הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, כ"ח בסיון התשע"ו (04 ביולי 2016), שעה 10:00

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - חקיקת משנה הקובעת ענישה פלילית) – הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

דוד ביטן

שולי מועלם-רפאלי

אייל זנדברג - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית נחמן - משרד המשפטים

יגאל בריף - המשמר החברתי

יעקב כפיר - מתמחה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שלומית כהן

הכנסת (תיקון - חקיקת משנה הקובעת ענישה פלילית)הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה. יש לנו נושא אחד על סדר-היום. אנחנו מדברים על הצעת חוק יסוד: הכנסת, הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת ומתן פטור מחובת הנחה. זה יהיה אחר כך. יש לנו הצעת החוק והמכתב של היועצת המשפטית ארבל.

בבקשה, ארבל.

כידוע, חלק ניכר מהחקיקה שלנו מוסדרת בתקנות ובחקיקת משנה. חלק מהתקנות לא דורשות בכלל אישור פרלמנטרי, חלק מהתקנות אישור ועדה של הכנסת כאשר הדבר כתוב במפורש. אתם יודעים שכתוב בחוקים: השר רשאי להתקין תקנות באישור ועדת הכספים וכו', ואז בלי אישור ועדה אי-אפשר לפרסם את התקנות.

יש עוד שני סוגים של תקנות, שבשל המהות שלהם, הנושא שלהם, מחייבים אישור של ועדה. נושא אחד זה קביעת אגרות ומסים לאוצר המדינה. גם אם לא כתוב בחוק עצמו שהתקנות מחייבות אישור, זה מחייב אישור של ועדת הכספים. נושא נוסף, שזה עיקר הדיון שלנו כאן, זה תקנות שקובעות עבירות או מרחיבות יסודות של עבירה. במקרה כזה רוצים שאם מפלילים התנהגות של אדם ומטילים מאסר או קנס על אדם, יש בזה פגיעה בזכויות ולכן רצו מעורבות הכנסת ואישור פרלמנטרי לתקנות כאלה, גם אם החוק לא אומר את זה במפורש.

איפה מוסדר העניין הזה? קודם כל, יש לנו סעיף 21 לחוק יסוד: הכנסת, שכבר אני אומרת שאותו מוצע לבטל בהצעת החוק הזאת. הסעיף, שהנוסח שלו גם מונח בפניכם במכתב שהפצתי, אומר: תקנות שהתקין שר הקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו לפני פרסומן על ידי ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה.

יש כאן סיפא, שהיא משמעותית, ומיד אדגיש אותה: לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 45 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.

הסעיף הזה, בנוסח הזה שאתם רואים בסעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, נחקק בחוק יסוד: הממשלה משנת 2001. כי בעצם הוראה כזאת בשינוי מסוים הייתה כבר בחוק יסוד: הממשלה של הבחירה הישירה, שנחקק ב-1992 ונכנסת לתוקף ב-1996. מאז יש לנו ההוראה הזאת.

למרבה ההפתעה, בתקופה הזאת שבין 1992 ל-1996, כאשר החוק נחקק אבל עוד לא היה בתוקף, בשנת 1994 עשו תיקון גדול לחוק העונשין והכניסו הוראה דומה לחוק העונשין, בחלק הכללי שלו, שאומרת: תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת. זאת אומרת, יש לנו היום שתי הוראות שעוסקות בנושא הזה של צורך באישור ועדה לתקנות עונשיות שנחקקו בהפרש של שנתיים.

בלי 45 יום.

בלי 45 יום. הן לא נוקטות בלשון זהה. חוק היסוד אומר תקנות שהתקין שר. חוק העונשין אומר כל תקנה, ללא קשר לזהות המציע.

מה לגבי כל הנושאים הכלכליים בוועדת הכספים?

זה בחוק יסוד: משק המדינה.

ושם אין הבעיה הזאת של 45 יום?

לא.

רק בעונשין.

נכון. חוק היסוד אומר ענישה פלילית, חוק העונשין אומר עבירות או עונשים. אבל הפער העיקרי, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, זה הנושא של האישור במחדל. הסיפא הזאת של סעיף 21א בחוק היסוד אומרת שאם ועדה לא החליטה לאשר או לדחות תקנות, רואים אותן כמאושרות. הוראה שלא קיימת בחוק העונשין.

