הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

ופרוטוקול מס' 102

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 12:00

קידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה

חברי הוועדה: אורי מקלב – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

עאידה תומא סלימאן – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

יעל כהן-פארן

עליזה לביא

נחמן שי

תמר זנדברג

מרב מיכאלי

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס

פרץ וזאן - מנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אלה שטראוס - מנהלת תחום כימיה, אנרגיה, חומרים וננו, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חגית שוימר - סגנית המדען הראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ג'ולי יפה - דוברת, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

זהר טל - יועץ השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עינת מגל - מו"פ אדמה וים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נועה נאמן - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

חנה קופפר - מנהלת תחום מחקר והדרכה, משרד הכלכלה והתעשייה

מרגנית לוי - עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רוני טלמור - משפטנית במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טדי שוראקי - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אסתר פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד מעודי - מרכז בכיר, מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר

עבדלגאבר חסדייה - עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

רותי הורניק - מרכזת בכירה קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האשה

רות ארנון - המחלקה לאימונולוגיה, לשעבר נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מכון ויצמן למדע

נילי כהן - נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

רוברט לפידות - ראש האגף הבינלאומי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מיכל בר אשר סיגל - חברה באקדמיה הצעירה, מרצה באונ' בן גוריון, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

נעם אליעז - חבר האקדמיה הצעירה הישראלית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מני קירמה - רכז החטיבה למדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בת-שבע שור - מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דגנית עזר - מנהלת לשכת נשיאה ומנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

סימה דניאל - מרכזת פרויקטים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גליה פינצי - החטיבה למדעי הרוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

טליה פישר - חברת האקדמיה הצעירה; מרצה אוניברסיטת תל אביב, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מרים ברקת - חברת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ליאת מעוז - סמנכ"ל מחקר ומדיניות, המועצה להשכלה גבוהה

נינה אוסטרז'קו - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

מרק אסרף - ממונה באגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

תמר קרביץ - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

מיכל נוימן - סמנכ"ל אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

רונית שריד - יועצת רקטור קידום האישה באקדמיה, אונ' תל אביב, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

יהודית דורי - דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה; חוקרת בכירה במוסד נאמן, הטכניון

אילת טל - יועצת למעמד האישה בטכניון

שרה גנוט - יועצת נשיא לקידום נשים במרכז האקדמי לב, מרכז אקדמי לב

הילה וזאן - מנהלת מחלקת דוברות ויח"צ, המרכז האקדמי לב

הלנה דה סביליה - ראש המחלקה לתואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוני, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

דנה גנאור-שטרן - ראש המחלקה ל, מכללה אקדמית אחווה

דפנה גואטה - פיזיקה, המכללה האקדמית להנדסה 'אורט בראודה'

הילה פרץ - חברת סגל המכללה האקדמית להנדסה 'אורט בראודה'

אפרת שלוי - מחקר, המרכז הבינתחומי בהרצליה

לסלי טריס - חברת סגל, יועצת הנשיא לקידום נשים באקדמיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

רות כץ - יועצת מעמד האישה במכללת עמק יזרעאל

עדינה בר שלום - מייסדת המכללה החרדית

רחל ארהרד - יו"ר פורום הנציבות במוסדות להשכלה גבוהה

מיכל בונה-מזרחי - רכזת פעילות, אוניברסיטת תל אביב

רחל שרעבי - יועצת למעמד האישה מכללת אשקלון

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

עדי כהן - ראש מחלקת מחקר, התאחדות הסטודנטים הארצית

דר דשן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

ציפי רון - חברת נשיאות הארגון, מועצת ארגוני הנשים

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

מיה הלוי - מנהלת המוזיאון, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

דעה ברוקמן - סמנכ"ל, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אווה זמיר - נציגת לשכת המהנדסים, איגוד המהנדסים והאדריכלים

מוחמד יונס - יו"ר תנועת אופקים מלכ"ר

יואב ברוך ענתבי - סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח

דועאא ג'זמאוי - סגן יו"ר אופקים אפאק לשלום, שוויון ודו קיום

מרב שטרנברג - רכזת קשרי חוץ, 'אל הלב'-עמותה למניעת אלימות כלפי נשים

אבי עבוד - עוזר אישי של עדינה בר שלום

הדס שטייף - כתבת גל"צ, גלי צה"ל

חובב ינאי - רכז המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דלית אזולאי

סמדר לביא, חבר המתרגמים

קידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, משותפת עם הוועדה לקיום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשותה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. היום יום שני, י"ב בתמוז תשע"ו, ה-18.7.16. הוועדה בהשתתפות שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, חבר הכנסת נחמן שי, פרופ' רות ארנון ממכון וייצמן למדע, הפעם זה בתואר הזה ולשעבר נשיאת האקדמיה. יש לנו גם את פרופ' נילי כהן, שהיא נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יש פה למעלה מקורטוב של חגיגיות בישיבה הזו, יש לנו שתייה מכובדת וגם כיבוד קל וזה נעשה משתי סיבות. הסיבה הראשונה, ולשם כך התכנסנו, זה הדוח של קידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, שאנחנו ציפינו לו, השר נמצא פה, שנעשה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה, המועצה לקידום נשים במדע בתוך המשרד, ביחד עם המועצה להשכלה גבוהה. זה עיקר הדיון שלנו. אנחנו חושבים שיש בו חגיגיות, בתקווה שהוא יהווה שינוי וקידום הנושא.

אבל יש לנו עוד משהו קטן לפני זה, כפתיחה קטנה, ותרשו לי להודות לפרופ' רות ארנון על שיתוף הפעולה ועל הפעילות הגדולה. קודם כל אין פסק זמן, את ממשיכה לעשות, אז זה עוד לא הזמן להפסיק, אבל לנו יש משהו, שיתוף הפעולה שהיה לנו עם האקדמיה הלאומית וועדת המדע והטכנולוגיה. אנחנו מרגישים שיש משהו שהוא ראוי לציון וראוי לתת תודה, גם היושב ראש הקודם, חבר הכנסת גפני, שהיה יושב ראש ועדת המדע, גם מנהלת הוועדה, ענת לוי, שכרגע נמצאת בחופשה קטנה לא מתוכננת, אבל אנחנו מרגישים חובה לציין, להגיד את כל פועלך ייקח הרבה זמן, מה שהיה בעבר, הפרסים והאותות שקיבלת, ודאי פרס ישראל ופרס רוטשילד ופרס וולף ופרס הדסה לרפואה ואות הלגיון הכבוד הצרפתי ופרס רוברט קוך, ולא רק זה, אני רוצה לציין במיוחד מה שכאן מאוד הרשים אותנו, זה התרומה האישית שלך למלגות לנשים מדעניות, שיוכלו להשלים את ההכשרה שלהן, שזה היה שלב חשוב מאוד בקידום, ואת תרמת מכספך, תרמת תרומה משמעותית. אנחנו חושבים שאת באמת דמות לדוגמה, שאם רוצים לראות את הדוח הזה, רוצים לראות יעד למה להסתכל, למה לשאוף, זה לראות את הפעילות שלך ולאן אפשר להגיע ואם אנחנו לא עושים את זה מה אנחנו מפסידים. כתוב שבשניים אדם לא מתקנא, בבנו ובתלמידו. אז כל הקידום שלך בעניין הזה, יש לך חלק חשוב מאוד.

יש לנו מזכרת קטנה, ברשותך, שאנחנו מבקשים להעניק לך. משהו מאוד מאוד צנוע, מזכרת מהוועדה, סוג של מדליה יחד עם משקולת קטנה, שתזכרי אותנו, שיהיה לך מקום בשולחן שתזכרי אותנו.

תודה רבה על הכבוד שהנחלתם לי. אני נהניתי מאוד משיתוף הפעולה של ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של חבר הכנסת משה גפני, במהלך כהונתי כנשיאת האקדמיה. באמת היה שיתוף פעולה טוב ואני חושבת שגם ראינו פירות. אני מקווה ששיתוף הפעולה הזה יימשך בנשיאותה של נילי ושנמשיך לראות תוצאות בקידום נשים במדע ובטכנולוגיה ובמערכת האקדמית בכלל. אני חושבת שזה דבר שחייבים לשאוף אליו ולקדם אותו במרץ בייחוד לאור הנתונים הלא מאוד מעודדים של היום. אז תודה רבה.

תודה רבה, נמשיך הלאה באותו מרץ, יש לך דברים חשובים שאת עושה עכשיו, שבהזדמנות נרצה לשמוע עליהם גם כן.

בשמחה רבה.

וההעברה המסודרת גם עכשיו, באמת בצורה משמעותית. תודה. לפני שנכבד את כבוד השר בדברים על הדוח, מי שגם תעמוד בראש הדיון זאת יושבת ראש הוועדה למעמד האישה ולשינוי מגדרי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אם את רוצה לפתוח במילה ואחר כך תכבדי את השר.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. כמובן אני שמחה לנהל את הישיבה הזו בשותפות איתך. אני חושבת ששתי הוועדות כאשר הן נפגשות סביב נושא, הדבר הכי יאה והכי מכובד לעשות זה באמת את הקטע החגיגי שהתחלנו בו, ויש סמליות מסוימת. יש את הסמליות של אישה מדענית, פורצת דרך, שבעיניי מכבד אותנו כולנו להסתכל על הרזומה המכובד הזה ועל התרומה הענקית לענף המדע. הרבה פעמים, אני בטוחה, שתוך העשייה היית כולך ממוקדת בנושא המחקר ובנושא הפיתוח המדעי שעשית ואולי שמת לב ואולי לא שמת לב לתרומה הענקית שעשית בשבילנו, אנחנו הנשים, בזה שפרצת למקום שהוא לא אופייני בזמנו לנו כנשים. גם עצם העובדה שמחליפה אותך עוד נשיאה ולא נשיא, אני חושבת שזה אומר הרבה. זה דוח כבר כשלעצמו, למרות שאני בטוחה שיש לנו עוד כברת דרך ללכת בנושא הזה והיום אנחנו נשמע איפה אנחנו עומדות ומה באמת נעשה אופן מכוון, לא תוך כדי ולא כתוצר לוואי, אלא באופן מכוון, מדינתי, ברור לכיוון של קידום נשים במדע ובמחקר.

ועכשיו אני נותנת את זכות הפתיחה לחבר הכנסת אופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה, בבקשה, אדוני.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, אדוני היושב ראש, גבירותיי, זה טוב להגיד קודם גבירותיי וגם קצת רבותיי, שהם במיעוט הפעם בדיון הזה, וטוב שכך. קודם כל, גברתי ואדוני, אני מברך על קיום הישיבה המשותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת המדע שעל סדר יומה קידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, והייתי אומר בכלל מעורבותן של נשים במדעים המדויקים ובמדע בכלל. כשאני הייתי צעיר היה את השיר המפורסם, אולי חלק מן היושבות כאן זוכרות אותו, sisters are doin it for themselves, זה שיר של יוריתמיקס ואריתה פרנקלין, שהן זמרות חביבות עליי. יוריתמיקס היא להקה, אנני לנוקס ואריתה פרנקלין. הן זמרות פורצות דרך ואנחנו מחפשים, ברוחה של חברת הכנסת מיכאלי, אנחנו מחפשות חוקרות פורצות דרך.

נכון.

אם אנחנו כבר בתוך, וגם ראיתי שנכנסת כשהתחלתי לדבר - - -

לכבוד זה, בדיוק כשהתחלת לשיר.

אני חסכתי את השירה.

אני רוצה את כל המילים של השיר הזה, לבדוק מה הולך שם.

זה שיר שכותרתו אומרת הכול. הן עושות את זה בעצמן, כפי שאומר השיר, אבל אני חושב שדווקא בתחום המדעים המדויקים וגם במערכת ההשכלה הגבוהה, גם בישראל וגם בעולם, זה לא תופעה שהיא בהכרח ישראלית. ישנו צורך בקידום נשים ובחיזוקן, הן יכולות לעשות את זה בעצמן, הן רק צריכות דחיפה יותר משמעותית, ואני רואה את זה, אני אגיד לכם בדיוק איפה. אני רואה את זה בביקוריי בבתי הספר, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכון. אם אני נכנס לכיתה, נגיד אפילו בסייבר או ברובוטיקה, בוודאי בכימיה ופיזיקה, אתם יכולים לראות שיש רוב במדעים המדויקים בדרך כלל לבנים. רואים את זה, פשוט נכנסים לכיתה ורואים את זה. הדבר הזה צריך ויכול להשתנות.

וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שאמרה מה המדינה עושה כדי לקדם ובעצם לשפר את הדבר הזה, פה בדיוק אנחנו נכנסים. זה בדיוק תפקידו של דרג ביצועי, או הכנסת, הממשלה בוודאי כרשות מבצעת, זה לשנות את מאזן הכוחות שם, משום שכאשר אנחנו כרגע עוסקים בחטיבות ביניים ובבתי הספר התיכוניים, פרופ' ארנון, אנחנו בונים את הדור הבא של המדעניות והמדענים של מדינת ישראל. מי שעדיין לא מבין שמשרד המדע הוא משרד העתיד, המבצע את עתידה של מדינת ישראל, או שהוא לא יודע מה אנחנו עושים או שהוא לא הבין איך אנחנו ביחד עם ועדת המדע, דרך אגב, גברתי, אני מקפיד להופיע כאן, מקדמים את המדע והטכנולוגיה, הסייבר, הרובוטיקה והמדעים המדויקים בישראל, כדי לשמר באמת את היכולות של המדינה שלנו, להוביל, להיות מדינה פורצת דרך ומובילת חדשנות. זה לא מובן מאליו.

ברשותכם, באמת רשמו לי פה הרבה דברים והדבר שאני תמיד מדגיש אותו כדבר שהוא בעיניי אספקלריה של הציבוריות בישראל, היינו, יחד עם היושב ראש, לפני כמה חודשים באודיטוריום, אתן מכירות את האודיטוריום שנמצא בקצה הדרומי של בניין הכנסת, והשתתפנו בטקס הסיום של מדעניות העתיד. למה אני מציין את המיזם הזה כראשון בסדר העדיפויות? משום שאנחנו במיזם הזה מלווים בנות מצטיינות מן הפריפריה בעיקר, יהודיות, חילוניות, חרדיות, מן הציונות הדתית, ערביות, מוסלמיות, נוצריות, בדואיות, דרוזיות, אני לא אנקוב שמות של יישובים, נתתי פחות או יותר את מגוון האוכלוסיות בציבוריות הישראלית, כשאנחנו מתמקדים בכיתות ט' עד י"ב, כמובן בלימודי מדעים וטכנולוגיה, והמשרד מממן 520 בנות מ-14 רשויות, שזה גידול של 12% לעומת מחזור א' שהסתיים בסוף 2015. גם בתכנית העבודה שלנו ב-2017-2018, כאשר אני ביקשתי מן המנכ"ל להתחיל במשא ומתן עם אגף התקציבים באוצר, קודם כל מדע וקהילה היא בראש סדר העדיפויות ובתוך זה לתת העצמה, בכסף, פשוט לתת יותר כסף לפרויקט החשוב הזה של מדעניות העתיד.

אנחנו כמובן מממנים, בוודאי חברת הכנסת זנדברג תשמח לשמוע, מלגות הצטיינות לקידום נשים על שם השרה שולמית אלוני זכרה לברכה, היא הייתה שרת המדע, התרבות והספורט, ולכן המלגות האלה הן על שמה. ב-2016, אנחנו עדיין בתהליך שיפוט, הוגשו 49 בקשות, ב-2015 כבר תוקצבו 17 הצעות, הן מומנו בסכום של 4 ורבע מיליון שקל, זו עלייה של 3 מיליון שקל לעומת 2014, ששם היו 14 הצעות. כל הדברים האלה ממומנים כבר, זאת אומרת הכסף כבר ניתן.

יש מלגות חדשות לעידוד וקידום נשים מצטיינות באקדמיה, מלגות למשתלמות לתואר שלישי ופוסט דוקטורט שמתגוררות בפריפריה החברתית כלכלית, מתוך מטרה לעודד סטודנטיות מצטיינות בפריפריה לעסוק במחקר אקדמי.

