הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 396

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 12:20

שינויים בתקציב לשנת 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

באסל גטאס

יהודה גליק

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

אורלי לוי אבקסיס

יואב בן-צור

יעל כהן פארן

עיסאווי פריג'

אוסאמה סעדי

נורית קורן

סתיו שפיר

מתי ישראל - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורן גבע - רפרנט בריאות, אגף התקציבים במשרד האוצר

מתן יגל - רפרנט ביטחון, אגף תקציבים במשרד האוצר

גיא גולדשטיין - סגן מתאם, משרד האוצר

ערן הראל - חשב מתפ"ש, משרד האוצר

ערן מנסנו - מרכז בכיר תקציב בקרה והתקשרויות, משרד האוצר

ג'ו מי-טל - תקציבנית, משרד האוצר

אורנה הפנר - תקציבנית, משרד האוצר

אורטל גבריאלי חכם - תקציבאית חטיבת הנכסים, משרד האוצר

שירה דימניק - רפרנטית, משרד האוצר

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

דניאל מלצר - רפרנט רמ"י, הגנת הסביבה ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אייל טולדו - רפרנט ממשל ומנהל, משרד האוצר

טניה גויסמן - מרכזת תקצוב ותמחור, משרד האוצר

רועי טייאר - רח"ט תקציבים, המשרד לביטחון פנים

רוית דותן - דוברת מנהל אזרחי, משרד הביטחון

ניתאי קופפר - עוזר דוברת מנהל אזרחי, משרד הביטחון

חיים הופרט - תקציבן ראשי, משרד הבריאות

אורלי ביטרמן - כלכלנית בכירה אגף תקציבים, משרד הבריאות

סיון ינקוביץ' - מנהלת תחום תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ששי דקל - משרד הפנים

סיון להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

ליאת פרוינד - תקציבנית, משרד הפנים

דרורית שטיינמץ - ר' אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

אולגה בכשי - ס' ר' אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

איתן גולדפלם - רח"ט תקציבים, המשרד לביטחון פנים

ישראל דנציגר - מנכל המשרד, המשרד להגנת הסביבה

מיכל ארן - יועצת מנכל, המשרד להגנת הסביבה

אסף יזדי - יועץ מנכל, המשרד להגנת הסביבה

שירלי ברנע - מנהל ומשאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה

גיתית פנקס - דוברת המשרד, המשרד להגנת הסביבה

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב-ארי

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

שינויים בתקציב לשנת 2016

אני עובר לסעיף האחרון על סדר היום: שינויים בתקציב לשנת 2016. כפי שקבענו, יהיה נוהל בהעברות רגילות ובעודפים. אני לא הגעתי עד לרגע זה להסכמה עם אגף התקציבים.

למה בכלל צריך הסכמה? אנחנו קבענו נוהל. אדוני לא היה צריך בכלל לפתוח את הישיבה כשלא עומדים בנוהל, והם לא עומדים בנוהל.

העברות ועודף שהגיעו על פי הנוהל וקיבלו את האישור מהלשכה המשפטית יעמדו כאן לדיון, מה שלא הגיע על פי הנוהל לא עומד לדיון. רשימת העודפים הגדולה שנשלחה לפי הסיכום הקודם לא עומד לדיון, להוציא את משרד הפנים ששלח על פי הנוהל. אני רוצה שתדעו שיש לי קושי עצום, לא סתם.

גם לנו. אנחנו רוצים שמשרדי הממשלה יתפקדו.

יש לי קושי עצום. הקושי העצום הוא בכך שאני עומד, ואני מתכוון לעמוד בזה גם הלאה, לשמור על הנוהל שקבענו. אמרנו את זה גם לבג"ץ. אמרתי גם לאגף התקציבים ולמשרדי הממשלה שאת מי שיביא על פי הנוהל אני אשים על סדר היום, את מי שלא יביא על פי הנוהל אני לא אשים על סדר היום. אל תחשבו שמצבי קל בעניין הזה. יש משרדים עם תקציבים חיוניים שמתעכבים בגלל המציאות הזאת שאגף התקציבים לא פועל על פי הנוהל. מה שיהיה כאן על סדר היום זה מה שאושר והוא על פי הנוהל. מה שלא על פי הנוהל לא עומד לדיון.

הנוהל, לפחות לגבי עודפים, כמישהו שביקש את העניין הזה, הוא לראות במקרו את המספרים 3 שנים אחורה של כל משרד. קיבלנו את המספרים האלה בעודפים לגבי כל משרד. לא ביקשנו פירוט שהוא פירוט שיורד לרמת דברי הסבר.

צריך דברי הסבר בכתב. לא נמסרו לנו דברי הסבר בכתב.

אדוני היושב-ראש, עבדנו איתך יד ביד כולנו. אני מזכיר גם לאלה שכרגע עברו מהאופוזיציה לקואליציה. בואו נזכור את רוח הדברים של ועדת הכספים. ברוח הדברים של ועדת הכספים סיכמנו נוהל שהצבענו עליו. ברמה הסטטוטורית אנחנו לא יכולים לפעול אחרת. אם אנחנו רוצים לקבל נוהל חדש, נעשה הצבעה על נוהל חדש. אנחנו כיבדנו אחד את השני. סיכמנו תחת ההנהגה שלך שאנחנו מקבלים בכתב את מה שצריך לעבור. בפגרה התכנסנו כי ביקשו העברות. בפגרה באנו, אמרנו מה מפריע לנו ולמה אנחנו לא מעבירים את הכספים. ביקשנו עוד פעם לעמוד בנוהל. אתה בעצמך נתת להם את זה בצורה מסודרת. אני מתפלא. אם מישהו בעולם עסקי היה צריך לקבל מיליארדים וכדי לקבל אותם הוא היה צריך להגיש מסמך ולא היה מגיש, הייתי שולח אותו לעשות קורס במו"מ. רבותיי, אני לא מבין למה לא מגיש לנו משרד אחרי משרד מה הוא רוצה בצורה מסודרת.

כנראה לא נוח להם.

אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתנהל, אנחנו רוצים שאנשים יקבלו את התקציבים שלהם. אנחנו לא נהיה מוכנים להעברה שלא עומדת בקריטריונים שביחד קבענו.

אדוני היושב-ראש, אני מתקשה להבין. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל תשובה חד-משמעית ופומבית למה האוצר מתעקש שלא לעמוד בנוהל.

בכתב.

הוא שולח לנו כתבי חידה סיניים עם ערימות של מספרים שאין מאחוריהם שום הסבר. אדם סביר כמוני לא מסוגל להבין אותם. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל על עניין הזה תשובה חד משמעית. גם אנחנו רוצים להעביר את הכסף, אנחנו לא רוצים לתקוע את עבודת הממשלה. המשרדים שמאוד רוצים את הכסף שולחים הסברים. קיבלנו ממשרד הבריאות וממשרדים אחרים הסברים מפורטים כמו שראוי. משרד האוצר, שבנוהל כתוב הוא צריך להביא את ההסברים, עומד בתוקף על עמדתו שלא להעביר את ההסברים. צריך לקבל תשובה חד משמעית למה הם לא עומדים בנוהל. אסור לנו להיענות לשום בקשה שלא עומדת בנוהל. אני באמת מתקשה להבין, עבודתנו היא לפקח על הכסף הזה, זה כסף ציבורי. איך רוצים שנצביע אם אנחנו בעצמנו לא מצליחים להבין? אם אנחנו נאפשר את הדבר הזה, אנחנו נעשה דבר מופקר ולא אחראי.