למה למחוק את כל הסעיף?

לכאורה הבעיה בעינינו והפגיעה בכנסת היא בסיפא. אבל עדיין יישארו לנו שתי הוראות שאינן נוקטות בדיוק באותה לשון.

זאת אומרת, אני לא צריך את זה פה כי יש את זה שם.

נכון.

הסיפא סותרת, שאותה ממילא צריך, ואת הסעיף עצמו כסעיף לא צריך כי הוא קיים.

נכון. צריך לומר שבמשך השנים היו למשרד המשפטים הצעות לתיקון ההסדר עצמו, שאלה דברים שאפשר לדבר עליהם. אגב, הם לא שייכים לוועדת הכנסת. אם הם יידונו, הם יהיו בוועדת החוקה. הדבר הזה, כמו שאתם רואים, כבר קיים הרבה שנים, ובעצם לא היה צורך מעשי לתקן אותו, למרות הסתירה המוזרה הזאת, כי בפועל לא נהגו לפי חוק היסוד, נהגו לפי חוק העונשין. אף אחד, לא הכנסת ולא הממשלה, לא חשבו שתקנות שהוגשו לוועדה והוועדה, בין אם לא התחילה לדון ובין אם התחילה לדון ולא סיימה – לא חשבו שאחרי 45 ימים התקנות מאושרות. לאחרונה, במהלך דיון בהקשר של תקנות לפי פקודת הדיג, התעוררה שאלה האם תקנות מסוימות שהוגשו לוועדת הכלכלה והדיון בהן טרם הסתיים, כי אלה תקנות מורכבות והיו צריכים לקיים עליהן הרבה ישיבות, האם התקנות אושרו במחדל. אנחנו סברנו שצריך להבהיר את הדבר הזה ולמחוק את ההוראה הזאת, שבעצם פוגעת בפיקוח הפרלמנטרי. אציין שבאותו הליך בבית המשפט, בהקשר של פקודת הדיג, היועץ המשפטי של הכנסת ביקש להתייצב באופן די חריג, התייצבות יזומה.

יש לו מעמד להתייצבות יזומה?

יש הוראה בחוק הכנסת שמקנה לו סמכות להתייצב במקרה שהוא ראה עניין שנוגע לכנסת.

כמו היועץ המשפטי לממשלה?

אבל רק בעניינים מסוימים, רק בעניינים שנוגעים לכנסת. והוא זקוק לאישור בית המשפט.

בית המשפט יכול להגיד לו שהוא לא רוצה לשמוע אותו?

אני מקווה שלא, אבל צריך את אישור בית המשפט. כשיש עתירה חוקתית נגד חוק, הכנסת היא צד. היא אחד המשיבים.

פה אין עתירה כנגד החוק.

בדיוק. ואז יש לנו סעיף בחוק הכנסת, בפרק "היועץ המשפטי לכנסת", שאומר: ראה היועץ המשפטי לכנסת כי הליך שלפני בית משפט – כל בית משפט – כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא באישור בית המשפט להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

במקרה הזה היועץ המשפטי לכנסת, בפעם הראשונה, ביקש ליישם את הסעיף הזה ולהתייצב. בית המשפט נתן לו אישור, ואתמול הוגשה עמדה ששם נאמר שזה לא יהיה נכון לאפשר עקיפה של הביקורת הפרלמנטרית באמצעות ההוראה הזאת שבסיפא של סעיף 21א.

ממילא אנחנו דנים בה היום.

נכון. וזה נאמר גם בתגובה. לכל מי שיושב כאן ברור שהדיונים בתקנות, בוודאי בתקנות עונשיות שנעשים בכנסת, הם מאוד חשובים, כי זה בעצם ההליך הפומבי היחיד. מעבר לזה ההליכים נעשים בממשלה, לא באופן פומבי. לא תמיד משתפים את כל הגורמים הרלוונטיים. לשיג והשיח בין חברי הכנסת לבין הממשלה לבין הגורמים הרלוונטיים יש חשיבות ומשמעות, והדיונים האלה יכולים להימשך יותר מ-45 ימים. סברנו גם שהסיפא הזאת יכולה להביא לכל מיני מצבים לא סבירים. לפעמים יש תקנות שיכולות להיות לא משמעותיות במיוחד, אבל כתוב בחוק שצריך אישור ועדה, אז עד שוועדה לא תאשר אי-אפשר לפרסם אותן. בעוד שתקנות שקובעות ענישה ויכולות להפליל אדם, שנחשבות משמעותיות יותר, ייכנסו במחדל לתוקף. או שסתם היו מעכבים את הדיונים. מכל הסיבות האלה, אנחנו סברנו שיש מקום לבטל את סעיף 21א ולהותיר על כנו את ההסדר בסעיף 2 לחוק העונשין.

