הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 395

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 11:15

חוסר תקנים במשפחתונים לילדי אימהות עובדות בשל חוסר תקציב, הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת יעקב אשר, אורלי לוי-אבקסיס, שולי מועלם ואראל מרגלית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

באסל גטאס

יהודה גליק

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

אורלי לוי אבקסיס

יעקב אשר

באסל גטאס

איילת נחמיאס ורבין

עיסאווי פריג'

מורן מזור - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

גלית יעקובוב - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה והתעשייה

חגי פורגס - מרכז מכיר תיאום פעילות יחידות מעונות יום, משרד הכלכלה והתעשייה

אורית בוגנים - מרכז בכיר ארצי משפחתונים, משרד הכלכלה והתעשייה

ורד כרמון - מפקחת ארצית גיל רך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מוני מעתוק - מנהל האגף לניהול ההון האנושי ברשומ'ק, משרד הפנים

אורית קוזמן - מנהלת אגף משפחתונים, נאות מרגלית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

נעה נוצני - רכזת ענף הגיל הרך, כוח לעובדים

מור דיטש - רכזת מערך הליווי המשפטי, כוח לעובדים

טובי עמיר - חברת מזכירות איגוד המשפחתונים, כוח לעובדים

היאם סעיד גנאים - חברת איגוד המשפחתונים, כוח לעובדים

רסמיה סובחי זבידאת - חברת מזכירות איגוד המשפחתונים, כוח לעובדים

מירה כהן - חברה באיגוד המשפחתונים, כוח לעובדים

סוריה מנסור - חברת מזכירות איגוד המשפחתונים, כוח לעובדים

שי כהן - מזכיר ארגוני, כוח לעובדים

רחל אברהם - נציגות המשפחתונים

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים

אשר רוכברגר - פעיל, המשמר החברתי

שפרה קרימלובסקי - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

חוסר תקנים במשפחתונים לילדי אימהות עובדות בשל חוסר תקציב, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת יעקב אשר, אורלי לוי-אבקסיס, שולי מועלם ואראל מרגלית

אנחנו ממשיכים את הדיון בנושא: חוסר תקנים במשפחתונים. בהמשך נעסוק בעניין של מעמד המשפחתונים ובטענות נוספות שהועלו. קודם נתחיל בחוסר תקנים במשפחתונים לילדי אימהות עובדות בשל חוסר תקציב, הצעתם של חברי הכנסת יעקב אשר, אורלי לוי אבקסיס, שולי מועלם ואראל מרגלית.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שנענית לבקשתנו לקיים דיון דחוף. אנחנו כולנו יודעים את החשיבות של לתת אפשרות למי שרוצה לצאת לעבודה, אם אלו אימהות במגזרים השונים, במיוחד במגזר החרדי, במגזר הערבי ובמקומות נוספים. אחד הפתרונות שקיימים, שהוא פתרון של מקומות מסוימים והוא בעצם הפתרון המרכזי לצד המעונות, זה המשפחתונים. משפחתון מוסדר נמצא בבית פרטי ששם נמצאים 5 ילדים. כשיש ילדי רווחה, גם יותר. זה נותן פתרון גדול.

כבר 4 שנים, מסיבות כאלו ואחרות, התקציב שמיועד למשפחתונים לא הותאם לקצב הגידול ולקצב הביקוש. נוצר מצב שברשויות ברחבי הארץ יש ביקוש של מאות שממתינים למשפחתונים, אבל אין תקציב, אין תקנים חדשים. הדבר הזה, אדוני, הוא חשוב ודחוף לעכשיו, אי אפשר יהיה לחכות. אני מקווה שנעשה מאמץ מכל הכיוונים שהתקציב יעודכן. אם לא יימצא פתרון כרגע, בתקופה הזאת, זה אומר שבתחילת שנת הלימודים הקרובה לא ייפתחו עוד משפחתונים. אם לא ייפתחו עוד משפחתונים, זה אומר שמאות ילדים יהיו בלי סידור, או סידור שאנחנו לא רוצים אותו - כל מיני מקומות פרטיים לא מוסדרים, לא מפוקחים, אולי אפילו מסוכנים. יש חשיבות מאוד גדולה לעשות מאמץ משותף ולנסות לתת תקציב. אני לא יודע להעריך אותו, אבל בשיחות שהיו לי עם משרד הכלכלה הערכה הייתה שתהיה בסביבות ה-30 מיליון שקל תוספת תקציב. התוספת הזאת הייתה צריכה להיות כרגע, אבל היא לא נמצאת. עם התוספת הזאת אפשר יהיה לפתוח כמה מאות, משהו בסביבות ה-400,450 משפחתונים. זה יכול לתת את צפירת ההרגעה עד לתחילת שנת הלימודים הזאת. כמובן שלדיוני התקציב אני מבקש מחברי הוועדה לקחת את זה בחשבון.