תעבירו את הפירוט.

אני אגיד לך מה מרגיז אותי בעניין הזה. אני כועס על שני הצדדים, גם על אגף התקציבים וגם על הוועדה, לפחות בעניין שאותו בדקתי. שאלתי בדיוני הוועדה האם המסמך שהועבר הוא מספיק. ברגע שראיתי את המייל ממשרד הבריאות הבנתי שיש משרד ששלח משהו אחד ומשרדים ששלחו משהו אחר. מה מרגיז אותי בכל העניין הזה? מרגיז אותי אגף התקציבים שמסובב פה את כולנו על האצבע הקטנה. כשיצאתי אחרי אותה ישיבה שעשינו פה בפגרה, אמרו לי לפנות לאתר האינטרנט לחפש את הנתונים. זאת תשובה שאני לא מצליח להבין. איך פקיד בכיר בשירות הממשלתי, והייתי פקיד בכיר בשירות הממשלתי, עונה תשובה כזאת לחבר כנסת? מעולם לא הייתי מעיז לענות ככה לחבר כנסת. אם אגף התקציבים אומר שכל המשרדים כמקשה אחת, אין שום בעיה, יביא אגף התקציבים את כל המשרדים מפורטים כמקשה אחת, נדון בהם כמקשה אחת, לא שעם התקציבן של משרד הפנים שלא שלח או תקציבן אחר שלא שלח הם יסגרו חשבון. אני לשיטה הזאת לא מוכן להסכים. אני לא מוכן לדון בהעברות האלו. אם העברות כאלו יגיעו לדיון, בכוונתי להתנגד.

אני מבין שהנוהל נעשה בכוונה מקצועית של שקיפות ופיקוח נכון, אבל האם השימוש בנוהל כפוף לשיקולים קואליציוניים ולכיפופי זרועות בינך ובין האוצר? במידה ולא נשתמש בנוהל והוא יהיה כפוף לכל מיני כיפופי ידיים ועיגולי פינות וכו', האם לנו, חברי הכנסת, יהיה מותר לפנות לבג"ץ, או שלשיטת הקואליציה הנוכחית חברי כנסת לא יכולים לפנות לבג"ץ נגד שימוש לא נכון בנוהל שהם קבעו?

אני לא זוכר מקרה כזה שהיה יושב-ראש ועדת כספים מהקואליציה שמנהל עד לרגע זה מאבק כזה מול אגף התקציבים. אני קבעתי את הנוהל יחד איתכם. נקבע נוהל שהועבר גם לבג"ץ. אנחנו העברנו והצבענו עליו. גם אגף התקציבים והמדינה העבירו אותו. באגף התקציבים אמרו שיש להם קשיים עם קיום הנוהל.

תסביר לנו מה הם הקשיים.

אני לא יודע. יש קשיים. אנחנו פתוחים לדיבורים. נדון כל חברי הוועדה מה הם הקשיים. בינתיים צריך לפעול על פי הנוהל, אחרת אי אפשר להעביר העברות או עודפים. שלחתי מכתב לאגף התקציבים שכולכם ראיתם אותו. קיבלתי תשובה שכולכם ראיתם אותה. אגף התקציבים אמר שהוא סבור שלא צריך להביא עודפים לאישור ועדת הכספים. הוא כותב דברים שהם ממש לא היו בנוהל. יש נוהל. אני משנה ממה שהיה עד היום. לא אגף התקציבים לבדו חייב לתת את תמונת המצב לחברי הוועדה, יכול גם המשרד, אם הוא כותב את ההיסטוריה, אם הוא כותב את ההסבר, כמו שהיה עם משרד הרווחה, כמו שהיה עם משרד התיירות שהצבענו פה אחד. יש משרדים בודדים , כמו משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, שהביאו לנו את ההסברים. אני לא רוצה לדבר על מה שקורה מאחורי הקלעים. זה המצב כרגע. ברגע שיגיע ממשרד מה שעומד בנוהל, דוגמת חנן פריצקי, התקציבן של משרד הרווחה, שישב פה והביא את הפירוט כמו שצריך, נצביע. אם יבוא משרד הקליטה ויעביר בכתב כמו המשרדים ההם, אני שם את זה כסעיף ראשון בסדר היום מיד כשזה מגיע. אני לא אעכב שום משרד.

אנחנו צריכים זמן כדי להבין וללמוד.

אתה צודק, צריך יומיים כדי שהחברים יוכלו לעבור על זה. אני לא מעכב את זה. אחרי שעוברים היומיים שבהם החברים יכולים לקרוא, יתקיים דיון, יבוא נציג אגף התקציבים או נציג המשרד. אני לא אעכב את זה. אני לא אעשה פוליטיקה עם הסיפור הזה. אין לי בעניין הזה שום נושא פוליטי. את מה שהלשכה המשפטית תגיד שעומד בנוהל אני מביא. אלא מה? יש משרדים שלא רוצים לריב עם אגף התקציבים. זאת תמונת המצב.

