה

ג'ג'או בימרו - סטודנט, האוניברסיטה העברית

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך, המחנה הציוני

דוד דהאן - עיתונאי ומשפטן, המשמר החברתי בכנסת

עידית שבתאי סידס - שדלן/ית (פוליסי), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

רחל כהן - שדלן/ית

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

הכללת יוצאי אתיופיה בתוכנית החומש

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. היום ה- 7 לנובמבר 2016, ו' בחשוון תשע"ז, נושא הישיבה הכללת יוצאי אתיופיה בתכנית החומש.

יש לנו היום דיון נוסף, בכלל הצגה של תכנית החומש אבל נתנו דגש מיוחד, דיון נפרד לתכנית החומש בהשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. לא לחינם שמנו את זה בדיון נפרד כדי לבדל ולתת פוקוס. יצא ככה, לכאורה פועל יוצא, דיון המשך מהדיון הקודם שבגללו התעכבנו. אני אתן לנציגי הות"ת מל"ג להציג לנו את ההדגשים המיוחדים בתכנית החומש הקרובה. מציג את המצגת ואת האמירה?

אני אפתח בקצרה ואז אעביר לאורנן פודם שהוא מצוות חברה וקהילה אצלנו להציג מצגת. ננסה להתמקד גם קצת בנתונים, היינו בסיפא של הדיון הקודם וראינו שחלק מהשאלות שעלו היו סביב נתונים וכולי, ננסה קצת לשים את הנתונים על השולחן וגם כבר להתחיל לייצר צפי של צעדים וכולי.

לא אאריך, כדי שיהיה זמן גם למצגת וגם לדיון. הנושא של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה מאוד חשוב לנו, מבין אוכלוסיית היעד שהתחלנו להתייחס אליהם בעצם בחומש הקודם, האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה עד היום לא קיבלה מעמד נפרד בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה כתכנית נפרדת קוהרנטית. היה טיפול ויש עדיין טיפול וימשיך גם טיפול מסוים במשרד הקליטה, אני אגיד על כך גם כמה מילים מיד. בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה היו צעדים נקודתיים שנעשו אבל אף פעם לא הייתה תכנית קוהרנטית מהתחלה ועד הסוף כאוכלוסיית יעד נפרדת.

החומש הזה, בעצם אני חושב, הבשורה המרכזית היא שות"ת ומל"ג החליטו ואת ההחלטה הזאת הם כבר קיבלו לפני מספר חודשים והמצגת שתראו היום היא חלק או נגזרת מהמצגת שהם ראו באותו דיון שאוכלוסיית יוצאי אתיופיה תהפוך להיות אוכלוסיית יעד ספציפית ממוקדת לצורך הנגשה.

אפשר לומר שהיא יחסית הייתה מודרת מהשכלה גבוהה?

אנחנו תיכף נציג את הנתונים, היא נמצאת בהשכלה גבוהה בערך, משהו כמו חצי מחלקה באוכלוסייה, נציג את הנתונים בצורה הכי שקופה, לא נסתיר לא את מה שיש ולא את מה שאין וננסה לעשות את זה לא יותר מדי באריכות.

הקצינו לזה כבר תקציבים ספציפיים, יש פה רשימת צעדים ראשונים אבל מצד שני נגיד את הדבר השני, יש לנו עדיין דברים לעשות. זה לא שעכשיו אנחנו מציגים דברים שכבר נעשו. אנחנו מציגים תקציבים שייעדנו לזה, אנחנו מציגים רשימת צעדים ראשונים, ואנחנו נצטרך ביחד בתוך השנה הנוכחית לבנות את הצעדים לשש השנים הבאות. כשאני אומר ביחד, הכוונה שלנו שתוקם ועדת היגוי שהיא תנהל את כל התהליך והיא גם תקצה את התקציבים, שבה יהיו שותפים לא רק חברי מל"ג וות"ת אלא גם נציגי ציבור מקרב הקהילה, וזאת המטרה שלנו, לעשות את זה בשיתוף. אלה אמירות פתיחה ומכאן נלך למצגת.

מספר מילים על חלוקת העבודה בינינו לבין משרד הקליטה, לפחות הנוכחית, כי אני מניח שזה יעלה. בפגישה שהייתה לפני חודשיים או שלושה בערך, בהשתתפות מנכ"ל משרד הקליטה ובהשתתפותי, סוכם לעת הנוכחית שהצעדים שנעשים במשרד הקליטה שעיקרם נוגע לצעדים הכלכליים, כלומר הסיוע גם בשכר הלימוד וגם הסיוע הכלכלי של דמי הקיום השוטפים לסטודנט, לעת הזאת זה נשאר במשרד הקליטה כדי לא ליצור יותר מדי זעזועים. מנגד, מל"ג ות"ת תתחיל בשלל צעדים שתיכף נדבר על חלקם, גם על החסמים וגם על הצעדים, בכל הנושאים שהם יותר קשורים לתוך האקדמיה. חלקם קשורים לשיעורי עזר, מניעת נשירה, הכוונה לתעסוקה כל הדברים מהסוג הזה ונדבר עליהם, בהמשך לקראת השנה הבאה או השנה לאחריה, נראה שהצעדים אצלנו כבר מתחילים להבשיל אנחנו גם ביחד עם משרד ה קליטה נבחן את האפשרות לאגם את הדברים, גם את הצעדים הכלכליים למל"ג וות"ת, אבל נעשה את זה אך ורק - - -

יש התייחסות למכינות מיוחדות?

אנחנו גם נתייחס לזה, בוודאי.

אבל מה קשור משרד הקליטה לחבר'ה שנולדו בארץ, לפני 20, 30 שנה?

אני לא אחזור לדיונים קודמים ואינני מייצג פה את משרד הקליטה, יש פה את מירי - - -

אתה יודע מה אמר הרבי מקוצק?

אני יודע הרבה דברים שהוא אמר, אין דבר שלם יותר מלב שבור.

הוא אומר "אין דבר יותר לא שוויוני מאשר לתקצב או לטפל באנשים שחיים במציאות לא שוויונית בצורה שווה".

כן, זה בסדר. זה כן, כל הדיון שלך עד עכשיו היה ככה.

אני שיפרתי, שיניתי.

ההגדרות של משרד הקליטה נוגעות גם לצורך העניין לטיפול באוכלוסייה הזאת. אנחנו לא מגדירים אוכלוסייה, אנחנו לצורך העניין כרגע מקבלים את המדיניות הממשלתית בנושא. המדיניות הממשלתית בנושא של יוצאי אתיופיה מתייחסת גם לילידי הארץ, הווה אומר דור שני ליוצאי אתיופיה, גם במסגרת הטיפול הממשלתי, ואנחנו מקבלים את זה. אפשר לדון את הדיון העקרוני של הגדרת האוכלוסייה, הוא דיון יותר רחב מהשכלה גבוהה.

לא, אני לא נכנס לדיון של הגדרת האוכלוסייה. הדיון הוא על איזה כלים יש - - -

אני אענה לשאלה שלך. אנחנו נשמע את משרד הקליטה, הוא לא אמור לענות על זה. יש את הקריטריונים מתי. כרגע מה שבתכנית החומש, בא לתת לאו דווקא לעולים. לבני העדה. בגלל שזיהינו, מזהים כשל, הם זיהו כשל בחרדים, בערבים, וגם בקרב בני העדה האתיופית.

הבנתי אדוני היושב-ראש, אבל אפרופו המל"ג, אני חושב שאתם החלטתם על הקמת ועדה מיוחדת ליוצאי אתיופיה לתכנית החומש, נכון?

נכון.

והוועדה הזאת לא הוקמה עוד?

הוועדה הזאת תקום בחודש הקרוב, היא צריכה לבוא למל"ג ולות"ת לאישור. אני אומר, יש לנו כבר חברי מל"ג ות"ת שמוכנים להשתתף, אנחנו צריכים עוד, ועדה כזאת מהסוג הזה בדרך כלל אצלנו מורכבת גם מחברי מל"ג וות"ת שהם מייצגים את הצד האקדמי וגם מנציגי ציבור. התחלנו לדון או לבקש מכמה נציגי ציבור מהעדה האתיופית להשתתף בוועדה כזאת, אנחנו נשלים את זה אני מניח שבשבוע –שבועיים הקרובים, עד סוף החודש הזה אנחנו מצפים ש הוועדה תוקם ותתחיל לפעול.

בסדר, רשמנו את זה. היושב ראש אני מניח שרשם את התאריך שניתן פה.

תראה, הבחורה הזאת יושבת מהבוקר רק בשביל הדברים האלה.

כן. כמו שאני מכיר את היושב ראש זה גם יעלה ב סיכום, התאריך שאמרת.

אוקיי. אז בואו נתחיל עם המצגת.

(הצגת מצגת)

תודה על הבמה. אני מצוות שנקרא "חברה קהילה ומכינות" באגף תקצוב במועצה להשכלה גבוהה. אני מניח שחלק מהנתונים מוכרים לכולם, בכל מקרה נעבור עליהם בקצרה, אם יש שאלות ורצון להתעכב על נושאים - - -

אם אתה יוצא מתוך הנחת עבודה כזו, הדיון הזה מיותר. כשבאים לדיון הנחת העבודה היא שלא יודעים כלום. אל תדלג על כלום. אם נראה שאתה מתמרח, נאיץ בך.