אנחנו רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה. המשפחתון עצמו הוא גם עבודה לאותה בעלת משפחתון. מדובר בעבודה מסודרת. היא נקראת עצמאית לכל דבר ועניין. אחד הדברים שיושב-ראש הוועדה הביא הוא תיקון בנושא הזה של מס הכנסה שלילי לגבי אותן עובדות שהיו מופלות בגלל סיבות שונות. יש חשיבות למשפחתונים משתי סיבות: אל"ף, למשפחות שיוכלו לצאת לעבודה בלב שקט כשהילד נמצא במשפחתון מוסדר כמו שצריך, ובי"ת, לאותן נשים שמתפרנסות מזה ונמצאות במעגל עבודה מוסדר. יש נקודות נוספות שבוודאי יעלו כאן. אני לא יודע אם זה המקום בוועדת כספים, אבל יש מקומות בארץ שבהם יש עוד כמה תקנים. המשרד הקשיח בזמן האחרון את הנושא הזה שנקרא מטפלות ברמה 1 שצריכות לעבור קורסים מסוימים. יש מקומות בארץ, למשל בתל אביב, שאין קורסים, אין היצע של קורסים, אז ממילא אין כאלו שלומדות וגם אין מספיק מטפלות פוטנציאליות כדי לפתוח משפחתונים, גם אם יש עוד תקן אחד או שניים פנוי. עלות של קורס כזה היא עלות גבוהה, לכן אחד הפתרונות, וגם הייתה הבנה כזאת עם המשרד, היה שכדי להיכנס ולעבוד, מספיק שאותה מטפלת תהיה כבר בתוך קורס. אם נאמר למישהי: אם תלכי ללמוד את הקורס הזה, לא בטוח שתקבלי עבודה בתחום הזה, היא לא תקפוץ למים, היא תגיד: רגע, לא בטוח שיהיה לי מזה פרנסה, אני לא אשקיע בשביל ללמוד את זה. גם הנקודה הזאת היא נקודה של לאפשר תוך כדי לימוד בקורס את המשפחתון, כדי שהיא תוכל לפתוח ולהשלים את הלימודים תוך כדי. אלה לימודים קצרים מאוד באופן יחסי, אפשר לעבור את זה.

הנקודה הנוספת, שהיא לאו דווקא לוועדת כספים אבל אני מעיר אותה כי יכול להיות שהיא תעלה, זה שבמקומות מסוימים בארץ נקבע שבכל משפחתון יהיו לכל היותר 2 ילדים עד גיל שנה. יש מקומות שיש בהם ביקוש הרבה יותר גדול לתינוקות והתקנים נשארים פנויים. להחזיק משפחתון עם 3 ילדים זה דבר שהוא לא משתלם, לכן לא פותחים את המשפחתון בגלל זה. הרבה מאוד תינוקות בגילאים צעירים מאוד נמצאים ללא פתרון. אדוני היושב-ראש, אני וחבריי חברי הכנסת ביקשנו את הדיון הדחוף הזה. חייבים לטפל בזה עכשיו, זה לא יכול לחכות לדיוני התקציב.

אני באמת חוזרת ומודה ליושב-ראש הוועדה שראה לנכון לקיים את הדיון המהיר הזה. כל הנושא של הגיל הרך הוא נושא הרבה יותר מורכב, הרבה יותר רחב. יש את השאלה הבסיסית: בידיים של מי זה צריך להיות - חינוך, כלכלה. אנחנו נמצאים פה במצב שהשאלה הזאת עדיין לא הוכרעה, כאשר בינתיים יש מצב ומציאות בשטח שאנחנו צריכים להתמודד ולספק פתרונות.

למה קמו המשפחתונים? המשפחתונים קמו בגלל הצורך, בגלל שהמדינה לא הצליחה להעמיד מספיק מסגרות, בעיקר מסגרות מסובסדות לגיל הרך. למה אתה שואל אם זה נמצא במשרד הכלכלה? כי הרציונל בהתחלה היה לעזור לאימהות לצאת לעבודה. עוזרים או משפים אותן על חלק מהעלות של החזקת הילדים. למה הפתרון הזה הוא טוב מבחינת משרד הכלכלה והמשרדים? כי אין פה צורך בבינוי. אתה לא צריך לעמוד בתנאים של בנייה עירונית, בתנאים של חוק כזה או אחר. אנחנו מדברים פה על דברים שמתרחשים בבית פנימה, כמובן עם התאמות מסוימות. זה בא למלא את הצורך של כל אותם ילדים שלא נקלטים במערכות שאמורות היו לספק את זה. הפתרון הזה עכשיו נמצא באיזה שהוא סימן שאלה מאוד מאוד גדול, כי משרד הכלכלה לא החליט מה הוא רוצה. הוא מספק את הקורסים, את ההכשרות, אבל הוא לא פותח מספיק הכשרות, בטח לא בפריסה ארצית. אם בבאר שבע יש ביקוש למשפחתונים אבל מטפלות לא יכולות לעבור את ההכשרה, אז נפתחים כל מיני בייבי סיטרים כאלה שנמצאים תחת משרד הכלכלה, בפיקוח משרד הכלכלה. זה לא איזה מישהו שעכשיו הקים. הם אמורים לעמוד בתנאים מסוימים מבחינת הכשרות. זו שאלה של מה קודם למה – הביצה או התרנגולת. אם לא יהיו לך מספיק מטפלות, לא תצליח לפתוח את המשפחתונים האלה. אם לא תצליח לפתוח את המשפחתונים האלה, לא תיתן פתרון למה שאתה אמור לספק. זה איזה שהוא מעגל מטורף.

מה אמורות לעשות אותן אימהות? עד יום לפני הלידה הן עבדו. אגב, חופשת הלידה מאוד קצרה, אני אומרת לך את זה כאימא. אני עוד הייתי בעבודה כזאת שעוד יכולתי לקחת את השנה הראשונה, לפחות עם שלושת הילדים הראשונים, כסוג של איזו שהיא חופשה, או מאוד לצמצם את העבודה שלי, מה שאימהות אחרות לא יכולות להרשות לעצמן. יש סוגים מאוד מסוימים של עבודות שיש בהן גמישות. הנשים האלו תוך 3 חודשים אמורות לחזור, כי אם לא, הן מאבדות את מקום העבודה שלהן. יאריכו על חשבונן? זה גם קצוב בזמן. העדפה של האימא זה שיהיה מקום יותר אינטימי, יותר משפחתי, ככה שרואים את הילד, לא איזה משהו עמוס כזה עם עוד המון ילדים. הנושא של היחס האישי שהמשפחתונים נותנים זה בעיקר לגילאים המאוד צעירים, כי מגיל מסוים אתה מעביר למסגרת יותר גדולה בגלל הקשרים וההתפתחות של הילד. הבקשה פה היא לעד שני ילדים עד גיל שנה בכל משפחתון. אלה הגילאים הרלוונטיים למשפחתונים, כי מגיל שנה ואילך מוציאים אותם החוצה.

למה עשו את זה?