אנחנו, אתם ודאי יודעים, משקיעים הרבה מאוד כספים, ויהיה דיון לא פשוט, אני כבר יודע, אני כבר יכול לבשר לוועדה המפקחת על משרד המדע שלא יהיה פשוט לעמוד מול משרד האוצר בדיוני התקציב. המנכ"ל כבר עושה זאת, אני מחר נפגש עם שר האוצר בעניין הזה, עיקר התוספת שאני רוצה לתקציב המשרד הוא למדע וקהילה. זה הדבר החשוב ביותר, למה? משום שמדע וקהילה זה הדבר הנוגע ישירות בכל איש ואישה, נער ונערה, ילד וילדה במדינת ישראל ותומך בהם, במצטיינים יותר ובמצטיינים פחות, שאנחנו מזהים, אדוני היושב ראש וגברתי, כמצטיינים לעתיד. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח, אני כך מאמין, להשיג תוספת תקציבית לעניין זה.

כרגע בתהליך שיפוט הקמת מרכז ידע בנושא נשים ומגדר. הפעילות הבינלאומית שלנו בארגונים בינלאומיים, יושבת ראש המועצה בקבוצת הלסינקי, המייעצת לנציבות האירופית, היא נציגת ישראל, זה לא עניין של מה בכך על רקע של מדיניותו של האיחוד האירופי כלפי ישראל בדרך כלל. בעניין זה אני שמח שישנה הפרדה טובה בין פוליטיקה למדע והם מעריכים, כמו בעולם כולו, יש הערכה כבירה, גברתי היושבת ראש, פשוט בלתי נתפסת לעתים, חברת הכנסת זנדברג, לפעמים אני בעצמי נדהם מההערכה שהמדינה מקבלת בסין או בהודו או בדרום קוריאה או בארצות הברית, וכמובן הרצון של אמריקה הלטינית לאחרונה להעמיק את הקשרים עם ישראל. גם את זה נעשה, חלק מיעדי המשרד זה העמקת הקשרים הבינלאומיים.

השנה החלה החברות בג'נדרנט, במסגרת, אמרתי, האיחוד האירופי. זה חוץ מהוועדה המייעצת לנציבות האירופית, חברות בקבוצת she figures העוסקת בסטטיסטיקה של מדדים מגדריים שונים, גם כן באיחוד האירופי ובמדינות נוספות. ויחד עם סגנית המדען הראשי, שנמצאת כאן ונבחרה ממש לאחרונה, אנחנו עוסקים בכנסים הוא קידום נשים במדע. עשינו ב-2015 כנס שנת נשים פורצות דרך. האמת צריכה להיאמר, עשה את זה קודמי בתפקיד, וב-2016 מתוכנן כנס שנתי רב משתתפים בנושא שוויון מגדרי וקידום נשים.

אני חושב שבגדול אלה הם הדברים העיקריים שאנחנו עושים או מתכננים לעשות ואני חושב שהדברים יבואו לידי ביטוי. אני אומר לכם, אמרתי את זה גם בבתי הספר בביקוריי הרבים, אדוני היושב ראש יודע שאני משתדל לבקר בכל המגזרים, הביקורים הם בכל המקומות, הייתי בריינה לאחרונה, זה היה הביקור האחרון שלי, ופשוט שמחתי לראות גם את הנערות הצעירות משתתפות בכיתות מדעים. שוב, גם שם היחס הוא קצת שונה, יש רוב עדיין לבנים, לנערים, אבל הדבר הזה יילך וישתנה. אני חושב שהביקור האחרון בבנימינה, באורט בנימינה, ששם ראיתי את קבוצת הרובוטיקה שאמורה לצאת לסין לתחרות, שם זה כבר היה כמעט פיפטי-פיפטי. יש תמונה המתעדת זאת, אתם יכולים לראות אותה בדף הפייסבוק של משרד המדע וגם בדף הפייסבוק שלי וזו גם עובדה. אז אני אומר לכם שזה משתנה, למה? הסייבר ורובוטיקה מושכים את בני הנוער באשר הם, וגם את בנות הנוער, אלה כרגע שני הדברים שאני חושב שמקרבים את הצעירות והצעירים שלנו למקצועות המדע והטכנולוגיה.

ולסיום אני אגיד לכם שאתמול, כאשר צילמתי סרטון קצר בנמל התעופה בן גוריון, בסמוך לתערוכה המרהיבה והמוצלחת של משרד המדע ביציאה. גם שם ראינו מחקרים של מדעניות, כמובן פרופ' עדה יונת. נדמה לי שפרופ' ארנון הייתה בה, בוודאי, היא גם שותפה למיזם. הוצאנו חוברות, אתם תראו אותן. אני מעריך שרוב הנוכחות והנוכחים ימצאו את הזמן לצאת לחו"ל בחודש וחצי שנותרו עד סוף אוגוסט, וזה בסדר גמור, כולם צריכים ליהנות מדי פעם בפעם ולראות את התערוכה, וגם התערוכה משקפת את השתתפותן של נשים במחקרים פורצי דרך במדע ובטכנולוגיה במדינת ישראל ואני מברך.

ואני רוצה להגיד לכם, כפי שאני אומר בכל דיון במקום הזה ובכל מקום שאליו אני מגיע, דלתי פתוחה, דלתו של המנכ"ל שנמצא כאן ויישאר כאן להמשך הישיבה, אני בשלב מסוים, אני מתנצל שאני צריך לעזוב למחויבויות נוספות, דלתנו פתוחה, כמובן אצל סגנית המדען הראשי ושאר הסגניות, היא תציג את עצמה. תציגי את עצמך.

שלום, אני חגית שוימר, סגנית המדען הראשי. עד לפני חודש מנהלת תחום מדעי הרפואה במשרד והיום במשרה הזאת.

ברכות על המינוי.

אז כמובן אפשר לנצל את ההזדמנות לברכות למינוי ואנחנו מאוד שמחים על כך. זהו.

תודה רבה לך, אדוני השר. באמת כרגיל אתה מתמצת, אבל מביא מגוון של פעילות - - -

אני יכול להאריך אם אתה רוצה.

לא, כושר התמצות צריך להיות יותר עילאי מכושר ההרחבה. לתמצת דברים ובאמת לגעת בנושאים בקצרה. גברתי, יש לנו שיתוף פעולה בין המשרד לבין הוועדה, אני חושב שזה מה שמייחד, לא בגלל שהשם שלנו הוא באמת דומה, אלא יש שיתוף ויש לנו יעדים משותפים לקידום. המשרד השתדרג מאוד בפעילויות קטנות, זה נראה פעילויות קטנות, עוד ועוד ועוד, הרבה, מגוון של פעילות בכל מקום שדוחף הלאה, בכל מגוון הפעילות שהשר דיבר על כך ואני חושב שמה שאנחנו היום, מציינים, זה גם פעילות מאוד חשובה. זה נראה בסך הכול לעמוד מאחורי הדוח, אבל הדוח הזה הוא דוח שנעשה מאחורי פעילות, הוא רואה משהו, זה לא איזה דוח שעכשיו רוצה לעשות סקר, אלא משהו שרוצה לדחוף דברים, להוביל דברים לתוך השטח, כחלק מפעילות כוללת. לכן אנחנו נמצאים פה עכשיו וזה הזמן להזמין את מי שיציג לנו את הדוח.

כן, את הדוח, אבל רציתי להגיד משפט אחד בנושא של מספר הצעירות או הבנות בכיתות האלה לעומת הבנים. דבר מאוד מעניין, יכול להיות שעוד לא הגענו ל-50%, אבל אחוז ההצלחה דווקא בקרב הבנות הוא יותר גבוה מבקרב הבנים.

לכן צריך מוטיבציה מאוד גדולה, לכן זה צריך לדרבן אותנו, דווקא כשיש פוטנציאל מאוד טוב. חברת הכנסת תמר זנדברג נמצאת איתנו וגם חברת הכנסת מרב מיכאלי.

כן, אני ממש מתנצלת שאני חייבת לעזוב, אבל היה לי חשוב לתמוך. מזמן לא ראיתי בכנסת חדר כל כך עמוס נשים, כאשר הגברים היחידים הם יושב ראש הוועדה, השר ומנכ"ל המשרד. צריך לזכור גם את זה.

אבל יש יושבת ראש.

תמר, תגיעי לוועדה אצלי יותר ותראי - - -

יש שוויוניות, תמר, יש לנו יושבת ראש. אנחנו יושב ויושבת ראש במשותף.

יש פה עוד כמה. אני יודעת, הכול - - -

אני לא יודע אם תהיי שותפה, אבל - - -

הכול ידוע, אבל - - -

זה שאת עוזבת אותנו זה נהיה שיש יותר גברים עכשיו בין חברי הכנסת וזה חבל.

היא שמעה שיש מלגות על שם שולמית אלוני והכול בסדר.

ד"ר ליאת מעוז, סמנכ"לית מחקר ומדיניות, המועצה להשכלה גבוהה.

שלום לכולם ואני באמת רוצה להצטרף לתודות לשתי הוועדות שבחרו לעסוק בנושא החשוב מאוד הזה ואני מקווה שנמשיך עוד לדון בו ולראות את ההתקדמויות.

אני רציתי להציג לכם היום את עבודת הוועדה המדוברת, ועדה משותפת לנו, למל"ג-ות"ת ולמשרד המדע, למועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ויושבת לידי אלה שטראוס, שתציג בקרוב גם את מבנה המועצה הלאומית ואת הקשר שלה לנושא. אני רוצה שוב להצטרף לתודות לפרופ' ארנון שבאמת הובילה את כל המהלך הזה, את הוועדה, והייתה מחויבת לגמרי לנושא ובלעדיה הוא לא היה מתקדם בצורה שבה הוא התקדם, אז באמת תודה.

אתם רואים פה את הרכב הוועדה, אני לא אפרט ואקריא את כל השמות, אבל חשוב לציין שהיו בו הנציגויות, גם של מוסדות שונים, אוניברסיטאות ומכללות, של מגזרים שונים, גם הסטודנטים היו מיוצגים בו, גם חוקרות בתחילת דרכן, גם חוקרות שיחסית מתקדמות באקדמיה.

הוועדה הזאת, שמונתה על ידי מל"ג-ות"ת ומשרד המדע התבקשה לעשות כמה דברים מרכזיים. האחד זה למפות, אני חושבת פעם ראשונה בצורה כל כך מקיפה ושיטתית את המצב בנושא מבחינת ייצוג נשים באקדמיה, גם בקרב גוף הסטודנטים וגם בקרב הסגל האקדמי והתוצרים האלה נמצאים בתוך דוח הוועדה. הדוח מצוי גם באינטרנט וכולכם יכולים לחפש ולמצוא אותו. בדוח נמצאים גם הנתונים וגם ניתוח שלהם ושל הגורמים למצב שנראה בקרוב וגם לגבש המלצות כיצד לקדם את הנושא, ההמלצות שלקחו על עצמם ליישום מל"ג וות"ת, משרד המדע וגם האקדמיה הלאומית למדעים לקחה על עצמה, ומן הסתם היא תפרט בהמשך את הפעילות שלה בנושא. בנוסף הוועדה תמשיך ותדווח באופן שנתי לגורמים המעורבים על ההתקדמות וזה גם נושא מאוד חשוב. אנחנו לא מדברים על מהלך חד פעמי, אלא על משהו שאנחנו רוצים למסד כתהליך קבוע.

רציתי להראות לכם מספר מצומצם של נתונים, אבל שימחישו את גודל הבעיה. מה שאתם יכולים לראות פה זה את עקומת המספריים המפורסמת שמראה את אחוז הנשים לעומת אחוז הגברים במהלך המסלול האקדמי, מתואר ראשון דרך תואר שני ושלישי ובהמשך בתוך הסגל האקדמי לפי דרגות, מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. אתם רואים את הנתונים מתשס"ז ומתשע"ג, שש שנים מאוחר יותר ואתם רואים שהמצב לא השתפר מאוד. בעוד שבכל רמות התארים האקדמיים, ראשון, שני ושלישי יש רוב מוחלט לנשים. ושוב התמונה חוזרת על עצמה, המקצועות הרפואיים הוא התחום היחיד שבו יש רוב נשי בקרב חברי הסגל האקדמי ובכל שאר התחומים תת ייצוג נשי בולט מאוד, כשכמובן במקצועות המדעיים תת הייצוג הוא החריף ביותר.

אני רוצה להמשיך מפה להמלצות הוועדה. יש כמובן עוד הרבה מאוד נתונים בדוח ואני מאוד מקווה שאחרי הדיון מי שעוד לא הסתכל עליו יסתכל עליו. הוועדה בחרה לדון, מתוך שתי הסוגיות שהצבעתי עליהן, אחת זה הנשים בסגל האקדמי, אחת זה נשים בגוף הסטודנטיות, היא בחרה להתחיל ולהתמקד בנושא תת הייצוג וחוסר הקידום של נשים בגוף הסגל האקדמי מתוך ההבנה ששם יש לוועדה הרבה יותר אפשרות לפעול ולשנות את המצב. כאמור, הנושא של הסטודנטיות מאוד מאוד תלוי במערכת החינוך ומלכתחילה המועמדות שיכולות להגיע לתחומים האלה ולכן הוא דורש איזה שהוא שיתוף פעולה הרבה יותר רחב, גם עם גורמי חוץ.

אני מאוד אקצר, אלה הנושאים העיקריים שהוועדה המליצה על מהלכים קונקרטיים לגביהם. האחד, כפי שאמרתי, הכוונת נשים למחקר אקדמי, יש לנו הרבה נשים באופן כללי ברמת הדוקטורט ולא מספיק מהן עוברות לסגל. הוועדה המליצה להרחיב את המלגות הייעודיות לדוקטורנטיות ולהמשיך לתמוך בהן במהלך הדוקטורט, תהליכי חניכה והנחיה במהלך הדוקטורט, לחזק אותן, להעצים אותן, שהן יאמינו בעצמן, ליצור להן נטוורק מתאים, כדי שהן יוכלו למצוא את הפוסט דוקטורט הנכון, את המנחה הנכון, ולהמשיך הלאה בקריירה האקדמית. וגם על הגדלת מלגות הצטיינות לפוסט דוקטורט לנשים. כפי שאמרנו קודם, בדרך כלל הגבר הוא המפרנס העיקרי ולכן על מנת שמשפחה תעתיק את מקום מגוריה לחו"ל ובעצם הגבר לאו דווקא ימצא פרנסה והאישה תעסוק רוב זמנה במחקר נדרשת מלגה מכובדת, יותר ממה שבדרך כלל נותנים בחו"ל בשביל שהמהלך הזה יוכל לקרות ובצורה טובה, ולכן הומלץ פה על הגדלת מלגות הצטיינות לפוסט דוקטורט לנשים.

הסט השני של המלצות נגע לנושא הגיוס. למעשה הוועדה המליצה לגבש נוהל גיוס שיכיל התייחסות לגיוס פרו אקטיבי של נשים. נשים בדרך כלל פחות פונות כשיש מודעות פומביות של גיוס, פחות מנצלות נטוורקינג, יותר מחכות שיפנו אליהן ועל מנת להתחיל לשפר את המצב ולגרום לתהליך שינוי מודעות במוסדות וכן הלאה, ההמלצה הייתה בפנייה פרואקטיבית למועמדות מעולות שנמצאות לקראת השלב הזה ולהציע להן להגיש את מועמדותן לסגל אקדמי.

בנוסף דובר על הכשרה של ועדות גיוס וראשי מחלקות. האקדמיה נוטה לחשוב לפעמים, או לפחות בחלקה, שהיא מונעת על ידי מריטוקרטיה, מי שטוב יצליח, והיא עיוורת למגזר ולמגדר ולשיוכים כאלה או אחרים והאמת היא שלא כך והעובדות מדברות בעד עצמן. על מנת שהאנשים שמובילים את המערכת ויושבים בוועדות ומבצעים את ההחלטות שגורמות למצב שאנחנו רואים פה יפנימו את זה שנדרשת התייחסות מיוחדת ומודעות מיוחדת לנושא המגדרי ושנשים בהרבה מקומות נמצאות בעמדות נחיתות וצריך לעזור להן לצאת מהמקום שבו הן מצויות מדובר על הכשרה של ועדות גיוס ושל ראשי מחלקות. זה דבר נוסף שאנחנו רואים בו חשיבות גדולה.