אין בעיה. נתחיל עם קצת סקירה כללית על האוכלוסייה, נתקרב להשכלה גבוהה כשנדבר על המועמדים ועל המתקבלים ללימודים. נסתכל על ההתפלגות של הסטודנטים גם של תחומי הלימוד וגם באיזה מוסדות הם לומדים. חסמים עיקריים שמיפינו בשלב ראשון, יכול להיות ש הוועדה תמפה אחר כך חסמים נוספים, יעדים ועיקרי התכנית.

כל הנתונים מלפני כשנה, שקיבלנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גודל האוכלוסייה הוא כ- 138,000 איש, 1.7% מהאוכלוסייה. מדובר באוכלוסייה צעירה, כך שבגילאים הרלבנטיים של השכלה גבוהה הם אפילו יותר מ- 1.7%, הם בערך 2.4% מהאוכלוסייה.

הפיזור הוא בכלל המחוזות, בכלל הארץ, הישובים הבולטים זה נתניה, ראשון לציון, באר שבע, אשדוד. מבחינת אחוז התושבים הישובים הם קריית מלאכי, קריית גת, עפולה, יבנה, חדרה. הנתונים האלה חשובים לנו לאחר כך בגיבוש התכנית כדי לדעת איפה לשים את מרכז הכובד בגיוס תלמידים ובהכוון להשכלה גבוהה.

מבחינת הכנסה והוצאה, אנחנו רואים שיש פה פערים מאוד גדולים, מה שישר מביא אותנו אחר כך לראות שיש חסם כלכלי שיכול להיות שהוא גם מונע מסטודנטים בכלל להגיע להשכלה גבוהה ולשרוד בה ולהתקדם אולי גם לתארים מתקדמים.

אני מגיע לאזור ההשכלה הגבוהה – מבחינת נתוני קבלה בתשע"ד ניגשו כ- 2,500 תלמידים בכיתות יב', שיעור הזכאים לתעודת בגרות 56% לעומת 75% בכלל האוכלוסייה, כך שכבר כאן יש לנו איזה שהוא פער, מה שיחייב אותנו להיות בקשר גם עם משרד החינוך - - -

סליחה, אתה אומר ש- 75% זכאים במדינת ישראל לתעודת בגרות?

כן.

זה לא נכון דרך אגב, אני רק אומרת שאנחנו ישבנו פה בוועדה ואמרו לנו 50 ו - - -

ממי שמגיע כבר ל-יב'.

את יודעת איפה התמיהה מתחילה? התמיהה מתחילה, וטוב שמשרד החינוך איתנו כאן- - -

אני צודקת, אנחנו ישבנו כאן ושמענו, 56% מכלל האוכלוסייה.

לא, זה שיעור ההשתתפות בהשכלה גבוהה. 57% זה שיעור ההשתתפות.

אני יודעת לקרוא. שיעור זכאים לתעודת בגרות עומד על 56% מקרב הניגשים ממוצא אתיופי, לעומת 75%. אני אומרת לא לבזבז את הזמן, בבקשה תבדוק את הנתון הזה.

לא, לא. אי אפשר לדלג על שורה ראשונה. אתם שמים לב לניסוח, תקנו אותי. בתשע"ד ניגשו לבחינות הבגרות כ- 2,500 תלמידים בכיתות יב' ממוצא אתיופי. עכשיו תקשיבו טוב, כשאתה מביא לי נתון כזה, אני כוועדה מצפה שאתה תאמר לי מה, אני איש מספרי. הנתון הזה יתום, ערטילאי, אם אתה לא נותן לי כמה תלמידים יש בשכבת יב' ממוצא אתיופי. יכול להיות שזה אחוז זניח בכלל בגלל שהמורים לא מגישים אותם לבחינות בגרות. אני צריך את הנתון הזה.

הנה, כתוב לך במשפט השני 56%.

מקרב מה 56%?

מקרב הזכאים לבחינות בגרות.

מתוך ה- 2,500 כך אני מבין.

לא.

אז עורך המסמך יסביר את עצמו. להבא, לא לנסות לעזור לי כי זה רק מקשה יותר. כאן אני בכוונה התעכבתי בשלב הזה, גדי תהיה איתי כי אתה תכנון ותקצוב. אני חושב שכשמזהים נקודת כשל, יש אמירה. אתה זוכר את הדיונים שלי, חייבת שתהיה לכם אמירה במיוחד אם לקחתם את זה ושמתם את זה כהחלטה בפרונט איפה אתם מתערבים כבר בשלב המקדים, בשלב התיכון, הקדם אקדמי? פה זה אומר דרשני. לכן אם אני אקבל את הנתון תוך כדי הדיון אני רוצה את הנתון הזה, כמה תלמידים מקרב בני העדה האתיופית בשלב יב' כשניגשים מתוכם רק 2,500.

דבר ששכחתי לומר בהקדמה, שהגשנו בקשה מאוד גדולה של נתונים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק על הנושא הזה ואלה נתונים ראשוניים בלבד.

הם מתקשים לתת את כל הנתונים?

זה לוקח זמן.

אני אגלה לך סוד מדינה. אל תעביר אותו הלאה, למשרד החינוך יש את הנתונים האלה ולא צריך ללכת ללמ"ס.

בסדר גמור. באמת מה שיוצא מפה זה קודם כל שחייב להיות קשר רציף עם משרד החינוך. אנחנו לא פועלים בואקום, כמובן שיש פה חסמים שעוד מגיעים מלפני ואחת הסוגיות באמת שתעלה לדיון הוועדה ואני אצטרך שם את עזרת הוועדה להחליט, זה האם אנחנו מתערבים כבר בשלב התיכונים כמו שאנחנו עושים בתכניות אחרות, האם אנחנו תופסים אותם לאחר הצבא בגלל הפער הגדול הזה שבין יב' לתחילת האקדמיה, זו אחת השאלות שתגיע מיד לשולחן הוועדה.

מה אתה הולך לעשות עם מה שאתה מזהה במסמך הזה? כשאתה מזהה במסמך הזה ששיעור בעלי תעודת בגרות העומדים בתנאי הסף של ההשכלה הגבוהה הוא נמוך ב- 50% לעומת כלל האוכלוסייה, זה דבר שצריך התערבות.

תיכף נפרוט את כל החסמים ואז את כל הצעדים.

התפלגות סטודנטים בתשע"ה למדו 2,946 סטודנטים יוצאי אתיופיה בכל המוסדות. שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה מתוך כלל הסטודנטים בישראל הוא 1.1% שזה 1.2% בתואר ראשון וכמובן שבתארים מתקדמים הנתונים יורדים דרסטית מ- 0.5% בתואר שני, עד שבתואר שלישי, הדוקטורט זה כבר מספרים בודדים. נראה שאנחנו חייבים גם לשים דגש גם על מה שקורה אחרי תואר ראשון, גם על כל התארים המתקדמים.

כמו שאמרנו בהתחלה, שיעור יוצאי אתיופיה מכלל אוכלוסיית ישראל הוא 1.7% אבל בקבוצת הגיל הרלבנטית הם 2.4% ואנחנו נסתכל דווקא על הנתון הזה, הנתון המחמיר יותר, ולא לשאוף ל- 1.7% אלא להתקרב ל- 2.4%. 70% מהנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון, כך שהנשים גם פה מובילות.

אז יש חסם גדול בקרב ה- - -

נכון. מאינטואיציה ראשונית, אנחנו יכולים להגיד שיכול להיות שמדובר על נושא כלכלי, שהם יותר הולכים לעבוד.

הקטע הכלכלי להגעה להשכלה גבוהה, זה לא החסם. נכון שבעלי הכנסות נמוכות, לכאורה בגרפים זה יוצא תמיד ככה, אבל לא בגלל החסם הכלכלי. כשתלמיד ולא משנה מאיפה הוא, שבא ממשפחה בעלת הכנסה נמוכה, מגיע להכרה שהוא צריך ורוצה ללמוד בהשכלה גבוהה הוא יכול להשיג את זה במדינת ישראל. יש לי את הצורך, בקרב אותן אוכלוסיות עם הכנסה נמוכה, שכבר בשלבים המקדימים לדחוף אותם קדימה, להציב להם יעד ולעודד אותם, להביא להם את זה להכרה שזה - - - -

אנחנו מסכימים פה.

משרד החינוך, אתם מקשיבים לי? אני מקווה שאני לא מכלה את זמני.

מבחינת גידול ייצוג הסטודנטים בתואר ראשון לאורך ה- 15-16 שנים האחרונות, אפשר לראות שבחמש השנים הראשונות של העשור הקודם הייצוג כמעט הכפיל את עצמו ולאחר מכן הרבה יותר מתון.

קודם הם היו בתת ייצוג ולאט לאט אנחנו מתקדמים, עדיין ייצוג נמוך.

עדיין בתת ייצוג, אבל כן. מבחינת סוג המוסדות אנחנו רואים, יכול להיות שבאופן קצת מפתיע, דווקא באוניברסיטאות הייצוג שלהם הוא יחסית רחב, גם במכללות הפרטיות הייצוג יחסית יותר רחב ממה שחשבנו, במכללות לחינוך ייצוג נמוך ובמכללות המתוקצבות דווקא גם, ייצוג שציפינו לראות קצת יותר גדול, ויכול להיות ששם יהיה דגש מיוחד.

ניסיתם ללמוד למה?