אני בטוחה שהמטרה היא נכונה. עד גיל שנה זה בעיקר משפחתונים. הרציונל הוא בסדר, השאלה איך אנחנו פותרים ומה אנחנו עושים עם זה. איך אנחנו מספקים פתרונות? כדי למשוך כוח עבודה טוב ואיכותי אתה צריך גם לספק תנאים שיהוו תמריץ להגיע לתחום הזה. אם אין להם אופק תעסוקתי, אם אין להם ידיעה מה קורה בשנה הבאה וכל שני וחמישי משנים להם את הנהלים, אם אין להם הפרשות לפנסיה כמו שצריך, אם אין להם את רשת הביטחון, מי האנשים שילכו לשם? האם אנחנו רוצים לשים את הילדים שלנו, את האוצר היקר לנו ביותר בידיים של אנשים שאולי הלכו לתחום כברירת מחדל, לא בגלל שזה התחום שמעניין או מתאים להם? אנחנו צריכים לספק את ההכשרות, אנחנו צריכים לספק את התנאים בלי קשר לשאלה יותר רחבה: מה עושים עם הגיל הרך כראייה הרבה יותר רוחבית ועם הרצף שהיינו רוצים.

אני שמח שנערך הדיון הזה. אני משתתף לפחות פעמיים בשבוע בישיבות או אירועים מהסוג הזה. אני עוסק בגיל הרך באופן מאוד אינטנסיבי. כל פעם זה אותו סיפור. כל פעם זה יוצא ממקום אחר. מה הסיפור? הסיפור הוא שמדינת ישראל לא לוקחת אחריות על הגיל הרך. כל פעם זורקים טיפה כסף פה, טיפת אחריות שם וכו'. יש פיזור רב של הסמכויות. מה שמשרד הכלכלה מתמודד איתו זה בלתי אפשרי. צר לי לראות את גלית, שעושה עבודה נהדרת, ללא משאבים כדי להתמודד עם הבעיות שניצבות לפתחה. אמר חבר הכנסת יעקב אשר שצריך לתת עכשיו איזה שהוא מענה, איזו שהיא צפירת הרגעה. אני לא בטוח. כל פעם זה מה שקורה - יש איזו זעקה, נותנים טיפה כדי להרגיע את הרוחות, ואנחנו מתגלגלים ממשבר למשבר כל פעם בהקשר אחר, תמיד במסגרת של הגיל הרך. הגיעה השעה, אדוני היושב-ראש, שתהיה קריאה ברורה לשינוי בסדרי העדיפויות במדינת ישראל.

לקראת התקציב.

תשמע, זה מאבק מתמשך, זה לא רק חד פעמי. כשנגיע בנובמבר לדיוני התקציב, יהיה יותר מידי מאוחר. אולי תצליח לגרד עוד 10 מיליון שקל, אבל זה לא יעשה כלום. מדינת ישראל מתנכרת לגיל הרך, זו האמת, צריך להגיד אותה. לוועדת הכספים יש עוצמה רבה בעניין הזה.

הבעיה שאין שם שר.

בעוד שבוע, בעוד שבועיים, בעוד חודש אפשר להיפגש שוב פעם ולדון על עוד היבט של המשברונים האלה שחוזרים על עצמם כל פעם. עד שלא יהיה שינוי בסדרי עדיפויות, הכרה בחשיבות של הגיל הרך, אמירה ברורה של לקיחת אחריות, מעבר של הטיפול בגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, הקמת המועצה לגיל הרך, שזו הצעה שכבר נדונה בוועדת הרווחה ואני מקווה שתגיע גם לכאן, אמירה של הממשלה שבשנתיים הקרובות - -

אדוני היושב-ראש, אני חושב שתצטרך ליזום דיון דחוף אם באמת אפשר להמשיך בתקציב דו-שנתי במצב שאי הוודאות העולמית מרקיעה שחקים. אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה בעוד חודש או חודשיים. אנחנו רוצים לכבול את ידנו לעוד שנתיים. זה סולם לגאוני הדור שהגו את הרעיון המבריק הזה של תקציב דו-שנתי לרדת ממנו.

אני מבקש ממך, כבוד היושב-ראש, שלקראת התקציב הבא תעלה את הנושא הזה של הטיפול בגיל הרך כנושא בפני עצמו, לא להתווכח על 50 מיליון ו-10 מיליון למשרד הכלכלה שאולי יתנו מענה מחר בבוקר למשפחתון כזה או אחר. זה לא יעבוד ככה.

יש כרגע ישיבה גדולה באולם ירושלים על סקר של ה-OECD בנוגע למיומנויות בשלושה תחומים: אוריינות, מתמטיקה ופעילות בסביבה ממוחשבת. מדובר על סקר שמשווה את ישראל למדינות ה-OECD. התוצאות הן מחפירות. זה סקר אדיר. 10 אלפים ישראלים נבדקו והושוו ל-OECD. זה פשוט מזעזע לראות את הדבר הזה. מאיפה בא הדבר הזה? מילדים שבגילאים הקריטיים נמצאים במסגרות שהן לא מסגרות. מה אתה מצפה שיקרה? מדברים אחר כך על אי שוויון, על בעיית פריון. זה שם. הכל קשור. אנחנו לא יכולים בדיוני התקציב לבוא ברגע האחרון, בקרב מאסף, לגרד מיליון שקל פה ומיליון שם.