תודה. משרד המשפטים, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, אני מבין שמדובר כאן ביוזמה של יושב-ראש הוועדה, שתהפוך ליוזמת ועדה. אני רוצה לברך על כך שאכן נגעת בנקודה משמעותית, שכפי שהיועצת המשפטית תיארה, יש לה היסטוריה, יש בה הרבה עניין. זו נקודת השקה מעניינת בין שתי הרשויות.

אני אוהב לגעת בנושאים של הפרדת הרשויות.

אני בדיוק מתחבר לזה, כי אני חושב שזאת נקודה שבה שתי הרשויות דווקא פעלו בדרך של כיבוד הדדי ולא במחלוקת וכיפופי ידיים.

עד שהשלישית מתערבת.

יחד עם זאת, אני חושב שאם כבר הנושא נמצא על השולחן של הוועדה, ואני מניח שהוא צריך להיות גם בשיח משותף עם הממשלה, יכול להיות שכדאי לתת את הדעת. אולי יש כאן הזדמנות לפרק את הסוגיה ולראות אם אפשר לא רק לבטל את הסעיף, שזה פתרון אחד, אלא גם לבנות או לפחות לדון באפשרות לבנות משהו אחר שייתן מענה לכל הצרכים.

נשמח לשמוע.

אם מדברים על הצרכים, אני רוצה לגעת בכמה נקודות. ראשית, מטבע הדברים בשלב הזה אין עמדת ממשלה. זה דיון ראשון ביוזמה, אז הממשלה לא נדרשה כמובן לעניין, ולכן אין עמדה רשמית בשום צורה. אתן פה נקודות מבט מקצועיות שמתארות את ההיסטוריה ואת ההשלכות האפשריות, אבל ככל שהדיון יימשך וייכנס להליך הרגיל, אז תהיה גם עמדת ממשלה ונוכל לבוא גם עם הצעות יותר מסודרות. זה פשוט לא השלב. אבל אם מדברים על פיקוח פרלמנטרי, על חקיקת משנה, אז בוודאי זה עיקרון חשוב מאוד. היוזמה פה לבטל באה מהכנסת ולא מהממשלה, שלכאורה היא זאת בשיח בין הרשויות שהייתה רוצה לצמצם את הפיקוח עליה, במירכאות. זה לא המצב, אנחנו לא מבקשים לצמצם את הפיקוח הפרלמנטרי. אני כשלעצמי חושב שגם נכון שבאופן כללי ברמה של חוק יסוד תהיה איזושהי אמירה, איזשהו עיקרון שמדבר על הפיקוח הזה. הקושי, כפי שהיועצת המשפטית תיארה, הוא בפרטים, באיזה מנגנון לבנות שייתן מענה לכל האינטרס.

מה נמצא על השולחן? מצד אחד רוצים שחקיקה שנוגעת בהיבטים פליליים, שיכולה בסופו של יום לאיים על חירותו של אדם, להטיל עליו סוג של קלון או מהסוג הפלילי, תעבור גם תחת עיניהם של המחוקקים הראשיים, המחוקק בכנסת, ולא מחוקקי המשנה. אבל דבר שני, וגם זה מטריד את הכנסת, אנחנו רוצים שאותו פיקוח פרלמנטרי יהיה אפקטיבי במובן שהוא נעשה במקום שהוא צריך להיעשות. למה אני מכוון? אם מפרקים מהי עבירה פלילית, יש מנעד גדול מאוד של רכיבים בתוכה. אני מניח שחברי הכנסת שיושבים כאן וחושבים על פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה פלילית, אומרים: בוודאי, מה זאת אומרת, אם הולכים להטיל עונש על אזרח אנחנו רוצים לדעת מה זה, ולא ששר מסוים יקבע את זה. זה נכון, אבל כשעושים ניתוח פרטני של משפט פלילי של עבירה, מגיעים גם לרכיבים קטנים, שלפעמים לא לכך כיוון המחוקק מהרשות המכוננת של הכנסת שחוקקה את חוק יסוד: הכנסת, וגם לא אולי אתם שיושבים כאן בדיון. כלומר, הזמן של כל ועדה שמוקדש לפיקוח פרלמנטרי על חקיקה מהסוג הזה שיש בה רכיב פלילי יכול להיות מנוצל בצורה יעילה אם הוא יתמקד במקומות שבהם, לאחר שיג ושיח, צריך להקדיש את הזמן הזה, צריך את הישיבה של הוועדה שתבחן, וישים בצד דברים אחרים שאולי אין להם חשיבות, אבל נוסח של חוק היסוד כיום לא עושה את ההבחנה המספיק עדינה כדי להפריד בין אלה לבין אלה. כמובן שאם הולכים לפי נוסח מסוים, נביא עוד ועוד חקיקות משנה לצורך בקרה פרלמנטרית שאולי היא לא בהכרח אפקטיבית או דרושה, או לא לשם כיוונו.