מה שקורה פה מאוד עצוב לי, אני אגיד לכם גם למה. הנוהל הזה לא פותר את הבעיה של העברות התקציביות. יש כ-1000 העברות תקציביות בשנה שמשנות לחלוטין את כל התקציב. עכשיו עברנו לתקציב דו-שנתי. מה שיקרה אחרי השנה הראשונה של התקציב זאת קטסטרופה. משרד האוצר יגיע לפה – הוא יקרא לזה עדכון - ופשוט ישנה את כל התקציב באמצעות העברות תקציביות. הוא ידלג מעל הכנסת, הוא ידלג מעל קבלת החלטות רצינית של שרי הממשלה. השיטה הזאת היא השורש של הרבה מאוד מהשחיתות שאנחנו רואים במערכת. הנוהל, מה שהוא בא לספק זה אפילו לא קשור כדי לפתור את השיטה הזאת, זה בסך הכל לתת לנו, חברי הכנסת, תנאים מינימאליים לקיים פה הצבעה רצינית. על מה האוצר בכלל מתווכח? על מה אנחנו מדברים פה? על לתת היסטוריה של התקנה התקציבית, על להסביר למה החלטה משנת 2012 לא נכנסה לבסיס התקציב של 2016. אלה דברים מינימאליים שצריך להסביר. על זה מתווכחים עם האוצר? אני ראיתי את ההתכתבות. אני שמחה שההתכתבות הזאת יצאה. מה זה כל העניין הזה של לנהל דיון מאחורי הקלעים על הנוהל, הרי חברי הוועדה הצביעו עליו? האוצר התרברב ונפנף בו בפני בית המשפט העליון. מה שהאוצר עשה זה לבזות את בית המשפט העליון, כי לא הייתה לו שום כוונה להעביר את הנוהל הזה. שנייה אחרי בא האוצר למסדרון כדי לנסות לנהל איתך, אדוני היושב-ראש, וללחוץ עליך להעביר פה משהו אחר כי לא נוח לו. מה לא נוח לו? יש להם במערכת, ואני ראיתי אותה במו עיני, את כל ההיסטוריה התקציבית. זה לוקח שנייה וחצי. מה לא נוח לכם להעביר? אחר כך באים ואומרים לנו שהפקידים מהאוצר כועסים ומאוכזבים מחברי הכנסת ששואלים יותר מידי שאלות. מה לא נעים? האוצר לא יכול להתנהל ככה. לא יכול להיות שהוועדה תנהל מו"מ כזה מאחורי הקלעים ובהתכתבות שאתה, אדוני היושב-ראש, פתאום מוותר בשמנו על חלקים בנוהל. הנוהל הזה מינימאלי כדי שנוכל להצביע פה כמו שצריך. הוא לא פותר את הבעיה. יש פה הזדמנות אדירה לכולנו, וזה לא עניין של ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה, שמשרד האוצר יבין פעם אחת ולתמיד שלשנת 2017 הוא הולך לבנות תקציב נורמאלי, לתכנן את התקציב כמו שעושים במדינות נורמאליות. אם עכשיו נוותר לו ונמשיך להעביר את העברות התקציביות האלו כי הלחץ מובן, לא יהיה לאוצר שום אינטרס להביא לנו תקציב אמיתי, הוא ימשיך להביא לכנסת תקציב פיקטיבי וימשיך לנסות לתקן אותו בהעברות תקציביות. אם הפעם נעמוד חזקים מול השיטה הזאת, לשנה הבאה יהיה תקציב נורמאלי, יתפנו מיליארדי שקלים שיוכלו לעבור למטרות שבאמת חשובות לאזרחי המדינה. יש לנו פה הזדמנות.

אדוני היושב-ראש, אני מודה שהפתעת אותי בכך שאתה בא לכאן ואתה אומר שנעמוד בנוהל. חשבתי שאתה הולך למסמס את כל נושא הנוהל.

אני לא משנה כלום.

אני מעריך את זה שאתה עומד על ביצוע הנוהל. הדרישה של הנוהל היא דרישה ראויה, היא מינימליסטית. מה ביקשנו? שתגידו לנו מאיפה להיכן. מה לא בסדר בעניין הזה? ביקשנו גם 3 שנים אחורה.

3 שנים אחורה זה רק בעודפים.

נכון.

בהעברות זה רק שנה.

גם הזלזול הזה שכותבים לך את המספר של החלטת הממשלה. מה, אני צריך לרוץ לחפש איזו החלטת ממשלה? למה מבזים אותנו? זה זלזול נוראי בחברי כנסת. מה, אני עובד אצלם?

אני רוצה לדעת מהיכן, מאיפה. אני לא מבין מה יש לכם להסתיר. אתם נותנים לי מספר העברה וזהו? אני רוצה דברי הסבר. חייבים דברי הסבר, אלא אם כן יש משהו להסתיר. בתקציב דו-שנתי תהיה קטסטרופה אימתנית. למה? אי אפשר לדעת את התמונה המקרו כלכלית מכאן לעוד שנתיים. אני מתחנן, אדוני ראש הממשלה, לך לתקציב חד-שנתי, תעשה טובה לאזרחי מדינת ישראל. אתה מכוון אקדח מעשן כרולטה רוסית לראשה של הכלכלה הישראלית. תעשה לנו טובה.

אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אני חושב שמשרד שעשה את עבודתו נאמנה והגיש לנו את זה במסודר, מעבר ליומיים שאנחנו מבקשים, ראוי שנדון בו, כי זה יהווה שוט וסימן לאלה שלא מסודרים שלא נדון בהם. נדון רק במסודרים.

אדוני היושב-ראש, לפי איזה נוהל אנחנו עובדים?

לפי הנוהל שסוכם בוועדה.

מה שקורה פה עכשיו זה זילות. אנחנו לא סתם נמצאים כאן. מה שקורה פה זה סוג של בדיחה. מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שיתנו לנו את הכלים לעשות את העבודה שלנו נאמנה. אנחנו מחויבים לתמונת המצב. אנחנו נבחרי הציבור, אנחנו אלה שנבחרנו להיות שומרי הסף של הציבור - לאן הדברים הולכים, איך הם מתנהלים, האם יש יישום, האם יש תכנית ארוכת טווח. האבסורד הוא שאנחנו באים כמו קבצנים בפתח ומתחננים לעשות את העבודה שלנו. אדוני היושב-ראש, אני מצפה ממך ומודה לך שאתה לא מוכן להתפשר. השאלה אם מחר או מחרתיים נתעורר למציאות אחרת שבה נוותר על הנוהל. התפקיד שלנו כחברי כנסת זה לבקר את עבודת הממשלה, לא רק לחוקק, כי בסופו של דבר הממשלה מחוקקת כי היא הרוב בכנסת. לפחות את התפקיד של הביקורת תתנו לנו. תסמכו עלינו שכשזה משהו טוב, כשזה משהו שמתנהל כמו שצריך, אנחנו מתעלים מעל השיקולים הפוליטיים, כמו העניין שהיה עם משרד הרווחה שבאו ונתנו את כל התשובות. אנחנו אתגרנו את פריצקי, שאלנו אותו שאלות, ירדנו לרזולוציות קטנות. הם נתנו תשובות. על חלק מהתשובות לא הסכמנו, אבל הבנו את סוג העבודה, את הדחיפות, לכן גם אישרנו פה אחד. לא היה העניין של אופוזיציה וקואליציה, היה ענייני. אני שומעת, אדוני היושב-ראש, שיש פה נבחרי ציבור ומשרדים שממונים עליהם שמפחדים מאגף התקציבים. מאיימים עליהם שאם הם ישתפו פעולה עם הוועדה שלך, הם ייפגעו בתקציב שלהם. כולם יודעים את זה.

אני מסתייג מזה.

כל אחד מפחד. המציאות היא כזאת שאי אפשר לתקן אותה. אם ח"כים מפחדים, אם שרים מפחדים ופקידים אחרים מפחדים רק בגלל שהם על השאלטר, משהו דפוק במערכת ובשיטה. אני מקווה מאוד, אדוני היושב-ראש, שאתה לא פחדן. הוכחת כמה פעמים שאתה יודע ללכת עם גב זקוף ולהילחם את המלחמות האלו גם כאן. צריך להראות אחת ולתמיד לפקידים במשרד האוצר ובאגף התקציבים שאנחנו לא פיקציה. אנחנו נבחרי הציבור, לא אתם. אם אתם רוצים להעביר את האג'נדה שלכם, בבקשה תלכו לכיכר העיר, תציגו את האג'נדה שלכם. אם ירצה הציבור, הוא יבחר בכם. אתם מנהלים את המדינה כאילו אתם בעלי הבית ואנחנו חותמת גומי. נגמר הסיפור הזה. תספקו את החומר כדי שנעשה את העבודה שלשמה נבחרנו.