לכאורה יש פה בעיה מתמטית. בצד אחד של המשוואה יש את העניין של כמה זה עולה בשביל שמפעילות המשפחתונים יצליחו להתפרנס בכבוד ולקבל פנסיה, ובצד השני של המשוואה יש את העניין של כמה זה עולה למשפחה. אין דרך לאזן את המשוואה הזאת אם מסתכלים במיקרו קוסמוס. אם השכר של מפעילות המשפחתונים יהיה הוגן, המחיר למשפחות יהיה מחיר שאי אפשר לעמוד בו. אם המחיר יהיה נמוך כדי שהמשפחות יוכלו לעמוד בו, מפעילות המשפחתונים לא יוכלו להתפרנס בעצמן. התשובה היחידה היא שהכסף צריך לבוא מחוץ למשוואה הזאת. למה? כי המדינה כולה נהנית מזה. אי אפשר להתייחס לזה כאילו יש פה איזו שהיא קבוצה קטנה של שוק חופשי שאמורה להגיע לשיווי משקל בכוחות עצמה, כי המשק כולו מרוויח מזה שיותר נשים יוצאות לשוק העבודה. צריך למצוא דרך שבה המדינה שמה יד בכיס ונותנת מכספי משלם המיסים, כי משלם המסים ירוויח מזה באופן עקיף. אסור לזרוק את זה רק על המיקרו קוסמוס, כי זה לא יכול להסתדר, לא משנה איך נשחק עם זה.

אני מסכים לגמרי עם חברת הכנסת מיכל בירן. יש כרגע מצב של קריסה בחלק מהמדינה, אנשים צריכים לדעת את זה. אני במקרה מאוד מעורב סביב האזור של קריית שמונה וכמה אזורים בצפון, אבל זה קורה בהרבה מקומות. חוץ מזה שגם מעונות נעמ"ת ומעונות אחרים נסגרו, הרבה מאוד אימהות מוצאות את עצמן במצב שבגלל ההפסדים המאוד גדולים של המטפלות שמפעילות את המעונות הן לא יכולות לצאת לעבודה. בקרית שמונה המשכורת הממוצעת של אימא היא 5400 שקל במשרה מלאה. אם פעם להכניס שני ילדים למעון של נעמ"ת בקריית שמונה, שהיה אזור עימות, עלה בסביבות ה-660 שקלים לילד - -

אחרי הסבסוד זה היה 660 שקלים.

ואז החליטו שמכיוון שלא ירו עליהם מספיק טילים, צריך לקחת מהם את הסבסוד כך שזה עלה ל-2400 שקל לילד. 2400 כפול 2 זה פחות או יותר המשכורת. אני מצאתי כמה אבות שהפסיקו לעבוד כי האימא הביאה קצת יותר כסף. למשפחות הצעירות אין סיכוי ככה. בגלל ש-5000 ילדים מתוך ה-18 אלף הם ילדי רווחה, יוצא מצב שהמעון עצמו עוזר לסבסד חלק מהעניין הזה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא בליבת המקום שבו אנחנו רוצים לשנות.

דיברתם על חוסר התנאים הסוציאליים של המטפלות. זאת שערורייה. בכנסת העבירו בשבוע האחרון כמה חוקים שמאוד מיטיבים עם העובדים בעסקים קטנים. תמיד שוכחים שעצמאים קטנים הם לא פחות קבוצה שאנחנו רוצים ביקרה מאשר השכירים. לעצמאים לא דואגים. נתנו עכשיו 8 ימי חופשת לידה לאבות. למה לא לעצמאים? עצמאים לא יכולים? מי משלם לעצמאי? אם אתה עצמאי, אתה צריך לתת לעובד, זה בסדר גמור, אבל מי משלם לעצמאי? למה המדינה לא דואגת לתנאים הסוציאליים של העצמאים? אותו דבר עם דמי האבטלה לעצמאים. אמרנו שדמי אבטלה לעצמאים זה נורא יפה, אבל המדינה לא שמה כסף.

אני רוצה להגיד משהו ברמה של המקרו. הביקורת, וזה טרכטנברג ידידנו יאהב, הכי גדולה מקרן המטבע הבין לאומית על ישראל היא לא על כך שיחס חוב תוצר לא מסתדר. זה דווקא מסתדר. התכנון הפיסיקלי של האוצר מסתדר. מה הביקורת הכי גדולה? של הארגונים הכלכליים, לא הארגונים החברתיים. מדינת ישראל לא משקיעה במנועי הצמיחה החברתיים שלה. במקומות שבהם לאנשים קשה לצאת לעבודה או שהם לא מעורבים בשוק העבודה המדינה לא משקיעה. היא משאירה אוכלוסיות שלמות מאחור. ברגע שאנשים יוצאים, עובדים, פותחים חשבון בנק, מוציאים רישיון נהיגה, כל מיני דברים כאלה, כל המדינה מתעוררת. אנחנו החלטנו להשכיב אותה לישון. זה מה שהאוצר עושה, הוא משכיב חלקים שלמים של המדינה לישון. הכלכלה הישראלית ברובה סביב הרצליה ותל-אביב, שאר האזור לא משתתף. כשסוף סוף כבר יש משהו, נכנסים באימא שלו.

אנחנו מדברים על 22 מיליון ₪ שמיועדים למשפחתונים. יש לנו 3700 משפחתונים ברחבי הארץ.

מה זה "מיועדים"?

זה מה שיש.

כמה בערך יוצא למשפחתון?

החישוב שעשינו לפתיחה של משפחתון הוא כ-68 אלף שקלים לשנה. אנחנו מחשבים את העלות של הפתיחה, את העלות של הפיקוח ואת הסבסוד. ההפעלה של המשפחתונים היא על ידי המטפלות, כאשר הריכוז של ההפעלה מתבצע על ידי הרשויות המקומיות או על ידי זכיין. המקום שבו זה מופעל על ידי זכיין זה רק מקום שבו הרשות המקומית לא רוצה או לא יכולה לעשות את זה. זה אחד הכלים שיש לנו כדי לתת את השירות לילדים. התנאים הפדגוגיים הם בהתאמה.

כמה מקומות מופעלים על ידי זכיין?

במגזר הערבי - 846 על ידי הרשויות, 721 על ידי זכיינים. במגזר החרדי – 583 על ידי רשויות, 444 על ידי זכיינים. בכללי – 712 על ידי רשויות, 391 על ידי זכיינים.

כמה צריך?

כמה שנים זה לא עודכן?

הנתונים שלנו מדברים על 5 שנים.