בגלל שיחסית אלה מספרים קטנים, זה בעיקר תכניות שקיימות באוניברסיטאות. בבר אילן יש תכנית מאוד מקיפה, בתל אביב - - -

אז אתה יודע להצביע. כי אם הייתי אומר בגלל שכר הלימוד אנחנו רואים מגמה, אי אפשר להסיק את זה מה - - -

תיכף תראה גם את הפרופורציות פר מוסד, תראה שיש מוסדות שמתמקדים בזה במיוחד ולכן הצליחו, יש מוסדות שפחות. באוניברסיטאות, יש שתיים-שלוש אוניברסיטאות שהלכו על זה חזק, במכללות יש שתיים-שלוש מכללות אבל יש הרבה מכללות ש - - -

אפרופו הדיון הקודם, מכללות לחינוך.

איזו שנה אתה מציג פה?

תשע"ה. אז עוד פעם, מתוך כלל הסטודנטים בחלוקה לתארים, בתואר ראשון כמו שראינו באוניברסיטאות הייצוג שלהם כמעט מתקרב לייצוג שלהם בכלל האוכלוסייה. באוניברסיטה הפתוחה שזה דווקא מקום שיכול להיות מקום שיותר מנגיש, הנתון יחסית מאוד נמוך, 0.6% מתוך כלל הסטודנטים שלהם. מכללות מתוקצבות, ששם כבר אמרנו קודם שיש איזו שהיא בעיה - - -

אם הבנתי נכון, פועל יוצא של הגרף הזה, אילו היו עוד תכניות בשאר המוסדות, יכולנו להגיע ליעד יותר גבוה?

היעד שלנו בדיוק מכוון לשם. תיכף תראה את היעד, בסופו של דבר כל המצגת הזאת תסתכם בזה שהיעד שלנו בסוף השש שנים האלה להיות ב- 2%, כלומר קצת לעלות אפילו מעל האחוז שלהם באוכלוסייה ולהתקרב לאחוז שלהם בקבוצת הגיל. כי בקבוצת הגיל של הצעירים הם יותר מאשר באוכלוסייה המבוגרת.

למה יש לך פעמיים אוניברסיטאות?

שמאל זה תואר ראשון וימין תואר שני.

אז אתם רוצים לעמוד באוכלוסיית הגיל.

כן.

אפשר לראות בגרף שהחלוקה פה היא לתואר ראשון, תואר שני ודוקטורט, והמצב בתארים המתקדמים הוא מאוד לא טוב, תת ייצוג מאוד מאוד חריג.

תפסיקו להוציא את ה נשמה יהיה לכם יותר בתארים מתקדמים.

אני יכול להגיד למה זה חשוב. כשאתה מדבר על הנגשה נורא קל לדבר על תואר ראשון, זה הבסיס של ההנגשה.

שער הכניסה מה שנקרא.

נכון. הבעיה שלנו שבסופו של דבר אם לא עושים צעדים יותר אקטיביים גם בתואר שני ובדוקטורט אנחנו מוצאים את עצמנו עם חסר גדול גם בעולם אנשי הסגל, זה חשוב לך גם בעולם של ROAL MODELS, מודלים לחיקוי שאתה רוצה שאנשים ישאפו אליהם וגם אפילו אנחנו אומרים, אנחנו עכשיו בונים ועדת היגוי, היינו מאוד רוצים שיהיו לנו פרופסורים יוצאי אתיופיה שיהיו בתוך וזה מאוד קשה. אנחנו חושבים שזה משהו שאנחנו צריכים להתמודד איתו, אנחנו לא יכולים להתמודד רק עם שאלת ההנגשה ברף של תואר ראשון.

אני חושבת שזה בגלל שמשרד הקליטה מממן עד גיל 28 וזה הרוב תואר ראשון.

תואר שני עד גיל 40 אנחנו נותנים.

נראה את הסיבות אחר כך. בוא תציג, אני מבקש לא להפריע להציג.

התפלגות בתוך המוסדות, אפשר לראות את בר אילן, הפתוחה, אריאל, חיפה, תל אביב אלה מוסדות שיש בהם יחסית מספר גבוה של סטודנטים יוצאי אתיופיה, בטכניון ובבן גוריון פחות. תיכף כשנגיע לתחומי הלימוד גם נראה למה בטכניון יש פחות, זה בכלל בעיה בהנדסה ולאו דווקא בטכניון.

למה בבן גוריון?

בבן גוריון, שזה גם מאוד מדאיג, כי באזור שם יש אוכלוסייה גדולה של יוצאי אתיופיה ובבן גוריון אנחנו פחות רואים את זה. תיכף נראה שדווקא במכללות שבדרום יש יותר, אבל עדיין אין ספק שבן גוריון הוא אחד המוקדים שנרצה להשפיע עליהם יותר כדי שיקלטו סטודנטים.

9% מהסטודנטים של בן גוריון הם תושבי הדרום, כל השאר הם - - -

מבחינת המכללות אפשר לראות שדווקא בדרום, ספיר ואשקלון יש יחסית ייצוג, מרכז אקדמי לב שיש לו תכניות ייחודיות גם, יחסית יש לו הרבה סטודנטים וכן הלאה וכן הלאה, עד שיש מכללות שממש אפשר לראות שיש שם 3, 4, 6 סטודנטים בתשע"ה. תיכף נגיע גם למקצועות אז זה קצת יכול להסביר את המוסדות האלה.

מכללות שאינן בתקצוב, קודם כל חשוב להדגיש שבמכללות האלה זה לא שבאמת משלמים שכר לימוד כמו של 30,000 כפי שיש שם, זה לרוב תכניות שיש שם. בקרית אונו יש תכנית, במכללה האקדמית נתניה שגם יש הרבה סטודנטים בעיר הזאת, גם שם יחסית - - -

כשאתה אומר תכניות, גם בשכר הלימוד הם - - -

כן. אלה תכניות מובנות. נגיע לתחומי הלימוד, כי זה תחום שגם, אנחנו לא רוצים רק להביא אותם למערכת, אנחנו רוצים שהם אחר כך ישתלבו בתעסוקה ושיהיו במקצועות לימוד מגוונים, אז אפשר לראות שיש ייצוג מאוד גדול במדעי החברה במינהל עסקים, חינוך, ובמקצועות שהם יותר הנדסה, מדעים מדויקים, מתמטיקה, רפואה, כמעט ואין סטודנטים יוצאי אתיופיה.

תכניות קיימות – קודם כל בעיקר זה מה שמינהל הסטודנטים ואני מניח שבטח עוד מעט מירי קצת יותר תפרט, שכר לימוד ומלגות שמינהל הסטודנטים נתן ונותן עד היום, יש מעטפת במכינות, דיברנו קודם על הבגרות, זה משהו שעוד נרצה לחזק אותו. יש ירידה במספר התלמידים במכינות ואנחנו נרצה מאוד מאוד לעודד אותם ללכת למכינות כי זה המקום להשלים בגרויות, זו התחנה האחרונה של ההנגשה של ההשכלה הגבוהה.

למה יש ירידה?

אנחנו לא לגמרי יודעים, כי מבחינת מספר אבסולוטי של סטודנטים, לא ירד. הם כאילו מגיעים גם בלי המכינה.

אז זה חיובי, אולי פחות צריכים מכינות.

אנחנו לא בטוחים שזה משהו חיובי, אנחנו כן היינו רוצים לחזק - - -

המכינות קדם אקדמיות של הקרן להכוונת חיילים משוחררים - - -

זה לא של הקרן.

בסדר, שילוב. תיתן לנו כמה מילים על זה כי בזבזנו על זה הרבה מלל והרבה יזע. איפה זה עומד, אני לא יודע?

אנחנו נרחיב אחר כך.

כן. אז בכלל בתחום המכינות הייתה עד היום מעטפת ותמשיך להיות מעטפת ייחודית בגובה 6,100 ₪ של מעונות, עם שיעורי עזר, נסיעות, באמת לעודד אותם ללכת למכינות כי המכינות היום זו הזדמנות להשלים בגרויות יותר בקלות, מסלולים ייעודיים, לעודד אותם יותר לתואר הראשון, בעיקר אנחנו רוצים גם שהם ילכו למסלולים של הנדסה ותעודת הבגרות שלהם לא מספיקה, אז המכינות הן מקום טוב לזה.

בהתייחס לזה שאתה מציין שכ- 50% מקרב בעלי זכאות לתעודת בגרות זו לא תעודת בגרות שמתקבלת במוסדות להשכלה הגבוהה, אני חושב שזה מתבקשת שם עבודה.

אין ספק. יש עוד הרבה תכניות, אני מקווה שלא פספסתי פה עמותות וארגונים. אז קודם כל יש את התכניות של המוסדות, יש מוסדות שעובדים עם מכון פוירשטיין, לתכניות כמו העברית ובר אילן, לאוניברסיטת תל אביב יש תכנית גדולה, אריאל, רופין, גם המכללות הפרטיות אמרנו, הבינתחומי, אונו, מכללת אורנים לחינוך גם יש שם תכנית מיוחדת וכמובן שיש הרבה גופים שיש להם תכניות, גם בצורת מלגות, גם בצורת שיעורי עזר, גם בצורת פסיכומטרי ייחודי, אז הם גם קיימים והתחלנו כבר לשמוע את חלקם, ניפגש איתם ונצטרך למפות ולראות מי נותן מה כדי לנצל את זה בצורה המיטבית.

אני אסכם את החסמים. קודם כל באמת בחינות הבגרות, אנחנו רואים שכבר עוד לפני שאנחנו נכנסים לעולם האקדמיה יש שם פער מאוד מאוד גדול, 50% לעומת כלל האוכלוסייה. הבחינה הפסיכומטרית, חסם גם מאוד מעכב, מדברים על פער של כ- 140 נקודות מהציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, יש את פוירשטיין שיש לו איזה שהוא מסלול עוקף, כרגע זה במספרים קטנים, אנחנו בודקים עם פוירשטיין אפשרות להרחיב את זה - - -

גם אחרי שצמצמת את הבחינות הפסיכומטריות, מה שהיה עם כל המושגים הכלל עולמיים והתאמתם את זה, עדיין פער של 140 נקודות?