לכל בן אדם יש מחיר. לכל אחד מאיתנו יש מחיר. באגף התקציבים יושבים ואומרים: שידברו, מה שהיה הוא שיהיה. השאלה מה המחיר ששילמו לך, אדוני היושב-ראש, שתזרום בצורה כזאת.

כמה קיבלת לישיבות?

זה בהסכם הקואליציוני. זה מעליב ולא הגון.

כמה זה?

אני לא רוצה להגיד, לך תבדוק. אני עומד פה אחרי שסוכם ההסכם הקואליציוני. אני עומד מול אגף תקציבים. חבר הכנסת עיסאווי פריג' עמד במליאת הכנסת אתמול ואמר שגפני העביר יותר מניסן סלומינסקי כסף להתנחלויות. אני ניהלתי מלחמת עולם כיושב-ראש הוועדה על החטיבה להתיישבות. מי עוד עשה את זה?

הנסתר בוועדה הזאת רב על הגלוי. לא צריך להיות חכם במיוחד בכדי להבין את המריחות השיטתיות שמתגאים בהן אגף התקציבים. יש לי הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש. אני מבקש ממך לעזור לי. אני קיימתי מספר ישיבות עם הפקידים באוצר. הם קיבלו אותי בסבר פנים יפות, עם צ'פחות וחיוכים, הכל טוב ויפה, רק מה הם אמרו בסוף? את מה שאמר מיקי לוי. כשאתה הולך אליהם, מפנים אותך לאינטרנט. לא נעים לך, כי כחבר כנסת אתה צריך לעבוד עם הכלים המתקדמים, לאתר את כל הנתונים. הם יודעים שאם הם זורקים אותך לשם, אתה לא תצא. מה שאני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, זה להגיד לאמיר לוי ולחבר'ה מאגף התקציבים שיעבירו אותנו סדנא איך לאתר את הנתונים בהעברות הכספיות, איך לקרוא את התקציב בצורה קלה.

הם לא רוצים שנדע מה הם כתבו שם.

רק שידריכו אותנו. גפני, אתה תעשה את כל העברות כי הרי אתה מחויב על פי הקואליציה.

תעשה לי טובה, תגיד את מה שאתה אומר, אל תדבר בשמי.

אתה מחויב.

אני עומד במאבק. אתה אומר לי שאני מחויב לקואליציה?

בשביל העשייה הפרלמנטרית, בשביל הבוחרים שלנו, תן להם הוראה.

אני נותן הוראה לאגף התקציבים?

על תעביר להם. אנחנו צריכים להבין מה קורה. זה חתול ועכבר מה שקורה כאן.

בניגוד למה שאמר עיסאווי, אני כן רוצה לשבח אותך, כי אני יודע את העמידה הדקדקנית שלך על הנוהל. זה לא עניין של מה בכך במובן הזה. אם אתה מתכנן להעלות עכשיו את המשרדים ששלחו באופן עצמאי כנגד אגף התקציבים - -

לא כנגד.

לא כנגד, אלא בניגוד לאגף התקציבים שאמר להם לא לשלוח.

הוא אמר להם לא לשלוח?

תעלה אותם לדיון ולהצבעה היום. נודיע לכל שאר המשרדים שמי שינהג כמוהם עד השעה 16:00 היום, יגיע לדיון מחר.

אנחנו מדברים על פנייה מספר 8 לוועדה.

הפנייה שלנו נועדה לתקצב 220 מיליון שקל בהוצאה מותנית בהכנסה למשרד להגנת הסביבה, בהתאם להסכם עם קק"ל שנחתם בנובמבר האחרון.

מה זה "מותנית"?

מונחת בפניכם הפנייה. להזכיר לכם, המשרד להגנת הסביבה עוסק בהפחתת זיהומים וסיכונים. הוא מתמקד בזה בשביל להציל חיים ולשפר את בריאות תושבי מדינת ישראל. הצלחנו לרתום כספים נוספים מהקרן הקיימת לישראל, להחזיר אותם לתושבי מדינת ישראל, לפריפריה החברתית, ולסייע בשיפור הבריאות של אותם תושבים. את הכספים האלה אנחנו מקצים למספר פרויקטים. אנחנו מתחילים בפרויקט של 80 מיליון שקלים שמיועד לשקם את השכונות החלשות ביותר במדינת ישראל, שזה דיור ציבורי ואחר. אנחנו לא רק משקמים את הדירות עצמן ואת השטחים הציבוריים, אלא גם הופכים אותם ליעילים אנרגטית. כל דייר באותם בתים יחסוך לעצמו בין 100 ל-300 שקל לחודש בהוצאות החשמל. אנחנו שמים pv על הגגות שמייצר חשמל.

זה בדיוק הצעת החוק שעולה בוועדה להתחדשות עירונית על אנרגיה מתחדשת. התקציב הוא במשרד שלכם ולא במשרד השיכון?

הפרויקט הזה מחולק ל-2. המטרה בסוף היא לשקם את אותם מבנים בשכונות החלשות, לשים pv על הגגות שייצר חשמל והכנסה. ההכנסה הזאת מוקדשת לתחזוקה של 25 שנה לאותן דירות ולאותם שטחים ציבוריים. זה משהו חסר תקדים.

איפה זה קיים?

אנחנו נגיע לכ-30 מתחמים. 2400 יחידות דיור יזכו לבתים משופצים ויעילים אנרגטית. את הדבר הזה אנחנו מחלקים ל-2. 40 מיליון שקלים מתווספים לשיקום שכונות של משרד השיכון. מה שמשרד השיכון עושה זה רמה אחת, אנחנו מוסיפים על זה רמה שמייעלת את זה אנרגטית ונותנת מנגנון הכנסה לאורך שנים. בשלב הראשון נגיע ל-10 מתחמים, בשלב השני נגיע לעוד 20.

כמה אנשים צריכים כדי לתחזק קבוצת בתים מסוימת?

יש 3 פרויקטים. פרויקט ראשון הוא פרויקט שיפוץ המבנה עצמו – אטימת הגג, בידוד החזיתות, זיגוג כפול לחלונות כדי שלא תברח אנרגיה, תאורה במדרגות. כל זה לא קיים היום. זה פרויקט ראשון שאנחנו עשים דרך החברות המשכנות, שזה עמידר ועמיגור.

זה הכסף שמגיע מקק"ל?

40 מיליון שקל מגיעים מקק"ל. פרויקט שני שמשלים את התמונה זה לשים את האנרגיה הסולארית על הגגות. שם אנחנו יוצאים למכרז נפרד שלא קשור בעמידר ובעמיגור. פרויקט שלישי, שהוא ה-40 מיליון הנוספים, הוא פרויקט של שיקום השטח הציבורי - הצללות, ספסלים וכו'.