והנושא השלישי זה הנושא של קידום הנשים, כפי שראיתם את הנתונים. אני לא הזכרתי את זה, אבל לפני ועדת ארנון הייתה ועדה נוספת, רק של מל"ג-ות"ת, בראשות פרופ' רבקה כרמי, שגם גיבשה סט של המלצות בנושא הזה, שנגעו מאוד לתפקיד יועצות הנשיא לנושא של הוגנות מגדרית. הטייטל של התפקיד הזה שונה מהיועצת לקידום נשים ליועצת להוגנות מגדרית, בעצם להעצים את התפקיד הזה בכל המוסדות להשכלה גבוהה ולהכניס אותם לתוך כל תהליכי קבלת ההחלטות, שתהיה עוד עין בוחנת בכל המקומות וצמתים של מקבלי החלטות, שתתייחס לסוגיה המגדרית ותדרוש דין וחשבון מדוע כל כך מעט נשים קודמו השנה, מדוע כל כך מעט גויסו, מה קרה עם מועמדת זאת וזאת וזאת, שאין תקציב לפעילות ומעמד משמעותי בתוך המוסד.

שוב, ימי עיון וסדנאות להעלאת מודעות בקרב בעלי תפקידים, יצירת תקן ידידותי למשפחה למוסדות, כולל תנאים תומכי משפחה, מעונות יום וכדומה. כל מה שקשור אלינו גם, מל"ג-ות"ת, יש לנו מערכת להערכת איכות שמדי מספר שנים עושה הערכה רוחבית של תחומים מסוימים במוסדות, שתתייחס גם לנושא של מגדר וייצוג מגדרי ותבקש מהמוסדות דין וחשבון. וקידום מחקר תומך מדיניות. שוב, הדוח של הוועדה היה צעד ראשון, אבל אנחנו רוצים שהוא יהיה ראשון מתוך תהליך שוטף.

בנוסף, ודבר מאוד חשוב, זה שהמוסדות יידרשו לנושא הזה בעצמם. הדברים האלה לא יכולים לבוא מאיתנו, עד שלא תהיה מודעות במוסדות ורצון אמיתי שלהם והפנמה אמיתית של התהליכים שצריכים לקרות הם לא יקרו. אנחנו רוצים שהם מדי שנה יאפיינו ויאספו נתונים שגרתיים, יפרסמו דוח שוויון מגדרי מוסדי, אנחנו רוצים שהתפקיד של היועצת יוסדר ושיהיו פורומים רוחביים וליווי של היועצות האלה שבעצם יעצימו אותם, שיאפשרו למידה הדדית ורוחבית. חלק מהפורומים האלה קיימים כבר היום ואני בטוחה שפרופ' ארהרד תרחיב קצת על זה, אבל בעצם להעצים אותם ולתת להם כלים.

אני אסכם בפעולות שאנחנו עשינו עד כה בהמשך להמלצות הוועדה ואני מניחה שאלה תמשיך ותספר על מה שמשרד המדע עשה, גם שמענו רבות מהשר. אז בהמשך להמלצות שילבנו את הנושא במערכת להערכת איכות. בכל תהליכי אקרדיטציה היום של תכניות חדשות, אנחנו רוצים להכיל התייחסות מגדרית, אנחנו מבקשים מכל המוסדות לדווח לנו על הפן המגדרי, כל מה שקשור לדיוני סנאט, ועדות רלוונטיות ומועצה אקדמית ואנחנו מבקשים מהם לדווח לגבי נוהל גיוס פרואקטיבי, כפי שהסברנו קודם, לרבות פרסום נתונים מוסדיים וקידום של סגל אקדמי בכיר.

הייתה לנו תכנית של מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות ואנחנו מכפילים אותה במהלך השנים הקרובות ואני חייבת לציין שכמעט כל האוניברסיטאות פתחו תכניות משלהן לתמיכה כלכלית במי שיוצאת לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל והיום יש לא מעט משאבים וזה מצב מבורך.

אנחנו ממש בימים הקרובים, השבוע, נוציא שני קולות קוראים, אחד לתמיכה בפעולות רוחביות משותפות לקידום הנושא הזה, קורסי קיץ, סדנאות לחוקרות, כל דבר שהמוסדות יחשבו שיש בו ערך לקידום הנושא הזה בצורה רוחבית ותקצוב לפעילות היועצות ואנחנו גם מעדכנים את כל הקולות הקוראים, התקנונים שלנו, כולל תקנונים של מלגות יוקרתיות כמו מלגות אלון, שיתייחסו לנושא המחקרי. מלגות אלון, אם יש מוסד שלא מגיש 50% מועמדות, הוא חייב לתת לנו הסברים מדוע זה כך. ברור לנו שבתחומים מסוימים אין 50% מועמדות, אבל אנחנו רוצים שהם ייתנו את הדעת על זה ויסבירו לנו כדי שהדבר יהיה במודעות של המוסדות.

גם אנחנו נמצאים עכשיו בדיונים תקציביים לקראת החומש הקרוב ואנחנו רוצים שהנושא הזה יקבל בולטות ותקציב ייעודי. מעבר להמשך יישום ההמלצות הקיימות וליווי המוסדות, יש פה עוד הרבה מאוד עבודה, אנחנו רק התחלנו. אנחנו גם רוצים לטפל בנושא של תת הייצוג של נשים בתחומי ההנדסות והמדעים בקרב הסטודנטיות. אנחנו צריכים לגבש תכנית פעולה בהקשר הזה ואני מניחה שזה גם יהיה בשיתוף ודיאלוג עם משרד המדע ועם האקדמיה ואנחנו ננצל לזה את המשאבים המתאימים.

תודה רבה. היה צריך לשים את זה לסיכום, מה שאת אומרת, אולי אנחנו נעשה את זה בסוף, אבל כביניים, תודה רבה, על המצגת המרשימה מאוד ועל האופן שאת הגשת את זה. אין ספק שנעשתה פה עבודה מכל בחינה, רואים פה חתכים אמיתיים שמציפים את התמונה. צר לנו להגיד שהתוצאה היא עגומה, במבחן התוצאה אם תוצאה היא עגומה והנתונים, איך שלא הופכים אותם, הם מראים שלכל אורך הדרך כנראה שהפתרונות הם לא קלים, אבל חייבים לעשות משהו. היעדים צריכים להיות יותר ברורים, מה היעדים שאנחנו רוצים לקבוע ומי אחראי לכך ומי לוקח אחריות והדוחות צריכים להתפרסם באופן שוטף כדי לעקוב אחרי הקידום של הדברים האלה.

אני רק אומר את הדעה שלי בעניין ואני לא ארחיב יותר, במקרה הזה אני דווקא חושב שצריך לבוא מהפרט לכלל. שמתם לזה דגש, לראות איך מדרבנים ואיך עוזרים וכל מוסד צריך לטפל באופן פרטני ובסופו של דבר זה יהיה כלל וזה כבר ירוץ הלאה. צריך את הדחיפה הראשונה, אני מניח שאחרי זה כוח המשיכה יעבוד לבד. החלק מהפרט לכלל, כך אני חושב במקרה הזה, הוא חשוב, אני ראיתי שגם אתם מכוונים בחלק מהדברים לכיוון הזה.

רציתי הערה קטנה. אחד הדברים החשובים ביותר היה השגת הדוח הזה ודיון עמוק עם חברי ור"ה שהם ראשי האוניברסיטאות, כי הרבה מאוד בהם תלוי הדבר ויכולתם לתרום בנושא הזה היא לאין ערוך.

זה חשוב מאוד. אם אחרי זה תרצי להתייחס, גם ניתן לך.

רציתי להגיד, בעניין המצגת ואיך שהצגת, לא יכולתי לעבור בשקט על המשפט שנשים נוטות לא להגיש מועמדות ומחכות שיפנו אליהן. אני חושבת שחלק גדול גם מההתקדמות של גברים והמינויים של גברים זה מועדון הגברים שהם שייכים אליו.

המרפקים.

שבינתיים נשים לא פיתחו לעצמן בתוך האקדמיה מועדון כזה ששולט על מוקדי כוח ויכול לדחוף ויכול לקדם ולעודד, 'תבואי ותגישי'. אז זה לא ממש תמיד תלוי - - - זה נשמע באיזה שהוא שלב כאילו מרצון הן לא עושות את זה והיה חשוב לי להגיד את זה בשלב הזה.

לפני שד"ר אלה שטראוס תציג את זה חבר הכנסת ד"ר נחמן שי רצה להתייחס במשפט.

לא, אני רוצה להתייחס ביותר ממשפט, אז אם יש איזה סקירה קודם.

יש כאן מצגת קטנה של ד"ר אלה שטראוס.

כן, ד"ר אלה שטראוס, מנהלת תחום כימיה, אנרגיה, חומרים וננו טכנולוגיה.

אני אתחיל בסקירה של המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, לטובת מי שלא מכיר. המועצה קמה בשנת 2000 כתוצאה מהחלטת ממשלה שנסמכה על המלצות של ועדת הלסינקי בנציבות האירופאית, שהיא הקבוצה שמייעצת לנציבות בנושא קידום שוויון מגדרי, הטמעת המושג של שוויון מגדרי וקידום נשים. למועצה יש פורום מייעץ, בפורום הזה חברים אנשים בכירים מכל מכלול התחומים של חינוך, תעשייה ואקדמיה ובעצם כל אדם שמוכן להתחייב שהוא רוצה לעסוק בנושא של קידום שוויון מגדרי והוגנות מגדרית וקידום נשים יכול להגיש את הבקשה שלו להצטרף לפורום ופעם בכמה זמן השמות מועברים לוועדת השרים, לשר ומתקבלת החלטה בנושאים האלה.

הפורום, יחד עם חברי המועצה, ממליץ לשר על האנשים שירכיבו את ועדת החינוך, ועדת התעשייה וועדת האקדמיה והדוח שהוצג כאן על ידי ליאת, שהוא דוח משותף לוועדת האקדמיה, למשרד המדע ולמועצה בעצם נעשה במסגרת תת הוועדה הזו. למועצה יש ועד מנהל שמורכב מיושבי ראש של שלוש הוועדות הללו.

כמו שנאמר כאן קודם, ואני מניחה שרוב האנשים כאן באולם יודעים, שנקודת מבט מגדרית מאפשרת להסביר תופעות מרכזיות בחברה והיא מוכיחה את עצמה כמקדמת שינויים חברתיים, היא מובילה גם להתפתחות נושאים בתחומי המחקר המדעיים, לדוגמה בתחום הרפואה יש נושא שהתקדם שנקרא רפואה מגדרית, בתחום התחבורה גם יש - - -

שבינתיים לא כל כך פעיל בארץ.

לא פעיל, אבל אני יודעת שכן מטופל, גם למשרד המדע ישנם קולות קוראים למחקרים בתחום הזה ועדיין - - -

לבית חולים הדסה יש מחלקה כזאת.

זה לא מספיק.

יש תחומים, לא רק ברפואה שנוגעת לנשים עצמן, אלא אפילו בתחומים שמשותפים גם לגברים וגם לנשים, אני יודעת שבתחום של רפואת לב, קראתי לא מזמן - - -

זה בדיוק, רפואה מגדרית לא מתייחסת לרפואה של גניקולוגיה של נשים, אלא רפואה שהיא כללית עם מבט מגדרי.

לכן נתתי את הדוגמה למשל של מחלות לב. וגם היא משפיעה בסופו של דבר על שינויים בהרכב המשפחה, בחברה, כלומר זה גורם לשינוי מסוים בתפיסה של, כמו שאמרת קודם, נשים לא נוטות, לא עושות, זה הכול איפה שהוא מבחינה תרבותית ולאט לאט מנסים לשנות את התפיסה הזאת ולקדם הלאה.

הטמעה וחשיבה מגדרית היא לא רק בארץ, היא גם בעולם. כדוגמה אני יכולה לתת את התכנית של המחקרים של הורייזן 2020, שמקודמת על ידי הנציבות האירופאית ששם למשל החליטו להתייחס לנושא המגדר לכל אורך שרשרת הערך של המחקר, מהנקודה שבה מקימים את הוועדה ששופטת את ההצעות, תוך כדי התייחסות להצעות עצמן, כשהם צריכים להסביר בהצעה איך הם לוקחים בחשבון את הנושא המגדרי. גם אם ישנם נושאים שלא קשורים בכלל למגדר והם נושאים במדע, עדיין יש שם את השורה שצריך להשלים כדי להגדיל את המודעות. כמו כן יש להם התייחסות להרכב, אם יש קבוצה שמגישה הצעת מחקר ביחד, הם נותנים את הדעת כמה נשים שייכות לאותה קבוצה, שלא יהיו קבוצות רק גבריות. כלומר לכל אורך שרשרת הערך של הצעת המחקר הם דורשים התייחסות לנושא של המגדר.

במשרד, כתוצאה מהדוח המפורט שראיתם כאן, שנתן כמו מין איזה בוטום ליין שממנו אפשר להתחיל לשפר ולהתקדם הלאה, אז במשרד ישנם כלי מימון שונים שבהם אנחנו מתמרצים נשים, מעודדים נשים וכו'. אחד הנושאים הוא מימון מחקרים לפיתוח מדיניות לקידום נשים. כמו ששמעתם זאת גם הייתה אחת מהמלצות הדוח, בעצם לתת איזה שהוא בסיס שמצדיק את הצורך במדיניות פיתוח לקידום נשים. אתם רואים את מספר ההצעות שהוגשו, מספר ההצעות שמומנו והתקציב שניתן לטובת הנושא הזה. ההצעות שהתקבלו וממומנות הן מקיפות מגוון שונה של נושאים, הן כוללות את הנושא של הטיה מגדרית לא מודעת, כוללות את הנושאים של אפליה מגדרית, של איזון בית משפחה ותחומים נוספים.

בשנת 2016 אנחנו פרסמנו קולות קוראים חדשים לעידוד וקידום נשים, הם בשני נושאים טיפה שונים, האחד זה מלגות לסטודנטיות מצטיינות לתואר שני, שלישי ופוסט דוקטורט, בממשק של אקדמיה-מגזר עסקי, כששוב, כמו שהוזכר כאן קודם וכמו שיודעים, קיימת מעין התנגשות בשלב פיתוח הקריירה והקמת המשפחה והמטרה כאן היא בעצם לסייע לנשים, שלא רוצות בהכרח להגיע לאקדמיה להיכנס לתעשייה מסוימת, לשים שם את הרגל ולהמשיך להתפתח. הקול הקורא השני זה מלגות השתלמות לתואר שלישי ופוסט דוקטורט לנשים שמתגוררות בפריפריה חברתית כלכלית. גם שם נתונים שונים ודוחות מראים שהפערים בפריפריה מועצמים יחסית לאזור המרכז והמטרה פה היא לעודד סטודנטיות מצטיינות לעסוק במחקר אקדמי בתחומים שונים.

נושא נוסף שהוא חדש ולא היה קודם. השנה הוצאנו קול קורא להקמת מרכז ידע בנושא נשים ומגדר. שוב, המטרה היא לסייע לחוקרים בתחום של מגדר ולתת להם כלי נוסף לעשות את המחקר שלהם. המטרה היא להקים גוף שמרכז את הידע שמצטבר במחקר בתחום נשים ומגדר ונותן המלצות מעשיות לקביעת מדיניות ליישום ואכיפה. המרכז הזה גם יקים אתרי אינטרנט, ירכז ממש את כל המידע, הכישורים ל-best practices בתחומים האלה וזה יהיה גוף שמרכז וגם מקשר את הפונים למאגרי נתונים, כמו שאמרתי, והגוף הזה גם יהיה אחראי לאיסוף נתונים לפי פרמטרים מגדריים מומלצים שאנחנו נראה בהמשך שישנם גופים שונים שקובעים אותם, גם בארץ לפעמים, גם בחו"ל. המטרה היא להגיע לאיזה שהיא אחידות או הבנה בנושא הזה.

בנוגע למספרים, בחנו את ההתפלגות המגדרית של מענקי מחקר בכל התחומים שאנחנו עובדים בהם. כמו שהשר ציין, ישנן מלגות לקידום של נשים מצטיינות על שם שולמית אלוני, הם לא נלקחו בחשבון בחישוב של האחוזים הנ"ל. ישנן מלגות בתחומים נוספים של מחקר הנדסי יישומי, בתחום הרפואה, בתחום מדעי החברה. אפשר לראות, שבדומה למה שהציגה ליאת, ההתפלגות המגדרית היא אמנם לא 50% אבל היא קרובה ל-50%.