כן.

עוד פעם, כשאתה הולך על מי שכן הולך על המסלול של הפסיכומטרי, זה הפער הקיים. לכן מה שהתחיל אורנן להגיד לגבי פוירשטיין, אנחנו מנסים למצוא מסלולים חלופיים שהם לא יהיו מוכוונים רק לאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, גם - - -

מה זה עוזר לך אם האוניברסיטאות יש להן חופש פעולה לקבוע את תנאי הקבלה?

כי לפחות בחלק מהאוניברסיטאות אנחנו רוצים ללכת על המסלול הזה.

בבר אילן וגם בעברית מקבלים לפי אבחון של פוירשטיין ואנחנו באמת באיזה שהם מגעים איתם אבל צריך לזכור שהבחינה הפסיכומטרית היא כרגע חסם.

אנחנו רואים שיש פערי ידע בשפה העברית והאנגלית, בעיקר בניסוח אקדמי.

פה לא נתת לי יחסית לאוכלוסייה הכללית. מעניין אותי לדעת, גם באוכלוסייה הכללית זה חסם?

בוודאי, אבל פה זיהינו שזה חסם שבהרבה מקרים הוא גורם לנשירה וזה משהו שאנחנו בתכנית הרב שנתית נהיה חייבים להתייחס אליו.

היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים, הרבה מהאוכלוסייה היא דור ראשון להשכלה, לא ממש יודעים למי לפנות, איזה תחומים, איך לבחור, וזה משהו שאנחנו, אולי הדבר הראשון וכבר התחלנו בצעדים לפתור את החסם הזה ואני תיכף אגיד איך. עוד חסמים – דיברנו על ירידה מאוד גדולה במספר תלמידי המכינה, ירידה של כמעט 200 סטודנטים, 200 תלמידים ממה שהיה לפני כמה שנים, ונרצה כמובן לעודד אותם ללכת למכינות כי אנחנו חושבים שהמכינות זה מוצר הנגשה מאוד טוב.

חסם כלכלי הוא גם אחד החסמים, כמובן שנצטרך להתייחס אליו. תארים מתקדמים וסגל, גם התייחסנו קודם, מאוד מאוד חשוב שיהיו דמויות, שיהיו פרופסורים ושיהיה בכל רמות התארים ייצוג - - -

גם אקדמאי מובטל הוא שגריר רע לרצון הזה שלנו. לכן הקטע הזה של שילוב בני העדה, החלטת ממשלה שאני לא יודע למה היא זוחלת ביישם שלה.

כן. קושי השתלבות בתעסוקה זה משהו שנצטרך לראות איך אנחנו עושים אותו, כמובן בשיתוף משרד הכלכלה. המטרה שלנו היא לא רק להביא אותם להשכלה גבוהה אלא באמת שהם ישתלבו בשוק התעסוקה.

היעדים, קודם כל כמובן זה להגדיל את מספר הסטודנטים והשיעור שלהם מתוך כלל הסטודנטים, אנחנו מדברים על יעד של כ- 2%.

תוך כמה זמן?

לתכנית החומש שש שנים, שזה יעד שהוא מאתגר מאוד, אבל לשם אנחנו שואפים.

אם אני עושה ישיבת מעקב בסוף השנה, אחרי שנה אני יכול לקבל 1.5%?

אנחנו מקווים מאוד.

אתה מותח אותנו רחוק, אבל בוא נגיד שגם כשפעלנו באוכלוסיות יעד אחרות, ההתחלה הייתה קצת יותר איטית אבל בסופו של דבר גם יעדים טובים, וגם סימנו יעדים של טווח בינוני. כלומר לעבוד בדברים כאלה בטווחים של שנה- שנתיים זו לא עבודה רצינית, מצד שני הרבה פעמים עושים בממשלה תכניות לעשור או עשרים שנה, אין זמן להשיג את ההישגים האלה. אנחנו חושבים שחמש- שש שנים זה זמן סביר, וכן אם להגיד את האמת, אנחנו חושבים שבאמצע תוכנית החומש, כלומר בערך שנתיים-שלוש מהיום אפשר יהיה כבר לבדוק ולראות אם אנחנו על הקו הנכון או לא על הקו הנכון.

אוקיי. צמצום הנשירה?

צמצום הנשירה כמובן, זה אחד מהנתונים שאנחנו מחכים לו, מה אחוז הנשירה לעומת כלל האוכלוסייה, אבל כמובן כמה שיותר לצמצם את הנשירה, גם במכינה וגם בלימודים האקדמאיים לתואר ראשון, וגם בתארים מתקדמים.

לפי החסמים שציינת, כמעט מדע מדויק שיש נשירה.

גם נשירה וגם אני אגיד יותר מזה, הרבה פעמים אתה יכול לעשות יעד של הגדלת כמות הלומדים, אבל זה בא בדרך כלל ביחד עם זה שיש לך יותר נשירה כי אתה מכניס אוכלוסייה יותר גדולה פנימה, כמעט הגדרתית אתה מקבל נשירה. אנחנו בדרך כלל שמים את הנושא הזה של יעד גם לשים לב על הנשירה, שלא יהיה מצב שרק דחפנו אנשים ואזהם נופלים לנו במהלך הדרך.

ולבחון. ברור, אין לנו עניין.

גיוון תחומי הלימוד של הסטודנטים, גם, משהו שדיברנו עליו, אנחנו מאוד רוצים שיגיעו למקצועות לימוד מאוד מגוונים: רפואה, הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה ולא רק שייכנסו למדעי החברה והרוח וניהול, אנחנו רוצים שהם יגיעו לכלל תחומי הלימוד, שיש בהם תעסוקה ושמביאים למוביליות חברתית וכמובן הגדלת מספר שיעור הסטודנטים בתארים מתקדמים ואנשי סגל.

כמו שגדי אמר קודם, כשאנחנו מגיעים עכשיו למנות את הוועדה אנחנו רואים כמה חסרים לנו פרופסורים ודוקטורים - - -

אני אשאל שאלה לא בניסוח אקדמי. איך אתה הולך לעשות את כל זה?

טוב שאתה שואל. אני אגיד קודם על עיקרי התכנית שזה הדברים בגדול. תהיה לנו ועדה כמו שגדי אמר, עד סוף החודש אנחנו מקווים למנות אותה, עד סוף השנה היא תיפגש, ותהיה לה הרבה עבודה, חלק מהמועמדים לוועדה נמצאים פה ותהיה להם המון עבודה, כי הם אלה שיתוו את הכיוון להם יש את הידע, להם ולשאר החברים שיהיו מהאקדמיה, זה דברים ראשוניים שצועקים - - -

אתם תיעזרו בוועדה הזאת באנשי ציבור בני העדה?

כן. חלק מהיושבים פה בסבירות גבוהה יהיו בתוך הוועדה.

כן. אז כמו שדיברנו על הכוון למידע, יש לנו תכנית להנגשת השכלה גבוהה שקוראים לה 'הישגים'. היא פועלת במרכזי צעירים היום, אנחנו נפעל בתוך האוכלוסייה עוד לפני שהם בכלל סטודנטים, בעיקר עם חיילים משוחררים, באמת לתפוס אותם ולעזור להם לבחור את המקצוע הנכון, בכלל להבין למה חשוב ללכת ללמוד בהשכלה הגבוהה. זה משהו שכבר אפילו התנענו קצת וזה אחד הדברים הראשונים,

תיכונים. אל תבחן, תפעלו. כבר עכשיו בשלב הזה, חייבים לגבש.

צריכים לחשוב איך אנחנו מגיעים לתיכונים כי זה לא תיכונים שלמים של יוצאי אתיופיה, הם נמצאים בין. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה.

בערים האלה שעליהם התבססת, בישובים, נקודות הריכוז, תמצא כמה תלמידים.

נכון. אז אני אומר, הנושא של התיכונים כמובן שהוא על השולחן, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה, צריך לזכור שיש פה פער מאוד גדול בין כיתה יב' לתחילת הלימודים של 4-5 שנים לפעמים ופה מאוד נצטרך את הוועדה לראות איך אנחנו מיישמים את הנושא של הכוון ומידע כבר בשלב מאוד מוקדם אפילו אולי כבר כשהם בוחרים מגמת לימוד, כשזה כיתה ט'-י', שבאמת יגיעו בסוף לאן שאנחנו - - -

בוודאי. ב-יא' הרכבת יצאה מהרציף.

מעטפת לתלמידי המכינה, כמובן לחזק אותם במכינות, ללוות אותם לאורך כל הלימודים, שיעורי עזר, סיוע כלכלי, כל מה שצריך בתקופת המכינה. בתקופת תואר ראשון גם ננסח כמובן עם הוועדה את המודל שייתן להם גם שיעורי עזר כדי באמת גם לתמרץ את המוסדות, לצמצם את הנשירה ולקלוט כמה שיותר סטודנטים יוצאי אתיופיה ולהביא אותם גם לתחומי לימוד שאולי הם לא חשבו עליהם ומתאימים להם יותר.

מלגות לסטודנטים – דיברנו.

התמריץ הוא לתלמיד או למוסד?