באותם מתחמים?

כן. הרעיון הוא לייצר שכונות שמייצרות את זה.

כמובן שאנחנו כולנו בעד, אבל למה המשרד להגנת הסביבה עושה הצללה וגנים ציבוריים? דיברת קודם על שימור אנרגטי וכו'. את זה אני מבין שהמשרד להגנת הסביבה עושה.

בדיון שעבר גילינו שתקציב של 30 מיליון למשפחתונים עבר ביחד עם השר שעבר ממשרד הכלכלה למשרד הנגב והגליל. גם אנחנו שאלנו מה הקשר. אמרו לנו שהיה צריך לתת משהו כדי שיעבור. פה יש קשר.

הצללה מורידה את החום, כאשר הורדת החום מורידה את השימוש במזגנים, מורידה את השימוש בחשמל, מורידה את שריפת הפחם שהיא אחד הגורמים העיקריים להרג על ידי זיהום אוויר. בהצללה אתה מוריד את גזי החממה.

אתם תתמכו בהצעת חוק שמדברת על כך שבכל התחדשות עירונית נוריד את המבנים הישנים שלא מצליחים לקרר ובטח לא לחסוך באנרגיה? ההשקעה היא מינימאלית ביחס תוצר לאורך זמן. אתם צריכים להיות אלה שמעודדים שהפרויקט שאתם מביאים לשיקום שכונות יהיה בפרויקטים האחרים בהתחדשות עירונית. אני כבר העליתי את זה לוועדת שרים לחקיקה. אני אשמח אם המשרד להגנת הסביבה יתמוך בזה.

אנחנו נתמוך. הפרויקט הבא הוא פרויקט של 70 מיליון שקלים שבו אנחנו מסייעים לרשויות בפריפריה החברתית לעשות התייעלות אנרגטית ברחובות ובמבני ציבור. התייעלות אנרגטית זו תוריד להן את עלויות החשמל בין 30% ל-50% ממה שזה היום, תגרום להפחתה בשריפת הפחם ולהורדת זיהום האוויר במדינת ישראל.

התחלתם בפרויקט?

לא התחלנו בפרויקט, כי אני מחכה לאישור היום.

מה הצפי?

יתחילו לעשות את הפרויקט באוקטובר השנה. הפרויקט ייקח שנה לכל הרשויות האלו.

מה המבחן לבחירת הרשויות?

מדינת ישראל צריכה להתייעל אנרגטית. גילינו שהרשויות החזקות עושות את זה, כי הן משיגות הלוואת מבנקים. הרשויות החלשות לא יכולות, לכן גייסנו 40% מההשקעה. סידרנו עם בנקים אחרים שיציעו לרשויות הלוואות בתנאים נוחים. אנחנו מגיעים ל-175 מיליון שקל למען התייעלות אנרגטית ברחובות ובמבני ציבור.

אתה מתנה את זה בהשתתפות עצמית של הרשות?

בכלל לא.

אתה אומר שהיא תלך לקחת הלוואה מהבנק.

אני הלכתי בשבילה. הערבות שאני מביא והכסף שאני מביא מאפשר לרשות להשיג הלוואה שהיא לא יכלה לפני כן.

איך יישוב במצב סוציו אקונומי נמוך - - ?

הוא אומר שהחשמל שהוא ייצר יחזיר את ההלוואה.

האם הישובים הערביים יהיו חלק מתוך אותם 70 מיליון?

חד משמעית. יוצאים קולות קוראים שצריך לזכות בהם. אני עוד לא יודע מי יזכה. המדד הוא קילוואט נחסך. צריך לגשת.

אם הערבים לא ייגשו, הם לא יקבלו.

למה שלא ייגשו? תחדדו את הנהלים לגבי איך לפנות.

תיכנס ליוטיוב ותראה שרשויות ערביות במעלה עירון חסכו 30% עד 50% מהוצאות החשמל שלהן במימון שלנו. גם פה יהיו רשויות ערביות.

ישראל, יישר כוח, זאת דוגמה מצוינת למה שאנחנו מבקשים. השמיים לא נפלו. נחשפנו לפעילות מבורכת של המשרד. הלוואי שיכולנו לעשות את זה לגבי כל משרד.

מדובר פה בכסף חד פעמי שמגיע מקק"ל. מה יקרה בהמשך? לא ברור אם יהיו כספים כאלה בהמשך. יש פה יוזמות שידרשו תקצוב עתידי. חלק אמרת שיגיע מקרן מיוחדת, אבל זה כסף קטן. אני רוצה שתהיה אמירה שלכם על כך שהכסף של קק"ל, שהוא חד פעמי, לא יבוא במקום הכסף בבסיס שמיועד למטרות כל כך ראויות כמו המטרות האלו.

אתה נוגע בנקודה מאוד חשובה. התפקיד שלי הוא ליזום פרויקטים פורצי דרך כאלה ולוודא שאחרי 10 שנים שאני לא נמצא הם ימשיכו להיות קיימים. אני מוודא את זה על ידי זה שיש חקיקה ותקינה מתאימה. דרך אגב, מצבנו בזה הוא טוב. דבר שני, לוודא שבבסיס התקציב נכנסים האלמנטים שאנחנו מדברים עליהם. אתם תראו בשנים הקרובות שינויים בתקציב של המשרד להגנת הסביבה שמתמקדים בדיוק בדברים כאלה.

כבר בתקציב הקרוב, שזה תקציב לשנתיים, הדברים האלה צריכים להיכנס. אם לא, לא תהיה לזה השפעה.

השאלה נכונה. כשנגיע לדיוני התקציב אתה תראה את התשובה לשאלה שלך. זאת בדיוק המחשבה.

הנה דוגמה לכך שצריך דיון כזה כדי שנהיה מודעים ונוכל להיערך.

האם לוקחים בחשבון את המגזר הערבי בעניין הזה? אם המועצות והעיריות במגזר הערבי צריכות לשאת בחלק מהעלויות, סימן שהן לא יקבלו חלק מזה.

אגב התקציבים, ירדו 220 מיליון שקל, יש עוד 980 מיליון שקל. הטענה של קרן קיימת שאתם לא יודעים לתת להם תשובה לאן להעביר את הכסף. אם לא תתנו תשובה לאן להעביר את הכסף, אני מתחיל לרוץ במירוץ בלתי רגיל לקראת סוף השנה ולא יהיה מה לעשות. אל תתנו לי תשובה עכשיו, אבל אני לא ארד מכם עד שאני לא אדע לאן הולכים ה-980 מיליון שקל.

הם חייבים ללכת לפרויקטים חברתיים, זה היה ההסכם.

אם אין לך כסף להשלים את הפרויקט כי הכסף שקיבלת מקק"ל הוא חד פעמי, איך אתה נערך להמשך?

יש הוצאות ראשוניות גבוהות בפרויקטים האלה, אבל הם מתחזקים את עצמם, הם פרי מניב. כשאתה משקיע באנרגיה מתחדשת, באנרגיה סולארית, היא מתחילה מהשמש לתת לך החזרים, לכן היא מכסה את עצמה.