בדקנו את תחום המחקרים האסטרטגיים שכולל את הקרן למחקר יישומי הנדסי וכולל מחקרים נוספים בתחומים אחרים. אנחנו עשינו השוואה לכמה מחקרים בתחומים נוספים, כמו רפואה, מדעי החברה, פיתוח מדיניות, שראיתם קודם, כמה אחוזים ישנם לנשים שמגישות, משתתפות וכו', שהם קרן מי"ה, שזה רק מדע יישומי הנדסי, ורואים אכן את ההבדלים שכשמדובר במגישות יש עדיין פחות מגישות. אבל נתון נוסף מעודד שאפשר להסיק מהטבלה הזו, שאם תסתכלו על הטור הזה של אחוז הזוכות אז ניתן לראות שאחוז הזוכות הוא יותר גבוה מאחוז המגישות. כלומר הוא עדיין נמוך, אבל רואים קרן אור או התקדמות מתוך כל המסקנות הלא טובות שהצגנו.

אבל מעניין שתמיד אחוז הזוכות הוא יותר גבוה מאחוז התקציב.

נכון, הסיבה האפשרית לכך היא שהקולות הקוראים הם מגוונים. כדי לראות את היחס המדויק אנחנו צריכים לקחת כל קול קורא בנפרד ואז לבדוק אותו, כי יש לך, כמו שאמרתי, מחקרים בתחום מדעי החברה, מחקרים בתחום הרפואה, מחקרים בתחום מי"ה. כלומר זה קשה לעשות את ההבחנה, פה את רואה איזה שהיא תמונה כללית וקשה לעשות את ה - - -

אני רוצה לחדד. ההגשות, אנחנו כמובן מעודדים את כולם להגיש, השיפוט הוא שיפוט מדעי, על בסיס מצוינות ואנחנו לא בודקים אם מגישה אישה או מגיש גבר והעובדה שאחוז הזוכות מהזוכים גבוה מאחוז המגישות בעצם אומר שאם לא מתייחסים לעניין המגדרי והשיפוט הוא אך ורק על בסיס מצוינות מדעית הנשים פשוט מגישות הצעות טובות, שראויות לזכות.

תכנית נוספת, שהוזכרה גם על ידי השר, זו תכנית של מדעניות העתיד. כמו שנאמר, האקדמיה זה סוף הדרך מבחינת ההתקדמות והפיתוח המקצועי, אבל אנחנו רוצים להתחיל יותר מוקדם בתהליך כדי לשנות את התפיסה התרבותית ובעצם לעודד נשים להתחיל להתקדם לכיוונים מדעיים והנדסיים. אז תכנית מדעניות העתיד מלווה בנות מצטיינות מכיתות ט' עד כיתות י"ב, המטרה היא להגדיל את השיעור של הנשים בעתיד במקצועות המדעיים וההנדסיים. התכנית כוללת העשרה בתחומי המדעים המדויקים, מפגשי מדעניות מובילות באקדמיה שמשמשות כמנטוריות, כמנחות, כדי להראות לאן אפשר להגיע בסופו של דבר, לתת טיפים לתלמידות, לענות על שאלות שלפעמים נראות להן רחוקות, הן עדיין לא שייכות לעולם המבוגרים. כמו כן, כמו שאמרנו, לא רק אקדמיה, גם תעשייה וגם סדנאות להעצמה, לגבש את הזהות שלהן וכו'.

התכנית נעשית בשיתוף עם משרד החינוך, הרשות לקידום מעמד האישה, האקדמיה ותכנית קדם עתידים. נכון להיום ממומנות 520 בנות מ-14 רשויות כשהמטרה היא בשנה הבאה להכפיל את המשתתפות. כמו שנאמר קודם על ידי השר, נעשה טקס סיום של המחזור הראשון, כשהכוונה היא בשנה הבאה להמשיך לתמוך בהם גם בכיתה י' וגם להתחיל מחזור חדש.

כמו שאמרתי, בארץ ישנה חשיבות לנושא הטמעת השוויון המגדרי. המועצה פעילה גם בארגונים בינלאומיים באיסוף נתונים. כמו שהשר הזכיר, יושב ראש המועצה היא נציגת ישראל בקבוצת הלסינקי, שמייעצת לנציבות האירופאית. זאת המועצה שעל סמך ההמלצות שלה הוקמה המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה בישראל.

אנחנו חברים גם בקבוצת she figures שבעצם הם פרסמו את הדוח האחרון לנתונים סטטיסטיים מגדריים בשנת 2015. הדוח יוצא פעם בשלוש שנים, מגדירים יחד עם קבוצת הלסינקי אינדיקטורים שלפיהם אנחנו בוחנים את אחוז הנשים שמשתתפות, בין אם זה בפרסום מאמרים, בין אם זה בסגל בכיר, או פרמטרים שונים שמחליטים עליהם וישראל שותפה לזה, את הנתונים אנחנו פונים גם לוות"ת-מל"ג כדי לקבל נתונים לגבי שנים אחרונות, כשאנחנו מתחילים עכשיו את איסוף הנתונים לדוח הבא שיפורסם ב-2018.

כמו שהשר הזכיר, אנחנו חברים בקבוצה שנקראת ג'נדרנט שעוסקת ביישום ואיסוף של best practices שנוגעים לפיתוח מדיניות לקידום שוויון מגדרי וקידום נשים. התקציב של הקבוצה הזו עומד להסתיים, המטרה היא ליצור פעילות המשכית על ידי הגשת הצעה לנציבות האירופאית, למתן תקציבים נוספים לטובת פיתוח מדיניות לקידום נשים. השר הזכיר גם כנסים, הכנס הראשון שיתקיים בשנת 2015 היה בתקופה שהיה דני דנון השר. בשנת 2016 מתוכנן כנס רב משתתפים, יהיו שם גם אנשים מתחום החינוך, האקדמיה והתעשייה. הוא יפנה גם לנציבות שירות המדינה שגם לה יש פעילות לא מבוטלת בנושא של קידום נשים ולקבוצות כמו יועצות הנשיא לקידום נשים ושוויון מגדרי.

פרויקט נוסף שהמשרד היה מעורב בו והמועצה זה נערות פורצות דרך, זה פרויקט שהוביל משרד החינוך. שותפים כמובן משרד החינוך, מוזיאון המדע, צה"ל, התעשיידע, האקדמיה, באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה. המועצה, יחד עם היועצות לנשיא באוניברסיטאות, אספה או בנתה מאגר של חוקרות שמוכנות לבוא בהתנדבות.

אם אפשר לזרז. אני מתנצל, באמת מרתק מאוד ומרשים, אבל גם דברים טובים לצמצם.

אין שום בעיה. אז אני אציין רק, מה שאתם רואים במעגל הזה שלפעילות הזו שותפים גם ההורים, גם המורים וגם התלמידות, שזה בעצם המעגל שמקיף את התלמידות שנחוץ כדי לשנות את התפיסה המגדרית. הייתה פעילות בנושא של הטיה מגדרית סמויה, שנעשתה יחד עם גוגל, פותחה ערכת הדרכה, ניתן למצוא אותה באתר, היא הועברה ליועצות לנשיא, היא הועברה לנציבות שירות המדינה והיא מופצת לאט לאט הלאה.

פרויקט נוסף זה פרויקט - - - זה מיזם שהדוברות מובילה אותו במשרד, מפיקים סרטונים שבהם מוצגות מנטוריות, אני אראה לכם קטע מהסרטון, לא את כולו, כשהמטרה היא, שוב, שהחוקרת תציג את עצמה, תראה את הקשיים שהיו לה בדרך. (הקרנת סרטון). מדובר כאן בסטודנטית שקוראים לה שני אליצור, היא עוסקת בהפקת מימן לצורך יצירת תחליף דלק לדלק שקיים היום. היא מתארת את העבודה שלה, מציינת לפני התלמידות שלא כדאי לחשוש וכדאי להתקדם כדי להגיע להישגים.

יש לי שתי שאלות. אני ראיתי שהתכניות זה לנערות ושמעתי את השר אומר שזה גם נכנס לכפרים וערים ערביות ויש נערות ערביות. קודם כל, עד כמה שידוע לי, אני לא יודעת כמה חוקרות ערביות נמצאות שיכולות להוות מין role model כזה, להופיע בפני הצעירות. יש שני מרכיבים שבעיניי חשובים לתכנית כזו, זה גם ה-role model וגם האפשרות לדבר על החסמים. שתי אוכלוסיות, גם צעירות ערביות וגם צעירות חרדיות, אני לא יודעת האם, קודם כל, יש להן אפשרות, האם בין המתנדבות, בין החוקרות שנכנסות, יש נשים ערביות? למשל הסרטונים האלה, האם הם כוללים נשים ערביות חוקרות?

ניקח את זה לתשומת לבנו ונשים לב. בהמלצות ש - - -

כלומר לא?

לא, אני לא יודעת לומר לך כרגע את התשובה הסופית, אני רוצה לבדוק.

זה לא סרטונים, זה סרטון אחד.

זה סרטון אחד מתוך - - -

היא אמרה שיש סרטונים.

לא, יופקו סרטונים נוספים וניקח בחשבון את הנקודה הזאת. כמו שחגית ציינה קודם לגבי השיפוט של ההצעות, אנחנו לא בוחרים את החוקרות לפי נושא של מגזר, אנחנו פונים לכל חוקרת שהגיעה להישגים ומוכנה להציג.

סליחה, גברתי, כפי שהיה צורך בלעשות ריצ'ינג אאוט - - -

לא, אנחנו נעשה, לכן אמרתי ש - - -

- - - לחוקרות באופן כללי, אני חושבת, כאשר מדובר על אוכלוסיות שונות, כאשר החסמים הם שונים, צריך לעשות ריצ'ינג אאוט וצריך לבדוק מה החסמים. כי אני אומרת לך, לצעירה בבית ספר ערבי, רוב הסיכויים, אפשר לעודד אותה לכיוון הזה, אבל אם אין בבית הספר חינוך טכנולוגי מתאים ואם אין בבית הספר, דבר שאני יודעת שקיים, מעבדה כמו שצריך שהיא שתוכל להשתתף, איפה היא תוכל ליישם את זה? אז צריך חשיבה קצת שונה למען צעירות ערביות.

אני הסכמתי מראש, לכן אמרתי לך שאני אקח את זה לתשומת לבי ואני אבדוק שזה באמת מתקיים.

יש לך עוד משהו?

מי שרוצה לדבר - - -

נעשה את זה בצורה מסודרת. יש עוד שקף?

זה השקף האחרון, שמציג את הפעילויות שמתוכננות בנושא נשים במדע.

בסדר גמור, תודה. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי, הרשות של שני יושבי הראש.

תודה רבה. תודה רבה, גם על המצגות, גם על ההשתתפות, תודה לרות שאני מעריץ גדול שלה כבר הרבה שנים, אני שמח שאני נוכח במעמד הזה, שהוא לא פרידה, אצלך אין פרידות, יש רק התחלות. ותודה לנילי על השתתפותה.

אני מאוד מתרשם מהסקרים, אני מאוד מתרשם מהעבודות, רק דבר אחד אני לא מבין, הלוא בסוף שתי מילים היו פה, שהן הכי חשובות, המצב הורע. איך אתם לא רואים את זה? אתם יכולים להציג לי כל מיני כנסים ועידוד ומלגות וכן הלאה, זה הכול יפה, המצב הורע. עכשיו, אני אגיד לכם למה זה עוד יותר גרוע ממה שאתם חושבים, כי בתחומים אחרים במדינת ישראל הוא משתפר ואצלכם זה - - - סליחה, אצלנו, זה נעשה יותר גרוע. בכנסת הוא השתפר, יש יותר חברות כנסת - - -

אוי ואבוי שמהמדע יבואו לכנסת, זה לא השאיפה.

עזוב, הלוואי שיבואו מהמדע לכנסת, זה יעזור לנו. אבל בכנסת הוא השתפר, בחיים הציבוריים בכלל הוא השתפר, אפילו בצה"ל הוא השתפר, מקצועות חדשים נפתחו. לאן שאני מסתכל, אני גם חושב שהחברה הישראלית מבינה יותר ורוצה יותר ומקדמת יותר. עכשיו אנחנו באים הנה ורואים - - - פה אין אפילו את המגבלות, צה"ל לפעמים טוען על מגבלות פיזיות, כאלה ואחרות, פיזיולוגיות, שום דבר אין פה, פה להיפך, אנחנו יודעים שהנשים יותר טובות מהגברים, זה כבר מוסכמה, לא? מוסכמה. לכן אין שום סיבה בעולם שהמצב יורע.

לאן הולך כל הכסף? אתה שומע שאתם מעודדים, אתם מעודדים, אתם מעודדים, אז מה? אם זה לא מביא תוצאות - - - גם אין זמן לחכות 30 שנה, חברים, זה צריך להיות הרבה יותר קצר.

תמיד יכולים להגיד לך שאם לא, המצב היה יותר גרוע, אבל לא זו הכוונה שלך.

מה? שלולא המאמצים האלה - - - לא, אני לא מקבל את זה.

האם אפשר לענות לך?

הייתה פה הערה שלך לגבי סגירת איקס תפקידים לנשים. יכול להיות שזה הסיפור, אולי זה אכזרי, אולי זה יפגע בגברים, אבל יכול להיות שזו הדרך. הצעדים צריכים להיות הרבה יותר דרסטיים, אין פה מקום לכל הפרפרות האלה.

בסופו של דבר זה נושא של משאבים ותקציב.

נכון, אבל זה גם החלטות. אני אביא דוגמה, זה גם החלטות - - -

אני רוצה לענות לך.

רק אני אסיים ותוכלי לענות לי. זה החלטות מנהליות שהמדינה צריכה להחליט שהיא רוצה בזה. הגברים, שהדבר לא ימצא חן בעיניהם, יפנו לבג"צ ויגידו שמקפחים אותם לרעה, יכול להיות שהם יזכו.

כמה שופטות יש בבג"צ שיגנו עליהם?

יכול להיות שהם יזכו בבג"צ, עדיין אני חושב, אני רק רוצה להזכיר, יושב לידי מנכ"ל משרד המדע, שעבדכם הנאמן היה שם לפני הרבה יותר מדי שנים, וחיפשנו מדענית ראשית, אמרנו מראש שהיא תהיה מדענית ראשית, אפילו אני לא אומר מדען. הלכנו וחיפשנו באקדמיה והיו כמה מועמדות והקמנו ועדת איתור ואמרנו לוועדה, זאת תהיה אישה. אמר לנו מי שעמד בראש הוועדה, לא זוכר כרגע, 'לא יכול להיות, אין דבר כזה, זה אסור'. אמרנו לו אנחנו, זה היה השר מתן וילנאי ואני, הוא אמר 'תהיה אישה', נקודה. מי שלא רוצה, לא מוצא חן בעיניו - - - ונבחרה אישה, כמו שאתם יודעים, חגית מסר.

פתאום מצאו.

לא, ברגע שרוצים ויכול הטכניון להחליט את זה, ומי שלא מוצא חן בעיניו שיילך להתלונן, והטכניון יסגור איקס תפקידים. אחרי שיהיו מספיק נשים בתפקידי מפתח יבואו אחרות. זו הדוגמה הכי טובה, לא הרצאות ולא זה. רואים אישה בתפקיד ואז נשים אחרות תלכנה בעקבותיה. ככה אני תופס את זה.

נכון. פרופ' יהודית דורי, אחר כך אנחנו ניתן לך, את נמצאת ברשימה אצלנו.

אני פשוט רוצה לענות על השאלה הזו.

יש לנו רק לפני זה את פרופ' רות ארנון ונילי כהן, מיד אחרי זה.

אחת הסיבות שחשוב שהוועדה הזו פעלה במסגרת ות"ת היא מפני שוות"ת היא הגוף המתקצב ומאחר שהגוף המתקצב הוא הגוף המתקצב והוא יכול לתת תמריצים וזה אחד הדברים שאנחנו כללנו במסקנות הוועדה, שוות"ת חייבת לתת תמריצים חיוביים לאוניברסיטאות על מנת לאייש יותר, גם משרות הוראה, גם תפקידי מחקר וגם תפקידים שונים מנהליים באוניברסיטאות, שאותם ממלאים מדענים, שהרבה יותר מדעניות תשתתפנה.

אבל, פרופ' רות ארנון, אבל הוות"ת הוא גם הגוף המפקח, הוא לא רק הגוף שאחראי, ומה שאמר חבר הכנסת נחמן שי - - -

הוא גם המפקח וגם המתקצב ולכן הוא יכול לתת - - -

לא רק תמריצים, הוא צריך לתת, לא יודע אם סנקציות, אבל הוא מפקח והוא יכול להעמיד דרישות, יעדים.