למוסד. אנחנו עשינו את זה באוכלוסיית יעד אחרת וזה פה כאופציה, הוועדה תחליט בדיוק איך זה יהיה. באוכלוסיות יעד אחרות נתנו למוסד פול של כסף כדי לתת להם שיעורי עזר וסיוע.

עשו את זה עם הבדואים, עם האוכלוסיות הערביות?

כן. הכנסנו בזה כל מיני מקדמים כמו מניעת נשירה, אחוז נשירה שלהם, כמו גיוון תחומי לימוד כדי גם מצד אחד לתמרץ את המוסדות.

זאת אומרת מצד אחד אתה מתמרץ במילגה לסטודנט, מצד שני אתה מתמרץ את המוסד ואומר לו - - -

בדיוק. אני מתמרץ את המוסדות.

אין להם עניין לפתוח כיתות ולפתוח חוגים.

הם צריכים להראות צעדים קונקרטיים שהם עושים. בגלל שיש אחוז גבוה, הם צריכים להראות שהם נותנים שירות מיוחד לאוכלוסייה.

על מלגות הסטודנטים דיברנו. בשלב ראשון, עוד פעם, כנראה שזה יהיה בשלב ראשון במשרד הקליטה. זה משהו שכרגע קורה יחסית ואנחנו חוששים שאם הוא יקרה אצלנו בשנה הנוכחית שאנחנו מתחילים את כל התכנית - - -

גם כאן הדעות חלוקות, אם זה צריך להיות במשרד הקליטה.

כרגע לטווח קצר בלבד. לאו דווקא יש פה איזה שהוא רציונל מאחורי זה שזה נשאר שם, זה יותר טכני. אצלנו זה יהיה לצאת למכרז אני מניח, זה לא משהו שאנחנו יודעים לעשות היתרון היחסי שלנו - - -

אבל הרציונל הוא שבסוף זה יוטמע וילך.

מסכימים. היתרון היחסי שלנו הוא באמת יותר בהנגשה ובקשר מול המוסדות, פחות בלהעביר - - -

אתם יודעים לעשות השכלה, הם יודעים לקלוט. בתקווה.

אני ממשיך.

הכנה לתעסוקה – נצטרך לגבש פה תכנית עם משרד הכלכלה איך אנחנו מכינים אותם לתעסוקה, אולי בסימסטר האחרון שלהם ללימודים לעזור להם להשתלב בתעסוקה, וכמובן מלגות לתארים מתקדמים שיהיו מאוד מושכים ואטרקטיביים כדי באמת להביא אותם עד לסגל אקדמי לאורך כל השלבים, תואר שני, דוקטורנטים וסגל אקדמי.

שיהיו תזוזות בסגל, ייכנסו בחרכים, ובסדקים.

כן. תקציב התכנית הרב שנתית, אלו המספרים במליוני שקלים.

כמה זה עולה לנו? זו השאלה. גדי, כמה זה הולך לעלות לנו, הפרק הזה בחומש?

בסך הכל לאורך כל התקופה זה יגיע לכמעט 100 מליון ₪ שאנחנו בגלל שאנחנו כבר בתחילת השנה, 9 מליון, אנחנו עולים בהדרגה.

למה זה ככה, למה לא יורד בהדרגה, מתחיל מהפוך?

ככל שאתה מוסיף עוד אוכלוסייה.

אני מבין את המשחקים אבל מצד שני, זה על העץ ולא ביד.

לא.

אז בוא נחזור רגע לשאלה הראשונה.

התשובה היא פשוטה, אני לא מבין למה אתם מסתבכים. השכלה גבוהה היא לא חד שנתית. אם אתה מתחיל בתשע"ז, בתשע"ח יש לך את הבוגרים של תשע"ז וגם את הנוספים, וזה הולך ועולה.

לא, הבנתי את זה.

כמו שההשכלה הגבוהה עובדת בתקציבים ונראה את זה בעוד שעה, תקציבים רב שנתיים מראש. אנחנו לא עובדים עם תקציבים דו שנתיים כמו כל יתר המשרדים, אנחנו מראש חתומים עם משרד האוצר על תקציב שש שנתי. כלומר, התקציב הזה חתום כבר עם משרד האוצר כולו. זה לא שהשנתיים הראשונות שיש לך בתקציב והיתר הם על העץ. כל התקציב הזה חתום כבר עם משרד האוצר.

את התשובה הזאת הבנתי. עכשיו אני הולך ככה, אני מבין - - -

לא, רגע. אם נניח שהיה לך רציונל מקצועי הפוך?

אז היינו בונים את זה הפוך.

תודה.

סליחה, מה זה הרציונל המקצועי ההפוך?

אם מבחינה מקצועית השילוב המיטבי היה שצריך בתשע"ז את העשרים ובתשפ"ב את התשע, הם היו בונים את זה מול האוצר ככה. זה לא בגלל שהאוצר נתן ככה. זה לא אילוץ. זה נימוק מקצועי.

השאלה שלי, האם אין פה שום התפתחות של הקהילה לאורך הדורות? מה שאתם בעצם אומרים פה שאם מה שמתנה את זה רק הכמות, אני מסתכל על זה אחרת. אני חושב שאם יש מקום לעשות תהליכים באוכלוסייה שהיא ממילא בתוך הארץ, אז מה שצריך לעשות עכשיו, לקחת את הגרעין הזה, לא רק שהוא אחרי זה יוביל ולהשקיע עכשיו יותר, אלא גם אולי להבין שבתשפ"ב, הוותק של האוכלוסייה יהיה כזה שההשקעה תצטרך להיות נמוכה יותר פר קפיטה.

רגע, זה מוקדם מאוד. לא יצוייר שבתכנית החומש הזאת הם הצליחו ביעדים, אין ספק שתשפ"ג ותשפ"ד זה יהיה במגמת ירידה. זה החזון של - - -

לכן אני שואל, אני חושב שאם עכשיו תצליחו להכניס לאוניברסיטאות סטודנטים ממוצא אתיופי בחוגים טובים, בציונים גבוהים ולבדו חלק מהעבודה של התמיכה, ולכן כשאתה מסתכל פר קפיטה ההמשך רק ואתה לא אומר אוקיי, זה המצב עד עכשיו, אני יוצר מודלים גם, יוצר קטרים, אלא רק אותו דבר כאילו, במיוחד כשזה עוד רחוק.

בגלל שהיית כמה דקות בחוץ, אמרנו את הדברים האלה. גם הצבנו יעדים מאוד ספציפיים, והיושב ראש ראה, הצבנו יעדים שהם בעצם לעלות מעבר לשיעור באוכלוסייה אפילו, וגם דיברנו ספציפית על תארים מתקדמים וסגל. אז אנחנו מתכוונים לזה, מקצועית אנחנו לא מאמינים עדיין שאני יכול לשרטט את הירידה של התקציב בסוף. מאוד יכול להיות, כמו שאמר היושב-ראש, ששנתיים-שלוש אחרי תכנית החומש הזאת אפשר כבר יהיה גם לראות ירידה בתקציב כי כבר נגיע למצב הזה. אנחנו לא חושבים כרגע מקצועית שאנחנו צריכים - - -

יש לך בדיוק דקותיים למצגת. תאיץ את הקצב.

זה השקף האחרון, מבחינת התנעת התכנית, אני אומר גם תכניות אחרות לוקחות לנו הרבה זמן, אנחנו רוצים לעשות את זה באופן יסודי ולא לירות מהמותן, לכן לוקח פה זמן אבל אני מבטיח לבוא לוועדה עם תכנית הרבה יותר מפורטת, עם סכומים, עם הוועדה שהיא באמת זו - - -

זה פועל יוצא של הסיכום מאחר שתשע"ז יצאה לדרך. עכשיו זה רק בהליך התנעה, אין ספק שאנחנו נקיים במהלך השנה הזאת שוב, אחרי שוועדת ההיגוי תוקם, אני רוצה סוף סוף לראות את ג'ג'או מרוצה סוף סוף ואופטימי. אנחנו נקיים דיון, ניתן לכם חצי שנה עם ועדת ההיגוי לראות שבאמת שתשע"ח לא תהיה שנה אבודה. האוצר, הזמן עובד לטובתם, הנה, 2016 הלכה לאיבוד.

גם בתשע"ז אני אומר כבר יהיה משהו , כמו שאמרנו, עד סוף 2016 וכמו שגדי אמר כבר עד סוף החודש הזה תקום כבר ועדת ההיגוי, נאשר את התכנית המפורטת וכבר אנחנו מתחילים צעדים אפילו לפני הקמת הוועדה כמו באמת לתגבר בישובים האלה רכזים של השכלה גבוהה.

אני לא מוותר על שיתוף פעולה בתיכונים, אם אתם מאמינים בזה ורוצים להצליח, אם אין גדיים אין תיישים. אין יש מאין. אז תחשבו על זה וזה לא 'תיבחן האפשרות' אלא צריך לקבוע את זה בקביעה בוועדת ההיגוי וכל מי שישתתף בה.

ולמה לא תיקח את זה גם הלאה, לעניין ההשמה?

ודאי.

לא, אתה אומר לפני זה ואתה צודק. אתה אומר, לא תטפל בתיכון, לא יהיה.

אמרתי. לא היית פה כשאמרתי, שאקדמאי מובטל מקרב בני העדה הוא שגריר רע. היית פה כשאמרתי?

לא.

אם אין השמה הוא שגריר רע. יבוא הדור הבא ויגיד "הנה, הוא למד, מה יצא לו מזה?".

פה דיברו על הכנה לתעסוקה וזה יהיה בשיתוף עם משרד הכלכלה.