המשרד להגנת הסביבה שם דגש על צמצום פערים חברתיים. אנחנו יודעים שבישובים שידם אינה משגת יש זיהומים וסיכונים הרבה יותר גבוהים, לכן שם אנחנו משקיעים הכי הרבה. לא תראה קול קורא עם מצ'ינג יוצא מהמשרד שלי, זה דבר לא חברתי. המקום היחיד שבו הרשויות משלימות כסף זה מקומות שבהם הכסף שאני נתתי מאפשר להן לקבל הלוואות בנקאיות שיוחזרו על ידי הרווחים שהפרויקט הזה ייצר. רשות ערבית או יהודית לא תצטרך לשים שקל על הפרויקטים האלה בגלל הכסף ההתחלתי שאנחנו שמנו.

מי בעד פנייה מספר 8 לוועדה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 8 אושרה.

פנייה מס' 38 עד 40 - תוספת תקציב למינהלת תנופה.

הפנייה נועדה להעביר למינהלת תנופה סכום של 86 מיליון 766 אלף ₪ במזומן, וכן סכום של 49 מיליון 774 אלף ₪ בהרשאה להתחייב.

מתי הטיפול במפונים ייגמר?

לא ייגמר. המדינה נהגה לא בסדר עם הדבר הזה. אני לא מציג עמדה פוליטית, כי העמדה הפוליטית שלי בעניין הזה לא חשובה כרגע, אבל מדינה שמחליטה שהיא מפנה אנשים ומשפחות ממקומות המגורים שלהם, לא חשובה הסיבה, חייבת לדאוג להם.

לנמה לוקח כל כך הרבה זמן?

ככה המדינה מתנהלת. בקדנציה הקודמת העברתי כאן פה אחד את החוק לגבי המפונים. המדינה כשלה בעניין זה. אני לא מביע עמדה פוליטית. אנחנו יכולים להיות בעמדות פוליטיות שונות.

אני מסכים איתך, אבל הם צריכים להגיד מה צריך על-מנת לסיים עם התהליך של קליטת המפונים.

לא משנה העמדה הפוליטית, מדובר באנשים.

מי בעד פנייה מספר 38 עד 40, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 38 עד 40 אושרה.

פנייה מס' 45 – משרד הבריאות.

הפנייה נועדה לעשות שני שינויים מרכזיים. אחד, שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות בהתאם לתחזית ביצוע, להחלטות ממשלה ולסדר העדיפויות של המשרד, ושניים, הפנייה נועדה להוסיף תקציב של הרשאה להתחייב בהתאם להסכמים שנחתמו על ידי המשרד עם קופות החולים במהלך שנת 2015.

כמה סך הכל אתם מבקשים?

אין תוספת של תקציב מזומן בשנת הכספים הזאת, יש הרשאה להתחייב.

כמה כסף?

הפנייה מביאה שינויים פנימיים בתקציב המזומן.

הבנו שאין תוספת. על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים? מה השינויים התקציביים?

סדר הגודל של השינויים הפנימיים הוא סדר גודל של 450 מיליון ₪.

כמה זה מתוך תקציב המשרד?

תקציב משרד הבריאות לשנת 2016 עומד על כמעט 30 מיליארד ₪. מדובר באחוז וחצי של שינויים פנימיים.

מה אחוז הניוד מהתקציב הגמיש של המשרד?

ההפרדה הזאת בין קשיח לגמיש במשרד הבריאות היא קצת בעייתית. גם התקציבים שמועברים לקופות החולים הם לא תקציבים גמישים.

הסל שמועבר לקופות החולים זה עיקר התקציב. זה לא רלוונטי לדיון על 450. לפחות תוציא את זה מהמכנה.

התקציב של סל הבריאות בתוך תקציב המדינה, שחלק ממנו מגיע ממס בריאות, הוא בסביבות ה-19 מיליארד שקלים.

זה אומר 450 מתוך 11. זה כולל את השכר שנמצא בתוך ה-11.

את ה-19 מיליארד האלה צריך להוציא מהחשבון.

זה לא אחוז וחצי ניוד. מעבר ל-450 הוא מבקש הרשאה להתחייב של מיליארד 400, שזה בעצם מעבר לתקציב המאושר של 2016.

זה על חשבון התקציב הבא?

זה בגין הסכמים שנחתמו בשנת 2015. על מנת לבצע את ההסכמים נדרשת הרשאה להתחייב.

מה זה כולל?

הסכמי הייצור עם קופות החולים. חלק משיטת התקצוב במערכת הבריאות זה שבנוסף לתקציב הסל חותמים מידי 3 שנים על הסכמים עם קופות החולים על כך שמוסיפים להן תקצוב בגין עמידה ביעדים מסוימים. זה חלק משיטת התקצוב.

למה הרופאים בפריפריה זה 23 מיליון 800? זה בגלל שלא היו מספיק רופאים? דובר על 75 מיליון.

מדובר על השלמה של תקצוב מענקים משנת 2014, לא מדובר על התוספת החדשה של 2016. לפני שהגענו לוועדה היו 60 מיליון שקלים, עכשיו אנחנו מוסיפים 23 מיליון נוספים כדי להביא את הסכום הכולל ל-84.

למה 84? לפי מה זה נקבע?

זה לפי הביצוע בפועל.

זה לא שיש ל-2016 יותר מ-75, אלא זה נשאר משנים קודמות.

רופאים שהתחילו את ההתמחות שלהם בפריפריה בשנת 2014 והגישו בקשה לקבלת המענק ממשרד הבריאות - -

התפרסם כאילו לא עברו ה-75 מיליון שסיכמנו שעליהם פה בוועדה. השר ליצמן אמר לנו שהכסף נמצא. זה נכון?

60 מיליון שקל של המענקים היו בבסיס התקציב, עכשיו אנחנו מוסיפים עוד 23. המענקים תמיד משולמים בעיכוב.

אני מברך את המשרד על זה, זה דבר חשוב מאוד, אסור שהוא ייפגע. זאת הייתה החלטה של האופוזיציה והקואליציה.

לאיזו מטרה ה-450 מיליון האלה?

כתוב שמדובר במקצועות רפואה נדרשים. האם זה לכל חלקי הארץ או שרק לפריפריה?

לתכנית המענקים יש שני מאפיינים: מקצוע נדרש והתמחות בפריפריה. סכום המענק נקבע על פי שני הפרמטרים האלה. רופא שנדרש בפריפריה יקבל מענק גבוה יותר מרופא שנדרש באזור המרכז.

כמה היו התמריצים לקופות בתקציב שעבר?

בסביבות ה-1.5 מיליארד שקלים.

כל שנה?

אחת ל-3 שנים נחתמים הסכמים.

למה לא הכנסת את זה מראש לבסיס התקציב?

אני לא יכול לתקצב הסכם בטרם הוא סופי. זה רק מיום שהמדינה חתמה על ההסכם עם הקופות.

אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להכניס כמה שיותר לבסיס התקציב. יש דברים שאי אפשר.