אני לא אוהבת סנקציות, אני יותר אוהבת תמריצים - - -

אבל יעדים ולפקח אם עומדים בזה. זה גם תמריצים של פעולות, מה אתם עושים בשביל העניין הזה, איזה פעולות שעשיתם בעניין הזה. זה הרי הדוח שלך.

נכון, זאת הכוונה.

תודה על הדברים.

פרופ' נילי כהן.

תודה לכם על הכינוס החשוב הזה, תודה מיוחדת ליושבת ראש הוועדה וליושב ראש הוועדה, אנחנו מאוד מעריכים את זה כמובן. אז אני ממשיכה את מה שאמרה ידידתי הטובה רותי ואני גאה בידידות ובחברות הזו. אתמול ערכתי ביקור במכון וייצמן, על פי הזמנת הנשיא. מכון וייצמן, פנינת מדע במדינת ישראל, והיה לי מפגש עם ראשי המכון, אז היה שם הנשיא, הייתה שם סגנית נשיא למינהל, המנכ"לית, הייתה סגנית נשיא, אחראית על עניינים אקדמיים, פרופ' מיכל נאמן, הייתה ראש מדרשת פיינברג, שזה למעשה הגוף שמנהל את הסטודנטים במכון וייצמן, זה רק תואר שני ותואר שלישי, פרופ' אירית שגיא, הייתה פרופ' רות ארנון והיו גם דיקנים, עוד שלושה דיקנים. כלומר היו ארבעה גברים וארבע נשים ואני הייתי אורחת והתרשמתי מהעובדה הזו, זה מצא חן בעיניי.

אבל אם תבקרי בטכניון אני לא בטוח שזה ייראה ככה.

בטכניון יש רקטורית למעשה, פרופ' חגית עטייה, בבר אילן יש רקטורית, בתל אביב המצב קצת פחות טוב, בירושלים יש - - -

את צודקת, אבל הסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה.

בבן גוריון יש נשיאה. אני רוצה להתחבר למה ששמענו - - -

כן, אבל הנתונים שהיו לא מעידים על תמונה כל כך יפה.

אני אתייחס לזה.

פרופ' כהן, את אומרת שאפשר להגיע, זה נכון, ויש ממי לקחת דוגמה, כמו שאמרת.

אבל נאמר כאן על ידי ליאת שהדברים צריכים לפעול בשטח ואכן האג'נדה של פרופ' דניאל זייפמן, שהוא נשיא מכון וייצמן היא לקדם נשים, לקדם נשים בכל השלבים הרלוונטיים, בשלב הכניסה, בשלב הפוסט דוקטורט, בשלב הקידום ובשלב ההנהגה והוא עושה את זה. רות ארנון הייתה פורצת דרך. אגב, רות ארנון גם הייתה סגנית נשיא במכון וייצמן. אני שמחתי שהייתה לי הזכות להיות רקטורית ראשונה, לצערי עד כה יחידה, באוניברסיטת תל אביב. הנושא הזה של נשים, קידום נשים, כמות נשים, זה נושא שעניין אותי מאז ומתמיד. אגב, כרקטורית, דאגתי שבכל משרה שמתפנה תמונה לה אישה. אז המצב לא טוב, אבל בכל זאת יש שיפור מסוים.

כשאני הייתי רקטורית, לפי מיטב זיכרוני, אם אני זוכרת את הנתונים של חברי הסגל והחלוקה בין גברים-נשים, זה היה בערך לפני 20 שנה, אז 25% מאנשי הסגל היו מרצות, 20% היו מרצות בכירות, 15% היו פרופסוריות חברות, 10% היו פרופסוריות מן המניין. אלה נתונים של לפני 20 שנה, בכל זאת משהו השתנה. לא בצורה מספיק נמרצת, אבל אם אני רואה את התמונה של לפני 20 שנה משהו השתנה. אז - - -

אני לא יכול לחלוק על מה שאת אומרת, אבל לכאורה לפי הנתונים יש ירידה. משהו לא כל כך מסתדר לי.

הנתונים הם של השנים האחרונות, זה לא הנתונים של לפני 20 שנה, אני צודקת, נכון?

לא. אם תרצה אני אוכל אחר כך להגיד כמה מילים.

בסדר, אני מקבל את מה שאת אומרת, רק - - -

אני אומר עוד מילה על האקדמיה. האג'נדה של רות ארנון הייתה לקדם נשים, האג'נדה שלי הייתה לקדם נשים. כשאני נבחרתי כחברה באקדמיה זה היה ב-2004, אני הייתי החברה החמישית, היו חמש נשים באקדמיה, היום, 12 שנים מאז, יש 15 נשים באקדמיה. זה לא מספיק, עלייה, אבל לא מספיק. וזה פחות או יותר תואם את אחוז הפרופסוריות מן המניין באוניברסיטאות, זה לא מספיק. ואנחנו עושים מאמץ ונמשיך לעשות מאמץ.

השאלה איך אפשר לתרגם את המאמץ ואת הכוונות למדיניות ברורה עם פרמטרים מדידים, זה מה שיקדם אותנו לאנשהו, כי הכוונות יכולות - - -

אז זה בכל זאת בא לידי ביטוי, מחמש נשים לפני 12 שנים ל-15 נשים היום וצריך עוד לקדם. והקידום נעשה, בין השאר, על ידי שינוי תודעה ועל ידי המרצת חברי אקדמיה להגיש נשים לחברות באקדמיה ועושים את זה בצורה נמרצת. שינוי תודעה ומעשים שמובילים לתוצאות, שצריך עדיין כמובן לקדם.

אני רוצה לסיים, אנחנו עוסקים בבעיה כללית של קידום נשים. אני משפטנית, אני מעולם לא עסקתי בעריכת דין, אבל אני רוצה לספר לכם סיפור, סיפור שמבטא את הכניסה של אנשים לזירה הציבורית, שצריך כמובן להרחיב אותה בצורה משמעותית. בשנות ה-20 הייתה כאן עורכת דין שקראו לה רוזה גינצברג גנוסר, היא למדה משפטים בצרפת וכשהיא הגיעה לארץ היא רצתה לעסוק בעריכת דין, אנחנו מדברים על התקופה המנדטורית, אז לפי פקודת לשכת עורכי הדין של המנדט היה כתוב any person שלמד משפטים וניגש לבחינות של לשכת עורכי הדין יכול להיות עורך דין, אז היא אמרה, 'תנו לי לגשת לבחינות, אני למדתי משפטים בצרפת', אז אמרו לה, לא, יש החלטה של בית משפט שאומרת שאישה זה לא person ואז היא הגישה ערעור לבית המשפט העליון באנגליה, אנחנו היינו תחת שלטון המנדט ובית המשפט העליון באנגליה ב-1930 אמר לא ולא, אישה היא person, ומאז נשים יכולות להיות עורכות דין.

עכשיו, תחשבו כמה שנים עברו מאז. 86 שנים, זה לא זמן היסטורי, אבל זה זמן שבו אנחנו צריכות לעשות משהו. אני רואה כאן גברים ונשים שפועלים ביחד, באוניברסיטאות גברים ונשים פועלים יחד. אני רוצה לחבר לזה משהו מרכזי. אני אגב מאוד תומכת בהרחבת ההשכלה הגבוהה לחרדים ואנחנו ראינו כאן את כלת פרס ישראל, שגם היא אמונה על הדבר הזה, פורצת דרך, אבל אנחנו אומרים, כדי לסיים את הנקודה, יש תכנית לעשות הפרדה בין גברים ונשים באוניברסיטאות כשמדובר בהשכלה לחרדים, נשים לא יכולות ללמד גברים, אני אומרת שאנחנו לא רוצות לחזור אחורה, אנחנו רוצות להיות שוות בזירה הציבורית.

תודה על הדברים האופטימיים. מכאן אנחנו נעבור אולי לדברים פחות אופטימיים, של פרופ' יהודית דורי.

אני רוצה לענות על חלק מהשאלות שנשאלו כאן.

לא קיבלת עדיין רשות דיבור מה - - - יש לנו חלוקה.

היא כבר התחילה לדבר, אבל פרופ' יהודית דורי, דיקנית הפקולטה לחינוך ומדע וטכנולוגיה בטכניון, חוקרת בכירה במוסד נאמן.

תודה רבה. אני רוצה לקחת את התשובות שלי גם קצת למשהו תיאורטי בדקה. יש שלושה גורמים שמשפיעים על ההחלטה של האישה לצאת לפוסט ולחזור לאקדמיה. יש חוקר בשם בנדורה, חלק מאנשי החינוך פה אולי מכירים אותו, הוא מדבר על נושא התנהגותי שנגרם מההיבט האישי והסביבתי. למה אני מציינת את הגורמים האלה? כי אחת השאלות שעלתה פה, אם עושים כל כך הרבה, למה המצב כל כך רע? ההיבט התרבותי חברתי שאנחנו בחנו בטכניון, גם לגבי סטודנטיות בהנדסה וגם לגבי חוקרות בכירות ונשות תעשייה בכירות בתעשייה, עלה מאוד ברור, שכששואלים את הגברים, גם הסטודנטים לתואר ראשון וגם אלה שבעמדות בכירות, הם עונים שהם בחרו בתחום המחקר או העשייה, הם האמינו בעצמם ובין היתר שיקול של כסף ויוקרה היה שיקול בבחירה. כששואלים נשים באותו מעמד או באותה שכבת גיל, מאותם קורסים בהנדסה בתואר ראשון ובעמדות הבכירות, הן הרבה פעמים מציינות שהמסוגלות העצמית שלהן נבעה מזה שאחרים אמרו להן שהן יכולות.

וזאת הנקודה שצריך מאוד לחזק, גם בקליטה, גם בשליחתן לפוסט דוק וגם בקידום, מפני שנשים לא באות ואומרות לראש מחלקה או לדיקן 'הגיע הזמן שלי לקידום', גברים אומרים את זה.

למה נשים לא אומרות?

למה? כי יש משהו בתפיסת העצמי.

בתפיסה שלנו את העולם, זה לא רק באקדמיה, זה גם בעולם העבודה.

כן, אבל אני אומרת שגם חקרנו קרוב ל-300 סטודנטים להנדסה בטכניון, וזו פקולטה הנדסית של תעשייה וניהול, כולל יש שם חלק של מדעי המחשב, אבל יחסית החלוקה המגדרית הייתה קרובה ל-50 ובכל זאת התשובות הן 'אח שלי', 'אבא שלי', 'אמא שלי', מישהו אמר להן שהן טובות והן צריכות ללמוד הנדסה. זה שורש הבעיה. כי גם העניין של לנסוע לפוסט, למה הבעל לוקח את כל המשפחה זה בסדר והאישה לוקחת את כל המשפחה זה לא בסדר, זו תפיסה תרבותית שמישהו - - -

פרופ' דורי, דווקא הנשים שאני רואה פה, שאני גם נפגש איתן במפגשים אחרים, שהן יבואו והן יהיו התמריץ והדוגמה האישית איך אפשר להגיע ולשלב אותן - - -

אז עוד שתי דקות לסיים את דבריי. ה-role model, למשל היה לי הכבוד להיות סטודנטית של פרופ' רות ארנון במאסטר, אני הגעתי למכון וייצמן כבר עם ילדה וילדתי עוד ילדה תוך כדי המאסטר. היו גברים שאמרו לי שאי אפשר לעשות מאסטר במכון וייצמן עם ילדים, אבל פרופ' רות ארנון הסכימה לקבל אותי אפילו שהייתי כבר בהיריון של ילדה שנייה. הייתי יחידה במחזור. התרבות של הבית הייתה שאמא אמרה שאני יכולה ובעלי אמר שאני יכולה. אם לא היו אומרים לי את זה אני לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי היום.

לכן אני טוענת שצריך מאוד כן לעבוד, עדיין על הנשיאים, גם על הנשיאות, גם הרקטוריות, הן הרבה פעמים לא אוהבות לייצג את הצד המגדרי, הן אומרות 'אנחנו טובות כי אנחנו טובות, לא בגלל שאנחנו נשים', ואם לא נשים לזה מקום מאוד בולט שההיבט התרבותי חברתי עדיין במדינת ישראל זה שאפשר, גם אישה עם קריירה ועם בית יכולה להצליח, זה לא יהיה מספיק.

אני מקווה שהדיון הזה יתרום גם הוא לעניין.

אדוני, רק הערה לטכניון.

מגברתי את צריכה לבקש, לא מאדוני.

חברי וחברות הכנסת כבר יושבים ומחכים.

רק לאמץ את מה שהטכניון עושה, כדאי שהוועדה תדע מזה. הטכניון נותן לאישה יולדת שנה חמישית חינם. את זה לא יודעים.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לרבנית עדינה בר שלום. בבקשה, גברתי.

אני אתייחס בעיקר למגזר החרדי שהצטרף רק ב-16 השנים האחרונות לאקדמיה ודרכו אני מעוניינת לדבר ולקדם את הנושא דווקא אצלנו, אנחנו חלק מתושבי מדינת ישראל.

לפני שזכרון צדיק לברכה אבא התיר את האקדמיה לחרדים אף חרדי לא הלך, בטח לא במסות כאלה, ללמוד באקדמיה. היום יש לנו בוגרי תואר ראשון, תואר שני ולאחרונה יש לנו קצת קשיים להמשיך ולהתקדם מפני שאנשי האקדמיה, הבכירים שבהם, טוענים שזו הדרת נשים כשמלמדים נשים בנפרד מגברים. בחוץ לארץ, כשלא מדובר בענייני דת, אז המחקרים הראו שנשים מגיעות להישגים גבוהים יותר כשאינן לומדות יחד עם גברים באותה כיתה. יש מחקרים בארצות הברית, בשבדיה, בנורבגיה.

באיזה גיל, בתיכון?

לא על תיכון, מדובר על אוניברסיטאות בשבדיה, דנמרק, בארצות הברית יש מעל ל-20 אוניברסיטאות כאלה. אני מדברת מתוך ידע ברור, אולי יש יותר, אני מסתפקת בהצגת 20 כאלה, שמלמדים נשים בנפרד מגברים והן לומדות שם מדעים.

תגידו שהבנות שלנו לא לומדות מדעים, אבל זה גם לא מדויק. יש היום 30 בנות בלימודים במסלול לדוקטורט באוניברסיטה העברית במסלול למדעי החיים, 10 מהן יקבלו את הדוקטורט השנה, הן באו אליי בבקשה שאני אעזור להן להשיג מלגת קיום משום שהבעלים שלהן הם אברכים והן לא יוכלו להמשיך לפוסט דוקטורט אם לא תהיה להן מלגת קיום. לא חבל? הן לומדות במעורב, אבל היום כשעצרו את התואר השני במכללות החרדיות אז כבר יהיו מעט מאוד שימשיכו במסלול לדוקטורט וזה הפסד של כולנו.

זה לא במתמטיקה, לא בשום מדע, אין לנו תואר שני במכללות החרדיות ורק מי שמתפשרת על העמדות שלה או שבן זוגה, בעלה, מאשר לה את הלימודים בכיתה מעורבת, יכולה להמשיך ולהגיע להישגים מדעיים. וזה חבל. אני חושבת שאם אנחנו מדברים על איכות, הן מצטיינות. אני אתן רק דוגמה אחת, לפני שבוע חילקנו תארים לבוגרות תואר שני בתרפיה במוזיקה, 31 מתוך 33 קיבלו את התואר בהצטיינות או בהצטיינות יתרה, ותעיד על זה אוניברסיטת בר אילן. התואר הוא לא שלנו, הוא תואר של אוניברסיטה, הלימודים זהים, המבחנים זהים, גם באותו יום, ממוספרים, אתם יודעים איך זה עובד, אנחנו לא מנסים לטייח, מי שטוען שרמת הלימודים הנלמדת במכללות החרדיות היא נמוכה יותר לא יודע על מה הוא מדבר, משום שרמת הלימודים זהה לנלמד באוניברסיטה, התואר הוא לא שלנו, התואר הוא או של אוניברסיטת בן גוריון או של בר אילן.

הבנות שעשו את המאסטר בפסיכולוגיה, יש לנו כבר 10 שסיימו, הן כבר התחילו את ההתמחות, הן מדהימות, הן ילדו תוך כדי ואף אחד לא הרגיש בזה אפילו, סיימו את הלימודים בהצלחה.

הן בעצמן לא הרגישו.