אין ספק שאם מדברים על שילוב מוצלח ולהביא את היעדים, צריך הכנה עוד לפני, כבר בשלבי התיכון המתקדם, כולל השמה, כולל מקצועות שבאמת יהיה מה ל עשות איתם ועם אופק. אם לא , זה לא יצליח.

הדבר היחיד שאני מציע, אמרת שנעשה ישיבת מעקב. אני באתי מועדת הקליטה גם בנושא של האלימות וכן הלאה וקודם היינו כאן בדיון אצלך בנושא המגשרים ואנחנו רואים ש, אתה יודע, דיון על המגשרים כמעט היה דומה לדיון שהיה לפני כמה חודשים על המגשרים לכן ההמלצה שלי אליך, יושב-ראש הוועדה, אתה אומר שעכשיו מתחילה לפעול ועדת ההיגוי, אז לא לחכות חצי שנה, לקראת דצמבר שיבואו הנה - - -

דצמבר זה לא מעשי. ניתן להם - - -

ינואר, פברואר, לבוא בשביל לראות שבאמת לא השנה הבאה הולכת לאיבוד כמו שאתה אומר, והם אמרו אפילו השנה הזאת הם מצפים להישגים. אז בוא בפברואר לראות האם באמת יש כאן איזו שהיא התקדמות כי אחרת חבל על הדיבורים.

אוקיי. אלעזר?

אני חושב שחובת ההוכחה פה היא יותר קשה דווקא בגלל התנאים לביטול האינטגרציה או יותר נכון לביטול ההפרדה וחיזוק האינטגרציה. דווקא בגלל זה המבחן פה מאוד חשוב וגם המדידה כאן. ואני לא רוצה להגיד אם הלכנו מהר מדי, אני חושב שדווקא הביטול הגורף של האינטגרציה - - -

אם אין צעדים נלווים, בוודאי.

נכון. זאת אומרת זה דורש מעקב ואני ראיתי גם בעיניים שלי לאורך זמן תוצאות טובות מאוד אם אתה יודע איפה גבולות של טיפוח האוכלוסייה בפני עצמה ואיפה החשיבות והיה לזה יתרון. דבר שני, אני חושב שכמו כל אוכלוסייה שאנחנו מחליטים לטפח אותה ולהשקיע הנושא של ההשמה, למרות שאמרת לי שכבר דיברת על זה, הוא קריטי. זאת אומרת אנחנו הרבה מאוד פעמים במדדים שלנו סופרים כמה בעלי השכלה אקדמית ולצערי הרב אני יכול להגיד שהרבה מאוד פעמים הייתי מעדיף טכנאי בלי השכלה אקדמית מאשר השכלה אקדמאית.

פרנסה.

זה מה שאני אומר. זה השמה. ולכן אני חושב שהמדדים פה צריכים להיות יותר מורכבים בגלל שהכי קל לנו לספור בעלי תארים ראשונים ואנחנו פחות סופרים את המתפרנסים מהתארים שלנם ולכן דווקא באוכלוסייה הזאת שיש קשר ישיר בין רמת ההכנסה לבין היכולת של הדורות הבאים להשתלב, הנושא של ההשמה הוא חשוב ושגם המל"ג שיסתכלו כל הזמן על מה הם מודדים ועל מה הם בוחנים כבר בעיניים של ההשמה. תודה.

קודם כל אני מברכת על התכנית הזאת, אני חושבת שהתכנית טובה. אנחנו שנתיים כבר כמעט עובדים עם המל"ג, זו פעם ראשונה שיש תכנית. אפשר להגיד בציניות ולבוא ולהגיד ששום דבר לא מספיק טוב, אבל יש כאן התחלה של משהו. כן אני חושבת שמשהו שצריך לקחת בחשבון זה תנאי קבלה למוסד, דיברתם על הפסיכומטרי, דיברתם על תעודת הבגרות, אני יצאתי לבדוק את הנתון הזה, הוא נתון לא נכון בעיני, גם משרד החינוך.

אני חושבת שהבעיה המרכזית בקרב צעירים יוצאי אתיופיה זה בכלל ההנגשה. ראינו את זה עכשיו לדוגמה במכינות הקדם צבאיות, שיש עכשיו תכנית נהדרת של משרד החינוך שבאה ונותנת כסף למכינות בתמורה לכל צעיר יוצא אתיופיה. זה מה שאנחנו כל הזמן מדברים על הערבוב בתוך המכינות הקיימות. לא לעשות מכינה ליוצאי אתיופיה אלא ללכת לכל ראשי המכינה ולתת להם כסף בשביל שצעיר יוצא אתיופיה ישתלב במכינה קיימת. אז אותו דבר, בגלל זה ששאלתם על התגמול, שאלתי אתכם אם זה גם לצעיר וגם למוסד, אבל אחת הבעיות שדיברנו עליהן במכינות זה ההנגשה, זה זה שאותו צעיר יוצא אתיופיה שגר ברחובות או בנתניה, כמו אצלי שעשר שנים ניהלתי מרכז לנוער בסיכון ואף ילד שלי לא הלך למכינה. אף ילד שלי לא הלך לשנת שירות והם ילדים נהדרים והיו להם תכונות מנהיגות נהדרות, אבל אף אחד לא בא ודיבר איתם.

פה בעיני זה סופר חשוב הנקודה הזאת של ההנגשה. עד כמה אותו צעיר יוצא אתיופיה שסיים את הצבא יידע על התכנית, יידע שיש לו כלים להגיע, אני כן משווה את זה למכינות כי אני פשוט בדיונים עכשיו על העניין של ההנגשה, עד כמה אנחנו מונגשים. אני מאוד בעד לשלב, אני בראש הזה באמת עם זיוה בעניין של שילוב ולא בידול. אין ספק שצריך לתת כלים לאותו צעיר יותר מצעיר אחר שבוא נגיד, מסלול החיים פחות מופלה או מה שנקרא יותר נגיש בשבילו מצעירים יוצאי אתיופיה.

תודה רבה. פרופסור בן ששון, בבקשה.

ראשית ברכות לוות"ת מל"ג. מכינות הן כלי קריטי, שם יש תשומת לב, שם עוסקים בדידקטיקה וגם אם במקומות מסוימים זה לא הולך, זה קריטי. יש דבר אחד שאני מציע לחשוב עליו אצלכם, אני מניח שהוועדה הייתה עולה על זה בלעדיי, זה נוער שוחר מדע כגורם מקדם. נוער שוחר מדע הוא גוף אינטגרטיבי קהילתי שהוא יקדם בעוד דברים, מיותר להגיד, זה ברור. חלק מהתלמידים שם מקבלים גם נקודות זכות באוניברסיטה אחר כך, אז זו השקעה טובה. דבר נוסף, אנחנו לפחות באוניברסיטה הצבנו אתגר לארגון בוגרי האוניברסיטה העברית, יש כמה עשרות אלפים בישראל שהפרויקט שלהם הוא הקמת קרן מלגות צמיתה לשנים לקליטת תלמידים יוצאי אתיופיה באוניברסיטה.

מה זאת אומרת, הם שמים כסף כאילו?

כן. עומר, אתה בוגר האוניברסיטה? אז קיבלת את המכתב שלי. זה הדבר השלישי, והדבר האחרון הוא ליווי. ואני אומר ליווי, פעם אחר פעם, וזה למדתי מג'אג'ו שהוא נתן לי את תכנית העבודה באוניברסיטה, כחלק מהותי מתכנית העבודה באוניברסיטה היה הליווי, והליווי הוא - - -

הוא היה סטודנט ישיר שלך?

הוא עדיין סטודנט שלי.

לא, ישיר.

לא, לצערי בשנים האחרונות הוא לא לומד הסטוריה של עם ישראל בימי הביניים. אז אלה ארבעת הנקודות שביקשתי להוסיף.

תודה. עדי יונס.

אני רכז תכנית יוצאי אתיופיה במרכז האקדמי "לב" התכנית קיימת כבר קרוב לעשרים שנה ורובם לומדים הנדסה.

מה ממוצע הסטודנטים במחזור בקרב יוצאי אתיופיה? כמה בכל מחזור בני העדה בממוצע?

בכל מחזור 20 סטודנטים.

כמה יש במחזור?

מתוך כמה?

מתוך 1000 תלמידים.

יש לך 20 מתוך 1000 ואתה מס' 3 במכללות.

התכנית שלנו היא תכנית שמלווה - - -

20 מתוך 1000 זה 2%, זה בערך היעד שלנו.

יונס, תן לנו גם בקטע הזה של אחוז הנושרים.

הליווי הוא ליווי צמוד, התכנית הוקמה לפני כעשרים שנה באמת עם אנשים טובים מחוץ לארץ, תורמים, ומבחינת הליווי הוא צמוד, מבחינת מעונות, יש חדר אוכל צמוד שגם נותנים להם שם שלוש ארוכות ולכן הליווי הוא ליווי שסטודנט שבא למרכז האקדמי לב בא ללמוד ולא להתעסק בדברים אחרים ולכן ההצלחה היא הצלחה טובה מאוד. אחוז הנשירה במכינות הוא בדרך כלל אולי 10%, ומי שנכנס לאקדמיה זה גם כן, 7% נשירה.

שזה גבוה או נמוך יחסית לאחרים?

זה נמוך.

בגלל הליווי האישי?

כן.

כן, זה נמוך יחסית לאקדמיה. עושים מכינה?

יש גם מכינות.

בתוך לב?

כן.

דוד מהרט, בבקשה.