אלה דברים שחוזרים על עצמם.

הוא טוען שהחוזה נחתם מאוחר.

ידוע שההסכם ייחתם ושזה עניין של טייס אוטומטי.

אנחנו מדברים על פרויקטים חדשים יחסית שמשרד הבריאות רוצה לקדם השנה. יש פה כמה נושאים. יש נושא של תקצוב ותמיכות בבתי חולים ציבוריים, שזה בסביבות ה-204 מיליון ש"ח.

מה המדיניות של השר לגבי בתי החולים הציבוריים? להפריט אותן לקופות?

לא. לסייע להם בפעילות השוטפת.

זה יותר, פחות? זה משהו שציפיתם לו?

זה מה שציפינו לו.

בתי החולים הציבוריים זקוקים ליותר.

יכול להיות. אנחנו צריכים לראות איך התכנית מתקדמת בהתאם לביצוע, רק אז לבחון את זה שוב מחדש. יש תכנית לאומית למניעת זיהומים – 41 מיליון ₪, יש תקצוב פרויקטים של מחשוב – 30 מיליון ₪.

למה זה לא בבסיס?

חלק מהדברים הם דברים שאנחנו מפתחים. לא תמיד ידוע מראש מה יהיה באישור התקציב.

הסכומים האלה הם העברות פנימיות.

הסכום הגדול זה הסכום של בתי החולים הציבוריים.

ה-204 מיליון ₪ זה בתי החולים הציבוריים.

מה קרה בשנה שעברה ובשנים קודמות?

התוספת הזאת זה משהו חדש, היא לא הייתה בשנים קודמות.

כשאת אומרת שמדובר בבתי חולים ציבוריים, זה כולל גם את בתי החולים של הקופות?

גם בתי חולים בבעלות קופות חולים הם בתי חולים ציבוריים.

הם לא נמצאים בחלוקה של ה-200 מיליון.

ה-200 מיליון הם רק לציבוריים שהם לא קופות חולים?

כל בית חולים שאינו ממשלתי מוגדר כבית חולים ציבורי. הכסף הזה הוא גם לבתי חולים בבעלות קופות החולים.

יש תכנית לאומית של אפשרי בריא, שזה קידום בריאות שמוביל אגף שירותי בריאות ציבור אצלנו – 25 מיליון ₪ .

מה זה בתי החולים הפסיכיאטריים?

כפי שהוועדה יודעת, הרפורמה בבריאות הנפש התבצעה באמצע שנת 2015. בגלל הרפורמה בבריאות הנפש יש צורך בהשלמה של תקצוב בתי החולים הפסיכיאטריים ב-17 מיליון שקל.

אנחנו בעד להגביר את זה, כי אנחנו יודעים שחסרים שם כספים.

מי בעד מספר פנייה 45, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פנייה מס' 45 אושרה.

בקשה מס' 07-001.

הפנייה הזאת נועדה להעביר עודפים בסכום של 550 מיליון שקל בגין עודפי שנת 2015 מעיר ללא אלימות ומהתקשרויות מול הרשויות המקומיות לביצוע פרויקטים טכנולוגיים. הכסף נועד לכבאות והצלה - עבור רכש של כבאיות ובינוי של תחנות כיבוי, לשירות בתי הסוהר - עבור החזקת מערכות קשר, אלקטרוניקה, מחשוב, לוגיסטיקה ושיקום, ולמשטרת ישראל - עבור פרויקטים של שיטור עירוני, חיזוק ירושלים - -

זה יפה שיש עודפים שאתם מעבירים, אבל אנחנו רואים שנתוני הפשיעה הם בהתאם לעודפים.

אני מזכיר לכולם שתקציב המדינה אושר רק בנובמבר שנה שעברה, כאשר לאחר מכן הייתה פנייה גדולה של עודפים מ-2014 של למעלה ממיליארד שקל. קיבלנו את התקציב ממש לקראת סוף השנה, בחודש שבו כל המערכות בשלבי סגירה, לכן נוצרו פערים במימוש התקציב. התכניות היו בתהליכי מימוש כאלה ואחרות. לא כל התשלומים שולמו, לכן נוצרו עודפים. העודפים האלה מחולקים פה.

על פי התיאור שלך, ב-2016 לא יהיו עודפים.

אני יכול להסביר למה בהכרח יהיו עודפים.

אני מדבר על 2017.

אתה אומר שהיות והעודפים האלה היו צריכים להיות ממזמן והביצוע מתעכב, יהיו גם עודפים ל-2017. היה וב-2017 יתנהל הכל בסדר, האם לא יהיו יותר עודפים?

יהיו פחות עודפים. תמיד יש עודפים. עודפים נוצרים כתוצאה מעיכובים של הליכי מכרז, ממשימות רב-שנתיות, מפרויקטים רב-שנתיים, מעיכובים כאלה ואחרים. תמיד יהיו עודפים, השאלה באיזה היקפים.

משרד האוצר עושה כל מה שהוא יכול במטרה שלמשרד לביטחון פנים לא יהיו עודפים גבוהים. אנחנו עובדים על זה יחד עם המשרד.

יש לי שאלה לגבי עיר ללא אלימות. החברה הערבית מקבלת תקצוב לעיר ללא אלימות בסכומים יפים ומכובדים, אבל האלימות חוגגת. דרום לבנון צריכים ללמוד מאיתנו. אם לפני כן היו אלות, עכשיו יש אף 16, רימונים ובלגנים. מה אמות המידה לפיהם אתם מוציאים כספים?

האם במגזר הערבי נוהג הנושא של עיר אלימות? האם מוקצבים לזה סכומים? אנחנו לא מבקשים שתיכנסו לנושא המבצעי.

אמות המידה הן שוויוניות. הקריטריונים לחלוקת תקציבים לעיר ללא אלימות הם קריטריונים אחידים, שוויוניים.

אני לא מדבר על החלוקה ועל הקריטריונים, אני מדבר על מבחן הביצוע.

אני לא איש המקצוע שעוסק בעיר ללא אלימות. זו שאלה מקצועית שצריך להפנות לאנשי המקצוע.

מי בעד בקשה מספר 07-001, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מס' 07-001 אושרה.

בקשה מס' 24-004.

מדובר פה בעודפים שמועברים משנת 2015 לשנת 2016 - 507 מיליון ש"ח.

איך זה שיש עודף של 123 מיליון בבריאות הנפש?

זה מחולק לכמה נושאים. היה גידול מאוד גדול בתחילת שנת הלימודים הקודמת במספר הגנים האוטיסטים.

בריאות הנפש זה אוטיסטים?

בתוך סל הבריאות ניתן טיפול בריאותי מקדם.

למה זה בעודפים?

שנת הלימודים מתחילה בספטמבר. לוקח זמן עד שמועברים התשלומים, ההנחיות וכל הדברים האלה. לוקח זמן עד שההתחייבויות קורות. במקביל, כמו שקורה במשרד החינוך, ההתחייבות היא שנתית.