אגיד לך מה הכיוון שנראה לי נכון ללכת בו.

לא סיימתי.

אני רוצה שתתייחס למה שאני אומר. בעיקרון אני חושב שאנחנו בנקודת זמן שאנחנו חייבים להגיד אמירה בעניין הזה, וזה בגלל הסיטואציה של מה שאנחנו מכירים שקורה במקביל בהליך המשפטי. בנוסף , אני בהחלט מקבל את ההערה שהעלית. בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לעשות את זה כך שזה יותאם ויהיה הכי מדויק גם למצבים שאתה מתאר, כי מישהו יכול לטעון ולהגיד: מצד שני אי-אפשר להמשיך גם לנצח לדון בזה בכנסת, כי אנחנו רוצים לעבוד. אז אני מבין את הבעיה שאתה מביע. ברור לי שעדיין אין עמדת ממשלה. אני רוצה לאמץ את ההמלצה ולהעביר קריאה ראשונה, ולחכות לפני שאני מעביר לקריאה שנייה ושלישית ולקבל מכם התייחסות מלאה. אז יכול להיות שנעשה תיקון, אבל חשוב לי להעביר את הנושא בקריאה ראשונה כדי שבית המשפט גם יבין מה הכיוון שאנחנו הולכים אליו ולא יהיו ספקות בעניין הזה. אז לא אמהר להביא לקריאה שנייה ושלישית עד שלא תבואו בצורה מסודרת עם תוכנית שתיראה לך, שמצד אחד תשמר את עמדתו של המחוקק בסיטואציה הזאת ומצד שני תאפשר גם לממשלה לפעול במקומות שהיא צריכה לפעול ביתר יעילות וכמובן בהסכמה עם חברי הוועדה.

לפחות לטובת הפרוטוקול אני רוצה להשלים את רשימת אותם אינטרסים. אני חושב שקלעתי למה שכיוונת.

בבקשה.

יש האפקטיביות מצד הכנסת ויש אכן גם האפקטיביות מצד הממשלה. בסופו של דבר הכנסת הטילה על מחוקק המשנה להתקין תקנות, זה לא נעשה לפי רצונה של הממשלה, אלא הכנסת היא זאת שמחוקקת ואומרת: השר יתקין תקנות בעניין זה וזה. השר רוצה להתקין תקנות כדי שהחוק של הכנסת יוכל לפעול, כדי שהאזרחים יוכלו ליהנות, כדי שהמדינה תוכל לפעול. הרכיב של היעילות וקצב אישור התקנות הוא רכיב דרמטי. זה לא בא לגרוע מהביקורת הפרלמנטרית, מהפיקוח הפרלמנטרי, זה בא לייעל אותו ולמקד אותו במקומות הנכונים.

מסכים.

יש עוד שיקולים, לא אזכיר אותם כרגע. אבל יש עוד רכיב שכן חשוב לי להזכיר, והוא חלק רחב יותר של הדיון שאולי מעבר להיבט הפלילי. כיוון שאנחנו יושבים בוועדת הכנסת, יש מקום אולי לחשוב על הפיקוח הפרלמנטרי באופן כללי במובן של כמה זמן מקדישות ועדות הכנסת לפיקוח על תקנות, לאו דווקא בהיבט הפלילי. אני יודע שזה לא הנושא של הצעת החוק, אבל כיוון שאנחנו ביוזמה כללית, אני מרשה לעצמי לומר שאני חושב שזה רכיב שראוי שחברי הוועדה יחשבו עליו.