ב-5 שנים אין גידול, זאת אומרת, אין כאלו שהולכות לעבוד בזה, ואין גם ילדים שנכנסים למסגרות האלו.

את יודעת כמה ביקוש יש?

יש לנו ביקוש שכל פעם מתדפק על הדלת. יש לא מעט ביקושים. כשחשבנו שאולי נצליח לקבל איזו שהיא תוספת, עשינו איזה שהוא נוהל תעדוף כדי שנוכל לפנות לכל הרשויות ולהגיד להן: אוקי, בואו נראה את הצרכים של כל אחת ואחת מכן כדי שנוכל אחר כך לראות איך לחלק.

אין להם את מי להעסיק.

בחלק מהמקומות.

משפחתון זה מטפלת אחת שמטפלת בבית שלה ב-5 ילדים. מבחינתנו זו מערכת מאוד מאוד קטנה ומאוד סגורה, לכן המטפלת חייבת להיות מוכשרת. עלתה הטענה למה אנחנו לא מוכנים להביא מטפלת שהיא לא מוכשרת לפני שהיא מוכשרת או עם התחייבות להכשרה.

צריך להכשיר את כולן. אתם הם אלה שמספקים את ההכשרות.

מבחינתנו, מבחינה פדגוגית, ברגע שזה מערך של משפחתון, אנחנו לא יכולים להסכים שזו לא תהיה מטפלת מוכשרת, זה לדעתנו לא מספיק נכון. במעונות, דרך אגב, כדי להראות את ההבחנה, יש מטפלת - -

למה שהיא תלך ללמוד את זה אם היא יודעת שבמשך 5 שנים לא הוסיפו משפחתונים?

זו אחת מהבעיות שיש לנו.

צריך למצוא את האיזון.

אחת הבעיות שיש לנו היא תחלופה מאוד מאוד גדולה. במעונות, דרך אגב, רק לשם ההשוואה, אנחנו מאשרים כיתה שבה יש מטפלת אחת שהיא מוכשרת ושתי מטפלות שעוד לא מוכשרות, מתוך הנחה שהן יעשו את ההכשרה במהלך השנה. במשפחתונים אנחנו לא מאפשרים את זה, כי זה היא לבד עם 5 ילדים. לגבי שאלת התינוקות, שאת זה הבטחנו לבדוק שוב לקראת שנה הבאה אבל לא לתחילת תשע"ז כי אנחנו לא נעמוד בזה, 2 תינוקת הם תינוקות עד גיל שנה שצריכים טיפול מאוד מאוד צמוד. היא צריכה להיות מאוד נגישה אליהם.

ולכן אתם צריכים לפתוח יותר משפחתונים.

על זה אני לא אומרת "לא". ההגבלה של 2 תינוקות עד גיל שנה נובעת מהחשש שלנו שלמטפלת אחת עם 5 ילדים יהיה מאוד מאוד קשה לטפל ביותר מאשר 2 תינוקות עד גיל שנה. עלתה האפשרות לתת חריגים, אולי מגיל 9 חודשים. הבטחנו לבחון, אבל זאת לא שאלה כזאת פשוטה שאפשר לבחון אותה ב-5 דקות.

לגבי ההכשרה של המטפלות, יש רשימה מאוד ארוכה של מטפלות מוכשרות שקיבלו את ההכשרה במימון של מדינת ישראל על ידי האגף להכשרה מקצועית של המשרד שלנו. זה לא בהלימה. לא כל מי שיש לה תעודה סוג 1 מיד רצה ורוצה להיות מטפלת. זה נוגע לחלק מהנושאים שעלו פה ובדיונים אחרים.

האם מבינים במשרד הכלכלה שברגע שהגבלתם אותם מבחינת הילדים עד גיל שנה, הכדאיות הכלכלית שלה נפגעת או שיש לה איזו שהיא פגיעה? אתם יכולים לשפות את זה, לאזן את מה שמאבדים על התינוק השלישי שלא יכולים לקבל אותו, ואז לעודד לפתוח עוד משפחתונים שיהיה בהם פיזור כזה שאנחנו יודעים שיש יחס אישי שניתן. אם אתם הופכים את זה ללא כדאי כלכלי, לא ייפתחו, אתם תישארו עם עוד משפחות שמתדפקות על הדלת ואין לכם פתרונות. השאלה מה עושים.

לגבי ההכשרות, יש המון הכשרות שמתבצעות, גם במימון המשרד. יש את המערך של השוברים, יש את הקורסים שמתבצעים על ידי המשרד. זה כל הזמן קורה.

כמה נשים מוכשרות מידי שנה?

המון.

אני חושבת שצריך להעביר את זה לוועדה.

אין לנו מה לעשות עם זה. היא יכולה להעביר אלייך, אני לא צריך את זה.

תעבירי אלי.

אנחנו נעביר. הבעיה היא במקום אחר, אבל אנחנו ממשיכים להכשיר.

הבעיה היא לא במקום אחר. הסיפור הזה של ההכשרות מאוד יפה, הקריטריון של תינוקות עד גיל שנה גם מאוד יפה, אבל זה יפה רק אם את יכולה לבוא ולהגיד שאחרי 5 שנים יש תוספת של משפחתונים. את באה ואומרת שזה צריך להתנהל ככה. מה זה "צריך להתנהל ככה"? אימהות לא יוצאות לעבודה בגלל ש-5 שנים אתם לא מקימים אפילו משפחתון אחד. כל הזמן בעיות, לא מפסיק. את מדברת איתנו על הכשרות. תודה רבה, זה לא מעניין אותי. אם הייתי אחד שרוצה לעבוד במשפחתון כשאני יודע שאין משפחתון אחד שעומד לקום, הייתי צריך להיות מטורף. לא מעניין אותי כמה מוכשרים. מה תעשי איתם? מה אני אעשה עם הנתונים האלה? מה את תעשי עם הנתונים האלה? את יכולה להגיד למישהו באיזה מקום בארץ שהולכים לקום משפחתונים? אתם משרד שמופקד על התעסוקה, בעיקר של האימהות. מה אתם אומרים להן? אתם אומרים להן שהן יכולות לצאת לעבודה?