ב-3 השנים האחרונות היו כאלה עודפים משנה לשנה?

היו עודפים. הם גדלו השנה מאוד, כי גדל מספר - -

זה לא היה בשנה שעברה.

בכמה גדל מספר הגנים?

גדלו מספר האבחונים. הורים נוטים יותר ללכת לאבחונים. יש גידול במודעות. יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך להגדיל את הפריסה במחוז חיפה וצפון, מה שלא היה לנו בשנים האחרונות, לכן התקבל תקציב מאוד גדול לנושא הזה.

מי בעד אישור בקשה 24-004, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מס' 24-004 אושרה.

בקשה מס' 18-001.

אנחנו מדברים על פניית עודפים מחויבים משנת 2015 לשנת 2016. מעבירים כעת עודפים בסעיף 18 בהיקף של 585 מיליון. העודפים האלה הצטברו במספר נושאים, כשהעיקרים בהם זה תכניות הבראה, מענקי איזון ומענקי פיתוח. מענקי הבראה ומענקי פיתוח הם דברים שמתפרסים על פני שנים, לכן קשה לחזות במדויק כמה יצא כל שנה. יש בהם עודפים שעוברים כחלק מההתחייבות שנעשתה בשנים קודמות.

חלק ממענק האיזון מועמד כמענק מותנה כנגד הגבייה, כאשר הגבייה נבדקת בסוף השנה. הגבייה תיבדק השנה על חשבון שנה קודמת, כאשר אם הרשות תעמוד על זה, ישולם לה. מענקי פיתוח ותכניות הבראה אלה פרויקטים רב שנתיים, זאת אומרת, ההתחייבות נחתמות אבל התשלומים משולמים בכפוף לביצוע, לכן יש עודפים בסעיפים האלה. לגבי התקנה של מענקים מיוחדים, זה נבע בגלל מועד אישור התקציב בשנה קודמת ואישור העברות הכספים בסוף השנה שלא הספקנו לבצע את מלוא התשלום בגינן.

מה זה המענקים לרשויות מקומיות ביו"ש? ממה זה מורכב?

ה-4 מיליון שקל זה יתרה של תקציב הוועד המקומי בחברון. יש יתרה במענקים לשמירה וטיפול בשטחים פתוחים ביהודה ושומרון, ועוד יתרה במענקים ביטחוניים.

מה זה "מענקים ביטחוניים"?

למה זה עודפים? למה זה לא בבסיס?

יש כסף בבסיס וכסף שניתן בהחלטות ממשלה במהלך השנה. אני לא יודע למה יש עודפים, אבל כנראה בגלל שחלק מהכסף ניתן ממש בסוף שנה שעברה, בימים האחרונים של שנה שעברה שהמשרד לא הספיק לשלם. זאת כנראה הסיבה למה יש שם עודפים.

משרד הפנים, זה כסף שניתן בסוף 2015?

חלק ממנו היה בבסיס.

ולכן זה נמצא בעודפים?

אלו התחייבויות שנוצרו ולא הספיקו לשלם אותן.

מכל העברות שציינת בגין תכניות הבראה ומענקים, כמה מיועד להתנחלויות?

אני לא יודע להגיד. זה של כלל הרשויות במדינת ישראל.

אם זה בכלל הרשויות, למה הפרדת את ה-4 מיליון מתוך 584 מיליון?

כי זה תקציב שמחולק רק לרשויות ביהודה ושומרון.

יש לרשויות ביהודה ושומרון גם בתוך ה-580. היית מפריד גם אותן.

מה שמחולק לכל הרשויות נמצא בתקנות הכלליות.

מי בעד בקשה מספר 18-001, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשה מס' 18-001 אושרה.

בקשה מס' 17-001 - מתאם הפעולות בשטחים.

הפנייה הזאת נועדה להעביר עודפים מחויבים משנת התקציב 2015 לשנת הכספים 2016 עבור מתאם הפעולות בשטחים – סעיף 17. סך הפנייה עומד על 76 מיליון 583 אלף ₪.

כמו שנאמר פה לפניי על ידי משרדים אחרים, תקציב 2015 הגיע בחלקו בסוף השנה, לכן זה עובר כעודף, מה שנקרא עודפים מחויבים. חלק ניכר מזה זה גם פרויקטים מתמשכים.

מה למשל?

הקמת מנהרה בכביש עוג'ה.

זה שייך למתאם הפעולות בשטחים?

זה שטחי יו"ש, לכן זה בא מאצלנו. חיבור השומרונים לקו ביוב בגריזים זה פרויקט תלת שנתי. העודפים בשנת 2014 היו 12 מיליון, הם הצטמצמו ל-9 מיליון ב-2015, עכשיו הם עומדים על 2 מיליון. אני יכול לתת הרבה מאוד דוגמאות. יש לנו את קיבוע הבדואים, שזה פרויקט תשתיתי של כמה שנים. לכל פרויקט מתמשך יש עודפים.

לפעילות שלכם יש אופי מוניציפאלי או אופי ביטחוני?

התקציבים שלנו הולכים למרחב - חלקו לאוכלוסייה הישראלית, חלקו לאוכלוסייה הפלסטינית. אם משקיעים בכביש מסוים, הכביש משרת את שתי האוכלוסיות. בתוך התחומים המוניציפאליים אנחנו לא עוסקים.

ב-A ו- B אתם לא נוגעים. העבודה שלכם היא ב-C.

יש לנו עבודה גם בשטחי A ו-B לא בהקשר המשאבי, כיוון שחלק מהסמכויות לא ניתנו לפלסטינים.

אתם משקיעים בעיקר בכבישים העוקפים.

לא בעיקר, גם. זה לא רק כבישים עוקפים, זה גם צירים ראשיים, גם צירים משניים, גם צירים לעבר התנחלויות. כל עוד זה בתוך שטחי C אנחנו מטפלים.

כמה התקציב הכולל של המתאם?

סדר גודל של 230 מיליון שקלים.

אתם מעבירים 76 בנוסף ל-200.

ממש לא. זה עודף מחויב מתקציב 2015.

איך אתה מסביר שזה אחוז גבוה יחסית?

מדובר בעודפים מחויבים משנים קודמות בגלל חוסר יכולת ביצוע. יש פרויקטים שהם רב-שנתיים שלוקחים 3 או 5 שנים. הראיתי שלאורך השנים, לפחות ב-3 השנים האחרונות, תקציב העודפים שלנו קטן משנה לשנה. אם לוקחים את מה שהיה לפני 3 שנים, אז העודפים שלנו היו 116 מיליון שקל. עכשיו אנחנו עם 76 מיליון שקל.

כמה מתוך ה-230 מיליון הולך לשכר והנהלה?

גם פה זה מורכב, מכיוון שמעל שני שליש מהתקציב שלנו הוא תקציב מותנה הכנסה כתוצאה מגבייה מהפלסטינים שהוא זה שממן את השכר.

מי בעד בקשה מס' 17-001, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 2

נמנעים – אין

בקשה מס' 17-001 אושרה.

אני מבקש להגיש רביזיה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.