כן, עליהן הכול אפשר לומר, מצטיינות, דבקות במטרה, ואני הייתי מאוד מאוד מעוניינת להמשיך את הפרויקט הזה, לחזק אותו, כדי שיהיו לנו יותר ויותר גם נשים וגם גברים מוצלחים.

במדעי המחשב אין לכם סטודנטיות?

יש גברים, נשים לומדות במכון לב, יש שם חרדיות שלומדות במכון לב, לא במכללה שלנו.

אתה לא רואה את המודעות בעלוני השבת בבית הכנסת, מסגרת אחת, אבל מחלקים אותה לשניים, צד ימין וצד שמאל.

נכון, צד נשים וצד גברים והכול עובד מצוין.

אני מקבל אספקה של כל העלונים.

אם זה רצונו של האדם זה כל כך מפריע? הם עושים את זה מרצון, אז מה זה מפריע? אתה גם הולך לבית הכנסת שיש שם - - -

אני חושבת שזה פרויקט מדהים, קרש קפיצה ראשוני כזה לפתוח את הדלת לנשים החרדיות. השאלה שתמיד דבקה לי בראש, כאשר מדברים על הפרדה בלימודים, אני מכירה את המחקרים האלה, כי אני מכירה גם כן חוקרת שניסתה גם לקדם נושא של מכללה לנשים ערביות בנפרד. אני מכירה ויש לי מה לטעון נגד המחקרים האלה, אבל נגיד הלכנו על פרויקטים כאלה שמפרידים בלימודים, איפה יעבדו החוקרות האלה? איך ישתלבו בעשייה אחר כך?

לא, הן כולן עובדות, הן כולן משתלבות. אחרי התואר הראשון הן משתלבות בכל עבודה, אין מקום לעבודה סוציאלית, לעובדת סוציאלית, אך ורק עם נשים, זה לא ייתכן דבר כזה.

אז זהו, אם כבר אז מה הבעיה בלימודים?

יש הבדל, אבל לא ניכנס לזה. יש הבדל בין לימודים למקום עבודה, הבדל מהותי מאוד. הגברים לא כאלה טיפשים שהם לא מאפשרים את זה, תאמיני לי שהם יודעים מה שהם עושים בעניין הזה, הם מבדילים בין מקומות עבודה - - - נכון, גם במקומות עבודה הם מוצאים מקומות עבודה שמתאימים, לא בכל אופן, אבל בסך הכול הם לא עושים את זה רק בגלל - - -

בוגרות המכללה ובוגרי המכללה עובדים בתוך עם ישראל, גברים ונשים גם יחד. הן מקבלות חינוך כזה, יש לנו רב במכללה שמלמד אותן אפילו מה החוקים, כדי שלא יהיו הטרדות מיניות. יש לנו חוקים מיוחדים. הבנות לומדות את זה, עובדות במעורב והן יודעות מה מותר להן, מה אסור להן, וזה עובד יוצא מן הכלל טוב.

תודה לרבנית עדינה בר שלום.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

תודה. אני קודם כל מאוד שמחה על הדיון, גם השילוב כאן של הוועדות. עד לאחרונה הייתי חברת הכנסת האחרונה במספר, עכשיו הצטרפה נוספת, אז זה כבר טוב. אני הצטרפתי בנובמבר, הייתי המספר 32 ועכשיו כבר יש 33 חברות כנסת. אז לכבוד הוא לנו ובאמת מאוד מאכזב לראות את הנתונים שאחוזי המרצות הבכירות באוניברסיטאות רק הולך ויורד ולא במגמת עלייה, כמו שהיית מצפה במאה ה-21, שאנחנו נראה רק מגמת עלייה בכל מה שקשור בשוויון המגדרי של נשים בתעסוקה במגזר האקדמי ובמגזר העסקי ובמגזר הממשלתי וכו'.

אני רוצה להעלות איזה שהיא נקודה על איזה שהיא הצעה שקשורה למשרדי ממשלה שיכולים לפעול מחר בבוקר, לאיזה שהיא הסטה לשוויון מגדרי בדרישה שכל כנס, למשל, זה יכול להיות כנס מדעי, זה יכול להיות גם כנס אחר, כל כנס שממומן בתקצוב ממשלתי, חייב להיות שם, אני לא אגיד 50%-50%, אבל ייצוג הולם, שיחליטו כמה הוא, לפחות, בוודאי 25% לנשים. אני רואה כל כך הרבה כנסים בנושאים של אנרגיה, אני באה מתחום הסביבה והאנרגיה, אז אולי בתחום הסביבה קצת פחות בעייתי, אבל גם ראינו כנס לא כל כך מזמן, שמומן על ידי המשרד להגנת הסביבה, והיו שם מעט נשים דוברות, מעט מאוד, אפשר היה לספור אותן על כף יד אחת, מתוך עשרות דוברים. בנושאים של אנרגיה בכלל - - -

תבואי לכנס של רואי החשבון ועורכי הדין באילת ותראי את המספר שם. שם זה בולט מאוד.

בדיוק. ובכנסים, בטח כנסים אקדמיים, אולי המצב קצת יותר טוב, אולי לא, אני לא חקרתי לעומק, אבל בוודאי כנסים שהממשלה משתתפת במימונם צריכה להיות דרישה כזאת. אני יודעת שבדרישות של האיחוד האירופי ובכנסים שהם מממנים, בפרויקטים שהם מממנים, הדרישה לייצוג מגדרי הולם קיימת, זה קיים בכל נושא. את הצגת את זה, שלפחות צריך להתייחס לנושא כשאתה מדווח על משהו במימון של הורייזן אתה נדרש לעשות את זה. אז הנה, הצעה שיכולה להיות ממשרדי הממשלה, אולי צריך הצעת חוק, למרות שאז נראה את זה בעוד 20 שנה קורה. אז לא בהצעת חוק, שזה יבוא ממשרדי הממשלה, שכל מימון מחייב ייצוג הולם לנשים בכל הכנסים. הרי יש לנו קול חשוב והוא צריך להישמע בכל פורום ציבורי, אקדמי ואחר.

תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת כהן-פארן. דר דשן, קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים.

האמת שדיברו כאן כבר על הרבה מהנתונים אז אני ממש לא הולכת לחזור עליהם, אני רק רוצה להגיד שני דברים שבעינינו הם גורמים מאוד מאוד משמעותיים לכל גרף המספריים הזה שהציגו בתחילת המצגת הראשונה שמראה שבתארים הראשונים יש יותר נשים ואחר כך הגרף הולך ויורד.

שני דברים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. האחד זה באמת העניין של הטרדות מיניות. אנחנו יודעים שזה נמצא בקמפוסים, אנחנו יודעים שזה גם לא מספיק מטופל כמו שצריך. דקה לסבר את האוזן, 51% מהסטודנטים בכלל לא מודעים לנהלי הטיפול, הרבה סטודנטים וסטודנטיות שמגישים תלונות לנציבה - - -

אין שילוט בכל המקומות?

אין, אבל עדיין המוסדות לא מספיק מקדמים את זה.

כבר קיימנו שני דיונים בוועדה מאז שאני נכנסתי לתפקיד בנושא הזה.

אני יודעת, היינו בהם.

ותיקנו את התקנון ואנחנו - - -

אני אגיע לזה, אני רק רוצה להגיד שמעבירים את הנפגע ולא את הפוגע, זאת אומרת מעבירים את הסטודנט או הסטודנטית מחלקה, אבל המרצה הפוגע יכול להישאר. והבעיה חמורה מאוד בדיוק איפה שרואים את מגמת המספריים, זאת אומרת דוקטורנטיות שמגיעות ונמצאות הרבה עם המנחה שלהן ויכול לקרות שם, הרבה פעמים הן מפחדות להתלונן בגלל הפגיעה בקריירה וההתקדמות וכו'. זה הנושא הראשון.

הנושא השני, שגם דובר כאן בכל מיני ואריאציות, זה בעצם אימהות בקמפוס. כל סטודנט או סטודנטית עשירי, זאת אומרת 10% מהסטודנטים הם הורים. אז יש התאמות שבאמת עבדו עליהן בשנה האחרונה, הן עדיין לא במצב האידיאלי שהיינו רוצים שהם יהיו.

כשאת אומרת הורים, 10% מהסטודנטיות הם הורים?

מהסטודנטים, מהכלל, בנים ובנות ביחד.

סטודנט אבא זה פחות גבורה.

זה נכון, זה נכון מאוד.

זה רק אומר שאחוז האימהות הסטודנטיות מאוד נמוך, לפי מה שאני מבין. אם 10% בסך הכול זה הורים, מתוכם ניקח 50% זה אומר שהסטודנטיות האימהות הן מאוד מועטות. עדינה בר שלום קצת מאזנת את הנתונים, לה יש 100%.

לא לתואר שלישי.

לי יש מעון במכללה.

אני הייתי, ביקרתי וראיתי. זה פשוט מפעים לפני שנכנסים לראות את הילדים נמצאים בידיים טובות.

אני חושבת שבתואר שלישי כבר יש הרבה אימהות, זה הרבה יותר גבוה. בתואר ראשון ושני זה - - -

נכון, בתואר ראשון ושני, שזה השכיח, כלומר הפירמידה, סטודנטים לתואר ראשון - - -

כן.

בהקשר הזה אני אגיד שמעונות יום נמצאים רק ב-30% מהמוסדות וגם זה, מתוך ה-18 מעונות שנמצאים רק 15 בפיקוח של משרד הכלכלה. זאת אומרת בכל 13 האחרים המחירים הם מאוד גבוהים.

זה פרטי.

גם אין התאמות. זאת אומרת מה שמשרד החינוך נותן ומשרד הכלכלה בשביל לתקצב, זה לא מתאים בהכרח לסטודנטית שיש לה חופשת לידה של שישה שבועות, אז אין מה לעשות, היא יותר צריכה שתהיה לה גישה במהלך היום, למשל כדי להניק, היא צריכה שהחופשות יותאמו לא למערכת החינוך, אלא למערכת האקדמית, היא צריכה שבשעות זה לא יהיה משמונה עד ארבע, אלא זה יהיה מחצי שעה לפני השיעור הראשון עד חצי שעה אחרי השיעור האחרון. זאת אומרת יש כאן הרבה התאמות ואלה דברים שבאמת - - -

את אומרת דברים מאוד נכונים, אני רק רוצה להעצים את מה שאת אומרת, אי אפשר למדוד לפי כמה נשים היום נמצאות ולפי זה לתת מענה, זה חסם גדול מאוד. ברגע שהיא יודעת שאין לה את זה והיא רוצה לתכנן את המשפחה שלה ויש לה את הצרכים האלה, זה חסם. זה שאנחנו לא רואים אותן הרבה זה לא אומר שזה הצורך, הצורך יכול להיות הרבה יותר וזה החסם, בגלל שאין את המענה הנכון והמקצועי והטוב, לכן זה גם גורם שממשיכים הלאה או שלא נכנסים בכלל לפרויקט כזה או אחר או לא ממשיכים בלימודים. את זה צריך לקחת בחשבון, כמה שאנחנו יותר ניטיב את האפשרויות ואת המענה לצרכים האלה ככה אנחנו גם נראה יותר נשים שנמצאות.

נכון, אני גם אגיד יותר מזה, מעונות היום האלה נותנים מענה לסטודנטיות האימהות וכמובן שגם לחברות סגל, זה חלק מזה. אז באמת הצעדים שאנחנו חושבים שזה דברים שיכולים לקדם ובעצם לצמצם את גרף המספריים הזה שראינו, אז בנושא ההטרדות המיניות זה יישום תקנון אחיד והסדרה שלו, כמו שבאמת יושבת ראש הוועדה אמרה, זה נכון כבר בוועדה שלה.

עוד דבר מאוד מאוד חשוב בכל העניין של ההטרדות המיניות, הרבה פעמים חבר סגל שמואשם במשהו, התהליך המשמעתי שהוא עובר הוא בתוך הקמפוס מול חברי סגל אחרים. זה דבר שהוא קצת לא נתפס, שחברים שלו הם אלה שמחליטים, לכן בעינינו התהליך הזה חייב להיות על ידי דמויות חיצוניות לסגל ולא על ידי חברי סגל אחרים. זה דבר שהוא לא הגיוני.

הצעד האחרון, שהוא קשור לסטודנטיות האימהות בקמפוס, זה לראות איך עושים את ההתאמה של המעונות. אנחנו הצענו שוות"ת לא יהיו אלה שמתמרצים את המעונות, כי זה לא עניין שהוא פרופר אקדמי ולא ות"ת הם אלה שצריכים לתמרץ אותו, ולכן באמת, אולי אם אנחנו כבר נמצאים כאן יחד עם ועדת המדע, אולי זה משהו שגם ועדת המדע וגם משרד המדע צריכים לקדם מול משרד הכלכלה כדי לראות איך אנחנו מצליחים לסבסד את המעונות ובאמת לבטל את החסם הזה לנשים בתוך הקמפוס.

תודה. פרופ' אילת טל מהטכניון, יועצת הנשיא. בבקשה, גברתי. אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם שאנחנו יושבים ויושבות כמעט שעה ו-45 דקות, אז נא להתחיל לעשות את זה מרוכז.

אני יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים ואולי הג'וב השני שלי והמרכזי שלי הוא שאני פרופסור בפקולטה להנדסת החשמל, שזו אחת הפקולטות מבחינה מגדרית הכי גרועה. רק בשביל לקבל תחושה, יש לי שתי קהילות, הקהילה שלי בטכניון, שאני באה יום יום לעבוד והקהילה השנייה שלי זה הקהילה המדעית הבינלאומית שאלה הקולגות שלי, ובשתי הקהילות יש פחות מ-10% נשים. זו, אני חושבת, הייתה אחת הסיבות שאני מוניתי לתפקיד הזה השנה, כדי לקחת דווקא מישהו ההארד קור של הטכניון.

אז בטכניון יש לנו רק מדע וטכנולוגיה, כמעט, ואנחנו קצת שונים מאוניברסיטאות אחרות, כי אין לנו את הגרפים של הפקולטות שבהן יש רוב נשי, אבל הייתי רוצה לפרום את החבילה הזאת ששמים בתוך מדע וטכנולוגיה לשני חלקים כי הם לא זהים. יש לנו את הפקולטות המדעיות, למשל ביולוגיה וכימיה ומדעי הרפואה וכך הלאה, שבהן יש לנו הרבה מאוד סטודנטים לתואר ראשון, הרבה מאוד סטודנטיות לדוקטורט, אלה הרוב, הרוב הוא נשי, ונקודת השבר היא בסוף הדוקטורט. לכאן צריך טיפול מסוג אחד. יש לנו את הפקולטות הטכנולוגיות, כמו הפקולטה שאני באה ממנה, הנדסת חשמל, הנדסת מכונות, מדעי המחשב וכך הלאה, פקולטות מאוד מאוד טכנולוגיות, ששם אחוזי הסטודנטים לתואר ראשון הם פחות מ-20%, בפקולטות המצטיינות יש 25%. שם זאת בעיה מסוג אחר לגמרי. אין עתודות אפילו בשביל להיות באקדמיה.

אלה שתי בעיות שכל הזמן כורכים אותן ביחד, אבל הן לא בעיות זהות. אלה שני דברים שאנחנו זקוקים לשני מנגנונים שונים. אני חושבת ששמענו קצת מזה, אז אני אגיד קודם בגדול, על הבעיה הראשונה, של הסטודנטיות במדעים, שיש להן דוקטורט, הן מוכשרות והן מצליחות והן לא ממשיכות לקריירה אקדמית. אז ראינו כאן כמה הצעות, ראינו הצעות למימון לפוסט דוק, זה לגמרי חיוני, אולי כדאי להגיד שמאחר שרק נכנסתי לתפקיד, לפני שלושה חודשים, עברתי עכשיו על כל הטכניון, נפגשתי עם כל נשות הסגל, אין מה לעשות, יש התניה תרבותית, משפחה לא עוקבת אחרי אישה, משפחה עוקבת אחרי גבר. אנחנו שמענו את זה גם מאלה שהחליטו לא לצאת לפוסט דוק וגם מאלה שכן החליטו לצאת לפוסט דוק, על הצרות שהיו להן בבית. לכן זה אומר שקודם כל הבייסיק שצריך להיות זה לתת מלגות מספיק גדולות, לשחרר אותן מהבעיות הכלכליות.