שלום. ראשית אני רוצה להגיד לפרופסור בר ששון שגם אני בוגר האוניברסיטה העברית. אני רוצה להתייחס לארבעה דברים. בסופו של דבר לאיכות הבגרות יש השפעה קריטית לגבי המסלול שאדם יכול ללמוד, לגבי פוטנציאל התעסוקה שלו.

שאיפות גם.

כן. עכשיו משפט אחד על היסטוריה. היה בשלהי שנות השבעים במדינת ישראל רפורמה של חטיבות הביניים, יצרו את חטיבות הביניים כי אמרו יבואו אוכלוסיות חלשות, תהיה אינטגרציה וכולי. מה שקרה, שהילדים שבאו מהשכונות המוחלשות שהיו גם בבתי הספר היסודיים שלהם מוחלשים, כשבאו לחטיבת הביניים אמנם היו תחת קורת גג אחת של בית ספר, אבל אלה שבאו מהשכונות החזקות היו בכיתות ז'1 , ז' 2 וכו' שהובילו לבגרות איכותית, כבר משם מתחילה הסללה, אלה שבאו מהשכונות המוחלשות היו בכיתות ז' 5, ז' 6, כשבסופו של דבר מוצאים אותם עם בגרות לא איכותית שלא מאפשרת. לכן צריך שתהיה פה עבודה משולבת.

זה עדיין קיים, האפלייה הזאת שאתה אומר?

זה לא אפלייה, זה פועל יוצא של אי טיפול נקודתי.

יש תיכון במרכז הארץ, שאני לא אנקוב בשם, בעיר מאוד מאוד מבוססת וחזקה. כשאתה מבקש את הנתון של בני הקהילה בתיכון הזה יגידו לך שיש כ- 40% מבני הקהילה. תבקש מהם את ההתפלגות שלהם בכיתות, אתה תמצא כיתות ש- 99% מהם הם בני הקהילה והכיתה הזאת, בוגרים של הכיתה הזאת הם אלה שלא יוצאים מהמערכת עם בגרות איכותית, יוצאים עם 21 יחידות בגרות שזה לא נותן לך שום דבר באוניברסיטה. לכן מה שאמר בן ששון, ואני באמת פה הנחתום שאולי במקרה הזה על עיסתו, אני מקדם תכנית שנקראת שילוב של נוער שוחר מדע לחשיפה למקצועות המדעיים המתמטיקה והאנגלית צריכה להתחיל בגיל מאוד מאוד צעיר, ואני פותח סוגריים ואומר לא במסגרות ששמענו עליהם קודם בדיון הקודם, שבעיקר שם היפ הופ וכדורגל זה מה שנותנים לבני הקהילה. זו נקודה אחת.

דבר נוסף הוא נושא המכינות. המכינות היו המסגרת המתקנת את העיוות ואת חוסר ההישגיות של בני הקהילה בבתי הספר התיכוניים. מה שעשתה מדינת ישראל, לפני כמה שנים הוציאו את זה למכרז, העבירו את זה לאיזו חברה בע"מ ובסופו של דבר הפרויקט הזה התמוסס. בגילוי נאות אני אגיד שהפרויקט הזה, המכינות קדם אקדמיות היה שני במסגרת האגודה לקידום החינוך, גילוי נאות, אני עובד האגודה לקידום החינוך. הייתה כתובת, היה גיוס של סטודנטים, הייתה הליכה לשטח. היום אני בתור מנהל מרכז ההיגוי, כשצעיר וצעירה אומרים לי 'אני רוצה ללמוד במכינה' אני לא יודע לאן להפנות אותם. כלומר העניין הזה התאדה ונתקע איפה שהוא.

לפני הסיכום נתייחס לזה, גם הצבאיות לא אמרת לי.

לא, הצבאיות לא קשור.

לא מכינות צבאיות, קדם אקדמיות.

אני אתייחס לעובדה שהיו שנתיים-שלוש של בלאגן.

כן . היו לנו פה מלא דיונים על המכינות.

אבל שמונה שנים הלכו לאיבוד. הדבר השלישי, לא אחזור עליו, אמרתם – עניין התעסוקה. כשצעיר וצעירה בני הקהילה רואים את האח והאחות הולכים לאקדמיה ללמוד ובסופו של דבר באים עם BA, אבל מה שהם עושים זה לאבטח את הקניונים, ואגב, זה המקום היחיד שאני בן הקהילה מקבל פרוטקציה כי לא בודקים לי, אני אומר 'סלמבה מרינייה' ומכניסים אותי חופשי. אבל אני אומר את זה בצחוק, כי זה מדכא את הצעירים והצעירות. האח והאחות שהיו מודל לחיקוי בסופו של דבר כאקדמאים, ואגב, גם כשהם משתכרים, בסופו של דבר גם כשהם מוצאים עבודה, תבדקו את הנתונים של הלמ"ס, ההכנסה שלהם מאוד נמוכה.

דבר אחרון , בקשר למינהל הסטודנטים, אני חושב שהעניין הזה של הסיוע הכלכלי אני וג'ג'או גם בפעמים הקודמות דיברנו, אני חושב שטוב שהות"ת והמל"ג נכנסו לעבודה בתחום האקדמיה מול המוסדות האקדמיים. אבל העניין של הסיוע הכלכלי הוא, באנו קודם על שוברים וגם העברתי לך מסמך אתמול, בדיוק הדוגמה של שובר. היום בן הקהילה, אפילו המוסד שלומדים בו לא יודע שמי שמממן להם שכר לימוד - - - כי הכסף ישר נכנס לחשבון הבנק של הסטודנט. אפילו המוסד לא יודע. לכן אני אומר, אם זה יעבור לות"ת יש סכנה מאוד גדולה שאחרי שנה- שנתיים מישהו אולי יילך לבג"צ ואז העניין יתבטל ואז באמת צעירים וצעירות בני הקהילה לא ילכו.

צריך לחשוב על הדברים האלה. תודה. ג'ג'או.

תודה. אני סטודנט באוניברסיטה העברית. אני לומד לתואר שני כבר לקראת הסוף, בפקולטה לחקלאות ברחובות. קודם כל אני רוצה להגיד שאני מאוד שמח שכל המהלך הזה קורה. התחלנו אותו בערך לפני שנה, הדברים התקדמו די מהר, בפתיחות שהייתה כמעט מפתיעה אפילו. בנוגע למילה "שילוב" - - -

פעם שעברה הבעת עמדה נחרצת, אם אני זוכר, לגבי מינהל הסטודנטים.

כן. אני אגע בזה עוד שניה. לגבי המילה 'שילוב', מדברים פה על שילוב של הקהילה האתיופית, שילוב לחברה הישראלית. אני לא מבין. אני זה החברה הישראלית. אני צריך להשתלב לתוך עצמי? יש כל מיני אתגרים בחברות מגוונות, האוכלוסייה הזאת והזאת, כל אחד צריך לקבל את הטיפול או את היחס המתאים, אני לא יודע איך לקרוא לזה. כמו שבמל"ג עשו עם האוכלוסייה הערבית והחרדית והם עושים את זה בצורה די טובה, ממה שראיתי, ואני מאמין שמזה גם נלמד - - -

איך היית קורא לזה, סמנטיקה, איך היית קורא לזה?

איך היית פועל לשילוב?

אני לא אוהב את המילה "שילוב". נקודה.

תקשיב, גם זיוה יודעת על תפיסת העולם, אנחנו כל הזמן מדברות על זה, על באמת להיות חלק. אני מנסה לחשוב אבל רגע, צריך להגיד לאותו נער אצלי שנולד בארץ, פעם החבר'ה הראשונים היו קוראים להם אברהם, עכשיו דניאל ודור. אפילו השמות התחלפו מאברהם ויצחק שהתחילו אצלי. אבל עדיין הייתי צריכה כל הזמן לחשוב על כן איך לשלב, שלא תבין, מבחינתי הם ישראלים לכל דבר אבל הרגשתי שהרבה פעמים, אגב, בגלל גזענות שלנו של החברה, הם תקועים. בגלל הגזענות שלנו כחברה ישראלית אתה רואה את זה במקומות עבודה, בהשכלה, באוטובוס. אנחנו מדברים על זה כל הזמן. אני כן מרגישה שיש לנו אחריות לבוא ולתת כלים יותר טובים.

הרגישות שלך מתבקשת, אבל שלא תתבלבל, לכן אמרתי לך זה עניין של סמנטיקה, זה קורה להרבה אנשים שמצליחים באוכלוסיות כאלה, שהאוכלוסיות מהם הם באו לא הצליחו, שאחר כך מתקוממים. אין לי הגדרה אחרת. כל עוד המדדים שמוצגים לנו והפערים הם גדולים, אין לי הגדרה אחרת.

אני יכול להעיר הערה קצרה? על הכתפיים שלך ההערה בסדר כי על הפריפריה הרי גם - - - אז אני אציע הצעה. אנחנו בתהליכים של גיבוש החברה הישראלית, אז אתה לא מגבש אחד לעומת השני אלא אנחנו מדברים על קונגלומרט.

אני עליתי ב-1962, לא נולדתי כאן. ואת זה שמעתי מאז. תמשיך.

התפיסה שלי לפחות, לגבי הצעירים יוצאי העדה, היא שהם באמת ידחפו את עצמם וישתמשו בכל הכלים שעומדים לרשותם.

התנאים האובייקטיביים שלא מאפשרים לו לדחוף את עצמו. יש בכל חברה - - -

אז אני אומר למרות זאת. למרות שלא מקבלים אותם בבתי ספר ולמרות שהמורים מכים אותם בבתי הספר, הדרישה מהם זה כן להצליח להצטיין ולהגיע לאוניברסיטאות ולמכללות.