יש הגבלה בחוק לעניין הזה?

לא עשיתי בדיקה אמפירית, אבל אני חושב שאם כל אחד מאתנו יסתכל סביב, ואני לא יודע אם ארבל תגבה אותי במחשבה הזאת, אנחנו רואים מגמה של יותר ויותר חוקים שבהם ועדה שמסיימת, מכינה הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, מוסיפה את עצמה כגורם מאשר של כל מיני תקנות שלא קשורות בכלל לצד הפלילי. אני בטוח שהרבה פעמים זה ממש מוצדק ונכון, יכול להיות שלפעמים זה פחות מוצדק. התוצאה היא שכאשר התקנות, בעקבות החוק, אכן צריכות להיות מותקנות, מגיעים לוועדה ואז נוצר פקק, בלשון העם, כי הוועדה לא עומדת בזה. ואז התקנות לא מותקנות, החוק לא מגיע לידי מימש ואין איזשהו גורם מתכלל, אין איזושהי בקרה, כי אין הוראות חוקיות על זה. אני חושב שזאת נקודה שראוי לשים אותה בדיון ולחשוב, כי הדברים תלויים זה בזה. ככל שהוועדה פחות עמוסה, אז יש לה זמן לייחד את זה לדברים החשובים.

בוא נפריד את מה שהעלית עכשיו מהנושא. קודם כל, ספציפית לגבי התיקון הזה, אמרתי לך מה חשוב לנו לעשות. אני מבין שאין עמדת משרד משפטים לצורך העניין, כך הצגת את זה.

בשלב הזה לא. אני מניח שאם תהיה יוזמת ועדה וזה יפורסם לקראת הכחול, אז לקראת ההצבעה במליאה תהיה.

ההצבעה במליאה יכולה להיות היום. ביקשתי פטור מחובת הנחה ואנחנו נצביע היום לקריאה ראשונה.

אם כך זה לא יאפשר לממשלה, וצר לי על כך. בכלל, אני חושב שראוי שהממשלה תוכל לגבש עמדתה לפני שהכנסת מציעה.

אנחנו נעשה את העצירה הזאת אחרי קריאה ראשונה. אני אומר לך שלא נקדם את זה עד שלא נשמע את עמדת הממשלה. הנושא הזה היום נידון בבית המשפט, ולכן יש כן חשיבות לעניין הזה.

נדמה לי שעוד שבוע ימים לא הם שישנו, מצד אחד יאפשרו. אנחנו בדיוק פה בשיח של כיבוד בין רשויות.

דיברת על יעילות. אני מכיר גם את היעילות של משרד המשפטים, ואני חושב שמשרד המשפטים יהיה הרבה יותר יעיל אחרי שהקריאה הראשונה תעבור. אני אומר את לצערי, באמת עם כל הכאב. אני לא רוצה למשוך את זה, אנחנו במושב קצר, ואנחנו נעביר את זה, אם יסכימו אתי חברי הוועדה.

תרשה לי רק למחות על היעילות של משרד המשפטים. היא אינה לעניין פה ואינה קשורה. מדובר פה על יחס בין הממשלה לבין הכנסת. משרד המשפטים הוא לא הגורם המעכב בשום צורה ואופן. אני לא מבין איך העניין הזה הגיע לדיון.

אני מקבל את מה שאמרת לגבי היעילות והנושא של ועדות, של תקנות אני מבקש שתכינו הצעה, אנחנו נדון בה בוועדה הזאת וננסה לקדם אותה בעניין הזה.

אני לא יודע אם אני יכול להתחייב להכין הצעה. אנחנו נראה מה הממשלה תעשה ומה הממשלה תחליט.

לא על הנושא הזה. על הנושא השני.

הכנסת מוזמנת ליזום את הצעותיה. הממשלה תיזום, ככל שאני אקבל הנחיה. אנחנו נשתף פעולה.

אז נשתף פעולה גם בעניין הזה. אנחנו רוצים לייעל את התהליך של התקנות. אני מניח שיש לא מעט מקרים שאפשר לעשות את זה. פה אני דווקא יכול לתת את הביקורת לכנסת בעניין הזה, ואני דווקא בעד ביקורת. אני חושב שמביקורת משתפרים. אז לא היית צריך להיעלב, במירכאות, ממה שאמרתי.