והדבר השני, שעלה כאן קצת, אבל אני חושבת שהיו לנו הצעות מאוד טובות מתוך חברות הסגל הצעירות, קראתם לזה חניכה, מה שהן אמרו, 'אל תחנכו אותנו בשביל לצאת לפוסט דוק, תחנכו גם את הבעלים שלנו, תעשו את האירועים האלה משפחתיים'. הן אמרו 'אנחנו צריכים שני דברים, תעשו אירוע משפחתי שיהיו בו שני מסרים, האחד, תגידו לבעל שלי היא טובה, היא מצטיינת, המדע מחכה לה, הוא לא מאמין בזה', ושתיים, הן אמרו 'ה-role model צריך להיות להם, תביאו משפחות שהיו בפוסט דוק, היה להם כיף, הם חזרו והשתלבו באקדמיה. תביאו אותם'. הכנסים האלה שהן נורא נשיים, הן אמרו, 'לא, תעשו אותם כנסים כוללים, משפחתיים'. זה יכול להיות טוב גם לדיסציפלינות אחרות, לא רק למדעים, אבל שמענו את זה מהנשים שבאו ממדעים. זה סוג אחד.

הסוג השני זה מה שקראתי הפקולטות הטכנולוגיות, כמו זאת שאני באה ממנה, שם הבעיה היא עמוקה מאוד מאוד, שם הבעיה המרכזית היא שהן לא באות בכלל, הן לא מגיעות בכלל לתואר ראשון. כאן שוב בגדול זה שני פתרונות. דבר אחד, לעודד תלמידות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. ושימו לב, לא אמרתי כימיה ולא ביולוגיה ולא כל הדברים האלה, מתמטיקה ופיזיקה. בלי מתמטיקה ופיזיקה אי אפשר להגיע למקצועות טכנולוגיים, לא יעזור. בתי הספר לא מעודדים אותן, המשפחות לא מעודדות אותן, החברה לא מעודדת אותן, על זה צריך להיות דגש בתיכון. זה צריך להיות שיתוף פעולה, עם משרד החינוך, עם בתי הספר. זה דבר אחד.

עם היועצות.

עם היועצות, נכון. והדבר השני, חשיפה מאוד מוקדמת לקריירות טכנולוגיות. גברים באים בהמונים, יש לנו תחרות עצומה, אנחנו מקבלים זעיר אנפין ממי שרוצה להגיע, מצד הגברים. כי זה יוקרתי, כי מרוויחים טוב, כי זה מעניין, כי זה משנה חברה, הרבה סיבות להיות בטכנולוגיה, ואצל הבנות זה לא קורה. אז הן צריכות חשיפה מוקדמת והחשיפה המוקדמת הזאת זה גם בבתי הספר, אבל זה גם הצבא. לצבא יש הרבה כוח, הבנות עוברות שם. כשהגעתי לטכניון לפני הרבה שנים וגיליתי מה קורה סביבי, אז המצב היה הרבה יותר גרוע, אמרתי שהיום אנחנו פחות מ-10%, כשהגעתי הייתי מספר שתיים, זאת אומרת הפכתי את זה מ-2% ל-4%, היו לנו אפס דוקטורנטיות והיו לנו פחות מ-10% סטודנטיות לתואר ראשון. היום יש לנו הרבה דוקטורנטיות, אנחנו 10%, הכפלנו את הכמות בתואר ראשון. התחלנו לעשות ימי עיון, זה מה שעשינו, ימי עיון שיבואו ויראו role models. הדבר הזה עוזר. אז אלה שני הדברים, לימודים ל-5 יחידות וחשיפה מוקדמת לאפשריות. זהו, עד כאן.

תודה. האמת, את הבאת הרבה הצעות וזה מאוד מפתה גם להגיד משהו, אבל אני אשמור את זה לסיכום.

פרופ' רחל ארהרד, יושבת ראש פורום הנציבות במוסדות להשכלה גבוהה באוניברסיטת תל אביב. בבקשה, גברתי.

תודה רבה. אני שמחה אכן להיות כאן ולהקשיב ולקבל תמונה כוללת על כל המאמצים שהם אכן רבים ומגוונים, אבל לצערנו טרם אנחנו רואים את הפירות ואכן יש כאן החלטה, אם מסתכלים על הכוס המלאה או הריקה והיא ככה מים נעים בה וישנם ימים מאוד מייאשים.

הדבר הראשון, ואני ממשיכה את קודמתי, רבותיי, אנחנו יושבים כאן בלי משרד החינוך. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים היפים, קידום, מדעניות צעירות, 520 בנות, על מה אנחנו מדברים? יש לנו 500,000 בנות במערכת. כלומר זה רק איזה מין סנוניות קטנטנות שלא יוצרות שינוי. אז עושים כנסים יפים באולמות מגוונים, כולם מברכים ושמחים, ההורים בוודאי גאים, האם זה ישנה את התמונה? לא ולא. כלומר עד שלא יהיה החריש העמוק במשרד החינוך נשב כאן שוב ושוב, נתכנס בשמחה ונציג מצגות וטרם נראה את השינוי המיוחל. לכן זה הדבר המשמעותי.

נשאלנו, אדוני היושב ראש, לגבי תמונת המצב בעולם. יפה, הדוח המאוד מכובד של רות ארנון גם נותן פה את התמונה, צריך פשוט לעלעל לעמוד 58 ושם אנחנו רואים כמה מצבנו לא טוב ובוודאי שכל כוחנו זה לא על מחצבי הזהב והיהלומים, אלא על ההון האנושי. היינו צריכים להיות במקום הרבה יותר טוב ואפשר לשנות, אפשר לשפר ואפשר להגיע להישגים. בה בעת, אשר לשאלתך, אדוני - - -

בעדינות את לא אמרת שאנחנו מקום אחד לפני אחרון.

הייתי נחמדה, שעת צהריים. להסתכל, כתוב. רבותיי, הכול כתוב.

אני חושב שזה המקום ה-30 מתוך 31.

טוב שיש לוקסמבורג.

כן, הם קטנים. אשר לשאלתך, שהייתה מאוד מאוד רלוונטית. מה ש-MIT יכול לעשות מדינת ישראל לא יכולה לעשות, שכן MIT, סטנפורד, קורנל, שמראים התקדמות אדירה, הם מגייסים מקוריאה, וייטנאם, סין, הודו, מאין שלא תרצו - - -

מישראל.

קצת מישראל, הם מגייסים מכל העולם. מדינת ישראל במצב הטוב רוצה להחזיר את הישראלים ואולי עוד קומץ יהודים שחשקה נפשם והם קצת יודעים עברית. אז המאגר של נשים חוקרות שאנחנו יכולים לגייס הוא נמוך מאוד ולכן צריכים מאוד להשקיע וצריכים להגדיל את מאגר היוצאות לפוסט דוקטורט. רבותיי, נדבר ונחזור ונדבר, החסם הזה הוא חסם מאוד מאוד גבוה ושוב, מדובר על תקציבים ומענקים.

לכן מאוד חשוב שהדיבורים שכאן והוועדות - - - יש לנו דוח מאוד יפה של ועדת כרמי מ-2011, יש לנו דוח מבקר המדינה, 2014, וכל דוח מסתיים עם המלצות מאוד יפות. יש את הדוח, שפרופ' רות ארנון עמדה בראשו, המלצות מאוד יפה, חלפה שנה תמימה מאז שהוא הוצג וזכה להרבה פרסום. ואף יתר על כן, בעצם על בסיס המלצות ועדת פרופ' רות ארנון המל"ג והוות"ת קיבלו החלטות. רבותיי, כבר יש החלטות כתובות, יש שבע החלטות של המל"ג חמש החלטות של הוות"ת, אז יש לי הצעה נורא פשוטה - - -

זה צמוד לדוח? או - - -

זה בפרסום אחרי. יצאה הודעה לעיתונות שזה אומץ ויש החלטות. אז יש לי הצעה מהפכנית, בואו נחזור להמלצות הללו, פשוט לעבור המלצה המלצה, לראות מה כתוב בה ולשאול, אולי ועדות הכנסת תשאלנה, רבותיי, מתוך ההמלצות שכבר הומלצו על ידי ועדה נהדרת והתקבלו - - -

מה מידת היישום שלהן?

אם ייתנו לי לדבר אז אני אדבר על היישום.

חלק היישום הוא מאוד מאוד חשוב.

אני, לצערי, מנצלת את ההזדמנות לתת דוגמה לא חיובית על הפער הבלתי נסבל בין כמות הדוחות וההמלצות היפות והחכמות והמנומקות לבין הביצוע. פורום יועצות הנשיא באוניברסיטאות המחקר, פורום של שבע יועצות שנפגשות בקפידה, בהתמדה, מסייעות ונועצות אישה עם רעותה לגבי זכויות סטודנטיות, מלגות, הריונות, לידות, יש קשיים מרובים אכן לנשים, יזמנו במשותף סדנה למנהיגות מדעניות צעירות, כלומר חוקרות צעירות שהתקבלו בשבע אוניברסיטאות המחקר וזו העתודה של המודלינג, של המנטורינג, של הרקטוריות העתידיות, של הדיקניות, של הנשיאות. כלומר לעשות סדנה אחת לכל השבע, שכן זו קבוצה מאוד חשובה, בשיתוף של שבע אוניברסיטאות.

ומה קרה?

לא קרה. והסכום הוא מזערי, זה פשוט בדיחה אפילו לנקוב בסכום.

סדנה בארץ?

בארץ, פה, להביא שני מומחים מחו"ל. על כל פנים, זה הגיע לוות"ת במרץ. יש כאן מישהו ממשרד המדע, נציגים?

המנכ"ל בכבודו ובעצמו.

המנכ"ל בעצמו. מכתב, פנייה של שבע הפרופסוריות, בכל זאת נשים שכבר עשו קריירה לשר, מ-4 בפברואר, אף לא נענתה. כלומר שלחנו ושוב שאלנו, 'שר המדע, מה קרה עם הפנייה שלנו?' לו מישהו היה אומר 'תודה, קיבלנו, נדון'.

אני כבר ראיתי שהמנכ"ל רושם, אני מכיר אותו, הוא מאוד - - -

אני חשבתי שמשרדי ממשלה אמורים להשיב, 'קיבלנו ואנחנו נתייחס'.

יכול להיות ששלחתם בקו התפר.

קיצורו של עניין, ההצעה היא מאוד פשוטה, לקחת את מה שכבר הוחלט ולעבור סעיף סעיף ולבדוק היכן זה תקוע, היכן זה עומד ואם, הודות למנכ"ל משרד המדע, הפנייה מפברואר, תיענה - - -

זה השגת כבר.

זה כבר יהיה, יופי, נזמין את הבנות. תודה רבה.

נעבור אחרי הדברים שלך באופן טבעי לפרופ' דפנה גואטה.

אבל אני מנסה, לא בהצלחה, לכנס את הדיון לקראת הסיום. אני מאוד מבקשת, כמה שיותר קצר וקולע, כי ננסה קצת לתת למנכ"ל להתייחס.

ודאי, למנכ"ל שיסכם את הדברים. ועכשיו פרופ' דפנה גואטה, מפיזיקה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

יש נקודה פה מאוד חשובה, שלפי דעתי לא עלתה כל כך. אני פרופסור בפיזיקה ובפיזיקה הבעיה באמת חמורה. אני איטלקייה במקור ואני צריכה להגיד שבאיטליה יש הרבה נשים ואני משווה פה. אני קיבלתי פרופסור בבראודה, למרות שיש לי BSF, יש לי את כל הנתונים ועשיתי פוסט, הגעתי גם לטכניון, אז יש הרבה נשים שעושות פוסט, אבל ממה שמעתי, יש פה מועדון באמת של גברים ומאוד קשה לנשים בפיזיקה, למרות כל מה שיש, לי יש 140 מאמרים, זה לא משנה לנשים בפיזיקה. אני אומרת בפיזיקה, כי אני חיה את הבעיה הזאת. יש ממש מחסום כי במקומות האלה, בווייצמן, יש מועדונים של פרופסורים. אני ראיתי את זה, חייתי את זה.

חשת על בשרך, מה שנקרא.

חייתי את זה, אבל גם אני מכירה חברות בהשכלה גבוהה, גם פיזיקאיות, שחוו את זה. אז זה לא נכון להגיד שלא הולכים לפוסט, הולכות לפוסט, עם המשפחה זה באמת קשה, זו חוויה קשה, אבל הולכות, ולמרות כל הקושי חוזרות לארץ ובפיזיקה, בתחום שלי, יש את הבעיה הזאת. זה נקודתי מאוד.

אני רוצה להגיד לך שהדברים שלך הם דברים כדורבנות, את אומרת זה מה שנקרא מידע אישי, מניסיון אישי בפיזיקה. הנה יש לנו פרופסור בפיזיקה ואת מדברת באופן ממש גלוי על המחסום. הדברים האלה צריכים להדהד, אנחנו רק מחזקים אותך, שאחרים לא ילמדו ויתחזקו, הפוך, ש - - - ינצח.

גב' מיכל נוימן, סמנכ"ל אגף אקדמיה במל"ג, אני מקווה שיהיו לך כמה תשובות על דברים שעלו.

יהיו תשובות. אני אשתדל מאוד לא לחזור על הדברים, דיברו לא מעט על הנושא התרבותי, זה תהליך, זה לוקח זמן. נכון שאנחנו איפה שהוא במקום רע מאוד בנושא הזה אל מול העולם, אבל זה לא שבעולם המצב מצוין, זאת אומרת המצב רע גם בעולם. אם מסתכלים על מוסד כמו ETH, שהוא מקביל לטכניון, המצב שם לא מזהיר בעניין הזה.

חד משמעית, אכן התקבלו, יש לנו דוח מצוין שהונח על שולחן ות"ת ומל"ג לפני כשנה, הוא תורגם, זה לוקח זמן, הדברים האלה צריכים להיות מתורגמים לפעולות אקטיביות, מעשיות, עם תקציב לידן. עם התקציב הזה ועם תכנית הפעולה ליישום הדוח הלכנו וישבנו עם אנשי משרד האוצר, שאני חייבת לומר שהם שותפים חשובים לחלוטין איתנו בעניין הזה, בקידום של כל נושא הנשים באקדמיה, תרגמנו את זה לכסף. התכניות האלה התחילו, יצאו.

יושבים כאן לא סתם, הגיעה משלחת מאוד גדולה ממל"ג-ות"ת, אנשים שעושים את הדברים, יושב כאן אגף התקציבים שלנו שמתקצב אחת לאחת את התכניות, גם את הקולות הקוראים, גם את המלגות לפוסט דוקטורנטים. אני רוצה להאמין שבעוד כשנה-שנתיים נראה תוצאות בשטח, אבל הדברים האלה לוקחים זמן. אנחנו כן קיבלנו את התקציב בצורה מסוימת, או עומדים לקבל את רובו, אבל חלקו קיבלנו. הדברים האלה, שוב אני אומרת, לוקחים זמן, אנחנו בעיצומה של בניית תכנית החומש, התכנית הרב שנתית שלנו לחמש השנים הבאות, הנושא של קידום נשים הוא מרכיב מרכזי וחשוב בתוך התכנית הזו, איתה אנחנו נקבל תקציבים ואני רוצה להאמין - - -

כשאנחנו בעוד שנה נעשה עוד מפגש ונראה אם התקדמנו או לא - - -

אני מאוד מקווה שהתוצאות יהיו טובות יותר.

מה היעד? הדוח הזה או - - -

זה לא ייעשה - - - אדוני חבר הכנסת - - -

אני רוצה למדוד את זה אצלי, שאנחנו נוכל לראות איך התקדמנו. נעשה עוד ישיבה משותפת ונראה, אנחנו רוצים לראות מה היעדים. הרצון הטוב שיש ברור - - -

זה מעבר לרצון כבר.

ומעשים גם יש, ותקציבים, אני לא יודע כמה, לא שאלתי אותך כמה.

אני יכולה לומר לך בגדול, אפשר לנקוב בתקציב שאנחנו מדברים עליו, נדמה לי שאנחנו מדברים על סכום של למעלה מ-10 מיליון שקלים, שמיועד לנושא של קידום נשים, לפרויקטים השונים. ושוב אני אומרת, אלה תהליכים, זה ייקח את הזמן שלו, אבל אנחנו שם. לפני כמה שנים לא היינו אפילו במקום הזה.

נניח מי היה צריך באמת לממן את השהות בחוץ לארץ לאותן פוסט דוק ששמענו מכל הדוברים שזה חלק מהחסימה המרכזית, מי הכתובת לכך? זה צריך לעבור דרככם או זה צריך לעבור דרך משרדי הממשלה, בכלל בתקציב האקדמיה? אני אפילו לא יודע לאן לכוון את זה, מי זה שצריך לעשות את זה. לכאורה מבחינתי זה המל"ג.