אין לי שום תפקיד כמדינה?

בטח שיש לך תפקיד.

על זה אנחנו דנים.

בשביל זה אנחנו פה עם המל"ג. לפני זה היה את הדיון בעניין משרד החינוך, שזה עוד לפני זה, ששם יש הרבה כשלים. ראינו את זה, זה חוזר על עצמו שוב, העניין של השילוב ותכניות מיוחדות ומבדלות, לא ניכנס לזה. עכשיו אנחנו מ דברים ברמה של סטודנטים ומעלה וטיפה לפני זה ושם אני רואה עבודה שצפויה להיות מאוד טובה עם המל"ג ובעניין של מינהל הסטודנטים, משרד הקליטה, עד היום אני לא מצליח להבין איך הנושא הזה היה תקוע במשרד הקליטה. זה גוף שמבחינה מקצועית הוא לא רלבנטי להשכלה הגבוהה. איך עד היום המל"ג לא לקחו את הנושא הזה, זו שאלה.

הוא ענה לך. גדי נתן לך בהקדמה, גדי מתעסק בהשכלה גבוהה והוא יודע לייצר השכלה גבוהה. משרד הקליטה הוא במעטפת של הסיוע הכלכלי בלבד. שמעת גם את החשש של דוד מהרט.

אני שמעתי את החשש הזה ואני חושב שהוא לא מוצדק. זו הראייה שלי.

דוגרי, אנחנו יודעים שהתשובה היא גם לפעמים מלחמות שמשרד לא מעביר תקציב בקלות למשרד אחר.

לא, הם מוכנים.

שאל חבר הכנסת לפני כן מה מקור ההחלטה. מקור ההחלטה הוא הסטורי. מינהל הסטודנטים תמיד מימן שכר לימוד לסטודנטים עולים, זה נוהל שהוא מעל חמישים שנה, ובא המשרד אי שם בשנות התשעים ואמר שיש פה אוכלוסייה שאנחנו רוצים לתת לה אקסטרה. ועברו השנים, ואני מזכירה שלא היה מי שייקח. עד לפני שנה-שנתיים שהתחלנו בכלל לדבר על זה, לא היה מישהו שבא ואמר 'אנחנו מממנים שכר לימוד ליוצאי אתיופיה כולל ילידי הארץ לתואר ראשון ושני' ודרך אגב, אנחנו כן מקיימים מעטפת טיפולית, נאמר פה שלא אבל זה כן קורה, שיעורי עזר מממונים על ידינו כיום, יש פה איזו שהיא עשייה שמתבצעת כולל קורסים של אנגלית לפטור, יש פה משהו שקורה.

כמובן שהתפקיד של משרד העלייה והקליטה באופן היסטורי הוא לטפל בעולים ולכן הסיוע מוכוון לעולים ועל כן לנו אין את הכלים שיש למל"ג ות"ת כדי לתמרץ את המוסדות, כדי לתמרץ בכלל את כל המערכת הזאת בשביל לעשות פתרונות הוליסטיים. זו עמדת המשרד, אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת, נעביר בשמחה, כולל תקציב, ובלבד שיהיה מי שייקח, ובלבד שאף אחד לא ייפגע בדרך וזה מאוד מאוד חשוב.

אני שמח על הניתוק הזה אגב ממשרד הקליטה ואני מקווה שזה יילך ויתעצם. דבר אחרון, פשוט להגיד שההשכלה היא המפתח להרבה מאוד דברים, הרבה חסמים, הרבה מקרי גזענות ואפלייה ועוני וכל הבעיות האלה שדנים עליהן פה ובעוד ועדות אחרות, השכלה יכולה להיות המפתח העיקרי לפתור את הדברים האלה ואני חושב שהתכנית הזאת חשובה ברמה לאומית לא רק לחברה האתיופית, ליוצאי אתיופיה, אלא לכלל החברה הישראלית. תודה.

לגבי הנתונים, קיבלתי את הנתונים ממשרד החינוך. ב- 2014 למדו 2,691 תלמידים בכיתה יב' ומתוכם ניגשו לבגרות 2,381, שזה 89% זאת אומרת הרצון של תלמידים בכלל יוצאי אתיופיה, וחשוב לדעת שהקהילה הזאת חשובה לה ההשכלה והדחיפה - - -

הנתון מפתיע אותי. כל הכבוד. מאיפה הנתונים האלה?

של משרד החינוך. מבחינת הזכאים לתעודת בגרות זה רק 61%, כלומר 1,445 בלבד ולבגרות איכותית, 840 שזה 31% בלבד. זאת אומרת הסוגיה הזאת של הרצון של תלמידים וההורים שלהם להגיע לתעודת בגרות מלאה שואפת ל- 100%, דהיינו 89%, לעומת זאת כשאנחנו רואים את הבגרות האיכותית, היא נמוכה מאוד. כשאנחנו מדברים על בגרות לכניסה לאוניברסיטה, אנחנו מדברים על מתמטיקה 3 יחידות בלבד.

בנתונים האלה לא צויין אחוז הזכאי לתעודת בגרות משמעותית, נקרא לזה לצורך העניין היה גבוה יותר מכפי שיעורם באוכלוסייה. יכול להיות שהיינו מגיעים לנתון מאוד מכובד בקטע של השכלה גבוהה. וזו נקודה שצריך להעיר עליה.

הדבר המשמעותי ביותר שאני רוצה להדגיש אותו, הוא הזכאות לבגרות בבתי הספר. אם הדיון הקודם היה על תכניות מבדלות וכו' והפרויקט הלאומי שדיברנו עליו, הפרויקט הלאומי האתיופי שמשרד החינוך עכשיו מתקשר איתו, לגבי תלמידים יוצאיי אתיופיה, הוא אומר מספר יחידות הלימוד במתמטיקה ומציג את ההישגים שלו ל- 2013-2014, שימו לב: ניגשו ל-5 יחידות במתמטיקה שני תלמידים בלבד מהתכניות שלו ומשרד החינוך מתקצב ב-9 מליוני שקלים את התכנית הזאת.

אם המל"ג בא ואומר, ואני באמת מברכת, לפני שנתיים וחצי נפגשנו וגדי אמר לי תשמעי, שהמשרד יעביר לנו ניקח. אז אני מאוד שמחה ומברכת שאתם לוקחים את ה אחריות והאחריות הזאת באמת אני חושבת שהיא תביא שינוי. לא בגלל שמשרד הקליטה היה רע, פשוט משרד הקליטה אין לו את הכלים, וזו האחריות שלכם.

הסוגייה המשמעותית היא שלא נחזור על אותו הדבר גם במל"ג. שעכשיו בגלל שאתם רוצים לעטוף את האתיופים, עכשיו תחנקו אותנו ותעשו לנו תכניות נפרדות.

לא, אנחנו נעקוב אחרי זה. בגלל זה שאלתי לאן הולך הכסף.

המהלך שמשרד הקליטה מבקש להעביר אותו, אני חושבת שאתם צריכים לקבל את הכל כי צריך לראות ולתכלל. והדבר השני, באמת, 100 מליון שקלים בשביל מעטפת זה נשמע לי קצת הרבה - - -

שש שנים. בבקשה.

תודה. אנחנו קודם כל כמובן מברכים, היינו שותפים למהלך הזה ואנחנו שמחים שזה סוף סוף הבשיל והגיע ליום הזה. אני חייבת רק להוסיף ששווה באמת לבחון, דיברנו פה על המעבר ממינהל הקליטה אחרי שנה, אחרי שנתיים, ויש באמת שיתוף פעולה עם מינהל הקליטה, כרגע יש את השיח, השאלה היא באמת מה יקרה אם יהיו חילופי שר, חילופי תפקידים בתוך המשרד.

זו שאלה שצריך לדון בה בפקולטות לגבי משילות ורציפות.

צריך לחשוב כבר עכשיו בתוך התכנית איך מבטיחים את הבדיקה הנכונה של המעבר של הכסף ממינהל הקליטה.

חכי לסוף ותשמעי. בבקשה.

אני מייצגת פה את הכשרת המורים לבני הקהילה האתיופית ואני רוצה לבקש מכם, איפה הנושא של מכללות להכשרת מורים?

הם ייקחו לתשומת ליבם בוועדת ההיגוי.

זה פוטנציאל גם מבחינת התפתחות הקהילה, חשוב לכל עם ישראל וגם מבחינת ההעסקה זה מקום העסקה שיכול להיות מבחינת תעסוקה טובה.

אין ספק. בדיון הקודם דיברנו על הקטע של שילוב והשמה של בוגרים, מורים מקרב בני העדה, הלוקה בחסר.

כי אנחנו לא מופיעים פה.

אוקיי. תודה. כשישולבו כולם הוא יבלע אתכם. אני מסכם את הדיון, מודה לכל מי שהשתתף בדיון. הוועדה שמחה לשמוע שהות"ת התייחס לחסמים המאפיינים את בני יוצאי העדה האתיופית וההשכלה הגבוהה ושיינתנו דגשים לטיפול בחסמים אלו.

הוועדה רשמה לפניה שהמל"ג יקים בחודש הקרוב ועדת היגוי. כמו כן רשמה לפניה שהמל"ג ות"ת ישלב בוועדת ההיגוי מבני נציגי העדה. אני חושב שנכון לעשות את זה.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב ברבעון הבא לעקוב מקרוב על הצעדים שננקטו ומה שמצפה לנו בשנת תשע"ח בכל המדדים האלה והחסמים שציינתם בפני הוועדה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.