כשהיא רלוונטית. אני לא רואה פה רלוונטיות.

אני יכול לתת לך הרבה מקרים. לא אעשה את זה עכשיו. אומר לך אחר כך את ההערות, ואתה מוזמן להשתפר בתגובות, כי אני נתקלתי בהרבה מאוד מקרים שמשרד המשפטים מעכב חקיקה, לצערי. אני יכול להסביר לך בדיוק איפה.

חברי הכנסת רוצים להתייחס?

אני רוצה להתייחס לחלק השני שאייל העלה, שזה באמת מחזיר הרבה מזה אלינו. הרבה פעמים, בגלל שיש אי הסכמות בדיונים בוועדות – אני אגיד את זה כמובן רק על הוועדות שאני חברה בהן בכנסת הזאת והייתי חברה בהן בכנסת הקודמת – אנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב מקבלים סוג של החלטה שאומרת: אם יש אי נוחות, אז הוועדה תהיה עוד גורם מאשר לתקנות. זו ממש הבטחה ברורה ששום דבר לא יקרה, כי הוועדות כל כך עמוסות, לפחות אלה שאני חברה בהן, והן הוועדות שפועלות פה בלי הפסקה. בעניין הזה, לדעתי, עם התיקון החשוב שאמור לבוא חייב להיעשות איזשהו דיון.

צמצום הסמכות של הוועדות? לא לזה התכוונת.

לא צמצום הסמכות של הוועדות, אלא הבנה שלא נכון שבכל אירוע הוועדה תהיה גורם מאשר בתקנות.

הוועדה שמה את זה בחקיקה. אפשר להסתייג מזה ולהצביע נגד. לכן הדבר הזה שבתיקון הזה אנחנו נמנע מהוועדות בסיטואציות מסוימות להכניס את התיקון הזה הוא לא רלוונטי.

לא הצעתי את זה.

זה מה שהיא מציעה.

אני לא מציעה. אני אומרת שזה יחזיר אלינו לשיח.

בשביל זה המליאה. אם חושבים שההחלטה של הוועדה היא לא טובה, שיביעו הסתייגות והמליאה צריכה להצביע.

דיברה אתי גם ארבל על זה. אנחנו בעד התיקון הזה, אבל העלית נושא, שב עם ארבל, נסו להגיע לאיזושהי הסכמה. אם תגיעו להסכמה, מה טוב.

אני רוצה להזכיר עוד דבר לכל מי שיושב פה, שאם אני לא טועה יושב-ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, הוציא מכתב לראש הממשלה לא מזמן על כך שלא מכינים תקנות כפי שנדרש ומחוקקים חוקים, ובעצם השרים לא עושים את עבודתם. אז נתחיל מזה שהתקנות יגיעו.

זה נוגע לתקנות שנקוב בהן תאריך.

אנחנו מחכים לקוורום, אז נדחה ל-11:30, עוד כשעה מעכשיו.

על החוק אתה יכול להצביע, לא על הפטור.

אז נצביע על ההצעה.

אני לא יודע אם אפשר להעלות את זה היום. הסיפור דחוף כל כך?

זה יכול להיות גם בשבוע הבא.

אז נדחה לשבוע הבא. לא צריך קוורום.

אנחנו לא נעלה את זה היום. אנחנו לא נבקש פטור מחובת הנחה ותהיה עמדת ממשלה עד אז.

בדרך הרגילה. אני מניח שזה יהיה על סדר-היום ויעלה בפני ועדת שרים.

אין ועדת שרים. זה בלי ועדת שרים. הממשלה יכולה להתייחס, כמובן, לפנות ליושב-ראש ולהגיד לו את העמדה שלה. אבל אין ועדת שרים בחקיקה של הוועדה. זה התקנון.

איזו הוראה בתקנון?

יש הוראה כזאת בתקנון. אני חוקקתי 12 פעמים בלי ועדת שרים.

ארבל, בבקשה.

הנוסח הוא מאוד פשוט, אחרי כל ההסברים: "בחוק יסוד: הכנסת, סעיף 21 א בטל".

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הכנסת (תיקון - חקיקת משנה הקובעת ענישה פלילית) נתקבלה.

ההצעה התקבלה פה אחד.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.