התפקיד של הוועדה שלנו הוא להביא כסף. אם הייתי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, הייתי קורא למשרד, הייתי קורא למנכ"ל. אם הייתי יכול, הייתי גם קורא לשר הכלכלה. זה כישלון קולוסאלי. אנחנו לא מדברים פה על איזה משהו בשוליים. אחד מהדברים הלאומיים של הכלכלה בישראל זה שאימא תוכל לצאת לעבוד. אתם עושים עכשיו הכשרות? במקום הכשרות תביאו כסף לפתוח משפחתונים. כמה כסף המשרד יכול להעמיד לרשות תשע"ז כדי שאפשר יהיה לפתוח משפחתונים? רק אז נדבר עם האוצר. זה התפקיד שלנו. כל הדברים האחרים הם מאוד בשוליים, אפילו קצת מגוחכים.

כל העלות של המערך היום היא 22 מיליון שקל.

התקציב שיוצא מהמשרד שלנו הוא 22 מיליון. יש גם תקציבי סבסוד שעוברים להורים.

22 מיליון זה המשפחתונים?

כן.

כמה צריך?

אמרנו שכל משפחתון זה משהו כמו 68 אלף.

כמה חסרים?

הדרישות הן דרישות לא מעטות. כל המערך שלנו, גם המעונות וגם המשפחתונים, עומד על 25%, אפילו קצת פחות, מכלל הדרישה.

אני אתייחס לעניין התקציבים שמיועדים להגדלת היצע המשפחתונים ומעונות היום. ב-5 השנים האחרונות הוקצו למעלה ממיליארד שקלים להגדלת היצע מעונות היום. בשנתיים האחרונות משרד הכלכלה עושה מאמצים מאוד מאוד גדולים וגם מצליח להביא לביצוע אותם מעונות.

כמה כסף מיותר נשאר בכל שנה?

אין כסף מיותר.

בשנה שעברה החזרתם כמיליארד שקלים לפחות.

אנחנו מדברים על הקצאה של הרשאה להתחייב, אתם מדברים על מזומן. אלה שני דברים אחרים. אנחנו הקצינו למעלה ממיליארד שקל בהרשאה להתחייב. זה לא אומר שכנגד המיליארד שקל עומד מיליארד שקל. אנחנו לוקחים בחשבון את קצב הביצוע.

זה פיקטיבי? סתם שמים שם הרבה כסף?

בוודאי שלא. אני אתייחס רגע למשפחתונים.

הדיון הזה הוא לא על תקציב משרד האוצר, אנחנו מדברים על תקציב המשפחתונים. אמרה גלית יעקובוב, שהיא אחראית על העניין הזה, שמדובר על תקציב שהוא 25% מהתקציב הנדרש.

גם המעונות וגם המשפחתונים מכסים ביחד כמעט 25% מהילדים.

כמה כסף זה? כמה התקציב שעומד לרשותך?

ללא הבינוי - מיליארד, עם הבינוי - 2 מיליארד. כשאני מדברת על מיליארד, זה כולל גם את הסבסוד של כל הילדים במערכת - משפחתונים, צהרונים ומעונות.

כמה משפחתונים כולל הסבסוד?

קשה לדעת, הסבסוד הולך לאימא.

אני אדבר על הגדלת ההיצע. השנה היה הגדלת היצע המשפחתונים, שזה בעצם נושא הדיון. השנה הוקצו בתקציב המדינה לצורך המשימה הזאת 30 מיליון שקלים.

למה הם אומרים 22?

ה-22 זה הפעלה, ה-30 זה להקמה של משפחתונים נוספים.

כמה מומש מזה?

לא מומש התקציב, כי התקציב עבר יחד עם השר דרעי למשרד הפריפריה, הנגב והגליל.

לאן התקציב של המשפחתונים, שהוא "צבוע" למשרד הכלכלה עבור עידוד נשים לעבוד, עבר במשרד לפריפריה? משרד הפריפריה מחזיק פתרונות לגיל הרך?

מה זה "תקציבים נוספים שעברו"?

עברו תקציבים נוספים.

מה למשל?

מעונות יום.

חוץ מהתקציב שעבר עם השר דרעי, לא עבר תקציב למקומות אחרים?

לא. אני מדבר רק על זה.

השר דרעי נהיה שר הנגב והגליל רק בחודשים האחרונים.

התקציב עבר יחד איתו.

5 שנים לא עלה מספר המשפחתונים אפילו לא באחד.

אני לא יודע לדבר על ה-5 שנים, אני יודע לדבר על השנה האחרונה.

אבל היא אומרת.

כששמנו כבר כסף, אז לקחו אותו למשרד אחר. תגידו לי מה יעשו בכסף הזה. יעשו את הייעוד שלשמו הוא נקבע בבסיס התקציב?

עם כל הכבוד, אני לא נכנס למלכודת הזאת.

למה?

בגלל ש-5 שנים לא הוסיפו משפחתון אחד.

שר שיוצא לוקח איתו נדוניה?

עכשיו תהיה הכותרת: אריה דרעי.

מה זה משנה? לאן הכסף הלך? נלקחו מהמשפחתונים 30 מיליון. למה נותנים אותם כדי לפצות שר שעובר משרד? יכול להיות שהילדים שלנו הם פיצוי לפוליטיקאים? זה מטורף. יושב-ראש ועדת הכספים יושב ומקבל את זה בשלוות נפש.

אני מקבל בשלווה את המלכודת שהוא הכניס אותנו אליה. 5 שנים לא מתווסף משפחתון אחד.

איך יתווסף אם את ה-30 מיליון לקחו? מאיפה יביאו להם כסף חדש? נכון, 5 שנים זה קטסטרופה, אבל עד שיש כבר כסף - -

אורלי, אני מציע עכשיו דיון על אריה דרעי.