אתה מדבר על מה? על פוסט דוקטורנטיות?

כן.

אני חושבת שהנושא של המימון הוא לא הבעיה, הבעיה היא היציאה לפוסט עצמו.

עניין המימון - - - לתת את האפשרות הכלכלית לעשות את זה.

אוקיי, אבל התמיכה הזו, קודם כל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ יש דרישה לפוסט דוק בחו"ל. יכול להיות שחלק מהמוסדות יכולים לשקול בכלל פוסט דוק בארץ, זה פחות מקובל בחלק מהמוסדות, מכיוון שמדינת ישראל היא מדינה קטנה, יש דרישה כזו להרחבת הידע והרחבת ההשכלה בחו"ל, זה נושא שהוא חשוב מאוד, המוסדות עצמם דורשים את זה, המל"ג לא מתערבת בעניין הזה, זה נמצא בחופש האקדמי של המוסדות. מעבר לזה, אני שוב אומרת, התכנית שבאה ומתבססת על הדוח שנמצא על שולחננו היא תכנית שתישא פרי, זה ייקח את הזמן שלו, אלה לא דברים שקורים מהיום למחר ואלה תהליכים ואנחנו נמצאים היום במקום שלא היינו בו לפני שנה ולא היינו בו לפני שנתיים. אין מה לעשות, אנחנו צריכים את הסבלנות.

אנחנו נמצאים במקום שיש לנו המלצות, נכון, אבל הסטטיסטיקה מראה שכן היינו במקום הזה לפני כמה שנים.

אבל לא עם תכנית - - -

אז בואו נפריד. בגלל זה אנחנו שואלים על המדדים, אנחנו אומרים מה היעד, כי, שוב, לעשות תכניות, קודם כל אני יודעת, מניסיוני המאוד דל של שנה בכנסת, שתכניות בדרך כלל לא מיושמות במלואן ומה שמיושם מהן, אם יש להם יעדים ברורים, לא מגיעים ליעדים הברורים, אז מה לחשוב על תכנית שאין מה מדדים ברורים? אני חושבת שחשוב להגיד.

אני מכירה כמוכם דוחות ששוכבים, דוחות מגרה מה שנקרא, הדוח הזה הוא לא דוח שירד למגרה, הוא לחלוטין נמצא על השולחן, אמרתי שתמחרנו אותו, קיבלנו תקציב לזה, אנחנו פועלים ליישם אותו והתוצאות, אני מקווה, שיגיעו.

רק מילה לגבי המימון לפוסט דוק. אי אפשר לעבור על הנקודה המהותית הזו, רבותיי.

כולנו הבנו שהשאלה של מימון היא דבר חשוב. כולנו הסכמנו, גם עם נילי כהן וגם - - -

עיקרי. אוניברסיטת תל אביב הכריזה על חמש מלגות, היו 33 פניות של נשים שסיימו דוקטורט, התקבלו למוסדות מחקר מובילים בעולם, MIT, סטנפורד, לא היה להן מספיק כסף לצאת, נקודה.

אני חושבת שהנקודה ברורה, קצת לא היה לי ברור איך הוועדה המליצה המלצה כזאת ובכל זאת את לא רואה חשיבות לזה, כי הוועדה בעצמה שמה - - -

לא, לא אמרתי שאני לא רואה חשיבות בזה, אמרתי שזה יקרה וזה נמצא בתכנית ויש לזה תקצוב ואנחנו כן נתמוך בעניין, אבל אמרתי שזה לא רק זה.

אוקיי, קטונתי מלהבין את העברית כמוכם.

זה לא רק זה. אולי נשמע, הקונוטציה של הדברים שזה לא בעיה.

לא העיקר ולא חשוב זה לא אותו דבר?

אני אומר, הקונוטציה הייתה נראית שבאמת לא - - - אבל זה חלק מרכזי גם בעניין.

בבקשה.

לכאורה אתה אחרון הדוברים, מר פרץ וזאן.

תודה רבה ליושבי ראש הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה. ממש בקצרה. ראשית, לבוא ולומר שהדוח שהוצג על ידי הוות"ת מצביע על בעיה קשה בנושא של שילוב נשים והבעיה הזאת הולכת ונהיית קשה יותר ככל שמסתכלים גבוה יותר בסולם הדרגות, הייתי אומר לא רק באקדמיה, אלא בכל התחומים.

משרד המדע עושה המון פעילויות לגבי נושא תחום הנשים, הצגנו פה את המרחב הרחב של הפעילויות שאנחנו מבצעים. בשנת העבודה הבאה יש בכוונתו של המשרד להגביר באופן משמעותי את הפעילויות האלה ואנחנו כבר עובדים, כפי שנאמר פה על ידי השר, על הגדלת התקציב בכל מה שקשור למלגות לנשים, בכל מה שקשור לימי עיון, מרכז של ידע בתחום הנשים, שכבר יצא קול קורא ואנחנו ממתינים לתשובות על מנת לשפוט אותם ולהקים בסופו של דבר מרכז ידע בתחום הזה.

לדעתי עיקר הבעיה הוא ראשית במה שקשור לנושא של עידוד נשים לעסוק במדע. זה מתחיל, אנחנו רואים כבר בגיל הרך, תסלחו לי, כבר בתיכון ומעבר לזה ככל שאנחנו עולים יש פחות ופחות נשים. כשמודדים את האחוזים של כמות הנשים שעוסקות במדעים המדויקים אנחנו רואים גרף הולך ויורד של אחוז הנשים שעוסקות בתחום הזה. זאת אומרת שיש פה בעיה, אל"ף, בעידוד נשים, שאני יודע שמשרד החינוך עוסק בזה לאחרונה במרץ רב ואני מקווה שנראה שם איזה שהוא תהליך של שינוי במגמה הזו, והדבר הזה הולך ועולה, כפי שאמרתי, עם הזמן. מעבר לזה יש פה עניין של חינוך של מנהיגות. דיברה פה פרופ' נילי כהן על נשיא מכון וייצמן, אני חושב שזו דוגמה טובה, שמנהיגות צריכה לקבל אחריות לגבי קידום נשים. בסוף, עם כל הכבוד לכל הוועדות ועם כל הכבוד לכל המשרדים, בסוף במקום שיש מנהיגות שרואה את זה כאג'נדה שלה, שרואה את זה אל מול עיניה כמטרה, שם יתרחש השינוי.

אנחנו בהחלט צריכים לעודד מנהיגות שמעודדת נשים, שמעודדת קידום נשים. אני חושב שמשם תבוא הישועה, אם אפשר לומר כך במרכאות, יותר מאשר מוועדות כאלה ואחרות, לא שאני חלילה מזלזל בכל ועדה שהייתה והגיעה למסקנות, צריך לממש אותן וליישם אותן.

והדבר האחרון, לגבי מה שנאמר פה על ידי אוניברסיטת תל אביב. אני אשמח לקבל את המסמך. יכול להיות שזה נפל, כמו אמר פה יושב ראש הוועדה, בתפר, גם התאריך שציינת, זה כנראה באמת נפל בתפר, אז אני אשמח לקבל את המסמך ואני אדאג לקדם את העניין הזה.

גם הדחייה, כמו שציינת, של הדיון בדוח, זה היה גם בגלל שהתחלפו שרים ולכן לא הספקנו לעשות את זה. כאן יש מושבים ויש עוד כמה דברים שהזמן גרמן, אבל עשינו את זה עכשיו וטוב מאוחר מאשר בכלל לא.

אני רוצה להודות לכם ולכן על דיון שאני חושבת שהוא אחד מהדיונים המעמיקים ביותר, אני מקווה, אם נעקוב אחרי כל ההמלצות ויישום ההמלצות, שנגיע לעוד ישיבה, אנחנו הצענו שתהיה לנו ישיבת מעקב במושב החורף כדי לשמוע על התחלת יישום התכניות. אני מצפה שהכסף הזה באמת יגיע ותוכלו להתחיל עם התכניות, נשמע על מדדים שנקבעו ואיך התחלתם כבר ליישם כדי שנהיה עם יד על הדופק ונתקדם לאט לאט.

אני רציתי להתייחס למשהו, בדיונים הקודמים בוועדה לקידום מעמד האישה, על כל מיני נושאים, בלט החיסרון הקיים בנושא של גם לימודי מגדר בבתי ספר וחינוך שונה לבנים ולבנות וכל הנושא של העצמת הבנות. אני בטוחה שזה עלה. התייחסתם לזה בכל מיני שמות, חסמים תרבותיים, תרבות רווחת, אבל אי אפשר לשבת עוד ולדבר על מצב כזה שאין מערכת החינוך מתייחסת ברצינות לנושא הזה. רוצים לעשות שינוי תרבותי? זה אמור להתחיל ממערכת החינוך, לא רק כשמגיעים לאוניברסיטאות אלא ממש מתחילת הדרך. כאשר עושים פינות משחק שונות לבנות ולבנים בתוך גני הילדים, זה מתחיל משם, כאשר הבנות יודעות שהן מוסללות לכיוון הזה, זה מתחיל משם, ואז 520 תלמידות שנחשפות לעניין של המדע זה טוב, אבל זה לא משפיע באמת.

ויש מערכת שמתפקדת, רק צריך להכניס את המסרים בתוך המערכת הזו. לצערי אני מדברת על זה כבר שנה, אני חושבת שהגיע הזמן לא רק שילמדו את זה בבתי הספר, אלא גם באוניברסיטאות. האנשים שנכנסים לתפקידים הבכירים, שממנים בדרך כלל גברים יותר מנשים, למדו באוניברסיטאות, אם הם היו עוברים גם כן לצד המדע ולצד הטכנולוגיה הבנת מגדר, הם היו מתנהגים אחרת כאשר הם מגיעים לעמדות הבכירות האלה, ולצערי זה לא קורה. זה לא קורה בשום מקום, לא קורה באוניברסיטאות, אפילו לא מדברים על רפואה מגדרית ואז מבקשים מהחוקרים שיהיו עם מודעות לרפואה מגדרית. הבנתי שיש שני מוסדות שמלמדים, כל אחד קורס בנושא רפואה מגדרית לרופאים. אני חושבת שהגיע הזמן באמת להתייחס לנושא הזה כבִּילְד אִין בתוך המערכת, אחרת זה ימשיך להיות שינוי קוסמטי פה ושינוי קוסמטי שם.

אני חייבת תמיד להביא את הקול הזה, כי לצערי לא שמעתי אותו עולה במקום אחר והייתי רוצה שזה ייעשה, כל הנושא של האוכלוסייה הערבית. יש לנו חוקר נפלא, קוראים לו חוסאם חייק, שנכנס כאחד מ-100 החוקרים הראשונים בעולם, מהטכניון, ויש עוד כמה שאני יכולה לתת שמות, אני הייתי רוצה לשבת ולהתגאות שיש לנו חוקרת כזאת. כדי שנגיע למצב שיהיו חוקרות כאלה צריך שיהיו מעבדות כמו שצריך בבתי הספר, וצריך לבנות תכניות כן מיוחדות, ריצ'ינג אאוט לבנות הערביות, גם נשים חרדיות וצעירות חרדיות, אי אפשר להתייחס אליהן כאילו החסמים שלהן הם אותם חסמים של כלל האוכלוסייה. אני חושבת שהגיע הזמן.

אני רק רוצה להוסיף דבר אחד, אני חושבת שהגיע הזמן, אם לא התחלנו את זה עם אנשים שיושבים בנשיאות ורקטורים למיניהם, צריך לבנות תכנית שכן תעבוד באופן מרוכז עם אנשים שהם בכירים מאוד במערכת האקדמית.

ובנושא כנסים מדעיים, אני חושבת שההצעה של חברת הכנסת יעל כהן-פארן היא הצעה ראויה, כולל משרדי ממשלה וכולל שייצא משהו ממשרד המדע שאומר שבלתי מתקבל על הדעת שיתקיימו כנסים מדעיים בלי שיהיה בהם ייצוג הולם לחוקרות. אני חושבת שזה חשוב מאוד.

באמת תודה רבה. קודם כל אמרת את רוב הדברים, אבל לא סתם קיימנו ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה, מכיוון שאנחנו לא רואים את זה רק כעוד דוח שבא לפנינו ואנחנו עוקבים אחרי הפעילות, אנחנו רוצים להיות הרבה יותר מעורבים ביישום. אנחנו רואים חשיבות בדוח הזה, שלא יישאר רק דוח ושנסמוך על משרדי הממשלה שהם יציגו את היעדים שלהם, אנחנו רוצים לעקוב. דרך הוועדות המשותפות האלה אנחנו חושבים שזה יהיה מאוד יעיל שנעקוב אחרי היישום.

קודם כל אני רוצה להגיד לך, פרופ' רות ארנון, תודה רבה. זה היה חלק של הדיון ובסיכום צריך להביא אותו, בשם כולם, גם בשם שתי הוועדות והנהלת הוועדות, שעובדים איתך בשיתוף פעולה, המנהלת ענת לוי ביקשה באופן מיוחדת, היא נמצאת עכשיו בצרפת, להודות באופן מיוחד על שיתוף הפעולה, היא ראתה את זה כדבר מאוד מאוד חשוב ומאוד מוערך מבחינתנו.

תודה, שרק יעבוד.

קודם כל אני רוצה להודות לדוברים ולמי שהשתתף, זה היה דיון מעמיק, דיון טוב, היה אפילו קצת רגש, אבל בעיקר דברים מעשיים ואופרטיביים, וזה חשוב השילוב של הדברים האלה. אני גם מציין שכבר ראינו פה שצריך הרבה עידוד והרבה תמרוץ והרבה ליווי כדי לקדם נשים בתוך הסגל האקדמי ובכלל בתוך המערכת האקדמית. גם פה, אני רק דמיינתי לעצמי הפוך, אם היינו רואים שיש חסם לגברים, מה היו עושים, איך הדברים היו נשמעים פה. זה נשמע בהגינות, יש חסם, מעבר לכל הבעיות שאמרנו יש גם חסם שהוא אולי טבעי, אבל לא מספיק תשומת לב של מי שנמצא היום במערכת וחוסם נשים. יש אולי הרבה רצון, יש הרבה חוסר וכל אחד רוצה להתקדם, אבל הגברים מקדמים אחד את השני ולא חושבים שצריך להשאיר גם לנשים, גם כדי להוות דוגמה. ויש דוגמאות טובות, אתן שהייתן פה, אני חושב שאלה דוגמאות טובות של נשים שהצליחו ואפשר לעשות את זה.

מספרים תמיד על אחד האדמו"רים, מישהו ביקש ממנו עזרה, להרים משהו, משא על החמור, אז הוא אמר לו 'אני לא יכול', אז הוא אמר לו 'לא שאתה לא יכול, אתה לא רוצה, אם היית רוצה', וזה משפט שמלווה אותנו, אין לא יכול, כשרוצים אז הכול אפשרי. אבל אי אפשר להגיד שלא שמענו גם דברים אופטימיים, גם דברים שנעשים. עצם הדוח, לקבל את הדוח ולהסכים איתו ולעשות דברים, אנחנו רק חושבים שצריך יותר.

אנחנו מקווים שהוועדה גם תרמה את חלקה בעניין הזה, היא הציפה את הדברים. בישיבה הבאה שנעשה את זה בצורה משותפת גם ניקח את הדברים פרוסות פרוסות ונראה מה יש בחלק הזה, בחסם הזה, ביעד הזה, מה נעשה, איפה הבעיות שיש, כדי שנוכל לקחת את הדוח הזה ולעשות אותו ישים ולראות תוצאות אחרות לגמרי. להיות במקום האחד לפני אחרון, מקום 30 מתוך 31 מדינות, הרבה הרבה אחרי טורקיה, ראיתי את זה ככה, זה היה לי באמצע, הם נמצאים באמצע ואנחנו נמצאים כל כך - - -

הפיכה.

הפיכה לא עוזרת, אנחנו צריכים את ההפיכה פנימה אצלנו. מקום אחרון זה באמת לא מחמיא, אבל אנחנו גם לא מזלזלים בדברים שנעשים. אנחנו רוצים לעודד את אלה שעושים, אנחנו חושבים שנעשים דברים, אבל צריך לעשות יותר ואנחנו נהיה שותפים ביחד לעשות את זה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.