כולם מנסים לצאת פוליטיקלי קורקט. תסלחו לי, השיקולים שלכם לא מעניינים אותי. אותי מעניינים הילדים האלה. לקחו את הכסף שלהם. מה, הם שבויים? מה אתם מפחדים מכותרות? זו כותרת שצריכה להתנוסס על כל עיתון. לקחו את הכסף של הגיל הרך, נתנו אותו פיצוי לשר שעבר ממשרד למשרד. קבלו את זה בשלוות נפש, מצוין.

השגת את המטרה, יש עכשיו דיון על אריה דרעי.

מי שמר על הילדים האלה?

אנחנו נלחמים על העניין הזה 5 שנים.

גם הכסף שהיה נלקח.

למה את נופלת למלכודת?

מה הקשר למלכודת? זה מעוות. צריך להגיד שזה מעוות. על האמת מכים, לא?

למה לקחתם את הכסף? חסרים משפחתונים מזה 5 שנים. הייתם צריכים להעביר כסף, אבל לא העברתם במשך 5 שנים. למה נתתם להעביר?

אני לא יודע מה היה במשך 5 שנים.

מה זאת אומרת שאתה לא יודע מה היה במשך 5 שנים? אני יודע מה היה במשך 5 שנים. אין אחד מחברי הוועדה שלא יודע מה היה במשך 5 שנים. במשך 5 שנים לא נפתח משפחתון אחד נוסף.

אי אפשר לדבר על התקציב של 5 השנים האחרונות, אפשר לדבר על התקציב של השנה.

שר האוצר אישר להעביר את התקציב של המשפחתונים למשרד אחר.

זה נשמע לא טוב.

זו שערורייה.

זה מאחורינו.

הנתונים והסיבות פרוסים בפניך.

באגף התקציבים אתם רואים את המצוקה הגדולה. אתם רואים שהכסף נלקח למשרד הפריפריה, הנגב והגליל. אני מניח שזה לצרכים טובים, הכל בסדר, אבל אומרת גלית יעקובוב, שהיא האחראית מטעם המדינה על המשפחתונים, שלא נפתח משפחתון אחד. אנחנו יודעים את זה עוד מהתקופה שהשר בנט היה שר הכלכלה. אומר חבר הכנסת יעקב אשר שצריך 30 מיליון שקל כדי לפתוח את שנת הלימודים. אתם יכולים להביא את הכסף הזה?

אנחנו רואים חשיבות רבה לנושא.

אתם לא מדברים ציונות, אתם צריכים לדבר על כסף.

בדיוני התקציב שבאים אלינו עכשיו נוכל לדון בנושא יחד עם משרד הכלכלה.

נפסיד את השנה כולה.

איך תדונו? מי יהיה השר שיבקש?

גם למשרד הכלכלה יש צרכים.

ראינו מי יגן על ה-30 מיליון שהעברתם. לא היה שם שר שיגן.

מוכרחים לפתוח את שנת הלימודים, אי אפשר להמתין. המדינה לא יכולה להרשות דבר כזה. אי אפשר להמתין עד לאישור התקציב. כשאישור התקציב יבוא בדצמבר, אנחנו כבר נהיה באמצע שנת הלימודים. לאימהות לא תהיה אפשרות לצאת לעבודה. יהיה נזק כלכלי למדינת ישראל ונזק פרטי למשפחות שרוצות לצאת לעבודה. אני מבקש שמשרד הכלכלה יעמיד לרשות העניין הזה 10 מיליון שקל מתקציבו ואגף התקציבים יביא עוד 20 מיליון שקל מתקציבו. אני מבקש תקציב תוספתי עכשיו. אני מבקש תשובה בתוך שבוע. זה דבר שאסור שיקרה במדינה. אני לא מעביר ביקורת על אם העבירו לשר דרעי, לא העבירו לשר דרעי. אני לא מעביר ביקורת על העניין הזה. אני חושב שזה לא רלוונטי להעלות את העניין הזה כאשר 5 שנים אין תקציב. תוך שבוע תתנו לי תשובה. גם לא זו תשובה.

השירות הזה הוא שירות מאוד חיוני לאימהות, לילדים ולמטפלות עצמן. הביקוש למשפחתונים הוא ביקוש שאנחנו מודעים לו בזכות זה שהמסגרות האלו הן באמת מסגרות טובות שנותנות מענה לילדים ולאימהות. המסגרות עצמן מהוות פתרון תעסוקתי ל-3700 המטפלות האלו, הבעיה היא שזה פתרון תעסוקתי בעוני. הן יוצאות לפנסיה בלי פנסיה. המדינה גוזרת עליהן להיות עניות. למה זה? כי הן מוגדרות כעצמאיות, על אף שאין מאפייני עצמאות בהעסקה שלהן. הן נמצאות תחת פיקוח משרד הכלכלה, מוגדרת להן רשימת נהלים מאוד ברורה לגבי מתי הן פותחות את המשפחתון, מתי הן סוגרות אותו, מתי הן יוצאות לחופש. תקרת השכר שלהן מאוד נמוכה. בניגוד לעצמאים אחרים, אין להן שום יכולת להעלות את תקרת השכר. יש 5 ילדים במסגרת.

הן בעצם שכירות עצמאיות.

הן בעצם קבלניות משנה. קובעים להן את המחיר פר ילד, כמה ילדים, מה התנאים, הכל.

יש בעיות מאוד קשות של תשלומי הורים. יש את ההוצאות החודשיות, אם זה אוכל, צעצועים וכו'. ממה שנשאר הן אמורות להתפרנס. מהסכום הזה הן לא יכולות להפריש לפנסיה. הן יוצאות בלי שקל לפרישה. אין להן שום תנאים סוציאליים. אם אין חולות, אם חלילה נפטר קרוב משפחה, הן צריכות בעצמן להרים טלפון למחליפה, להשיג מחליפה ולשלם לה. אם מדברים על ימי חופש, אז אין הבדל בין מטפלת שעובדת שנה למטפלת עם ותק של 30 שנה.

באנו לפה על מנת לבקש את התערבותך ואת עזרתך, הרב גפני, לגבי התעריף. התעריף היום אינו כולל הרבה מאוד רכיבים. המטפלות עובדות היום בשכר שהוא מתחת לשכר מינימום. הן עובדות למעלה מ-230 שעות בחודש, משום שמוגדרות להן 9.5 שעות עבודה ביום. בנוסף לטיפול הן גם צריכות לנקות, לבשל ולעשות קניות לילדים. אם מחשבים את הכל, זה פחות משכר מינימום.

יש הרבה דברים שיש לתקן, אבל הדבר שבעינינו דחוף ביותר כבר לשנת הלימודים הבאה זה להסדיר את הנושא הפנסיוני, כדי שהן יוכלו לצאת לפרישה בכבוד. אנחנו מבקשים שיכללו בתעריף את העניין של פיצויים. פיצויים זה חלק בלתי נפרד מקרן הפנסיה של כולנו. אומרים לנו לא למשוך כדי לא לפגוע בקרן הפנסיה שלנו. צריך לעדכן את רכיב הפנסיה המאוד חלקי שיש בתוך התעריף המאוד חלקי.

תנאי העסקה של המטפלות מאוד גרועים, הם לא מאפשרים למטפלות קיום. בתור אחת שעובדת במשך שנים מתוך אהבה למקצוע, אני לא רואה שום דבר לעתיד של המטפלות. בעצם כלום. עובדים מתוך אהבה, לא מתוך שכר.

בשעתו סידרנו שאת המע"מ תשלם הממשלה. אתם לא משלמים את זה, מעבירים את זה לרשות המסים.

נכון, זה היה ההסדר הראשון. יישר כוח על זה .

מה הבעיה עם הפנסיה?

אין לנו שום דבר. משרד הכלכלה נתן בזמנו 5%.

מה היית רוצה שישתנה?

תנאי העסקה זה משהו מינימאלי. למטפלת אסור להיות חולה, אין תקציב לימי מחלה.

זו בעיה אוניברסאלית לכל עצמאי.

עצמאי יכול לשלוט בזה, מטפלת היא תחת פיקוח, אין לה שום דבר. היא חייבת להיות אישה בריאה. יש לנו סיפורים של מטפלות שעובדות במצב של גסיסה.

מה עוד?

פנסיה.

אם אנחנו מטפלים בעצמאים ופותרים את הבעיות האלו, זה יכול להיכנס תחת הקטגוריה הזאת?

השכר שלהן כל כך נמוך, ממה היא תפריש?

לא היא, משרד הכלכלה.

מעמדן של המטפלות הוא מעמד שונה מכל מה שאנחנו מכירים. מעמדן שונה מעצם העובדה שהן לא עצמאיות. עצמאיות יכולות לקבוע את השכר של עצמן, הן לא. השכר שלהן בפיקוח, הן לא יכולות לעשות מה שהן רוצות. הן לא מקבלות את מה שמקבלים שכירים.

אני רציתי לדבר על המצב הכללי של המטפלות. אנחנו עובדות, אבל אין לנו ממה לחיות. אנחנו מקבלות שכר מינימום. אם נקבל את כל הכסף, את מה שהמשרד קובע, תישאר בעיה שלא הועלתה כאן. במגזר הערבי לא כל ההורים משלמים. אם אני מקבלת שכר מינימום אבל יש את הקיזוז של תשלומי הורים, בסוף החודש לא נשאר לי כלום. אין לי תנאים סוציאליים, אני כמו עבד.

כמה ילדים יש אצלך?

אני עובדת, אני משלמת ביטוח לאומי, אני נותנת את מה שצריך לתת, אבל בסוף אין לי. אפילו בימי אבל אין לי זמן להתאבל על אימא שלי.

גם חולה את לא יכולה להיות.

יש הרבה עובדים שלא מקבלים דבר מבחינת תנאים סוציאליים. תתנו לי לפחות כמו עובד זר.

הנושא הזה הוא לא מתפקידה של ועדת הכספים. הנושא הזה הוא מתפקידה של ועדת העבודה והרווחה, אני לא מתחמק מאחריות.

התמונה לא ברורה.

הנושא של ימי מחלה וימי חופשה הוא חשוב, אנחנו יודעים שהוא לא בוועדה הזאת.

שמענו אתכם, אנחנו מכבדים את מה שאמרתם. כל חברי הוועדה ואני בתוכם לוקחים את הדברים ברצינות. אני הולך לדבר עם חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. הוא בוודאי יודע מהעניין הזה. הפרטים שהועלו כאן הם מזעזעים.

זה כן מעניינה של ועדת הכספים, כי בסוף התנאים הסוציאליים לא יתקיימו אלא אם משרד הכלכלה - -

אני אדבר עם חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, נראה באיזו מתכונת לעשות את זה. הנתונים מזעזעים. פתרנו בעיה אחת לא מהיסוד, לא מהשורש. מעמדה של המטפלת במדינת ישראל בשנת 2016 הוא מצב בלתי נסבל. גם כשמדברים על עובדים עצמאיים, הבעיה הזאת לא נפתרת. יכול להיות שנעשה דיון משותף של שתי הוועדות, יכול להיות שנעשה את זה באיזו מתכונת אחרת. אני אדבר איתו על העניין הזה.

לגבי הנושא הראשון, אני מחכה שבוע עם תשובה לגבי 10 מיליון שקל ממשרד הכלכלה ו-20 מיליון שקל ממשרד האוצר.

במידה ותוך כמה שבועות לא נקבל תשובה דרך משרד האוצר או דרך ועדת הכספים, אנחנו שובתות. יש לנו תאריך.

אני מעוניין שלא. אני אעשה מה שאפשר.

גם אנחנו בתור מטפלות לא רוצות לפגוע בהורים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.